כל מה שתסכימי לתת (בגידה קטנה)

מאת אלפרדו

התעוררתי ולא זיהיתי איפה אני, שום דבר לא נראה מוכר חוץ מהכאב בעיניים, שהקרין למוח. שוב שתיתי יותר מדי, כנראה איבדתי את ההכרה.
מבעד לטשטוש ולכאב הראש, התחלתי להיזכר, מי אני, איפה אני ואיך הגעתי לכאן.
במסגרת קידום החברה שרכשתי, לאחר שסיימתי את הראיונות, למציאת מנכ"ל חדש לחברה, הגעתי גם לקריית שמונה, התקשרתי לחברי אבי, המתגורר בעיר, איתו לא התראיתי מעל חודשיים, מאז שמכרתי לו את חזקתי בחברה, שהייתה שייכת לשנינו.
בשיחתנו, אבי הבין ממני, שעד מחר אני שוהה בעיר, לצרכי העבודה והזמין אותי להתארח בביתו לארוחת ערב .
שמחתי על ההזמנה, על ההזדמנות לבלות עימו ועם נילי, רעייתו, אותה חיבבתי מאוד.
לאחר הארוחה, השתרענו על הספה שבביתו, צופים במשחק כדור-רגל ושותים בירה, בלי הכרה. כנראה שהגזמנו ונרדמתי שם, על הספה.
לעזאזל, עשיתי את זה שוב, למה אני לא יכול ללמוד לשתות כמו בן אדם נורמלי?.
משהו העיר אותי עכשיו מהשינה, התרכזתי ושמעתי דלת נסגרת, או אולי דלת נפתחת ונסגרת.
ישבתי על הספה, מתעורר בהדרגה, האור נדלק במטבח ועכשיו ראיתי מספיק כדי לזהות את הסביבה.
שמעתי קולות מהמטבח, 'נילי כנראה התעוררה', חשבתי לעצמי, נאנחתי וקמתי, לא ממש יציב. הרגשתי שאני צריך להתנצל בפניה וכמה שיותר מהר, יותר טוב. אבי הוא אחלה בן אדם ונילי, אישה חמודה, שכשהיא מחייכת, פניה מוארות. זו הייתה גסות רוח, להתעלף להם ככה על הספה.
פניתי לחדר השירותים לאורחים, התרוקנתי, שטפתי את פני וגרגרתי מעט מים, להעלים את הטעם המריר שהיה לי בפה.
פניתי לכיוון המטבח, מוצא שם את נילי, שעמדה ליד הכיור, גבה אלי, מדיחה את הכלים שבו.
נילי הייתה נהדרת אתמול, אירחה אותי כל כך יפה, היא הייתה מותק של אישה וכשצפיתי בגבה, עלו בי רגשות קינאה באבי.
כחכחתי בעדינות, היא הסתובבה במהירות, מופתעת.
היא הייתה לבושה במין כותונת לילה בצבע ורוד/משמש, שהגיעה עד קצת מתחת לברכיים.
הכותונת הייתה תלויה על כתפיה, בשתי כתפיות בד דקות, מתחתיה לא נשקפה חזייה ונראה היה שגם תחתונים אינה לובשת.
צורת שדיה נראתה יפה ואפשר היה לזהות את פטמותיה דרך הבד הדק והמבריק.
"תמיר", היא אמרה בהקלה, "הבהלת אותי לרגע".
"התעוררתי בסביבה שאני לא מכיר, מצטער, התנהגותי אתמול הייתה בלתי נסבלת".
"אל תגזים, בסך הכול, נרדמת על הספה", היא אמרה, "כבר היה מאוחר בין כה וכה, אז השארנו אותך לישון והלכנו למיטה", היא חייכה, היא הייתה מותק, "זו לא בעיה, אל תדאג".
עמדתי והסתכלתי עליה, היא הייתה ממש חמודה, יחפה, עטופה בכותונת הלילה שלה, השיער הכהה נופל ברכות על כתפייה, היא החזיקה כוס מסובנת בידה, חשבתי לעצמי 'מה הדבר הכי חכם לאמר עכשיו?', כשאמרתי משהו שלא התכוונתי להגיד אותו, "אמרתי לך בערב שאת חמודה?"
היא חייכה, נבוכה, "לא שזכור לי".
"אז הייתי צריך להגיד, כי את ממש חמודה".
עמדתי והסתכלתי בה, היא עמדה, יחפה, השדיים זקופים, הפטמות רומזות שהן שם, מחזיקה את הכוס בידה, מסתכלת עלי, בעיניה מבט שכאילו אומר, אני צריכה שתגיד עוד משהו.
השתיקה והמבטים התארכו, 'אני צריך לעזוב את זה', חשבתי, 'היא התעוררה מוקדם, כדי לטפל בבית, אני צריך לחזור לספה עם הראש הכואב', אבל לא חזרתי.
"יש לך שדיים יפים", אמרתי, מדבר כאילו בחלום.
עיניה, המביטות בי, נפערו בתדהמה, שפתה התחתונה רעדה, מתכוונת לאמר משהו, אך מפיה לא נשמע הגה.
עשיתי צעד מהוסס לכיוונה, הושטתי יד ואחזתי באצבעותיי את הכתפייה הימנית של כותונת הלילה, דחפתי את הכתפייה ונתתי לה ליפול על הזרוע.
הכותונת נפלה הצידה ונעצרה בחלק העליון של שדה הימני. היא עמדה בשקט, מסתכלת עלי בעיניה הגדולות, הורידה מבטה למטה, אל שדה שנחשף בחלקו, תנועת ראשה גרמה לכותונת ליפול עוד, חושפת את הקימור של השד ואת החריץ בינו ובין השד השני.
היא הרימה את עיניה, מחזירה את מבטה אלי, היא נראתה לא בטוחה, מהססת, כאילו ממתינה לצעד הבא שלי, שמעתי אותה מתנשמת, הכוס המסובנת אחוזה עדיין בידה.
הכותונת שנשארה תלויה על פטמתה, צנחה לפתע, השד החשוף, הגדול והמלא שלה, עלה וירד בשקט יחד עם נשימותיה, הפטמה נחשפה, וורודה, בולטת, היא גדלה עוד והזדקרה.
היא שבה והסתכלה על גופה, הרימה את מבטה אלי, לא יודעת מה לעשות.
מרותק לאיך שהיא נראית ולהתלבטות שלה, הושטתי שוב את ידי, דחפתי באצבעותיי גם את הכתפייה השמאלית מעל הכתף, כותונת הלילה צנחה עד מותניה, חושפת לגמרי את שני שדיה.
היא הרימה יד אחת, הצמידה בעזרתה את הכותונת, אל הבטן, לא נותנת לה ליפול לגמרי, שמעתי אותה מתנשמת בכבדות, היא התכופפה קצת עם תנועת ידה, הזדקפה, שדייה התרוממו, מאוזנים באופן יפהפה, זזים בעדינות, ושוב היא הסתכלה לי בעיניים.
"תעזבי", לחשתי, "תני לכותונת ליפול".
היא הניעה את ראשה והשדיים התנדנדו קצת, "לא".
"את רוצה את זה, תעשי את זה", דחקתי בה.
"לא."
לקחתי מידה את כוס המים, הנחתי אותה בשקט, בכיור. לאט ובאיטיות, הנחתי את ידי על שלה ומשכתי אותה בעדינות מהבטן.
לא חשתי בהתנגדות מצידה בכלל, היא כאילו רצתה, שאני זה שישחרר את הבד. הכותונת השתחררה, לאט, לאט, שקעה מסביב למותניה, התקפלה ונפלה במורד רגליה, נחה על הרצפה.
היא עמדה עתה עירומה לגמרי, רגליה היחפות בבריכה של בד, צעדתי צעד אחורה ובחנתי את גופה.
הבטן שלה הייתה קצת מעוגלת, תזכורת ללידה שעברה, ערוותה הייתה מכוסה בשיער שחור מטופח, הירכיים והרגליים שלה היו, עדיין, למרבה ההפתעה, חטובות, גם אחוריה לא התמלאו בעקבות הלידה והיו עגולים ומגרים.
"אלוהים", היא אמרה, מסתכלת לתוך עיני, "מה אני עושה?", זאת הייתה שאלה אמיתית, היא ביקשה ממני להסביר לה, למה היא מתנהגת ככה.
"את משגעת," אמרתי, "את מדהימה."
היא רעדה בכל גופה, "מה אתה רוצה ממני?"
"מה שתסכימי לתת לי."
היא עצמה עיניים, "לא נראה לי שאני אצליח או ארצה, להגיד לך לא", היא אמרה בקול חלש.
"מעניין, אז אני יכול לעשות לך הכול, מה שבא לי?"
היא עמדה בעיניים עצומות, לא הגיבה.
"אני מחכה לתשובה", אמרתי בעדינות.
היא פקחה את עיניה, מביטה בי, "לא ידעתי שזאת שאלה".
'עוד יותר מעניין, לא צריך למרוח זמן', חשבתי לעצמי, העפתי מעלי, במהירות, את המכנסיים והתחתונים, היא הורידה את עיניה, הסתכלה על הזקפה שלי, עיניה נפערו כשראתה את הזין המתוח, מצביע לעברה ואז שוב הביטה בי, עיניה בוערות, שפתה התחתונה רועדת, כאילו היא עומדת לפרוץ בבכי, חלק גופה העליון רועד.
סגרתי עליה והיא הרימה את זרועותיה, כמו תחת השפעה היפנוטית, הניחה אותן סביב צווארי, לא מחבקת חזק. הורדתי את ידי אל מפגש ירכיה, אצבעי נכנסה לתוך ערוותה, היא הייתה חלקלקה, מוכנה.
כופפתי את ברכי כדי שאוכל לכוון את איברי הזקוף לתוכה, נכנסתי לתוך מערתה החלקה בקלות, היא מלמלה משהו, ראשה נפל על כתפי, שילבתי את ידיי מתחת לעיגולי ישבנה, הרמתי אותה מהרצפה וקברתי את עצמי עמוק בתוכה, היא חיבקה את אגני ברגליה.
ידיה חיזקו את חיבוקם בצווארי, השדיים שלה נמעכים על החזה שלי, "זה מרגיש כל כך טוב, אבל זה כל כך לא בסדר", היא לחשה.
נשאתי אותה מהמטבח לסלון, לספה שישנתי עליה, הנחתי אותה בזהירות על הגב ונצמדתי אליה חזק, משפד אותה.
"זה מאוד לא בסדר", היא לחשה, "ואתה בלי קונדום."
יצאתי ממנה מעט ואז תקעתי לה שוב חזק והיא גנחה ברכות, "את צודקת, זה ממש לא בסדר", אמרתי, " התינוק שלך ישן במיטתו, הבעל שלך ישן, אחרי לילה מלא אלכוהול, ואת כאן מזדיינת עם החבר שלו, בלי קונדום, זה ממש לא בסדר."
היא נשמה נשימות קצרות, "לא, כן, נכון", היא לחשה.
פמפמתי פנימה והחוצה, "אבי יכול להיכנס בכל רגע ולראות אותנו".
"כן".
"ואני בלי קונדום".
"לא".
"אני גם לא אשים קונדום".
"לא, אתה לא תשים קונדום".
"את עלולה להיכנס להריון".
"לא, כן, אולי".
" בכל זאת את רוצה את זה ורוצה את זה חזק".
היא לא ענתה, הפסקתי את תנועתי, היא תפסה אותי באגן, מושכת אותי לעברה, "תמשיך, כן, אני רוצה חזק", היא נשפה עלי.
זה היה משגל מהיר חזק ושקט, יותר מהלומות מדחיפות, נילי חיבקה את גופי בידיה ורגליה, התפתלה וגרגרה, היא התאמצה קשות לא להוציא קולות מעבר לגניחות חרישיות של הנאה, היא הגיעה לאורגזמה שגרמה לכל גופה לרעוד ללא שליטה, נרגעה לאט, "אוו אלוהים, זה היה נורא טוב, מה עשיתי, מה עשית לי" אמרה.
"אל תתחילי עם זה, נילי, את יודעת טוב מאוד, מה עשינו", אמרתי, הזין עדיין מתוח, אני עדיין לא גמרתי.
"אני יודעת?"
"את יודעת, עשיתי לך מה שרצית שאעשה"
"אני לא, אולי, כן נכון רציתי, לא יכולתי להגיד לא".
"את יודעת מה אני חושב?"
"אני חייבת לשמוע?"
"אני חושב שמעכשיו, אני יכול להופיע לך בדלת מתי שאני רוצה ולעשות לך מה שבא לי".
"אלוהים, אל תגיד את זה".
"למה, זה לא נכון?", אמרתי.
"לא, כן, זה נכון", ענתה בלחישה.
התרוממתי מעליה, כרעתי על בירכיי מולה, שפתותי ערוותה היו מול עיני, נפוחות, רטובות, הסתכלתי עליהן, התקרבתי לשפתיה ובעדינות נשקתי להם, נשיקה איטית, צמודה, מרגיש את הדם שזורם בתוכה, היא חיבקה ומשכה את ראשי, הצמידה את אגנה לפי, "אאווחח, ככן ", נפלטה יבבה חרישית מפיה, ידעתי שאני בכיוון הנכון, פשקתי מעט את רגליה ועם ידי פתחתי את שפתותיה כדי להגיע ישירות אל נקודת העונג.
הדגדגן שלה רטט, ידעתי למה הוא מחכה, עם קצה הלשון שלי התחלתי ללקק אותה, ללחוץ על הדגדגן ואז להעביר לשון רחבה ומחוספסת, מרגיש את הנוזלים שלה מבעבעים בתוכה, כמו מי מעין מתוק, החדרתי את לשוני לתוכה, היא תפסה את ראשי בשתי ידיה, מצמידה אותי חזק, מנסה להרגיש את לשוני עמוק יותר בתוכה.
"את רואה?, את כבר שוב חרמנית".
"לא".
"בולשיט, את כן",
"כן, נכון, אני שוב חרמנית".
"את רוצה את הזין שלי בתוכך?".
"הוו אלוהים, ככןןןן, רוצה, רוצה".
התרוממתי, רכון בין ירכיה, "אם את חרמנית ואת רוצה את הזין שלי בתוכך, הכניסי אותו בעצמך", אמרתי, ממתין, לא נע. הזין במלוא זקפתו, קרוב, מספר סנטימטרים לפני פתח נרתיקה, שפתותיה מבריקות מרטיבות.
"כן, אני רוצה, אני צריכה את הזין שלך בתוכי ואני בעצמי אכניס אותו", אמרה, שלחה את ידה, לפתה את איברי וכיוונה אותו לתוכה, פולטת אנחה ממעמקי גרונה.
אגני החל נע קדימה ואחורה, קודח בתוכה, מפיק מגרונה אנחות חנוקות, "אני גומר" הזהרתי אותה.
"גם אני מרגישה את זה בא לי שוב" לחשה נסערת, "אפשר לגמור פעמיים בתוך דקות?", נדהמה.
"זה יכול להיות וזה קורה", עניתי, ממשיך ודוחף, "אאווחח", נפלט מגרוני כשפורקני הציף את מערתה, ואוזני שומעות שוב את גרגורי גרונה, כשאורגזמה נוספת עינגה אותה.
ידיה ורגליה עדיין חיבקו את גופי, כשהיא מונעת ממני למשוך את עצמי מתוכה, "זה, זה היה כל כך טוב, בחיים לא הרגשתי ככה", לחשה לתוך אוזני.

בבוקר אכלתי ארוחת בוקר עם שניהם, כשסיימנו, התנצלתי שוב על התנהגותי בלילה, נילי עמדה ליד הכיור, פניה אלינו, כתפיה מתוחות.
"הכול בסדר, זו לא בעיה," אמר אבי, "להבא, בוא לישון אצלנו, מתי שאתה בעיר".
ראיתי את כתפיה נמתחות ואת עיניה ננעצות בעיני, כממתינה לתשובתי.
"תודה," אמרתי, "אני אנצל את ההזמנה, שוב תודה, אף פעם אי אפשר לדעת מתי זה יכול לקרות."
ראיתי את כתפיה של נילי צונחות, כאילו נרגעות ממתח שאחז בהן, עיניה הנעוצות בעיני, נוצצות.

יצאתי מביתם, כשבליבי החלטה, שלא לפגוע בחייו של אבי עם נילי ולא לחזור אליהם שוב, הרגשתי שנבנות בי רגשות לנילי, אשת חברי הטוב ועדיף שאקטע אותן באיבן.
הימים הצטברו לשבועות, כשאני שומר על הבטחתי, נמנע מליצור קשר עם אבי ובטח לא עם נילי.
לאחר כחודשיים קיבלתי הודעה מאבי: "אני בטוח שאתה מגיע לפעמים לעירנו, אז מדוע אתה לא בא שוב להתארח אצלנו?, נילי אמרה שיהיה נחמד להתראות שוב".
במשך כמה שעות הסתובבתי עם המחשבה, 'מה אענה לו?, לעזאזל!, מה אעשה כשאראה אותה?, לבסוף החלטתי, אגיע בהפתעה, כששניהם בבית, אוכל עימם ארוחת ערב, אתנצל שאינני יכול להישאר וזהו, אסתלק.
עניתי לו במסרון, שאני מבטיח להגיע בהזדמנות הקרובה .
לאחר כשבוע, הגעתי לעיר מגוריהם, סיימתי את ענייניי ולאחר התלבטות, נסעתי לביתם.
השעה הייתה לאחר שש בערב והייתי בטוח שאמצא את שניהם בבית.
נילי פתחה לי את הדלת, לבושה באלגנטיות, חצאית שחורה וחולצה לבנה שמתחתיה נשקפו קווי חזייתה.
"תמיר!", היא קראה, מופתעת, אך נשארה קפואה במקומה, אינה יודעת כיצד להגיב, "אבי במילואים, הוא לא אמר שתגיע", מלמלה, נבוכה.
תכניתי לפגוש את שניהם, השתבשה, אבי לא נמצא וכנראה לא יהיה הלילה בביתו.
'טוב, ניסיתי להיות חבר נאמן, אבל עכשיו אני לא מוותר', אמרתי לעצמי.
"אמרתי לך שאבוא שוב", מביט בעיניה.
"נכון, אמרת".
"אמרתי שאבוא ואעשה לך מה שארצה".
"נכון, אמרת", לחשה, עיניה בעיני.
"אבי כתב לי שאת בפירוש ביקשת שיזמין אותי לבוא שוב", המשכתי.
"כן, נכון, אני הזמנתי".
"אני רואה שאת לבושה ליציאה ".
"לא, כן, זה רק בילוי ערב עם החברות".
"ומי שומר על הילד?".
"הילד אצל אימא שלי".
"אז את יוצאת, שאלווה אותך לאוטו?.
"אני יכולה לא ללכת, אני חושבת שלא אלך".
"אז שאני אלך או שאשאר?".
"אתה יודע שאני רוצה שתישאר", ענתה בלחש, קולה רועד, עיניה בעיני.
צעדתי צעד לתוך הדירה וברגלי טרקתי את הדלת.
עמדנו האחד מול השנייה, עינינו אחוזות.
"שאני אפשיט אותך, או שאת תתפשטי לבד?".
"אני אתפשט לבד", לחשה, עיניה לא מרפות מעיני.
אחזתי בידה, "בואי, נלך לחדר השינה", אמרתי.
היא צייתה, פסעה בעקבותיי בדממה.
הדלת נסגרה מאחורינו, "התפשטי", אמרתי בשקט.
אט אט החלה להתקלף מבגדיה, שחררה את רוכסן חצאיתה, ובתנועת אגן הניחה לה ליפול ארצה, פרמה את כפתורי חולצתה, ניערה את זרועותיה והחולצה הצטרפה לחצאית.
היא הושיטה ידיה לאחור, שחררה את סגר חזייתה באצבעותיה, דחפה את כתפיות החזיה, שנפלה גם היא לרצפה, שדיה נגלו, מלאים, פטמותיה וורודות וזקורות.
היא ניצבה מולי כשרק תחתונים לגופה, ממתינה למוצא פי.
" גם את התחתונים", אמרתי בקול שקט, מביט בעיניה עמוק, כאילו מנסה לחדור למוחה.
היא שלחה את ידיה ודחפה את תחתוניה, התכופפה, מסירה אותם מרגליה,
הזדקפה עירומה, רועדת מהתרגשות, ידיה מונחות לצידי גופה, חושפת את מערומיה לעיני.
התאפקתי, הלחץ במכנסי הלך וגבר, 'מזל שבאתי בג´ינס, אחרת המכנס היה נקרע', חשבתי לעצמי.
הסתובבתי סביבה, בוחן כל פרט בגופה, המבט החודרני שלי הביך אותה, ואני בשלי, בוחן כל סנטימטר, כל פיסת עור גלויה, ראיתי את עורה מצטמרר מהתרגשות, עיניה עוקבות אחר מבטי.
רציתי אותה, אלוהים עדי, כמה רציתי אותה, אך רציתי להנציח את הרגע הזה, רציתי לשמר את הזיכרון הזה, של מראה גופה המעורטל, המוצג בפני, המשכתי ב"סיור" על פני גופה העירום.
היא הושיטה ידיה, מבקשת לאחוז בי, "עוד לא," אמרתי, "הישארי לעמוד, אני רוצה להביט בך, עוד לא שבעתי, עוד לא סיימתי."
"אני מוכרחה לגעת בך, הקרבה הפיזית אלייך, מטריפה אותי," אמרה , "אני לא יכולה לעמוד בזה".
"עוד לא", אמרתי, "תעמדי כך, בשקט תני לי את הזמן".
התקרבתי אליה, ידי מלטפות את גופה, מציירות את תוויה, אצבעותיי מלטפות את שדיה, את פטמותיה הזקורות, עולות מעלה מלטפות את צווארה את סנטרה, מצייר באצבע את שפתיה, מחדיר אצבע לפיה, שנפתח מיד, ליטפתי את לשונה החלקה, המשכתי מעלה ליטפתי את אזניה, את שערה הארוך, הסתובבתי מאחוריה, מלטף את גבה, את קימורי ישבנה, את רגליה , את ירכיה.
התייצבתי מולה, ידיי חיבקו את מותניה, ידיי ליטפו את גבה, יורדות ולופתות את אחוריה, מצמיד את אגנה אלי בחוזקה, היא הגיבה בהרמת ידיה לעברי, ידיה נכרכות סביב צווארי,
כשהיא מהדקת את לפיתתה, נצמדת אלי, פניה בצווארי.
נשארנו צמודים כמה דקות, הזדקפות הזין שלי, בתוך המכנסיים, לא נעלמה ממנה והיא חיככה את אגנה בשלי.
"תעמדי בפישוק," אמרתי, היא צייתה, פישקה את רגליה, הבחנתי ברטיבות הפושטת על ירכיה, משאירה שובלים לחים.
ליטפתי את פנים ירכיה, מתענג על הרטיבות החמימה הפושטת בהן, אצבעי טבלה ברטיבות שבתוכה.
קולות עונג בקעו מפיה, "אאווחח, זה כל כך טוב, בבקשה תיגע בי עוד, תיגע איפה שאתה רוצה," אמרה, "אני מתחננת, די, אני לא יכולה יותר, בבקשה, פשוט את בגדיך, תן לי לגעת בך", התחננה והושיטה ידה לעבר חגורת מכנסי.
רציתי אותה, הוי כמה שרציתי אותה, ידעתי שגם היא רוצה אותי, הרגשתי זאת בכל גופי, ראיתי את גופה המצומרר, את התחושות שהלכו וגברו בה, נעה במקומה בחוסר שקט בולט, נוטפת בזרמים הולכים וגוברים על ירכיה, פטמותיה קשות זקורות.
"מה את רוצה?".
"שתזיין אותי", ענתה.
" בלי קונדום".
"לא, כן, בלי".
"ואת עדיין יכולה להיכנס להריון".
" אולי, כן, הלוואי".
לא רציתי לגעת בה עדיין, שיחקתי ברגשותיי, נלחמתי בתחושת הצורך שלי להשכיבה ולחדור אליה בפראות, לכבוש את האישה הזו, שלפתע כל כך אהבתי, אחרי היכרות קצרה כל כך.
המשכתי בליטופי, נוגע בעדינות בכריות אצבעותיי, חש את עורה, חש את הצמרמורות הפושטות בה, למגעי.
הזמן עמד לו מלכת, איבדתי את תחושת הזמן, אני לבוש ונוגע בה, היא עירומה, מתמסרת למגעי מתייסרת ממנו בהעדר פורקן.
"אני רוצה לגמור, אני צריכה שתגרום לי לגמור", לחשה בתחינה.
"ששש…." אמרתי לה, "אל תדברי תני לתחושות לעשות את שלהן," .
לקחתי כיסא והתיישבתי מולה, מביט בה עומדת כך בעירום, רוטטת, מכווצת את אגנה, ערוותה נוטפת.
אצבעותיי ליטפו את טבורה, הורדתי אותן, מניח אותן על גבעת אהבתה, מעל לכפתורה הנפוח, שגדל כמו דובדבן אדום.
החדרתי שתי אצבעות לתוך נרתיקה, כשהבוהן מציירת מעגלים על כפתור תענוגותיה, "מותר לך לכווץ," אמרתי לה, "אני רוצה שתגמרי רק מכיווצים, בלי מגע" והמשכתי ללטף אותה, "אני רוצה להרגיש אותך גומרת ", לחשתי לה. אצבעותיי בתוכה, מרגיש את כיווציה, לא חודר, נוגע לא נוגע בגופה. נשימותיה הלכו ונעשו כבדים,
הרגשתי את ערוותה מתחילה לרעוד, איך האורגזמה הולכת ופושטת בה, מאיימת לפרוץ מתוכה, כהתפרצות הר געש.
"עצרי!" אמרתי לפתע, "עדיין לא".
"למה?", זעקה, "אמרת שתיתן לי לגמור".
"תכרעי מולי על ארבע", ציוויתי.
עיניה הביטו בי בתמיהה, אבל היא צייתה.
פרמתי את כפתורי מכנסי, מניח לזיין לפרוץ החוצה במלוא הדרו, זקור ונפוח,
עטרתו ענקית, טיפה מבצבצת לה בעינו.
היא התקרבה אלי בזחילה, "תן לי אותו, אני רוצה אותו בפה שלי," לחשה.
"לא," אמרתי, "תתקרבי עוד, אבל אל תגעי בו", החזקתי בשיער ראשה, מחזיק את פניה קרוב לתורן המתוח, לא מאפשר לה לגעת בו.
"תכניסי לתוכך שתי אצבעות פנימה ותמשיכי לכווץ," ציוויתי עליה.
התנוחה שלה, על ארבעותיה והקרבה המאיימת של הזין לפיה, ריחו באפה, רק הגבירו את עוצמת תחושותיה.
היא הכניסה שתי אצבעות לתוך נרתיקה המטפטף, עיניה התגלגלו בחוריהם, נשימותיה כבדות, ראיתי את שרירי ישבנה מתכווצים ונרפים, מכווצת את אבריה.
"ככןןןן…. זה בא, אימאל'ה, אימאל'ה, אני גומרת", צרחה לפתע, גופה נרעד בגלי אורגזמה אדירה, מטלטלת את ראשה הנה והנה לצדדים, מעלה ומטה, ידיה שעונות על הרצפה, ציפורניה שורטות בשטיח, אגנה נע מצד לצד, גבה מתקמר ומתיישר עם כל פרץ אורגזמה, עם כל פרץ של תחושות הפורצות ממנה, נוזלים שפעו מתוך מערתה, שוב ושוב ללא הפסקה, אנחותיה ממלאות את חלל החדר, ואני יושב שם על הכיסא מביט בה, איברי זקור, רוצה אותה כל כך.
מספר דקות חלפו, גופה נרגע מהגמירה שלה, כשנרגעה, התיישבה על השטיח, מביטה בזין המתוח, "אני יכולה לקחת אותו לפה שלי, עכשיו?", שאלה בלחש.
"לא, עכשיו אני אזיין אותך", אמרתי.
"לא, כן, בטח, בבקשה".
"בכוח".
"כן, ברור, בכוח".
"סובבי את התחת אלי".
היא צייתה, חזרה לרכון על ארבעותיה, הסתובבה, ישבנה מופנה אלי.
אחזתי בישבנה המוצק ועיסיתי אותו, בשרה היה רך נעים וחם, העברתי את אצבעי מנרתיקה מלא הנוזלים, לעבר נקב ישבנה, מתווה עיגולים סביבו.
"תפשקי את הרגליים" אמרתי, היא נאנקה והרחיקה את ירכיה האחת מהשנייה.
העברתי את אצבעי, שוב, בחריץ ישבנה, כולו היה חם ורטוב, מוכן למגע אצבעותיי.
עיסיתי את השפתיים החיצוניות, מרטיב אותה עוד יותר, ידי השנייה עברה לקדמת גופה, אחזתי בשד החם, מגרה את הפטמה הזקורה.
היא נאנקה ואגנה החל לזוז למגע אצבעותיי, מצאתי את הדגדגן התפוח שלה ועיסיתי אותו.
זה הטריף אותה, היא זזה בטירוף ,נאנחת ומתחננת שאמשיך, הכנסתי אצבע פנימה, הרגשתי אותה מגורה ורטובה והחדרתי עוד אצבע פנימה … היא נאנקה, מתחננת לגמור שוב… ואני המשכתי … אצבעותיי בתוכה… דופקות אותה… שפתיי על צווארה וידי השנייה על שדיה.
החלתי מעסה את הדגדגן, היא נאנחה בהנאה, הרגשתי אותה מתלהטת.
"אני הולך לזיין אותך בתחת", אמרתי.
"לא, כן, תזיין איפה שאתה רוצה, העיקר שתזיין כבר", זעקה.
דחפתי אצבע לתוך נקב ישבנה, מרגיש איך אני מרחיב את החור, היא השתנקה, לא הייתה מסוגלת אפילו לדבר, שלפתי את אצבעי, אחזתי בזין המתוח, פישקתי בידיי את ישבניה והכנסתי את הזין, עד חציו, לפי הטבעת הבתולי, מחדיר אותו לתוך ישבנה.
נילי זעקה וגנחה כמו חיה פצועה, "כן, תן לי אותו, עמוק, קרע לי את התחת",
הכנסתי והוצאתי את זקפתי מתוכה, לא יכולתי להתאפק יותר, תקעתי עוד שלוש תקיעות מהירות ומילאתי את אחוריה בנוזלי פורקני.
הכנסתי לה שתי אצבעות לכוס, היא הפסיקה לנשום לשנייה ואני מניסיוני ידעתי שזה בא, היא קפאה במקומה ואז עוויתות של אורגזמה אחזו בגופה,
הרגשתי את הכוס שלה מתכווץ על אצבעותיי, "אאווחח, אאווחח, אאווחח", נשמעו אנחות ממעמקי גרונה, ניסיתי להמשיך לענג אותה, "די, עצור" היא ביקשה, לוחשת "אני לא יכולה יותר, אני עוד רגע מתמוטטת על הרצפה".
הוצאתי את אצבעותיי ואת הזין המרוקן משני נקביה, הסתכלתי עליה, עדיין רכונה על ארבעותיה, שערותיה שהיו פרועות ומבטה המזוגג, העידו יותר מכל על החוויה שעברה זה עתה.
היא התרוממה, התיישבה על השטיח, "אני לא מאמינה, מה עברתי עכשיו", היא אמרה, אחרי שנרגעה, "לא ידעתי שזה יכול להיות כל כך טוב, אני מרגישה שעליתי לגן עדן וחזרתי".
התיישבתי על הרצפה לצידה, חיבקתי אותה ואימצתי אותה אל חזי, היא התכרבלה לתוכי והרגשתי גל של רגשות עזים מציף אותי, "אני חושב שאני מתאהב בך", אמרתי, בעודי מחבק אותה, עוטף אותה בזרועותיי.
ישבנו צמודים זה לזו, שדיה נמעכים על חזי, ידיה מחבקות את גבי, "אני מזמן אוהבת אותך," השיבה, בקול רועד, הרימה את ראשה, הצמידה את שפתיה לשפתי ונישקה לשפתי בלהט, מצהירה בכך שהיא שלי, איך ומתי שארצה.
"את יודעת שאני אבוא שוב ושוב ואזיין אותך?".
"כן, בטח, ברור שתעשה את זה, אני רוצה שתעשה את זה".
"יש לך איזה פנטזיות, איזה תנוחות, שאת רוצה שננסה?", שאלתי בחיוך.
"כן, בטח, אני רוצה שתעשה לי מה שאתה רוצה, איפה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה".
"ואם אבקש ממך לפגוש אותי בתל אביב?".
"בשביל לפגוש אותך, אסע גם לאילת".
"אנחנו שנינו בוגדים באבי, זה ברור לך?"
"כן, אתה צודק, אבל לא איכפת לי".