ישבן בחוטיני

הטיטנים ואפרודיטה – חלק ז' + ח'

סיפור מאת קוסמופוליטנית

לתחילת הסיפור

השלמות לבגרות

נהייתי חמדנית. רציתי אותו בכל הפתחים. אמרתי לו. ג' אמר שסבלנות היא תכונה אלוהית. "את אלה צעירה. זה יקרה".

אחרי שבועיים  וארבעה משגלים אנליים נוספים, בסקאלה עולה של עונג, זה קרה. לא לפני שלימד אותי להתרוקן עם שפורפרות חוקן קטנות וחומר סיכה משכך. לא לפני שלימד אותי לדפוק את עצמי עם שתי אצבעות כהכנה לחדירה שלו. לא לפני שהסביר לי שפלאג אנאלי(אני תלמידה סקרנית, קראתי באינטרנט) זה וולגרי. 

ג' אמר לי "הריח של הזרע שלי עושה לך קצת בחילה נכון?" "כן" עניתי "ואני לא יכולה להפסיק להריח אותו. לא יכולה". "טוב" אמר והשתתק. נשכבתי על הבטן, מתחילה למרוח שמן. ג' עצר אותי אמר שהנה זה מגיע. "את מחליטה מה הלאה". התהפכתי בחזרה על הגב. התשובה שלי מוכנה כבר חודשים. "תשכב על הגב" אני אומרת לו ומניחה כרית מתחת לראשו, מודעת לפגיעות גופו האפור, הרחב, לקלישות שיער ראשו, לפניו המבוגרות עוד יותר במבט על.

ג' שוכב, כרסו משתפלת לצדדים ואני מעמידה לו בתנועות מיומנות. הוא לימד אותי ואני למדתי. משפשפת את אברו, כפי שהוא אוהב. חופנת את אשכיו, מעבירה אצבע על הפס שמתחת לשק האשכים, בעודי ממוללת אותם, מרפרפת על פי הטבעת שלו. "אתה תשכב ותהנה" אני אומרת את הטקסט שכבר שבועות ארוכים אני מגלגלת בראשי. כשאברו מוכן אני עולה מעליו בפיסוק. "תסתכל טוב, זה יקרה רק פעם אחת בחיי ובחייך". ג' מיטיב את הכרית מאחורי ראשו. "אתה מוכן?" אני שואלת במין היפוך תפקידים. "אני מוכן מהפעם הראשונה שראיתי אותך עומדת בדלת, לפני קצת יותר משנה". אני כל כך רטובה שנדרשת שליטה עצמית גדולה לא להחליק עליו בשנייה וחצי. אני יודעת שזה לא יכאב. אני כמעט בטוחה גם שלא אדמם, לאחר כל החודשים של החדרת האצבעות שלי ושלו. מתבוננת בעיניו. מודעת לחלוטין כיצד נראה גופי הדק, השרירי, נישא מעליו. יודעת בדיוק כיצד רואה את שדי האגסים שלי מזווית שכיבתו, כיצד מותני מתרחבות מעל אגנו מעל בטנו הרחבה. מקשיתה מעט את גבי לאחור, אני אוחזת באברו ביד יציבה וחזקה ומורידה עצמי באיטיות. מרגישה את ראש אברו נוגע בפתחי. עם הרבה שליטה עצמית אני מחככת את אברו בין השפתיים ועל הדגדגן שלי. ממצה את העונג, את הציפייה. רואה את הריכוז בפניו. לאט אני פוקדת על עצמי. לאט. רואה את פיו מבטא את המילה ללא קול. אני נותנת לאברו לחדור אלי. לחדור אלי. לחדור אלי. שוקעת עד הסוף. זה לא כואב זה אחר. אני מלאה, עוברת בי המחשבה. ג', קורא את מחשבותי ואולי שוב מלמלתי, אומר "אני ממלא אותך". אצבעי נשלחת לדגדגן שלי. אינני נעה כלל, רק לומדת את התחושה מבפנים. "תגיד את זה שוב" אני מבקשת, "תגיד לי". "אני ממלא אותך, אני ממלא אותך". "עוד" אני מאיצה בו. "אני ממלא אותך אני דופק אותך". "לא" אני מבקשת. "אל תגיד דופק". "אני ממלא אותך" הוא ממשיך לומר ומשגר אותי לאורגזמת על, הפעם אני רוכנת לפנים בהתכווצויות. ג' אוחז בצידי ראשי עם כפות ידיו הגדולות, מנשק אותי ואומר "אם למות, אז רק ככה". אני תחילה לצחוק, שוברת את הריכוז שלו ושלי. "תשמע" אני אומרת לו, עדיין על אברו, מתחילה לנוע לפנים ולאחור באיטיות. "אף אחד לא הולך למות לא היום ולא מחר. חוץ מזה אני צריכה את הזרע שלך עלי ובתוכי, במיוחד בכוס שלי". "אל תקראי לו כוס. זה האיבר האלוהי שלך. תכבדי אותו" הוא עונה בכובד ראש ואני בתגובה מתחילה לדפוק אותו בתנועות ארוכות מפתלת את גופי עליו. "טוב, אז עכשיו תורך לגמור בתוך האלוהות שלי" אני מכריזה, ממוללת את אשכיו מאחורי, לוחצת קלות ומרגישה את גופו נמתח למשך שניות ארוכות ואז מתרפה. אני נותרת שקטה על גופו. נחלצת בזהירות מאברו, נעמדת מעל גופו, למעשה כורעת מעליו, ממתינה לזרע שיזלוג ממני החוצה. עשרות פעמים תיכננתי את הסצנה הזאת, מביימת אותנו במחשבתי. שרוך צמיג מתחיל להשתחרר מתוכי, מתארך בהדרגה. אני אוספת אותו באצבעותי ואומרת לו "אני לא אוהבת את הריח, זה לא ריח נעים, אבל זה ריח הטיטן שלי" ומורחת על פני את שרוך הזרע שלו. "תריח" אני אומרת וגוהרת עליו לנשיקה ארוכה. ג' מרחיק את פני ואומר "אפרודיטה, זה שמך".

סגירת מעגל פתיחת מעגל

חלק ח'

עברו שבועיים וארבעה משגלים אנאליים עד שעברנו למשגל ווגינלי. עברו 3 חודשים נוספים. אנחנו מתפשטים במקביל. אני זריזה ולבושה פחות ממנו. ממתינה בשקט, עומדת, מהרהרת במין אורלי. כבר זמן מה שאני שואלת אותו והוא מתחמק מתשובה ישירה. אני יודעת, זה צריך להרגיש לו "נכון". אם לימד אותי משהו, אז זה סבלנות, דיוק וקפדנות. אני לימדתי את עצמי להקשיב לגופי. ג' מתיישר, מתבונן בעיני. "את בטוחה?" הוא שואל. "ממתינה לך כבר זמן רב". "טוב, תביאי בננה מהמטבח". ג' הצליח לבלבל אותי, אבל כתלמידה צייתנית אני מביאה בננה. "בואי, שבי לידי, תלמדי למצוץ". נאלצתי לאכול שלש בננות עד שהיה מרוצה. "את רוצה למצוץ?" הוא שואל. "לא, בא לי עוד בננה" אני עונה ושוברת את כבדות הראש שלו ושלי. מצצתי לו, כל כך הרבה מצצתי לו. בחוזקה וברכות, בחיפזון וברוגע בנכלוליות ובעדנה. בכל פעם שעמד לגמור הודיע לי ובכל פעם הרחקתי את שפתי והוא גמר. ג' גמר על כתפיי, חזי, צווארי וראשי הרענן. ורחב בי השקט כאור בשולי הענן. 

הקדמתי את מועדי בחינות הבגרות שלי. הקדמתי את חומר הלימוד. למדתי הרבה מעבר לנדרש. בסיום הבגרות האחרונה הגעתי אליו עם סלסלת שי מהורי. דיברנו. לא התפשטנו, לא הזדיינו. דיברנו.

המתנה לגיוס. ביליתי שעות ארוכות בביתו. בעודו מלמד בחדר העבודה, הייתי קוראת או צופה בטלביזיה עם אוזניות בחדר השינה. נפגשת עם חברות, עם חברים, בילויים של נערות ונערים לפני גיוס. כולם מתכננים תוכניות ואני, אני תוכניתי כבר סדורה. לקראת יום הולדת 18 שאל מה ארצה. אמרתי לו שאני רוצה לשכפל אותו. אחרי שבוע חזר עם תשובה. "אני לא יכול לשכפל את עצמי, אבל יכול למצוא דומים לי. כמה "עותקים" את צריכה" שאל. ביום הולדתי ה-18 ביליתי עם משפחתי ועם חברים. בערב נפרדתי ואמרתי שיוצאת למועדון. בדירתו ישבו ג' ושני אנשים נוספים, זרים. מבוגרים וזרים לי לחלוטין. עומדת במרכז שלשתם סביבי, נוגעים, מלטפים, חוקרים, צובטים. אני בעיניים עצומות ממיינת את הידיים, את המגעים. חשה את גופי מגיב אחרת, במן כוננות ומתח למגע הזר. כל כך קל לי להבדיל בין האצבעות הנוגעות ופולשות לפי, מוצצת אותן. חודרות לפי הטבעת שלי, מרפה שרירים. לאיבר האלוהי שלי, מפסקת רגליים. אני נשענת לאחור על בטן וחזה שאינם של ג', עיני עדיין עצומות. הריגוש מחלחל בי. "מי רוצה מה?" אני שואלת. ידיים מחוספסות מורידות אותי בעדינות על ברכי. מישהו מניח כרית מתחתי. אני, ללא מילים פותחת את פי. איבר נדחק פנימה. בעדינות. אני מוצצת לאט ועמוק. יותר עמוק. משוויצה בכישורי המציצה שלי. משקיעה, חושבת על ג', רוצה שיהיה גאה בי, גאה בעצמי. עוד יותר עמוק. קול זר מודיע לי "אני גומר". ג' מתערב ושואל אם אני מוכנה לבלוע. אני מפסיקה לרגע "היום יום הולדת, היום כן" ועדיין בעיניים עצומות חוזרת למצוץ. בולעת בעומק הגרון, כמעט בכלל לא מרגישה טעם. הזרע מחליק מעבר ללשון פנימה. רק הריח מציף אותי מבפנים. הבחילה עולה, אני מתאפקת. בעיניים עצומות אני קמה. ג' נותן לי יד ומוליך אותי למיטה. "אני רוצה מלפנים ומאחור ביחד". ג' שואל "בטוחה?". "כן, אני ילדת יום הולדת". אני פוקחת את עיני. על המיטה שוכב גבר גבוה, אך לא רזה. מקומט מאוד ואברו אחוז בידו. אני מעדיפה איברים רגילים. לא מתגרה ולא נמשכת לאברי ענק שמצטלמים יפה בפורנו. איבר רגיל ואולי עוד קצת, הכי נוח. "העותק" היה מצוייד באיבר עצום ואני יודעת למיין גדלים. במבט לאחור, הוא הגדול ביותר שחשתי מעולם. רחב, ארוך, מאוד ארוך, מתנדנד בכבדות חסרת תקדים, רוכן מעט כענף עמוס פרי. לפעמים, כשאני נתקלת, באחד ממפגשי, באיבר ענק, אני פשוט מאוננת לו או מוצצת קצת ומשלחת אותו, לא מוצאת סיבה לסבול אי נוחות או כאב. הפעם לא היה מוצא ובכלל, לא חשבתי על התחמקות. גם זה משהו שצריך לנסות, חשבתי לעצמי ולפני שאפחד יותר מדי או אתחרט, הנחתתי עצמי על אברו גונחת מהגודל והקושי. לא, לא מתאווה, לא מייחום, אלא מחמת הקושי להכיל אותו. ג' מאחורי. "את בטוחה שאת רוצה חדירה כפולה?"  אני מסובבת פני אליו "יקירי, אם זה לא יקרה היום זה לא יקרה אף פעם". מסתובבת לפנים מתכופפת לנשק את פני הזקן הקמוטות שחודר אותי כמו סוס לסוסה, מפסקת את ישבני. ג' משמן אותי וחודר לאט ובעדינות. זה כואב ממש. לאט ככל שחדר, זה עדיין כאב, ממלא אותי עד תום. זה כואב ברמה שאיני מורגלת בה. אני נושכת, מבלי דעת, את שפתו התחתונה של הסוס שמתחתי, מקיזה את דמו וקריאת כאב מפיו. לא איכפת לי. אני מרוכזת בתחושה המוזרה של שני האיברים שקורעים אותי, חשה אותם מבפנים. כל כך מוזר וכואב עד מאוד. ג' חש במצוקתי ומפסיק לנוע. "את תחליטי" הוא אומר. אני מתחילה לנוע לאט ובזהירות. זה ממש לא כמו בסרטי פורנו. תזוזה לא נכונה ודקירת כאב פולחת אותי. בהדרגה אני מוצאת את הזוית הנכונה, את הקצב הנכון. גופי מגיב לא רק לשני האיברים הנעים בתוכו. גופי מגיב לתודעה שלי, דנה ביני לבין עצמי אם להתאפק ולמתוח את הכאב המענג או לגמור. בעוד אני מתווכחת עם עצמי, אני שומעת את ג' אומר "תשחררי, תגמרי". קורא מחשבות, כבר אמרתי.

אני מאיצה, מתעלמת מהכאב, חורטת בזכרוני כל ניע, כל שפשוף, כל שליפה ונעיצה, כל נקודת לחץ בנרתיקי האלוהי ובפי הטבעת. כל מתח שריר, כל רעד וגם את קפיאתם את רעדם, את פעימות אברם. ומשחררת וגומרת באורגזמה ארוכה. ארוכה וקשה וכואבת. לא מפנקת. אורגזמה של שלמות חושית.

נחלצת מהם, מתגלגלת לקצה המיטה, מושכת על עצמי את הסדין ונרדמת. התעוררתי, מגבונים ריחניים עוברים על גופי בליטוף קריר. רק אני וג' בדירה. "בואי, מילאתי לך אמבטיה עם שמן ארומטי". ג' נושא אותי על ידיים ומחליק את גופי למי האמבט החמים. מתיישב על שרפרף לידי מלטף את כף ידי. "רק אותך אני רוצה. שתדע לך שחשבתי המון בזמן האחרון ורק אותך אני רוצה". והוספתי "הייתי צריכה להתנסות עם "העותקים" שלך כדי להיות בטוחה שרק איתך אני רוצה להיות".

"את מבינה מה המחירים שנצטרך לשלם?" הוא שואל. אני מפרטת באוזניו את תוכניתי, עליה עמלתי שבועות ארוכים. אני נחלצת מהאמבטייה רטובה וריחנית נצמדת אליו, מורידה אותו לרצפה ואומרת לו "כואב לי בפי הטבעת וכואב לי באיבר האלוהות שלי, אז כדי להוכיח לך שאני רצינית אני אמצוץ לך ואבלע". מצצתי לו כמו שלא מצצתי לפני כן ואף לא לאחר מכן. מצצתי לו לאט ובהתמדה ולא הנחתי לו לגמור עד שאמר "אני מסכים".

מחשבה 1 על “הטיטנים ואפרודיטה – חלק ז' + ח'”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)