זהו פרק 14 בספור "בן של זונה" ומומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים תחילה.
תמיד אני מגיע לפני הזמן שקבענו אבל הפעם עשיתי מאמץ ואיחרתי כמה דקות. כמו תמיד הייתי לבוש ספורט-אלגנט, חולצת פולו לקוסט לבנה, מכנסי פשתן נעימים ונעלי מוקסין נוחות, מסורק ומגולח למשעי, עטוף בריח האפטר-שייב והאו-די-קולון-לגברים של 'ארמיס', הריח האהוב עלי.
ליד הכניסה עצרתי לרגע, סידרתי את חגורת העור השחורה שבמכנסיי, יש לה תפקיד בהמשך הערב, חייכתי לעצמי ונכנסתי ברגל ימין אל הבר.
לקח לי שניה להתרגל לאפלולית שבבר, עפרה ישבה על יד דלפק הבר הארוך אבל מה שהפתיע אותי זה שהיא ישבה לבדה, אף אחת לא ישבה לידה, והרגשתי מין אכזבה מסויימת כי היו לי תכניות איך אני הולך להשפיט ולרכב על החברה הטובה שלה.
היה לי ברור שעפרה ראתה אותי אבל מאחר והיא התעלמה, כאילו לא מכירה, החלטתי להמשיך במשחק והתיישבתי בשולחן הקבוע שלי. זוג שישב בשולחן קרוב משך את תשומת ליבי, הוא היה בעצם היא, גבר לבוש בשמלה עם חזה בולט שלא משאיר ספק שיש חזיה מרופדת בנדיבות מתחת, מאופר בכבדות ופאה בלונדינית וארוכה על ראשו, והיא הייתה הוא, אשה לבושה בחליפה גברית מהודרת, שיער מסופר בתספורת גברית קצרה ושפם מודבק מעל השפה העליונה שלה.
הקשבתי לשיחה שלהם, כנראה שהם ידעו את זה כי הם דיברו בקול, לא בלחש, ואולי בכלל זה גירה אותם שאני מקשיב כי הם דיברו גסויות, הוא, שזה בעצם היא, הסביר/ה לה, שזה בעצם לו, איך היא הולכת לדהור עליה ולזיין אותה, שבמושגים של תמר זה לנרתק, מדברת כמובן בלשון זכר והוא עונה לה בלשון נקבה מתפנקת ואני לא יודע לאן השיחה הזאת עוד המשיכה כי פתאום תשומת ליבי הוסטה לנקישות טִפוף עקבים שהגיע מכיוון אזור השרותים וכשהפנתי לשם את מבטי ראיתי לפתע את רות, המתווכת, מעכסת לכיוון הדלפק!
ברגע הראשון רציתי להתחבא, לא נעים שהיא תדע שאני מסתובב במקומות כאלה אבל לא היה לי איפה אבל אז חשבתי שבעצם גם היא פה וגם היא לא תרצה שידעו, אז יש מין מאזן אימה כזה ביננו, הלב שלי שוב צנח כשראיתי אותה מביטה לעברי אבל חוץ מחיוך קטן שהתגנב על שפתיה היא לא הגיבה, גם לא עשתה סימנים שהיא הולכת לעברי, רק המשיכה ללכת לעבר הדלפק ו…התיישבה ליד עפרה, לוחשת לה משהו ושתיהן ציחקקו.
לקח לי עוד שניה כדי שהאסימון ייפול לי, החברה הטובה של אמא של משי היא לא אחרת מרות, המתווכת, ופתאום הרגשתי איך עומד לי, אין ספק שרות היא מילפית מהסוג שאני מחבב, אשה שמורה במצב מצויין, שדיים גדולים, כמו שאני אוהב, אומנם לא נשואה, גרושה, אבל אני לא בוחל בגרושות במיוחד כשאני יודע שהיא מחפשת סייח צעיר עם זיין גדול כמו שלי שישלוט בה, רצוי שגם יעניש אותה, ובעיקר ירכב עליה ויתן לה את עונתה.
רות התיישבה על יד עפרה ושתיהן התלחששו, מדי פעם שמעתי אותן מצחקקות, אומנם הגב שלהן היה מופנה לעברי אבל ראיתי אותן מביטות בי דרך המראה הגדולה שעל הקיר שמולן.
הברמנית עמדה לא רחוק מהם, כאילו יודעת שעוד רגע יקראו לה, עומדת וממרקת כוסות במגבת הלבנה הגדולה באותה תנועה מקצועית, מנסה להראות אדישה, לא מתעניינת, אבל ברור לי שהיא דרוכה ומקשיבה.
ראיתי את רות מסמנת לברמנית ומזמינה. זהו, חלפה המחשבה בראשי, האקשן התחיל.
בזמן שהברמנית ערבבה את המשקאות היא אמרה להן משהו והן ציחקקו והמשיכו להתלחשש עד שהברמנית הניחה לפני רות שתי כוסות קוקטייל. רות קמה, מתחה את החצאית הקצרה שהתרוממה מעט כשישבה, פתחה באופן מופגן עוד כפתור בחולצה, אחזה בכוסות והתחילה לעכס לעברי.
"אפשר לשבת?" רות נעצרה מולי, "אני שונאת לשתות לבד" הוסיפה את הסיסמה הקבועה כשהיא מתכופפת ומניחה כוס קוקטייל על השולחן לפני, "'אורגזמה'" היא חייכה, "אני מקווה שאתה אוהב" הוסיפה, עדיין גוחנת ונותנת לי עוד רגע להנות מהחריץ הקסום שבין שדיה העסיסיים לפני שהזדקפה חזרה.
"בבקשה" סימנתי על הכסא שמולי.
"נעים מאד, רות" היא התיישבה והציגה את עצמה, כאילו היינו זרים זה לזה.
"אורי" עניתי בקיצור.
"לחיים" השקנו כוסות ושתינו.
שתיתי לאט, נהנה מהשילוב הקר של ליקר הקפה, האייריש-קרים והשמנת. "את רוצה ממני משהו?" שאלתי כשהיא סיימה את המשקה שלה בלגימה ארוכה, כאילו יודעת שהשאלה תבוא ואוספת אומץ.
"כן" והיא עצרה, מבחינה במבטים של הזוג בשולחן הסמוך, הפעם הם אלה שצוטטו לנו.
"מה?" זרזתי אותה, מתעלם מהזוג המאזין, "אהה" היא הסמיקה, מושכת עוד שניה אבל יודעת שבמשחק הזה יש כללים ואם היא רוצה להמשיך היא חייבת לענות לי, "אני רוצה שתרכב עלי, אני מחפשת מישהו שישלוט בי ויראה לי מאיפה משתין הדג" היא הסמיקה עוד יותר.
"כל מה שאני רוצה?",
"הכל",
"כולל עונשים?" תאמתי גם איתה ציפיות למרות שעשיתי את זה מראש עם עפרה,
"ברור" והפעם היא זאת שחייכה, "בלי רחמים, גם עם החגורה וגם את הטנגו" כנראה שעפרה סיפרה לה מה שאלתי,
"את בטוחה?",
"משוכנעת" היא ענתה מהר ובבטחון,
"תוכיחי" חייכתי אליה, "תלכי לשרותים, תורידי את החזיה, תלכי לעפרה, תתני לה אותה ותבקשי ממנה בקול, שגם אני אוכל לשמוע, שתשמור לך כי את לא תצטרכי אותה יותר הערב" שלחתי אותה למשימת ההוכחה הראשונה שלה.
רות לא התרגשה, כנראה שעפרה הכינה אותה שמשהו כזה יקרה, היא קמה והלכה, מטופפת על העקבים החדים והגבוהים ומנענעת בישבנה כדרך דוגמנית מסלול מיומנת.
הזוג בשולחן לידי התלחששו בהתלהבות, לא שמעתי מה אבל על פי המבטים ששלחו היה ברור שהם מדברים עלינו. עפרה הסתובבה על כסא הבר הגבוה שעליו ישבה והסתכלה בי, משלבת רגליים והחצאית שלה התרוממה וגילתה עוד מרגליה הארוכות, מחייכת ושותה מכוס היין הלבן שבידה.
רות יצאה מהשרותים והלכה לכיוון עפרה, ממשיכה באותה הליכת דוגמנית שהקפיצה את שדיה הגדולים המשוחררים מתמיכת החזיה שאותה החזיקה עכשיו בידה, חזיית תחרה שחורה, "תשמרי לי בבקשה" היא פנתה לעפרה בקול רם וצלול כשהגישה לה אותה, מתעלמת מהמבטים הנשלחים לעברה, "אני לא אצטרך אותה יותר הערב".
דווקא היו לי תכנית לאותה חזיה בהמשך הערב אבל בניתי על זה שעפרה תצטרף, לא היה לי ספק שהיא תבקש, ואם לא אז בטח יש לה עוד חזיות בארון. "הוכחתי?" רות שאלה כשהתיישבה חזרה מולי, "או עוד משהו?" היא חייכה,
"עוד משהו," חייכתי לעברה חזרה, "עכשיו תורידי את התחתונים שלך ותניחי אותם כאן, על השולחן!" הצבעתי על מרכז השולחן.
רות חייכה, אין ספק שעפרה הכינה אותה שזה יבוא, התרוממה מעט, התפתלה והורידה את התחתונים, תחתוני תחרה שחורים תואמים לחזיה שמסרה לעפרה, ופרסה אותם במרכז השולחן.
"על מה ציחקקתם קודם?" הפתעתי אותה,
"מתי?",
"קודם, כשהברמנית הכינה את הקוקטייל, התלחששתם וצחקתם",
"סתם" היא ניסתה להתחמק ואני חייכתי, לתרגיל הזה שעשיתי אז לעפרה היא לא הכינה אותה,
"לא הבנת!" שלחתי ברות מבט רציני וכועס והיא השפילה עיניים, "הרווחת עונש ראשון!" הודעתי לה, "כשאני שואל את עונה, תשובה אמיתית וכנה, לא סתם!",
"סליחה" היא הסמיקה, בדיוק כמו אז עם עפרה,
"אז על מה ציחקקתם?!" שאלתי שוב עם אותו פרצוף רציני,
"הברמנית אמרה שמאז שאתה מגיע לבר היא לא צריכה לקנות יותר תחתונים והיא מקווה שלא תפסיק עם ההרגל הזה",
"היא הסבירה לך למה?",
"אהה… כן",
"יופי, אז את יודעת מה לעשות" ציחקקתי, "קחי את התחתונים שלך, תניחי אותם בכוס הטיפים של הברמנית ותגידי לה בקול רם, שאני אוכל לשמוע, שזה טיפ ממני כי אהבתי את ה'אורגזמה' שלה" וכדי שיהיה ברור לאיזה 'אורגזמה' אני מתכוון הצבעתי על כוס הקוקטייל הריקה,
"ולהביא עוד קוקטייל" היא חייכה ונראה שלזה עפרה כן הכינה אותה מראש,
"כן",
"משהו מיוחד?",
"כן" חייכתי לעברה, "לי עוד 'אורגזמה' ולך מיץ פטל!".
לשניה היא הייתה המומה, "מ…מי…מיץ פטל?" היא גִּמְגְּמָה.
"כן, מיץ פטל או אם בא לך יותר כוס חלב" ציחקקתי.
רות היססה לשניה אבל אז קמה קצת במבוכה והלכה, "חסר לך שזה לא יהיה שווה" היא מלמלה לעבר עפרה שישבה וחייכה, "הוא שלח לך טיפ" היא הכניסה את התחתונים שלה לכוס הטיפים של הברמנית שגם הפעם חייכה לעברי חיוך של תודה, "הוא אמר שהוא אוהב את ה'אורגזמה' שלך" רות הוסיפה בקול וראיתי את החיוך על פניה של עפרה מתרחב, "ותכיני לנו עוד 'אורגזמה' אחת, אני מקווה שיהיו לי הרבה כאלה הלילה" היא הוסיפה ונתנה לי תחושת דֶּזָ'ה-ווּ, "ולי מיץ פטל" הסמיקה וראיתי את החיוך על פניה של הברמנית למרות שניסתה לשמור על פרצוף חסר הבעה.
בזמן שהברמנית מזגה ושיקשקה את השייקר ראיתי את עפרה ורות מתלחששות. הברמנית הגישה לרות את המשקאות שהכינה ורות עכסה דרכה חזרה ולא יכולתי שלא להתפעל משדיה המקפצים, "היא אמרה תודה על הטיפ" רות הניחה בפני את כוס הקוקטייל והתיישבה חזרה מולי כשכוס המיץ פטל לפניה.
"לחיי האורגזמות שלך" בירכתי אותה כשהשקנו כוסות וכבר בלגימה הראשונה הרגשתי שהברמנית הוסיפה גם וודקה, משדרגת את הקוקטייל ל'אורגזמה צעקנית', "תגידי" שאלתי בקול נוזף, מקווה שעפרה לא סיפרה לה על התרגיל הזה שעשיתי לה אז, "הרשתי לך לדבר עם עפרה?",
"אהה, לא" ושמעתי בקולה שהיא מופתעת,
"אז הרווחת לעצמך עוד עונש" הודעתי לה, "על מה התלחששת עם עפרה?" חקרתי,
"היא שואלת אם אתה רוצה שהיא גם תציץ לנו בבית?" רות ענתה את התשובה שרציתי,
"ואת מסכימה?",
"כן" היא חייכה, מתלהבת, "אני בטוחה שלא תצטער" עודדה אותי להסכים,
"אבל יש לי תנאים, לכי תקראי לה",
רות קמה והלכה לתמר כשחיוך גדול על שפתיה, לרגע הן דיברו, לא שמעתי מה, וראיתי את הברמנית מצותתת ומחייכת. עוד רגע של התלחשויות ועפרה סימנה לברמנית למלא לה מחדש את כוס היין שהתרוקנה וכשזאת התמלאה עפרה קמה, ישרה את חצאית המיני שלה, ושתיהן החלו פוסעות לעברי, מחייכות.
"שמעתי שיש לךָ תנאים" עפרה חייכה לעברי כשהתיישבה בכסא שליד רות,
"שמעתי שאת רוצה להציץ לנו גם בבית" עניתי,
"רוצה" היא ענתה, "כן, אני רוצה, אפילו יותר מסתם להציץ" היא חייכה וקרצה,
"יותר מסתם להציץ יעלה לך" הודעתי,
"אני מוכנה לשלם, כמה זה יעלה לי?",
"לא כמה, מה? אני עושה בך כל מה שבא לי!",
"מסכימה" ולעפרה כל זה לא היה חדש, היא עברה את זה כבר עם תמר בזמנו, "כל מה שהיא התחייבה גם אני מתחייבת" היא תימצתה בקיצור שכל כך אופייני לה או אולי כבר בער לה להגיע לתכל'ס, "כולל העונשים שהיא כבר צברה או תצבור",
"וגם את" פניתי לרות, "אם את מסכימה שהיא תצטרף כל העונשים שהיא תצבור חלים גם עליך",
"מסכימה" היא מיהרה לאשר,
"אני רוצה דמי רצינות" חזרתי לעפרה, "להיות בטוח שאת באמת מתכוונת לזה",
"מה?" היא חייכה למרות שברור שהיא ידעה מה אני רוצה,
"שתורידי את התחתונים ותניחי אותם כאן" הצבעתי על מרכז השולחן,
עפרה לא ענתה, במקום זה היא התרוממה מעט והתחילה להוריד את התחתונים שלה, התפתלה מעט בכסא ופרסה זוג תחתוני טנגה לבנים מהודרים.
"עכשיו תלכי ותניחי אותם בכוס הטיפים של הברמנית ותגידי לה, בקול רם שאני אשמע, שגם זה טיפ ממני על ה'אורגזמה' השניה".
"מניאק" היא חייכה וקמה, מתחה את החצאית שהתרוממה והתחילה ללכת לכיוון הברמנית, "זה של הביוקר" היא חייכה לעברה והניחה את תחתוני הטנגה הלבנים בכוס הטיפים שבה כבר היו מונחים התחתונים השחורים של רות, "טיפ ממנו" היא הצביעה עלי, "מודה לך על ה'אורגזמה' השניה שהענקת לו" ציחקקה והתחילה ללכת חזרה.
רעש גרירת כסא מכיוון השולחן הסמוך משך את תשומת ליבי, להפתעתי ראיתי את הגבר בלבוש אשה מתרומם מעט, מתפתל בכסא ומוריד את התחתונים שלו, חוטיני מבד סאטן אדום שלא ברור לי איך הוא מכסה את הזיין שלו, אלא אם כן יש לו שם גזר-גמדי, "עכשיו לכי תשימי אותם בכוס הטיפים" האשה בלבוש גבר הודיעה לו בקול צייצני, פונה אליו כמו לאורך כל הערב בלשון נקבה.
"אבל" הוא ניסה, אולי גם הסמיק אבל את זה היה קשה לראות מתחת לשכבת האיפור הכבדה שעל פניו.
"אמרתי לךְ!" היא נזפה בו בקול הסופרן הצפצפני שלה וזה קם, השפיל עיניים, ודידה בזהירות על נעלי העקב שנעל והוסיף גם את התחתונים שלו לכוס הטיפים שהלכה והתמלאה, מגמגם בקול רועד "זה בשבילך, טיפ, אני כבר לא אצטרך את זה הלילה" ואפילו מבעד לאיפור הכבד היה ברור שהוא מסמיק.
כשחיכינו למונית עפרה הסבירה שהדירה של רות קצת צפופה והציעה שניסע אליה. הסכמתי ונסענו לוילה המפוארת שלה בהרצליה פיתוח.
עפרה פתחה את הדלת אבל לא נכנסה וראיתי אותה עוצרת את רות מלהכנס, מכירה את הטריק ומונעת עוד תרוץ לעונש, "זה בסדר, תכנסי ותכבי את האזעקה" חייכתי אליה, זוכר את ההסבר שלה מהפעם שעברה, "עכשיו תתפשטו, מהר!" הפעלתי את מחולל העונש הידוע ברגע שנכנסנו לסלון הענק והן התחילו להתפשט במהירות, מנסות לרצות אותי אבל לא היה להם שום סיכוי.
"לא מספיק מהר" הודעתי להן כששתיהן עמדו עירומות לפני, "הרווחתן עוד עונש" פסקתי והן לא התווכחו, עפרה כי הכירה את זה ורות כנראה הבינה שזה מה שיקרה, "אבל קודם תני לי את החזיות" פניתי לעפרה והיא מהרה לתת לי את החזיה שהורידה, "גם את השניה!" גערתי בה והיא שלפה מהתיק את החזיה של רות ומסרה גם אותה.
"תשכבו על השטיח, על הבטן!" פקדתי עליהן והן נשכבו וראיתי את רות מביטה בעפרה במבט שואל וזאת עונה לה במבט של לא יודעת, "ידים על הגב" הוספתי כשהן נשכבו ושתיהן צייתו, "יפה" ציחקקתי התישבתי על ישבנה של רות וקשרתי לה במהירות את הידים עם החזיה לה, "עכשיו תורך" עברתי לעפרה וקשרתי גם לה את הידים עם החזיה השניה.
עמדתי מעליהן וחייכתי, מחזה קצת סוריאליסטי לראות את אמא של החברה שלי ואת המתווכת דירות שלי שוכבות לפני עירומות עם ידים קשורות ומחכות שאני אתחיל להתעלל בהם, "על הברכים ביצ'אס (Bitch's)" פקדתי ושתיהן נאבקו להעמד כך עם הידים שקשורות לאחור.
כשרות ועפרה נעמדו על הברכים מולי כמו שרציתי רק אז התחלתי להתפשט. לאט, היה לי זמן, קודם פשטתי את החולצה, מוריד, מקפל ומניח על הכסא, אחר כך חלצתי את הנעלים והגרביים, משכתי עוד רגע לפני שהורדתי את המכנסיים, שולף מהם את חגורת העור השחורה ונשאר לרגע לעמוד בתחתוני בוקסר לבנים וצמודים שהבליטו עוד יותר את הזקפה שהתנוססה בין רגליי ואז, במשיכה אחת מהירה, הורדתי גם אותם ו"וואו, יאמי" שמעתי את רות מתפעלת בקול והעיניים שלה נפערות לרווחה, "וואו, צדקת, שווה" חייכה לעבר עפרה.
"שווה? חכי שתרגישי אותו" עפרה ציחקקה חזרה, "חכי שתרגישי אותו, אז תביני כמה שווה" החמיאה לי או יותר נכון לזיין שלי.
עמד לי כמו טיל, הרגשתי את הלחץ בביצים המלאות והחלטתי שאני צריך להתפרק, "תצמדו! ראש ליד ראש" דרשתי והתקרבתי אליהן, "חברות טובות מתחלקות בכל" צחקתי והגשתי את הזיין המתוח קרוב לפה של שתיהן, "תמצצו!" ולא הייתי צריך יותר כדי ששתיהן יתחילו ללקק ולמצוץ לי.
האמת שכבר רציתי להעניש אותן אבל במצב הביצים המלאות שלי היה לי ברור שאני עלול להשפריץ באמצע וזה, מבחינתי, קצת פישול ולכן ביקשתי מהן למצוץ לי ואני מתכוון לגמור לאחת מהן בפה, רצוי לרות אבל גם עפרה באה בחשבון, ולראות ככה מלמעלה איך שתי מילפיות הערומות עם השדיים הגדולים כורעות על הברכים ומטפלות לי בזיין היה בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו, הם ימצצו, אני אגמור ואחר כך, כשאני אעניש אותן, הוא יֵעָמֵד מחדש ואז אני אזיין מישהי, או את שתיהן, או אולי בכלל נעשה סנדוויץ' מאחת מהן כמו בפעם ההיא עם תמר ועפרה.
הן עבדו בשיתוף פעולה, הידיים שלהן היו קשורות לאחור והן לא יכלו להשתמש בהם אז פעם האחת מצצה והשניה ליקקה ושיחקה עם הלשון בביצים המלאות ופעם הן החליפו תפקידים.
עמדתי בפישוק, לא ליפול, עצמתי עיניים והתמכרתי לתענוג, אין כמו פה רטוב וחם שעוטף את הזיין שלך ומוצץ בקולות מצמוץ תאוותניים, בעצם יש, כוס רטוב וחם שמתכווץ סביב הזיין, אבל כרגע התמכרתי לתענוג הזה, מרגיש איך הזיין נמתח לו יותר ויותר בגרון העמוק.
למי משתיהן יש גרון יותר עמוק? לא יודע, לא פתחתי עיניים כדי לראות מי עכשיו המוצצת, גם לא פתחתי עיניים כשהרגשתי שזה בא לי, שהשפיך עולה ומתקדם במעלה קנה התותח הארוך שלי, "כן, קחי!" נעצתי את עצמי עמוק בגרונה, "קחי! קחי!" צווחתי בקול, עוד אחד מהיתרונות של הבית של עפרה, אפשר לצעוק בלי חשש שהשכנים ישמעו ויבואו, "הנה! קחי!!" פתחתי עיניים וראיתי שאני בגרון של רות "קחי!!" השפרצתי, יריתי מטח אחר מטח של שפיך לבן וסמיך ומילאתי את פיה, "אל תבלעי את הכל" צחקתי, "חברות טובות מתחלקות" ולא הייתי צריך להסביר להן למה אני מתכוון, הן הצמידו שפתיים, התנשקו והתחלקו בנוזל החמים שמילא את פיה של רות.
"אוקיי, הגיע זמן העונשים" הודעתי להן אחרי שנרגעתי קצת, "בעלת הבית" פניתי לעפרה, "את כבר מכירה את הנוהל ולכן את תהיי ראשונה" חייכתי אליה וראיתי מין רעד עובר בגופה, "תשעני על השולחן!" הצבעתי על שולחן העץ הגדול שעמד בסמוך.
עפרה לא הייתה צריכה הסברים נוספים, היא ניגשה קרוב לשולחן, נעמדה בפישוק והתכופפה קדימה, נשענת עליו עם החזה למרות שקצת קשה לעשות את זה עם ידים קשורות לאחור. "פישוק רחב!" סימנתי לה ברגלי להגדיל את הפישוק והיא הגדילה עד ששפתי הכוס שלה נחשפו לעיניי.
"בואי!" אחזתי בראשה של רות והובלתי אותה על הברכיים אל המקום שממנו תוכל לראות טוב את מגרש המשחקים הפרטי של עפרה שאני הולך להשתעשע בו, "תדעי לך שמחרמן לחטוף אבל לא פחות מזה מחרמן לראות" הסברתי לה את מה שתמר הסבירה לנו אז, "חברה טובה תומכת בחברה שלה אז אני רוצה שאת תספרי בקול, שלא נתבלבל וניתן לה יותר מדי" ציחקקתי, "ואת" טפחתי בידי בין רגליה של עפרה וחפנתי את הכוס שלה, לא מתאפק ומנצל את המצב להעביר אצבע חוקרת בין השפתים הנפוחות, לבדוק לה שמן ולגלות שהיא כבר רטובה שם בפנים, שהיא מגורה, "את תגידי תודה אחרי כל הצלפה ותזכרי! לא אמרת – לא נספר!" הזהרתי, "ברור?!?",
"כן אדוני" היא סיננה בין שיניה, מהדקת אותם ומתכוננת למכה שתבוא.
לא מהרתי. לקחתי את החגורה בידי ושיחקתי בה בין רגליה של עפרה, מחליק על אותן שפתיים נפוחות ורואה את הרעד העובר בגופה, "תתכונני!" הודעתי והצלפתי, מכה ראשונה על הישבן שמתחה פס אדום על שני פלחי ישבנה הלבנים, "פאק" היא לחשה, נושכת שפתיים, "תודה, זה מגיע לי" הודיעה בקול, "אחת" רות מיהרה לספור.
שש מכות החלטתי להעניק להן כעונש וגם את המכה השניה והשלישית הפלקתי לה על ישבנה כשזאת מודה והשניה סופרת, אחרי השלישית עצרתי לרגע, שוב מחליק עם החגורה בין רגליה, "פישוק גדול!" טפחתי עם החגורה בין רגליה, מאותת לה, ועפרה מיהרה לפתוח, אני חושב שהיא ניחשה מה אני מתכנן לה כי ראיתי אותה מתכוננת, "מוכנה?" שאלתי והצלפתי, פוגע עם החגורה בשפתי הכוס המגורות, "איי! פאק!" היא צווחה, "פאק, כן, פאק, גמרתי" היא הסמיקה, "תודה, זה מגיע לי" התנשפה והפעם המגיע לי היה מלווה בחיוך.
"ארבע" רות ספרה באיחור מה והיה משהו בקולה שגרם לי להפנות ראש לעברה, רות עמדה סמוקה על הברכיים, הידים שלה קשורות לאחור, עטרות הפטמה שלה כהות מהרגיל והפטמות עצמן עמדות זקורות ונוקשות והיא מתנועעת ומחככת ירך בירך. "מה?" היא שאלה כשהבחינה במבט שלי ובחיוך שעל פני והסמיקה עוד יותר, "צדקת, מחרמן בטרוף" היא הסבירה, "מה לעשות, אני לא יכולה להתאפק",
"כי את שרמוטה חרמנית?",
"כן, אני שרמוטה חרמנית",
"תצעקי את זה!",
"אני שרמוטה חרמנית" היא צרחה בקול,
"ואת רוצה לאונן?",
"כן!" וזה היה כן חזק ומתחנן.
"זה יעלה לך", לקחתי כרית מהספה,
רות הבינה מייד למה הכרית, "אני מוכנה לשלם" היא צווחה בקול, "כל מה שתרצה",
"תתרוממי קצת ותפתחי רגליים!",
רות התרוממה מעט ופישקה רגליים ואני גחנתי ודחפתי את הכרית מתחת לכוס שלה, "עכשיו תרדי!".
לא הייתי צריך להסביר לה מה לעשות, רות התחילה להשתפשף בכרית במהירות, שפשוף חזק, "אתה יודעת מה את?" שאלתי בקול מבודח,
"שרמוטה חרמנית?",
"שרמוטה-חרמנית-מאוננת" תיקנתי אותה,
"כן, אני מאוננת, אני שרמוטה חרמנית מאוננת!" היא צווחה בתאווה והיה ברור שהיא בדרך לגמור, "כן, פאק! אני שרמוטה חרמנית מאוננת, "כן! פאק! הנה, הנה זה בא, הנה זה בא לי" היא השתפשפה במהירות והפטמות שלה הפכו כהות עוד יותר, "כן, פאק! פאק!! הנה!!" היא התנשפה בכבדות, "כן, פאק, גמרתי" היא נעצרה, עדיין מתנשפת וחיוך של אושר נמרח על פניה.
חזרתי לעפרה וטיילתי עם החגורה על ישבנה, מלטף ומרגיע, מחליק אותה כאילו במקרה בין רגליה ולאורך החריץ הוורוד והרטוב, "מוכנה?" ציחקקתי והפלקתי, חזק, פוגע שוב באותו אזור רגיש שלה שהקפיץ אותה וסחט "איי! פאק!" חזק מפיה, "תודה" היא סיננה בחרוק שיניים, "פאק, הזמנתי את זה, זה מגיע לי" ואני לא חיכיתי אפילו שרות תספור והפלקתי שוב, מכוון ופוגע בשפתי הכוס הנפוחות והרגישות, "איי!!" היא צווחה, "פאק! פאק!! תודה!" היא התמתחה כולה והתנשפה בכבדות, סוגרת חזק את רגליה, "כן, פאק! הנה! וואו! הנה!" ובבת אחת כאילו כל האוויר יצא ממנה והיא התמרחה על השולחן ומילמלה "תודה, שוב גמרתי, תודה".
עפרה שכבה עם פלג גופה העליון על השולחן והתנשפה בקול, "רגע" עצרתי אותה כשרצתה להתיישר ועם יד אחת לחצתי על גבה ובשניה חפנתי את הכוס שלה, "קודם נבדוק לך שמן" ציחקקתי ודחפתי לה אצבע חוקרת, בוחש בעסיס הרב הממלא את הכוס שלה, "תפתחי ת'פה!" שלפתי את האצבע, פניתי לרות ודחפתי את האצבע העטופה במיצי הכוס של עפרה אל הפה שנפתח, "מה את אומרת?",
"יאמי" רות מצצה בתאווה את מיץ הכוס האָרוֹמָטִי של עפרה.
החלפנו מקומות, רות התכופפה על השולחן, נשענת עליו בשדיה הגדולים, ועפרה עברה לשבת על הברכיים במקומה. "אפשר גם כרית?" היא הביטה בי, מחייכת,
"הגם את ברוטוס?" חייכתי אליה חיוך זימתי,
"כן גם אני, גם אני שרמוטה-חרמנית-מאוננת",
"זה יעלה לך",
"אני מוכנה לשלם" היא חייכה, "כל מה שתרצה",
לקחתי את הכרית שהייתה על השטיח ועפרה התרוממה על ברכיה עוד לפני שביקשתי ופישקה רגליים. דחפתי את הכרית בין רגליה, מתחת לכוס, והיא התיישבה והתחילה להשתפשף, מחייכת, "מה?" היא שאלה בקול מתמם, "אני מתחממת",
"אל תשכחי לספור!" הזהרתי את עפרה, "ואת" פניתי לעבר רות שעל השולחן, "אני רוצה לשמוע תודה אחרי כל הצלפה" הודעתי והשמעתי עם החגורה צליל מאיים, "ברור?!?" ובלי לחכות לתשובה הצלפתי הצלפה ראשונה על ישבנה הלבן.
הפתעתי אותה, אולי כי היא התכוננה שאגיד 'תתכונני' או אשאל 'מוכנה?' כמו את עפרה, "אייי" היא צווחה בכאב ובהפתעה, "פאק, כן, תודה" היא התנשפה ושמעתי שהיא חורקת שיניים ועפרה מיהרה לספור אחריה, "אחת!".
את המכה הראשונה כיוונתי לתחת שלה, משרטט פס אדום ראשון על פלח ישבנה הימני, גם את המכה השניה כיוונתי לתחת, מטביע פס אדום על פלח ישבנה השמאלי, שלא יקנא J, ראיתי רעד קל בישבנה אז עצרתי וליטפתי את ישבנה עם היד, ליטוף מרגיע שירד לאט לאט עד שהגעתי אל שפתי הכוס ואז החדרתי את האצבע החוקרת ובחשתי, "תסבירי לה מה אני עושה לה!" פקדתי על עפרה,
"הוא בודק לך שמן" עפרה הכריזה בקול מגורה,
בחשתי עוד קצת והוצאתי את האצבע, מציג את האצבע מול עיניה של עפרה, "מה את אומרת?",
"חסר! חסר לה שמן" עפרה חייכה והכריזה, עונה בדיוק מה שרציתי שתענה.
"מניאקית" שמעתי את רות ממלמלת וחייכתי לעצמי. "תתכונני" הודעתי לרות והפעם נתתי לה זמן להתכונן לפני ששוב הפלקתי, לא כל כך חזק אבל מכה קולנית, פוגע עם קצה החגורה בדיוק במקום הרגיש שלה, זה שמתח את כל גופה, "פו, פו, פאק" היא התנשפה במהירות, "פו, וואו, תודה, זה מגיע לי" היא הכריזה בקול חנוק ומייד עפרה הוסיפה "שלוש".
"תפתחי רגלים" אותתי לה עם החגורה להגדיל את הפישוק והיא צייתה אבל קצת עם חשש, "להפסיק?" שאלתי.
"לא!" היא ענתה במהירות, "לא, תמשיך, בבקשה, עוד".
המשכתי, מכה רביעית, שוב מכוון ופוגע לה בשפתי הכוס הכהות והנפוחות מתאווה, לא מכה חזקה אבל בכל זאת כואבת, "איי" נפלטה לה גניחת כאב, "תודה, זה מגיע לי" היא התנשפה, "אלוהים, כמה שזה מחרמן" היא הפתיעה אותי, מתנשפת במהירות, "כן, תמשיך, עוד".
המשכתי, השתוקקתי לתת לה את האורגזמה שנבנית בתוכה ולא חיכיתי לעפרה שתספור, הנחתתי מכה יותר חזקה שכיוונתי היטב למרכז התענוגות שלה, "פאק!" רות חרקה שיניים ובבת אחת הכל התפרץ, "פאק, הנה, הנה! אני מתפוצצת, פאק! כן, כן! כן!!" היא צווחה בטרוף חושים, "כן, תודה, הנה, הנה-אני-גומרת!!" כל גופה נמתח ורגע אחרי רפה.
מהצד שמעתי את עפרה מתנשפת בקול, לא משאירה ספק שגם היא גומרת בסערה. הבטתי לעברה, גופה נדרך, פיטמותיה התקשו והיא זרקה את ראשה לאחור, נשמה נשימה עמוקה והחזיקה לרגע, כאילו קפאה, כאילו ליבה פסק מלפעום, ואז נשפה את כל האוויר העצור בתוכה והבעת הנאה וסיפוק התפשטה על פניה, "מה?" היא חייכה במבוכה כשהבחינה במבט שלי לעברה, "כן, גמרתי" החיוך שלה התרחב, "זה מה שקורה לשרמוטה-חרמנית-מאוננת שעושים לה כזאת הצגה".
המכה השישית לרות הייתה יותר לפרוטוקול, מכה חזקה על שני פלחי ישבנה ביחד, כזאת שכואבת לרגע ומשאירה פס אדום אבל לא נוגעת באינטימיים שלה. רות נשארה לשכב, לא זזה רק מפשקת שוב את רגליה שנסגרו מעט, אולי מאותת לי שהיא מחכה לבדיקת שמן כמו שעשיתי לעפרה אז לא אכזבתי אותה, חפנתי את הכוס שלה, דחפתי לה אצבע חוקרת, בחשתי בעסיס הרב שמילא את הכוס שלה ו-"תפתחי ת'פה!" ציוויתי על עפרה, שלפתי את האצבע העטופה במיצי הכוס של רות ודחפתי אותה אל הפה שנפער, "מה את אומרת עכשיו?" ציחקקתי, מדגיש את ה-את ויותר מזה את ה-עכשיו.
"יאמי" עפרה ליקקה ומצצה בתאווה את מיץ הכוס שעל האצבע, "פשוט מעדן".
רות רצתה לקום אבל עצרתי אותה, הייתי חרמן ברמות, כל מה שרציתי עכשיו זה לדפוק והיא שכבה ככה לפני מוכנה, "אל תזוזי!" הצמדתי אותה חזרה לשולחן ונצמדתי אליה מאחור, "תפתחי ת'רגלים, עכשיו זה תורי לגמור" הודעתי להן ובתנועה אחת חזקה נעצתי את עצמי עמוק לתוכה.
האמת שמה שבא לי עכשיו זה לתקוע אותה בתחת, למה? לא יודע להסביר אבל זה מה שבא לי, זכרתי שעפרה אמרה לי שרות מוכנה שיזיינו לה ת'תחת אפילו על יבש אבל על יבש אני לא כל כך אוהב אז החלטתי קודם לשמן אותו באותו שמן סיכה משובח הממלא את הכוס שלה, פמפמתי אותה, בעיקר כדי לצפות אותו באותו עסיס שמנוני ואז, כשהחלטתי שהוא מספיק משומן, פשקתי את פלחי ישבנה בידיי, הידים שלה היו קשורות והיא לא יכלה לעשות את זה עבורי, שלפתי את עצמי מתוכה ובמהירות נעצתי את עצמי עמוק לחור התחת המכווץ שלה.
"אימא'לה" היא צווחה בהפתעה וכאב, אתם כבר יודעיםJ אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל לא פשוט לחטוף זיין גדול כמו שלי בתחת ועוד בלי הכנה מוקדמת אבל לא פחדתי, זכרתי שעפרה אמרה לי שהיא מתה על זיון אנלי גם בלי שימון ואצלי הוא היה משומן, "פאק! פאק!" רות המשיכה באנחות הכאב שלה.
"להוציא?" התחלתי לדאוג.
"לא!" וזה היה לא תקיף והחלטי, "לא, חסר לך! תמשיך" היא צווחה באקסטזה, "תמשיך! זיין ת'שרמוטה-החרמנית-שאוכלת-בתחת, כן, תתקע לי שם את שרביט הקסמים שלך" אז המשכתי, אחזתי חזק במותניה והגברתי את הקצב.
דפקתי אותה בתחת בתנועות ארוכות וחזקות ולא הייתי צריך הרבה לפני שאנחות הכאב שלה התחלפו בגניחות הנאה.
"זה לא פייר" שמעתי את עפרה מתבכיינת כשהיא מתקדמת על ברכיה לעברי, "זה לא צודק".
"לפעמים צדק זה רק כוכב" ציחקקתי לעברה משפט ששמעתי פעם. עפרה נצמדה אלי מאחור ופתאום הרגשתי את קצה הלשון שלה מלקק לי את החריץ שבתחת ושולח בי זרמים מענגים, "תפשק רגליים" עפרה לחשה לי ואני, מסתקרן לדעת מה היא זוממת, שמעתי בקולה ופישקתי, עוד שנים או שלושה ליקוקים בחריץ, חודרת בין הפלחים המוצקים עד שקצה לשונה נגע בפי הטבעת שלי ושלח בי עוד זרמים מחרמנים והיא דחפה את ראשה בין רגליי והתחילה ללקק לי את הביצים, ללקק ולמצוץ!
אני לא סופרמן והרגשתי שאני הולך לגמור, בעצם אני חושב שאפילו סופרמן לא היה יכול להחזיק ככה הרבה מעמד, הלחץ המפנק של פי הטבעת של רות סביב הזיין שלי המשתפשף בתוכו והטיפול המענג שקיבלתי מעפרה בביצים האיצו את הקתרזיס שלי, "הנה שרמוטות" צרחתי במין אקסטזה בלתי נשלטת, "הנה אני בא!" תקעתי את עצמי הכי עמוק שאפשר לתחת של רות והרגשתי איך עפרה מוצצת בתאווה את הביצה שלי, "אני בא!" חזרתי שוב, מרגיש איך הלב שלי דופק כמו פטיש אוויר שחוצב בסלע, "כן, הנה! הנה!! קחי!!" יריתי מטח ראשון עמוק בתחת של רות, "כן, קחי" נעצתי חזק ויריתי עוד צרור ארוך של זירמה גברית חמימה בישבנה, "כן, וואו" התנשפתי והשפרצתי את כל מה שנשאר לי ורק אז עצרתי, עמדתי ככה, תקוע לה בתחת, ולא זזתי, רק התנשפתי בקול וחיכיתי עד שהזיין שלי יתכווץ ויחליק מתוכה.
אורגזמה גברית כזאת לא חוויתי כבר הרבה זמן, התנשפתי בקול, הלב שלי דפק במהירות, אפילו הרגליים רעדו לי קצת. שיחררתי את החזיה שקשרה את הידים של רות ושלחתי אותה לפתוח את החזיה שקושרת את הידים של עפרה בזמן שאני התיישבתי מתנשף בכבדות בכורסה.
"זה לא הוגן שאותה דפקת ואותי לא" עפרה התלוננה בקול מתפנק.
"אל תדאגי, פרה פרה נדפוק את כל העדר" חייכתי אליה.
עפרה הביטה בזיין המדולדל ששכב לו בין רגליי וחייכה, "בוא, אני אתן לך מגבת ותתרחץ בינתיים אנחנו נכין קפה, קפה טוב יעזור לו להתעורר" היא גחנה ושיחקה בזיין הרופס.
כשחזרתי לסלון, עטוף בחלוק הרחצה שעפרה נתנה לי הקפה כבר חיכה על השולחן. עפרה ורות ישבו סביב השולחן הנמוך, עטופות גם הן בחלוק שקשור ברישול ומשאיר מחשוף נדיב שמדי פעם הציצי מציץ דרכו, ודיברו, מספרות האחת לשניה על האורגזמה שרק לפני רגע התנסו בה.
ציפיתי לקפה הפוך מפונפן או אספרסו ממכונה וקיבלתי קפה ערבי חזק מבושל עם הל, ואחרי המקלחת שעשיתי הקפה הזה, בצרוף הבקלאווה שהתלוותה, היו בדיוק מה שהייתי צריך כדי להתאושש.
********************************
למען הסר ספק : עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.
********************************
תגיות :
הסיפור הכי מדהים שיש באתר הזה!
נכנסתי ממש לתוך העלילה, הגועשת עם המין כל רגע, אלוהים יודע איך אני אחזור לחיי…