כל פעם שירד גשם

התקופה הייתה ספטמבר 1992, נהגתי בכביש 70, אי שם בין סנט צ'רלס מיזורי לקנזס סיטי, באזור שנקרא "סמטת טורנדו". זה היה יום בהיר, כמעט ללא סימן לענני הסערה שיבואו. נהגתי בכביש המהיר, זרם עמודי הטלפון האינסופי, עף, בזווית הראיה שלי, במטושטש. לחצתי על דוושת הגז כאילו אני ממהר לתפוס את החיים ולחיות אותם במלואם. 

נרשמתי למכללה לאחר סיום שלושה סבבים במוסול, שם ביליתי במהלך המלחמה הראשונה בעירק. המלחמה לא ארכה זמן רב, אך בכל זאת הותירה בי הרבה חוויות כואבות, שלימדו אותי שהחיים שבריריים וחולפים ואין ערבויות למחר טוב יותר, לא הרגשתי עייפות וחשבתי לעצמי להמשיך לנהוג עוד כשעתיים. 

עם זאת, מעבר לרחבי המישורים, הבחנתי בסערה מתפתחת, העננים כיסו את השמש בתנועתם, במהירות הפכו מלבן לאפור זועם, גשם התחיל לטפטף לאט, אבל תוך כמה דקות נשפך בדליים, המים טפטפו מחור בגג הברזנט, של הג'יפ הישן שלי ומשם על גב חולצתי.

כעבור כמה דקות, הגשם הפך לברד, חלוקי הקרח היכו על השמשה הקדמית כמו היו אבנים, ואיימו לפרוץ דרכה, הרוח שהצליפה על פני השדות הפתוחים הקשתה עלי להמשיך ולהחזיק את הג'יפ הישן על הכביש, המגבים, שנזקקו נואשות להחלפה, לא היו יעילים לחלוטין, העננים הפכו שחורים השעה הייתה רק חמש אחה"צ, אבל החושך לחצות. 

הייתי בחור עירוני מפילדלפיה ומעולם לא חוויתי סוג של סערות מסוכנות כאלה, המתנפחות ללא אזהרה, במישורים של המערב התיכון.

 ככל שהחריפה הסערה, הבנתי שאני באמצע שום מקום, התחרטתי על החלטתי להמשיך בנסיעה, כשאני נלחם על השליטה בג'יפ.  למרבה המזל הכביש היה מישורי וללא פיתולים, אחרת, בוודאי, הייתי מוצא את עצמי בתעלה שבשוליים.  החוצפה שלי נעלמה במהירות כשאני מתאמץ לראות מעבר החלטתי לרדת מהכביש ולעצור מתחת למגן כל שהוא, כשלפתע ראיתי נקודת אור למולי במרחק של כשלוש מאות מטר, כשהתקרבתי, זיהיתי את המבנה כמסעדת דרכים , "דיינר קטן", באמצע שום מקום. 

בהרגשת הקלה גדולה, הפניתי והחניתי את הג'יפ בחניון הריק, תוהה לעצמי, אם המסעדה פתוחה. פתחתי את דלת הג'יפ שלי וקפצתי החוצה, היישר לתוך שלולית מים, שהגיעו כמעט עד לקרסוליי. 

מיהרתי במעלה המדרגות ונכנסתי פנימה, שיערי ובגדי היו ספוגים במים, חולצת הטי הצבאית הירוקה, דבוקה לחזי, מכנס הג'ינס מטפטף מים על הרצפה.

"יפה, יפה, תראו מה הביאה לנו הסערה", שמעתי קול מאחורי הדלפק ואחריו פרץ צחוק.

סובבתי את ראשי, ראיתי למולי אישה יפה, שנראתה באמצע שנות השלושים שלה, שיער בלונדיני קצר, נשענת על הדלפק, הבעה ידידותית בפניה, עיניה הכחולות נצצו ופניה הוארו בחיוכה. 

" יורד גשם בחוץ, ממש דליים של מים, הדיינר פתוח?", שאלתי בטיפשות.

"פתוח בכל יום, אבל היום יום ראשון, האנשים הולכים לכנסייה בימי ראשון בבוקר".

העברתי את שתי ידי על פני ושערי וניערתי אותן, מתיז מים על הרצפה.

"הנה לך, זה אמור לעזור", האישה היפה עמדה מולי עם מגבת נקייה בידה, "זה כל מה שיש לי במסעדה".

"תודה", אמרתי, לקחתי את המגבת וייבשתי את ראשי ופניי, "מצטער שהרטבתי את הרצפה שלך".

"אין בעיה, זאת רצפת לינוליאום, ננגב אותה בקלות", עיניה של האישה היפה סקרו אותי מלמעלה מטה, "אתה נראה כמו עכבר רטוב, שב, אני אביא לך כוס קפה".

"תודה, "אמרתי ובהיתי בה מתרחקת, מתבונן בהתנדנדות אגנה.  היא לבשה מדי מלצרית לבנים הדוקים, שחיבקו את מותניה וירכיה המחוטבים. ניערתי את ראשי והתיישבתי בשולחן ליד החלון, המשקיף על החניון.  הגשם המשיך להכות ללא הפסקה, מכסה את החניון בכמה סנטימטרים של מים.

המלצרית הגיעה עם שני כוסות קפה מהביל, "יורד כאן הרבה גשם בסוף הקיץ, "אמרה, כשהיא מתיישבת מולי. 

"מעולם לא ראיתי דבר כזה", עניתי. רעם רעד בחלונות וברק האיר את השמים. האורות המהבהבים כאילו איימו לכבות ואני הרמתי את מבטי בחשש..

"אל תדאג, יש לנו גנרטור בחוץ, למקרה שהאורות כבים", היא הרגיעה אותי.

העברתי את מבטי מסביב, לא היה שום דבר מהודר ב"דיינר" הזה, אבל הוא הקרין חום. היה בו דלפק ארוך, עם כסאות גבוהים ומרופדים, לכל אורכו, בנוסף, היו בו כעשרה שולחנות עץ ומתכת, ליד החלונות, מישהו הקפיד מאוד לגרום למקום להיראות, כמו משהו משנות ה -50. 

בקצה האולם הייתה אפילו תיבת נגינה ישנה, 'אולי המקום באמת קיים מאז שנות ה – 50,' חשבתי לעצמי.

"הדיינר" במשפחתי מזה כמה דורות", אמרה המלצרית היפה, עונה לשאלתי שלא נשאלה". 

"נחמד מאוד", עניתי, הסתכלתי שוב דרך החלון כשהרוח נשבה חזק יותר, משמיעה קולות מאיימים.

"בשידורי תחזית מזג האוויר, ניתנה אזהרת טורנדו, אני חייבת להגביר את הקול, במכשיר הרדיו", אמרה המלצרית, מצביעה בראשה לעבר מקלט רדיו שהתנגן ברקע.

"שמעתי על סופות טורנדו, אבל מעולם לא ראיתי".

היא צחקה, "אתה לא רוצה לראות, זה לא תענוג כל כך גדול".

"ומה עושים אם זה מגיע? "שאלתי, עם מבט מודאג על הפנים.

"נהיה בסדר, יש לנו מרתף סערה".

כמעט נאנחתי בהקלה.

"אני יכולה להביא לך משהו לאכול?"

ראיתי את תג השם שלה בפעם הראשונה, "סטייסי", הייתה על לוח זהב שהוצמד למדים שלה. בפעם הראשונה גם הבחנתי שהיא מצוידת היטב. 

מצאתי את עצמי בוהה בפתח חולצתה, יכולתי לראות רמז לנפיחות הרכות של שדיה וכשעיננו נפגשו, הבנתי שהיא ראתה אותי בוהה במחשופה, עם זאת, החיוך שעל שפתיה לא השתנה.

"אה … מה ? "שאלתי.

"האם אתה רוצה משהו לאכול?, תכננתי לשלוח את הטבחית שלנו הביתה, אבל היא יכולה לארגן לך משהו, אנחנו לא בדיוק עסוקים הלילה".

"תודה סטייסי, כל דבר יהיה נהדר, לא אכלתי מהבוקר", עניתי, חוזר לעצמי.

"צלי בשר ופירה תפוחי אדמה, כולם אוהבים את זה", אמרה ופנתה לעבר המטבח.

"אני רורי ג'יימס", אמרתי לגבה.

היא עצרה וחזרה אלי בחיוך, "רוי?".

"לא, רורי".

"זה שם מעניין".

"אימא שלי רצתה משהו אחר, אבל אבא שלי החליט".

היא חזרה לאחור והושיטה את ידה, "נעים להכיר אותך, רורי ג'יימס, אני סטייסי אלן".

אחזתי בידה הרכה ולחצתי אותה, הלם פתאומי ובלתי צפוי עבר בי, אולי זה היה חשמל סטטי מהסופה, יכולתי לראות שגם סטייסי הרגישה כמוני, קפאנו, הסתכלנו אחד על השנייה, "אני צריכה את היד שלי בחזרה, אם אני הולכת להאכיל אותך", אמרה בחיוך.

הרגשתי שפני מאדימות ממבוכה, שחררתי במהירות את ידה, "מצטער", מלמלתי.

"אתה חמוד", אמרה והלכה אל מאחורי הדלפק.

לגמתי במהירות את הקפה שלי כדי להתאושש ממבוכתי,

שומע את סטייסי קוראת דרך פתח המטבח, "מייסי, לפני שתלכי, בבקשה, יש הזמנה של מנת בשר ופירה".

המשכתי להתבונן בגשם כמה דקות, עד שיד רכה הושיבה מולי צלחת אוכל מהבילה, הרמתי את מבטי וראיתי את סטייסי מחייכת אלי שוב. 

"תודה" אמרתי. 

"אכפת לך אם אני אצטרף אליך?".

"מממ, לא", מלמלתי בפה מלא אוכל, כשבמזלג אני מחווה לה לשבת מולי. 

סטייסי התיישבה, כוס קפה בידה והתבוננה בי אוכל.

האוכל היה טעים וכעבור כמה דקות הצלחת הייתה ריקה.

"וואו, אתה היית רעב", הצהירה סטייסי בתדהמה.

"סליחה, אבל זה היה טעים", עניתי בחיוך.

"צודק, מייסי היא טבחית נהדרת, אז מה הביא אותך לשטח ההפקר הזה?".

ניגבתי את שפתי ולגמתי מהקפה, "אני בדרך לנבדה".

"זה נפלא. אתה מהמר? "

"לא, לא ממש, שיחקתי קצת פוקר בעירק, כדי להעביר את הזמן, אבל מעולם לא אהבתי להמר, אני בדרך לקולג' "UNLV".

"במה אתה הולך להתמחות?, אם לא אכפת לך שאני שואלת".

"בכלל לא, חשבתי על עסקים … פיננסים".

"תמיד רציתי ללמוד בקולג', "מלמלה סטייסי, כשהביטה מהחלון, ראיתי עצב בעיניה, אולי חלום אבוד.

חייכתי ואמרתי, "אולי את יכולה פשוט לעזוב את העבודה הזו ולברוח איתי לנבאדה", זה היה אמור להיות מצחיק, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא, סטייסי לא חייכה, "מאוד לא יכולה להפסיק, אני הבעלים של המקום הזה, בעלי ואני מנהלים אותו", היא הביטה סביב החדר בהבעה עצובה.

לא ראיתי טבעת, "אה, את נשואה", מלמלתי במין אכזבה.

"כבר חמש עשרה שנה, אני לא יכולה לענוד את הטבעת, בגלל העבודה סביב המטבח, עובד איבד אצבע פעם".

"לא ידעתי שזה כל כך מסוכן לעבוד בדיינר, "אמרתי בחיוך", יש לך ילדים?".

ראיתי עוד מבט עצוב חוצה את פניה היפות, ידעתי שפגעתי בנקודת תורפה ורציתי לקחת שאלתי בחזרה, פחדתי שהיא תעזוב, נהניתי מחברתה.

לקח לה רגע לענות, נראה שהיא מעכבת דמעות, "לא, עדיין לא" ושינתה את הנושא במהירות, "רוצה עוד מנת בשר?"

החיוך שלי חזר, "כן, בבקשה".

מהמטבח יצאה אישה מלאה, תוך כדי שהיא פושטת את סינרה, "מייסי, נשאר עוד מנת בשר?".

האישה המבוגרת הביטה בי, "יש לנו גבר רעב כאן, הא?", היא חייכה וראיתי שכמה שיניים חסרות בפיה, "אתה לא מכאן, נכון?", היא לא חיכתה לתשובה, "אתה חמוד מכדי להיות מהאזור".

לרגע חשבתי שהיא הולכת לבוא לטפוח לי על הראש.

"תפסיקי מייסי, את תגרמי לו להסמיק, חוץ מזה, אני הכרתי אותו קודם והוא שלי".

חיוך נוסף חצה את פניה של מייסי, היא קרצה אליי, "אני חושבת שנשאר קצת בשר, אביא לך".

היא נכנסה למטבח ושבה עם צלחת ובה מנת בשר נדיבה, אותה הניחה לפני, "אני הולכת הביתה ונכנסת למרתף הסערה שלנו, לפני שהסערה הזו תישא אותי לקנזס או לאיזה מקום זר אחר, לילה טוב".

"סעי בדרך הלבנים הצהובות", אמרה סטייסי.

"הא?״, אמרה מייסי במבט מבולבל.

סטייסי הנידה בראשה, "לילה טוב מייסי, נתראה בבוקר יום שני".

מייסי יצאה, ראיתי אותה ממהרת לרכבה, נראה שרק המכונית של סטייסי והג'יפ שלי נשארו שם.

הבטתי בסטייסי הנשענת על השולחן בזרועות שלובות, זרועותיה דוחפת את שדיה כלפי מעלה, הרגשתי צמרמורת קטנה עוברת בי, כפתור עליון במדיה נפרם ויכולתי לראות את החלק העליון של שדיה, החפונים בחזייה שחורה. לגמתי והסבתי את ראשי לצלחת שלי, תוהה אם הכפתור נפרם מעצמו או שהיא עשתה זאת.

"אז גדלת במזרח?, ילד עיר הא?", שמעתי את קולה.

הרמתי את עיני, ניסיתי להביט על פניה, זה היה כמעט בלתי אפשרי, עיני נמשכו לעבר פתח חולצתה, לעבר שדיה התפוחים, "כן, נער עיר מפילדלפיה", אמרתי.

סטייסי הושיט את ידה והניחה אותה על ידי בעדינות.

כמעט רעדתי למגע הרך של ידה.

"אנחנו לא שומרים טינה לעירונים", אמרה וחייכה.

החזרתי לה חיוך, "איזה מזל".

דיברנו הרבה זמן, סיפרתי לה יותר ממה שאני בדרך כלל מגלה על עצמי, נראה שהיה לה כישרון להוציא זאת ממני, חוץ מזה היא נראתה כמעט מייחלת לחדשות מהעולם החיצון, אני מניח שלא היה להם עיתון לאומי או CNN.

"מה דעתך על חתיכת פשטידה?", הציעה כשעשינו הפסקה מהשיחה.

"תודה, אבל אני צריך לצאת לדרך".

"אה, לא אתה לא, אין סיכוי שתוכל לנהוג בסערה הזו, אתה לא יודע איזה מזל היה לך למצוא את המקום הזה, תצטרך להישאר כאן עד שהסערה תחלוף".

"אני צריך להגיע לקולג' עד יום שני בבוקר", כמעט יבבתי.

"אם תצא עכשיו, לא תגיע לשם בכלל, אני בטוחה שהקולג' עדיין יהיה שם כשתגיע".

"אבל אתה צריכה לסגור ולחזור הביתה, לבעלך", מחיתי בחולשה, שמח בסתר שיכולתי להישאר עוד קצת.

"בעלי מחוץ לעיר ואני מרבה לישון כאן, כשהוא לא בבית, אין לי סיבה למהר לסגור". 

נשענתי לאחור, "את מאוד נחמדה סטייסי ואת אישה יפה". 

הגיע תורה של סטייסי להיות מובכת ולהסמיק, "היית רוצה שאפעיל את תיבת הנגינה? "

"זה יהיה נחמד, כמה זמן אתה מניחה שהסערה תימשך?".

"קשה לומר, זה יכול לבוא וללכת במהירות, או להימשך יום, החלק הגרוע ביותר צריך להסתיים עד הבוקר".

"עד הבוקר!", כמעט צרחתי.

"אני יכול להביא לך כמה שמיכות וכרית, אתה יכול להתכרבל על הספסל באחד התאים "

נאנחתי, בכל זאת ישנתי במקומות גרועים יותר, "אני מצטער, אני מאוד מעריך את הכנסת האורחים שלך, זה רק ש … ש …, אם אאחר, בקולג' לא יתייחסו אלי באופן חריג".

"אל תדאג, הם לא יעיפו אותך החוצה אם תאחר בכמה שעות".

"אני מקווה שאת צודקת".

סטייסי ניגש לתיבת התקליטים והכניסה כמה רבעים לחריץ, שיר שקט ולא מוכר לי החל מתנגן, "רקוד עימי", אמרה והושיטה את ידה.

הסתכלתי עליה בהפתעה.

"יאללה, "עודדה.

התרוממתי ונעמדתי בעצבנות, "לא רקדתי מאז נשף הסיום בתיכון".

"זה בטח היה … אה, לפני כחמש שנים?".

"כן, בערך", עניתי, פתאום נבוך להיות רק בן עשרים ושלוש.

"לפחות רקדת, אני לעולם לא אוכל לגרום לבעלי לרקוד".

פתאום היינו חבוקים על רצפת הדיינר, מוקף בבושם מתוק, שלא הבחנתי בו קודם, עבר הרבה זמן מאז חיבקתי אישה כזו, סטייסי הרגישה טוב בזרועותיי, הבושם והגוף החם כנגד שלי גרמו לראשי להסתחרר, לרוע המזל חשתי בתנועה בתוך תחתוניי, ניסיתי למשוך את אגני לאחור, אבל סטייסי משכה את גבי, מצמידה את גופי אליה.

ברור שהיא הרגישה את הבליטה שצצה בחלצי, היא הביטה בעיניי, במה שיכולתי לתאר רק כחיוך שובב, "עבר זמן מה, נכון?", אמרה בנימה עניינית.

פניי הפכו לשלושה גוונים של אדום, "אני … אני מצטער", מלמלתי וניסיתי להתרחק שוב.

סטייסי משכה אותי בחזרה אליה והניחה את ראשה על כתפי, "אין צורך להצטער, עבר הרבה זמן מאז שיצרתי תגובה כזו בגבר".

ניסיתי לומר שהיא כנראה יצרה את זה בכל גבר שביקר במסעדה, אבל פי נאלם, רקדנו סביב הרצפה, נזהרים מכיסאות הבר ומהתאים, לאט נרגעתי ונהניתי מתחושת גופה הרך שנלחץ אליי, גם כשהמוסיקה הסתיימה, המשכנו לנוע ברחבה חבוקים.

אחרי זמן רב, סטייסי התרחקה והביטה בעיניי, "ממש בודד לי פה לפעמים".

היא בקושי סיימה את דבריה, כמו אבן שואבת נמשכו שפתי אליה, מטען חשמלי נוצר בחדר, שהתאים לברקים שבחוץ, הרגשתי שהאישה היפה נמסה בזרועותיי, לחצתי אותה חזק, לשוני חיפשה את לשונה, שמעתי אותה נאנקת והרגשתי את אגנה נע קדימה, ערוותה נלחצה אל הזין  הקשה שלי,  שלחתי את ידי בינינו כדי לחפון את שדה, היא עצרה אותי, חשבתי שזה נגמר, אבל הופתעתי כשהיא חייכה והחלה ללטף את גופי, הסתכלתי בעיניים רחבות כשהיא רכנה על ברכיה, ראיתי את אצבעותיה רועדות כשהחלה לפתוח את מכנסי הג'ינס שלי.

"אני לא עושה את זה לכל זר שנכנס לכאן", אמרה כאילו קראה את ממחשבותיי.

"אה … לא …בטח..  אה … אני… "גמגמתי, צופה בה מושכת את הרוכסן מטה, שנייה אחר כך היד שלה גלשה אל הפתח, אצבעותיה חיפשו את הזין שלי, גניחה נוספת ברחה משפתיי כשחשתי את ידה החמה נעטפת סביבו, לקח לה שניות לשלוף אותו מתוך תחתוני, "אוי", היא התנשפה, עיניה נפערו לרווחה כשבהתה בזקפה האדירה, סנטימטרים ספורים מפניה, בראש הנפוח הייתה בועה של מיץ צלול, אותה היא ליקקה בהינף לשון, עיניה נעצמו בהנאה.

רגליי רעדו.

היא החזיקה את הזין ושאבה אותו באגרופה, טיפת מיץ נוספת הופיעה והיא ליקקה אותה, נאנחה עמוק בגרונה.

הכל נראה סוריאליסטי, לא האמנתי שאני עומד באמצע המסעדה, מול חלונות פתוחים, עם האישה המהממת הזו שמלקקת ועומדת למצוץ את הזין שלי, היא הרימה את מבטה אלי, הבחינה בהלם שעל פניי, "אל תדאג, אף אחד לא יצא מהבית, בסערה הזו".

הסתכלתי החוצה, ראיתי את הגשם עדיין יורד חזק, התחלתי לאהוב אותו, "אווח.. אההה !!!", התנשמתי, כשהרגשתי את פיה של סטייסי, מכסה את ראש הזין הנפוח, הושטתי יד אינסטינקטיבית וחפנתי את שערותיה, מנסה לעצור בעדה, היא ניערה את ידי, גונחת עמוקות מתוך גרונה. 

עבר זמן מה, מאז שקיימתי יחסי מין וההתרגשות של הרגע כילתה אותי, חששתי שלא אוכל להתאפק, השלכתי את ראשי לאחור והסתכלתי למעלה אל התקרה, מנסה לחשוב על בייסבול, חברי שעדיין מעבר לים, כל דבר כדי להימנע משיא כל כך מהר. 

ירכי הניעו את אגני קדימה, מחדיר את זקפתי עמוק לתוך גרונה, גנחתי והבטתי מטה, רואה שהיא שאבה את כל הזין לגרונה, חיבקה בידיה את עכוזי ומשכה את אגני בחוזקה אליה, כשהכדורים שלי נוגעים בסנטרה, נסוגה לאחור, ואפשרה לרוב הזין לחמוק החוצה ואז היא משכה אותי שוב עמוק לתוכה, שרירי הגרון שלה עבדו על ראשו, כמו כפפה חמה שחולבת אותי, ידה עטפה את הזין שלי שנרטב עכשיו והחלה לנוע לאורכו, לשאוב אותו ושפתיה הרכות מצצו את הראש הנפוח.

"אלוהים, אם תמשיכי כך, אני גומר לך בפה", סיננתי בין שיניי הקפוצות.

שמעתי גניחה נוספת מגרונה וידה החלה לנוע מהר יותר, רגליי רעדו, ראשי החל להסתובב כאשר ירכיי דחקו קדימה, לפתע קפאתי, גל של עונג מדהים הציף אותי ובגניחה חזקה החל הזין הטמון בפיה, להשפריץ כמו צינור כיבוי אש.

סטייסי לא הפסיקה לשאוב את אברי המפרק בפיה, היא הידקה את שפתיה סביב כתר הזין שלי ומצצה בכוח כל טיפת זרע. 

כשלבסוף פקחתי את עיניי והסתכלתי מטה, ראיתי את העיניים הכחולות והיפה שלה בוהות בי נוצצות, צפיתי איך היא בולעת, פעם, פעמיים ואז שוב. היא עצמה את עיניה וליקקה את שפתיה הרטובות, התרוממה ושנייה אחר כך היא הייתה בזרועותיי, מנשקת אותי, טעמתי את הטעם של הגמירה שלי משפתיה.

סטייסי התרחקה ולחשה, "נראה שהסערה הולכת ומחמירה, אני חושבת שכדאי לנו עכשיו, להיכנס למרתף הסערה". 

היא ניגשה אל הדלת והפכה את השלט "פתוח" ל"סגור ", חזרה, לקחה את ידי והובילה אותי דרך המטבח למרתף הסערה.

ליבי הלם בחזה והתרגשותי גברה שוב, ירדתי אחריה במדרגות העץ, בתקרת חדר המדרגות הייתה תלויה נורה חשופה אחת, שהאירה את דרכנו מטה, כשהגענו לתחתית המדרגות, דחפה סטייסי את דלת העץ העבה והרימה את מתג התאורה. 

נכנסנו לחדר קטן, בתוכו ראיתי מיטה זוגית, בפינה אחת ולידה שידה.  מנורה יחידה, שהוצבה על השידה, האירה את החדר בזוהר עמום.  בפינה השנייה  הייתה דלת הנפתחת לצד אחד, שנראתה כמובילה לחדר אמבטיה. שולחן קטן הוצב במרכז החדר עם ארבע כיסאות עץ, מדפים היו מותקנים לאורך הקירות ,בהם אוחסנו מוצרי מזון יבשים שונים וכלים אחרים.

"זה לא הרבה, "לחשה סטייסי, פונה אלי.

הבטתי בפניה וחייכתי, "זה הרבה יותר טוב מכמה מהמקומות בהם גרתי", התכופפתי לעברה, קרבתי את שפתי לשפתיה, שפתינו נצמדו בנשיקה, שנינו נאנחנו. הושטתי יד בינינו, מגשש אחר כפתורי מדיה, סטייסי הרחיקה את שפתיה, שלחה את אצבעותיה לעבר חולצתה, עם מבט של תאווה בעיניים, פרמה את כפתורי המדים במהירות, דחפתי את השמלה הלבנה והמעומלנת מכתפיה, נתתי לה לצנוח לרצפה, אז דחפתי אותה לאחור,  סוקר את דמותה, המעורטלת למחצה, בעיני.

"וואו", התנשמתי כשבהיתי בגופה, חזייתה הלבנה בקושי החזיקה את שדיה המלאים, פטמותיה הקשות בולטות מתחת לבד החזייה, תחתוני הביקיני שלבשה,  התאימו לחזייה, מאפשרות לי להבחין בין רגליה בצללית קלה של שיער בלונדיני.

כרכתי את זרועותיי סביבה והצמדתי אותה שוב לגופי,  באצבעותיי חיפשתי את סוגר החזייה, לחצתי עליו באצבעותיי ורגע אחר כך חשתי בשדיה העירומים, נמעכים על חזי. 

בשפתי חיפשתי את שוב את שפתיה, לשונותינו משתלבות, היא משכה את ראשה לאחור, מתנתקת משפתי, הושיטה יד אל חולצת הטי שלי והנחתי לה לפשוט אותה מעל ראשי, שנינו נאנחנו כשגופותינו החמים נצמדו שוב, פטמותיה הזקורות כמעט מחוררות את חזי, כשאגנה לוחץ את ערוותה לחלצי. 

התנשקנו בלהט במשך זמן רב, התפתלנו אחת בזרועות השני, ידי חפנו את כדורי אחוריה, מצמידות את אגנה לזקפה שאיימה לקרוע את מכנסי, התרחקתי מעט, הושטתי את ידי ונשאתי אותה למיטה, השכבתי אותה בעדינות, עיניי סרקו את גופה, שרק תחתונים מסתירים את מפגש ירכיה, ידי הושטו יד אל שדיה המלאים, חפנתי אותם, צבטתי את הפטמות, הרכנתי את ראשי בכדי ללכוד בשפתי אחת מהן, 

"אלוהים, אאווחח "לחשה סטייסי, כשידה מחבקת ומלטפת את עורפי.

מצצתי את פטמותיה, כשהיא מתפתלת מהתרגשות, התחלתי יורד דרומה, עד שהגעתי לטבורה, ליקקתי אותו, מפיק מגרונה אנחות, ידי המשיכו לעסות את שדיה, כששפתי נעות נמוך יותר, כשהגעתי לתחתוניה, הרמתי את ראשי, הושטתי ידי להסירם, עיניה של סטייסי נעצמו כשהרימה את אגנה ואפשרה לי לשלוף את תחתוניה מרגליה. 

עיני התמקדו במפגש ירכיה, פיסקתי אותן מעט, שפתיה הפנימיות היו נפוחות להפליא ורטובות מאוד, יכולתי לראות את נצנוץ הרטיבות על שיער ערוותה הבהיר, הרכנתי את ראשי אל בין רגליה.

"מה אתה עושה?", היא אמרה בקול רועד.

"אני מתכוון לאכול את הכוס שלך", אמרתי וחשבתי שהיא רוצה לשמוע אותי אומר את זה.

"אוי אלוהים", היא התנשפה, "ביל אף פעם … אף פעם … אוי אלוהים", היא לחשה נסערת והגדילה את פיסוקה. 

הנחתי את ידי על ירכיה, שפתי החלו במסען אל מרכז תאוותה, נשקתי באטיות לאורך העור הרך, מתקדם לכיוון מרכז הווייתה. 

ליקקתי ונשכתי בעדינות את בשרה, כשאני מתקרב יותר ויותר לפתח מערתה, יכולתי להריח את הניחוח המתוק של התרגשותה, "אתה רוצה שאוכל אותך?", שאלתי בלחש.

"אני אף פעם לא … אנחנו לא … אוי אלוהים, כן", ענתה משתנקת.

דחפתי את ירכיה הרחק זה מזה, התקרבתי עם שפתי ולשוני לשפתיה התחתונות, כשהייתי רק סנטימטר משם, עצרתי, השתמשתי באצבעותיי כדי לפתוח את שפתיה החיצוניות, חשפתי את הבשר הרך ביניהן, נשפתי עליהן אוויר חם והיא התנשפה, אז העברתי בעדינות את לשוני כנגד העור הרך שעל הדגדגן שלה, נשיפה נוספת חמקה מגרונה, חזקה יותר, "אהההההההה !!! "נאנחה סטייסי בקול מתנשף, כשפי מצא את הדגדגן שלה ומצץ אותו פנימה.

אהבתי לאכול כוס … כמעט כמו להזדיין, בפה מוצץ ולשון מלקקת, עבדתי על בשרה הרך, כשהיא התפתלה בפראות על המיטה, "הו רורי … אוי אלוהים", צרחה, כשמשכה את שערי באצבעותיה, ירכיה כרוכות סביב ראשי, כמעט חונקות אותי, לשוני שלי התפרעה, עמוק בתוכה, מחפשת אחר המיצים שלה, "אהההההההה !!!, אלוהים, אני הולכת …, אני מתתהה !!!", היא צרחה, הזזתי את פי כלפי מעלה כדי ללכוד את הדגדגן שלה, מצצתי אותו בכוח, "אהההההההה" היא צרחה כשגופה נכנס לעוויתות, היא התפתלה על המיטה מתחתי, התאמצתי לשמור את פי על הדגדגן שלה, כשירכיה נעו בפראות, רעד אחרי רעד, כששיא אחד הסתיים, התחיל אחר, שוב ושוב הם המשיכו עד שלבסוף הרגשתי שהיא מתחילה להירגע. 

נסוגותי לאחור וניגבתי את המיץ שזרם על סנטרי, בגב היד, "היה לך טוב?", שאלתי בחיוך, "כי אני רק התחלתי".

היא הנהנה בעיניים נוצצות, "אני … עכשיו אני רוצה את הזין שלך", לחשה ללא נשימה.

התרוממתי, חלצתי את הנעליים והגרביים, התרתי את מכנסי הג'ינס ופשטתי אותם ואת התחתונים, עכשיו עמדתי עם הזין זקוף ופועם בין הרגליים.

 "תזיין אותי בבקשה, רורי ", התנשפה והושיטה לי את זרועותיה.

"אה … רגע , אני חושב שיש לי קונדום… ".

"לא", אמרה במהירות, "תזיין אותי עכשיו, ככה".

משכתי בכתפי, זחלתי שוב אל בין רגליה, נשענתי על ברכיי, מיקמתי את ירכיה משני צדדי, קרבתי את ערוותה אלי, כרכתי את ידי סביב הזין וכיוונתי אותו לעבר הפתח הרטוב שלה. יכולתי לראות את דגדגנה הנפוח, מצפה, היא נרעדה ברגע שהראש נגע בפתחה, התקרבתי לאט, דוחף את הראש פנימה.

"ככןןןן, ככה", היא נאנחה כשמוט התאווה שלי, החליק לתוכה, ירכיה נכרכו סביבי, ידיה חיבקו את עכוזי, בניסיון לקרב אותי קרוב יותר, להחדיר את הזין עמוק יותר.

מכיוון שגמרתי בפיה לפני כן, ידעתי שאוכל להחזיק מעמד זמן מה, התקדמתי מעט קדימה ואז נסוגותי לאחור שוב.

"בבקשה רורי … בבקשה , בבקשה! "

"בבקשה מה? "התגרתי

"בבקשה … בבקשה תזיין אותי !!, חזק רורי", התחננה סטייסי.

שוב התקדמתי, מחליק את הזין שלי לאט לתוכה, עצרתי שוב באמצע הדרך. 

עיניה נפקחו, "בבקשה," התחננה.

החלקתי עמוק יותר, זקפתי הגיע לרחמה, הבטתי למטה אל פניה היפות, "האם זה טוב יותר?", לחשתי.

"כן … כן, עוד חזק", התנשפה.

שלחתי את ידי, חיבקתי את כתפיה, משכתי את ראשה לעברי ושפתי בלעו את שפתיה.

נישקתי אותה בלהט, הלשון שלי חדרה לפיה, פגשה את לשונה, היא מצצה אותה בתשוקה, במקביל, ירכיי נמשכו לאחור ואז דחפו שוב את אגני קדימה.

ירכיה התרוממו אליי, משכו כל סנטימטר לתוך גופה, עשינו את זה שוב ושוב עד שפיתחנו קצב, כשזזתי למטה הירכיים שלה עלו, בהדרגה המהירות גברה עד שהחדר התמלא בקול הסטירה של אברי המין שלנו, סטייסי סיננה לי באוזן, כשהיא נאנחת, "כן, כן, כן, חזק, תזיין אותי חזק, אוי אלוהים, עבר כל כך הרבה זמן", לפתע נעצרה נשימתה,

"הו רורי, אני … אני הולכת לגמור", התנשפה, "ככןןןן, אאאאאאהההה", היא צרחה, הרגשתי את הכוס שלה פועם סביב הזין שלי, גופה התכופף ומתפתל תחתיי, החזקתי מעמד, הבאתי אותה לשיא שוב ושוב, בסופו של דבר, לא יכולתי להתאפק יותר, הרגשתי שהשיא שלי נבנה, החלטתי להזהיר אותה, "סטייסי, אני הולך לגמור", לחשתי.

ללא היסוס היא זעקה, "כן, כן, גמור בפנים, מלא אותי !!!,  אני גומרת, אלוהים". 

"אוי אלוהים", התנשמתי כשהרגשתי שהכדורים שלי מתנפחים, הירכיים שלי נעו מעלה ומטה בטשטוש, "אהההההההה!", זעקתי והרגשתי שאני מתפוצץ, דחפתי עמוק ככל שיכולתי וקפאתי, הזין הנפוח שלי התחיל להשפריץ עמוק בתוך נרתיקה החם והרטוב, לבסוף כשהטיפה האחרונה הייתה בתוכה התנשמתי בפעם האחרונה והתמוטטתי לצידה..

לאחר דקות ארוכות, משכתי אותה אלי והיא התכרבלה בתוך זרועי החובקת, "אלוהים, זה היה מדהים," לחשתי.

" גם בשבילי זה היה נהדר, אמרה", מעולם לא גמרתי כך באותה פגישה אחת, תודה רורי".

 לא הייתי רגיל לקבל תודות על יחסי מין, פרט לכך, אני הייתי צריך להודות לה, "אני צריך להודות לך", אמרתי, "את ממש הצלת את חיי". 

סטייסי צחקה בשקט והתכרבלה עמוק יותר בתוך זרועי המחבקת.

שכבנו כך זמן מה וסטייסי התחיל לספר היא סיפרה לי על חייה בדיינר, על ההזדמנויות שהחמיצה, לעזוב את המקום, שלאחרונה היא החליטה שהיא תישאר כאן … כנראה לנצח. הייתי עצוב בשבילה, אבל לא אמרתי כלום, סיפרתי לה עוד על ילדותי ועל ההחלטה להתגייס לצבא ועל שירותי הצבאי. 

שוחחנו זמן רב, עוצרים מדי פעם כדי להקשיב לסערה המשתוללת בחוץ, היא נשמעה כאילו מרחוק, הרגשתי בטוח, רגוע ומסופק. 

כעבור זמן מה, הרגשתי את ידה של סטייסי, חולפת בליטוף בין רגלי, חופנת את הזין הרדום שלי.

"אני רוצה אותו בפה שלי, שוב", צחקקה, בלי לחכות לתשובה, היא נישקה את חזי, ירדה לבטן, היא הרימה את הזין רדום עדיין והכניסה אותו לפיה, "מממ", מלמלה והתחילה במלאכה.

תוך שניות הייתי שוב קשה, היא שלפה אותו מפיה, "ראית?, אני אוהבת להרגיש, איך הוא גדל בתוך הפה שלי", אמרה, "אני רוצה אותו שוב", התרוממה התייצבה על בירכיה משתי צדדי, תפסה את הזין שלי, הביאה את הראש הנפוח אל החור הרטוב שלה , ללא שום היסוס, היא התיישבה והחליקה האת הזין המתוח לתוכה, בתנועה אחת. 

לפתטי את מותניה בשתי ידי, דחפתי את גופה כלפי מעלה ואז שחררתי, מנחית אותה בחזרה למטה. 

המשכתי בתנועה זו, התבוננתי בפניה היפות כשהיא מתנשפת מהנאה, לפתע היא זרקה את ראשה לאחור, מפיה נפלטה גניחה, גופה קפא ואז החל לרעוד כאשר אורגזמה נוספת היכתה בה.

הפעם החזקתי מעמד זמן רב, נהניתי לשמוע את זעקות ההנאה שלה, כשהיא הגיעה לשיאה, מספר פעמים נוספות, לבסוף לפתטי בחוזקה את מותניה, עצרתי את תנועת גופה ויריתי לתוכה, בפעם השנייה, את פורקני.

***** 

מתישהו בבוקר התעוררתי, לרגע נדהמתי ותהיתי איפה אני נמצא, קולות הסערה שבחוץ, החזירו אותי למציאות, חיוך רחב עלה על פני, כשמצאתי את עצמי במיטה עם אישה מדהימה. 

סטייסי שכבה על צדה, גבה אלי, אני התכרבלתי מאחוריה, הרגשתי את עצמי מתקשה שוב, בתנועה עדינה מיקמתי את עצמי, צמוד לאחוריה העירומים, כך שאוכל להחליק בקלות לתוך מערתה.

שמעתי גניחה, אבל לא הייתי בטוח אם הערתי אותה, התחלתי לזוז, מניע את אגני, הרגשתי שהיא לוחצת חזרה את ישבנה לעברי, החלקתי את זקפתי לתוכה, נשקתי את צווארה הרך, כרכתי את ידי סביבה, חפנתי את שדה המלא, פטמתה הזקורה דקרה את כף ידי.

לאט וברכות עשינו אהבה מתוקה וכשסוף סוף התפרקנו, היינו זקוקים למקלחת, שערה היה פרוע, וגופה הראה את הסימנים הברורים של לילה מלא אהבה, היא הייתה יפיפייה.

התקלחנו יחד ועלינו למעלה, כדי לגלות שהשמש מאיימת לפרוץ את העננים, הסערה הסתיימה. 

סטייסי הכינה לשנינו ארוחת בוקר מאוחרת, ישבנו בתא אוכלים בשקט, משסיימנו, הסתכלתי על האישה היפה וראיתי את עיניה נוצצות מדמעות, היא הושיטה את שתי ידיה וחיבקה את ידי, לא ידעתי מה לומר, שנינו ידענו שאני חייב ללכת וכנראה שלעולם לא אחזור.

"אני צריכה לפתוח את הדיינר", מלמלה סטייסי, מביטה בעיני.

"אני חושב שהסערה עדיין לא הסתיימה", עניתי, "כדאי שנחזור למרתף לעוד זמן מה", הידקתי את אצבעותיי סביב שתי כפות ידיה ומשכתי אותה אחרי, לא חשתי כל התנגדות מצידה.

חזרנו למרתף, טרקתי את הדלת מאחורינו, שקט השתרר בחדר, את ידי האחת כרכתי מסביב לגבה, השנייה חיבקה את ירכיה, מתחת לישבנה, הרמתי ונשאתי אותה לעבר המיטה שבפינה. 

עמדנו צמודים, שפתינו מוצצות האחת את השני, לשונותינו כרוכות, ידי ירדה לאט לכיוון התחת שלה, מטיילת על הבד הרך, שולחת זרמים נעימים למוחה, הרמתי את בד מדיה, אחזתי בתחתוניה ומשכתי אותם מטה, רגליה התרוממו אחת אחרי השנייה, מסייעות לי להסיר את תחתוניה לגמרי.

קירבתי עם ידי את הכיסא הקרוב אלינו, הרמתי את רגלה הימנית והנחתי אותה עליו, גורם לפתח ערוותה להתגלות, כרעתי על ברכי וקרבתי את לשוני לפתח הנוצץ מרטיבות,  

עברתי בליקוק מנרתיקה המטפטף, עד נקב אחוריה, מעביר עליו לשון רטובה, אצבעי ציירה מעגלים סביב פי הטבעת, לחצתי והכנסתי אותה לתוכה, שלפתי את האצבע מתוכה, טבלתי אותה ברטיבות נרתיקה וחזרתי ודחפתי אותה לפתח אחוריה, הוצאתי והכנסתי את האצבע מספר פעמים, אנחותיה העידו על הסכמתה והנאתה, נעמדתי, הצמדתי אותה אליי לחיבוק ארוך, מרגיש את הגוף החתולי שלה נצמד אליי, רוצה להיטמע בתוכי.

" כמה זמן יש לנו?", לחשתי

"לא יודעת ולא מעניין אותי", לחשה חזרה ושלחה את ידה לחפון את זקפתי. 

הצמדתי אותה אליי, יותר חזק, הצמדתי את שפתיי לשפתיה, העברתי את הטעם שלה אלי, בלשוני ליקקתי את שפתיה, בשיני נשכתי קלות את שפתיה התחתונות, מרגיש את היד שלה מטיילת לי על בד המכנסיים מלטפת דרכם את הזין העומד שלי.

היא ירדה עם לשונה כשהיא מנשקת את צווארי, ידיה פרמו את כפתורי חולצתי במהירות, חשפה את חזי, נישקה וליקקה את פטמותיי, ירדה בשפתיה לבטני, כרעה כשהיא מנשקת את הזין שלי מעל מכנסיי, סטייסי שחררה את אבזם חגורתי, פרמה את כפתורי מכנסי, הכניסה יד לתוך תחתוניי והוציאה את הזין הפועם שלי החוצה, לאוויר העולם.

מבלי לעצור, היא עטפה אותו עם שפתיה, שאבה אותו עמוק לתוך פיה, מרטיבה אותו, העבירה עליו את לשונה, לכל אורכו, ראשה נע קדימה ואחורה, כשבידה היא מממשת את הביצים התפוחות. חשתי את לשונה מתגלגלת על עטרת הזין שלי, מקיפה אותה, את חמימות פיה שעוטף את הזין שלי. 

משכתי את עצמי מתוכה, סטייסי השמיעה אנחת התנגדות, הורדתי את מכנסיי מתחת לברכיי, סובבתי אותה לכיוון המיטה, לחצתי על גבה, היא הבינה, הניחה את שתי ידיה על המזרון, נותרה מכופפת, מבליטה את התחת הסקסי שלה, נעמדתי מאחוריה, אחזתי את הזין בידי, כשאני מעביר אותו לאורך חריץ אחוריה, הגעתי לנרתיקה המצפה, הנעתי את אגני ודחפתי את זקפתי עמוק לתוכה, מפיק מגרונה אנחת עונג, אגנה החל לזוז למגע אצבעותיי, העברתי יד לערוותה, מצאתי את הדגדגן התפוח שלה ועיסיתי אותו, זה הטריף אותה, היא זזה בטירוף ,"עוד רורי, חזק, תן לי אותו, עמוק, מלא אותי רורי, תעשה לי ילד", היא זעקה כשהאורגזמה התפוצצה במוחה והזין שלי מילא את רחמה.

נישקתי אותה בפעם האחרונה, לפני יצאנו לכיוון החניה, סטייסי ליוותה אותי עד שנכנסתי והנעתי את הג'יפ שלי, נסעתי משם ודרך בראי התבוננתי בה, מנופפת לשלום מחניית הדיינר.

*****

 נסעתי משם, בעודי מתבונן על המישורים, דרך ערפל הדמעות שלי, עברו עלי כמה שעות נפלאות, כן, קיימתי יחסי מין בעבר, אבל מעולם לא משהו, שניתן להשוות, למה שסטייסי ואני חלקנו, אנחנו עשינו אהבה. 

כשש שנים אחר כך, כשהייתי סוכן של החברה שלי, בדרכי לקנזס סיטי הייתי צריך לעבור שוב בכביש 70 וחזרתי לבקר באותו דיינר. 

כשיצאתי מהרכב, הרגשתי שאני שוב בשנת 1992 . הסתכלתי מסביב וראיתי את שדות החיטה נושבים ברוח מאוחרת של הקיץ ועננים נפוחים לבנים באופק. ידעתי עכשיו שהעננים האלה יכולים להשתנות בן רגע, כמעט רציתי שהם יעשו זאת.

הדיינר נראה כאילו זה לא השתנה ולא במעט, נענעתי את ראשי כדי לנקות את הזיכרונות ועליתי במדרגות, הופתעתי לגלות שהמקום צפוף יחסית, מאחורי הדלפק הייתה אישה מבוגרת, לבושה מדים לבנים, לבי שקע, ישבתי ליד הבר והזמנתי קפה. 

כשהמלצרית הביאה את הקפה, שאלתי, "האם סטייסי אלן עדיין מנהלת את המקום הזה? "

"כן אדוני היא כן, היא ובעלה".

פני הוארו, "האם היא בסביבה?".

"עדיין לא הגיעה, היא צריכה להגיע בקרוב".

"תודה", אמרתי והרגשתי את ליבי פועם מהר יותר.

כעבור כעשר דקות ראיתי אישה יפה נכנסת לדיינר, זו הייתה סטייסי והיא נראתה יפה כמו תמיד ולא מבוגרת ביום. לא אמרתי כלום כשהיא נכנסה, אוחזת בידה ילד צעיר, וניגשה אל מאחורי הדלפק. 

היא הסתובבה ומבטה פגש במבטי, ראיתי מבט סתמי על פניה, שלפתע השתנה, "רורי??".

חייכתי, "היי סטייסי".

"אלוהים", היא התנשפה ומיהרה להקיף הדלפק ולזנק לזרועותיי. 

כמה מהסועדים הרימו את מבטם בקצרה, אך חזרו במהירות לשיחותיהם..

"אלוהים רורי, עברו שש שנים".

"נכון, אבל את לא השתנית, אפילו לא טיפה".

היא חייכה, "תודה", ענתה והסמיקה.

בדיוק אז הגיע הילד בריצה, מאחורי הדלפק, עם אקדח צעצוע בידו, סטייסי הביטה בי בהבעה מוזרה, תפסה אותו כשחלף על פניה, "רורי, אני רוצה שתפגוש את רורי ג'יימס", אמרה והחזיקה את הילד בכתפיו למולה".

"קוראים לו רו … "התחלתי לומר והפסקתי, פי נפער כשהבטתי בילד הקטן, הוא נראה כמוני באותו גיל, העיניים שלי התרוממו במהירות אל סטייסי, הפה שלי נפתח אבל שום דבר לא יצא. 

"כן, תמיד אהבתי את השם רורי, זהו בחור צעיר וחתיך … אתה לא חושב?", אמרה בגאווה.

"אה … כן , כן הוא", גמגמתי.

"מילדרד, אתה יכולה לשים עין על רורי לכמה דקות?".

"בטח סטייסי", ענתה המבוגרת מאחורי הדלפק.

סטייסי הובילה אותי לחלק האחורי של המסעדה, התיישבה מולי, שתקנו כמה דקות, רק מביטים האחד בשנייה, לבסוף אמרה, "אתה לא כועס עלי, נכון?, אתה יודע … בגלל רורי".

"אה … לא … אני מניח שלא".

סטייסי סובבה מפית בידיה ואז הרימה את מבטה, "מעולם לא חשבתי שאראה אותך שוב".

"גם אני".

"עברו שש שנים, אפילו לא ידעתי איפה אתה נמצא, חשבתי אלף פעמים, לכתוב לך מכתב לאוניברסיטה, אבל לא הייתי בטוחה איך תגיב".

הסתכלתי בעיניה וראיתי שהן מתחילות לדמוע, "לא תכננתי את זה, "לחשה, "רורי בן חמש ושלושה חודשים".

עשיתי את המתמטיקה, "אני לא יודע מה להגיד, את מצטערת על משהו?". 

"אני מאושרת, כפי שלא הייתי מעולם".

הבטתי בפניה, בעיניה ואז עלה לי חיוך, "אני שמח, אני יכול לראות את זה בפנים שלך".

פטפטנו מספר דקות ואז היא קמה וקראה לבנה. 

הוא התיישב לידה והביט בי.

"איך זה שיש לנו אותו שם?", שאל בתמימות..

"ובכן, אימא שלך ואני נפגשנו לפני כמה שנים ,היא אהבה את שמי, אז היא קראה לך רורי".

"אה", אמר הילד הצעיר.

"נראה שהגיעו מספר לקוחות", אמרה סטייסי," אכפת לך להיות עם רורי לכמה דקות, בזמן שאעזור למילדרד לטפל בהם?".

"אה … לא, בכלל לא", עניתי, "בתנאי שרורי יסכים".

"בטח, אנחנו יכולים לצאת לחצר שמאחור", אמר הילד בחיוך רחב, יש לנו שם מתקן נדנדה".

"או קיי", אמרתי ונתתי לילד הבלונדיני הקטן להוביל אותי מהדלת האחורית.

רורי ואני שיחקנו כמחצית השעה, דחפתי אותו על הנדנדות, אחר כך אימנתי אותו במסירות עם כדור,  סטייסי יצאה החוצה, שמעתי את הצחוק המתוק שלה.

נשאתי את מבטי לעברה, התרוממתי מאבק את מכנסי, "בחור די רעב לפעילויות יש לך שם".

"הוא, אהבת חיי הוא".

נקלענו לשקט מתוח, שנינו לא יודעים מה לאמר, לבסוף אמרתי, "טוב, אני מניח שעדיף לי לחזור לכביש, דרך ארוכה עוד לפני", ראיתי מבט עצוב עולה על פניה של סטייסי, היא פנתה לבנה, "רורי, כנס ובקש ממילדרד לתת לך גלידה".

עיניו של הילד הקטן נפערו, "לפני ארוחת הערב?".

"כן, אבל רק הפעם, היום יום מיוחד".

"יופי, יופי", הוא צרח והסתובב לחזור פנימה.

"רורי, קודם כל עלייך להיפרד יפה ממר ג'יימס".

הילד הסתובב והושיט אלי את ידו הקטנה, "להתראות מר רורי ג'יימס ותודה ששחקת איתי".

"זה היה התענוג שלי רורי, גם אני נהניתי", אמרתי והתכופפתי לנשק את לחיו.

לפתע, ללא אזהרה, הוא זרק את זרועותיו סביבי וחיבק אותי, הוא הסתובב ורץ חזרה לדיינר.

הזדקפתי, צופה בו נעלם, "טוב, אני צריך לצאת לדרך", אמרתי שוב והבטתי בסטייסי, דמעות זלגו על לחייה, "אולי תכתוב לי?", היא שאלה, התחננה.

אני אשמח".

היא הביטה בדלת האחורית של המסעדה, החזירה את מבטה אלי ואז התקרבה והצמידה את גופה אלי. 

שנייה אחר כך התנשקנו, הנשיקה נמשכה שניות ספורות, אבל עד היום אני עדיין מרגיש את שפתיה על שפתיי. 

אני מקבל מסטייסי מכתבים, באופן קבוע עם תמונות שלה ושל רורי.   הוא צמח להיות נער צעיר ונאה והיא יפה כמו תמיד, נראית שמחה בתמונות, אני נשוי ויש לי שני ילדים בעצמי ואני מאוד שמח גם כן. 

בכל זאת, בכל פעם שאני נקלע לגשם, אני חוזר ונזכר בלילה סוער בשנת 1992, לילה אותו אזכור לתמיד.

11 מחשבות על “כל פעם שירד גשם”

  1. סיפור סקס טהור בלי ניבולי פה (שרלילה זונה ועוד )שכל כך מיותר בעיניי
    הגשמת חלום של אשה הכמהה לילד
    והפי אנד של הבנה וקבלת האחר
    תענוג ממש ממש נהנתי

    הגב
    • מסכים. גם לי זה קפץ. בעיקר שהוגדש… וכן, בסיפור טוב הפרטים הקטנים חשובים. גם אם זה סיפור ארוטי

      הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)