מסיפורי המושב: ט"ו באב

מען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

רבע לחצות 

למרות רעם המנועים החזק של המטוסים שחלפו נמוך מעל המושב והרעידו את הבית בדרך לעוד גיחת הפצצה בסוריה, קודם אחד וקצת אחריו השני, עדיין הרגשתי את הכיווצים בנרתיק של האישה ששכבה תחתיי, כיווצים של גמירה ולא הראשונה שלה הערב.

"גמרתְ" לחשתי לה בקול מלא גאווה כשאני ממשיך לפמפם אותה, מציין עובדה, לא שואל.

"כן," היא לחשה לי בקול נהנתני, קול של אישה שרק הרגע גמרה בגדול אבל עדיין נשארה מיוחמת, "כן, גמרתי, אתה רוצה שאני אסתובב על כרית?".

רציתי, אני מת על התנוחה הזאת, במיוחד בגלל התחת העסיסי שלה, יצאתי ממנה ונעמדתי על ברכיי, היא הסתובבה על הבטן, רגליי בין ירכיה המפושקות, סידרה שתי כריות מתחת לאגן, מגביה את ישבנה, שלחה ידיים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, "בוא, אבל בַּפּוֹת, לא בַּטוּכֶעס" היא לחשה בקול מתפנק, אז שוב עליתי עליה, אפילו לא הייתי צריך לכוון, הזין שלי כאילו נשאב מעצמו לפּות הרטוב והחם שלה וחזרתי לזיין אותה, דופק אותה לאט בתנועות ארוכות וחזקות, נהנה ולא רק אני, "כן, תמשיך ככה," היא לחשה בקול מיוחם, "כן, ככה, תרכב עלי, חזק, כן, תכתוש לי ת'פּות הרטוב והחם שלי," היא המשיכה באותו קול צרוד ומיוחם, "כן, זה טוב, כן, כבר אמרתי לךָ ששלךָ יותר גדול מזה של בעלי?" ועל עורפה ראיתי שהיא מסמיקה.

כן, היא אמרה לי, בפעם הראשונה כשרכבתי עליה, כן, זה גם מלטף לי את האגו הגברי שלי אבל לא עניתי, לא להביך ואולי היא גם תגיד את זה שוב, ובמקום זה המשכתי באותו פמפום ארוך ומהנה, תנועות ארוכות אבל איטיות, מדי פעם יוצא כמעט עד הסוף ונועץ בפראות, נעיצה חזקה שמשמיעה קול מחיאה כשהאגן שלי מכה על פלחי ישבנה העסיסיים וסוחט ממנה וממני גניחת הנאה קולנית, ושוב לאט, חוגג לה בכּוּס ומתפנן על התחת.

כן, אם לא הבנתם אז זאת לא אישתי שאני רוכב עליה, לא על אשתי אני שוכב עכשיו, זאת רות, שהייתה המורה בתיכון של הבן והבת שלי וגרה פה במושב, ולא! אנחנו לא חבורת מחליפי זוגות כאלה, בעצם אולי קצת, פשוט זאת המסורת במושב שלנו, בימי קדם, בט"ו באב, נהוג היה לרדת לכרמים למצוא שידוך ואצלנו זה לרדת למטע הגדול לתפוס סְטוּץ, "חוטפים" את אחת הנשים שמתחבאות בו, במיוחד בשביל זה, ולוקחים אותה על הטרקטור לחדר השינה של הגבר ללילה שלם של סקס, או עם נדייק לילה של זיונים, הכל מותר, אין אוֹנֵס, אבל רק בתנאי שזה בהסכמה הדדית! ו…אתם בטח תוהים 'איפה אישתי?' אז על אישתי רוכב עכשיו גבר אחר, מי? אני לא יודע, לא ראיתי מי "חטף" אותה אבל כשהיא תחזור כבר אדע.

גרגורי ה"כן" הנהנתניים והכיווצים ההולכים ומתחזקים בנרתיק שלה, כאילו מנסים לחלוב אותי, בישרו לי שהיא דוהרת לעבר עוד אורגזמה, גם אני התקרבתי לשיא ועשיתי את כל מה שאני יודע כדי לעכב בעירה, לא לגמור לפניה, וזה הצליח רק שאז נשמעה שוב אותה נהמת מנועים חזקה של המטוסים החוזרים, מרעידה את הבית, ונשמע כאילו הם אפילו יותר נמוכים או יותר מעלינו, ועדיין הצלחתי להרגיש באותם כיווצים חזקים סביב הזין שלי ו"כן, הנה! עכשיו!" היא צרחה באקסטזה כשהמטוס הראשון חלף, גומרת ואני מצטרף אליה וה-"כן, הנה, עכשיו" הבא שלה התלכד עם ה-"כן, קחי! קחי!!" שלי כשנעצתי את עצמי הכי עמוק שיכולתי ושיגרתי מטח ראשון של זרמה גברית רעננה עמוק בכּוּס שלה, לרגע כאילו נרגענו, נושמים, אבל אז הגיע ה"קחי! קחי!" הנוסף כשאני תוקע את עצמי שוב חזק לתוכה ועוד מטח של שפיך חמים וסמיך מילא את הכוס שלה והוא לא היה האחרון, היה אחריו עוד אחד, קצת פחות אבל עדיין מטח והמשכתי לשכב ככה, מתנשף, נותן לטיפות האחרונות לטפטף בתוכה לפני שהתגלגלתי הצידה ונשכבתי על הגב, מתנשף.

שכבתי על הגב, בוהה במאורר התקרה המסתובב, רות סובבה אלי את הפנים וחייכה לעברי, "מה אני אגיד לךָ, אתה רוכב מצטיין" והחיוך שלה רק התרחב כשהיא הסתובבה ונשכבה כמוני על הגב.

"הכל בזכותךְ, את סוסה משובחת" עניתי את התשובה המתבקשת.

"מניאק" היא ציחקקה ושלחה יד אל הזין הרטוב והמדולדל ששכב בין רגליי והתחילה ללטף אותו ו…גם המטוס השני חלף, מרעיד את הבית, ונעלם ולרגע השתררה דממה אבל אז, מעבר לקיר, מהחדר של הבן שלי, שמענו את חריקות המיטה וגניחות התשוקה של קטיה, אשת מזכיר המושב, האישה שהבן שלי "חטף" ועכשיו הוא רוכב עליה, בעצם אשתו השניה של המזכיר, "ייבוא אישי" מאוקרינה לאחר שאשתו הראשונה נפטרה מהמחלה הארורה, אישה צעירה ויפה שכשהיא הולכת בבריכת המושב באותו חוטיני שלה (שלדעתי בעלה מעודד אותה ללכת איתו כדי להשוויץ, לנקר לנו את העיניים) אין ראש שלא מסתובב אחריה, גברים ונשים, ואני יודע את זה שזאת היא שהבן שלי רוכב עליה עכשיו לא רק כי ראיתי אלא בעיקר כי אני מכיר כבר את הגניחות האלה, לפני שנתיים אני הייתי זה ש"חטף" אותה ורכב עליה כל הלילה ומה אני אגיד לכם? נימפומנית! מה שהיא רצתה שאעשה לה יכול בקלות לשמש כתסריט לסרט כחול ואין לי ספק שהבן שלי חוגג בגדול ו…השקט מהכיוון של החדר של הבת שלי הזכיר לי שמישהו כרגע רוכב עליה, כן, גם הבת שלי כבר בוגרת, סטודנטית, וממה ששמעתי מזה שרכב עליה בשנה שעברה גם הבת שלי חגיגה ואולי זה ישמע לכם קצת מוזר אבל אני מפרגן לה, גם לה מגיע לחגוג.

"אני רוצה עוד, גם פעמיים לא מספיק לי," רות ציחקקה, "אבל קודם אני רוצה להתרחץ" היא קמה והתיישבה על ספת המיטה.

אני יודע מה זה אומר, אחרי שהיא תתרחץ אני ארד לה, שוב מסורת, "ציפי הכינה לךְ מגבת" התיישבתי לידה, ציפי זאת אשתי, "ותרחצי טוב טוב שם בטוטה" ציחקקתי, "אם את רוצה" והשלמתי בתנועת ליקוק זימתית עם הלשון.

"מניאק" היא חייכה לעברי, "אולי אתה רוצה לשפשף לי ת'גב?" היא הושיטה לי יד מזמינה…

כמה שעות קודם

נהגתי בטרקטור בשביל המוביל למטע הגדול, לידי ישבה אשתי, לבושה באותה חולצה רוסית לבנה, כזאת עם צווארון בסגנון סיני ופתח רכיסה קדמי המגיע עד מחציתה שרקמה מכסה את הצווארון ושוליי הפתח, וחצאית קפלים לבנה ארוכה, הכל לבן כמנהג בנות ישראל שירדו לכרמים, אבל ידעתי שמתחת היא בלי תחתונים, עוד מסורת, בדיוק כמו שאני לבוש באותה חולצה רוסית שאשתי רקמה לי במיוחד לערבים האלה.

השתלבתי בתנועה, טרקטורים וטרקטורונים הזורמים אל המטע, ובכל אחד מהם זוג, זכר ונקבה, כמו לתיבת נוח, לנשואים זה קל, בעל ואישה, אבל גם הצעירים באים בזוגות, תמיד בן ובת ובט"ו באב אפילו הלהט"בים הופכים סטרייטים ומוצאים בן או בת זוג (או פשוט לא באים ותאמינו לי הם לא מפספסים ובאים).

מתי התחילה המסורת? אף אחד באמת לא זוכר, כבן ממשיך הצטרפתי ברגע שהשתחררתי מהצבא, זה התנאי להשתתפות, שרות צבאי מלא ותקין, כשהצטרפתי אבא ואימא שלי כבר היו ותיקים בחגיגה ואחותי התאומה גם, היא השתחררה שנה לפני, וגם ההורים לא בדיוק יכלו להסביר איך זה התחיל, אבא, ז"ל, הוא בן ממשיך, כמוני, וגם הוא הצטרף כשהשתחרר ואימא הצטרפה כשהתחתנה עם אבא, כך שזה מסורת ארוכת שנים ואני לא מכיר אף אחד שעשה על זה עבודת שורשים, כולם פשוט זורמים ונהנים.

עד לפני כמה שנים הזכר היה "חוטף" וקובע. נכון, גם אז הכל היה מותר רק בהסכמה, אבל הגבר היה זה שקובע את התנוחה והאישה רק זרמה, הסכימה או לא, עד שהגיע גל ה#גםאני (#MeToo), או אולי בכלל ההחלטה לגייס בנות כלוחמות ביחידות קרביות מעורבות, והנשים התחילו לדרוש שיוויון, גם הם רוצות לחטוף, גם הם רוצות לקבוע איך, באיזו תנוחה מזדיינים, ובסוף הנושא עלה באסיפה הכללית וכמו כל נושא התחיל ויכוח גדול וגם את הצעת הפשרה של הנשים, שנה אתם חוטפים, שנה אנחנו וכשאתם חוטפים גם לנו יש פעם אחת לפחות זכות להחליט על התנוחה וכנ"ל לכם כשאנחנו חוטפות, ו…כשגם לזה הגברים התנגדו האסיפה התפוצצה והנשים הכריזו על 'עוצר כניסות', "הרגליים סגורות! אין יותר זיונים!" הן הודיעו רשמית לבעלים שלהם ושבועיים לקח עד שהאחרון ביניהם נשבר והועד כינס אסיפה כללית מיוחדת והצביעו מחדש על מתווה פשרה מעודכן עם שני שינויים "קלים": הגברים דרשו שגם כשהנשים חוטפות את הזיון הם יעשו במיטה של הגבר, אף בעל לא הסכים שיזיינו את אשתו על המיטה שלו, ובתמורה הם הסכימו לדרישה של הנשים שאם הן יורדות לגבר גם הגבר חייב לרדת להן, והפעם, בפה אחד, הוחלט לקבל את הפשרה.

"בועלי," אשתי שברה את השתיקה שבתא הנהג וראיתי שהיא מחייכת, "מפרגנת לךָ, תחגוג, תן להם להרגיש את מה שאני מרגישה כל לילה, רוצה שיקנאו בי" היא ציחקקה ועשתה תנועת יד גסה שלא השאירה ספק למה היא מתכוונת.

"תודה נשמה," חייכתי אליה חזרה, "גם את, תחגגי, תני להם להבין באיזה אוצר אני זכיתי" והחלקתי יד אל מתחת לחצאית, עולה ומלטף במעלה הירך עד שהגעתי אל ה-אין תחתונים ועברתי ללטף עם האצבע את שפתי הכוס החשופות.

"חרמן, מנצל הזדמנויות," היא ציחקקה וסגרה חזק את רגליה, "בודק לי שמן?".

"למה? רוצָה?" חייכתי אליה.

"כן" היא חייכה לעברי חזרה, מפשקת רגליים, אז דחפתי לה אצבע לכוס וגיליתי עד כמה היא רטובה. "תראה ת'ילדים," היא הצביעה על המראה הגדולה שבה השתקף הטרקטורון של הבן שלי שנוסע מאחורי ומרכיב על את אחותו התאומה, "תראה איך הם קורנים".

"ענת מנוסה כבר," ציחקקתי, ענת זאת הבת שלי, "עשתה את זה כבר בשנה שעברה, לעידו זאת פעם ראשונה," עידו זה הבן, "זוכרת את הפעם הראשונה שלךְ?".

"זוכרת, איך אפשר לשכוח? מוטק'ה הכוורן, פה גדול וזין קטן" היא צחקה, "ואתה? זוכר?".

"זוכר," חייכתי, "אורה התופרת, אורה שאוכלת מאחורה" צחקתי, "הראשונה שעשיתי אותה באנאלית".

"סוטה," היא ציחקקה למרות שגם איתה אני עושה את זה מדי פעם, "מקווה בשביל עידו שיתפוס מישהי בשלה שתלמד אותו כמה תרגילים חדשים, חשוב לגוון", אשתי ציחקקה.

"ואני מקווה בשביל ענת שיחטוף אותה איזה גברבר שידע לפנק אותה כמו שצריך" חייכתי אל אשתי, "הורים מפרגנים" אמרנו ביחד וצחקנו, מרימים יד ומשיקים כפות ידיים בהיי-פייב קולני.

הגענו וחנינו. לפני שירדנו אמרנו ביחד "בשם השם נעשה ונצליח", למה? לא יודע, עוד מסורת שהנחילו לי ההורים שלי ואשתי הצטרפה. "תעשה חיים" היא נישקה אותי על השפתיים לפני שירדה, "אני כבר מתגעגעת".

"רוצה להתחרט?".

"נראה לךָ" היא פרצה בצחוק.

"תעשי חיים גם את, נשמה" חייכתי אליה ונפרדנו, היא הלכה לחבורת הנשים בצד אחד ואני לגברים.

"מתרגש?" פניתי לבן שלי שנעמד לידי.

"כן, קצת, אתה יודע, בכל זאת פעם ראשונה"

"תרגע," חייכתי אליו, מנסה להרגיע, "אחרי כל מה ששמעתי מעבר לקיר אתה תהייה להיט" הוספתי ומייד הגיע ה-"א-בא!" הרוטן שלו אבל המשכתי "ודִּיר בַּאלַכּ, אל תשכח, לא אימא ולא אחותך! כל השאר רשאי אש חופשית".

"אל תדאג".

"ורכיבה נעימה" הוספתי וחייכתי אליו, רְכִיבָה אולי נשמע לכם קצת שוביניסטי, לא פּוֹלִיטִיקָלִי קוֹרֶקְט, אבל ככה אנחנו קוראים לזה, אולי בגלל עוד מסורת, בזיון הראשון האישה תמיד על ארבע והגבר מעליה, מכופף ברכיים ומזיין ותגידו לי אתם אם זה לא תנוחת רכיבה קלסית אז ככה כולם קוראים לזה, אפילו את הנשים תשמעו אומרות 'הוא רכב עלי' או 'הייתי הסוסה שלו' וגם במרד ה#MeToo הם לא ביקשו לשנות את ההסדר הזה.

"גם לךָ" עידו פנה לדבר עם חבר לשכבה.

עמדנו ודיברנו, בעיקר חקלאות, מחירי התוצרת ושיתופי פעול להורדת עלויות וקצת לרדת על אותם חברים שבגלל שהאשה שלהם במחזור פיספסו הזדמנות, והבנים בעיקר כדורגל, מי תהייה השנה אלופה והוויכוח הכמעט קבוע שלהם, מי יותר טוב, מסי או רונלדו? מכיוון הנשים נשמעו בעיקר ציחקוקים, ראיתי אותן מביטות במישהו מאיתנו, מדברות ביניהן ומצחקקות, וידעתי שהן מרכלות על הביצועים שלנו, הביצועים במיטה כמובן.

לקראת דימדומים המזכיר ניגש לנשים כדי לחלק אותם לגזרות. כדי למנוע מריבות כמו פעם הוחלט בזמנו לחלק את המטע למספר גזרות ובכל גזרה יתחבאו בין אישה אחת לשלוש וגם לנו, הגברים, יקצו גזרות בהתאם, הכל אקראית כמובן, שולפים פתק עם מספר הגזרה מקערה מכוסה בלי לראות, מישהו העתיק את זה מאיזה סיפור שקרא על ' קַעֲרַת מפתחות'.

"בנות," כשהמזכיר הכריז בקול כשגמר לחלק, קצת מצחיק לשמוע בנות כי יש שם סבתא אחת, אומנם בת 50 עם נכדה בת חודשיים אבל מניסיון שווה++, בוא נגיד שלא הייתי מתנגד לחטוף אותה שוב, "תפסו מקום ושיהיה לכם ערב מהנה" הוא שלח אותן להתחבא, ציחקק וחזר אלינו. קודם שתינו בירה, מחכים שיחשיך קצת, שרק אור הירח המלא יאיר את המטע למרות שבאותו יום היה קצת מעונן, ונותנים להן זמן להגיע לגזרה ולהתחבא בין העצים הירוקים.

"בנים," המזכיר הכריז כשהחשיך ושוב חייכתי לעצמי, אם יש סבתא בין הנשים אז יש גם סבא ביננו, "תזכרו, לא פולשים לגזרות אחרות, העונש על פלישה הוא שנתיים מחוץ למשחק!" הוא עצר, "יש לנו היום שלושה בנים חדשים אז כמנהגנו ניתן להם לבחור ראשונים"  והוא הזמין את הבן שלי ועוד שני חברים לשכבה לגשת אליו.

אחד אחר השני ניגשנו למשוך פתק עם מספר הגזרה, אחרי שלושת הבנים התחלנו ממשק מספר 1, בשנה שעברה התחלנו מהאחרון, ניגשנו למפה הגדולה לוודא איפה הגזרה שלנו, עוד בירה אחת, למשוך זמן עד החושך ו"בנים, החגיגה מתחילה" הוא הכריז כשהוא יורה זיקוק ירוק באוויר, הסימן לנשים להתכונן, והתחילה הנהירה למטע.

בעונה הזאת של השנה העצים עמוסי עלים ירוקים וגדולים ופרי שבקרוב יבשיל ומושך אותם לאדמה, מקום מסתור מעולה רק אליה וקוץ בה, הלבוש הלבן חושף ומגלה ועד היום יש ויכוח אם הלבן זה רק כי ככה בנות ישראל היו יורדות לכרמים או שיהיה לנו, הגברים, קל למצוא אותן, אבל גם את המסורת הזאת הנשים לא ביקשו לשנות ולכן היא ממשיכה גם היום וגם כשהנשים הן החוטפות אנחנו הגברים לובשים מכנסיים לבנות.

החוק קובע 'נגעת חטפת'! אם זאת לא במקרה אימא שלךָ או אחותךָ אסור להחליף! וכדי שלא נגלה מי זאת לפני שנגענו הן, מניחים גם צעיף לבן על הראש, מין הילת חתונה כזאת, שתסתיר את הפנים, כולל אנחנו, הגברים, בתורנו, וככה, באור העמום של הירח המלא המוסתר בחלקו על ידי עננים, מצאתי את הגזרה שהוקצתה לי, איתרתי שני כתמים לבנים המתחבאים תחת העצים ועל פי הצללית של אחת מהם שנראתה לי עם שדיים גדולים, ושדיים גדולים עושים לי את זה, בחרתי בה וכמו בתרגולים מהצבא להורדת זקיף התגנבתי אליה מאחור ו…"אימא'לה" היא צרחה כשהפתעתי אותה ומשכתי את הצעיף מעליה.

"אבא של ענת, הבהלת אותי" היא התנשפה כשזיהתה אותי.

"המורה רות," גם אני זיהיתי אותה, היא הייתה המורה של הילדים שלי ולמרות שאני כבר יותר מ-25 שנים "חוגג" את ט"ו באב (פחות שלוש-ארבע שאשתי הייתה במחזור או בהריון מתקדם) עדיין לא יצא לי לרכב עליה, "חשבתי שלמורות יש עיניים בגב" התבדחתי.

"מסתבר שלא," היא חייכה חזרה ונראה שנרגעה קצת, "אבא של ענת, לפי כל הסיפורים ששמעתי עליךָ נראה לי שזכיתי" היא ציחקקה וזה לא סוד שהן, ביניהן, מעבירות מידע וביקורת בניגוד אלינו הגברים.

"את זה נראה בסוף הערב," נגעתי לה בכתף והמשכתי, "חטופה" חייכתי אליה, כנדרש ב'מדריך לליל ט"ו באב' שפעם מישהו הכין והפך לתקנון דה-פקטו, ובכך היא חייבת לשתף איתי פעולה, ובלי לחכות דחפתי את יד ימין בין רגליה והעמסתי אותה על כתפיי בסְחִיבַת פצוע קלסית, הקפצתי אותה, מסדר אותה יותר טוב על כתפיי כשהיא מצחקקת והרגשתי את השד הגדול שלה נמחץ אל השִׁכְמָה שלי, והתחלתי ללכת איתה לעבר היציאה, אל הטרקטור המחכה לקחת אותנו אלי הביתה.

לא היינו לבד, עוד זוגות הלכו לעבר הטרקטורים, חלקם נושאים את האישה ש"חטפו" באותה נשיאת פצוע, שזה יותר מְכַבֵּד, וחלקם רק אוחזים בפרק כף היד וגוררים אותה אחריהם, שגם זה מקובל. בדרך נתקלנו בעופר, הבן של רות, נושא על כתפיו את אחת מנשות הכפר, במקרה גם חברה טובה של אימא שלו, והוא הסמיק כשראה שזאת אימא שלו ששוכבת על כתפיי, או אולי כי אימא שלו רואה על מי הוא הולך לרכב הלילה, אבל הוא לא אמר כלום וגם אימא שלו לא אמרה וכך גם החברה שלה אז גם אני שתקתי למרות שעמד לי על קצה הלשון איזו הערה עוקצנית על מה שאני הולך לעשות לאימא שלו, וכשהגענו לטרקטור הושבתי אותה לשמאלי ויצאנו לדרך.

עם יד ימין נהגתי ואת שמאל החלקתי אל מתחת לחצאית הלבנה והנחתי על הברך, מלטף ומתחיל לעלות. רות פיסקה מעט את הרגליים, מאפשרת לי להתקדם. ההפתעה חיכתה לי כשהגעתי אל בין הרגליים שלה, היא לבשה תחתונים! אומנם חוטיני אבל עדיין זה תחתונים. "מה זה?" משכתי את משולש הבד הקטן ושאלתי בקול כועס.

"אופס! שכחתי" היא ציחקקה והיה ברור שהיא משקרת, "סליחה," המשיכה בקול לא מתנצל וְ"אתה יודע מה עושים למי שלא הורידה?" היא שאלה בקול מִיתַּמֵּם.

"לא" גם אני הִיתַּמַּמְתִּי למרות שידעתי, יש לזה סעיף באותו 'מדריך לליל ט"ו באב', "אבל את תספרי לי, נכון?" חייכתי אליה.

לרגע היא הביטה בי, בוחנת, לדעתי היא הבינה שאני יודע אבל רק בוחן אותה, "משכיבים על הברכיים, מרימים את החצאית, מושכים ומורידים את התחתונים ומענישים, ארבע צַ'פְּחוֹת, שתים לכל פלח ואז החמישית אל בין הרגליים" ומקולה הרגשתי שבעצם היא מזמינה את זה.

"אז תתכונני," הודעתי לה חגיגית ודחפתי יד מהצד אל מתחת לתחתונים, "כי זה מה שתקבלי כשנגיע" התחלתי ללטף את שפתי הכוס הבשרניות שלה וגניחות ההנאה לא אחרו להגיע.

ליד הדלת של הבית פגשנו את הבן שלי, הוא מוביל על כתפיו את קטיה, אשת המזכיר, ואני את רות והוא הסמיק כשראה אותה, בכל אופן היא הייתה המורה שלו, שנה אחת אפילו המחנכת. לרגע עמדנו אלה מול אלה וְ"בן, הצליח לךָ" לא התאפקתי וחייכי אליו.

עידו הסמיק אבל קטיה לא שתקה, "אם תפוח נופל לא רחוק מעץ" היא החזירה לי בעברית הקצת משובשת שלה, זאת שבה לא קיימת ה' הידיעה, "אז גם לקטיה הצליח", ואחרי שניה הוסיפה "וגם למורה רות הצליח, קטיה יודעת, לקטיה יש ניסיון" וקרצה לעבר רות, "אבל עכשיו בוא," חזרה אל הבן שלי "זמן קצר ומלאכה מרובה" היא צחקה והיה משהו שהפתיע אותי, העברית שלה לא משהו אבל קיבינימט, מאיפה היא מכירה את המשפטים האלה? "בוא," היא עודדה את הבן שלי, "בוא רוכב על קטיה, בוא עושה לקטיה דיו-דיו" וידעתי בדיוק למה היא מכוונת, גם ממני היא ביקשה כשרכבתי עליה שאזרז אותה עם דיו-דיו וכמה פליקים קלים.

במסדרון עוד הלכנו יחד אבל אז התפצלנו, עידו נכנס עם קטיה לחדר שלו ואני הובלתי את רות אל החדר שינה שלי. לרגע הייתה מבוכה כשסגרתי את הדלת, תמיד זה קורה לי, אבל אז התיישבתי על שפת המיטה ו"הגיע זמן העונש" חייכתי אליה וסימנתי לה על הברכיים שלי.

רות נשכבה לי על הרגליים, ראשה וידיה מצד אחד ורגליה מצד שני, מפושקות משהו, כאילו לתמוך אבל ידעתי למה היא מכוונת. הרמתי את שולי החצאית שלה והנחתי אותה על גבה, חושף את ישבנה העסיסי, עסיסי, לא שמן חלילה ובלי צלוליטיס, מצד שני גם לא גרום, בדיוק כמו שישבן של אישה צריך להיות, תפסתי בחוטיני שלה, משכתי לה אותם והיא עזרה לי, מרימה מעט את אגנה ונותנת לי להוריד אותם עד הברכיים, "מוכנה?" שאלתי ובלי לחכות לתשובה הפלקתי לה מכה ראשונה על פלח ישבנה הימני, לא חזקה מדי, ביננו זה לצורך הטקס לא ממש להכאיב, אבל גם לא חלשה מדי, שלא להעליב, בוא נגיד יותר מצלצלת מאשר כואבת, "יותר אני לא אשכח, מבטיחה" היא הפתיעה אותי ואחר כך אשתי גילתה לי שזה בעצם מין פֶטִיש כזה שלה, היא "שוכחת" כל פעם.

המשכתי, מפליק לה גם על השני וחוזר לראשון, בדרך העברתי אצבע חוקרת בין שפתי הכוס הבשרניות שלה, סוחט ממנה גרגור הנאה קולני ומרגיש עד כמה היא רטובה שם. שוב הפלקתי לראשון, צ'פחה מצלצלת כזאת שפחות כואבת אבל עושה רושם ובדרך לשני החלקתי שוב בין השפתיים, מלטף ובודק, לא חודר והפלקתי את הרביעית, מצלצלת לא פחות מהקודמת והיא, כאילו נתתי לה סימן, פישקה רחב יותר את הרגליים, פותחת בפני את הדרך אל שפתי הכוס שלה ו"כן!!" היא צרחה, כן ארוך ותאוותני, כשהפלקתי לה על שפתי הכוס הנפוחות שלה, מפליק, חופן  ודוחף אצבע חוקרת, טובל באותו נוזל שמנוני המציף את הכוס שלה.

לרגע היא שכבה ככה על הברכיים שלי, מתנשפת משהו, ואז קמה ואני אחריה ובלי לדבר התחלנו להתפשט, מהר, כמו שני חרמנים מיוחמים. זאת פעם ראשונה שאני עושה את זה איתה ועדיין היה ביננו תאום של מנוסים, "וואו, צדקו, גדול הקטן שלךָ" היא ציחקקה כשעמדתי מולה עירום, "בוא, בוא תרכב עלי" היא עלתה ונעמדה על ארבע במרכז המיטה, מנענעת את ישבנה בתנועות מזמינות.

עליתי על המיטה, נעמדתי מעליה כשישבנה בין רגליי, כופפתי ברכיים עד שראש הזין המתוח שלי התייצב מול הכוס שלה, מכוון ולוחץ אותו בין השפתיים הרכות, "כן, בוא, הסוסה מחכה שתזריע אותה" היא לחשה בקול מתאווה, "לאט," היא לחשה כשראש הזין התחיל לחדור לתוכה, "תן לי להרגיש כל סנטימטר" וְ"כן, כזה בדיוק אני אוהבת," היא המשיכה כשכל הזין היה נעוץ בתוכה, "כן, אני אוהבת זין גדול שתקוע לי בין הרגליים, The bigger the better (יותר גדול יותר טוב) ושלךָ יותר גדול מזה של בעלי" ושוב, לשמוע ככה את המורה לספרות ולשון, קצת הפתיע אותי.

אחזתי במותניה והתחלתי לזיין אותה, תנועות ארוכות וחזקות, לא ממהר, יוצא לאט כמעט עד הסוף, מחכה שניה או שתיים ונועץ חזק לתוכה, מכה באגני על ישבנה בקול מחיאה רמה, מרקיד את שדיה הגדולים התלויים תחתיה ומודה לאשתי על ההתעקשות להתקין את המראה הגדולה על הארון שדרכה אני רואה אותם. ברגעים של שקט, בין  גרגורי ההנאה של רות שמילאו את החדר ומחיאות האגן המכה על אחוריה העסיסיים, שמעתי מעבר לקיר את עידו צורח "דיו-דיו" ואת מחיאת כף ידו על צידי ישבנה של קטיה וידעתי בדיוק מה הוא עושה לה. "תעשה לי גם" רות ביקשה בקול מתפנק אז עשיתי לה, בדיוק כמו שביקשה ורגע אחרי היא גמרה בפעם הראשונה.

היא גמרה אבל אני לא, המשכתי, מעבר לקיר נשמעה צרחת "כן!!" משותפת, כן של אישה וגבר שגומרים יחד, ואחר כך שקט, "נשמע לי תותח, הבן שלךָ," רות הפתיעה אותי כשלחשה, "בעלי אמר שלא קל להגמיר את קטיה". שתקתי, לא אמרתי שדווקא היה לי קל מאד כשאני רכבתי עליה.

הייתה לה גם גמירה שניה, מטלטלת, כיווצים חזקים בנרתיק, שכאילו מנסה לחלוב את הזין שלי, וגניחות הנאה קולניות. לצערי היא הקדימה אותי, לא גמרנו ביחד, עוד כמה פמפומים וגם אני הצטרפתי אליה, גמרתי, פרקתי את הביצים המלאות שלי עמוק בפות הרטוב והחם שלה, מלאתי לה את הכוס במיליוני הזרעונים שלי שיצאו למסע חסר תוחלת, כמו כל הנשים החוגגות את ליל ט"ו באב גם היא מוגנת.

שכבנו על הגב, מתנשפים, ובהינו במאורר המסתובב לאיטו, שולח משב אוויר רענן על גופנו הלוהטים. "פעם אחת לא מספיקה לי" רות שלחה יד והתחילה לשפשף לי את הזין הרטוב והמדולדל.

"גם לי לא" חייכתי, "אבל את רואה" הצבעתי על המדולדל הישן בין רגליי.

"קטן עלי" היא ציחקקה ולמרות אותו קוקטייל תאוותנו המשותפת היא גחנה מעלי, מוחצת את שדיה לגופי והתחילה למצוץ לי. המציצה עבדה, ולאט לאט הזין התעורר והתחיל לְהֵעָמֵד אבל זה לא הספיק לה, "בוא," היא נשכבה על הגב, "שב לי על הבטן ושים אותו פה" תמכה בשתי ידיה בשדיה הגדולים והכינה לי מקום בעמק שביניהם, "כן, עכשיו זיין לי ת'ציצים" עטפה אותו ברגע שהתיישבתי והנחתי אותו בין שדיה הגדולים והרכים ואני התחלתי לזיין אותם.

"הגיע הזמן" הודעתי לה כשהרגשתי שאייל הברזל שלי מוכן לניגוח ונשכבתי עליה, מוחץ את שדיה בחזה שלי ואותה למיטה. רות פתחה רגליים אבל זה לא הספיק לי, ברגליי פישקתי חזק יותר את רגליה ובתנועת אגן אחת חזקה תקעתי את כל הזין עמוק לכוס שחיכה לו מוכן.

זיינתי אותה בהנאה, מתפנן על הכוס שלה. גניחות ההנאה שלה והפטמות שהפכו לאבן צור ודקרו אותי בחזה הוכיחו שגם היא נהנית, מי יותר? מה זה משנה? העיקר שהרגשתי את הכיווצים המתחילים בנרתיק העוטף ומחבק את הזין שלי ו…אז בדיוק הגיעו המטוסים, חולפים בנהימת מנועים חזקה נמוך מעלינו, אחד ועוד אחד והיא גמרה, גמרה והסתובבה על הגב, נותנת לי לזיין אותה מאחור, לחגוג בפּות הרטוב והחם שלה, והפות הרטוב והחם הם המילים שלה, הודיעה שגם פעמיים לא מספיק לה והזמינה אותי לבוא איתה למקלחת ולסבן לה את הגב ואני, להצעה כזאת לא אומר 'לא' למרות שידעתי במה זה יעלה לי.

ציפי, אשתי, הכינה לנו שתי מגבות גדולות במקלחת, גם לי. רות נכנסה ראשונה למקלחון וכיוונה את המים כמו שהיא אוהבת ואז הזמינה אותי, "יאללה, סבן ושפשף", הושיטה לי את הסבון וסובבה לי את הגב, "אני כבר אדאג לרחוץ את הטוטה.

בזמן שאני שפשפתי לה את הגב היא רחצה לעצמה את הכוס, קודם עם סבון ואז עם שמפו את אותה מברשת שיער ערווה מטופחת, משולש מעוצב שבסיסו למעלה והקודקוד מצביע על החריץ, כל כך שונה מהחורש הטבעי של אשתי. "עכשיו בוא תפנק אותי" היא נעמדה בפישוק, נשענה בגבה על הקיר, נתנה לזרם המים לזרום עליה, "בוא, בוא, אני מצצתי לךָ" הזכירה לי את אותו הסכם של פשרה, ואני ירדתי על ברכי לפניה, דחפתי את ראשי בין רגליה והתחלתי לעשות כל מה שאישתי לימדה אותי שאישה אוהבת שיעשו לה, קורס מתקדם בפינוק היא העניקה לי עוד לפני שהתחתנו ועכשיו יישמתי על רות את כל מה שלמדתי.

האמת שאני אוהב לרדת לאישה, יש כל מיני מָאצ'וֹאִים כאלה שבשבילם לרדת לאישה זה עונש, אני לא, אני אוהב לגרום לאישה לגמור ולרדת היא אחת הדרכים הבדוקות לזה וזה מה שעשיתי, ליקקתי עם קצה הלשון לאורך החריץ הרטוב, טועם את טעמה העשיר, דחפתי את הלשון ונגעתי בדיוק בנקודות הנכונות, מצצתי לה בעדינות את הדגדגן הנפוח והיכיתי עם לשוני בענבל תענוגותיה, ניסיתי לגרום לה לגמור והצלחתי, אפילו יותר מפעם אחת, בפעם הראשונה היא הסתירה את זה, אולי פחדה שאפסיק, אבל הטעם לא מרמה, יש טעם מיוחד כזה כשאישה גומרת, בפעם השניה היא כבר לא התאפקה, אוחזת חזק בראשי, מצמידה אותו לערוותה, משפשפת ומודיעה בשמחה שהיא גומרת ו…שהיא מבקשת עוד אז נתתי לה עוד אחת, איזה כיף לנשים שהן יכולות לעבור מגמירה לגמירה בכזאת מהירות, ששום דבר לא מתדלדל להם שם כמו לנו, הגברים, ואז הגיעה השלישית, שידור חוזר של השניה אבל יותר, יותר עוצמתית ויותר בקול רם, אין לי ספק שעידו וקטיה שמעו את זה היטב למרות הרעש של זרם המים.

"אתה חושב שקטיה תקח את עידו לרפת?" רות הפתיעה אותי כשישבנו עירומים על שפת המיטה. עמד לי ורק חיכיתי שהיא תגיד באיזו תנוחה אנחנו הולכים לעשות את זה כי על פי ההסכם עכשיו תורה.

"את מכירה את זה?" התפלאתי.

"ברור, זה אחד הפֶטִישִים שלה, בעלי פעמיים עשה לה את זה, אתה לא?" שאלה בקול מתפלא.

"עשיתי," חייכתי, הפטיש של קטיה זה לקחת אותה לרפת, להעמיד אותה בעמדת חליבה לתפוס לה את הראש כמו שתופסים לפרות, קודם לחלוב אותה ואז לתקוע אותה מאחור ולהזריע אותה, "חלבתי והזרעתי" ציחקקתי, "ומה הפֶטִיש שלךְ?" ניסיתי לזרז אותה להגיע לתנוחת הזיון שהיא רוצה.

"לא פטיש, לפחות לא עדיין, מישהי סיפרה לי על נפלאות הנסיעה בטרקטור בשדה החרוש" והיה לה חיוך זימתי על פניה.

"מה?!? היא סיפרה לךְ?" קפצתי, זאת התנוחה שאישתי הכי אוהבת אבל רק איתי, היא לא מבקשת מאף "חוטף" שיעשה לה את זה.

"כן, אתה יודע, אנחנו הבנות מדברות," היא חייכה, "אני סיפרתי לה מה כדאי לה לבקש כשבעלי יחטוף אותה, וכשזה קרה היא ביקשה, והיא סיפרה והמליצה לי על נסיעה כזאת אם פעם אתה תהיה זה שחוטף אותי והנה, סוף סוף זה קרה," ציחקקה, "אז מה אתה אומר? שנלךְ?".

הלכנו, נתתי לה את אחד מחלוקי הרחצה של אישתי והתעטפתי בשלי. בדרך, כשעברנו ליד החדר של עידו הדלת הייתה פתוחה והם לא היו שם, וכשיצאנו ראיתי את האור דולק באזור החליבה של הרפת וחייכתי, מסתבר שקטיה לא מפספסת שום הזדמנות לממש את הפֶטִיש שלה.

שוב הושבתי את רות לצידי בתא הנהג, נוהג ביד ימין וממזמז בשמאל, דוחף לה יד בין הרגליים רק שהפעם לא היו תחתונים לעצור בעדי וליטפתי את שפתי הכוס הנפוחות והרטובות שלה, שפתיים של אישה מיוחמת.

כשהגענו ירדתי מהשביל ועליתי על השדה החרוש, לרגע עצרנו, רות ואני פתחנו את החלוקים שלנו, עמד לי, ארז לבנון לתפארת, גם לה עמדו הפטמות, עוד הוכחה שגם היא מגורה, רות עלתה והתיישבה לי כשגבה אלי ורגליה משני צידי רגליי, לרגע היא התרוממה, מכוונת בידה את הזקפה שלי ואז התישבה, השתפדה, מחדירה לעצמה את הזין הנוקשה עמוק אל בין הרגלים שלה, חדירה איטית, מענגת, ורק כשכל הזין היה נעוץ עמוק בתוכה היא אחזה בהגה, לחשה לי "סע בן-צור, סע![i]" ואני הכנסתי להילוך, נתתי מעט גז וברגע שהטרקטור התחיל לנסוע שלחתי ידיים, חפנתי את הציצים הגדולים שלה והתחלתי לשחק לה בהם, למזמז.

אשתי עירונית, רמת-גנית. פעם, עוד לפני שהתחתנו, התארחתי אצלה וההורים לא היו בבית אז היא לימדה אותי את תרגיל מיבש הכביסה, ישבה עליו, הזמינה אותי להכניס לה, הפעילה והרטט של מייבש הכביסה עשה בשבילנו את כל העבודה. כשהיא הגיעה למושב קיצרנו ערב אחד דרך השדה החרוש והקפיצות הזכירו לה את מייבש הכביסה וניסינו, עבד מצויין! אורגזמה כמו שהייתה לה שם לא הייתה לה מעולם ובשדה הפתוח, עם רעש מנוע הטרקטור, גם אין שום בעיה לצעוק ו…זה הפך לסוד שלנו, החלטנו שזה סוד והיא השביעה אותי שאני לא אשתמש בזה בלילות ט"ו-באב אבל אם היא סיפרה לה מי אני שאעצור אותה ו…"אימא'לה!" רות צרחה באקסטזה כשהטרקטור התחיל לרעוד וזה היה אימא'לה של תשוקה וזימה, לא של פחד, "אימא'לה, למה לא מספרים לי" היא המשיכה באותו קול מתלונן, צרוד וחרמני, "פאק! הנה! זה בא!!" התנשפה נשיפות כלב כאלה והרגשתי את אותה התכווצות חזקה של גמירה סביב הזין שלי.

"גמרת?" חייכתי אליה.

"כן, וואו, עוד" היא התנשפה בקול מלא הנאה, "אתה ממשיך, כן, עוד, בבקשה תמשיך עד שתגמור" והייתה איזו נימת תחינה בקולה.

"ממשיך, עד שאגמור, אבל קודם תסתובבי!" עצרתי ולמרות התא הצפוף היא הסתובבה, כמו נערת גומי, בלי שהזין ייצא וכמו שהיא ישבה עכשיו שדיה הגדולים היו ישר מול הפה שלי אז מצצתי לה אותם, משחק בפטמות הנוקשות והכל כך רגישות, מלקק, מוצץ, מתופף עם שיניי, הכל בעדינות, לא להכאיב אלא לענג, וזה עבד, ככה זה אצל הנשים, רק גומרות וצ'אק יכולות לגמור שוב ורות גמרה שוב, עוד גמירה מטלטלת שהשאירה אותה מתנשפת בכבדות ועדיין מיוחמת אבל לרגע עצרתי, נותן לה לסדר את הנשימה, הדבר האחרון שהייתי צריך זה שהיא תקבל דום לב, "סע בן-צור, סע" היא סידרה מעט את נשימתה ושוב אמרה ונסענו לעבר הגמירה השלישית שלה והחזקה מכולן, אולי כי אני הצטרפתי אליה, אין כמו גמירה משותפת, אין כמו למלא עוד יותר כוס מוצף.

הזענו. חזרנו הביתה ושוב התרחצנו, הפעם היא הייתה זו שסיבנה לי את הגב והיא גם זאת שירדה לי, לא האמנתי אבל היא הצליחה להעמיד לי מחדש, פעם רביעית הערב, ובתמורה ביקשה לרכב עלי אז נתתי לה, היא עושה את העבודה ואני נהנה.

רות רכבה עלי בתנוחת הבוקרת (cow girl), משופדת לי על הזין ועולה ויורדת, שפתי הכוס שלה משפשפות את הזין המתוח והשדיים הגדולים שלה עולים ויורדים בקצב דהירתה.

היינו במרוץ, לא נשאר עוד הרבה זמן, עוד מעט תגיע השעה שהחגיגה נגמרת וכל אישה חוזרת לבית שלה, תמיד זה לפני הזריחה, כשעוד חושך, לכאורה שמירת פרטיות, שלא יראו מי רכב על מי, למרות שהן רואות היטב האחת את השניה ואישתי ממילא תספר לי מי רכב עליה ולא רק מי, גם מה הוא עשה לה, מנהג כזה שלנו, עוד מסורת משפחתית שירשנו מההורים שלי.

הצליח לנו, קצת לפני שהזמן הסתיים גמרנו ואפילו ביחד. רות נכנסה לעשות עוד מקלחת, הפעם לבד, התרחצה כי לא מקובל לחזור לבעל עם השפיך של מי שרכב עליךְ 😊, אני בטוח שגם אשתי תתרחץ לפני שתחזור, ולבד כי אין כבר זמן להנקי-פנקי.

רות התלבשה, אני רק התעטפתי באותו חלוק רחצה, לפני שעזבה ביקשה את התחתונים שלי למזכרת, אמרה שיש לה אוסף כזה, עוד מנהג שלא כתוב באותו מדריך לליל ט"ו-באב אבל רובן עושות את זה, גם אישתי, אני יודע בדיוק איפה היא מחביאה את האוסף שלה עם השם והשנה העברית שהיא רושמת עליהם (והיא יודעת שאני יודע ועדיין היא מחביאה).

לקראת אור ראשון או אם תרצו אפטר פרטי (after party)

ליד הדלת פגשנו את קטיה ועידו, היא לבושה והוא במכנסי התעמלות וחולצת סוף מסלול מְהוּהָה. "נו?" קטיה חייכה לעבר רות, "קטיה צודקת?".

"בגדול," רות חייכה חזרה, "תותח, הלוואי עלי שוב" ציחקקה.

"גם תפוח לא נפל רחוק מעץ" קטיה חייכה לעבר עידו שהסמיק, "עשה לקטיה מה קטיה הכי אוהבת" המשיכה, "חָלַב קטיה גוטא-גוטא" ציחקקה ומאיפה היא יודעת גוטא-גוטא ידעתי, בעלה, המזכיר, משתמש בזה בלי סוף, "אם המורה רות רואה תפוח בא לחטוף מורה רות, מורה רות לא לברוח" הוסיפה עוד מחמאה ועידו הסמיק עוד יותר.

בחוץ אורות הרחוב לא דלקו, מכבים אותם בליל ט"ו באב, בקשה של כמה מתחסדות שכאילו נועדה לשמור פרטיותן. קטיה ורות נעלמו ועידו ואני עברנו למטבח לחכות לנשים ובינתים עידו התנדב להכין קפה שחור כמו שהגשש הבדווי שלהם לימד אותם.

רק התחלנו לשתות את הקפה עם חיתוכיות ריבה שאישתי הכינה וענת הגיעה, מחייכת את חיוך המיליון דולר של מי שקיבלה את עונתה בענק ומסרבת לגלות מי רכב עליה (אבל למחרת היא סיפרה לאישתי וזאת גילתה לי) וקצת אחריה הגיעה גם אישתי, שיערה רטוב, ברור שהיא התרחצה לפני שחזרה, גם על פניה אותו חיוך של מי שקיבלה את סיפוקה בגדול ואפילו יותר מפעם אחת, אבל היה עוד משהו בהליכה שלה שסיפר לי (ואולי גם לילדים או לפחות לבת שלי שאני יודע שהיא כבר בעלת ניסיון אישי בזה) שהיא נתנה לרוכב שלה את מה שרות לא נתנה לי, לבקר בטוכעס שלה.

"אני עייפה" אשתי הודיעה אחרי שתי לגימות של נימוס מהקפה שעידו מזג והגיש לה ופיהקה, אני מכיר את הפיהוק הזה, זהו פֵּייק-פיהוק שנועד לסמן לי להצטרף אליה לחדר השינה אז בשמחה הצטרפתי.

הורדתי את החלוק שלבשתי ועירום התיישבתי על המיטה, נשען עם הגב על גב המיטה. "תעצום עיניים ותסובב את הראש" אשתי חייכה אלי, סובבתי ועצמתי, שמעתי את הארון נפתח ואחריו המגירה וחייכתי, ידעתי מה היא עושה, מחביאה את התחתונים של מי שרכב עליה, מחר היא גם תוסיף את השם והשנה.

"אתה יכול לפתוח" היא הודיעה אחרי שסגרה את דלת הארון, פתחתי וראיתי שהיא מתחילה להתפשט. "למה גילית לרות על הטרקטור?" שאלתי בקול כאילו כועס.

"רכבת על רות?" היא ענתה עם שאלה משלה.

"כן ואת מתחמקת, למה גילית לה? חשבתי שזה הסוד שלנו".

"מה? עשית אותה על הטרקטור?" היא שוב התחמקה.

"כן, ועשיתי אותה מאושרת, אבל את שוב מתחמקת".

"היא נתנה לי טיפ מה כדאי לי לבקש מבעלה כשהוא ירכב עלי אז לא רציתי להשאר חייבת," היא חייכה לעברי, "ואם שכחת אז לפני שנתיים הוא זה שרכב עלי והוא זה שעשה אותי מאושרת" ענתה לי בקול קצת מַתְרִיס.

"ומי רכב עליךְ היום?" הגעתי לשאלה המתבקשת.

"מוטקה של דפנה" והיא ציינה את דפנה כי יש שני מוטקה במושב.

"ונתת לו בתחת!" וזאת לא הייתה שאלה מצדי, זאת הייתה קביעת עובדה.

"אהה, כן," היא הסמיקה, "למה? רות לא נתנה לךָ?" והיא הורידה את החוטיני שלבשה ונשארה לעמוד עירומה.

"לא!"

"מיסכן של אימא'לה" היא חייכה לעברי חיוך מתגרה והקפיצה את שדיה הגדולים, יודעת עד כמה זה מחרמן אותי, "בוא אבא'לה, בוא, אימא'לה תפצה אותךָ" היא נשכבה על הבטן, סידרה כרית מתחת לאגן ופישקה בידיה את פלחי ישבנה, "בוא נשמה, בוא תרקוד לאימא'לה בטוכעס החמוד שלה" הזמינה אותי.

פעם קראתי מחקר שאומר שגם אם אומרים שאין כוח עדיין נשאר 33% ועם כזאת הזמנה זה אפילו הוכפל והלא יאומן קרה, עמד לי תותח אז בלי לחכות עליתי עליה, כיוונתי בידי את הזקפה למקום הנכון, לפי הטבעת שלה, וְהִטְבַעְתִּי את כל הזין עמוק לתוכו, "עכשיו ספרי מה מוטקה עשה לךְ" דרשתי ממנה וברגע שהיא התחילה לספר אני התחלתי לזיין אותה, לזיין בתחת, מזיין, שומע ומתגרה עוד יותר ו…יודע שמחר היא זאת שתרכב עלי בתנוחת הבוקרת הכל כך אהובה עליה (ומודה, גם עליי) ותדרוש ממני לספר מה אני עשיתי לרות.

+++  The END? +++

[i] 'סע בן-צור, סע!': ההנחיה שנתן מוטה גור לנהג הזחל"ם שלו, משה בן צור, בעת הפריצה לעיר העתיקה במלחמת ששת הימים.

3 מחשבות על “מסיפורי המושב: ט"ו באב”

  1. מדהים לא ידעתי שיש כזה מושב אשמח לעבור לגור למושב כזה תפנו אותי בבקשה אליו

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן