משבר קורונה חלק ו

חלק א של הסיפור, חלק ב, חלק ג, חלק ד, חלק ה

 

ערפילים הקיפו אותנו מכל עבר כאילו לפתע חדרנו בין העננים, גשם שוטף המשיך לרדת עלינו ואנו המשכנו להתחבק בקור העצום שפקד אותנו, שני גופים זרים במקום זר, מאמצים זה את זה לחיקו של השני ומתחברים בחוויה עמוקה וחזקה.

גופה הרטוב צמוד לשלי והרגשתי את כל גופה מרוח עלי…כל השרירים, הבליטות, הנשימה…הגוף המדהים של קרן, חשתי תאווה רבה לחוש אותו ללא כל בד מפריד.
ראשה צמוד לחזה השרירי שלי.
ידי סביב ערפה, מצמידים אותה אלי.

"כואב לי" קרן הסיטה ראשה והביטה אל תוך עיני.

פניה היו רטובים, אך ניתן היה להבחין כי עיניה הרטובות לא נרטבו מהגשם אלא טבעו בדמעות.

היא הניחה שוב את ראשה, הפעם מצחה על שכמי והרגשתי את הבל פיה החם מזרים נשיפות חמות על עצם הבריח שלי.

ללא יותר מדי מחשבה או התעמקות במשמעות, התכופפתי, והנפתי אותה בקלות רבה על שתי ידיי, יד אחת מתחת לברכיים, יד שניה תחת הגב.

קרן הייתה נראית מופתעת וקראה קלות "וואה" תוך חיוך, וידה נשלחה סביב לעורפי, ידה השניה תופסת את שריר היד שלי שהתנפחה מהרמת המשקל.

צעדתי בגשם השוטף, עובר ברחובות השכונה. קרן לא התנגדה ונתנה לי להניף אותה. עיניה לעיתים מביטות ברחוב, לעיתים שוקעות בי כשאני צועד… עד לרגע שאני מסיט את עיני לעיניה, ומיד עיניה בורחות לצדדים , כאילו איננה רוצה להסגיר את מבטה אלי.
משחק תופסת.

נכנסנו אל השביל המוביל את הצימר, והפעם, כשהבטתי בפניה הנאות של קרן, היא היישירה אלי מבטה ולמשך מטרים רבים של צעידה, הבטנו בשתיקה האחד בעיני השני.

נעמדתי מול דלת הצימר, מניח אותה בזהירות ולוחש לה
"הגענו" ובתגובה קיבלתי חיוך מלא, שקט ורגוע.
שלחתי ידי אל מקום המחבוא של המפתח, תוך שניות מספר הדלת נפתחה בפנינו וחום נעים בקע מהחלל האפלולי.

"תודה שמוליק" קרן הביטה בי בעינים בורקות והודתה לי.

נכנסתי פנימה, ומיד לקחתי כמה חתיכות עץ ממאגר העצים שליד האח והשלכתי אותם אל תוך האש.

לא ידעתי מה השם של מוט הברזל איתו הופכים את הגחלים, אך מהר מאוד הוא עשה את העבודה…
עודני מכופף מול האח ובדיוק ברגע בו הרמתי את הראש, ראיתי את קרן מסיימת ניתור אחרון על רגלה האחת ומגיעה לקראתי בחצי חיוך.
היא הניחה את ידה על כתפי, נשענת… והתיישבה על הרצפה.
התיישבתי מולה.
שנינו רטובים מקור והאש החמימה ליטפה את עורנו המפשיר.
בגדנו הרטובים מקשים את מלאכת ההפשרה, בוודאי אם הייתי לבדי הייתי פושט בגדי ומתחמם כמו שצריך.

האש הייתה מקור האור היחיד בצימר, היות והערפילים הטילו חשכה.

היינו קרובים, מצוטפפים מול האח החמה…והרגשתי שבא לי לטפס עליה ולבלוע אותה בנשיקות.

אשת איש שמוליק! המצפון הכה בי…ואני שאלתי את עצמי איך המציאות ההזויה הזאת הובילה את אותה אשת איש לשכב מרגלותי כשהיא רטובה ומתייבשת לחום ולאור האש המרצדת, הבטתי כיצד אור האש מרקדת על פניה של קרן, לעיתים מגלה את כל פניה באור כתמתם, לעיתים מותירה חלקי צל בפניה.

הבטתי בה מהופנט למרות המצפון שהשתלט עלי… הרעב האינסופי הזה שהוכתי בו מאז פגשתי בה היה ממכר.

"רוצה לשתות?" חתכתי את המתח.

"כן, תודה" ענתה לי קרן במבט מוזר.

קמתי וניגשתי אל המטבחון, במקרר היו מספר מיצים, אחד מהם תפוחים.

"אני חייבת להוריד את הנעליים ואת המכנס הזה" קראה קרן, מכריזה.

היא מתכוונת למכנס החצאית??!

"את רוצה רגע שאצא?" קראתי בתגובה לשמע דבריה.

"לא שמוליק, אני עם חצאית על המכנס, זה בסדר".

"אה, אוקי" עניתי ונשבע שהמשפט הזה יצא לי קצת רועד.

כשחזרתי עם שתי כוסות המיץ, קרן עמדה על ברכיה מול האח, תולה את מכנסה הרטוב על גבי אריחי האח.

"לא, זה ישרף לך ככה…לא כדאי"…אמרתי והיא התיישבה שוב על ישבנה, רגליה המקופלות תחת החצאית הציצו וחשפו את בשרה הכתמתם לאור האש. זה היה מראה מפעים ומעורר.
הבאתי לה את כוס המיץ. את שלי הנחתי מרגלותיה.
תוך מספר שניות כבר העמדתי כיסא ועליו פרסתי את מכנסה לייבוש.

התיישבתי בחזרה לידה ואז נזכרתי בקרסול הפגועה של קרן.

"תראי לי".
הבטתי אל כיוון רגלה וקרן שישבה באלכסון אלי כשברכיה מקופלות וידיה נשענות לאחור, הרימה את רגלה מעלה ושולחת את כף רגלה לכיווני ותוך כדי זה חושפת בפני את כל ירכה עד לעומקה של חצאיתה.
הבטתי בתשוקה רבה ברגליה הנעות…ומגע רגלה בידי החסיר לי פעימה.
אחזתי בקרסול, בוחן…רואה נפיחות קלה, אך הזווית של ירכיה שנגלתה בפני משכה כמעט את כל תשומת ליבי.

רגלה הייתה עדינה ורכה, וצבעו של מקום הנפיחות לא היה ברור באור הקיים בחדר.

"בואי נראה את הנפיחות באור" ניסיתי להזיז את רגלה קצת, והיא שיתפה פעולה ומתחה רגלה אף יותר מעלה…
הצצתי רגע מטה, ולעיני נגלה תחתון שחור בדיוק בחיבור של רגליה, תחתון יחיד המסתיר לי את נופת הצופים החבויה.

"זה כואב לך" שאלתי ולחצתי, וראיתי את פניה של קרן מתעוותות במקצת מפאת הכאב.
כמה שהייתי חרמן, הבעת הכאב בפניה הזכירו לי מבט של אישה נשגלת…ובאור האפלולי עם האורות המרצדים של האש על פניה של קרן, הרגשתי את עצמי נכסף בכל מהווי לשכב בצמוד אליה כשרגליה מפוסקות סביבי ולהרגיש את מפשעתה נלחצת מהבליטה שלי.

ראשה של קרן היה מופנה מעלה, היא נשענה לאחור על מרפקיה. רגל אחת פונה לכיוון האש, רגל שניה בכף ידי מפוסקת מעלה והצידה. החצאית שלה כבר לא הסתירה דבר וגלשה מברכיה לירכיים העליונים.

"ופה כואב?" נגעתי במקום נוסף
"אהההה, כןןן" גנחה קרן בכאב אמיתי, אך אני כבר הייתי לחלוטין במקום אחר, מתגרה בכל מאודי מעצם הימצאותה של קרן תחתי.

"אני חושב שיש לך צבע כחול" לרגע נדיר הפסקתי להביט בתחתונים והירכיים והבטתי בקרסול הנפוחה.

"וזה נראה שיש לך שטף דם שעולה מעלה" המשכתי לגעת בשטף הדם בו הבחנתי שהתעקל מעלה אל השוק, מעביר ידי לאורך הסימן על גבי הרגל.

"פה זה כואב?" לחצתי במרכז השוק. קרן מצצה את שפתה התחתונה ונחיריה התרחבו מכאב…
הבטתי בה וידעתי כיצד זה יהיה להביט בפניה בתנוחה המיסינרית תוך כדי שהזין שלי יחליק אל תוך הבולען שלה.

קרן נשכבה על גבה, חצאיתה המשיכה לגלוש וכבר היה ניתן לראות בבירור רב את המותניים, חצאיתה כיסתה אולי סנטימטרים ספורים וכבר גלשה עד שהונחה על בטנה.
המשכתי להניע אתי ידי לכיוון ברכה…מעביר ידי לצד ברכה וחודר את הברך האחורית בקיפול…היה קשה לעצור את הסיטואציה וכל נפשי זעקה בי להמשיך וללטף את רגלה במקומות נוספים, וכך עשיתי…ידי ריפרפו על הירך התחתונה, מלטפת…מתעגלת…עולה לירך האחורית העליונה וכבר אוחזת בבשר הירך, מעכתי את בשרה בין אצבעותי והרגשתי את קרן מתפתלת תחתי בהתרגשות…ידי הייתה מרחק של כ10 סנטימטרים מאותו בד שחור המכסה את איברה הצנוע.

הבטתי מעלה וראיתי את החזה של קרן עולה ויורד בנשימות קצרות.

חום אפף אותי ושכחתי לחלוטין מהקור שחויתי כשנכנסו לצימר. האש הכתומה והאש העוצמתית המוסתרת מאחורי הבד השחור הלהיטו אותי ואת יצרי…

"הדרך הטובה ביותר שאמא שלי הייתה עושה…בכדי לעצור כאב היא זו".
אמרתי ומיד נשקתי קלות עם שפתי בקרסול הנפוח שלה. הבטתי על פניה של קרן ולאחר שניה ראיתי חיוך עולה על פניה יחד עם ההתנשמות הכבדה.

מיד לאחר מכן נשקתי גם לשוק בנקודה בה ציינה קודם שכואב לה. ואז המשכתי בנשיקות גם לחלק האחורי של הברך שלה…שלב אחרי שלב של הליטופים ונגיעות היד.

כשמתחתי את רגלה מעלה בכדי לנשוק לברך התחתונה שלה, המפשעה שלה נמתחה ומבט מהיר הראה לי את רגליה העירומות מפוסקות כשהתחתון המתוח בין שני שפתיים בשרניות.

למרות שמתחתי את רגלה, עדיין הייתי צריך להתכופף ואז כבר שפתי נשקו לבשר הברך האחורית…הרגשתי את קרן רועדת, החזה שלה עלה וירד…המשכתי עם שפתי, גורר אותן לאורך הירך מהברך מעלה….

הרגשתי יד פורעת את שערות ראשי, אוחזת בי ומצמידה את ראשי לירך שלה…המשכתי לטפס ולנשוק לירך באלכסונים וכשהגעתי למקום בו מיקמתי את ידי לפני כן כ10 סניטמטרים מהתחתונים, שמעתי את קרן גונחת בתשוקה…הבטתי על גופה מתפעל מהמראה, קרן מקשיטה את גופה העליון, כשהחזה שלה שואף מעלה…ראשה לאחור וידה המשוחררת מנסה לאחוז מעל ראשה בחפצים או לתת לה קונטרה.

שלפתי את לשוני מפי והחלתי ללקק את האיזור הרגיש, קרן בתגובה לחצה עם ידה את ראשי…
המשכתי ונשכתי קלות את הבשר הרך בין שיני…ובתגובה קרן התפתלה במקומה, אוחזת בי ומהר ואינני יודע האם היא הניעה את מפשעתה לכיוון פני או שהצליחה למשוך אותי, אך האך והשפה העליונה שלי פגשו בבד התחתון השחור.

כנראה שהיד שלה שהונפה לאחור פגשה את כיסא העץ עליו יבשתי את המכנס שלה. וברעש חזק של נפילה הבנתי שההתפתלות שלה ממש עוצמתית.

שלחתי את ידי במעלה גופה, על גבי חולצתה, מלטף את בטנה וממשיך באלכסון לנשק וללקק את הקו של תחתוניה עם רגלה…

גיששתי עם ידי ומהר מאוד מצאתי את אחד השדיים הזקורים של קרן, אחזתי אותו בתוך כף ידי הגדולה ולחצתי בערגה, מתאווה לחוש בו ללא החולצה והחזיה.

ברגע בו לחצתי את השד, קרן הפעם הקשיטה את מפשעתה מעלה…ופני ממש צללו בחוזקה, נמעכים על כבשנה הרותח שניתן היה להרגיש את לחותו.

שאלתי את עצמי האם הלחות מקורה במיצי הלהט שלה, או מהגשם…

הטעם שלה היה כבלילה של מתוק וחמוץ, ולשון מהירה שדחפתי בקו של תחתוניה חקרה את הנושא.

קרן נעה ביחום, מניעה את רגליה סביב ראשי, אוחזת בראשי ומצמידה אותי אליה בתאווה, מנגד מתירה לי לחפון וללוש את השד שלה…

היד השניה שלי התמקמה על הבטן התחתונה שלה, כשחציה התחתון נשען על התחתון וחציה העליון נוגע בבשר בטנה העליון…

באתי לעלות מעלה, אך ידה החופשית נשלחה ואחזה בידי וכיוונה אותי דווקא לכיוון ההפוך.
היא הניחה את ידי על גבי חיבור רגליה ולחצה אותה לשם, טוחבת את אצבעותי כנגד בשרה, הרגשתי את הבשר הרך והרטוב…ולפתע לחצתי אותו עם אגודלי בעוצמה…מרגיש אותו נלחץ ומותח את התחתון פנימה אל שקע כלשהו בגופה.

"אההההההה" קרן גנחה והפתלה והרגשתי שהיא עושה לי איפון, מרתקת אותי למזרן הג'ודו.

הנעתי את אצבעותי שוב, מרגיש אותן נרטבות. שלחתי אצבע לקו הלשון ממוקמת ומתחתי את התחתון הצידה, מאפשר ללשוני לכבוש שטחי מרעה נוספים.
הלשון עבדה מהר וכבר ליקקה את השפה השמאלית של הכוס של קרן, הצמדתי שפתי ונשקתי לשפה זאת לנשיקה צרפתית…
שפתי העליונה תחובה בתוך קו החדירה לכבשנה ושפתי התחתונה מצמידה את צדה השני של שפת האיבר.
נישקתי בלהט, שומע את קרן גונחת בקולות רמים, מתאווה ונותנת ליצרה להשתחרר לחדר הצימר במלא העוצמה.

ידי שעד כה הסיטה את התחתון, עברה לנוע בשיפשוף על גבי מרום איברה, בדיוק בנקודה הנפוחה והרגישה הטמונה שם.

הלשון והפה עברו לתור אחר נקודה זאת ואת אצבעי הורדתי אל השפתיים התחתונות שלה.
מניע את אצבעי על קו החדירה…אל החריץ הלוהט…
מתאווה לעשות זאת, אך לא בטוח שזה רעיון טוב.

הצלחתי למצוא ולנשוק לדגדגן שלה בעוצמה וקרן התפתלה במקומה…ואז, כשנשכתי את דגדגנה הנפוח בין שיני, היא קימרה את אגנה והדפה אותי מעלה…ואצבעי שריפרפרה על פתחה…פשוט נדחפה פנימה כמעט עד לסופה אל תוך בולען צר, חם ורטוב.

19 מחשבות על “משבר קורונה חלק ו”

  1. בייניש אנשים כועסים במרכאות כי הסבלנות קצרה הכתיבה שלך מדהימה ואל יפול פנייך מהערות של חוסר סבלנות
    בסופו של יום (פרק ) כולם קוראים אותו בשקיקה
    ואני ממתין לפרק הבא
    אך רוצה להתייחס לכתיבה קודמת סיפור של חורף ……חשבתי שהרעיון מעולה בעצם תכתוב ארבעה סיפורים וכל אחד קורה באחת מעונות השנה אם לא זאת הייתה כוונתך אולי אחרי הערה הארה שלי תחשוב אחרת ואולי לא
    המשך לכתוב אתה מדהים תודה

    הגב
  2. אוהו…. מי הוסיף עוד פרק????
    התרגשות אוחזת בי ולא רק מפאת תוכנו הלוהט של הסיפור…
    ותודה לציפור שלחשה לי להגיע😉

    מסכימה להמתין כמה שדרוש בשביל לקבל פרק עסיסי ונעים שכזה.

    פייגי

    הגב
  3. פרק ז' שחסר כאן כמה סימלי …
    אבל תכלס אני מבין את בנית העלילה כי למי שעבר חוויה דומה יודע שבקשרים כאלה זה נבנה באיטיות צב – שאפילו הקצב של מהיר לידו.
    רק ממליץ , (וקטונתי בייניש עוקב אחריך מימי הייד פארק) אולי להאריך את הפרקים כך שמצד אחד נשמור על הקצב הנכון.. ומצד שני נראה את העלילה מתקדמת יותר מרבע שעה בפרק.

    הגב
  4. בשעה טובה כבר חשבתי שזהו אין המשך
    הקטע מאוד יפה .
    וזה נראה לי בכוונה שאתה משאיר אותנו במתח לא פייר .
    אני מקווה שפרק ז כבר בדרך .

    הגב
  5. לעיתים מרגיש טלנובלה…
    למתוח הכל הכל מסטיק,
    וליצור מכל סיפור מלא פרקים…
    אתה כותב יפה…
    אבל הייצר שלך למתוח פשוט פוגע בסיפורים…וחבל
    אני פחות מתחבר

    הגב
    • תודה על השקיפות.
      יש לי סיפורים שמגיעים מהר לאקטים הפורונגרפיים. סיפורים אלו מתאימים יותר לגברים. זה חצי פורנו.
      זה לא מה שאני מנסה לעשות כאן.
      בסיפור הזה אני שוזר עלילה, מכניס מתח מיני, כניסה לפרטים, חיבור לדמויות…זה חלק מחוויה שאישה מתחברת אליה יותר.
      הסיפור הזה מיועד יותר לנשים..ולכן אני מבין את הביקורת שלך.
      דע שאם אתה מקיים יחסים כמו הצורך שלך כאן, אז תהיה לך בעיה (קריצה).

      ביינישבלאד

      הגב
      • בייניש הנקודה היא לא התיאורים הפורנוגרפיים אלא המציאות שמהפרק האחרון ועד עתה לקח 25 יום זה מסטיק ללא טעם… הכתיבה שלך מושלמת מבחינתי תתאר 8 פרקים את המתח המיני ביניהם ללא תיאורים פורנוגרפיים אבל תתן לנו המשכיות אחת לשבוע לא אחת לחודש…

        הגב
        • אני מתנצל, לו הייתם יודעים כמה מאמצים אני עושה כדי לכתוב תוך כדי מרוץ החיים והעבודה…בטוח זה היה בעינכם יותר מוערך.
          מה שכן, הביקורות כאן לא בדיוק יוצרות מוטיבציה אלא להפך.
          קריאה של רבע שעה, זאת כתיבה של שעתיים ואף יותר.

          הגב
      • כלומר לשיטתך אשה אוהבת כתיבה יפה אבל מתיחת מסטיק בין פרק לפרק?

        הגב
      • חחח
        אהבתי
        כאילו מתחת לחגורה…
        ניצחת אותי
        זה לא משנה את העובדה שהכתיבה שלך לכל הדעות מדהימה אך הקצב והסיומות בסיפור הספציםי הזה בעיניי לא מדוייקות, ניכר שאתה מאוהב בכתיבה שלך( קראתי כמה חייב להודות… וזה בדרכ כלל מה שמאפיין את העלילה ועכשיו אני מבין שזה מכיוון שאתה פשוט גבר ממש מאופק שקשוב לנשים בחייך) וזה בסדר, וזה בסדר שלא נסכים…
        ממליץ שתקרא סיפורים שנשים כתבו פה נראה לי שאם אתה היית הפרטנר היית מרדים אותן… אבל אתה יודע הכל עניין של טעם, בכל מקרה אני אשתדל לטפל בבעיה שלי… תודה על הטיפ היקר

        הגב
  6. ואווווו כמה חיכינו להמשך בינש הרגת אותנו מצפיה פרק הבא מהר בבקשה

    הגב
  7. מקווה שפרק ז כבר כמעט מוכן, נגיב על שתיהם כבר ביחד

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)