עקבים של זונה

סיפורים קצרים

גוש בשר

את שוכבת על המיטה על הבטן. הברכיים כפופות, התחת מופנה אלי, על שפת המיטה. אני מפמפם אותך. היתה תשוקה, שהביאה אותנו למצב הזה. אבל זה לא מתקדם. את לא גומרת מחדירה, בסוף ארד לך ואכניס אצבע ותגמרי. אני כבר צריך לטפס במעלה הדרך לגמירה כמו מי שסוחב עגלה במעלה ההר.
הכוס שלך קצת רחב. לראות אותך ככה תחתי כבר לא מטריף אותי. קר לי. מצידי הייתי מתכרבל בשמיכה עכשיו, רואה פרק של סדרה ונרדם. אני עייף.

אני מסובב אותך שתשכבי על הצד. הברכיים כפופות. אני מחליט להסתכל עלייך כמו על גוש בשר. סתם גוש בשר שאני מחכך בו את הזין, מאונן בו. יש חור לח וחמים בגוש בשר הזה, אני דוחף את הזין לחור הזה. התנועות שלי אחידות, יעילות, פשוטות. נכנס יוצא, נכנס יוצא. בקצב אחיד בתנועות של הגוף. משהו בזין מתעורר. הוא מתחיל להרגיש, להיטען. אני ממשיך במונוטוניות, בלי שום שינוי או הפסקה, בלי יחס. זה היה יכול להיות כמו אלים בניכור שלו, אם זה לא היה אדיש, באדישות שאפילו אלימות וניכור אין בה. בחנויות אביזרי סקס מוכרים כוס עם ריפוד מבפנים בצורת פנס. ראיתי כזה ב 450 שקל. כזה אני מזיין עכשיו. שומר על שקט ואדישות כדי שלא תחזרי להיות לי האשה שאני מכיר. רק המהירות לאט לאט מתגברת. גם הכח. אני שומע גניחות מכיוון גוש הבשר, זה.כבר גוש בשר עם כוס חי. אני ממשיך. זה לוקח זמן אבל מתקדם. לא צריך לדחוף את העגלה במעלה ההר, היא נוסעת. לוקחת אותי איתה. הזין כבר מלא תחושה, מלא אנרגיה מינית, מתענג על האוננות הזו, בבשר חי, חם, גוש צנוף של בשר נשי רך, מכונס בתוך עצמו, שמרגיש את החיכוך ורוצה אורגזמה. את מרגישה שאני לא מתייחס אלייך. שאני לבד עם עצמי. וזה נוח לך, את גם משתקעת בעצמך כמו מאוננת לבד. חצי מנומנמת, שקועה בגוף. רק התנועה האחידה בכוס שלך קייימת לך בתודעה. המשכנו והמשכנו, הכוס והזין הרגישו זה את זה, למרות שאת ואני היינו מנותקים. בסוף גמרנו ביחד בגמירה חזקה. אז כבר יכולנו להתחבק ולחזור זה אל זה. הגוף שלנו רק רצה קצת חופש מהרגשות המורכבים שלנו, ממערכת היחסים. רצה סתם להזדיין. ויצא מרוצה.

בת שבע עשרה

חברה של אשתי והבת שלה מתארחות אצלנו. בביקור מרוסיה. הילדה בת שבע עשרה. שמנמנה, שדיים גדולות, מלאות. לובשת פיג'מה. לפיג'מה יש מחשוף, אין מתחתיה חזייה. התנועות של השדיים התלויים כשהיא הולכת, ניכרות מבעד לפיג'מה. אין לה מושג שאני מבחין. בלילה היא קמה לשרותים, אני רואה אותה עוברת. שומע את שכשוך השתן שלה נופל לאסלה. בערב היא התקלחה ארבעים דקות. מה יש להתקלח כל כך הרבה זמן. שמעתי את זרם המים. בגיל הזה הייתי מאונן באמבטיה כל יום. בטח היא אוננה, אולי הצמידה את שפופרת המים לכוס שלה. כשאני אתקלח אצמיד את השפופרת לזין שלי. ארגיש את הזרם כמו שהיא הרגישה, אגע בפלסטיק שהכוס שלה נגע בו. אחרי שהיא יצאה מהשרותים, נכנסתי לשם, ריחרחתי, נגעתי עם מברשת השיניים שלה בקצה הזין שלי. מחר זה יהיה בתוך הפה שלה.
אין לה שום מושג. היא לא ממש מבחינה בי. הגוף שלה עדיין סגור, אטום. היא עוד לא ממש מינית. בוסר. ילדה. את האורגזמות שלה היא מרגישה רק בדגדגן. היא לא באמת מושכת אותי. מחר הן נוסעות. שלום אוקסנה, תסעי לרוסיה. תגדלי, תזדייני הרבה, תבשילי. יש לך פוטנציאל להיות אשה מהממת. פעם בעתיד, אולי. בישראל השארת גבר שחשב על השדיים שלך, על הנגיעה שלך בכוס שלך. שהשאיר משהו מעצמו בפה שלך. זו אולי ההתחלה שלך כאשה.

קרית מלאכי

האמת, מי שרוסי אצלנו זה אני. לכן קוראים לי קוסובסקי. הגענו לארץ מזמן, עוד לפני שהיה מותר, סיפור ארוך. אשתי ממשפחה לובית, מקרית מלאכי. אנחנו לא מגיעים לשם הרבה, ועוד לא לגמרי התרגלתי למה שקורה שם. זה נראה לי קצת כמו שמורת טבע של תרבות מזמן ומקום אחרים. הם מסורתיים, בשבת הולכים לבית כנסת, אבל אחר כך מותר לנסוע. בסעודה לובשים שמלות שהן אולי סוג של משהו מסורתי.

אני יושב מול אמא של אשתי, בת שישים ושמונה, מאמא עם אגן רחב ושדיים ענקיות. לידה דודה אילנה, אחותה הצעירה. גם שדיים ענקיות. בשולחן יושבת גם רחל, אשתו של דוד אהרן ז"ל. בת חמישים וקצת. גם שדיים ענקיות. יש שם אחיינית אחת עם חזה קטן, בת עשרים ושתיים, לא מעניין.
אחרי חצילים ודג חריף וקציצות ומרק קובה ועוד סלטים, סלק גזר וכרוב, טבולה וקוסקוס, מגיע הבשר. צלי. ביום קיץ חם.
כמו שאני רגיש למין, אני גם רגיש לאוכל. הכל כזה טעים, מתובל, מגרה. מלא שום ושמן ורסק עגבניות. האדים של האוכל, הכובד בקיבה שגורם לנמנום חסר שליטה, העונג בפה, החום של הקיץ, הסירו ממני את הבלמים. העיניים שלי בוהות מכח עצמן בשלושת זוגות השדיים הענקיות שמולי. אולי הן מבחינות במבטים הגנובים, זה מביך, אני נלחם בזה אבל לא ממש מצליח. חם היום, המחשופים עמוקים למרות המסורתיות, והבד דק ובגווני אדום כהה וסגול. לרחל האלמנה רואים גם קצת בליטה במקום של הפטמות. אני יונק את השדיים שלה עם העיניים, עם תנועות הפה שלועס את הבשר. הפה שלי והפה שלה, טועמים את אותו טעם משכר, בלתי אפשרי, של הבשר המתובל הנימוח ביום הקיץ.
אני בטריקו ומכנסיים קצרים, תחתוני כותנה הדוקים. אני מהדק את הירכיים ומרגיש את הזין צומח ופועם שם, וקצת טיפות של פריקם מטפטפות כבר. רק שלא יהיה לי כתם. איזה בושות.
רחל האלמנה לועסת בתיאבון. אפשר לומר בגסות. אפשר לומר כמו בהמה. השפתיים שלה עבות, השיניים גדולות וחזקות. בטח גם השפתיים של הכוס שלה כאלה. בשרניות, בטעם כבד ומשכר. הלשון שלה טועמת את האוכל, נהנית. מתנועעת. האם כשהיא מוצצת זין גם טעים לה. היא בטח מצצה לדוד אהרן. שינוח על משכבו בשלום. הוא לא נראה לי פרייר. מציצה ממנה, בשפתיים העבות, הלשון הגדולה החזקה, הגוף העבה השחום, השדיים הענקיות. בטח הפטמות שלה גדולות וכמעט שחורות.
טיפה של טחינה טיפטפה לה, קצת על השמלה וקצת על הבשר שבמחשוף. אח… ללקק את זה משם. הירכיים שלה עבות, ללקק את הצד הפנימי שלהן, למצוץ את הדגדגן העבה הגדול שלה, לשמוע אותה נוהמת כמו פרה מיוחמת. משום מה אני מדמיין שזה קורה בעזרת נשים של הבית כנסת. כולם הלכו ואני והיא החלפנו מבטים ונשארנו. באיזה פינה נסתרת שם, בין סידורי תפילה. היא רכונה קדימה על שולחן ארוך של בית כנסת. אני מאחריה, טוחן אותה מאחורה, מרביע אותה. חזק, בתנועות קצובות. היא מזדיינת כמו פרה, השדיים שלה מתנועעים, כמו עטינים מלאים. הידיים החזקות שלה שהכינו אלפי קובות נשענות על השולחן, תומכות בגוף הכבד, שכבר הרבה זמן לא קיבל זין. הפה שלה מפיק גניחות עמומות בקול נמוך. ממשיך וממשיך, כמו פר. הזין הקטן שלי מרגיש כמו איבר ענק של פר. כח גברא אינסופי. הולם בעוצמה לתוך הכוס הגדול שלה, נכנס ויוצא כמו פטיש אוויר. יכול לזיין רפת שלמה.

יש כבר כתם משמעותי במכנסיים שלי. יש לי רעיון. אני נצמד לשולחן להסתיר מה קורה מתחתיו, היד שלי על המפשעה שלי, לוחצת, אני מסתכל על השדיים שמולי, מועך לעצמי את הזין, וגומר על השדיים והפה הלועס של דודה רחל בשקט מאופק. אני מסתכל על הפה שלה וגומר, ומדמיין שהיא יודעת שאני גומר עכשיו והפה שלה ממשיך ללעוס וללעוס. בדמיוני השדיים שלה מכוסים זרע, בדמיוני היא גם גמרה וטוב לה עכשיו בין הרגליים. היא נועצת מזלג בסלק ומכניסה לפה. מצליחה בנעיצה אחת לתפוש המון סלק. אדום וטעים על הלשון, אח, למלא את הפה הזה בכמויות זרע, שתשתה בין הלעיסות. אני בטעות נתקל בכוס המים שלידי (זה היה הרעיון שאיפשר לי להחליט לגמור) והיא נשפכת לי על המכנסיים. אני מתנצל וקם לשרותים לנגב את המים. עד שחזרנו משם הלכתי עם מכנסיים רטובים, וכולם ידעו שזה מים.

מחשבה 1 על “סיפורים קצרים”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)