מצבטי פטמות

השם שלה

שמה היה יסמין, זה היה שם, עם נופך אקזוטי והוא היווה ניגוד נורא לחייה, הבינוניים וחסרי הריגושים.
היא עבדה במשרה לא מלהיבה, במשרד לא מלהיב, שוחחה שיחות לא מלהיבות עם חברים לעבודה, לא מלהיבים ובאופן כללי לא הצליחה להתלהב משום דבר.
היא קנתה יותר מדי בגדים, אכלה יותר מדי ג'אנק פוד, שכבה עם יותר מדי גברים, הכל כדי להפחית מתחושת
הריקנות והשעמום של חייה, אבל שום דבר לא צלח בידה, עד ליום בו פגשה בגדי ברדתה במעלית, לאחר סיום עוד יום עבודה משעמם.
לפני שנסגרה דלת המעלית, נשלחה יד פנימה ומנעה מאת סגירת הדלתות, הגבר שנכנס הביט בה, עיניו לכדו את עיניה, "היי, אני גדי", אמר.
"יסמין", ענתה, עיניה דבוקות לעיניו.
"לא היכרנו עד עכשיו, את עובדת פה?".
"אני עובדת פה, קומה מתחתייך".
"יופי, אז עוד בוודאי נתראה", ענה ולא הוסיף.

מאותה פגישה חטופה, היא ניסתה והצליחה, לפגוש אותו מספר פעמים, היא חשה כאילו סוף סוף נזכר לבה כיצד לפעום, היא אפילו לא ידעה לומר, מה היה בו שהסעיר אותה כל כך. הוא היה גבר גבוה מעט מהממוצע, בעל הופעה רגילה לחלוטין, לא נראה שהיה בו משהו שיצדיק את האצת הדופק שלה, פרט ללהבה האפלה, המפחידה מעט, שריקדה בעיניו כל אימת שהביט בה, עם חצי חיוך בזווית שפתיו, חשה שהניצוץ שבעיניו שובה אותה, מרתק אותה אליו כעש ללהבה והיא, כאותו עש, נמשכת, לא מנסה לעצור, מתאווה לכל דבר אשר ישבור את שממון חייה.
גדי לא הקל עליה את המרדף, היא הייתה בטוחה שהוא מעוניין בה, אך נראה כי הוא נהנה לגרום לה לרקוד את מחול ההתקרבות וההתרחקות העתיק מכל, משועשע
מניסיונותיה, מנסה לחזר אחריו באופן הבוטה ביותר שיכלה להרשות לעצמה, מאבדת את תדמיתה כאשה בעלת כבוד עצמי, לעיתים בטוחה כי גם הוא רוצה בה, לעיתים מתייסרת בתחושה שהיא רק עושה צחוק מעצמה.
לאחר מספר שבועות כאלה, שבהם היא איבדה לגמרי, את כבודה העצמי, בהיותם במעלית הבניין, הזמין אותה לביתו.

כשעמדו בדלת הבית, לפני שהניח לה להניח ולו כף רגל אחת בתוך ביתו, הוא אמר, מביט אל תוך עיניה,
"אני רוצה אותך, מאד, אבל רציתי להיות בטוח שתוכלי להיות אתי בדרך שלי, אני לא מעוניין במישהי שלא תוכל". היא הנהנה, ממהרת לעבור את השלב הזה, מוכנה להסכים לכל דבר, ובלבד שתוכל להיכנס כבר אל תוך הבית, להציב בו את רגלה, לחוש את הוודאות.
הוא הניח את כף ידו על קימור גבה, וחצי ליווה, חצי דחף אותה פנימה, אל מסדרון הדירה ומשם, אל חדר השינה.
היא נכנסה לתוך החדר, מבחינה בזוג אזיקים תלוי מהקיר משני צדי המיטה, למראשותיה, רצועות כפיתה חוברו אל מרגלות המיטה, ומתלה מוזר היה תלוי מעל המיטה, מיועד בלי ספק למשחק מין כלשהו.
על שידה נמוכה, לצד המיטה, היו מונחים מגוון אביזרי מין וכאב שונים, והיא הבחינה שהצבע השחור שלט בכל.
מעולם לא ראתה חדר כזה במציאות, רק בסרטי מין.
הוא הביט בה, חצי החיוך העוקצני שלו, הופיע על פניו, הלהבה האפלה בעיניו עזה ולוהטת מאי פעם, "פוחדת?".
הצחקוק שלה נעשה רם יותר, והיא ניסתה לשאול "אני?", אבל השאלה, והצחקוק, גוועו בגרונה כשראתה את המבט בעיניו, חצי החיוך שלו נמוג לאט לאט, מותיר אחריו רק את האפלה שמאחורי עיניו.
היא חשה כאילו עיניו הן מסמרים המנקבים אותה, מצמידים אותה אל קיר עלום, קולה נתקע בגרונה, היא כחכחה בגרונה, "אתה רציני, נכון?", אמרה, בצרידות.
"אני רציני, את עדיין יכולה להתחרט וללכת".
"אני נשארת", ענתה, קולה דיין רועד.
הוא רק הנהן, פניו רציניות, "את רק צריכה לרצות לעשות את מה שאומר לך, את לא צריכה לחשוב, נכון?, שאל.
"לא, כלומר כן, מה שתגיד לי".
הוא נעמד ליד המיטה, ממתין.
היא התקרבה אליו כמהופנטת, לא שואלת את עצמה אפילו מה היא עושה, נעמדה מולו, נרעדה קלות כשברק קר חלף בתוך קיבתה, מרעיד את כל פנים גופה, חיוך עלה שוב על פניו, והייתה זו הפעם הראשונה שהיא ראתה את חיוכו שלם, ולא חצוי, הוא היה שונה מאד מחיוכו העוקצני הרגיל, היה זה חיוך של גבר, היודע שהוא נמצא בשליטה מלאה על המצב, מבלי משים, עצמה את עיניה וליקקה את שפתיה היבשות.
"התפשטי".
כמי שנמצאת תחת השפעת היפנוזה, היא פשטה את חולצתה ומכנסיה, התירה את תפס חזייתה, שנפלה על הרצפה, אצבעותיה אחזו בתחתוניה והפשילו אותן עד קרסוליה, היא בעטה בהן, חלצה גם את נעליה ונותרה עומדת מולו עירומה, ממתינה.
הוא הדף אותה בעדינות לאחור, לעבר המיטה, עד שנשכבה על גבה, שערה החום מתחכך בקולות אוושה זעירים בכרית הסאטן השחורה, הוא משך את אחת מידיה אל מאחורי ראשה, מכניס אותה אל תוך האזיק המחובר לקיר, גל של פחד חלף בבטנה, נזכרה שהיא למעשה לא מכירה את האיש הזה, אך לפני שהספיקה להסס, נסגר האזיק על פרק ידה וידה השנייה הצטרפה במהרה לראשונה. היא חשה עצמה לראשונה חשופה וחסרת מגן באמת, ידיה כבולות מעל ראשה, לא מסוגלת לזוז ולא להסתיר את אבריה הצנועים.
הוא עבר אל מרגלות המיטה, ומשך את רגלה הימנית לפישוק, כובל גם אותה ברצועה רכה, המשיך אל הרגל השמאלית, ברגע זה כמעט חשבה להתנגד, לא יכלה לשאת את התחושה החשופה, בגופה העירום, המפושק והפתוח על המיטה.

הוא נעץ בה את עיניו, שהשלהבת השחורה שבהן הבהיקה גם באור הקלוש, שבקע משתי מנורות ספוט מעומעמות בצידי החדר.
המבט העז העביר בה רעד, יודעת שהיא בידיו כעת, לגמרי בידיו, שהוא לא יניח לה להשתחרר גם אם תתחנן.
גרונה ננעל מעצמת המתח שהייתה שרויה בו, ורטטים חלפו בבטנה המתכווצת, חשה את הפעימה בין רגליה, כשמבטו הקר והבטוח, חלף על המרווח הגלוי והעירום שביניהן, ציפייה מעורבת בפחד פשטה בה והיא עצמה את עיניה, מפקירה את גופה ונשמתה בידיו של המבקש בעלות עליה.
הוא רכן לעברה, היא חשה את נשימתו החמימה על סנטרה, הוא נטה אל השידה שבצד המיטה ולקח ממנה דבר מה.
היא הספיקה לפקוח את עיניה בזמן כדי לראות כיסוי עיניים שחור, שמיד לאחר מכן כיסה את עיניה.
היא לא הביעה כל התנגדות, ידעה שעם כל סימן של חוסר ציות מצדה, הוא עשוי לומר לה ללכת, והיא לא רצתה בכך.
היא נותרה דמומה באפלה, מתמסרת לגורלה.
היא חשה את גדי נוטה שוב לצד השידה, שמעה רחש קל שלא ידעה לזהותו, מיד לאחר מכן החלו אצבעותיו ללטף ליטופים קלים סביב פטמתה השמאלית, במעגלים
מתרחבים וקטנים לסירוגין, היא נרעדה, כשחשה את השערות הזעירות שעל עורה מצטמררות ומזדקרות, פטמותיה התקשו, הוא הוסיף ללטף את שדה הרגיש, בקצות אצבעותיו, מתווה מעגלים פעם בכיוון אחד ופעם בשני, בקושי נוגע בפני העור. היא כמעט והתחננה, שיגע בה באופן החלטי יותר, אך עוד לפני שהעזה לבקש, ניתן
לה מבוקשה, אצבעותיו נגעו בפטמתה השמאלית, ליטפו אותה ברכות, וממש באותו רגע היא חשה נטף של אש נוטף על פטמתה הימנית, צורב אותה בחום.
היא זעקה כשהכאב הלא מוכר הציף את מוחה, נושא עמו עונג עז אל מרכזי גופה, מרעיד עימו את הדגדגן שלה, שהיה כעת תפוח ורוטט.
לאחר מספר שניות, חשה נטף נוסף, מעט הצידה מהראשון, ועוד אחד.. וכך זה נמשך, כשכל אותו זמן, ידו מוסיפה ללטף בעדינות את פטמתה הימנית והחלה ללטף את דרכה כלפי מטה, אל המקום אשר המתין לו, ברעב כה עז.
טיפות הלהבה הוסיפו לנשור על עורה החלק, נופלות כל פעם בנקודה לא צפויה אחרת, כל טיפה כזו גרמה לה להתעוות ולזעוק באופן לא נשלט, וגופה כולו היה
מתוח בניסיון לשלוט בו. כל טיפה כזו נשאה עימה את הלהבה שבה בזרם עז של גירוי אל כל מרכזיה הרגישים, מגרה אותה עד אין קץ. היא התפללה שהלהבות הקטנות יפסיקו לנטוף על עורה הנצרב, אך גם ביקשה שהגירוי יימשך.
היא חשה את הלחות שבערוותה מדגדגת אותה, כמעט נוטפת ממנה בעוד הטיפות הלוהטות מוסיפות לנשור עליה, להקפיץ אותה כל פעם מחדש.
ידו מצאה את מקומה על הדגדגן שלה והחלה לעסות אותו, בקצב שהתאים לקצב נשירת הטיפות.
יסמין חשה באורגזמה אלימה, המתחילה להציף את הכרתה, כשהגירוי הלך ועלה אל מעבר לכל סף שיכלה לשאת, "ככןןןן, ככןןןן, זהו, אני, אני", החלה זועקת.
ברגע זה ידו עזבה את ערוותה וסטירה עזה נחתה על צד בטנה, היא הזדעזעה וייבבה.
"את לא תגמרי עד שאני אגיד שמותר לך, ברור?" הוא שאל בקול שקט, בשליטה מלאה.
היא יבבה שוב והנהנה בראשה, רק רוצה לחוש את מגעו שוב בין רגליה.
סטירה נוספת נחתה על צידה השני של בטנה, "שאלתי משהו, ואני רוצה שתעני לי", הקול השקט חזר.
"כ-כן, הבנתי, אני לא אגמור עד שתרשה לי", ענתה בקול קטן, אך ברור.
ידו חזרה ללטף את הדגדגן התפוח והסמוק שלה, וטיפות האש חזרו לנשור על גופה, מעבירות בה עוד ועוד זרמים של גירוי עילאי, היא חשה את הגירוי מתעצם, אך חשקה שיניה ובכל כוחה עצרה אותו מלעלות מעבר לסף, שרירי גופה היו
מתוחים עד קצת יכולתם, עד כדי רעד, היא חשה שהגירוי יוציא אותה מדעתה, כשידו החלה מעסה את הדגדגן שלה בכוח רב יותר, כמעט מאלצת אותה להגיע לשיאה.. כמעט. היא ניסתה להירתע מהיד העושה בה כבשלה, אך הדבר לא עלה בידה, ידו עקבה אחריה בכל תנועה שלה, הוסיפה להתעלל בבשרה, להעניק לה את הגירוי המתוק והמרושע.
לרגע הוא עצר את מעשיו, והיא התרפתה מעט כשחשה את הגירוי שבגופה, חוזר לרמות שיכלה לשלוט בהן, אך לא לזמן רב.
היא הרגישה תנועה על המזרון, הוא טיפס אל המיטה, גופו בין ירכיה הפסוקות, הכבולות, התקרב וחדר באחת לתוך
גופה המעונה והמגורה.

טיפות הלהבה הקטנות חדלו מלנשור על גופה, אך ידו חזרה לעסות את הדגדגן שלה, בעודו חודר אליה, נצמדת בין גופו לבין גופה.
פיו היה על פטמתה השמאלית ושיניו נגסו בה נגיסות קטנות, בקצב החדירה שלו.
הדקירות הזעירות, כואבות ומגרות, היו יותר משיכלה להכיל, היא החלה לייבב מעוצמת הגירוי, לא יכולה לשאת עוד את הדחף העולה בה להניח למתח הצבור בה מלהתפרק, אגנה החל לרטוט, הוא שינה מעט את תנוחתו, פיו עזב את פטמתה וסטירה עזה נחתה על לחיה.
"מה אני אמרתי לך?, את לא תגמרי עד שאני ארשה לך. את זוכרת את זה?"
היא הנהנה בכאב, "כן, כן".
"אז למה נדמה לך שהרשיתי לך?" הוא שאל, קולו נוזף בה כבילדה סוררת.
"אני מצטערת.. אני כבר לא יכולה להתאפק", ענתה בקול מיוסר.
"לא יכולה? נדמה לך שאת לא יכולה?, אולי את
מעדיפה להפסיק הכל וללכת הביתה?"
"לא, לא הביתה, בבקשה לא, תמשיך, תמשיך. אני.. אני אעשה מה שאתה אומר".
"טוב", נימת שביעות הרצון בקולו הייתה גלויה והוא חזר לבצע את תנועות החדירה והעיסוי, וכמעט מיד חזרה לעוצמתה, האש הלוהטת שבגופה, היא נעה כנגדו, מבקשת להעלות את עוצמת הגירוי לשיא שידעה שתוכל להגיע אליו, אך חוששת לעשות זאת בשל דרישתו.
היא נשכה את שפתה התחתונה על מנת למנוע מהקולות החייתיים לבקוע מגרונה, בעוד שרירי גופה נמתחים עד קצה יכולתם על מנת לעצור את האורגזמה המתעקשת להתפרץ.
"את תעשי כל מה שאני אגיד לך?" הוא שאל, ומילותיו קצביות כחדירותיו אליה.
"כן!" היא ענתה בקול רם, מהנהנת בראשה.
"בטוחה? בלי לשאול שאלות?"
"כן! הכל!" היא התחייבה, בלי לעצור אף לשאול את עצמה אם היא עושה בחכמה.
"טוב.. היית טובה, את יכולה לגמור." הוא אמר, ופיו חזר אל פטמתה, יונק אותה בעוצמה ונוגס בה עד כאב.
חדירותיו נהיו חזקות יותר, היא באמת לא יכלה לשאת יותר, כל הלהט שהצטבר בגופה התפרץ בהתפרצות עצומה של חום, שנזרק אל כל קצווי גופה, חוזר בגלים, עוד פעם, ועוד פעם, ועוד אחת.. היא נאנקה בקול, זועקת ומשמיעה קולות נהמה חסרי הבחנה, כל גופה מתפתל תחתיה בעוצמת הגלים ששטפו את גופה.
הוא המשיך בחדירותיו העזות, עוד, ועוד, ועוד, והיא חשה שגופה נענה לו בהתפרקות קולנית אחת אחרי רעותה..
היא חשה שאינה יכולה לשאת יותר את עוצמת ההתכווצויות בגופה, אך הוא עוד המשיך לשדר לגופה את רצונו בעוד, וגופה המשיך בכך, עד שבהתפוצצות אחת אחרונה גבה נמתח, והיא צעקה כחיה, הוא האט את תנועותיו ויצא מגופה.
היא נחה, גופה רפוי לגמרי, ידיה שמוטות בתוך האזיקים שכבלו אותן.
הוא התקדם על גופה, עד שהגיע בקרבה רבה אל פניה. היא חשה משהו חם ונוקשה מגשש על פניה ומיד קלטה אותו אל תוך פיה.
הוא נאנק אנקת שביעות רצון כשהחלה למצוץ אותו, כמעט נחנקת, בשל תנוחתו המוזרה של ראשה, אבל ממשיכה כאילו חייה תלויים בכך.
היא שאבה אותו אל פיה, במלוא אורכו, הניחה לו לצאת כשלחייה מתהדקות סביבו ולשונה מתפתלת בחלקו התחתון, וחזרה על כך עוד ועוד, עד שהוא החל לנהום ולחדור אל תוך פיה בכוח, גורם לה להשתנק אך מתעלם מכך.
היא פחדה מעוצמת תנועותיו, פחדה שלא תצליח לנשום, אך לא הפסיקה, ממשיכה בתנועותיה, לפתע נמתח, מפיו בקעה הנקת שחרור ורגע לאחר מכן הוא התפרץ אל תוך פיה במטחים חוזרים של נוזל חם ומלוח-מריר, שמילא את גרונה.
היא עצרה את נשימתה עד שהנוזל חדל מלפרוץ אל גרונה, בלעה אותו לתוכה, מהדקת תוך כך את פיה סביבו, הוא נרעד כשינקה אותו עד תום ואז השתחרר מתוך פיה לאיטו.
היא נשמה כמה נשימות עמוקות והתרפתה, שלווה עמוקה אפפה אותה, שלווה שמזה זמן רב לא חשה, חשה מסופקת, כפי שלא חשה מעולם, הוא ישב עדיין על בטנה, שריריו רפויים אף הם.
יסמין החלה לחוש את כל הכאבים הקטנים בגופה, התכווצויות שרירים, הכאב הקל בפרקי ידיה מהלחץ שהפעילה על האזיקים, וכך גם בפרקי רגליה, הצריבות הקטנות על כל חזה ובטנה, כאב החיכוך בשפתיה ובפיה, תחושת השפשוף בערוותה ובדגדגן שלה, שהחל עתה להירגע ולחזור למסתורו.. היא רצתה להתכרבל לתנוחה נוחה יותר, לעצום עיניה ולהירדם, "אתה לא הולך לשחרר אותי עכשיו?".
"למה יסמין, כבר הספיק לך?", שאל בנימה ממזרית, מעביר את אצבעו על פני טיפות השעווה הקרושות שעל שדה.
היא נפעמה לדרך שבה ביטא את שמה, איש לא ביטא אותו כך קודם, מפיו הוא נשמע כל כך.. מגרה.
היא הביטה לכיוונו בעיניה המכוסות, כמעט רואה את הלהבה האפלה שבעיניו, דרך הבד השחור, "רק אתה תחליט אם מספיק לי, גדי!", ענתה בשקט.
"מספיק לרגע זה", ענה, שיחרר את ידיה ורגליה, דחף את ידיו מתחת לגופה הדווי והעירום, הרים ונשא אותה לחדר האמבטיה, שם העמידה על רגליה הרועדות, "התקלחי ואח"כ לכי לישון, הערב לא הסתיים", אמר ודבריו הרעידו את גופה, "טוב גדי", היא מלמלה.
היא התקלחה, יבשה את גופה וחזרה לחדר השינה, השתרעה על המזרון ונרדמה תוך שניות.
כשהתעוררה, מצאה את עצמה מוטלת שוב על גבה, ידיה אזוקות שוב, עיניה מכוסות, אך רגליה חופשיות.
היא חשה בידו המלטפת את גופה, חופנת את שדה, שתי אצבעות מוללו את פטמתה וצבטו אותה, ידו שליטפה את שדה, ירדה לתחתית בטנה, אצבעותיו הפרידו את שפתי מערתה וראשו נטמן בין ירכיה.

היא גנחה חשה את כל מיציה זורמים לאורך פניו, ידיה היו קשורות, עיניה סגורות ורגליה פסוקות, לכאורה חסרת יכולת תגובה, אך אגנה היה חופשי ומשוחרר, היא הניעה אותו ומרגע שגדי הבין, הוא מיקם את לשונו, כך שהיא זו שהכתיבה את הקצב, למעלה, למטה ולצדדים, היא נכנסה לריתמוס וצללה לתוך שכרון חושים…,לפתע נחלץ גדי מבין רגליה, אך היא כמעט שלא הספיקה להגיב, כשלפתע שוחררו ידיה, בשתי ידיו הוא אחז במותניה, סובב אותה באחת על ביטנה, היא חשה את זכרותו הקשה מתהדקת אל בין פלחי ישבנה, ידיו גיששו את דרכם אל שדיה והיא, שכה רצתה בכך, הגביהה את פלג גופה העליון להקל עליו.
הוא עיסה את שדיה והחל למולל ולצבוט את פטמותיה,
הצביטות והעיסוי, הזרימו תחושות עונג היישר לדגדגנה, כמו היה חוט של קסם משוך, מן הפטמות לדגדגן, היא חשה את האביונה גואה בה אברו התחכך בחריץ שבין פלחי ישבנה ואז הוא השאיר את ידיו על פטמותיה, אך פניו שהיו עד עתה חפונות בצווארה ופיו שעסק בנשיקה ובנשיכת בדלי אזניה, צנח לו למטה במורד גבה, לפתע חשה את חלקת לשונו ….שם, במקום האסור …בחור שמאחור, היא נרתעה לשניה, אך נזכרה בכאב שהסבו לה אצבעותיו ובטיפות האש שהציפו את מוחה, היא החניקה את תגובתה הכמעט אוטומטית והתמכרה לתחושה החדשה, המענגת והלא מוכרת. לשונו שיחקה בחור אחוריה, ידו האחת, שבינתיים חמקה משדה השמאלי, הייתה כבר בתוככי ערוותה ומשכה משם את מיצי התאווה שלה, אל נקב ישבנה.
התערובת של רוקו ומיציה הפכו את החוויה לרטובה משהו וממכרת, הוא החל בעדינות…לגעת לה באותו מקום….(היא אפילו חרדה להגות את השם במוחה) ואט אט הכניס לתוך אחוריה שתי אצבעות.
יסמין לא זזה, מנסה להרפות את שרירי פי הטבעת, אצבעותיו העמיקו, היא נרעדה התחושה הייתה עילאית ולפתע הבינה שהוא מתקרב בידיו לנקודה שהיא ידעה לפתע שאם יגיע אליה, היא תתפוצץ….
הוא הרימה את עכוזה כלפיו רומזת לו שימשיך מחניקה את תמהיל המילים הגסות שרצתה לאמר ( היא חשבה על 'קרע אותי, פתח לי את התחת') אך החינוך שקיבלה לא נתן לה לאמר אותן.
גדי לא היה צריך שיאמרו לו, הוא הבין, הטית גופה רמזה לו את שהבין, הוא הצליח להביא אותה למקום שהוא רצה שהיא תהיה בו, כדי שהיא אחר כך תרצה בו בעצמה.
הוא שלף את אצבעותיו מתוכה, התרומם ושוב היה אברו בין פלחי ישבנה אלא שלא כמקודם ידו כיוונה את אברו המתוח אל הפתח האחורי של גופה הבתול עדיין ובאיבחה אחת הוא חדר לאחוריה.
הוא רצה להכאיב לה, אונו חישב להתפרץ רק למראה ולמחשבה שמימש את הפנטזיה שלו.
אך הוא דחק בעצמו שלא להתפוצץ בתוך מעיה, התקדם בתוכה, חש את התכווצויותיה, היא זעקה מכאב ומתענוג, המהולים זה בזה,
"עוד, עוד…חזק, ככן, שם כן….,קרע אותי, קרע לי את התחת!", זעקה ופורקנה הציף אותה, מלווה בכאב נוראי באחוריה, אך גם בעונג עילאי, חשה במעומעם את נוזליו הממלאים את מעיה.
היא צנחה על המזרון, אברו עדיין בתוכה, מתנשמת בכבדות.
"תבואי שוב בשבוע הבא, באותו יום ובאותה שעה", לחש לתוך אוזנה.
"כן, כן, אני אבוא, בטח שאבוא", ענתה, פניה בתוך הכרית

תגובות ? (אין צורך להזדהות)