המועדון של…

סיפור מאת רז

שוב ליל חמישי ואני בדרכי לאותו המועדון.
ממתין בתור ונכנס פנימה. לבד.
המועדון הומה אדם.
את כרגיל רוקדת במרכז הרחבה.
אי אפשר לפספס אותך.
אני מתיישב על ספה בפינת vip שהזמנתי מראש.
הפינה הקבועה שלי.
כבר חודשיים שאני מזמין אותה בכל יום חמישי.
ממנה אני יכול לצפות בך בקלות.
המלצרים כבר התרגלו אליי יושב לבד בפינה הזאת.
אולי הם אפילו מרחמים עליי.
אבל לא אכפת לי.
גם לא אכפת לי לשלם עבור כל הפינה ולשבת לבד.
אני רק רוצה לצפות בך רוקדת כל הלילה.
התמכרתי למראה שלך. לתנועות שלך.
בסוף כל לילה כזה אני חוזר הביתה ומאונן עלייך.
פעמיים. לפעמים שלוש.
משחזר לעצמי מה עשית כל הלילה.
מתי רקדת, עם מי, מתי הזמנת משקה מהבר, מתי נעלמת לשירותים.
משחזר הכל עד הרגע שבו את עוזבת את המועדון.
אני כמובן עוזב אחרייך.
אין לי מה לעשות שם בלעדייך.
אבל הלילה הזה רק התחיל.
המלצרית ניגשת אליי.
אני מסמן לה להביא לי את המשקה הקבוע.
היא לא מתעכבת והולכת לכיוון הבר.
היא יודעת שאני מרוכז בדבר אחד בלבד ושהיא מפריעה לי.

אני מרוכז בך…
עוקב אחרי תנועותייך.
עוקב אחרי הסנכרון המושלם שלך עם המוסיקה.
עוקב אחרי הגוף המדהים שלך בשמלה המתנפנפת.
למדתי להכיר אותך.
אני יודע איזה שירים מרימים לך.
אני יודע באיזה שיר תפסיקי לרקוד ותלכי לשתות על הבר.
אני יודע איזה גבר יצליח להתקרב אלייך,
ואיזה גבר יצטער שבכלל ניסה.
את לא באמת רוצה אותם.
את נהנית מחברתם.
את נהנית לרקוד איתם.
את משתעשעת בהערצה שלהם אלייך.
אבל את רק משחקת בהם.
מעולם לא יצאת המועדון עם מישהו מהם.
עשרות ניסו אבל אף אחד מהם לא עניין אותך.
תמיד עזבת את המועדון בגפך.
אני עוקב אחרייך.
אני יודע…

השעה שתיים בלילה
ואני אחרי הכוסית השלישית.
לא מסיר ממך את העיניים.
כיוון שאני מכיר אותך,
אני יודע שהלילה הזה שונה.
הלילה הגברים עוטפים אותך.
הלילה את מאפשרת להם יותר.
מתקרבים, מתרחקים, מתחלפים.
נוגעים לא נוגעים.
אני יודע שאת לא רוצה אותם,
ובכל זאת היום זה מפריע לי.
אבל את ממשיכה בשלך…
מה את עושה? עושה לי דווקא?
אני לא רוצה לצפות בזה יותר.
הספיק לי ואני מחליט לעזוב.
ככה בשיא הלילה
אני מסמן למלצרית שתסגור חשבון.
ממתין.
שיר מתחלף ברקע.
את השיר הזה את לא סובלת
ועוד רגע תתיישבי על הבר למשקה.
אבל הפעם את לא מתיישבת על הבר.
את מתרחקת ממנו.
לאן את הולכת?
גבר עוצר אותך בדרך ולוחש לך באוזן.
את הודפת אותו הצידה.
ממשיכה ללכת ומתקרבת לפינה שלי.
מתיישבת בלי לומר מילה.
לוקחת את כוסית הוויסקי שלי,
ומסיימת אותה.

אני מביט בך דרוך.
את מתעלמת ממני או לפחות זה מה שאת מנסה לשדר.
מביטה למרכז רחבת הריקודים.
זו הפעם הראשונה שאני מביט בך כל כך מקרוב.
אני ממש יכול להריח אותך.
השיער הבהיר שלך גולש על שמלתך השחורה.
את הרבה יותר סקסית מקרוב
אבל הפנים שלך… הפנים שלך כועסות.
אני חייב לומר לה משהו… לשבור את הקרח.
"הי" אני מהסס.
את מניחה את הכוס הריקה שלי.
מפנה אליי את מבטך.
חודרת לתוך עיניי.
כועסת…
"יש סיבה מיוחדת שאתה לא ניגש אליי?" את שואלת.
אני קצת מתבלבל.
"את… את תמיד מוקפת גברים" אני עונה.
"חודשיים אתה עוקב אחריי ולא מצאת רגע אחד לגשת אליי?"
אני נבוך. לא חשבתי לרגע שהבחנת בי עד היום.
לא יודע איך להגיב.
המלצרית חוזרת עם החשבון ומצילה אותי.
לפני שאני מספיק לקחת אותו את מגישה לה את הכוס הריקה.
"עוד אחד כזה" את מבקשת.
המלצרית מביטה בי ואני מהנהן לאישור.
"נעים מאוד, רז" אני מתעורר ומושיט לך את כף ידי.
את מסתכלת על היד שלי בבוז.
"אתה רוצה ללחוץ לי את היד?"
שוב את מביכה אותי.
אני מושך את היד לאחור אבל את תופסת את האצבע שלי.
דוחפת אותה לפה שלך.
מוצצת אותה.
אני נאלם.
את מוציאה את האצבע רטובה.
את מובילה אותה אל מתחת לשמלה שלך.
מצמידה אותה אל התחתונים שלך.
אני מרגיש אותם.
תחתוני תחרה.
באצבע נוספת את מסיטה אותם הצידה.
ומאפשרת לאצבע שלי לעבור אותם.
עכשיו אני מרגיש אותך.
מרגיש את פתח הכוס שלך.
את מנווטת את האצבע שלי.
מפרידה בעזרתה את שפתי הכוס,
ואז את דוחפת אותה פנימה.
את כבר רטובה לגמרי
גם בלי האצבע הרטובה שלי.
את משחקת איתה בכוס שלך.
פנימה והחוצה.
לאט.
אני מביט בך,
ואת בי.
שנינו חמים לגמריי.
המלצרית מגיעה עם כוסית השתיה,
ואת שולפת אותי מתוכך.

המלצרית מניחה את הכוסית ומתרחקת.
אני מביט בך בציפייה.
מה עובר לך בראש?
את מביטה בי בחזרה.
עובר עוד רגע בלי תזוזה.
"רצית לומר משהו?" את שואלת אותי.
"רציתי משהו. אבל לא לומר" אני משיב.
ואז אני תופס את הירך שלך,
ומושך אותה לצד השני של הגוף שלי.
מושיב אותך עליי, מולי,
הבירכיים שלך על הספה, עוטפת אותי בירכיים שלך.
"רציתי לנשק אותך" אני ממשיך.
יד אחת שלי עדיין על הירך,
והיד השנייה עוטפת את צווארך,
ומקרבת אותו אליי בעדינות.
השפתיים מתקרבות.
נוגעות אלו באלו.
כל כך רכות.
בדיוק כמו שדמיינתי אותן.
אני שואף את נשיפתך,
ואת את שלי
השפתיים נצמדות.
הלשונות נפגשות.
אנחנו טועמים זה את זו.
מתנשקים בלהט.
מתערבבים ולא מרפים.
ביד אחת שלך את אוחזת בסנטר שלי.
דוחפת אצבע שמפרידה בין שפתותינו.
אני מנסה להתנער ממנה.
"רגע" את עוצרת אותי.
שולחת את ידך אל השולחן.
אל כוסית הוויסקי.
לוגמת ממנה לגימה איטית וארוכה.
ביד שאוחזת בפנים שלי את לוחצת על הלחיים.
הפה שלי נפתח.
את שוב נצמדת אל השפתיים שלי.
משחררת לתוכי את הוויסקי ששמרת בפיך.
מנשקת אותי, אוכלת אותי,
חונקת אותי עם הנוזלים והלשון שלך.
המשקה נוטף מאיתנו.
זולג אל מחוץ לפיות שלנו.
מטפטף עליי… עלייך.
את שוב מתנתקת מפי.
מלקקת ממני את הטיפות.
מהסנטר,
מהצוואר,
מוצצת אותי,
מתעכבת,
לא מפספסת טיפה.
"תחזרי אליי…" אני לוחש לך.

את חוזרת אל שפתיי.
חוזרת לנשק אותי.
מחדירה אליי את לשונך.
כבר הספקתי להתגעגע.
את שולחת את ידייך אל הג'ינס שלי.
מתחילה לפתוח לי את הכפתורים.
"לא כאן" אני עוצר אותך ואוחז בידייך.
"אנחנו לא לבד"
"וחוץ מזה… מגיע לך טוב יותר"
את מביטה לי בעיניים ואומרת באסרטיביות.
"כאן… ועכשיו… אני חייבת להרגיש אותך"
המבט שלך החלטי.
ברור לי שאי אפשר להתווכח איתך.
אני משחרר את כפות ידייך,
ואת פותחת את הג'ינס.
את מתחילה ללטף את הזין שלי מבעד לתחתונים.
הוא התחיל להתקשות ברגע שהתיישבת לידי.
את מרוצה מעצמך.
"באמת חשבת לאכזב אותו?" את שואלת בחיוך ממזרי.
הפינה החשוכה שלי מסתירה אותנו.
את דוחפת יד אחת לתוך התחתונים שלי.
תופסת אותו ושולפת החוצה.
מסתירה אותו תחת השמלה שלך.
משחקת בו ומלטפת אותו.
עוברות שניות ספורות לרגע את עוזבת אותו.
נראה שאת מתאמצת לעשות משהו מתחת לשמלה שלך.
לא ממש ברור לי מה.
כשאת חוזרת לאחוז בזין שלי אני מבין.
דחפת את היד שלך לתוך הכוס.
הוצאת ממנו את הנוזלים שלך.
עכשיו היד שלך רטובה לגמרי.
ואת מאוננת לי.
משפשפת לי את הזין.
מעמידה לי אותו עוד יותר.
מחרפנת אותי.
ביד השניה את תופסת את ראשי בשיער.
מצמידה אותי אלייך.
מנשקת אותי.
אני כל כך רוצה אותך.
רוצה להרגיש את הגוף שלך.
אני שולח את הידיים שלי אל מתחת לשמלה שלך.
עוטף את הישבן שלך.
מצמיד אותך אליי.
את כבר לא יכולה לעשות לי ביד כשאת צמודה כל כך.
אבל לא אכפת לי.
אני רוצה להרגיש אותך.
הזין העומד שלי פוגש את התחתונים שלך.
הם רטובים לגמרי.
את מניעה את האגן שלך.
מגבירה את החיכוך עם הזין שלי.
אני משתגע.
את פשוט משגעת אותי.
אני נצמד לאוזן שלך.
כל כך חיכית כבר לשמוע אותי אומר לך…
"אני מת לזיין אותך…עכשיו".

"לא שמעתי" את אומרת.
מחליטה להעניש אותי על הזמן שחיכית לי.
אני שוב לוחש לך באוזן.
"לא שמעתי" את מגבירה את קולך ומסמנת על הרעש במועדון.
"אני…חייב… לזיין… אותך…" אני צועק.
את שוב עם מבט של מרוצה מעצמך.
אנחנו ממשיכים להתחכך זין בכוס,
ואת מחליטה להמשיך להתגרות בי.
"לא כאן" את מקניטה אותי.
"וחוץ מזה, אני עם תחתונים".
לא זה לא… תמיד! אבל לא הפעם.
אני מוטרף ממך.
מהריח שלך.
מהמגע שלך.
הבאת אותי לנקודת האין חזור.
אני משחרר יד אחת מהישבן שלך.
משחיל אותה אל מתחת לשמלתך.
תופס את החלק הקדמי של התחתון שלך.
מביט בעינייך.
גם את קצת מופתעת.
בתנועה מהירה אני מושך את התחתון אליי.
קורע אותו ממך.
את משמיעה קריאת כאב.
אבל אני לא מסוגלל להמתין ולתת לך להתאושש.
אני חוזר לתפוס אותך בישבן.
מרים אותך אליי.
מעל הזין הזקור שלי.
אני מכוון אותך אליו.
מצמיד אותו אל פתח הכוס שלך.
השפתיים שלך עוטפות את הכיפה שלי.
עוד מבט בעינייך לפני שאני חודר אלייך.
מוודא שאת רוצה את זה לפחות כמוני.
את מחכה, מצפה, משתוקקת, …
בבת אחת אני משחרר את האחיזה שלי ממך.
את נופלת עליי…עליו.
על הזין הניצב שלי.
נחדרת,
חזק,
עמוק,
עד הסוף.
משמיעה זעקה חדה.
שנינו קופאים מחובקים.
אני בתוכך.
עמוק בתוכך.
כל כך חם ורטוב.
כל כך חיכיתי לך…

את מתחילה לנוע מעליי.
להרים ולהוריד את עצמך.
מתרוממת לאט.
ויורדת בחוזקה.
אוחזת את ראשי בידייך.
מצמידה אותי אל החזה שלך.
מגבירה את הקצב.
אנחנו מזדיינים.
בלהט ובתשוקה.
מסונכרנים אחד לשניה.
מחוברים זו לזה.
אני מתקרב לסף.
"אני עומד לגמור" אני מכין אותך.
"אתה תגמור כשאומר לך" את עונה לי.
ממשיכה לרכב עליי.
לזיין אותי.
אני לא יכול יותר.
ואת,
גונחת,
רועדת,
את גומרת,
מאשרת לי,
"אני רוצה אותך"
"עכשיו"
תגמור!"
"תמלא אותי!!"
אני אוחז לך באגן.
מושך אותך בעוצמה בפעם האחרונה.
מצמיד אותך חזק.
אני עמוק בתוכך עד כמה שאפשר.
מרתק אותך אליי.
ואני גומר…. וגומר בקול…
משחרר לתוכך את כל הזרע שהצטבר בי מהרגע שראיתי אותך לראשונה.
משחרר לתוכך את כל כולי.
רועד בכל גופי.
מחבק אותך בלי לעזוב.
נשאר איתך עוד רגע ללא תנועה.
ועוד אחד.
מסדירים נשימה.
שנינו בהלם מעוצמת החוויה.
חיבור מטורף.
את מניחה את ראשך על ראשי.
"אני צריכה לזוז" את לוחשת לי ומלטפת אותי.
בלית ברירה אני מרפה ממך ואת ממני.
מסתכל עלייך מתארגנת.
"לא אמרת לי מה שמך".
"לא שאלת" את קורצת "נועה".
"מתי אראה אותך שוב נועה" אני שואל.
"חמישי הבא?" את מציעה ועומדת לעזוב.
"אני לא מסוגל להמתין לך עד חמישי הבא" אני ממהר לענות.
את עוצרת,
מביטה בי שניה ארוכה,
מושיטה לי את ידך ואומרת…
"אז בוא…"

אשמח לתגובות,
רז
חשבון הטוויטר שלי [email protected]

13 מחשבות על “המועדון של…”

  1. ככה ארוטיקה מוצלחת כתובה. ראיתי אותי בסיפור. עקבת.גם אחריי 🙂 חג שמח

    הגב
  2. 9.5 – כמעט מושלם … ציפיתי לאיזה טוויסט בסוף אבל אולי זה רק אני

    הגב
  3. רז היקר , כתבת חכם, הכל מוגש במינון הנכון.
    האפלוליות, הסקסיות, ההפתעות.
    יש התחלה, יש אמצע וסוף טוב.
    לגמרי כיף לקרוא אותך.
    תודה ????

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)