לשחק פיפ"א (FIFA) עם אחותי – חלק שני

 

 

זהו ההמשך ל-"לשחק פיפ"א עם אחותי חלק ראשון" ולהבנת הסיפור מומלץ לקרוא אותו תחילה

למען הסר ספק:

עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

********************************************************

משחק שני

לקראת שמונה התגלחתי והתרחצתי, לבשתי את גופיית הכדורסל הכחולה שקיבלתי בנבחרת של התיכון ותחתוני בוקסר צמודים, האמת שהתלבטתי בין צמודים ורחבים והחלטתי שאם כבר אז אני אלך גם פה עד הסוף.

כמה דקות לפני שמונה שמעתי את הצלצול בדלת, שליח הפיצה הגיע ואחותי פתחה לו. "הפיצה הגיעה, תביא בירות" שמעתי את אחותי קוראת אחרי שהשליח עזב.

"מכבי או גולדסטאר?"

"אם יש קורונה עדיף, אם לא מכבי".

השקעתי, היה במקרר קורונה אז פתחתי ונעצתי חתיכה לימון כמו בפרסומות, לי לקחתי גולדסטאר. כשנכנסתי לסלון אחותי כבר ישבה על הספה, לא תאמנו אבל גם היא לבשה גופיית כדורסל רק ששלה הייתה צהובה עם סמל של מכבי, מספיק ארוכה כדי שלא אראה את התחתונים שלה אבל, אולי כפיצוי, בכל תנועה הציצים שלה הציצו מהצד.

אכלנו וראינו חדשות, הדברים הרגילים, עוד פוליטיקאי בכיר הסתבך בשחיתות, עוד יום זעם בשטחים, צפון קוריאה עורכת עוד ניסוי בטילים וכמובן המלחמה בסוריה.

"אני מוכנה" אחותי הודיעה כשסיימה את משולש הפיצה שלה וקינחה בלגימה ארוכה מבקבוק הבירה ומהצד הציץ הציצי שלה במלוא תפארתו.

"גם אני" הודעתי אחרי שגם אני גמרתי את המשולש שאכלתי ושתיתי מהבירה.

"משחק אחד על כל הקופה" אחותי הזכירה את הסיכום תוך שהיא מנתבת את מסך הטלוויזיה הגדול מהכבלים לפלייסטיישן4, "המפסיד עושה כל מה שהמנצח רוצה, איך שהמנצח רוצה, איפה שהמנצח רוצה וכמה שהמנצח רוצה".

"וכל הלילה" הוספתי.

"כן, עד אור הבוקר" היא צחקה ולקחה את אחד הג'ויסטיקים שהיו על השולחן. לקחתי את הג'ויסטיק השני, "מה זה?" שאלתי והצבעתי על קופסה קטנה שעמדה על השולחן.

"סתם, שלי" אחותי הסמיקה לרגע, לקחה את הקופסה והניחה אותה בצד. האמת שהסתקרנתי אבל באותו רגע הייתי ממוקד מטרה ולכן עזבתי את זה, בחרנו קבוצה ו…שריקת הפתיחה נשמעה!

אחותי התגלתה כשחקנית יותר טובה ממה שחשבתי ופתאום החשש התחיל לכרסם בתוכי, החשש הזה התגבר כשהיא הבקיעה והובילה 1:0 אבל מהר מאד הצלחתי להשוות, 1:1 וזאת גם הייתה גם תוצאת המחצית.

יצאנו להפסקה קצרה, פיפי, בירה חדשה במקום זאת שגמרנו, היום אין מי שיביא לנו באמצע, ו…שריקת הפתיחה למחצית השניה.

הייתי נחוש לנצח, נתתי הכל, לא התאים לי היום לאכול את הפוסי שלה אבל דווקא היא זאת שהבקיע בנגיחה מקרן, 2:1! המשכנו, לא נכנעתי, מהלך יפיפה שלי הוביל שוב לשיוויון, 2:2!

ככל שהסיום התקרב המתח עלה, בעיטה שלה חומקת סנטימטר מהשער, בעיטה שלי ננעצת במשקוף ויוצאת, חשוב לא לספוג אבל בשביל לנצח צריך להבקיע ועוד התקפה שלי הופכת למתפרצת שלה שבקושי השוער מצליח להדוף לקרן.

הלב שלי דפק במהירות. אחותי בעטה קרן מסובבת, השוער הצליח להדוף והתחילה התקפה מתפרצת מהירה, הקפצה מעל השוער שלה ו…2:3 לטובתי! "גול-ל-ל-ל-!!" קפצתי וצווחתי בקול, "גול, גול, גול!" לא התאפקתי וצרחתי את סדרת ה-גול-ים הקצרים והמהירים כמו אותם שדרנים ברזילאיים, "יש אלוהים" המשכתי באותן צהלות שמחה שלי וכנראה שחגגתי יותר מדי מוקדם כי דקה אחרי היא השוותה, 3:3!!

שלוש דקות לסיום שוב חגגתי, ההגנה שלה הודפת, הכדור מגיע למספר 10 שלי, טיל חזק מרחוק הישר לחיבורים ולשוער שלה לא היה שום סיכוי, 3:4 לטובתי והפעם למדתי את הלקח, שמרתי את החגיגות לסיום והתמקדתי בהגנה ו…כנראה שאלוהים אהב אותי באותו ערב, למרות שידע שהולך להיות פה גילוי עריות, ודקה לסיום הצלחתי להבקיע עוד גול אחד, 3:5, ואבן גדולה ירדה לי מהלב, לא הפסדתי לבת! ויותר טוב מזה, ניצחתי את אחותי!

"אכלתי אותה" אחותי ציחקקה במבוכה כשנשמעה שריקת הסיום, "כל הכבוד אחי, אפשר להחליף אתך חולצה?" והיא פשטה את הגופיה הצהובה שלבשה ועכשיו יכולתי לראות את שדיה הזקופים והיפים ואת החוטיני הצהוב שלבשה.

"בכבוד אחותי" פשטתי את הגופיה שלבשתי ומסרתי לה אותה. נטע לבשה את הגופיה שהייתה גדולה עליה ואני את שלה שהייתה קצת צרה. בהתחלה רציתי להגיד לה שאין טעם שהיא תלבש את הגופיה אבל החלטתי שלא, אני ניצחתי, הערב אני אומר מה לעשות ואני זה שיגיד לה להתפשט! וזה בדיוק מה שעשיתי, ברגע שהיא לבשה את החולצה עצרתי אותה, "אחותי! רגע, במחשבה שניה תורידי!" חייכתי אליה, "ללוזרית לא מגיע ללבוש חולצה!".

לשניה היא הביטה בי במבט של רצח בעיניים ואז חייכה, "צודק" היא פשטה את החולצה בתנועה חתולית מתגרה, "ומה עם זה?" היא ציחקקה והצביעה על התחתונים שלה.

"תורידי גם אותם!".

"חרמן" היא ציחקקה שוב, קמה ובתנועה מתגרה, כשהיא מפנה לי את ישבנה ומנופפת בו, הורידה את התחתונים וזרקה אותם אלי, "קח, תסניף" היא ציחקקה.

"זה מה שהחבר שלך היה עושה כשהיית מפסידה?".

"הוא לא חבר שלי, הוא האקס שלי, וכן, זה מה שהוא היה עושה".

"רגע!" עצרתי אותה כשרצתה להתיישב חזרה, "תהיי נחמדה, נגמרה לי הבירה" חייכתי אליה והצבעתי על הבקבוק הריק שלפניה.

ברגע שהיא יצאה עברתי לשבת בכורסה הגדולה והסנפתי, הרחתי את התחתונים שלה, מבין עניין האקס/חבר שלה, אין ספק שריח של אשה מגורה, וכתם הרטיבות הקטן שעל התחתונים לא השאיר ספק שהיא מגורה, עם ריח הבושם שלה עושים טוב לזקפה רק שאז שמעתי אותה חוזרת והנחתי את התחתונים בצד.

"נו, מה עכשיו?" היא שאלה אחרי שהגישה לי את הבירה.

"עכשיו לכי תנעלי את נעלי העקב שלך, אלא עם העקב הגבוה!"

"בשביל מה?".

"אחותי, כנראה שלא הבנת משהו" חזרתי על אותו משפט שלה מאתמול ואפילו באותו קול משועשע, "אם כבר שכחתְ אז התערבנו ואת הפסדת וכמו שהסכמת עושים כל מה שהמנצח רוצה, איך שמנצח רוצה, איפה שהמנצח רוצה וכמה שהמנצח רוצה והמנצח, שהיום זה אני, רוצה שתנעלי את נעלי העקב"

"סוטה" היא מילמלה והלכה ואני ניצלתי את הזמן עד שחזרה להסניף עוד הסנפה מהתחתונים שלה. "עכשיו בסדר" היא נעמדה מולי ושאלה בקול מתריס.

"מצויין" חייכתי, "עכשיו תרדי על הברכיים, פה!" פישקתי את רגליי והצבעתי על המקום בשטיח שבינם.

נטע לא התווכחה וירדה על ברכיה, יאמר לזכותה שהיא יודעת להפסיד בכבוד, אולי בגלל שהיא כבר רגילה מהאקס שלה, "כן אחי המנצח" היא חייכה לעברי, "מה אתה רוצה שהלוזרית תעשה בשבילך?"

"גם את זה האקס שלך לימד אותך?" ציחקקתי.

"כן" היא חייכה, "אבל בסוף גם המניאק נאלץ להגיד לי את זה" הוסיפה מייד.

"אחותי, אהבתי" הבטתי בה כורעת עירומה לפני כשהפטמות הכהות והנוקשות שבראש השדיים הלבנים והזקופים צועקות 'אני מיוחמת', "עכשיו תורידי לי את התחתונים, עם הפה!" לא השארתי ספק כי זה המוטו שלי הערב, מה שעשו לך תעשה בחזרה ונכון שספיר עשתה לי את זה אבל מבחינתי הן היו יחד.

נטע התקרבה אלי עוד קצת על הברכים והרגשתי את השדיים שלה נמחצים אל ירכיי ולדעתי היא גם שפשפה אותם בכוונה, היא גחנה ותפסה בשיניים את הגומי של התחתונים, הרימה אותו הגומי והעבירה אותו מעל הזיין, משחררת אותו והוא התרומם ונעמד בגאון כמו עמוד מתח גבוה.

לרגע היא עזבה את הגומי, "אני רואה שאני לא היחידה המיוחמת בחדר" היא לחשה בקול מפתה, "אחי," היא הפתיעה אותי כשליקקה את הזיין המתוח שלי מלמטה למעלה וחתמה בנשיקה קולנית בראשו, "התברכת" היא הוסיפה בקול מתפעל ושוב תפסה בתחתונים בשיניה והמשיכה להוריד לי אותם, מושכת ואני עוזר לה ומרים לרגע את ישבני ואת רגליי כדי שתוכל להוריד אותם.

נטע ניצבה על הברכיים בין רגליי כשהתחתונים אחוזים בין שיניה, התקרבה עוד קצת והפעם שדיה נמחצו ועטפו את הזיין שלי והגישה לי אותם כשחיוך על פניה. "אם אני אהיה ילדה טובה תיתן לי אותם למזכרת?" היא שאלה בקול מתחנף כשלקחתי אותם ממנה.

"גם יאיר נתן לך?"

"בטח"

"למה? יש לך אוסף?"

"כן. כמעט מכל מי שדפק או דפקה אותי" היא ציחקקה, אולי בגלל שראתה את המבט המופתע על פני כשאמרה דפקה, "פעם אני אראה לך אותו".

"אני בטוח שתהיי ילדה טובה" חייכתי אליה ונתתי לה את התחתונים, "ואחותי, אני מרשה לך להסניף" אמרתי בצחוק אבל היא לקחה את זה ברצינות והסניפה בשאיפה ארוכה.

"אוקיי אחותי הלוזרית" אחזתי בראשה ומשכתי אותו אל עבר הזיין שלי, "תמצצי!!".

לרגע הופתעתי מעצמי שהעזתי להגיד את זה ומהטון התקיף שבו השתמשתי, בכל אופן זאת אחותי הגדולה, אבל ברגע שהרגשתי את הפה החמים שלה עוטף את הזיין שלי ומתחיל למצוץ לי כל נקיפות המצפון שלי נעלמו כלא היו.

מצצו לי כבר, פעם אחת אפילו גבר אבל על זה אני מתחרט, וידעתי למה לצפות אבל אין ספק שאחותי הייתה בחלק העליון הגבוה של טבלת המוצצות שמצצו לי, מקום שני או שליש לפחות כי במקום הראשון תהיה תמיד תמרה הקיבוצניקית באותה מציצה מדהימה שהעניקה לי על חוף הים באילת בחנוכה האחרון.

התרווחתי בכורסה, השענתי את הראש לאחור, עצמתי עיניים והתמכרתי למציצה שלה. הראש שלה נע קדימה ואחורה והזיין שלי נכנס ויצא בין שפתיה המהודקות סביבו כשהיא מתופפת עליו בעדינות עם שיניה ולמרות שיש לי זיין גדול, ואומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל תאמינו לי, אחותי הצליחה להכניס את כולו לפיה, לדחוף אותו עמוק לגרונה, לדחוף, לחכות רגע ככה כשהוא כולו בפנים, ולהוציא לפני שתחנק רק כדי לקחת אוויר ולהכניס שוב.

התמסרתי לתענוג. אהבתי את המציצה שלה אבל ידעתי שאם זה ימשיך ככה אני אגמור לאחותי בפה ואת זה לא רציתי עדיין, גם זה נראה לי ביזרי מדי אפילו יותר מגילוי עריות וגם כי הייתי כבר מת לזיין ואם אני אגמור לה בפה זה יאלץ אותי לדחות סיפוקים.

ידעתי בדיוק איך אני רוצה לדפוק אותה. יצר הרע שלט בי ורציתי שלא להשאיר לאחותי ספק מי ניצח היום ומי הפסידה והסיפור שלה על האקס הוא שנטע בי את הרעיון. "בואי לוזרית" דחפתי את ראשה אחורה ושלפתי את הזיין שלי מהפה שלה, "המנצח רוצה לזיין!" קמתי, אחזתי בידה ומשכתי אותה אחרי לעבר פינת האוכל.

אחותי קולטת מהר, "מניאק" היא סיננה בלחש בין שיניה כשהזזתי שני כסאות מהשולחן הגדול ופיניתי מקום, "אני מטומטמת, לא הייתי צריכה לספר לך".

"סוף מעשה במחשבה תחילה" ציחקקתי, לא יודע בדיוק מאיפה זה בא לי פתאום, "אחותי," הצבעתי על השולחן וחייכתי, "יאללה, פישוק רחב ותתכופפי!"

"אבל בכּוּס" היא התחנחנה.

"איפה שאני רוצה!" עניתי בקשיחות למרות שלא הייתה לי שום כוונה אחרת אלא רק להכנס כמה שיותר מהר לכּוּס שלה, לכּוּס של אחותי הגדולה!

נטע פסעה לעבר השולחן, נעמדה סמוך אליו ופישקה רגליים, "באיזה תנוחה? המזכירה או הרוזנת?" היא שאלה.

"מה זה הרוזנת ומה ההבדל?".

"הרוזנת זה כשנשענים עם הציצים על השולחן והידים פנויות ומפשקות את התחת, במזכירה נשענים עם המרפקים ואז אפשר לשחק בציצים".

"ואיך החבר שלך היה דורש ממך?"

"מניאק" היא שוב מילמלה, "הוא לא חבר שלי הוא האקס המניאק שלי" תיקנה אותי בכעס, "ו…" היא היססה לשניה ואז המשיכה, "הוא היה מתחיל ברוזנת ובאמצע מעביר אותי למזכירה"

"נו," ציחקקתי, משכתי מעלי את החולצה ונשארתי עירום כמוה, "אז למה את מחכה?"

"שתגיד לי" אחותי מילמלה והתכופפה אל השולחן בתנוחת הרוזנת, מוחצת את שדיה על שולחן העץ הגדול ושלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה והדרישה שלי שהיא תנעל את נעלי העקב הוכיחה את עצמה, שני החורים שלה היו חשופים וגלויים בפני, מזמינים שאבוא לבקר .

קודם שטפתי את העיניים, בעיקר בשפתי הכּוּס שהיו כהות ונפוחות ובחריץ הוורוד שהפריד בינם. אחר כך נצמדתי אליה מאחור, כיוונתי בידי את הזיין ונגעתי עם קצהו בפי הטבעת המכווץ והרגשתי ברעד שעבר בגופה של אחותי, "תרגעי" לחשתי ותופפתי עם הזיין המתוח שלי על החריץ שבין פלחי ישבנה, "מוכנה לוזרית?" שאלתי וכיוונתי בידי את ראש הזיין הנוקשה אל בין שפתי הכּוּס הרכות שלה, לוחץ מעט, מחפש את החור ומוצא, "מוכנה?" חזרתי על השאלה בקול תקיף.

"כן" והרגשתי איך היא נדרכת ולמרות שהתכוננה הפתעתי אותה, "אימא'לה! כן!" היא גנחה כשמרבית הזיין ננעץ לתוכה בתנועת אגן חזקה, "וואו!" היא התנשפה כשבדחיפה חזקה נוספת נעצתי את כולו עמוק לכּוּס הרטוב והחם שלה.

רגע ארוך עמדתי ככה, נעוץ בתוכה, ולא זזתי. נטע עזבה את פלחי ישבנה והחיבוק סביב הזיין שלי התהדק. אחזתי במותניה והתחלתי לפמפם, לאט, לא ממהר, מתענג על ההרגשה אבל לא רוצה לגמור מהר מדי, בטח שלא לגמור לפניה, "אני מזיין אותךְ" לחשתי לה וחיוך גדול על פני.

"אתה רואה אחי" היא ציחקקה, "אנחנו מזדיינים ולא יוצאת אש מין השמים ואוכלת אותנו".

"כופרת" הפלקתי על פלח ישבנה הלבן המונח לפני וציחקקתי, "אני לא מצטער"

"שמה?"

"שאנחנו עושים גילוי עריות".

"אמרתי לך" והיא התחילה לגנוח, רצף של "אהה" ו-"כן" נהנתניים ועוד הברות חזקות וחסרות פשר שהזכירו לי את הסרטים הכחולים שאני רואה באינטרנט.

ידעתי שאם אני רוצה שאחותי תגמור לפני אני חייב משהו שיזרז אותה לגמור, "תעברי לתנוחת המזכירה!" לחשתי לה והיא הרימה את פלג גופה העליון ונשענה על המרפקים וכפות הידים. ניצלתי את המצב, שלחתי ידים וחפנתי את שדיה, "כן, תמשיך" היא עודדה אותי כשהתחלתי לעסות בעדינות את הציצים שלה, "כן, זה טוב" היא גנחה בהנאה, "כן תמשיך, גם בבזזים" היא התנשפה בתאוותנות, "כן, שם, תמולל, תצבוט, איי! זה רגיש! יותר חלש" נטע הזדעקה, כנראה שהצביטה שלי הכאיבה לה, "כן, ככה" היא התנשפה כשצבטתי חלש יותר, "כן, הנה, זה בא!" והרגשתי איך שרירי נרתיקה מתכווצים חזק סביב הזיין שלי ואיך הפטמות הופכות נוקשות כפלדה, "כן! אימא'לה, חזק! יותר חזק!" ואני כתשתי אותה בתנועות אגן חזקות, "כן, הנה, זה בא! זה בא! אימא'לה!!" והרגשתי איך הכּוּס שלה הופך חם ובעיקר רטוב ושמנוני עוד יותר, "פאק! זה טוב! כן, דור, תקע אותי! כן, הנה, גמרתי!" היא בישרה בקול מאושר, "דור, תמשיך!" היא צרחה כשהיה נדמה לה שאני מפסיק, "תמשיך, בבקשה, עוד, אני צריכה עוד"

המשכתי, המשכתי לדפוק והמשכתי לשחק לה בציצים. בתנוחה הזאת, כשהשולחן נותן לי קונטרה, כל נעיצה הפכה חזקה יותר והזיין ננעץ עמוק יותר לתוכה, "כן" היא שוב חזרה לאותם גניחות קצרות ותאוותניות שלה, "דור, האקס המניאק היה קורא לי זונה כשהוא דרש שאני אתכופף על השולחן לכבודו".

"את רוצה שאני אקרא לך זונה?"

"רק עכשיו, כשאני מתכופפת לכבודך".

"ומה עוד הוא היה עושה לך?"

"אומר לי גסויות?" וכל השיחה הזאת חירמנה אותי ולא רק אותי.

"גסויות? מה?" לחשתי לה באוזן והגברתי את הקצב.

"שאני המזרון שלו" הרגשתי את הכיווצים בנרתיק שלה מתחזקים, "שאני מזרון עם חור והוא מזיין אותי" היא התנשפה בכבדות והיה ברור לי שהגסויות האלה מגרות אותה לא פחות משהם מגרות אותי, "דור, היום אני הזונה שלך?" היא לחשה בקול מיוחם.

"כן, היום את הזונה שלי" לחשתי חזרה, כותש אותה בתנועות חזקות ומהירות, "היום את המזרון שלי".

"כן, תמשיך, עוד"

"את השרמוטה שלי" המשכתי, "את לוזרית שפותחת רגליים ומתכופפת לכבודי כי ניצחתי אותך, את חוטפת את כל הזיין כי הפסדת!"

"כן! הנה!!" היא צווחה באקסטזה, "דור אני גומרת! דור, בוער לי הכּוּס, דור, תשפריץ לי! בפנים!" היא הזדעקה בקול מתחנן והרגשתי שגם אני מגיע לשיא, "כן, עכשיו! עכשיו! הנה!! כן-ן-ן-!-!" ו…נמתחתי, נצמדתי חזק לאחוריה, והשפרצתי מטח ראשון של זרמה גברית רעננה בכּוּס הבוער של אחותי!

רגע ארוך עוד נשארתי ככה, היא מכופפת על השולחן ואני צמוד לאחוריה, אוחז בה חזק ולא נותן לה לזוז עד שהזיין שלי התדלדל וצנח מתוכה ורק אז שיחררתי אותה. "שווה הגילוי עריות" נטע התנשפה אחרי שהיא הזדקפה, "כזה טוב לא היה לי כבר הרבה זמן, בעצם אולי אפילו כזה טוב עוד לא היה לי".

"כדאי להפסיד" ציחקקתי.

"זה לא! תמיד כדאי לנצח" היא תיקנה אותי.

"אבל" ניסיתי.

"אח שלי!" היא קטעה אותי, "תלמד, תמיד כדאי לנצח, נקודה!".

"צודקת" לא התווכחתי, "ומה שהמנצח רוצה עכשיו זה שהלוזרית תכין לו קפה טוב עם עוגה" ונכון שיכולתי להגיד את זה יותר בקיצור אבל ככה זה ליטף לי יותר את האגו.

ישבנו במטבח ושתינו את הקפה שנטע הכינה. שתקנו, מביטים זה בזה אבל לא מדברים. נטע ישבה מולי עירומה כי ככה רציתי והלילה היא עושה כל מה שאני רוצה, לא ראיתי את הכּוּס שלה, השולחן הסתיר, והמבט שלי התמקד בשדיים הזקופים שלה ובפטמות הכהות והנוקשות שבפסגתם.

"צדקה ספיר" נטע שברה את השתיקה.

"במה?"

"שאתה תותח במיטה"

"תודה" הסמקתי.

"אחי, אתה מצטער?"

"על מה?"

"על גילוי העריות" היא ציחקקה.

"אחותי" חייכתי אליה, "את זיון יותר מדי טוב בשביל שאני אצטער" הבטתי בה, "אם את רוצה אני מוכן לתת לך מחר משחק גומלין".

"רוצה" היא ענתה במהירות, ירקה לכף ידה והושיטה לי אותה.

"סגור, אותו מקום, אותם חוקים" ירקתי גם אני לכף היד ולחצנו ידיים, נשבעים, "ושהטוב ביננו ינצח" ציחקקתי, "תגידי, ספיר, איך היא משחקת כל כך טוב?".

"למדה מחבר שלה, בעצם האקס שלה, כדורגלן מקצועי"

"וגם הוא, את יודעת, היה מתערב איתה?"

"ברור" וזה היה בטון של איך בכלל חשבת אחרת, "הכל, מצצה לו ובלעה, האכיל אותה מקדימה ומאחורה, דפק אותה בשכיבה, בעמידה ועל ארבע, תקע לה בכניסה הראשית ובכניסת המשרתים אתה יודע, בתחת! אחי הקטן, תלמד, בחיים אין מתנות חינם!"

"אחותי" פניתי לנטע אחרי רגע של שתיקה, "תגידי, מה יש בקופסה הקטנה ההיא?"

"סתם" היא הסמיקה והיה ברור שהיא מתביישת לספר.

"אחותי, כנראה שלא הבנת משהו" חייכתי וחזרתי בהנאה על המשפט הנוזף, "אם כבר שכחתְ אז התערבנו ואת הפסדת וכמו שהסכמת עושים כל מה שהמנצח רוצה, איך שמנצח רוצה, איפה שהמנצח רוצה וכמה שהמנצח רוצה והמנצח, שזה אני, רוצה עכשיו לדעת מה יש בקופסה!".

"מניאק" היא מילמלה כאילו לעצמה וקמה, עומדת ועכשיו יכולתי לראות את הכּוּס שלה ואת אגלי קוקטייל מיצי תאוותנו הפזורים על ערוותה ומנצנצים באור המנורה, "אני אראה לך" היא הסתובבה והלכה לסלון והמבט שלי התמקד בפלחי ישבנה המוצקים שקפצו בכל צעד ובכּוּס שלה כשהיא חזרה עם הקופסה ביד.

נטע התיישבה מולי חזרה והתחילה לפתוח את הקופסה, "זאת ביצת תאווה רוטטת" היא הסבירה, "מין ויברטור זעיר עם שלט אלחוטי" היא הניחה מין ביצה קטנה וכסופה עם חוט שמשתלש בצד כמו זנב ארוך ושלט עם שני כפתורים על השולחן, "אפשר לשלוט ברטט עם השלט".

"ובשביל מה הבאת אותה?" הסתקרנתי. נטע שתקה והסמיקה. "אחותי! אל תשכחי מי ניצח!" נזפתי בא.

"מניאק!" היא שוב מלמלה לעצמה, "זה היה מיועד לך, אם אני הייתי מנצחת" והיא השפילה עיניים במבוכה אבל ראיתי חיוך זימתי על שפתיה.

"בשבילי??" התפלאתי.

"כן, אם הייתי מנצחת הייתי שותלת אותה בתוכה" היא הסמיקה, "זה מין משחק כזה, אני שואלת שאלה ואם אני לא מרוצה מהתשובה אני מעלה עוד שלב ברטט עד ש…" היא עצרה.

"עד ש…מה?"

"עד שהיית כל כך חרמן שהייתה מוחל על כבודך, יורד על הברכיים ועושה ביד רק לגמור!"

"אחותי" חייכתי אליה, "עשו לך את זה פעם?"

"כן" היא הסמיקה.

"האקס המניאק?"

"לא, ספיר, אפילו יותר מפעם, והייתה עוד אחת מהגדוד, אתה לא מכיר, לסבית, בעצם היא זאת שלמדה אותנו"

"נשמע לי משחק מעניין" חייכתי, חיוך אירוני ואגואיסטי כזה וראיתי על פניה שהיא מבינה לאיפה אני מכוון, "ובא לי לשחק בו אבל בגלל שאת אחותי אני אתן לך לבחור באיזה כניסה את מעדיפה שאני אדחוף לך אותה?"

"מניאק"

"אחותי, הבנתי!" קטעתי אותה ולא נתתי לה להמשיך, "אני אבחר" חייכתי בציניות, "בואי לסלון ונתחיל במשחק!"

בסלון סידרנו שתי כורסאות זו מול זו והתיישבנו עליהם, עירומים כמובן. "אחותי, תפתחי רגליים" חייכתי אליה והיא פישקה, רחב. "קחי!" מסרתי לה את הביצה הכסופה, "תדחפי לך אותה".

רגע היא הביטה בי במבט מצמית ואז הכניסה את הביצה לפה, הרטיבה אותה ובתנועה מיומנת החליקה אותה לתוך הכּוּס שלה כשהחוט משתלשל החוצה כמו חוט של טמפון.

"אוקיי, תסגרי רגליים חזק" החלפתי את היכולת לראות לה עם הידיעה שככה הרטט ישפיע יותר, "שאלה ראשונה, איזה קבוצה יותר טובה, הפועל תל-אביב או מכבי תל-אביב?"

"מכבי" היא ענתה במהירות, "פאק! מניאק! למה?" היא צווחה כשהפעלתי את הרטט ישר בדרגה השניה, "הפועל ירדה ליגה, מכבי משחקת באירופה!".

"נכון" חייכתי אליה, "אבל אמרת שבמשחק הזה אם אני לא מרוצה מהתשובה אני מעלה עוד שלב ברטט ואני לא מרוצה מהתשובה" צחקתי, "שאלה שניה" המשכתי ולא נתתי לה זמן להגיב, "מי זמרת יותר טובה, נועה ביטי או עדי קירל?".

"שתיהן לא משהו" היא צחקה, "פאק! למה?" היא קפצה כששוב הגברתי את הרטט.

"תשובה טובה אבל לא לשאלה מי משתיהן זמרת טובה יותר" חייכתי והבטתי בה, ברור שהיא מתרגשת, שהרטט בתוכה מתחיל להשפיע, "שאלה שלישית, מי פתח אותך ולמה?"

לרגע היא היססה, מביטה בי במבט מתחנן משהו, ידעתי את התשובה, כל התיכון ידע את התשובה, המניאק רץ לספר לחבר'ה רק שאחותי לא ידעה שאני יודע, "אורי, הקפטן של נבחרת הכדורסל" היא גמגמה, "אחרי הנצחון הגדול על אורט"

"שקרנית! שקר כפול" חייכתי והגברתי את הרטט בשתי רמות בשלט, "מי ולמה?!?"

ראיתי אותה מתחילה להזיע, העיניים שלה שידרו חרמנות, העטרות של שדיה הפכו כהות עוד יותר והפטמות שלה עמדו זקופות ונוקשות והרגליים שלה התהדקו עוד יותר, "חיים החנון" היא צעקה, "נתתי לו כי הוא עשה לי את הביוטופ!".

הרטט היה ברמה 5 מתוך 7 וסימני החרמנות שלה התגברו עוד יותר, ביחוד הרגליים שהתהדקו והשתפשפו זו בזו והפטמות שנמתחו ובלטו עוד יותר, "מה קרה אחותי, מיוחמת?" שאלתי בקול מתמם.

"ברמות" היא גנחה, "אימא'לה כמה שאני מגורה?"

"אז לשאלה הבאה תרדי על הברכיים" חייכתי.

"מניאק" היא מלמלה וירדה, עומדת לפני על הברכיים ברגליים מהודקות ומביטה בי במבט מתחנן.

"שאלה רביעית, מי זיין יותר טוב, אורי או אני?"

"אתה! אתה!" היא צווחה באותו קול צרוד מחרמנות.

"תשובה טובה אבל חנפנית" צחקתי והגברתי לרמה השישית.

"פאק, פאק, מניאק בן זונה!" היא צווחה ולא שלטה בעצמה, דוחפת ידים אל בין רגליה ומאוננת.

"אחותי, לא יפה לקרוא לאמא שלנו ככה" חייכתי לעברה והגברתי את הרטט לשיא.

"מניאק!" היא צווחה באקסטזה מאוננת עם יד אחת בין רגליה ובשניה משחקת לעצמה בפטמות, "מניאק! אתה עוד תשלם על זה" היא המשיכה באותן צווחות הסטריות, עיניה נעצמו וראשה נשמט לאחור, "אימא'לה! כן! הנה!" כל גופה נמתח, "אימא'לה אני גומרת! פאק! פאק! פאקקקקק!!" ובבת אחת היא נשכבה על הרצפה פְּשׂוּקַת איברים, שוכבת על הגב ומתנשפת בכבדות ומרוב בהלה שאולי קרה לה משהו סגרתי במהירות את הרטט.

קודם משכתי בחוט המשתלשל בין רגליה ושלפתי ממנה את הביצה הכסופה, אחר כך הלכתי והבאתי לה מים קרים, בכל זאת היא עדיין אחותי הגדולה. לקח לאחותי עוד רגע עד שהתאוששה קצת, התיישבה חזרה בכורסה ושתתה את המים. "תודה" היא התנשפה, "על המים", "ותודה על האורגזמה, אני חייבת לךָ" היא הוסיפה וחייכה, "לשבע לא הגעתי אף פעם, השיא שלי היה שש" היא ציחקקה במבוכה, "אחי! מה זה?" היא שוב ציחקקה והצביע על הזקפה שהתרוממה בין רגליי, "את מישהו חירמן לראות אותי מאוננת".

"כן" מלמלתי והרגשתי שאני מסמיק.

"בכבוד אחי, מגיע לך, איך אתה רוצה אותי? על הגב? על הבטן? אולי על ארבע??"

כשראיתי את השפעת הביצה ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות לה עכשיו, חדירה כפולה! "במיטה שלךָ" חייכתי אליה, "את הולכת לחטוף במיטה שלךָ, בואי!" קמתי ולקחתי את הביצה והשלט.

"בשביל מה זה?" נטע שאלה אותי בדרך והצביע על הביצה שבידי.

"בשבילךְ"

"דור, אתה לא!?!" אחותי לא טיפשה והבינה מייד מה אני מתכנן לה.

"נטע, אני כן!" חייכתי.

"מניאק!" היא ציחקקה והפעם זה היה מניאק מתפנק ומזמין, "יא חרמן, לא ידעתי שיש לך כזה ראש כחול!"

"תעמדי בפישוק ותתכופפי!" הנחיתי אותה כשנכנסנו לחדר והיא עשתה כדבריי, נעמדה בפישוק רחב והתכופפה קדימה, "את יכולה יותר" נעמדתי מאחוריה, "היית בנבחרת ההתעמלות, לא?" ציחקקתי, "תתכופפי יותר!".

נטע התכופפה יותר וישבנה בלט לאחור. "עכשיו תפתחי ת'תחת!".

"מניאק" היא מילמלה לעצמה, שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, חושפת את פי הטבעת המכווץ שלה, "אח שלי, בבקשה בעדינות, יש לי ג'ל סיכה במגירה" היא לחשה בקול מתחנחן.

"למה? את בתולה שם?"

"לא" היא ענתה והסמיקה.

"אני מכיר שמן סיכה יותר טוב" ציחקקתי ודחפתי לה את הביצה הכסופה לכּוּס המוצף שלה למרות שגם ככה הביצה הייתה מצופה באותו צוף-תאווה-שמנוני שלה, "הנה, עכשיו היא משומנת" משכתי בחוט את הביצה החוצה, הנחתי אותו בחור המכווץ והתחלתי לדחוף אותה, לאט, הרגשתי את ההתנגדות והגברתי מעט את הלחץ עד ש-"פאק!" שמעתי אותה מתנשפת, הדלת האחורית נפתחה וכל הביצה נקברה בתוך התחת שלה.

"אימא'לה, פאק!" אחותי התנשפה כשהפעלתי את הרטט ישר לדרגה שלוש.

"אופס, ניסיון" ציחקקתי והורדתי את הרטט ל-1, הרמה הכי נמוכה, רציתי אותה מגורה כשאני חודר לתוכה ומשפת הגוף שלה היה ברור שהרטט אכן מחרמן אותה, "עכשיו תשכבי על המיטה ותפתחי רגליים!"

נטע לא התווכחה, להפך, היא נראתה לי מתלהבת כשעלתה על המיטה ונשכבה על הגב, "ככה יעשה למי שמפסידה" היא ציחקקה בקול מלא לגלוג עצמי כשפישקה רחב את רגליה, מניחה את כפות רגליה על הסדין והברכיים מוגבהות באוויר.

"כן, ככה יעשה למי שהפסידה" עליתי על המיטה, עמדתי על ברכי בין רגליה וחייכתי עליה, "תוקעים אותה" הוספתי ונשכבתי עליה, מוחץ אותה תחת גופי ובתנועת אגן חזקה נעצתי את זקפתי המתוחה עמוק בין רגליה ודרך הקרום הדק המפריד בין שתי הכניסות הרגשתי את הרטט הקל וזה היה לי כל כך נעים שהעליתי עוד רמה בשלט.

וואו, וואו, וואו, האמת שאף פעם לא עשיתי חדירה כפולה, לא זיינתי והרגשתי שעוד מישהו דואג לפנק את זאת שאני מזיין ואפילו שזאת רק ביצה קטנה ומוכספת ולא פין אנושי עדיין זה היה מהמם ולא רק אותי, אחותי ששכבה תחתי גנחה בקול, גניחות הנאה של מי שמתקרבת במהירות שיא אל האורגזמה שלה, "תתכונני" לחשתי לאחותי באוזן, ממשיך לטחון אותה דק-דק, "תתכונני" חזרתי ועליתי לרמה השלישית וזה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה כדי להתפוצץ, להמתח ולשלוח ידים לצדדים ולתפוס חזק את הסדין, להרים חזק את האגן, כמה שהמשקל שלי איפשר לה, לצווח "כן! הנה! זה בא!! עכשיו!!" ולגמור בסערה, לגמור ולהתחנן לעוד ואני, אח קטן וטוב ששומע בקול אחותו הגדולה, לחצתי שוב על השלט ועליתי לרמת הרטט הרביעית והמשכתי לדפוק אותה באותן תנועות ארוכות וחזקות שהרעידו את גופה.

המנגנון של הנשים הרבה יותר מתוחכם משלנו, הגברים. אצלנו אחרי גמירה לוקח לנו הרבה זמן, גם אם עוזרים לנו, כדי לקבל זקפה מחדש ובלי זקפה אי אפשר לגמור, ואילו אצלן, הנשים, עוד לפני שהאורגזמה הראשונה הסתיימה השניה כבר מתחילה להבנות וכשזקפה מוצקה שמפמפמת בין השפתיים המגורות ונוגעת בנקודות הנכונות בוגינה משתלבת עם רטט מהיר, ותאמינו לי רמה 4 היא מהירה, לא פלא שאחותי התחילה לגנוח את הגניחות הטרום גמירה שלה אבל, ויש אבל, אותם שפשופים מהנים שלחו גם זרמים מענגים בכל גופי ויחד עם הרטט הנעים שהרעיד את הזיין המתוח והמגורה שלי הריצו גם אותי לעבר הגמירה שלי וכל מה שרציתי זה להספיק לתת לאחותי את העוד גמירה המיוחלת ו…"כן! תן לי! תן לי!" שמעתי אותה צועקת באותו קול נוטף זימה ותשוקה והצטרפתי אליה, "קחי!" צווחתי במין אקסטזה בלתי נשלטת, דחפתי את עצמי הכי עמוק לתוכה ו…גמרתי, פרקתי את הלחץ העצום האגור באשכיי והשפרצתי, מילאתי שוב את הכּוּס של אחותי בשפיך חמים, סמיך וריחני.

למרות שגמרתי לא הפסקתי את הרטט והמשכתי לשכב עליה, "אחותי, מי פתח לך ת'תחת?" לחשתי לה באוזן.

"אתה לא מכיר אותו, פייר, תייר צרפתי שפגשתי בגואה בטיול אחרי הצבא".

"בושה, מזדיינת עם גויים" ציחקקתי והגברתי את הרטט לרמה חמש.

"פאק, למה?" היא צווחה, מנסה לגלגל אותי מעליה אבל אני כבד וחזק מדי בשבילה.

"אני ממשיך את המשחק שלכן" לחשתי לה באוזן, "רוצה עוד שאלה?"

"לא" וזה היה לא מתנשף וחרמני וידעתי שאני בדרך הנכונה.

"תשובה לא טובה" ציחקקתי ולחצתי שוב על השלט.

"דור, בבקשה לא! פאק! מניאק! הנה!!" וזה היה הנה של מי שמגיעה לשיא שלה, "אימא'לה, פאק, פאק! הנה! עכשיו! כן-ן-ן-ן-!!" ושוב היא נמתחה כולה, "שיט! פאק! גמרתי!" היא התנשפה בכבדות, "מניאק, אתה עוד תשלם על זה!".

סגרתי את הרטט בביצת התאווה. "תסתובבי" התגלגלתי מעליה, "אני אוציא לך או שאולי את רוצה להשאיר אותו?" ציחקקתי ונשכבתי על הצד לצידה.

"מניאק" נטע הסתובבה ונשכבה על הבטן, שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, "לא, תוציא אותו" ואני משכתי בחוט והתחלתי להוציא, "פאק!" היא גנחה כשהביצה נשלפה ומתחה שוב את פי הטבעת המכווץ, "וואו דור, אם היית יודע כמה אני מגורה שם" היא לחשה בתשוקה.

"מצטער, הוא הלך כבר לישון" לחשתי לה, לא פלא אחרי כל ההרפתקאות של הערב, "תסתובבי" דחפתי אותה לשכב על הצד ונצמדתי אליה כפיות, "לישון" חיבקתי אותה וחפנתי את הציצי שלה ורגע אחרי כבר ישנתי.

טורניר

התעוררתי מהרעש של הבלנדר. פתחתי עיניים ולרגע לא זיהיתי איפה אני אבל אז ראיתי את הפוסטר הגדול של פרינס, הזמר האהוב על אחותי, ונזכרתי.

נטע, אחותי, ישבה במטבח כשנכנסתי, לבושה בגוזיה שהציגה את הבטן השטוחה והשרירית שלה ומכנסי טייץ קצרים וצמודים ושותה את השיק פירות שהכינה. "אחי, ישנת טוב?" היא חייכה לעברי באותו צליל ציני שעשה לי דז'ה-וו.

"כן".

"רוצה שאכין לך שייק?" היא חייכה.

"לא תודה, אני בקורנפלקס" מלאתי צלחת בקורנפלקס, הוספתי יוגורט עיזים והתיישבתי מולה.

"אני הולכת לחדר כושר, רוצה לבוא?".

"לא, אני הולך לתפוס גלים בים".

"תשמור על הכוחות שלךָ" היא ציחקקה, "אל תשכח שיש לנו דייט הערב, משחק הגומלין שהבטחת לי".

"זוכר".

"ספיר אמרה שתבוא אלי בערב, אני מקווה שאתה לא מתנגד?".

החסרתי פעימה, "סיפרת לה עלינו?" שאלתי בחשש.

"ברור" נטע חייכה לעברי, "בגדול, את הפרטים היא בטח תשמע בערב" ואז עוד לא הבנתי למה היא מתכוונת.

דילמה! ספיר זה כבר סיפור אחר, הדחף הראשון היה להגיד לה שאני מתנגד אבל אז האגו שלי התערב ואחרי אתמול גם למצפון שלי כבר לא הייתה בעיה עם גילוי עריות אז "לא" עניתי וראיתי חיוך על פניה, "לא אכפת לי, מבחינתי זה בסדר אבל אני יודע שיאיר לא יכול"

"זה בסדר" היא הרגיעה אותי, "נשחק רק שלושתנו, נעשה טורניר" היא גמרה את השייק שלה וקמה, "דור, תהיה נחמד" היא חייכה אלי והחליפה נושא, "תעשה טובה ותכניס הכול למדיח" ועוד לפני שעניתי נטע יצאה.

כל הדרך לים התחבטתי אם עשיתי נכון שהסכמתי שספיר תצטרף או זאת הייתה טעות פטלית אבל אז הגעתי לים, ים חלק כמעט בלי גלים, ונכנסתי למים עם גלשן הסאפ (SUP) שלי, לגלישה על גלים הים לא התאים אבל לחתירה התאים מאד וזה מה שעשיתי, חתרתי למרחק עם המשוט, זה עוזר לכושר, זה עוזר לגזרה והכי חשוב זה עוזר לי להרגע מהלחץ, איך אחותי אמרה? ושהטוב ביננו ינצח.

כשיצאתי מהמים חיכתה לי הודעה מאחותי בפלאפון, "מזמינות מ'מוזס', להזמין לך גם?"

"מתי?" שאלתי במסרון משלי.

"בשתיים"

"כן, בורגר 300 גרם עם ביצת עין והום-פרייז".

רק כשהגעתי הביתה הבנתי שהיא כתבה מזמינות, ולא מזמינה, וגם ספיר פה. התרחצתי וכשיצאתי מהמקלחת הסתבר שהשליח כבר היה והתישבנו לאכול.

ספיר ואחותי ישבו בפינת האוכל התווכחו על משהו אבל הן השתתקו כשנכנסתי. אכלנו בשקט. "שמעתי ששיחקתם אתמול בפיפ"א" ספיר שברה את השתיקה שהשתררה.

"כן" עניתי ולקחתי עוד ביס מההמבורגר.

"וניצחת אותה"

"כן" עניתי בפה מלא.

"והשפלת אותה"

"לא השפלתי, חגגתי, זה מה שהמנצח עושה, לא?"

"כן, זה מה שהמנצח עושה" היא ענתה בקול רציני, "ולכופף אותה על השולחן אחרי שהיא אמרה לך שזה משפיל אותה זה נקרא להשפיל" היא הוסיפה בקול שהזכיר לי את המחנכת שלי מהתיכון והמשיכה עוד לפני שהספקתי לענות, "ואל תתביש, להשפיל זה הכיף של המשחק, קודם לנצח ואז להשפיל!"

"סבבה".

"נטע אמרה לי שהסכמת שגם אני אשחק אתכם היום"

"כן" עניתי בקצרה, שתיתי שלוק מהקולה ולקחתי עוד ביס.

"כל הכבוד" היא חייכה לעברי, "ואני רוצה שתדע שלפני שבועיים שיחקנו אצלי ואחותך ניצחה אותי"

חשבתי שהיא מנסה להרגיע אותי, שהיא עובדת עלי כדי שאני לא אתחרט. הסתכלתי על נטע והיא חייכה וסימנה לי שזה נכון עם הראש, "1:0 קטן וניצחון גדול" היא הוסיפה בגאווה, "למרות שזה לא קורה הרבה אבל זאת גם לא הפעם הראשונה".

"ורק תדע שלא נתתי לה, אני ווינרית (winner), בחיים אני לא אתן למישהי לנצח אותי כדי שהיא תהיה מרוצה, בטח לא שאני יודעת שהיא תשפיל אותי אחר כך"

"אוקיי. אז איך נשחק הערב?" עברתי לתכל'ס.

"זה הבית שלכם, מה דעתך שניתן לאחותך, שהפסידה אתמול, להחליט?" ספיר הציעה.

"עשיתם פעם טורניר כזה?" חקרתי.

"עשינו" אחותי ענתה.

"אז מקובל".

ראיתי את נטע לוקחת אוויר ומסמיקה קצת, "נעשה טורניר של סיבוב אחד, כל אחד ישחק נגד שני האחרים, המשחק ימשך רק מחצית אחת כדי שישאר לנו גם זמן לחגוג" היא התחילה להסביר, "בסוף המשחק השפלה ראשונה, המנצח יפשיט את השני, אם הוא לא הופשט כבר קודם," היא ציחקקה, "ואחר כך יבחר בין משחק השאלות או מציצה" היא עצרה רגע, מביטה בנו וכשלא הגבנו המשיכה "ובסוף הטורניר מי שבמקום הראשון בטבלה הוא המנצח ועושים כל מה שהמנצח רוצה, איך שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה".

"ואם יוצא תיקו?" ספיר שאל.

"נקודה לכל אחד והשפלה הדדית" אחותי חייכה אחרי רגע של מחשבה, "עונש לכל אחד".

שתקתי, רציתי קודם לשמוע את דעתה של ספיר למרות שלדעתי הן תאמו את זה מראש, ואכן לא הייתי צריך לחכות הרבה לפני שספיר הסכימה ואני כמובן אחריה.

קינחנו את הארוחה במילקשייק שנטע הכינה, אחר כך הלכנו לנוח וקבענו להתחיל היום יותר מוקדם, בשש, כי יש הרבה פעילות הלילה.

אני הלכתי לחדר שלי, ספיר ואחותי הלכו יחד לחדר שלה ודרך הקיר המשותף שמעתי את המיטה שלה חורקת, הבנות לא הלכו בדיוק לנוח אבל אני נרדמתי, אוסף כוח.

לחלק שלישי …

תגובות ? (אין צורך להזדהות)