האישה בורשה חלק שלישי

סיפור זה הוא בדייה

כל חלקי הסיפור : 1 , 2 , 3 , 4 , 5 , 6

הייתי חרמן, הייתי עצבני והייתי קצר רוח, כמובן שהילדים ספגו את רוב מצב הרוח המשתנה שלי. זירזתי אותם להיתארגן והקפצתי אותם להורים של אשתי ההוללת….אפשר כבר בשלב הזה לקרוא לה אשתי המכבדת.

רציתי לחזור לשמוע את מאורעות ליל אתמול. לצערי הילדים התערבו בדיוק בקטע בו אשתי נכנעה לגבר אחר, נכבשה על ידי גבר עליון לי והיא אפילו לא טרחה לעדן את העובדה הזו לרגע. גררתי אותם עדיין עם חיתולים מהלילה ופיג'מות לרכב ונסעתי על קוצים את חצי השעה שמפרידה בין ביתנו לבית הוריה של אשתי.

נכנסתי לביתם כמו רוח סערה, סיפרתי להורים שלה שיש לי איזה משימת שקר סופר דופר דחופה והכל כדי לא לענות על שאלות שהיה לי קשה לעכל כרגע או לבזבז זמן יקר. הם אספו את הנכדים שלהם וניסו לברר דקה לפני שיצאתי וסגרתי את הדלת מתי אני חוזר לאסוף את האוצרות. מאוחר יותר, כנראה בערב, עניתי חסר סבלנות.

חזרתי את הדרך לביתי במהירות לא חוקית בעליל. רציתי לרוץ ולדבר עם אשתי, אבל אז הבנתי שבסחף המאורעות הזנחתי את עצמי וככה אני לא אגיע רחוק. נכנסתי להתקלח, נותן למים החמים לשחרר את גופי ולשטוף מהם את המתח שהייתי שרוי בו, יצאתי מהמקלחת רק עם מגבת לגופי והלכתי למטבח להכין סנדוויץ'. רק אחרי ירידת הלחץ מליל אמש פתאום שמתי לב כמה אני רעב ועייף. החשכתי את חדר השינה וכיוונתי את השעון המעורר בפלפון כך שאוכל לתפוס שעת שינה. כל אותו זמן השקט התעשייתי מאשתי נשמר. 

לאחר כשעה, השעון המעורר בפלפון החל לצלצל, הייתי כל כך גמור שלקח לי הרבה זמן יחסית לכבות את השעון המעורר ולהבין איפה אני נמצא ומה מצבי. מצבי? הוא היה מאוד פשוט. אני לבד, אשתי בורשה ואתמול בלילה היא כנראה הזדיינה עם גבר שהוא לא אני וברשותי. כמה מוזר, הא?

הלכתי למכונת האספרסו והכנתי לעצמי עוד ספל תוך כדי שאני רושם לה הודעה 'ערה?'. צחקקתי לעצמי על האירוניה, אשתי שכבה עם גבר זר ועכשיו אני זה שצריך לרשום לה 'ערה?' כמו מחפש סטוצים מזויין ולא בעלה החוקי.

לקח לה כשעה לחזור אלי. היא התנצלה ואמרה לי שהיא השלימה קצת שינה מליל אמש, היא התלוצצה איתי שלא יצא לה לישון כל כך אתמול, נרדמה בערך בארבע בבוקר בזרועותיו של יוהאן כמו זוג מאוהב וזו הסיבה שהיא לא התקשרה אלי עד שבע. שמחתי בשבילה על זה שהיא יצאה מהקונכייה המינית, שברה את הגבולות של עצמה וניהייתה הוטוויף אבל בו בזמן הרגשתי בודד, זנוח ולא בטוח שזה מה שבאמת רציתי לעצמי, יש מצב שלעסתי נתח גדול מידי שלא ידעתי איך לבלוע.

היא התעדכנה כמה דקות לגבי שלומם של הילדים, הצחיק אותה העובדה שזרקתי אותם אצל ההורים שלה עם חיתולים מלאים ולא לבושים, היא ציינה בפני שהם בטח יתלוננו על זה בפניה מאוחר יותר, אבל הבינה את סיבת החיפזון.

"טוב, אז עדכון קצר לגבי מה שקורה פה…" אמרה, "רעות הזו כל כך שרמוטה שאני לא יודעת מה לעשות איתה, נעלמה ולא חזרה עד עכשיו, אני לא יודעת איפה היא ומה קורה איתה, בטח מזדיינת ללא הכרה עם הבריאן הזה". "לא חשבתי שהיא מסוגלת, נראתה כזו ילדה טובה" השבתי בגיחוך. "זאתי?" אמרה אשתי בצחוק "הכי מועדת לנפילה, ממורמרת על בעלה שנים וחושדת שהוא בוגד בה, מה שהיא עשתה זה זיון נקמה פר אקסלנס, מקווה בשבילה שהיא מוציאה מזה את המקסימום".

"החברים האיטלקים של יוהאן ובריאן הפילו את דנה די טוב עם האלכוהול, היא מחוקה פה בדירה עם הנגאובר מטורף, בקושי מצליחה להגיע לשירותים להקיא ואני פה מטפלת בה, קפצתי לאפופקי הקרוב לקנות לה משהו נגד בחילות, היתרון הגדול במצב זה שאין לה מושג מה עשינו בלילה ומתי חזרנו, או שרעות חסרה עדיין…". אשתי צחקקה "אז הספקתי להתקלח קצת ולישון חצי שעה בכל הבלאגן הזה, מזל שהאיטלקים אמרו לבריאן איפה הם השאירו את המפתח אחרי שהם הורידו את דנה בדירה כי את שלי אני לא מוצאת בשום מקום, מוזר…".

"אז לגבי אתמול בלילה, לא השלמת את הסיפור" אמרתי בשקט, שהחל להיתארך מצידה…

" ממי, אני לא רוצה לפגוע בך, אתה באמת רוצה לדעת מה קרה שם?".

"כן" השבתי.

"אתה מכיר אותי ממי, אני לא אוהבת לדבר על סקס, אני יודעת שהבטחתי לך אבל…" ניסתה להתחמק "אני לא ארגיש בנוח, האם העובדה ששכבתי עם גבר אחר, שהעזתי בפעם הראשונה לא מספיקה בשבילך?".

"ממי" השבתי "אני אוהב אותך, שום דבר ממה שתגידי לא יפגע בי, תמיד כשהצעתי לך לעשות את זה, הצעתי לך כאקט זוגי של שנינו, כשאני משתתף בצפייה וזה משהו שלנו. אתמול לא הייתי לידך, אני רוצה להרגיש שותף, אם לא תספרי לי אז לא באתי על גמולי….".

"אוייש ממי" נאנקה אשתי בטון של חוסר נוחות "כמה מפורט אתה רוצה את זה?" 

"הכי מפורט שאפשר, על תעדני ואל תחסכי ממני אהובה שלי" השבתי.

"אוקי" התרצתה אשתי וקולה הומנך "אז כמו שאמרתי לך,אחרי שהסכמת יצאתי מתא השירותים למצוא את יוהאן מחכה לי וכמעט שכבנו בשירותים של הפאב מרוב חרמנות,נשבעת לך! לקח לנו המון שליטה עצמית להתנתק אחד מהשניה. יוהאן שאל אם בא לי לחזור לרקוד או ללכת אליו למלון כדי שיהיה לנו שקט, חשבתי לעצמי שזה כל כך מוזר שהינה עומד פה גבר מהמם שמציע לי לבוא איתו לחדר שלו במלון כדי לשכב איתי ואיך סיטואציה כזו לא הייתה קוראת לי בארץ בחיים, אבל הייתי כל כך חרמנית באותו רגע, כן ממי, חרמנית כמו שאני כבר לא זוכרת שכל מה שרציתי זה להרגיש את הזיקפה שלו בתוכי כאן ועכשיו!".

"יוהאן כנראה קרא את המבט שלי נכון כי הוא גיחך ואמר שאם אני יכולה להתאפק את ההליכה של הכמה דקות יהיו לנו גם פרטיות וגם תנאים טובים יותר ל…." היא לא סיימה את המשפט, אבל המשיכה לאחר דקה קלה "מכיר את הקונדומטים שנמצאים באירופה בכל מקום? אז מן הסתם היה כזה גם בשירותים, כמו זוג תלמידי תיכון הכרחתי את יוהאן לקנות כמה, כי הבטחתי לך ושנינו צחקנו כמו ילדים".

כמה? חשבתי לעצמי, הסקס שלי ושל אשתי הוא חד פעמי, פעם אחת וואם בם פאנק יו מם גמרנו ולילה טוב. מי זו? ולמה היא צריכה יותר מקונדום אחד? אשתי לא נתנה לי זמן לעכל והמשיכה, בהקלה לשפוך כל פרט, אכן אור השמש הוא המחטא הכי טוב, כנראה שזה עזר לה לטהר את ההרגשה שלה.

"הלכנו מחובקים כמו זוג מאוהב, נעצרים כל כמה מטרים כדי להיתנשק ולהיתחרמן. אז יוהאן סיפר לי איך כשהוא ובריאן ראו את רעות ואותי הם החליטו שהם מנסים להזרים אותנו. אף אחד לא רצה את דנה בגלל המשקל העודף ויוהאן תבע עלי זכות בעלים מהרגע הראשון. שני החברה האיטלקים תפקדו כהסחת דעת והוציאו את דנה מהמשוואה כדי שלא תפריע כמו חבורת ציידים מיומנת ומנוסה, כנראה שלא היה לי סיכוי ממש, הא ממי?".

היא נעצרה לשאוף אוויר לרגע קט ואז המשיכה "משום מה התכסיס הזה רק גרם לי לחשוק ביוהאן יותר, העובדה שהוא בחר בי ולא וויתר. ההליכה במצב הזה לקחה יותר מכמה דקות היות ולא יכולנו להפסיק להתחרמן. היד של יוהאן היתה בתוך מכניסי לשה את הלחי של ישבני בכוח ואני דחפתי לו ידיים לתוך התחתונים כל פעם כשנעצרנו, שואלת את עצמי מה אני אמצא שם כשהם ירדו וכמה שונה זה יהיה וירגיש ממך?"

הרגשתי שוב זיקפה מטורפת תוך כדי שאני מדבר איתה, פתחתי את המכנס והתמקמתי בנוחות על הספה, מלטף את הזין שלי שהתקשה בינתיים. "תמשיכי" ביקשתי בקול צרוד.

"לכל דבר יש סוף ולאחר ההליכה המטורפת הזו הגענו לחזית מלון עיסקי נחמד שהחברה של יוהאן שכרה בשביל הצוות לצורך הכנס. פה נתקעתי בפעם הראשונה, ידעתי מה יקרה כשאני אעלה למעלה וקיבלתי רגליים קרות….פשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לעשות את זה, לעשות את זה לך. יוהאן כנראה הבין את הדילמה שלי, הוא לא לחץ עלי, רק חיבק את כתפי כנגד הקור. הוא לקח את פני בידו ונשק לי ברכות שהיוותה ניגוד מטורף למה שהלך דקה לפני ומשך אותי בעדינות דרך דלתות הלובי. פקיד הקבלה חייך אלינו ונהייתי אדומה כמו עגבנייה. בדמיון שלי חשבתי שהוא כבר עשה אחד ועוד אחד והבין הכל, שהוא רואה אותי כמו מה שאני, אישה בוגדנית! יוהאן לא נתן לי הפוגה וזמן להרהר במצבי. הוא הוליך אותי למעלית ומשם למסדרון מרופד בשטיח מקיר לקיר עד לדלת חדרו. בזמן שהוא חיפש את הכרטיס שפותח את החדר שלו קפאתי, הפעם לגמרי, סורי בייבי, זה היה גדול עלי, זה לא היה מי שאני, מה שאני רוצה להיות, לא הצלחתי לזוז, כמו חיה קפואה שרוצה להימלט מפנסי רכב".

שוב פעם תסביך הנסיכה הרומנטית המחורבן הזה, חשבתי לעצמי. "לא נורא בייב, זה עדיין היה ניסיון יפה".

"רגע בייב, זה לא נגמר שם" היא הוסיפה מהר, ממהרת להוציא הכל החוצה. "כשיוהאן הצליח לפתוח את הדלת והסתובב אלי הוא קלט את ההבעה שלי, את העובדה שהגעתי הכי רחוק שאני יכולה ומפה לבד אני לא אוכל להתקדם, רוצה, אבל קפואה. אתה היית מוותר, אתה היית הג'נטלמן המושלם, היית מלווה אותי בחזרה לדירה ומנשק אותי לשלום אבל יוהאן היה ציד, טורף, לוחם, היתה לו הבעה קשוחה, לא רעה, לא מרושעת אבל קשוחה של מטרה. הוא שידר לי בעיניו שהגעתי עד לכאן כדי להזדיין והוא יזיין אותי. הוא אחז אותי במותני ומשך אותי, כמעט בהנפה לתוך החדר, בעדינות אך בתקיפות. הדבר הבא ששמעתי זה את רעש הדלת שנסגרה מאחורינו בטריקה".

3 מחשבות על “האישה בורשה חלק שלישי”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)