למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.
בסוף הפרק הקודם : "ששש…" היא עצרה אותי, "עכשיו אני מדברת!" והיה מין תקיפות בקולה, "אם את רוצה לשמוע ממנה מה היא נותנת יותר ומה זה אומר אז תבואי אלי הערב בדיוק בשמונה, תשמעי, תשאלי, ואם בסוף עדיין תחליטי שאת רוצה לתת לי את מה שהיא נותנת ואפילו יותר אז יש על מה לדבר, בסדר?" ובלי לחכות לתשובה היא המשיכה, "ועכשיו יש לי מסמך שאני צריכה להשלים לבוסית" והיא חזרה למסמך, מאותת לי בדרכה שהפגישה הסתימה אבל אז היא התחרטה "בעצם אם את כאן אז אולי את יכולה לעזור לי עם המסמךְ" היא ציחקקה וגלגלה את כורסת המנהלים שלה מעט לאחור ולא הייתי צריכה הסברים, במהירות נעלתי את הדלת, התפשטתי, נכנסתי אל מתחת לשולחן, אל בין רגליה המפושקות, היא התרוממה מעט כשהורדתי בזהירות את המכנסיים והתחתונים עד הקרסוליים והתחלתי לפנק אותה, נכון, את חובותי השבוע כבר נתתי לה אתמול אבל מה לא עושים לעזור לחברה.
בדיוק בשעה שמונה צלצלתי באינטרקום וביקשתי מליטל לפתוח לי את הדלת ללובי. עליתי במדרגות, מעלית אין שם, והיא חיכתה לי בכניסה, לבושה במכנסי ג'ינס צמודים וחולצת טריקו לבנה והפטמות שבלטו לא השאירו ספק שהיא בלי חזייה. לפני שהיא הכניסה אותי לדירה היא הבהירה לי שכל מה שקורה פה הערב הוא תחת אותו הסכם סודיות שחתמתי ו"ברור" אשרתי שאני מבינה ורק אז נכנסנו.
ליטל הובילה אותי לסלון ו… האמריקאים קוראים לזה הלסת נפלה לי, בסרטים המצויירים רואים את העיניים יוצאות מהחורים שלהם ואני קפאתי במקומי, המומה, והבטתי בפה פעור ובמבט לא מאמין בטליה שישבה בחדר, בעצם ישבה בחדר זה לא התאור הנכון, טליה כרעה על ברכיה על השטיח מול ספת העור הגדולה, נשענת עם ישבנה על רגליה, מבטה מושפל וכפות ידיה מונחות על ברכיה, לבושה רק באותו בייבי־דול זנותי שהפטמות שלה בולטות דרך אותם החורים, פטמות שמרוחות בשפתון אדום בוהק בדיוק כמו השפתון המרוח על שפתיה (ואחר כך גיליתי שגם על שפתי הכוס החיצוניות) וקולר עור ענוד על צווארה כשדיסקית מתכת קטנה בצורת עצם מחוברת אליו (ואחר כך גיליתי שמספר הפלאפון של ליטל חרוט עליו, בדיוק כמו שבעלי כלבים חורטים למקרה שהכלב יאבד).
"כן, השמלה השניה שנותנת יותר היא טליה" ליטל חייכה למראה ההפתעה על פני, "עכשיו שבי שם!" היא אמרה בקול סמכותי והצביעה על קצה הספה ובעצמה והתישבה בקצה השני כשקופסת קרטון שחורה חוצצת ביננו.
"ספרי לה!" ליטל פקדה על טליה, "ספרי לה מה את נותנת יותר!" היא הדגישה עוד לפני שהצלחתי אפילו להתאושש מההפתעה שהכינה לי.
"אני לא רק השמלה שלה אני גם הסאב־ית (SUBmissive) שלה, הנשלטת, והיא הדומ־ית (DOMinance) שלי, השולטת, וכנשלטת אני חייבת לעשות כל מה שהיא דורשת ממני ובניגוד לשמלה כאן יש גם אביזרים ולא רק סטראפאון, ובעיקר יש עונשים, דומית לא סולחת, דומית מענישה! גם אם אני לא עושה את זה מספיק טוב לדעתה יש עונש, עונש משפיל או עונש כואב, להשכיב על הברכיים ולהפליק, להתכופף ולחטוף עם חגורה או מחבט, מצבטי פטמות, פקק אנלי ומחסום פה (גאג), והשיא במסיבות, לא מסיבת-שמלות-לייט אלא מסיבות הארד-קור (Hard-core), מסיבות שבהם הולכים עד הסוף, יש כמובן החלפות, כמו במסיבת שמלות, אבל יש גם עונשים ויש אביזרים נוספים כמו למשל סד וכאלה"
"אבל למה? את יודעת, למה את… אופסי, סליחה, זה אישי, לא הייתי צריכה לשאול, מצטערת" גמגמתי והסמקתי.
"זה בסדר, את פה כדי לשאול ולהבין, יש לך החלטה חשובה לקבל" ליטל התערבה, "ספרי לה, הכל!" היא פנתה לטליה שהביטה בה במבט מצפה.
עכשיו טליה הסמיקה אבל היא סיפרה, "בעלי היה הדום שלי, יחד היינו הולכים למסיבות האלה, באחת מהם הוא הוביל אותי אחריו ברצועה המחוברת לקולר, עירומה כמובן, וגם ליטל הייתה שם, אז היא הייתה עוד מתמחה במשרד עורכי דין ידוע, והיא הובילה מישהי שווה שלבעלי בא עליה אז הם התחלפו ואת הסשן הראשון איתה אני לא אשכח לעולם ונוצר ביננו קליק כזה, גם עם בעלי, והזמנו אותה לדייט, את יודעת, קודם מסעדת שף, אחר כך עוד אלכוהול באיזה בר, וכשבעלי הזמין אותה לעלות אלינו היא הבהירה לו חד משמעית שהוא את הפין שלו לא ידחוף לפות שלה, בעצם לאף פתח שלה, אבל אם הוא רוצה לראות איך היא עושה אותי מקובל, ואם הוא רוצה שהיא תראה איך הוא עושה אותי גם הולך, ואפילו אם הוא רוצה שאני אראה איך הוא יורד לה אז אין בעיה ובעלי הסכים ולא הצטערנו והמשכנו להפגש, גם בדייטים וגם במסיבות, וכשהיא סיימה את ההתמחות והתפנה תפקיד היועצת המשפטית הצענו לה אותו והיא הסכימה רק שיותר לא היו דייטים, במסיבות כן אבל דייטים לא ו…" היא שוב הסמיקה, "כבר אז רציתי אותה כדומית אבל דום יש רק אחד! וזה היה בעלי ו…" היא עצרה לשניה, לוקחת אוויר או אולי מתכננת איך להמשיך לספר, "ערב אחד בשבעה ביקשתי ממנה שתשאר עד שכולם עוזבים והפצרתי בה להיות הדומית שלי! בהתחלה היא סרבה אבל את מכירה אותי, כשאני רוצה אני משיגה וגם הסידור ההוא שהיא מצאה לשרותי ההרפיה שלכן עזר לי, וכבר באותו ערב היא סימנה אותי"
"סימנה?" נבהלתי, "היא עשתה לך סימן? קעקוע?".
"לא," היא חייכה, "אחד התנאים הבסיסיים ביחסים האלה שלנו הוא שלא משאירים סימנים שלא נעלמים במהירות, קצת אדום בישבן אחרי שמפליקים זה בסדר, לקשקש עם שפתון גם, אבל לא משהו שישאר שם קבוע, לסמן זה לסמן בעלות, את יודעת, כמו שחתולים וכלבים מסמנים טריטוריה"
"מה?" שוב לא האמנתי, כבת מושב אני יודעת היטב איך חתולים וכלבים מסמנים טריטוריה, "היא השתינה עליךְ?"
"מקלחת זהב," ליטל התערבה ותיקנה אותי, "אנחנו מעדיפים לקרוא לזה מקלחת זהב וכן, ככה סימנתי אותה וככה אני אסמן גם אותך אם בסוף תסכימי" היא הבהירה לי שלא יהיו ספקות, "וכן, אני הדומית שלה והיא הסאבית שלי ועכשיו אני מאמינה שאת מבינה כבר שהיא נותנת לי יותר?".
ידעתי מה אני הולכת להגיד לה, הסיפור הזה של טליה חירמן אותי ברמות והתחתונים שלי היו רטובים, לא רק כתם קטן בחריץ, רטובים-רטובים, כולל טיפה שהרגשתי נוזלת לי לאורך הירך ונופלת לחצאית שלבשתי וכנראה שהיא הרגישה שאני הולכת לענות כי היא עצרה אותי שוב עם אותו "ששש…" שתלטני, "עכשיו אני מדברת! טליה! לא שכחת לעדכן אותה במשהו חשוב?!?"
ראיתי את טליה מחווירה מעט, חושבת, ו…"סליחה, צודקת, סליחה, שכחתי, סליחה גברתי" ויותר ממה שהפתיעה אותי ההתנצלות הפתיע אותי שהיא קוראת לה גברתי.
"ויש אצלנו סליחה?".
"לא גברתי, יש עונש" והייתה מין הכנעה בקולה אבל נדמה לי ששמעתי גם סוג של שמחה, " דומית לא סולחת, דומית מענישה!" היא חזרה שוב על אותה הצהרה שלה.
"אז בואי," ליטל סימנה לה על ירכיה וטליה קמה ונשכבה עליהם, ראשה וידיה בצד שלי, מביטה בי, רגליה בצד השני, מפושקות, וערוותה מונחת על ירך ימין, "שבע!" ליטל הכריזה והרימה את שולי הבייבי־דול של טליה והניחה אותו על הגב העליון, חושפת את ישבנה ובלי הרבה הכנות הפליקה לה עם היד, סטירה מצלצלת וראיתי את טליה נושכת שפתיים ומסננת "אחת", לרגע ליטל ליטפה את פלח ישבנה השני ואז סטרה לו, חזק, ושוב טליה נשכה שפתיים וסיננה "שתים" את השלישית היא סטרה שוב לפלח הישבן הראשון ואת הרביעית לשני וכך גם החמישית והשישית שצבעו את ישבנה באדום "תפתחי!" ליטל סיננה מלטפת את ישבנה המוכה של טליה וזאת פישקה רחב את הרגליים וראיתי שהיא מתכוננת ואז הגיעה המכה השביעית, היישר אל בין רגליה המפושקות של טליה, פוגעת בשפתי הכוס הנפוחות והמגורות ו…"פאק!" טליה צרחה במין כאב מהול בעונג, "שבע! הנה! גומרת! גווומממררררתתת" היא משכה וגלגלה את הגומרת השני והיה ברור שהיא לא מזייפת, "וואו, תודה גברתי, תודה" היא התנשפה כשליטל ליטפה את ישבנה האדום.
רגע ליטל נתנה לה להרגע, ממשיכה ללטף את ישבנה, ואז שלחה אותה לכרוע שוב על השטיח, "עכשיו תסבירי לה!".
"לשולטת מותר לקרוא לנו איך שהיא רוצה," טליה הסבירה, "לקרוא לנו בשם, או סאבית, או שפחה או בכינוי מעליב שהיא ממציאה כדי להשפיל אותנו אבל לנו מותר רק לקרוא לשולטת גברתי או המלכה ליטל או באותן מסיבות כשרוצים לעשות לה כבוד לקרוא לה הוד-מעלתה אבל זה רק לדומית הקבועה שלךְ, לא לאלה שהיא מחליפה אותךְ איתם".
"יש עוד אבל אני בטוחה שהבנת את הפרינציפ" ליטל התערבה, "יש לךְ עוד שאלות לפני שאני אשאל אותך את השאלה המתבקשת?"
"אהה, לא"
"יופי, מעכשיו רק אני מדברת!" היא קבעה בקול פסקני, "תפתחי את הקופסה!" היא הצביעה על הקופסה השחורה שביננו.
פתחתי, בקופסה היה מקופל בייבי־דול זנותי בדיוק כמו שטליה לבשה, אפילו באותו צבע, עליו הונח קולר עם דיסקית בצורת עצם, ועכשיו ראיתי שמספר הפלאפון שלה חרוט עליו, וטבעת לחיבור רצועת הובלה, ובמרכז הקולר נח לו שפתון בצבע זהה לזה של טליה. "דנה," ליטל חייכה לעברי, "יש לך שתי אפשרויות, הראשונה: להחליט שזה לא מתאים לך ולקום וללכת, ואני מבטיחה לך בשם טליה ובשמי שזה לא ישפיע כְּהוּא זֶה על היחסים שביננו כולל פגישות יום שלישי שימשיכו עם טליה, או
אפשרות שניה: אם את מסכימה לתת לי את כל מה שטליה נותנת ויותר," היא חייכה כשאמרה והדגישה את ה-ויותר, "להתפשט, לצבוע את עצמך בשפתון בדיוק כמו טליה, ללבוש את הבייבי־דול, לכרוע ליד טליה, כמוה ולענוד לעצמך את הקולר לצוואר, להניח ידיים על הברכיים, ולהגיד 'את גבירתי ושלךְ אני, עשי בי כרצונךְ'!".
לא הייתי צריכה יום לימודים ארוך כדי להחליט, אמנם ההגיון אמר 'קומי תלכי, בשביל מה את צריכה את זה', אבל כל גופי צעק 'תסכימי!', הפטמות שהתקשו כאבן צור והכּוּס שהפך לביצה טובענית לא השאירו ספק שכל זה מגרה אותי בטרוף ואליהם הצטרפו גם העיקצוצים בשפתיים התחתונות ואפילו בפלחי הישבן, אלה שהולכים לחטוף כמו שרק לפני רגע ראיתי את טליה חוטפת, שכאילו הכריזו 'זה שווה, תסכימי, תסכימי!' והאגו שלי גם הוא הצטרף, התחיל עם 'אם היא יכולה גם את יכולה' ואז שלף את הג'וקר עם 'כל מה שטליה עושה את יכולה לעשות טוב יותר' שהכריע וראיתי חיוך קטן על שפתיה של טליה כשקמתי והתחלתי להתפשט.
ליטל הביטה בי מתפשטת עם פני פוקר, שום הבעה, שום שריר לא זז, "הכל!" היא גערה בי באותו קול חסר רגש כשרציתי לשלוח יד לשפתון והורדתי גם התכשיטים שעוד היו עלי, נשארת לעמוד מולה עירומה כביום היוולדי. "סטופ! (Stop!)" היא עצרה אותי אחרי שצבעתי את שפתי ואת הפטמות באותו שפתון אדום בוהק שנתנה לי וקפאתי, לא מבינה, "תראי לה!" היא פנתה לטליה וזאת הסמיקה והרימה את שולי הבייבי־דול שלה ופתאום ראיתי שגם שפתי הכוס שלה מרוחות באותו שפתון ומרחתי לעצמי, מרגישה איך כל מריחה כזאת מגרה אותי עוד יותר.
כנראה שלרגע קפאתי כי "בכל רגע נתון את יכולה להתחרט וללכת" ליטל זרקה לעברי.
"לא לי…" עצרתי בזמן ומייד תיקנתי, "לא המלכה ליטל, אני ממשיכה" ולבשתי במהירות את הבייבי־דול, מסדרת שהפטמות הצבועות יבלטו מבעד לאותם פתחים מתאימים ומייד ירדתי על ברכי לפניה, לצידה של טליה, אחזתי בקולר העור וענדתי אותו לעצמי, הנחתי את כפות ידיי על הברכיים והשפלתי מבט, בדיוק כמו טליה שלצידי, רגע כחכחתי, מנקה את הגרון ואז בקול צלול וברור הצהרתי "אתְּ גבירתי ושלךְ אני, עשי בי כרצונךְ", אומרת ומתכוונת לזה עם כל הלב!
"ואת מבינה שכל פעם שהקולר הזה על צווארךְ את השפחה שלי?"
"כן"
"כן מה?!?!" היא שאלה בקול שהזכיר לי את המ"כ-ית מהטירונות שלי.
"אופס, סליחה, כן גברתי" תיקנתי.
"ויש אצלנו סליחה?"
"לא גבירתי" הסמקתי, "דומית לא סולחת, דומית מענישה!" הוספתי את אותו משפט שטליה אמרה לה.
"אז בואי" והיא סימנה לי על הירכיים שלה, בדיוק כמו קודם לטלי ואני קמתי ונשכבתי עליהם, "שבע! תפתחי רגליים!" והרגשתי את היד שלה מונחת על ישבני, פישקתי והיד התרוממה ונחתה על פלח ישבני במכה מצלצלת וכאב התפשט בגופי אבל נשכתי שפתיים ובלעתי אותו ורק הרגליים שלי נסגרו, "תפתחי רגליים!" היא ציוותה שוב והפעם פלח ישבני השני חטף ושוב כאילו מעצמם הרגליים נסגרו רק שהפעם פתחתי אותם לבד.
שש מכות חזקות נחתו על פלחי ישבני, שלוש לכל פלח, וידעתי שהם נצבעו באדום ואז, למרות שידעתי מה יקרה זה כשידה פגעה בשפתי הכוס הכל כך רגישות שלי הרגשתי את הכאב משתולל בגופי ו-"פאק!" קולני נפלט לי אבל הכאב כאילו נעלם ובמקומו אורגזמה חזקה התפוצצה בתוכי, כן, גמרתי, ועוד איך גמרתי, ובדיוק כמו טליה צרחתי "הנה, גוומממררררתתתתת" ארוך ומתגלגל.
"טליה," ליטל פנתה אליה כשחזרתי לכרוע לידה, "את יודעת מה זה אומר כשגם היא הנשלטת שלי?"
"כן, גברתי, שאנחנו שותפות ואנחנו צריכות לחלוק בךְ"
"ומה עוד?"
"שיש לך טריטוריה חדשה" טליה הסמיקה והפתיעה אותי בתשובה.
"נכון," ובאיך שדיברה ליטל הזכירה לי את המורה מכתה א' שהייתה מובילה אותי לתשובה שרצתה, "ומה עושים לטריטוריה חדשה?" ובפעם הראשונה ראיתי את ליטל מחייכת.
"מסמנים אותה"
"אז קחי את דנה לאמבטיה ותתכוננו! אני כבר באה לסמן אתכן".
שכבתי צמודה לטליה באמבטיה, שכבה דקה של מים חמים מתחתנו, שלא יהיה לנו קר בגב, מחכות לליטל שתבוא לסמן אותנו. "אני יכולה לשאול אותך משהו?" לחשתי לטליה.
"תנסי" טליה לא התחיבה לענות.
"אמרת שהיא סימנה אותך כבר, איך ידעת שהיא צריכה לסמן אותךְ שוב?".
"מניסיון, אי אפשר להסביר את הכל מראש אז את השאר את תלמדי מהנסיון וכמוני כנראה שתשלמי על זה גם בשכר לימוד, אם את מבינה למה אני מתכוונת" היא ציחקקה, "ולשאלתך זאת תהיה הפעם הרביעית שהיא מסמנת אותי! פעם ראשונה הייתה באותו ערב בשבעה, בבית שלי, אבל באותה זמן היה לה עוד נשלטת אז בפגישה המשותפת הראשונה היא הודיעה שהיא ואני זאת טריטוריה חדשה שהיא צריכה לסמן, וסימנה את שתינו, אחר כך ההיא עזבה, נסעה מטעם העבודה לְרִילוֹקֵיְשֶׁן בבנגקוק ונשארתי לבד וזאת הייתה סיבה מספיק טובה בשבילה לסמן אותי שוב, לבד, ועכשיו את הצטרפת, את ואני זאת טריטוריה חדשה ו…" ואולי היא הייתה ממשיכה להסביר אבל אז שמענו את הצעדים של ליטל מתקרבת והיא השתתקה.
את הג'ינס וחולצת הטריקו החליף עכשיו חלוק רחצה שגם אותו היא הורידה כשנכנסה לאמבטיה, עומדת מעלינו בפישוק כששתינו בין רגליה והמבט שלי התמקד בכּוּס שלה, בשפתיים הכהות והנפוחות ובפס הוורוד המבריק ביניהם, "האם אתְ, דנה, מתחייבת לקבל אותי כשולטת שלךְ למלא את מצוותיי ללא עוֹרְרִין, לאפשר לי להעניש אותך בכל מקרה שאחליט ולמלא את כל חובותיך כנשלטת במסיבות השליטה?"
"אני מתחייבת" עניתי בקול רם וברור.
"והאם אתְ, טליה, מתחייבת …" והיא שאלה אותה את אותה השאלה וגם טליה התחייבה וליטל המשיכה "בסימון זה אני מקבלת עליכן בעלות!" וראיתי את הטיפות הראשונות יוצאות מבין השפתיים שכאילו נפתחו מעצמם ועצמתי עיניים, מרגישה את החום הנעים כשמקלחת הזהב פוגעת בבטני ועולה אל שדיי ואפילו טיפות מתיזות על צווארי ושוב היא יורדת ושוטפת את ערוותי ו…זהו, הזרם הפסיק ופקחתי עיניים, ליטל עוד עמדה ככה רגע, נותנת לטיפות האחרונות לנשור, ואז היא יצאה, ניגבה לעצמה ולבשה חזרה את החלוק ו-"תתרחצו ובואו, אני עוד לא גמרתי אתכן!"
העונש השני היה כי התרחצנו לאט מדי ונתנו לה לחכות, היא כופפה את שתינו אל השולחן, זו ליד זו, וחבטה בנו עם מחבט העור, כואב ומגרה רק שהיא הפסיקה רגע לפני השיא, משאירה אותנו ותאוותנו בידנו ואוסרת עלינו לאונן! אחר כך הגיעו עוד משימות שתכליתן אחת, להעניש! רק שלפני שהלכנו הביתה, כשהישבן שלי בוער באדום אבל הטוטה שלי צועקת שהיא מבסוטה, היא אמרה לי שזה עדיין לא מספיק בשביל מסיבה ויש לי עוד הרבה מה ללמוד לפני שהיא תיקח אותי וכל השבוע אחרי, להוציא את יום שלישי שהוא היום שלי עם טליה (ועליו ליטל לא הסכימה שהיא תוותר), עברתי סדרת אילוף מזורזת כי ביום חמישי יש מסיבה, מסיבת השליטה הארד-קור (Hard-core) הראשונה שלי.
הלכתי חצי צעד מאחורי ליטל, מובלת על ידה ברצועה שמחוברת לקולר שלי, אני עירומה, או כך לפחות ליטל קוראת לאותו לבוש זנותי שלבשתי, הקולר כמובן, חגורת ביריות לבנה שאוחזת את גרבי הרשת הלבנות ונעלי עקב סטילטו ארוך ודק אדומים, השפתיים שלי, הפטמות ושפתי הכּוּס מרוחות באותו שפתון המרוח על שפתיה של ליטל, סימן הבעלות שלה עלי, ומעל השד הימני ליטל רשמה באותו שפתון את מילת הבטחון שלי! באם חלילה אדרש לה עם שולט אחר, והיא לבושה בחלוק קצר הרכוס ברישול שלא ממש מצליח להסתיר את הסטראפאון המוצמד לגופה ואת שדיה המציצים, ונועלת נעלי עקב סטילטו אדומים.
לא היינו הזוג היחיד בחדר, זוגות זוגות הסתובבו בסלון הגדול ובחצר, השולטים עושים מינגלינג ואנחנו הנשלטות עומדות ושותקות ורק אם פונים אלינו והשולטת שלנו אישרה לנו לענות, רק אז עונים.
השוני הבולט מאותן מסיבות שליטה שליטל לקחה אותי עד היום היה שפה היו גם גברים! שולטים ונשלטים, מסתובבים כמונו, השולטים בחלוק שבקושי מסתיר את "ציודם האישי", ותאמינו לי היו שם זִיקְפּוֹת מכובדות, והנשלטים, הגברים, מובלים עם רצועה המוצמדת לקולר שעל צווארם ולובשים חגורת ביריות, גרבי רשת ונעלי עקב כמונו הנשים רק שהם קיבלו הנחה ודידו על נעלי עקב בלוק עבה וגם אצלם השפתיים, הפטמות הקטנות ועטרת הזין היו צבועים באותו שפתון המצביע על הבעלים שלהם וכמובן מילת הבטחון מעל הפטמה הימנית.
ליטל דיברה עם עוד שולטת ששלחה לעברי מבט חושק ואני המשכתי והבטתי סביבי, בוחנת את העירוב, לא רק אישה השולטת באישה, כמו ליטל ואני, אלא גם אישה שולטת בגבר, כמו בעלת הבית שמובילה ברצועה את בעלה העירום! (ואחר כך ליטל סיפרה לי שהם סְוִיצִים, פעם היא השולטת והוא הנשלט ופעם להפךְ) וגבר ששולט באישה (ולמרות שנוטים לחשוב שזה הנפוץ אצלנו זה לא היה ככה, היו יותר נשים ששולטים בגברים) וכמובן גם גבר עם גבר.
רעד עבר בגופי כשראיתי את בעלת הבית מובילה את בעלה והולכת לעברנו, ידעתי שזה יבוא, ליטל הסבירה לי שיש להם מין מסורת כזאת שבעלת הבית עושה את הצעד הראשון, נותנת את הסימן להתחיל בחגיגה האמיתית שלשמה התכנסנו ויותר מזה, במקרה של בתולה, ואני, שזאת מסיבת ההארד-קור הראשונה שלי, נחשבתי לבתולה וזאת הסיבה שלבשתי חגורת ביריות וגרבים לבנים, לבעלת הבית יש זכות ראשונים עליה, הזכות לפתוח ת'בתולה הם קוראים לזה למרות שכבר מזמן אני לא כזאת, ועכשיו היא בדרך אלינו כדי לממש את זכותה.
בעלת הבית היא זאת שפגשה אותנו כשהגענו. "אני רואה שהבאת לנו בתולה" היא חייכה חיוך זימתי כשפשטתי את המעיל הארוך שהסתיר את מערומיי, "אפשר לבדוק ת'סחורה?" היא חייכה לליטל.
"ברור" ליטל חייכה חזרה ופנתה אלי, "שפחה, עמידת בדיקה!" היא ציוותה עלי ולמרות שידעתי שיקראו לי שפחה היה לי מין רגע של עלבון והשפלה אבל מייד התעשתי, פקודה של המלכה צריך למלא מייד, ו"השפחה עוברת לעמידת בדיקה הוד-מעלתה" עניתי פישקתי רגליים, הנחתי את כפות ידיי על העורף ומשכתי מרפקים לאחור, מבליטה את החזה השופע שלי כמו שליטל תרגלה אותי הרבה בשבוע האחרון ומייד הכרזתי "השפחה מוכנה לבדיקה הוד-מעלתה".
קודם היא תפסה לי בפטמות, הרימה את השדיים ועזבה, מצחקקת "אני אוהבת חזה מוקפץ" ושוב הרימה ועזבה, נותנת להם ליפול בקול מחיאה, אחר כך היא הניחה את כפות ידיה מתחתם והרימה אותם, כאילו שוקלת, ואז לשה אותם, "עובר" היא ציחקקה ושלחה יד אל בין רגליי המפושקות ודחפה לי אצבע, מפמפמת כמה פמפומים ומוציאה, "רטובה, עובר" ו…"תסתובבי!" ליטל ציוותה עלי ואני, מתורגלת, הסתובבתי, התכופפתי, שלחתי ידיים לאחור ופישקתי את פלחי ישבני והרגשתי את האצבע שלה, זאת שמשומנת באותו מיץ כוס שמנוני שלי, לוחצת על פי הטבעת שלי וחודרת, "עובר" היא חייכה לליטל כשהיא מנקה את האצבע בין פלחי ישבני, "אשמח לעשות אתך עסקים" היא שוב חייכה לליטל ואולי היה לזה עוד המשך אבל בדיוק עוד זוג הגיע והיא הלכה לקבל את פניו.
"נתחלף? בא לי לפתוח שפחה בתולה" בעלת הבית עצרה מול ליטל ושאלה בקול רם וראיתי איך כל המבטים מופנים לעברנו.
"נתחלף, מתאים לי לתקוע את הישבן של העבד שלךְ" ליטל חייכה לעברה והושיטה לה את הרצועה שלי.
"אפשר להזמין אותך למשחק פינג-פונג שולחן?" בעלת הבית שאלה אחריי שגם היא מסרה את הרצועה של בעלה למיכל ושנינו נעמדנו מאחורי השולטים החדשים שלנו.
"בשמחה" ושתיהן הובילו אותנו אל שולחן הפינג-פונג שעמד בגינה.
לכאורה שולחן פינג-פונג תמים אבל מהר מאד הבנתי שהוא בכלל לא כזה,
קודם העמידו אותנו האחד מול השניה ודרשו שנתכופף אל השולחן ונביט האחד בשני, אחר כך קשרו את הקרסוליים ברצועות המחוברות לרגליי השולחן, רגל לכל רגל שולחן, מותחים ודואגים שיהיה פישוק רחב ביניהם, אחר כך קשרו את פרקי כף ידנו לרצועות המחוברות לאותם עמודים קטנים האוחזים את הרשת, דואגים למתוח גם אותם כך שלא נוכל לזוז, ואז לקחו כל אחת רקטה פינג-פונג שניצבה על השולחן ונעמדו מאחורינו.
"שנתחיל בכמה מכות חימום?" בעלת הבית ציחקקה, "התחת של השפחה שלךְ לבן מדי".
"גם לעבד שלךְ לא יזיק קצת צבע" ליטל ציחקקה וראיתי אותה מרימה את הרקטה ומנחיתה אותה על הישבן שלו ו…"פאק!" נשכתי שפתיים כשגם אני חטפתי מכה חזקה עם הרקטה של בעלת הבית על הישבן שלי, "אחד!" שמעתי את בעלה של בעלת הבית צווח וגם אני צרחתי "אחד" ו'בשביל מה את צריכה את זה?' חלפה המחשבה במוחי, 'פאק! זה כואב' חלפה עוד מחשבה כשעוד מכה עם הרקטה הכתה באחורי, 'מה את? נימפומנית? מזוכיסטית?' ואז הרגשתי את העיקצוצים האלה בין הרגליים והכּוס שהופך לביצה טובענית וההנאה המתפשטת בגופי, כן הנאה מכאב אז אולי אני נימפומנית ואולי באמת מזוכיסטית אבל אני רוצה את זה ויותר מזה. אני רוצה עוד! הרבה!
ארבע מכות עם הרקטה חטפנו שבאמת חיממו לנו את הישבן אבל להפתעתי גם הפכה אותי לעוד יותר חרמנית, הייתי רטובה שם בטוטה שלי. מסביבנו עמדו זוגות וצפו, ידעתי שמציצים פה, שהכל נעשה בפרהסיה, ועדיין כשראיתי אותם מציצים הסמקתי, הסמקתי אבל התחרמנתי אפילו יותר ו…"בדיקת שמן" שמעתי את בעלת הבית מצהירה בקול והרגשתי איך האצבע שלה חודרת עמוק לכוס שלי ו…"משומנת היטב" היא ציחקקה והרגשתי את ראש התותב של הסטראפאון שלה נצמד אל בין שפתי הכוס שלי "אני פותחת אותה" היא שוב הודיעה בקול ובמכת אגן חזקה היא נעצה בי את כל התותב, "פתחתי אותה" היא הודיעה בגאווה, אחזה חזק במותניי והתחילה לדפוק אותי, לזיין אותי חזק ומהר.
ההודעה הזאת שלה הייתה האות לפתיחת החגיגות לכולם והאות לליטל לתקוע את בעלה של בעלת הבית והיא עשתה את זה לאט, נותנת לו להרגיש איך כל סנטימטר מהתותב המוצמד לגופה חודר אל ישבנו ובאותו הלילה גיליתי צד חדש בליטל, התאווה הזאת שלה לדפוק גברים בתחת, לדפוק על יבש, בלי ג'ל סיכה, וראיתי את פרצופו של הבעל מתעוות, נושך שפתיים ומנסה שלא לצרוח אבל אז הוא כאילו נרגע ושניה אחרי הוא צרח "העבד גומר! העבד גומר!" וריח חזק של זרע גברי רענן נישא באוויר ו…"ניצחתי" ליטל הודיעה בגאווה ולא הבנתי אז למה רק ראיתי את הבעל מביט לעבר אשתו במבט מושפל ולוחש לה בלי קול "מצטער".
בעלת הבית טחנה אותי, מזיינת אותי חזק ומהר, הייתי מגורה עוד לפני והשפשוף הזה של התותב בין שפתי הכוס הרגישות שלי הדהירו אותי לעבר האורגזמה הראשונה שלי וראיתי את חיוך הגאווה על פניה של ליטל כשלא שכחתי לצעוק "השפחה גומרת, השפחה גמרה!".
שלוש פעמים בעלת הבית הגמירה אותי לפני שגם היא גמרה ויצאה ממני, היא לא צעקה אומנם והודיעה אבל לעצמה היא מילמלה, גם ליטל גמרה לפני שיצאה מהתחת שלו וכשכבר חשבתי שהנה הם משחררים אותנו ראיתי את ליטל שולפת את השפתון מכיס החלוק שלבשה ורשמה את שמה על פלח ישבנו של הבעל ו…הרגשתי איך בעלת הבית חותמת את שמה על פלח הישבן שלי ורק אז, אחרי שגמרו לחתום, שיחררו אותנו ו…"טובה השפחה שלך" בעלת הבית חייכה ואמרה לליטל וזאת לא נשארה חייבת והוסיפה "גם התחת של העבד שלךְ מעדן ועכשיו הפסדת, שלמי את חובך" היא חייכה לעבר בעלת הבית, "עשר שכיבות סמיכה, כמו תמיד" ובעלת הבית ירדה לעשר שכיבות סמיכה.
הלכתי לצידה של בעלת הבית, מרחוק ראיתי את ליטל מובילה את בעלה. קודם היא לקחה אותי לשתות, אני יין לבן קר, זה מה ששותים נשלטים, היא שתתה ויסקי. "בא לי על הכוסון ההוא" היא ציחקקה כשגמרתי לשתות והצביע על גבר מבוגר יחסית שהוביל גברבר צעיר וידעתי שאני מכירה את הגברבר מאיזו תכנית ראליטי אבל לא זכרתי איזו. החלוק של הגבר היה פתוח, בעצם כל החלוקים היו כבר פתוחים, מין מנהג כזה שלהם שחלוק שנפתח לא נסגר, כשהתקרבנו וראיתי מה "הציוד האישי" שלו נבהלתי לרגע, בכזה גדול לא נתקלתי אף פעם במציאות, אולי רק בסרטים הכחולים, יותר גדול אפילו מזה של ג'וני, אותו כושי ממדגאסקר שפגשתי בלונדון.
הייתי מצרך מבוקש, הבשר הטרי שכולם רוצים לטעום ממנו, ולא הייתה בעיה לבעלת הבית להתחלף ולקבל את הכוסון תמורתי. הגבר הוביל אותי לחמור הקפיצות שעמד גם הוא בגינה רק לפני שהוא קשר אותי אליו, כן, גם לו היו רצועות שמיועדות בדיוק בשביל זה, הוא הוריד אותי למצוץ לו רק שללקק לא הייתה לי בעיה, גם לא לנשק אבל להכניס את כולו לפה זה כבר היה סיפור אחר והשתדלתי, נשבעת, אבל צריך גרון עמוק במיוחד למפלצת כזאת ולי לא היה אותו מה שעלה לי בשלוש הצלפות עם מחבט קריקט ברגע שהוא קשר אותי לחמור הקפיצות ואחר כך, למזלי הטוב, הוא בחר בכוּס שלי, לא בתחת, ושם כבר הצלחתי לְהָכִיל אותו ושאף אחד לא יגיד לי שלגודל אין משמעות כי את הגמירות שגמרתי איתו אני לא אשכח הרבה זמן, גמרתי וסיפרתי לכולם כמו שאר הנשלטים והנשלטות, ואם זה לא מספיק הוא גמר בתוכי ופתאום הבנתי שכבר הרבה זמן לא הרגשתי את הזרם החמים הזה בתוכי, בעצם מהפעם האחרונה עם דב! ומבחינתי, בזיון עם סטראפאון, זה החסרון הגדול ועכשיו, כשהרגשתי, נזכרתי כמה אני אוהבת את זה.
ממנו עברתי לאישה אחת שהורידה את הסטראפאון ודרשה ממני לרדת לה, קודם לפנק אותה בכוס ואחרי שתי גמירות שלה דרשה שאני אעשה לה רימינג, שאני אלקק לה את פי הטבעת! ולמזלי ליטל הכינה אותי שמשהו כזה יכול לקרות ושבגלל זה לא רק הנשלטות עושות חוקן לפני מסיבה אלא גם השולטות, ואומנם אני לא הייתי היחידה שנדרשה לזה באותו ערב אבל אותי רימינג רק השפיל, לא ממש התחרמנתי מזה למרות שהיא, השולטת, נהנתה גם נהנתה.
לקינוח היא זיינה אותי, הכי טריוויאלי, במסיונרית ולפני שהחליפה אותי עם גבר לא שכחה לחתום לי כמו כל הקודמים לפניה, הפעם על הציצי, והגבר, בלי הרבה משחקים או עונשים, השכיב אותי על שמיכה בדשא ורקד בי את הטנגו האחרון בפריז, זיין אותי בתחת, זיין, גמר בתוכי, חתם והעביר אותי הלאה.
באותו לילה עברו עלי כל השולטים, לפחות ככה הרגשתי, זיינו אותי בכל החורים ואפילו גמרו בהם, הגברים כמובן, היו לי חתימות על כל הגוף, על הישבן, על הבטן ועל השדיים, אף שולט או שולטת לא שכח להוסיף את שלו.
כשחיכינו למונית שתקח אותנו הביתה ליטל הזמינה אותי לישון אצלה. הסכמתי, כשהקולר על צווארי גם הזמנה היא פקודה, רק שברגע שנכנסנו לדירה שלה היא הורידה לי את הקולר והודיע שמעכשיו אנחנו בדייט, לא בסשן, ובדייט אין שולט ונשלט!
דבר ראשון היא שלחה אותי להתרחץ, למחוק מעליי את כל החתימות שעל גופי, עמדתי במקלחון מתחת למים החמים ומחקתי אותן אחת אחת כשליטל נכנסה, עירומה, ו"תני לי, אני אעזור לךְ למחוק מאחור" היא חייכה לעברי אז מסרתי לה את הספוג והסתובבתי והיא מחקה לי את אותן חתימות על הישבן והגב, מוחקת ומנשקת את המקום שמחקה. "אני גאה בךְ, היית מעולה" היא סובבה אותי חזרה ועוד לפני שהבנתי היא הצמידה אותי לקיר, הדביקה לי את שפתיה בנשיקה תאוותנית רטובה וְעשתה לי פרנקי[i] מארץ הפרנקיות ואני, שחשבתי שמיציתי את מכסת הגמירות שלי להלילה, גמרתי וגמרתי ושוב גמרתי עד שהרגשתי שתכף אני מתעלפת וביקשתי ממנה להפסיק.
אחר כך שכבתי בחיקה במיטה, שתינו עירומות כמובן, ושוב היא אמרה לי כמה היא גאה בי כי בשביל "בתולה" הייתי מעולה ותוך שהיא מלטפת אותי היא הסבירה לי על בעלת הבית ובעלה, שהם סְוִיצִים ומה זה אומר,
ושבעלת הבית אמרה שאם פעם תרצי להחליף שולטת את מוזמנת אליה וכמובן שמייד אמרתי שאני אף פעם לא ארצה להחליף אותה אבל היא עצרה אותי "דנה, never say never (אף פעם אל תגידי אף פעם)," ובאנגלית זה נשמע יותר מצלצל, "לפעמים שינוי זה דבר מבורךְ!" והיא גחנה מעליי ונישקה אותי על השפתיים, "ועכשיו לישון, אני בטוחה שאת עייפה" והיא נצמדה אלי כפיות, חיבקה וחפנה את הציצי שלי, נישקה אותי על העורף ורגע אחרי כבר ישנתי.
בבוקר היא העירה אותי עם מציצה, "ששש…" היא עצרה אותי כשניסיתי לברוח, "גם לךְ מגיע פינוק" והיא פינקה כמו שהיא יודעת ואין כמו לפתוח את הבוקר עם מציצה טובה ויצאנו לארוחת בוקר ב'סוזנה' בנוה-צדק רק ששם, אחרי האוכל, נפרדנו, היה לה איזה ארוע משפחתי שהיא לא יכלה להתחמק ממנו.
השלישיה הסודית.
שגרה, אם בכלל אפשר לקרוא שגרה לחיי הסקס העמוסים שהיו לי. במשרד שרותי הרפיה לטליה וליטל ופעמיים בשבוע לקחת את תקוה לחדר ההנקה ולקבל ממנה שרות שכזה, קודם היא יורדת לי ואחר כך אני מזיינת אותה, וכן, פעמיים, טליה הודיעה לה שגם כשהיא במחזור זה נחשב. סֶשֵׁנִים עם ליטל, לפעמים לבד ולפעמים יחד עם טליה, היא קורעת לנו ת'תחת ואנחנו גומרות וגומרות. מסיבות הארד-קור כשפחה של ליטל, פעם אני ופעם טליה וכשזאת לא אני ליטל מפצה אותי בדייט, מסעדה, עוד אלכוהול בבר ומשם למיטה שלה לסקס מענג של נשים ו…כמובן ימי שלישי אצל טליה בעוד סקס מענג של נשים, פעם אני קובעת את התנוחה ופעם היא, ובאחד מימי שלישי האלה ה"שגרה" נשברה.
התחיל כרגיל, כשהגעתי טליה פגשה אותי בדלת, לבושה כמובן באותו בייבי־דול ורוד וזנותי שהפטמות מציצות להן מבעד לפתח שנתפר בדיוק בשביל זה, נתנה לי את הבייבי־דול שלי, זהה לזה שלה רק בשחור, הסימן שסיכמנו כדי לציין שהיום אני זו שקובעת את התנוחה, ושלחה אותי להחליף ולבוא למטבח כי היא מכינה שוקו עם מרשמלו.
בדרך למטבח צבטתי לי בפטמות שבלטו, הופכת אותן לכהות ונוקשות עוד יותר ו…ההפתעה חיכתה לי כשהגעתי למטבח, על הכסא משמאלה של טליה ישבה ליטל, לבושה גם היא באותו בייבי־דול ורוד בדיוק כמו של טליה והפטמות הגדולות שלה בולטות מבעדו ולרגע נבהלתי או אולי התבלבלתי כי נשארתי קפואה במקום, מביטה בה בחוסר הבנה כזה.
"זה בסדר" טליה הרגיעה אותי, "בואי שבי," היא הצביעה על הכסא מימינה, "אני הזמנתי אותה," היא הסבירה, "היה לי חסר ההצצות, שמישהו ישב ויראה, בעיקר איך עושים אותי, זה מחרמן אותי ברמות, ואת זה שליטל יודעת על הפגישות האלה שלנו את הרי יודעת, לא גיליתי לה סוד, ולמה הזמנתי?" וברור שזאת הייתה שאלה רטורית כי מייד היא ענתה, "כי פעם היא אמרה לי שהיא מקנא בנו על הפגישות האלה והיא הייתה רוצה להיות זבוב על הקיר אז אמרתי לה שזבוב על הקיר היא לא יכולה להיות אבל אם היא רוצה להיות משתתפת פעילה על זה יש מה לדבר ולכן היא פה, אם אין לך התנגדות כמובן".
התנגדות לא הייתה לי, למה שתהיה? אבל עדיין היססתי, "לא, אין לי התנגדות, אבל, את יודעת, היא הרי הדומית שלנו" הסמקתי.
"לא פה!" וטליה הייתה פסקנית בנושא וליטל הנידה עם הראש ואישרה, "במשרד אני הבוסית, כשאנחנו עם הקולר על הצוואר ליטל היא הבוסית, ופה, בימי שלישי האלה אין בוסית, כאן כולנו שוות, חוץ מזאת שלובשת את הבייבי־דול השחור כמובן," היא ציחקקה, "והיא זאת שקובעת באיזה תנוחה נזדיין, את זה לא משנים".
עברנו לחדר שינה ואני התישבתי ראשונה בכסא הגבוה, זה שלמרות שלא היה בשימוש הרבה זמן טליה לא הזיזה אותו. ליטל הפשיטה לטליה את הבייבי־דול שלה וזאת נשכבה על הגב במרכז המיטה כשראשה על הכר הגדול ורגליה מפושקות רחב וליטל נשכבה ביניהם והתחילה לפנק אותה וליטל יודעת לפנק, אני מכירה את זה מניסיוני האישי ועכשיו גם העידו על כך גניחות ההנאה הקולניות של טליה ושלוש הגמירות שהרעידו את גופה, "זהו, הגיע הזמן שתזייני אותי" טליה התנשפה בתשוקה.
"איך?" ליטל נעמדה על ברכיה וחייכה לעברי תוך שהיא מחברת לעצמה את הסטראפאון שחיכה על המיטה.
"אהה," היססתי לשניה, ידעתי מה תכננתי בדרך לכאן אבל עכשיו קצת היססתי, אולי פחדתי, ו…"בתחת!" החלטתי שלא לשנות תכניות גם אם ליטל תתנקם בי על כך וראיתי את החיוך על פניה של טליה כשהיא הסתובבה על הבטן, הניחה את הכרית הגדולה מתחת לאגנה, מבליטה את ישבנה, פישקה רגלים ועם הידיים פישקה גם את פלחי ישבנה, "רק עם הנוזל סיכה הטבעי שלי" טליה הפתיעה אותי, אף פעם היא לא ביקשה את זה ממני, וכאילו מעצמה כף היד שלי נמשכה אל בין רגליי והתחלתי ללטף את שפתי הכוס שלי, לאונן.
"כן!!" טליה גנחה בתאווה כשליטל התחילה לדחוף לה את התותב שבסטראפאון עמוק לכוס הכל כך רטוב ומשומן שלה, "כן, ככה" היא המשיכה אחרי כמה פמפומים, "כן, עכשיו תאכילי אותי בתחת… כן!!" וזה היה כן ארוך וחזק כשליטל שלפה את עצמה מהכוס של טליה והתחילה לדחוף אותו לפי הטבעת שלה, חודרת לאט, נותנת לה להרגיש כל סנטימטר שנתקע לתוכה, "כן, אני אוכלת בתחת, כן, אני מתה על זה, כן, תמשיכי, חזק, כן, אימא'לה אני גומרתתתת" וליטל נתנה לה בדיוק את מבוקשה.
אחרי שגם ליטל גמרה עשינו הפסקת קפה, מסורת שהתחילה עוד בימי דב, בעלה. ישבנו במטבח וליטל וטליה לבשו חזרה את הבייבי־דול שלהן, "נו, מה את אומרת?" טליה שאלה את ליטל, "מצטערת?"
"חלילה," ליטל חייכה, "מחרמן"
"ואת יודעת שהתנוחה היא אותה תנוחה לכולנו?" ונראה לי שהיא מְגַשֶּׁשֶׁת, מנסה לבדוק בזהירות כי למרות כל מה שנאמר עדיין ליטל היא הדומית שלנו ויש לה אליה רִסְפֶּקְט.
"ברור," ליטל חייכה לעברה, "שווה בין שוות! לא?"
"כן".
כשחזרנו לחדר ליטל עלתה והתיישבה על הכסא. טליה הפשיטה לי את הבייבי־דול ונשכבתי על הגב, הראש על הכר הגדול, הרגליים מפושקות, נשענות על כפות הרגליים כשהברכיים מורמות, וטליה נשכבה ביניהם והתחילה לפנק אותי וגם היא לא קוטלת קנים, מעניקה לי שלושה גמירות עוצמתיות לפני שהודיעה "עומד לי, בא לי לדפוק!".
נשכבתי בתנוחה המתאימה, עם כרית מתחת לאגן ומפשקת את פלחי ישבני בידיי. "רוצה כמוךְ, רק עם נוזל הסיכה הטבעי שלי" לחשתי לטליה כשזאת עלתה עלי, מאתגרת את עצמי, אם היא יכולה גם אני יכולה.
"אין בעיה" היא ציחקקה והרגשתי איך התותב נלחץ אל בין שפתי הכוס שלי ומתחיל לַחְדּוֹר, מבקיע את דרכו בין שפתי הכוס לתוך הנרתיק הכל כך רטוב ומשומן, "מספיק?" היא לחשה אחרי כמה פמפומים.
"כן" ונשכתי שפתיים, התכוננתי לכאב שיבוא והוא בא, הרגשתי איך ראש התותב המשומן באותו נוזל טבעי שלי נלחץ אל פי־הטבעת המכווץ, איך זה נמתח והתותב מתחיל להבקיע את דרכו בתוכי, חוֹדֵר לאיטו אל מעמקי ישבני, "כן, בתחת" סיננתי וחרקתי שיניים, "כן, עכשיו אני זאת שאוכלת בתחת" צרחתי, "כן, אימא'לה, עוד" עודדתי את טליה להמשיך ולתקוע אותי, "כן, תמשיכי, תמשיכי" המשכתי באותו קול היסטרי כשהרגשתי איך דווקא הכאב הופך מענג ומטיס אותי לגמירה ראשונה, "כן, גומרת, גומרת! כן, הנה! עכשיו!!" גמרתי בסערה, שומעת את ליטל מתנשפת ומפנה את ראשי לעברה, יושבת עם רגליים פתוחות, כף יד אחת בין רגליה, עושה את עצמה עם האצבע, והשניה ממזמזת את הפטמה שלה המציצה מתוך הבייבי־דול הוורוד.
"עוד" התנשפתי, "עוד, כן, תמשיכי" ולדעתי היא הייתה ממשיכה גם אם לא הייתי מבקשת, "גסויות," פיתיתי אותה, "תגידי לי גסויות".
"את אוכלת בתחת" היא לחשה לי אבל מספיק חזק שגם ליטל תשמע במרומי הכסא.
"כן, אני אוכלת בתחת, אני המזדיינת שלך שאוכלת בתחת" צעקתי בקול מחורמן.
"את המזרון שלי" היא שכבה עלי בכל כובד משקלה ודפקה אותי בתנועות חזקות"
"כן, אני המזרון שלךְ" חזרתי אחריה, "מזרון עם חור שאת דופקת אותו!"
"כן, קחי!" והיה ברור שהיא מגיעה אל השיא ולא רק היא, גם אני, "קחי! קחי!!" היא נעצה את עצמה כדרך הגברים, כאילו הולכת לגמור לי בפנים ו…"כן, תני לי! תני לי!!" צווחתי, מרגישה את האורגזמה שלי מתחילה להתגלגל בגופי, אורגזמה חזקה, מטלטלת, כזאת שאני לא זוכרת באף זיון בתחת קודם, "כן!" התנשפנו ביחד כששתינו גמרנו והיא התגלגלה מעלי ונשכבה על הגב לצידי, מתנשפת בכבדות, ו…"פאק! פאק! פאק!" שמענו גם את ליטל גומרת על הכסא, "כן, גמרתי" היא הסמיקה כשהבטנו עליה, "אימא'לה ואבא'לה כמה שזה היה מחרמן".
שוב התלבשנו באותו בייבי־דול זנותי והלכנו למטבח רק שהפעם טליה הציעה לנו גלידה במקום קפה, גלידת סורבה לימונצ'לו, "לנקות את הַחֵךְ לקראת המנה הבאה" היא ציחקקה, "כמו במסעדה המכבדת את עצמה".
המנה הבאה הייתה ליטל ואני. טליה התישבה בכסא הגבוה המשקיף על המיטה ועוד לפני שהתחלנו היא כבר הרימה מעט את הבייבי־דול שלה, פישקה רגליים, נותנת לנו לצלם לה, והתחילה ללטף את שפתי הכוס שלה.
בדחילוּ ורחימוּ הורדתי לליטל את הבייבי־דול שלה, מלטפת תוך כדי, ממזמזת, "תשכבי על הגב" שלחתי אותה למיטה ובזמן שהיא נשכבה אני פשטתי את הבייבי־דול שלי.
שכבתי בין רגליה המפושקות של ליטל והבטתי בשפתי הכוס הכהות והנפוחות שנפרשו ככנפי פרפר ופס ורוד ורטוב חוצץ בינם, קודם נישקתי, נשיקה קלה, מרפרפת, ואז העברתי את קצה הלשון לאורך כל החריץ הרטוב והרגשתי את הרעד העובר בגופה, ואז שוב נישקתי, הפעם נשיקה תאוותנית, צמודה, ושוב ליקקתי, הפעם ליקוק עם כל הלשון, ליקוק חרמני, מגרה והרגשתי איך היא נמתחת ופולטת גניחת הנאה חרישית, ואז נצמדתי יותר ודחפתי את הלשון לתוכה, חוקרת, מחפשת את אותן נקודות שיעשו לה את זה, יורדת לה ושולחת ידיים לחזה שלה, ממזמזת אותו, ממוללת את פטמות האבן שלה והיא בתגובה דחפה עוד יותר את מִפְשָׂעְתָּהּ לפניי, גונחת בקול מִתְאָוֶה וכאילו מבקשת שאחדור עוד יותר, ואז מצאתי את עִנְבָּל תענוגותיה ועם הלשון התחלתי לשחק בו והגמירה הראשונה שלה הכתה בפניי, גמירה חזקה שמילאה את תוכה באותו צוּף נשי שמנוני "כן, הנה! גמרתי! גמרתי!!" היא צרחה בקול זימתי, "כן, עוד, תמשיכי" ואני המשכתי, מריצה אותה אל הגמירה הבאה ואחריה הייתה גם שלישית ו…"עכשיו בתחת, בבקשה" ולכזאת בקשה אי אפשר לסרב.
"גם אני רוצה רק עם נוזל הסיכה הטבעי שלי" היא הודיעה כשהיא שוכבת על הבטן עם הכרית מתחתיה ומפשקת חזק את פלחי ישבנה המוצק.
"ברור," ציחקקתי כשאני עולה עליה, "שווה עד הסוף" כיוונתי בידי את התותב אל בין שפתי הכוס שלה ובאבחת אגן חזקה השחלתי אותה. "אימא'לה" כנראה שהפתעתי אותה.
"להפסיק" עצרתי כשכל התותב נעוץ עמוק בכוס שלה.
"לא תמשיכי, תמשיכי!" היא צווחה באקסטזה, "כן, זייני לי ת'צורה" היא עודדה אותי כשהתחלתי לפמפם אותה, "כן, גם אותי גסויות מדליקות" היא התנשפה, "כן, עכשיו בתחת, תעשי אותי למזרון שלךְ" היא הזמינה אותי ואני באתי, יצאתי וכיוונתי אל פי הטבעת המכווץ שלה, "מוכנה?" לחשתי והתחלתי ללחוץ, לרגע פי הטבעת חסם את דרכי אבל לחיצה חזקה והמחסום נפרץ ו…"כן!" היא צרחה כשהתחלתי לדחוף לה לאט את התותב, נותנת לה להרגיש כל סנטימטר שחודר לישבנה בדיוק כמו שהיא אוהבת לעשות לי, "כן, תגידי לי, תגידי לי מה אני" היא הפתיעה אותי כשכל התותב היה נעוץ עמוק בישבנה.
"את המזרון שלי" הכרזתי והתחלתי לפמפם אותה, "את המזרון עם חור שאני מזיינת" המשכתי.
"כן, אני המזרון שלךְ, המזרון עם החור שאת מזיינת" היא כאילו אישרה את דבריי, "עוד, תגידי לי עוד גסויות" היא התחננה.
"את החרוז שלי," לחשתי בקול חרמני, "החרוז שאני משחילה אותו"
"כן, אני החרוז שלךְ, כן, הנה! אני אוכלת בתחת! הנה! הנה! גמרתי! גמרתי! אימא'לה עוד, בבקשה עוד" ואני המשכתי, המשכתי כי היא ביקשה אבל בעיקר המשכתי כי גם לי מגיע לגמור ו…גמרתי! נכון, לא ביחד אבל שלוש פעמים היא גמרה לפני שגם האורגזמה שלי הגיעה.
אפילוג
שלושה שבועות אחרי אותה חגיגת יום שלישי הקורונה הגיעה גם לישראל! מחלקות קורונה התחילו להפתח והכל בבת אחת נעצר! לא הרפיה ולא סשנים, לא מסיבות ואפילו לא ימי שלישי אצל טליה, רק הפחד הזה מהמחלה שמתים ממנה מנע את כל אלה ואיתו הגיעו גם הסגרים והעבודה מהבית ואת תקוה הוציאו לתקופה לחל"ת ו…גם כשהגיעו החיסונים וקיבלנו את שתי הזריקות ואיתם את התו הירוק הגיעו הוָרִיאַנְטִים ועדיין היה את החשש הזה להדבק אבל עכשיו אני כבר רואה אור בקצה המנהרה, ביום חמישי ליטל לקחה את טליה למסיבת שליטה, אומנם לא הארד-קור, רק כזאת של נשים בלבד ומצומצמת ורק לבעלות התו הירוק, אבל מסיבה, וביום שישי היא הזמינה אותי לדייט, קודם מסעדה (ונדרשנו להציג את התו הירוק שלנו) ומשם לבר (וגם שם הצגנו את התו הירוק שלנו) ובסוף סקס נשי אצלה במיטה ואתמול טליה שלחה לנו הודעה בקבוצת הוואטסאפ (WhatsApp) "השלישיה הסודית" שכבר יותר משנה שותקת, "מחר, יום שלישי, אצלי כרגיל!" ובבוקר היא צלצלה לתקוה והזמינה אותה לתת לה שרותי הרפיה וקצת אחרי שתקוה יצאה ליטל צלצלה אלי והזמינה אותי לעזור לה עם מסמךְ ואני בטוחה שעכשיו כבר כולכם מבינים מה זה אומר😊.
++ סוף ++
אזהרה : מערכת יחסים מינית בין ממונה לכפיפ/ה עשויה להיכלל במסגרת החוק להטרדה מינית! במקרים שבהם מתקיימת מערכת יחסים מינית בין בכיר/ה לכפיפ/ה, על הבכיר/ה להוכיח שמדובר בהסכמה אמיתית והדדית אבל זהו רק סיפור ובסיפור, כמו בסרט, יש דרקונים ופיות, יש קוסמים ומכשפות, יש גיבורי-על שיכולים לעוף בחלל ולהציל בעצמם אוטובוס תלמידים שנפל לנהר, יש חיות מדברות ורוקדות ואפשר לנוע בזמן אז בסיפור שלנו מוצאים מסלול עוקף וזה עובד אבל אל תשכחו שזה רק סיפור!
[i] למי שרוצה להבין יותר מה זה 'פרנקי' השתי דקות הראשונות יבהירו לו:
שלום אריה, לא הגיע הזמן לחזור אלינו קצת? לתת לנו עוד מהכחולים שלך?
היי אריה היכן נאלמת?, מתגעגעים לסיפורים שלך
קצת חופשה, לא קשור לקורונה 🙂 , בקרוב אחזור
מושלם!