בעל ועבד – פרק שלישי

סיפור מאת: האישה של עבד נשוי

פרק ראשון, פרק שני, פרק שלישי, פרק רביעי

שלום לכולם, כמו תמיד, מתחילים עם קצת אדמיניסטרציה.

אז קודם כל, למי שלא קרא – חייבים לקרוא קודם את הפרקים הראשון והשני של "בעל ועבד".

שנית, תודה לכל המגיבים. ריגשתם אותי. אבל יותר מזה – העובדה שבזכותי רבים מכם נהנו כל-כך, העצימה אותי, הוסיפה לי בטחון עצמי, שגם ככה לא חסר לי ממנו, כך שאני מרגישה עכשיו מלכת העולם. דרך אגב, כשאני ככה, מי שהכי סובל זה בעלי, כי אני מתנשאת עליו הרבה יותר.

אז אתם זוכרים את הכללים שלי, כן? אתם שולפים אבל לא עושים כלום עד שאני מאשרת לכם!! ובסוף אחרי הכל – אתם מגיבים!!

והיום נגוון טיפה, מכיוון שאני מרגישה עליונה ושולטת, אני רוצה שתהיו על ארבע בזמן שאתם קוראים. למה? כי ככה בא לי!

מתחילים

 

הערב היה נהדר גם בשבילי וגם בשביל גיא. עשה רושם שגם בשביל בעלי. כולנו יכולנו להירדם בציפייה ליום מהנה גם מחר.

רגע לפני שנרדמנו, שמעתי גיא אמר לבעלי: "אתה ישן פה על הריצפה. אתה לא זז מפה כל הלילה, ובבוקר כשאני קם, אתה ער על ארבע עם הלשון בחוץ ומוכן לכל הוראה. ברור?"

"כן אדוני!" השיב בעלי בשקט.

לאחר שלוש דקות בערך שמעתי את נשימותיו של גיא והבנתי שהוא נרדם. אני עדיין הייתי עם המחשבות, מנסה להבין מה הציק לי ביחסים של גיא ובעלי.

לבסוף, החלטתי לתת לאווירה הטובה להשתלט עלי ונרדמתי, מבלי לדעת, שאירועי הבוקר שלמחרת ישנו את הכל…

למחרת, בשמונה בערך, התעוררתי מדיבורים ששמעתי קרוב אלי.

שמעתי את גיא אומר: "בוא!"

הסתובבתי לכיוון הדיבורים וראיתי את גיא מושך את בעלי בחגורה לכיוון השירותים.

לא ייחסתי לזה חשיבות רבה, שהרי גיא מהלך עם בעלי כמו אדון וכלבו כבר מאתמול אחה"צ.

גיא ובעלי נעלמו להם בשירותים מאחורי דלת סגורה.

שכבתי לי במיטה והייתי בתהליך ההתעוררות. שמעתי דיבורים נוספים מתוך השירותים אבל לא הבנתי את המילים שנשמעו קצת עמומות.

מה שכן הצלחתי לשמוע היה את בעלי נובח. אני זוכרת שזה הצחיק אותי. היה נראה שגיא מנסה ללמד אותו לנבוח חזק ובקול נמוך ואח"כ בקול גבוה כמו כלבים קטנים. ממש קורס בסיסי לנביחות. לאחר הנביחות, שמעתי את גיא אומר בקול רם: "לקק!" ו"לקק ונקה הכל מבפנים". הנחתי שבעלי נאלץ ללקק את החור של גיא. זה לא נשמע לי משהו קיצוני מידי עבור בעלי. כפי שציינתי כבר, בעלי כבר ליקק חורים בחייו, אז לא נראה לי מופרך שילקק גם את זה של אדונו החדש. ולאחר כמה דקות עוד ציווי נוסף: "לקק הכל גם מהרגליים שלי".

לאחר חמש דקות בערך הם חזרו. גיא אחז ברצועה ובעלי הילך על ארבע לרגליו.

גיא נראה מסופק וזחוח.

בעלי לעומת זאת נראה אחרת לגמרי. כמו אתמול, הוא נראה כנוע ומושפל, אבל היה עוד משהו:

הוא נראה מובס! ככה נראה מישהו ללא תקווה, מישהו מיואש, מישהו שיודע שהוא לא ינצח יותר ושהוא הפסיד סופית ולתמיד.

הסתכלתי על בעלי והוא החזיר לי מבט מיואש. נדמה לי שראיתי אפילו עיניים נוצצות מבכי. נדרכתי. קרה שם משהו, אבל בינתיים, לא רציתי לעשות מהומות.

גיא נשכב על המיטה, מרוצה מעצמו ואמר לי: "הביצים שלי מתגעגעות אליך". הוא ידע בדיוק איך להדליק אותי. "הן מיד תקבלנה טיפול אישי" אמרתי לו בחיוך.

ואז זה קרה.

בעלי ניגש לצד שלי של המיטה, ואמר את המשפט שהוא בעצם מילת הקוד שלנו:

"אני מבקש מים עכשיו".

זה אישר את כל חשדותיי שקרה משהו לא טוב בשירותים.

המחשבות התרוצצו במוחי מהר. מצד אחד, היה לי ברור שאני צריכה להעיף את גיא כמה שיותר מהר, כי זה ההסכם שלי ושל בעלי. מצד שני, עדיין לא מימשתי את כל תוכניותי עם גיא.

כשבעלי עדיין מחכה שאעשה משהו, התחלתי ללטף את גיא כדי לקנות זמן למחשבות. לאחר שתי דקות נוספות בהן המחשבות התרוצצו במוחי במהירות הבנתי מה אני צריכה לעשות. הייתי חייבת לנהל את האירוע ככה שיהיה יעיל מבחינתי וישיג שלוש מטרות:

למנוע קשר בין גיא לבעלי.

לקבל מגיא מה שאני רוצה.

להיפרד מגיא יפה וללא סצינות.

"עבד, עוף מהחדר, סגור את הדלת וחכה בחוץ על ארבע!". ציוויתי על בעלי כדי להרחיקו מגיא.

לאחר שהדלת נסגרה, חזרתי ללטף את גיא, גרגרתי קצת בהנאה ואמרתי לו משפט שיוודא שאני אקבל מה שתכננתי ושיגרום לו לעזוב את בעלי בשקט:

"אני רוצה קצת זמן להנות ממך ומהביצים שלך לבד, בלי צופים. כדאי לך". כשאומרים לגבר 'כדאי לך', הוא לא חושב יותר על כלום, אלא מנסה להבין מה זה ה'כדאי לך', ורק מחכה לזה כל הזמן. זה עבד כמובן גם על גיא.

"בכיף" הוא ענה. שלחתי יד לביצים הענקיות שלו והתחלתי ללוש אותן.

התלטפנו לנו והעניינים התחממו. התוכנית שלי היתה לממש פנטזיה וותיקה שלי ואח"כ להיפרד ממנו. לפנטזיה שרציתי לממש עם גיא נחשפתי דווקא על ידי בעלי. בכל פעם ששכבנו בתנוחת 'דוגי' הוא היה צועק לי "מרגישה את הביצים דופקות אותך (ומוסיף איזו קללה עסיסית)?" הייתי עונה 'כן' כמובן, ולא בטוחה מה אני אמורה להרגיש. עם הזמן נהייתי סקרנית לדעת איך זה מרגיש כשהביצים דופקות אותי. לאחר שעמד לגיא כבר חזק עמדתי על הארבע על המיטה ואמרתי לו: "בוא תזיין אותי כמו כלבה".

גם המשפט הזה היה מתוכנן כדי לוודא שזה יקרה כמו שאני רוצה.

גיא לא היסס, נעמד על בירכיו מאחורי והחל בחיפושים אחר החור (הקידמי כמובן). התכווננו קצת עם כריות פה ושם והוא נכנס.

האקט שחיכיתי לו ופינטזתי עליו כ"כ הרבה זמן עמד להתחיל.

הוא נכנס לאט לאט ואז החל להגביר. עודדתי אותו במילים ובתנועות להגביר קצב כדי שהביצים תתחלנה להתנדנד.

לקחת קצת זמן אבל בסוף הוא נכנס לזה ממש. הוא תפס אותי במותניים והחל מושך אותי קדימה ואחורה. בקיצור 'דפק אותי' ועשה הכל בכח רב. קולות של מפגש אגן באגן נשמעו חזק ואז סוף סוף זה קרה. הרגשתי מכה קלה של משהו נוסף באזור הדגדגן. לא ברור מה פגע במה בדיוק. אבל זה היה טוב. ואז עוד אחת ועוד אחת, וזה המשיך עוד ועוד. היה לי ברור שאלו היו הביצים.

אז ככה זה מרגיש… אמרתי לעצמי. זה לא היה קרוב למה שהרגשתי עם בעלי כשהיה שואל אותי אם אני מרגישה את הביצים שלו.

כדי להעצים את החוויה הייתי חייבת להגיד את זה בקול רם: "אני מרגישה את הביצים הענקיות שלך דופקות אותי!" האמירה הזו הוציאה את גיא משיווי משקל באופן סופי, והוא הגביר את הקצב ונכנס לטירוף מוחלט.

"תמשיך לדפוק אותי!" יבבתי.

מכירים את זה שאתם יודעים שאתם מגשימים פנטזיה ומודעים לרגע הגדול בזמן שהוא קורה?! זה מה שהיה. בשלב הזה כבר הרגשתי שאני משתגעת מרוב עונג. תחושת הזין החודר וביצי הענק הנוקשות בי קידמו אותי במהירות עצומה לעבר הגמירה.

אבל אז גיליתי שלגיא היו תוכניות אחרות.

טבע האדם הוא לרצות דברים שקשים להשגה. אז דווקא בגלל שיום קודם אמרתי שאני לא מוצצת, הוא כנראה החליט לעשות הכל כדי שאני אמצוץ לו בכל זאת. הוא כמובן לא הטיפוס שישתמש בכח, אבל להכניס לי אותו לפה בשעה שאני מגורה זו שיטה שיכולה לעבוד לו.

הוא יצא ממני בפתאומיות, ובפעם הראשונה הוא גם פקד עלי: "תסתובבי מהר". נדמה לי שכבר סיפרתי לכם שאני לא בקטע של להיות נשלטת, אבל באותו הרגע זו לא הייתי אני לגמרי. הייתי מגורה כמו שלא הייתי מזמן, והסתובבתי מהר, ללא יכולת להתנגד או לחשוב על משהו בכלל. בשלב הזה גם לא ידעתי מה הוא מתכנן.

לא הספקתי להתמקם וגיא כבר תפס אותי בשיער והחדיר את הזין שלו לפי.

"אם את רוצה שהביצים ימשיכו לדפוק אותך אז תמצצי עכשיו כמו כלבה טובה".

הוא ידע מה הוא עושה.

מצצתי כמו כלבה טובה! כן, זה לא הניסוח שהייתי בוחרת להשתמש בו, אבל זה מתאר את ההרגשה שלי. הרגשתי מושפלת שעושה בדיוק את מה שגיא רצה, והופכת למה שגיא רצה שאהפוך אליו, ואין דרך אחרת לתאר את מה שהיה שם.

הוא קיבל את כל החבילה כמו שאומרים: הוא גם שם לי יד על הראש ודחף אותו למטה (כמו שרצה יום קודם) הוא גם קיבל מציצה, הוא גם תפס לי בשיער וניתב את הראש שלי בעזרתו והוא גם הצליח להגיע עם הזין עמוק לגרון. לא רציתי שהוא יגמור עדיין, כי הרי הובטחו לי עוד ביצים מתנדנדות.

אבל גיא שלט בסיטואציה ושוב חשב אחרת. תוך כדי המציצה, הייתי עסוקה בלהבין את הסיטואציה שנקלעתי אליה, ומכיוון שהייתי מרוכזת בעצמי, בלהבין איך הגעתי למצב המשפיל הזה שאני חווה, לא שמתי לב שהוא הולך לגמור.

מאוד הופתעתי כשהרגשתי לפתע שהוא מרוקן לגרון שלי את כל מה שהצטבר בלילה ובבוקר בביצים הענקיות שלו.

למזלי לא הרגשתי את הטעם יותר מידי, אלא  רק זרם שחילחל ישר לתוך הגרון. שמעתי אותו צורח בעת הגמירה: "תשתי הכל זונה". חשבתי על בעלי האומלל שבטח שומע הכל מעבר לדלת.

נחנקתי קצת, אבל זה נגמר בסוף לכל אנחות הניצחון המאושרות של גיא. ברור שיהיה שמח. הוא קיבל מציצה מושלמת מאישה מתנשאת שטענה שהיא אף פעם לא מוצצת.

עצבן אותי שהוא עדיין שלט בסיטואציה. הוא גם קיבל מציצה, וגם אני זו שאצטרך להעמיד לו אותו, אם אני רוצה לקבל שוב את הביצים המתנדנדות.

אחת אפס לגיא חשבתי. אני רציתי לנצל אותו ולהעיף אותו אבל הוא הערים עלי.

לאחר כמה דקות של התנשפויות כשהוא שוכב על הגב שמעתי לפתע עוד פקודה שהפתיעה אותי.

"שפשפי לי את הזין".

המטרה שלי היתה שיעמוד לו כמה שיותר מהר, אז שיתפתי פעולה למרות שלא אהבתי שהוא ממשיך לפקוד עלי.

לאחר רבע שעה הזין עמד שוב, וכשאני אוחזת באשכיו, חזרה השליטה אלי.

"בוא תמשיך לזיין את הכלבה שלך" אמרתי לו והוא לא היסס.

הוא נכנס שוב בתנוחת הדוגי והחל להיכנס ולצאת.

הוא כיוון את גופו ותנועותיו, כך שהביצים תתנדנדנה חזק יותר ורחוק יותר. זה עבד שוב והרגשתי אותן מכות בי בעוצמה. גיא החל לדבר גסויות ואני הורדתי לדרגת 'כלבה', 'זונה', 'מלקקת ביצים' ועוד פנינים כאלו.

הוא נכנס לקצב – פעם אחר פעם הביצים דפקו על גופי באיזור הנכון ביותר. הייתי בעננים, והפעם החלטתי לגמור לפניו.

לאחר דקה וחצי של מכות הביצים, גמרתי בצעקות, מתעלמת מהעובדה שבעלי מעבר לדלת, שומע את מי שהתעלל בו, גורם לאשתו לגמור באמצעות מכות ביצים.

הייתי מטושטשת לגמרי מהגמירה החזקה, אבל גיא המשיך בטירוף לטלטל אותי קדימה ואחורה.

"קחי…קחי…קחי זונת ביצים" הוא צעק לפתע והרגשתי את כל התוכן של אשכיו מושפרץ לתוכי בכח רב. טקס הגמירה שלו נמשך דקה ארוכה כשבסופו הוא נפל שדוד על המיטה ונראה גמור (תרתיי משמע). שכבנו שניינו זה לצד זה, מתנשפים ומרוצים עד הגג.

לאחר עשר דקות של התאוששות, שחררתי את ההודעה:

"לצערי אנחנו צריכים לסיים ואתה צריך ללכת בקרוב".

גיא, שעדיין היה מרוצה ממה שקרה לפני רגע, הגיב טוב יחסית ושאל ברוגע:

"מה קרה?"

"אנחנו מקצרים את החופשה. יש עניינים בבית" " שיקרתי.

"אז צריך רק לקרוא לבעלך שילקק את כל הזרע הזה שממשיך לצאת לי מהזין" אמר גיא שוב באגביות מוזרה.

עד היום אני לא מאמינה שהצעתי את זה, וזה בהחלט סימן נוסף לאהבה הרבה שלי לבעלי: "מה דעתך שאני אלקק הפעם?" שאלתי.

ממש לא רציתי, אבל עוד יותר לא רציתי שבעלי יעשה את זה. משום מה הגעתי למסקנה שאם אף אחד לא ימלא את התפקיד הזה אז נסיים באווירה לא טובה. מוזר קצת לא?

"מוזמנת מאוד" ענה גיא, מדושן מעונג, ומיד שם לי יד על הראש כמו שהוא יודע שאני שונאת.

גם עם זה זרמתי (מה לא אעשה בשביל בעלי), הורדתי את הראש לכיוון הזין המאוד רפוי שלו ומצצתי בגועל את שאריות הזרע מהזין שלו. אח"כ ליקקתי לו את הכרס שנרטבה גם היא. עשיתי במיוחד בשבילו צליל בליעה והסתכלתי עליו. הוא היה מרוצה מאוד. האמת שגם אני, כי ידעתי שהוא תיכף הולך ושאני הצלחתי להשיג את כל שלושת המטרות.

גיא קם והתלבש. "אני צריך את החגורה שלי" אמר לפתע.

"עבד, בוא לכאן מהר" קראתי לבעלי והוא נכנס בראש מורכן. שחררתי את החגורה מצווארו ונתתי לגיא.

יש לך את המספר שלי" אמר גיא ויצא בלי טקסי פרידה מיותרים. הערכתי את הענייניות שלו, כי לא היה לי כח למשהו אחר.

נשארנו אני ובעלי והתחושה הזו שיש 'פיל בחדר' שצריך לדבר עליו.

מה קרה בשירותים?" שאלתי מיד.

"אני מעדיף לא לדבר על זה עכשיו" אמר בעלי.

עד היום אני לא יודעת בדיוק מה עבר עלי באותו הרגע. אני יכולה רק לנחש שהייתי מאוד עצבנית ומאוד מאוכזבת מהעובדה שנאלצנו היפרד מגיא, בתוספת, כנראה, של תחושת אשמה (ברור שקרה בשירותים משהו לא טוב והרי אני זו שהבאתי את גיא). לכל אלו, התווספה העובדה הפשוטה שרציתי מאוד לדעת מה קרה בשירותים שגרם לבעלי להשתמש בפעם הראשונה שלנו במשפט הקוד.

בקיצור, זה, כנראה, היה זמן מאוד גרוע בשביל בעלי להתחכם או לסרב לי.

בגלל כל זה, הוא לא הספיק לסיים את המשפט ונתתי לו סטירה.

"אני מחליטה מה אתה עושה או לא עושה. לך אין העדפות! ברור?!" ואז סטרתי לו שוב בעוצמה גדולה יותר.

"כן גבירתי!" הוא ענה בקול חלוש.

הייתי עצבנית מאוד והייתי חייבת להוציא את זה על מישהו שנראה לי הכי קרוב לאשם במצב.

סטרתי לו שוב. שוב זו היתה סטירה מצלצלת חזקה.

"אני שואלת מה קרה בשירותים?" אמרתי בקול חלש אבל מאוד עצבני.

"זה התחיל בזה שהאדון גיא רצה שאמצוץ לו" הוא החל בסיפור. אני זוכרת שנראה לי מוזר שאחרי שגיא כבר הלך (ושאולי גם לא נראה אותו יותר) הוא עדיין קרא לו 'האדון גיא'.

"אז כמובן עשיתי מה שציווה עלי" הוא המשיך סיפור. "הוא תפס אותי חזק מאוד בראש והצמיד אותי לגוף שלו כל זמן שמצצתי. הכרס סתמה לי את האף והגרון היה חנוק מהזין, אבל התמודדתי ולבסוף הוא גמר. בלעתי הכל כמו שציווה וכבר התכוננתי להשתחרר ולנשום עמוק סוף סוף. אבל אז הוא המשיך להחזיק אותי בערך שתי דקות עד שכל הזרע יצא לגרון שלי. אחרי שהזין כבר ירד למימדים רגילים, הרגשתי פתאום זרם של שתן חמוץ ומגעיל נכנס לגרון. לא יכולתי להמשיך, כי נחנקתי. ממש הרגשתי שנכנס לי שתן לריאות. התחלתי לדחוף אותו ממני אבל הוא החזיק חזק. הרגשתי שאני תיכף מתעלף מחנק. בסוף, איכשהו, הצלחתי לעשות איזו תנועה ששחררה אותי. ירדו לי דמעות מהחנק ונבהלתי נורא מכל הסיטואציה. הוא הסתכל עלי וצחק, ובסוף אמר: 'אתה עוד תשתה ממני הכל כלב'. הוא אמר את זה ברשעות ובסדיזם וזה מאוד הלחיץ אותי. אח"כ הוא ציווה עלי ללקק מהרצפה את כל השתן שנשפך. ליקקתי את כל הריצפה מסביב לרגליים שלו. בהמשך הוא ציווה עלי לנקות את הפה וללקק את כל השתן מכפות הרגליים שלו שגם נרטבו. עשיתי הכל, אבל עדיין הייתי מבוהל מהחנק ומההבטחה שלו שזה יקרה שוב, אז החלטתי להגיד את משפט הקוד שלנו".

ההסתכלתי על בעלי מלמעלה כשהוא על ארבע לרגלי, והרגשות והמחשבות התחלפו בראשי במהירות שיא. אני זוכרת שברוב אגואיסטיות, הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא שגיא לא רוקן לתוכי את כל מה שנצבר בלילה באשכיו. היה זה בעלי ש'זכה' לקבל את זה. סתם מחשבה בלי שום מסקנה בצידה. הדבר השני היה שכעסתי על בעלי שהוא מנע ממני להמשיך וליהנות ממימוש פנטזיית הביצים הגדולות שכ"כ אהבתי. כעסתי גם על עצמי – שהרי הבטחתי לי ולבעלי ששום דבר לא יצא משליטה הפעם. בהמשך התחלפו הכעסים ברחמים גדולים על בעלי, שנאלץ לסבול את קטע המגעיל הזה. ולבסוף, כעסתי מאוד על גיא. מה זה הקטע הדוחה הזה לגרום למישהו לשתות את השתן שלך. מה יש לכם גברים??? ועוד בגלל הקטע הזה שלו נאלצנו להיפרד.

אחרי כמה ימים גם נפל לי האסימון שהתחושות הקשות שהיו לי בלילה הראשון עם גיא, לגבי היחס שלו לבעלי היו למעשה חששות שגיא מרגיש נח מידי עם בעלי, ושיש מצב שיגיע לאקטים מוגזמים מידי איתו. וזה בדיוק מה שקרה.

הייתי חייבת להתעשת מהר. נשארנו שניינו ללא תוכניות. אפשר לסיים כאן ולחזור הביתה אבל אז הכל יגמר בתחושת חמיצות (ואני לא מדברת על הטעם החמוץ של השתן ).

הייתי חייבת שקט כדי לחשוב ולמצוא משהו מרגש נוסף לעשות. משהו שעוד לא חווינו.

"על הגב!" ציוויתי מהר והנחתי רגל על פיו. כך הוא גם לא יוכל לדבר וגם לא אראה אותו – שני דברים שיכולים להסיח את דעתי. הוא נכנס מיד לפוזיצייה.

ואז הגיע הרעיון הכי טוב שלי בכל החופשה הזו: אביזרים!!!

כן, מעולם לא ניסינו אביזרים. בעלי אולי חווה שוט פעם, אבל אני והוא מעולם לא השתמשנו באביזרים. ומכיוון שאני לא מכירה כלום בנושא החלטתי כמובן לפנות לאינטרנט.

לאחר כמה דקות מצאתי כמה אביזרים שעוד לא ממש ידעתי מה אעשה איתם, אבל היה חשוב לפעול מהר: "תקשיב טוב עבד. אתה מוצא חנות לאביזרי מין קרובה, ואתה נכנס וקונה את האביזרים הכי טובים והכי יקרים מהסוגים שאצווה עליך. אל תחזור בלי להוציא לפחות 2000 ₪.

אתה קונה אזיקים, אתה קונה גם משהו שנקרא סטרפאון – זו חגורה עם זין מחובר לה, אתה קונה חגורת צניעות לגברים –  זה כלוב קטן לזין שלך כדי שלא יעשה שטויות, ואתה קונה פלאג שעושה זרמים בתחת עם שלט רחוק. בנוסף אתה קונה שוט ארוך והכי כואב שיש. אני אשלח לך את הרשימה בוואטסאפ. אם אין משהו מהרשימה, אתה מודיע לי ואני אחליט אם אתה ממשיך לחפש בחנות אחרת או חוזר. ברור?"

"כן גבירתי" הוא ענה והיה נראה שהוא קצת שמח שממשיכים לעבר הרפתקה חדשה. אני לעומת זאת הרגשתי שאני עדיין עצבנית. אני מאוד מודעת לעצמי ולרגשות שלי וחשתי שאני מכנה אותו בשמות כמו 'עבד', 'כלב' ובהמשך אף פניתי אליו כ'אפס'. גם לפני האירוע התייחסתי אליו במילות השפלה אבל עכשיו זה הגיע ממקום של כעס.

נחזור לצימר.

את נושא האביזרים אולי סגרתי אבל מה לעשות איתם בדיוק עוד לא למדתי. את זה תכננתי לעשות בזמן שהוא קונה את הרשימה.

"עכשיו עוף מכאן וסע לקנות הכל, ותהיה זמין כי יכול להיות שיבוא לי רעיון לעוד אביזר!".

"כן גבירתי" ענה בכניעות מלאת מוטיבציה. הוא התלבש על הריצפה זחל על ארבע לדלת ונעלם לו. שמחתי על השקט. סוף סוף הייתי עם עצמי והבנתי כמה זה היה חסר לי. אבל לא היה לי יותר מידי זמן. הייתי חייבת למצוא את כל האקטים שמבצעים עם האביזרים שקניתי.

אחרי שיטוט ארוך באינטרנט, גיליתי, לחרדתי, שבאים לי רעיונות השפלה רבים דווקא מקטעי פורנו של השפלת נשים. בסוף, הבנתי שפספסתי אביזר משפיל נוסף – מסיכה. היו שם מסיכות חזיר רבות אבל אני רציתי מסיכת כלב ולא הבנתי את כל עניין החזיר.

התקשרתי מהר לבעלי: "תקשיב טוב. אתה קונה גם מסיכת כלב!".

"כן גבירתי" הוא ענה וניתקתי מבלי להוסיף עוד מילה.

לאחר כשעה וחצי בערך, כבר היתה לי תוכנית. תוכנית שתביא אותנו לרגע השיא בדיוק כשנהיה לפני עזיבת הצמר. ככה החוויה תחזיק את בעלי להרבה זמן מבלי שיבקש שוב.

אחרי כמעט שעתיים הוא חזר. למרבה ההפתעה הוא מצא את כל האביזרים והיה ניכר שהוא באמת השקיע במוצרים איכותיים.

לאחר שהתפשט וירד על ארבע השתעשעתי בפקודה חדשה שחשבתי עליה:

"רגלי!" ציוויתי. סקרן אות לדעת איך הוא יפרש אותה.

בעלי, שהביו כבר מזמן שהוא הכלב כאן, רץ על ארבע מהר לכיוון הרגליים שלי, נעמד במקביל אלי והתכופף לכיוון הריצפה והקטין את עצמו. נחמד, חשבתי לעצמי.

זרקתי את חגורת הצניעות של הגברים (הכלובון המצחיק הזה) על הריצפה וציוותי עליו:

"שים את זה על הזין שלך ותחזיר לי את המפתח" פקדתי. הוא נעמד על הבירכיים וניסה להכניס את הזין העומד שלו ללא הצלחה.

"אני צריך שהזין לא יעמוד גבירתי" הוא טען. החלטתי לנסות משהו אגרסיבי, כי כפי שאמרתי הייתי קצת עצבנית עדיין. "אני אעזור לך" אמרתי, וככה, כשהוא על הבירכיים מולי, נעמדתי מולו ובעטתי באשכיו שנראו לי עכשיו קטנטנים. זכרתי שהוא עצמו סיפר לי פעם שכשכואב איפשהו באזור שם, אז לא יכול לעמוד. לאחר הבעיטה הוא התקפל קצת מכאב, וכשהתרומם ראיתי הזין לא ירד כמעט בכלל.

"עוף לחדר. יש לך חמש דקות, ועדיף שפחות, לחזור אלי עם זין קטן בתוך הכלוב. זוז!".

לאחר שלוש דקות הוא חזר עם הכלוב על הזין והגיש לי את המפתח.

זרקתי באגביות את המפתח על שולחן האוכל כאילו לא מעניין אותי אם המפתח יאבד או לא.

עכשיו, הנחתי לידו את אריזת הפלאג עם השלט. " חסר לך שאין סוללות בחבילה" איימתי עליו.

הוא פתח והרכיב הכל והגיש לי בכניעות את השלט והפלאג.

זו היתה הפעם הראשונה שראיתי פלאג. הוא נראה אכזרי קצת. לא נראה כיף להסתובב עם דבר כזה תקוע באחורייך, חשבתי לי.

"קח ווזלין מהמזוודה ותכניס את הפלאג לתחת מהר. כשהוא יהיה בפנים תודיע לי".

הוא ביצע בדיוק את מה שנצטווה. "הפלאג בתוכי" אמר חלושות אחרי שתי דקות בערך.

"רגלי!" צוויתי שוב. התחלתי להתאהב בפקודה הזו יותר ויותר. היא חוסכת מילים ומחזירה את הכלב למצב ידוע – כמו reset לכלב. לאחר שרכן לרגלי, לחצתי על השלט.

ראיתי אותו ממש קופץ ומוציא אנחת כאב. שוב ושוב ניסיתי וזה מה שקרה. לא התלהבתי יותר מידי, כי זה לא סיפק את הסדיזם והכעס שעדיין קינן בי. ואז מצאתי את כפתור ההגברה.

הקפיצה והצעקה, לאחר שלחצתי, כבר נשמעו אחרת לגמרי. עכשיו כבר חייכתי חיוך זדוני.

"מעכשיו, אני רוצה לשמוע שתי נביחות בכל פעם שאני לוחצת על השלט. ברור?" אמרתי בקול שקט ורגוע אבל נחוש.

"כן גבירתי". הוא ענה.

ואז החלו להישמע ברחבי הצימר נביחות ללא הפסק. כן אני הייתי 'אשמה'. הסדיזם עלה על גדותיו למראה בעלי מקפץ ונובח, מקפץ ונובח. אני בטוחה שגם אתם הייתם לוחצים עוד ועוד ועוד (נדמה לי שיש אפילו המחקרים הפסיכולוגיים מדברים על ההנאה שבעינויים דומים לזה).

ממש, ממש נהניתי.

הרגשתי שסוף סוף קיבלתי פיצוי על היעלמותו של גיא. מצד שני, בעלי מעולם לא נראה עלוב כל-כך, כלבלב כל-כך ובעיקר מגוחך כל-כך.

המחשבות האלו, לצערי, גרמו לי שוב להתגעגע לתחושה של להיות עם גבר אמיתי. התגעגעתי לגיא, והיה לי קשה להודות בזה. הייתי גאה בזה שהעפתי אותו ושעמדתי בהסכם עם בעלי, אבל עכשיו אני מתגעגעת מאוד.

לאחר שהבנתי שלא מיציתי את גיא, הגעתי להחלטה! אני אדאג לעוד מפגש של שלושתנו לאחר שנחזור מהצימר. החלטתי לנצל את כל השליטה שלי בבעלי כדי לגרום לו לא רק להסכים, אלא להתחנן שגיא יחזור.

זהו, זו תהיה המטרה מעכשיו. ההחלטה הזו הרגיעה את הגעגועים.

לאחר שקיפץ ונבח בכל הצימר, זה התחיל לשעמם אותי.

אז מצאתי משחק נחמד שממש ניתק אותי מהסבל של בעלי. בדיעבד זה ממש מפחיד לחשוב כמה ההתנתקות מהסבל שלו היתה טוטלית.

המשחק היה ללחוץ על השלט בקצב של שירים שאני מכירה ולגרום לבעלי 'לרקוד' על ארבע בקצב השיר. זה היה מסובך כי יש רווח זמן קטן בין הלחיצה לקפיצה. הייתי צריכה ממש 'לעבוד קשה' כדי שהוא יקפוץ בקצב השיר.

המשכתי להנאתי ללחוץ על השלט בקצב של כל מיני שירים שאני מכירה ולאחר שגם זה שיעמם עצרתי את ההתעללות.

צריך היה לעבור לאביזר הבא. ראיתי בשקית של החנות, מזווית העין, את השוט.

הגעגועים לגיא וההתנתקות הרגשית מהסבל של בעלי עשו את שלהם. שלפתי את השוט הוצאתי אותו מהאריזה, וללא הכנה מוקדמת הצלפתי בבעלי שהיה עכשיו מספר מטרים ממני.

מה יהיה איתי? חשבתי לעצמי. למה עוד יוביל כל הכעס הזה. בעלי צעק מכאב, ולהפתעתי המשכתי להצליף בזדוניות רבה. אחרי כעשר הצלפות, כנראה חזקות, ראיתי שהגב שלו מתחיל להיות אדום אז עצרתי והחלטתי להמשיך כשהגב יחזור לעצמו – אם יחזור לעצמו.

הייתי צריכה כמה רגעים של שקט כדי להבין מה קורה איתי ואיך ממשיכים.

"רגלי!" פקדתי והוא השתבלל ליד כף רגלי הימנית. הבנתי שככל שהוא מושפל יותר, כך אני מתגעגעת לגיא עוד יותר. זה היה מילכוד. הרי הגענו לכאן כדי להשפיל את בעלי, ולא יתכן שזה יגרום לי געגועים כל הזמן.

בינתיים נהיה כבר מאוחר. הבנתי שלא טיפלתי בנושא המפגש הנוסף עם גיא.

החלטתי לעלות את הנושא תוך כדי עינוי של בעלי. שלפתי את האזיקים והחלטתי לחבר אותו בתנוחה שראיתי באינטרנט.

"שכב על השולחן הזה בצורת ח" ציוויתי. להפתעתי הוא הבין מיד. הוא שכב על שולחנון קטן כשבצידו האחד הוא עומד על הריצפה, הבטן צמודה למשטח השולחן, והידיים בצד השני מחזיקות את רגלי השולחן קרוב לריצפה.

למזלי בחבילה שהוא קנה היו שני זוגות של אזיקים, אז חיברתי לו כל יד לרגל אחת של השולחן.

נתתי לו להיות בתנוחה הזו כחמש דקות בזמן שצפיתי בטלוויזיה. שמעתי אותו מתחיל לסבול ולזוז בחוסר נוחות.

התחלתי בשיחה איטית ומתעלמת: "אני מתגעגעת לגיא, ובגללך הוא לא כאן".

"מצטער גבירתי. אני ממש מצטער. לא התכוונתי לגרום לך סבל". הוא ענה בכניעות.

"אני ממש סובלת ואתה אשם" אמרתי שוב באיטיות שאמורה להישמע מפחידה "אתה תצטרך לפצות אותי!" הודעתי לו.

לקחתי את השוט וגררתי אותו על הריצפה כדי שגם הוא יראה. הוא החל לרעוד מפחד כשהילכתי לי לאט לאט מאחוריו.

ואז הגיע ההצלפה. הוא צעק: "אני אפצה אותך גבירתי! מבטיח".

"יפה מאוד. אבל אני רוצה לשמוע איך, ועד שזה לא ימצא חן בעיני, אנחנו נמשיך לשחק" אמרתי ביובש והורדתי עוד הצלפה חזקה, והפעם על ישבנו שזכה עכשיו לשנות את צבעו.

כדי להראות שאי רצינית הצלפתי עוד פעמיים על התחת ועוד פעם אחת על הרגליים. הוא קיפץ וצעק.

"אני לא רוצה לשמוע צעקות, אין לי כח לשאלות של בעל הצימר אז תשתוק מעכשיו" אמרתי והצלפתי בגבו שוב.

"כשנחזור מהצימר נזמין מישהו אחר שאת תבחרי גבירתי" הוא הציע. התקדמנו אמרתי לעצמי.

"תמשיך!" אמרתי והסתובבתי סביבו עם השוט כמו חיה שמסתובבת סביב טרפה.

"נזמין מישהו שאת תבחרי ואני אשרת אותו כמו ששירתתי את גיא" הוא אמר בהתנשפות.

"מה זה מעניין אותי מה אתה תעשה איתו?" שאלתי והצלפתי בכח רב.

"סליחה גבירתי. אני אחפש מישהו עם ביצים יותר גדולות משל גיא ואני אדאג שהוא יגיע וירצה לעשות איתך הכל. מבטיח…" אמר ושמעתי שהוא על סף בכי.

הבנתי שהוא לא בשל עדיין לחזרתו של גיא אבל התקדמנו הרבה.

"אני לא מרוצה, אבל נמשיך לחשוב על זה מחר!" הודעתי לו ושחררתי יד אחד שלו. נתתי לו את המפתח כדי שיאבק בעצמו עם שחרור היד השנייה.

"אני הולכת לישון. אתה משוחרר לשינה לפי הכללים". הודעתי לו וידעתי שהוא כבר מבין את מקומו לרגליי המיטה.

העובדה שהוא לא נשבר הגבירה את הנחישות שלי לגרום לזה לקרות. לפני שנרדמתי תכננתי איך למחרת, לפני שנצא מהצימר ונסיים את החופשה, הוא יתחנן עם בכי ודמעות שנזמין את גיא – רק את גיא. חשבתי אפילו לגרום לזה שהוא יהיה זה שיתקשר אליו ויתחנן שיבוא.

מה שקרה ביום שלמחרת יחכה לפרק הבא.

==

סיימנו להפעם. רגע, אין אישור עדיין! אתם זוכרים, כמו תמיד, לכתוב לי תגובה!

ועכשיו לסיום, מכיוון שאתם כבר על ארבע, לקקו את הריצפה טוב טוב מסביב לסנדלים שלי והבריקו אותה. ועכשיו, יש אישור!