רק מסתכלים, האומנם? – חלק 1

סיפור מאת מיסטר Q

זה סופסוף קרה, אחרי שנים של בקשות ניסיונות שכנוע, אשתי הסכימה להכניס עניין לחדר המיטות. שאני אומר עניין, זה אומר לצרף גבר או בחורה.
אנחנו נשואים כבר אחד עשרה שנים וכל פעם שהעלתי את הנושא התגובה הייתה תמיד שלילית, נעלבת ומתעצבנת. אבל מסתבר שאין יאוש בעולם כלל ועובדה קשה משתלמת.
אז אחרי שאשתי הסכימה לגוון ולצרף בחור או בחורה התחלנו להכנס לאתרים וחפש איך עושים את הצעד קדימה.
נרשמנו לאתר חילופי זוגות שכבר נכנסתי אליו מספר פעמים. איך שפתחנו את הפרופיל קיבלנו אינסוף הצעות ובקשות. זה היה יותר מדי, פרוע מידי וסוטה מידי. ההצעות היו מוגזמות אפילו בשבילי. איך אומרים? מרוב עצים לא רואים את היער. הלכנו לאיבוד בין כל ההצעות ולאט לאט כבר לא נכנסנו לאתר.

עברו שלושה חודשים מאז שפתחנו את הפרופיל, באמצע עוד יום עבודה, נכנסתי מתוך שעמום לאתר, עובר על ההודעות הרבות שקיבלנו.
מבין כל ההודעות אני רואה הודעה ממנהלי האתר – "הזמנה למסיבה" אני עובר על ההודעה ומגיע לחלק שמיד תפס אותי "הצטרפו אלינו למסיבה באווירה רגועה, מתחם מינגלינג ענק, בר מושקע ועוד המון הפתעות" ומשפט המחץ היה "מומלץ לזוגות חדשים המעוניינים ללמוד ולהכיר והכי חשוב בצורה איטית ובטוחה". ההזמנה הייתה מלאה בעוד המון פרטים והסברים.
התלבטתי אם להראות לאשתי, מצד אחד זה יכול להיות אחלה התחלה, מצד שני זה מאוד יכול להבהיל אותה.
אחרי שעה של התלבטות שלחתי לאשתי את ההזמנה והמתנתי לתגובה. עברה שעה, שעתיים ואין תגובה. מבין שעשיתי טעות. נסעתי הביתה, מהרהר כל הדרך על מה לומר.
איך שפתחתי את הדלת לבית אשתי נותנת לי מבט נגעל "אתה לא רציני שאתה חושב ללכת למסיבה כזאת!".
"שמעי, אני לא יודע, רשום שם שזה אחלה בשביל ההתחלה. אבל באמת לא חייבים שום דבר". המשכנו להתווכח מה שהוביל לעוד ריב גדול.

אחרי יומיים שלמים של נתק ופרצופים, נשברתי, שלחתי לה לב ומיד כל החומות נשברו. התחלנו להתכתב ופרץ של אהבה וגעגוע מילא אותנו.
תוך כדי התכתבות אשתי מעבירה נושא ורושמת "אני מוכנה לעשות את זה בשבילך". עוד לא ממש הבנתי בדיוק על מה היא מדברת. "לא הבנתי.." עניתי ומיד קיבלתי הודעה חזרה "המסיבה". לא חשבתי שיש סיכוי בעולם שהיא תרצה לשמוע על זה בכלל. הייתי המום ובהמשך השבוע עשיתי הכל בשביל לא לגרום לה להתחרט.

יום חמישי הגיע בשעה טובה, לבשתי גינס שחור ופולו ורודה. מעיין לבשה אוברול שחור ארוך עם כתפיות ספגטי ונעלי עקב. מתחת לבשה סט הלבשה תחתונה שקניתי לה לפני שנה ביום נישואים, סט בצבע בורדו עשוי מתחרה.
כל הנסיעה הייתה אווירה מתוחה, אף אחד מאיתנו לא הוציא מילה עד שהחננו את הרכב בחניה של המסיבה. "אם את רוצה אפשר לחזור אחורה, אפשר להתחרט" נתתי לאשתי את האפשרות לעשות אחורה פנה. "לא, זה בסדר, אנחנו כבר פה. גם תזכור מה סיכמנו, אנחנו פה רק בשביל להסתכל ואולי להכיר, לא משנה מה, לא עושים כלום היום". "מסכים בהחלט" אישרתי והתקדמנו אל עבר השער של הוילה.
בדלת הכניסה לחצר הוילה עמדו תמי ואמנון המארגנים של המסיבה.
איך שהצגנו את עצמנו תמי מיד קפצה "וואי, איזה כיף שבאתם! אני בטוחה שתהנו הערב".
"אנחנו היום רק בשביל להסתכל" הודעתי מיד, בעיקר בשביל שאשתי תמשיך להיות רגועה.
"בטח, אין בעיה. כל אחד בקצב שלו. לזוגות חדשים שמגיעים פעם ראשונה אנחנו מצמידים זוג ותיק שקצת יסביר וילמד אתכם מה ואיך הכל עובד פה. אין לכם מה לדאוג, הם לא ינסו לפתות אותכם" סיימה את המשפט עם קריצה וצחוק מוזר. הסתכלתי על אשתי בשביל לנסות להבין איך היא מרגישה. "אתם לא חייבים, כמו שאמרתי, בקצב שלכם" תמי ניסתה להרגיע.
"זה בסדר, תודה על המחשבה" אשתי שברה את שתיקתה.
"יופי, אז בוא אחרי. הייתי מאוד שמחה בעצמי לעשות לכם סיבוב אבל כמו שאתם רואים אני קצת עסוקה" תמי המשיכה לדבר בזמן שהובילה אותנו בחצר הבית.
הגענו לחלק האחורי של הוילה, חצר גדולה עם מגוון פינות ישיבה. תמי הובילה אותנו היישר לזוג שיושב בפינה שקטה בקצה החצר. "תכירו, זה נדב ודפנה" הסבירה לנו ומיד המשיכה "והחמודים שפה לידי הם אייל ומעיין, זאת הפעם הראשונה שלהם". נדב התרומם מיד "היי, נעים מאוד להכיר. בואו תשבו איתנו" נפרדנו מתמי והתיישבנו בספות שמול נדב.
"בפעם הראשונה הכל נראה מבהיל, אבל תדאגו, הכל יהיה בסדר" דפנה התחילה לדבר. "אז כמו שתמי כבר אמרה, אני נדב, אני פסיכולוג, יש לי קליניקה פרטית וזאת אשתי המהממת דפנה, היא מתעסקת בתרפיה באומנות"
"איזה קטע" אשתי הפתיעה אותי שהתחילה לדבר "אני בקרוב מסיימת תואר שני בפסיכולוגיה". הופתעתי, היה לנו סיכום להישאר דיסקרטים ולא לתת מידע על החיים הפרטיים שלנו. "מה אתה עושה?" דפנה שאלה אותי. "אני מהנדס בניין" כבר זרמתי וספרתי את האמת.
מהר מאוד מעיין ונדב נכנסו לשיחה עמוקה על עולם הפסיכולוגיה מה שגרם לי ולדפנה להרגיש מחוץ ללופ.
"אולי נלך להביא משהו לשתות?" דפנה שאלה אותי. בדקתי עם נדב ומעיין מה הם רוצים לשתות והלכתי אחרי דפנה שמח לראות עוד חלקים מהבית.

עברו משהו כמו עשר דקות עד שחזרנו חזרה. מעיין ישבה עכשיו ליד נדב, צוחקת ומשוחררת ושמתי לב לעוד דבר, הרוכסן של האוברול של מעיין, כזה שעובר מקדימה, קצת פתוח ומאפשר תצפית יותר טובה אל החזה שלה. הרוכסן הזה עושה לה כל הזמן בעיות וזה אמנם קורה לה מידי פעם אבל תמיד תמיד היא דואגת ישר לסגור אותו.
ישבנו ושתינו את השתיה ורוב הזמן נדב ומעיין דיברנו אחד עם השניה בלי לשתף אותנו. "מעיין, אולי אני אעשה לך סיור בוילה? אני בטוח שאייל ודפנה יסתדרו"
מעיין נתנה לי מבט שואל, מחכה לאישור ממני. קצת מופתע מהבקשה של נדב ועוד יותר מופתע מזה שמעיין זורמת עם זה. לא רציתי לבאס את האווירה וסימנתי למעיין אישור אבל לא בלב שלם..
נדב ומעיין התרוממו והתרחקו מאיתנו.
"אשתך מאוד משוחררת יחסית לפעם ראשונה" דפנה העירה לי בזמן שאנחנו עוד עוקבים אחריהם מתרחקים. "האמת שמפתיע מאוד, בכל מקרה, סיכמנו לא לעשות הפעם שום דבר אז אני לא דואג" עניתי.
"אני לא בטוחה שההסכם ישרוד את הערב" דפנה נתנה לי מבט מחויך. ככל שעבר הזמן התחלתי לדאוג יותר, אולי עשיתי טעות שבאנו לפה.
דפנה שראתה את הדאגה על הפנים שלי לקחה את הפיקוד לידיים שלה "בוא, נלך לעקוב אחריהם, שלא תדאג". כמו חייל טוב, ביצעתי את הפקודה והלכתי עם דפנה לחפש את אשתי והחבר החדש שלה.
לא נדרש הרבה זמן. מעיין ונדב עמדו ליד המדרגות לקומה השניה, מדברים ושותים כוס יין נוספת. "נראה לי שטעית הפעם" אמרתי לדפנה מרוצה ממה שאני רואה. דפנה לא הגיבה אבל היה נראה שהיא עדיין בטוחה במה שהיא אמרה.
מעיין סיימה לשתות היין והניחה את הכוס על שולחן בצד, ראיתי שנדב מסמן על קומה למעלה ומעיין מהנהנת להסכמה ומיד הם עלו במדרגות. "בוא, נעלה גם" דפנה המשיכה להוביל אותי.

***
עלינו לקומה השנייה, האור היה הרבה יותר חלש ולקח לי רגע להתרגל ולראות שמדובר בחדר גדול שהפך לרחבת ריקודים. דפנה משכה אותי לשבת על ספה בפינה. בקומה הזאת היו כבר מספר נשים עם בגדים סקסים יותר או אפילו עם הלבשה תחתונה. נדב ומעיין כבר היו באמצע ריקוד צמוד. מעיין הניחה את ראשה על החזה של נדב, מרימה מידי פעם את הראש בשביל לצחוק או סתם להסתכל עליו.
אחרי שני שירים נדב הוביל את מעיין לדלת שהייתה בצידו השני של החדר.
"מה יש מאחורי הדלת הזאת?" שאלתי את דפנה. "הרבה דברים מעניינים לראות, בטוח שמעיין תהנה"
הלכתי במהירות אל הדלת ודפנה אחרי.
נכנסנו פנימה והדלת מיד נסגרה אחרינו. הגענו למסדרון רחב עם מספר דלתות. כמעט ולא היה אור בכלל, מידי פעם מנורה אדומה.
מעיין ונדב עמדו מספר מטרים לפנינו בין עוד שתי זוגות נוספים. התבוננו לתוך חלון. התקדמתי לאט, משתדל להסתתר קצת מאחור. כשהגעתי הצלחתי לראות למה כולם מהופנטים.
בתוך החדר היו שתי זוגות, הנשים התנשקו בזמן שהגברים מפנקים אותן. "זה אזור צפייה, בכל חדר יש אנשים שאוהבים שמסתכלים" דפנה לחשה לי, מבינה שאני עוד לא רוצה שמעיין תדע שאני כאן.
מעיין הייתה ממש מהופנטת, לא הסירה את העניין מהזוגות שהיו בצד השני של החלון. נדב נעמד מאחורי מעיין, מלטף לה את הכתפיים, משחק לה מידי פעם בשיער.

אחרי כמה דקות נדב הוביל אותה לחלון של החדר הבא ואני ודפנה מיד אחריהם.
מעיין הייתה נראית מכושפת, נעמדה צמוד לחלון.
הפעם בחדר הייתה בחורה אחת וארבעה גברים. רגע היא מצצה לאחד ורגע לאחר. רגע אחד יורד לה והשני משחק לה בשדיים. נדב שוב ליטף את הכתפיים והידיים של מעיין.
אחרי כמה רגעים נדב שלח יד קדימה ופתח בעדינות את הרוכסן של מעיין. מעיין לא הגיבה, אפילו לא זזה, כאילו כלום לא קרה. נדב ליטף את הידיים של מעיין, עלה לאט למעלה לכתפיים ושיחרר בעדינות את הכתפיות של האוברול לצדדים. פלג העליון עם החזייה הסקסית של מעיין נחשף.
רציתי מאוד לעשות צעד קדימה ולעצור את הכל, זה ממש לא מה שסיכמנו.
כאילו קראה את המחשבות שלי, דפנה תפסה אותי ושלחה יד אל המכנס שלי. "נראה לי שאתה נהנה מההצגה" אמרה כשהרגישה את הזין שלי עומד לגמרי. הייתי בהלם מהסיטואציה, לא הייתי מסוגל לזוז או לדבר.

בזמן שהייתי עסוק בדפנה, נדב לקח את מעיין לחלון השלישי. בחלון החדש הופיעו שלוש בנות שליטפו, ליקקו, ירדו ונישקו אחת את השנייה.
תמיד ידעתי שמעיין מידי פעם מפנטזת על הרעיון לשכב עם בחורה. היה ניתן לראות שהפטמות שלה כבר ממש עומדות.
נדב נצמד למעיין מאחורה, הניע את האגן בצורה מעגלית וגם קדימה ואחורה. היה לי ברור שהזין שלו עומד ומעיין מרגישה כל תנועה. נדב לחש משהו לאוזן של מעיין, בהתחלה מעיין סימנה לא עם הראש אבל אחרי עוד כמה ליחשושים וליטופים, מעיין סימנה כן עם הראש.
נדב תפס את האוברול, יותר נכון את מה שעוד היה לבוש ממנו והחל להוריד אותו מעיין. בעדינות רבה, נדב התכופף ושלף את המכנס ובכך מעיין נשארה עומדת עם תחתונים וחזייה פלוס עקבים.
נדב נצמד מחדש חוזר להזיז את האגן. מהצד הצלחתי לראות שמעיין עומדת עם עיניים עצומות, קצת מזיזה בעצמה את האגן.

נדב החזיק בידה של מעיין והוביל אותה חזרה לדלת ממנה נכנסנו למסדרון.
אני ודפנה המתנו מספר רגעים, נותנים להם טיפה להתקדם. יצאנו גם אנחנו מהמסדרון, מסתכלים מסביב ולא מוצאים את מעיין ונדב. אחרי סיבוב נוסף החלטנו לרדת למטה.
נדב ומעיין עמדו ליד הבר, שותים כוס יין ומדברים עם עוד חבורה של גברים. מעיין הייתה נראית משוחררת ובלי שום דאגות על הראש למרות שהייתה לבושה רק בתחתונים וחזייה.
דפנה ניגשה לנדב ואני נדחפתי למעגל מניח את היד על מעיין, כאילו מסמן טריטוריה. "התגעגעתי אליך" מעיין שמחה לראות אותי. "גם אני, נראה שאת מרגישה בנוח" אמרתי מסמן עם הראש לכיוון הגוף שלה. "האמת שזה רק בגלל שנכנסנו לאזור שחייבים ללכת ככה. אני עוד מעט אלך להביא את האוברול" מעיין הסבירה והמשיכה לומר "תכיר, זה נמרוד, הוא הדיקן בפקולטה אצלנו! יש לו את הקליניקה הכי מפורסמת בארץ, ומסתבר שהוא גם חבר מאוד טוב של נדב. דיברנו מקודם ויש סיכוי שאני אעשה את הסטאז' אצלו" מעיין התלהבה מאוד מהמידע החדש שסיפרה לי ואני כמעט התעלפתי ממה ששמעתי.
היינו אמורים להיות דיסקרטיים בלי שאף אחד מכיר אותנו ועכשיו לא רק שמכירים גם רוצים להמשיך לעבוד ביחד ביומיום. בחנתי את נמרוד, לפחות הוא לא היה הטעם של מעיין בכלל. מבוגר, בערך בן 65, מקריח ועם כרס גדולה. "שנשב?" נדב שאל ובלי לחכות לתשובה חזר לספות מתחילת הערב.

תפסתי את מעיין רגע לפני שהלכנו לשבת עם כולם "הכל בסדר?" ניסיתי לברר "כן, הכל טוב, יש לי שיחות ממש טובות! אל תדאג, הכל באמת בסדר גמור" מעיין נתנה לי חיבוק והלכנו אל עבר הספות.
נדב ודפנה התיישבו בספה זוגית אחת ונמרוד התיישב על ספה זוגית שניה. נותרו שתי מקומות, אחת על כורסא בצד ועוד מקום ליד נמרוד. "בואי נמשיך בשיחה שלנו" נמרוד קרא למעיין מסמן על המקום שלידו. מעיין הסתכלה לראות את התגובה שלי, בלית ברירה סימנתי לה אישור עם הראש ואני התקדמתי אל הכורסא.