כמה שאני מצפה ליום שלישי שגבריאל יבוא אליי הביתה ונעביר ביחד את הוולנטיינס.
כמובן שהיומיים שנותרו עד לתאריך המיוחל נמשכו כמעט כמו נצח, אבל היום הגיע בסופו של דבר, יום שלישי, 14-02, וולנטיינס די. חיכיתי בקוצר רוח לשעה 16:00 כשגבריאל יאסוף אותי וניסע ביחד לבית שלי, כמובן שהכנתי מראש את אמא ואת אחי שלא יהיו פאדיחות, הם די הופעו שבמהירות כזאת אלכס נשכח, אבל אם יהיה צורך הם ידעו את הסיפור המלא בבוא היום.
השעה 16:000 הגיע, מחוץ לש.ג המתין לי רכב לבן ולידו עמד גבריאל בבגדים אזרחיים ובידו בושם בצורת ורד על גבעול. יצאתי חיבקתי אותו הוא הושיט לי את הורד.בושם ואמר "רציתי להביא לך זר אמיתי, אבל סביר להניח שהוא היה כבר מת עד עכשיו, אז אילתרתי" חייכתי מאוזן לאוזן, אמרתי "תודה, זר אמיתי היה מת באמת מהר, עכשיו תיהיה לי מזכרת לתמיד" נישקתי אותו על הלחי. גבריאל פתח לי את דלת הרכב למושב הנוסע, התיישבתי והוא סגר את הדלת, חצה במהירות את הרכב ונכנס לכיסא הנהג, חגרנו ונסענו. סיפרתי לו קצת יותר על אמא ועל אחי בזמן הנסיעה שלא יהיו הפתעות.
הגענו, "איזה ריח טעים" אמר גבריאל עוד לפני שנכנסנו לדירה, אני חשבתי על הריח "פאדיחה מס' 1 של אמא , היא הכינה מרק סלק (בורשט), לא רק שאני שונאת אותו, מאיפה גבריאל אמור להכיר אותו". אחי פותח את הדלת בחיוך רחב, "שלום, ברוך הבא, אני אריה, אח של אודליה", אחי מקבל את פניו של גבריאל ומציג את עצמו, גבריאל לוחץ לו את היד "נעים מאוד, גבריאל, משרת בשכנות לאחותך", אמא שלי רצה מהמטבח , מנגבת את הידיים בסינר "אוי שלום, שלום, אני פאני, אמא של אודליה" , גבריאל מחייך אליה, מושיט לה יד ללחיצה "נעים מאוד, אני גבריאל, אני חייב להגיד שהריח מהאוכל שאת מבשלת ממש טעים" , אמא שלי הסמיקה ואמרה "אוי, תודה, תודה רבה, בבקשה לשטוף ידיים ולשבת לשולחן". הראיתי לגבריאל איפה האמבטיה לשטוף ידיים, ונכנסתי זריז לחדר להחליף בגדים, לא יכלתי להישאר במדים, שמתי חולצה לבנה עם שרוול ארוך דקה שרשום עליה בהדפס כסף אהבה בכל מיני שפות וטייץ פדלפון שחור. כשיצאתי מהחדר, גבריאל לא היה שם, במבט מבולבל הסתכלתי על אחי "הוא הלך להביא משהו שהוא שכח מהרכב", אחי אמר ואחרי דקה, גבריאל נכנס ובידיו גיטרה, נמסתי. "אפשר להניח אותה אצלך בחדר בינתיים?" הוא שואל בנימוס " בטח, בוא" ליוויתי אותו לחדר, הוא שם את הגיטרה, שטף ידיים וישבנו לאכול. באופן מפתיע גבריאל מכיר את מרק הסלק "אווו, בורשט, אני אוהב" אני הסתכלתי עליו מלאת פליאה "מה, יש לי חבר רוסי שכל הזמן הייתי אוכל אצלו בורשט" הוא התגונן, טוב שיהיה. סיימנו את המרק, אכלנו את העיקרית, עזרנו לפנות את הכלים ואני וגבריאל פרשנו לחדרי להעביר את הוולנטיינס יחד. עשיתי בחדר אווירה רומנטית, הדלקתי מנורת אהיל שעושה אור בגווני אדום וצהוב, אווירה באמת חמימה ורומנטית, גבריאל הוציא את הגיטרה והתחיל לנגן קצת שירים רומנטיים ושר , היר הראשון היה "heaven"
של בריאן אדאמס, הוא ניגן גם את "מתחת לשמיים" של דיוויד ברוזה ואז הוא עצר ואמר, אני חייב להתוודות, מאותו יום שהכרנו לא הפסקתי לחשוב עלייך וכתבתי לך שיר", חייכתי והסמקתי וגבריאל התחיל לנגן, מנגינה יפייפיה והתחיל לשיר :
"אני מביט בך,
בעינייך החומות,
מהופנט מהדרך, שעליי הן מסתכלות,
הוזה אותך מולי,
רוצה אותך לצידי,
מצפה ליום שתיתני לי סימן,
תגידי לי שאת גם רוצה ליהיות איתי כאן,
רוצה אותך קרוב אליי,
תרשי לי להיכנס לליבך, אולי,
הוזה אותך מולי,
את כבר מזמן שוכנת בלב שלי".
ישבתי והקשבתי בתשומת לב רבה, מהופנטת כולי, הוא כתב שיר עליי, כמה ימים אחרי שבקושי הכיר אותי, חיילת בכיינית, הרגשתי שפיספסתי אהבה ממבט ראשון.
"מה דעתך על השיר?" גבריאל שואל אותי בחשש "הוא מדהים, מאוד אהבתי אותו, תודה" אמרתי , "אז למה את בוכה?" לא שמתי לב שלחיי רטובות , מחיתי את הדמעות ואמרתי "סתם, התרגשות" וחייכתי, גבריאל הסתכל עליי ואמר :ככה אני אוהב לראות אותך, מחייכת". באותה שנייה רציתי לקפוץ עליו ולקרוע את פיו בנשיקה, אבל לא עשיתי את זה, אני בחורה עדינה, הוא התקרב אליי מעט "אפשר שאלה קצת חצופה?", הנהנתי לאות הסכמה, "אני יכול לנשק אותך?" לא אמרתי "לא" ולא אמרתי "כן", פשוט עצמתי את עיניי והצמדתי את שפתיי לשפתייו ונגלה בפניי עולם חדש, הנשיקה שלו הייתה כל-כף מתוקה, רכה ונעימה, הרגשתי את הלב שלי מתאחה, ראיתי במוחי קשת בענן, מלאכים שרים, הרגשתי לרגע שוב כמו בתולה, שמנשקים אותה לראשונה, ממש כמו בשיר של מדונה. התפללתי שהנשיקה לא תיגמר והיא אכן נמשכה מס' דקות, הלשון הצטרפה בשלב מסויים, לא שמתי לב מתי זה קרה, אבל זרמתי, הרגשתי כל כך טוב ונכון איתו, בזרועותיו. הגענו למצב שהוא שכב מעליי והוא החל ללטף את המותן שלי, הגוף שלי אינסטקטיבית החל לרעוד, הוא הרגיש שאני רועדת, עצר, התרומם ואמר לי "אל תפחדי, לא יקרה שום דבר שאת לא רוצה". התרוממתי ואמרתי "אני רוצה שתנשק אותי שוב" לשמחתי הוא נענה לבקשתי ונישק אותי שוב, שוב מילאה אותי תחושה מדהימה, תחושת אופוריה שעוד לא הכרתי, מעבר לאופוריה בה הייתי כאשר שכבתי עם אלכס. השעה כבר הייתה 19:00 וחושך, מחר יש בסיס וגבריאל עוד צריך לחזור לרחובות, התנשקנו בפעם האחרונה לפרידה ויצאנו מהחדר, גבריאל נפרד יפה מאוד מאחי ומאמא שלי, אמר שהיה מאוד נעים, נחמד וכיף ויצא, הסתכלתי מהחלון איך הוא נכנס לרכב ונוסע, אמא רצתה לדעת פרטים ואחי מן הסתם גם.
התיישבנו בפינת אוכל עם שתייה חמה וסיפרתי להם שהכרתי אותו בטרמפיאדה , אחרי שהאוטובוס ברח לי, איך שהוא הנעים את זמני עד שהגיע האוטובוס הבא, איך דיברנו בICQ וזהו, לא רציתי לכיכנס יותר מדי לפרטים.
בסביבות 21:15 קיבלתי הודעה לטלפון הפרטי שלי, היא הייתה מגבריאל "ערב טוב, רק רציתי להגיד לך שמאוד נהניתי איתך היום ואהבתי את הנשיקה שלך, רציתי לאחל לך לילה טוב וחלומות מתוקים כמוך", כמה מושלם הוא יכול ליהיות, זה פשוט לא אמיתי, הידיים שלי רעדו, מה עונים להודעה כזאת, לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי להקליד " היי…." ומחקתי, "ערב טוב גם לך..", ומחקתי", בסופו של דבר רשמתי "גם אני מאוד נהנתי איתך וגם לי הנשיקה הייתה מאוד נעימה, תודה על השיר שכתבת בעבורי ותודה שהפכת את יום האהבה למיחוד בעבורי, לילה טוב וחלומות פז", הוא שלח לי "תודה ????" החלטתי לא לענות, צחצחתי, הלכתי לישון וקיוויתי לחלום עליו, על הנסיך שלי על הסוס הלבן, או במקרה שלי ברכב הלבן.
היום הולדת של גבריאל חל בסוף פברואר, הוא הזמין אותי אליו לסופ"ש יום הולדת ואני הסכמתי, מאוד התרגשתי לנסוע אליו לסופ"ש. אמא החליטה שבגלל שזה פעם ראשונה עליי לנסוע אליו על אזרחי ונתנה לי כסף לנסיעה, ארזתי בגדים לסופ"ש ויצאתי לתחנה המרכזית. גבריאל אסף אותי מצומת אושיות ברחובות ונסענו לביתו. אמא שלו קיבלה אותי בנשיקות וחיבוקים ומלא חיוכים, כאילו חיכתה כל חייה שאני אגיע. בסביבות הצהריים גבריאל אמר שרוצה לקחת אותי למקום יפה, נסענו לשדה ירוק ענק, הוא הוביל אותי ללב השדה כשמסביבינו הכל ירוק, לא רואים לא את ההתחלה ולא את הקצה, הכל ירוק, ירוק וירוק. ראיתי שגבריאל מחפש משהו על האדמה, שאלתי "מה אתה מחפש?" הוא אמר לי בחיוך "תיכף תביני. הייתי בטוחה שהוא מחפפש חיה מסויימת נדירה שכנראה חיה בשדה. השקיעה כבר החלה ואז הוא אמר "או הנה, בואי לכאן מתוקה", הגעתי לאן שהוא עמד, הסתכלתי קדימה וראיתי חלקה מלאה בסוכריות על מקל (הממתק הכי אהוב עליי), הוא פשןוט לקח משהו כמו 150 סוכריות על מקל ושתל אותן בשבילי, מהשוק לא הגבתי, רק חייכתי כמו מפגרת ואמרתי "תודה". הוא חיבק אותי ואמר "כל הצהריים במיוחד בשבילך, שתלתי סוכריות על מקל, כדי שלעולם לא יחסר לך הממתק שאת כ"כ אוהבת". חיבקתי אותו, קברתי את הראש שלי בצוואר שלו ובכיתי מהתרגשות ומההפתעה שהוא הכין לי. השקיעה הגיעה לשיאה בול בזמן לנשיקה הלוהטת שהגיעה בשנייה שהוא חש בדמעתי זולגת במורד צווארו, הוא עזר לי "לקטוף" את כל הסוכריות ונסענו הביתה לארוחת ערב.
בסביבות השעה 21:000 התחלנו להתארגן לצאת, לא ידעתי מה ללבוש, שאלתי "לאן יוצאים?" ואז הוא אמר ל"המבורג", לא ידעתי מה זה אז הוא הסביר שזוהי מסעדת המבורגרים. מה לובשים למסעדת המבורגרים????? פשפשתי בין הבגדים שהיו ברשותי ובסוף שמתי טייץ וטוניקה. יצאנו להמבורג ושם הכרתי את כל החברים הכי טובים שלו (20 מבמספרם), עצם העובדה שלאדם אחד יש כ"כ הרבה חברים הכי טובים, מעיד בשבחו. הוא עזר לי להזמין המבורגר שהאמין שאצליח לסיים, דבר שלא קרה וכולם הזמינו כל מיני המבורגרים עם תוספות שונות, ההמבורגרים של כולם הגיעו וגם הבירות ואז כולנו הרמנו לחיים, אכלנו לשובע, דיברנו וצחקנו, כולם בירכו את גבריאל, הביאו לו כל מיני מתנות מוזרות שהוא מצא בהן איזשהו ייחוד ומאוד התלהב מהן לאחר מכן יצאנו לטיול לילי קצר להוריד את האוכל ובסביבות 02:00 חזרנו סופסוף הביתה. כשהגענו הביתה הוא שאל "את רוצה שאחכה עד שתחליפי בגדים, או שלא אכפת לך שאשאר בחדר", חשבתי מעט ואמרתי "אני מעדיפה שתחכה מחוץ לחדר", הוא יצא ואני החלפתי לפיג'מה, מכנסיים וחולצה בצבע ורוד. הוא נכנס ואני מיהרתי לצאת לצחצח והוא אמר לי "לא אכפת לי להחליף בגדים לידך", חייכתי חיוך מבוייש ובכל זאת מיהרתי ללכת לצחצח ולשטוף פנים, נכנסנו לישון, שכבתי על הגב, הוא נישק אותי ללילה טוב, אחריי זה רמז לי בדחיפה קטנה להסתובב אליו עם הגב, הסתובבתי, הוא חיבק אותי ונרדמנו מחובקים. ביום שבת הגיעו לבית, אחותו עם בעלה והילד הקטן שלהם, סבתו וחברה של אימו (הן חברות מילדות) וגם בן הזוג של אמא שלו, כולם הגיעו כדי לחגוג לגבריאל ביחד בחיק המשפחה,. שתינו תה/קפה ואכלנו עוגה מאוד טעימה שהכינה אמא של גבריאל, כמובן שהתנדבתי לעזור ואסרו עליי, כיוון שאני אורחת. תוך שעה כולם התפזרו והסתלקו לבתיהם. אני וגבריאל ישבנו לראות סרט, התקלחתי בזריזות, גבריאל נכנס אחריי והתארגנו לצאת לבית אביו למסיבת הברביקיו שאביו מארגן לו כל שנה לכבוד יום הולדתו. כשהגענו לבית אביו,כל חבריו גם היו שם, הבנתי שבעצם כל שנה אביו מארגן את אותה מסיבת ברביקיו ומזמין את כל חבריו של גבריאל לחגוג עימו. המסיבה הייתה כיפית עם הרבה תמונות, מוזיקה, מצב רוח טוב ובאמת שמח, גם אביו מאוד צעיר בנפשו ומנגן בגיטרה, עכשיו ברור מאיפה הגיעה תשוקתו של גבריאל למוזיקה ובעיקר לגיטרה. במוצ"ש מאוד התעצבתי שעליי ללחזור ביתה, כי מאוד נהנתי בחברתו של גבריאל, אך מחר עליי להגיע לבסיס ואין מנוס מכך.
יום ראשון הגיע, באוטובוס מתנגן השיר של להקת "בנזין"- "יום שישי את יודעת", אני שומעת את השיר ונזכרת במסיבות של הסופ"ש ברחובות, כמה שהן מתאימות לפזמון, כמה מתאים "יום ראשון דיכאון" וכמה באמת כל השיר הזה משקף את כל מה שאני מרגישה לאורך השבוע. בהפסקת הצהריים הלכתי יחד עם עוד כמה חברים לחדר האוכל בבסיס השכן ושם היה גבריאל עם עוד חבר, הפעם לא רק החלפנו חיוכים אלא גם הוא התקרב אליי ודיברנו קצת. כשחזרנו לבסיס חבריי כיחכחו בגרונם ודרשו הסברים בקשר להסמקתי בחדר האוכל כשהבחור האלמוני התקרב אליי. בהתחלה קצת נרתעתי מלמסור הסברים אך בסוף נישברתי ואמרתי "קוראים לו גבריאל, החבר החדש שלי", הם נורא התלהבו והשמועה התפשטה מאוד מהר בבסיס. לפימים הייתי רואה את גבריאל בחדר אוכל, פעם אחת ראיתי אותו בתקשוב כשהלכתי להביא משהו בעבור הבסיס, מדי פעם הוא הגיע אליי לבסיס והיינו משתדלים להתראות עד כמה שאפשר במהלך השבוע, מה שלא היינו מוכנים לוותר עליו הן הודעות ה"בוקר טוב" ושיחות הלילה טוב, לפעמים אחריי הבסיס היינו מתכתבים בICQ. כל סופ"ש הייתי נוסעת אליו, מוצ"ש חוזרת הביתה, ראשון נוסעת לבסיס וככה בלופים, כל אותה התקופה, לא העזתי להחליף בגדים בפניו, פחדתי מהתגובה ומה שזה עלול לעורר, אנחנו כבר חודשיים ישנים כל סופ"ש יחד, מחובקים באותה המיטה ואני מצידי לא מראה נכונות לעבור לשלב הבא, אני רוצה, אבל לא מרגישה מוכנה ועדיין חוששת ופגעה ממה שעשה לי אלכס. גבריאל בכלל לא דיבר איתי על כך, אבל בכל פעם שהוא היה נוגע בי והייתי מתחילה לרטוט מפחד ולא מהנאה הוא היה לוחש לי בשקט ורוגע "לא יקרה שום דבר אם את לא רוצה". עם הזמן הכרתי את כל חבריו של גבריאל, די לעומק, ידעתי במה מתעניין כל אחד, גם הכרתי יותר לעומק את גבריאל ואת כל תחומיי העניין הרבים שיש לו, כל החברים שלו די מחבבים אותי וזה מאוד חשוב. גבריאל שאל אותי מה אני מתכננת ליום הולדת ואמרתי לו ששום דבר מיוחד, הוא פתח את עיניו הירוקות והמהפנטות לרווחה ואמר בפליאה "מה זאת אומרת, שום דבר מיוחד? את חיייבת לעשות משהו לכבוד היום שבו הגעת לעולם כדי שיום אחד אכיר אותך", הסברתי לו שאין לי כזה מעגל חברות גדול ושאשקלון ממש משעממת שאין כזה מקומות לאן ללכת ושכבר די חרשנו את כל המקומות הנורמליים. הוא חשב קצת ואז אמר "את יודעת מה, היום הולדת שלך יוצא בדיוק ביום העצמאות, ערב לפני יש מלא מסיבות, אפשר ללכת לחגוג במסיבה, את החברות שלך ואת אחיך נזמין לכאן", בלי לחשוב יותר מדי הסכמתי וכאן דברים התחילו להסתבך.
התקשרתי לאחי ואמרתי לו שיבוא ביום חמישי לרחובות, שאנחנו יוצאים למסיבה באיזה מקום באיזור לכבוד יום העצמאות ועל הדרך גם נחגוג את היום הולדת שלי ושהוא יוכל להישאר לישון אצל גבריאל בבית ושנחזור ביום שישי ביחד הביתה וגבריאל יישאר אצלנו לשבת. אחי קצת חשב ובסוף אמר "טוב, סבבה מגניב." חברות שלי התקשרו אליי עוד לפניי שהספקתי לחפש אותן בטלפון ושאלו "מאמי, מה עושים ביום הולדת שלך?, הסברתי להן "אני נשארת ברחובות עם גבריאל, יש מסיבה לכבוד יום העצמאות וזה יוצא ביחד עם היומולדת שלי, אז אנחנו יוצאים למסיבה ובדיוק תכננתי להזמין אתכן שתבואו גם". חברה שלי אומרת לי "זה לא ראלי, איך נחזור הביתה ואת יודעת שאמא של קטי לא מרשה לה לצאת אל מחוץ לעיר ובטח שלא למסיבה ועד מאוחר". הקול שלה היה ממש עצבני והיה לי ברור ששהיא נעלבה. אמרתי לה "תראי זה היום הולדת הראשון שלי עם חבר ואף פעם לא יצאתי למסיבות, אני לא יכולה לוותר, כשאחזור ביום שישי נעשה משהו." מהצד השני לא נשמע כלום, לא הבנתי מה קרה "הלו? גלי?" אמרתי לתוך השפופרת ואז היא אמרה לי "חבל שבגלל בחור את מאבדת את כל החברות שלך" וניתקה. גבריאל ראה את השוק על פניי ואמרתי לו מה קרה , הוא כרגיל ניסה להרגיע אותי "אל תדאגי היא קצת עצבנית עכשיו אבל זה יעבור לה". חיבקתי אותו ואמרתי לו "לא אכפת לי, אני לא צריכה את החברות שלי, יש לי אותך". חוץ מקטי וגלי, אף אחת לא הסכימה לדבר איתי, השמועה שאני מעדיפה בחור שאני בקושי מכירה כמה חודשים, על קשר עם חברות של כמה שנים התפשטה כמו אש בשדה קוצים, שבמקרה הזה השדה היה מעגל החברות, הקשר בין כולנו התנתק, הייתי מנודה. חמישי בערב הגיע, אספנו את אחי מצומת אושיות, הוא הגיע לבית, הכיר את אמא של גבריאל, שם את התיק בחדר של גבריאל וביקש להחליף בגדים. אחרי אחי אני נכנסתי להחליף בגדים וכמובן גבריאל נכנס אחריי, סיימתי להתאפר זריז בחדר אמבטיה, בדקנו שכל החברים מאורגנים ויצאנו לכיוון המסיבה. הגענו למשהו שנראה כמו אמצע שום מקום, אבל די מזמין. יצאנו והתחלנו ללכת לכיוון הכניסה, בדרך איזה בחור אידיוט עם פטיש מתנפח (של יום העצמאות) נתן לי מכה קטנה והאמת היא כאבה, אז אמרתי "איה" גבריאל תפס את הבחור ובמקום להכניס לו אגרוף אמר לו בקול רגוע "תגיד לי, מה אתה דפוק? מי דופק פטיש למישהו שלא מכירים ועוד לבחורה, תתנצל בפניה" באופן מפתיע הבחור באמת ביקש ממני סליחה, אני פחדתי שיכניס אגרוף לגבריאל ופה ייגמרו כל החגיגות.
נכנסנו למסיבה, היה להיט, היום הולדת הכי טוב , דרך מעולה להתחיל את גיל 20, מאוהבת ובמסיבה, לא יכלתי לבקש יותר. כשהתעוררנו יום שישי, גבריאל קיבל שיחה מאבא שלו ואמר שכנראה יהיה שינוי בתכניות לסופ"ש, שאלתי "מה קרה? הכל בסדר עם אבא שלך?" הוא ענה "מצויין, הוא רוצה שנבוא לעל האש אצלו עם כל החבר'ה" שאלתי את גבריאל, אז איך נחזור לאשקלון? לא יהיו אוטובוסים" גבריאל אמר לי "לא נורא ניסע עם האוטו" עדכנתי את אמי לגבי השינויים והתחלנו לארגן הכל לקראת העל אש אצל אביו של גבריאל וכמובן שגם אחי שמח על כך שהוזמן להישאר ולהצטרף אלינו. בשלב הזה כבר הייתי בטוחה שכנראה גבריאל הוא הגבר של חיי, אם הוא כבר הכיר את המשפחה ואחי זוכה ביומיים בלבד להכיר את שלו זה סימן מלמעלה, במוחי עלתה תמונת החתונה שלנו, מיד אחרי שנסיים צבא. הגענו לביתו של אביו, אחותו של גבריאל גם הייתה שמה , התקבלנו כולנו בחיוכים, חיבוקים ונישוקים, התחלנו לארגן הכל בחצר לקראת העל אש, אחי רצה לעזור אך עזרתו נדחתה בטענה שהוא אורח כבוד. תוך שעה החצר החלה להתמלא בחבר'ה, אלון לקח פיקוד על המוזיקה, יוני תפס פיקוד על המנגל וכל אחד לקח על עצמו אחריות בתחום "התמחות" אחר. העל האש היה הצלחה, כאילו זה אירוע שהכנו לכבוד מישהו חשוב, אפילו שזה היה לעצמנו. חזרנו לאשקלון בשישי בלילה,את השבת ביליתי יחד עם גבריאל בטיול ברחבי אשקלון, זה היה נדרש לנצל את מזג האוויר האביבי הנעים של תחילת מאי. יום ראשון גבריאל הקפיץ את שנינו לבסיס, סוף סוף יכלתי לוותר על האוטובוסים. השבוע עבר די רגיל. אני וגבריאל היינו מתראים מדי פעם, מחוץ לבסיס בהפסקה, או בחדר אוכל מחליפים מבטים וכמה מבטים או שהוא היה בא אליי לבסיס והיינו יושבים קצת מדברים, כמובן ש"שמרנו נגיעה" אחרי הכל עדיין צבא ויכלו להעלות אותנו למשפט רק על זה שנגענו בבן המין השני, זה נחשב להטרדה מינית. בסופ"ש של אותו שבוע לא נסעתי לגבריאל כי לא הרגשתי טוב, הוא רצה לבוא, אבל לא הסכמתי. אחרי שבוע ארוך ומורט עצבים, סוף סוף נסעתי אל גבריאל, לא התראינו כל השבוע בגלל ששלחו אותו לאבט"ש. כרגיל הוא אסף אותי מצומת אושיות ונסענו אליו, עבר יום שישי רגיל ובערב יצאנו עם כמה חברים לפאב. היה ממש כיף, נשנשנו, שתינו, צחקנו המון חזרנו הביתה לקראת 2 בלילה.
עברו כבר 3 חדשים מאז שאני וגבריאל יחד, שלושת החדשים הכי יפים בחיי, אנחנו מאוהבים כמו בסרטים הכי רומנטיים, אנחנו אף פעם לא רבים, הוא כל הזמן דואג שלא אשכח כמה הוא אוהב אותי, הוא דואג לי כל הזמן ופשוט מושלם, לא יכלתי לבקש גבר טוב ממנו, אני ללא ספק אשמח לקבל אותו כבעל, אבל…… קריטריון אחד אחד אחרון עוד לא נבדק, קריטריון חשוב לא פחות ואני לא מפחדת יותר, אני בטוחה ברגשות שלי אליו וגם ברגשותיו אליי, הלילה כשנחזור אני אתן לו אור ירוק.
הגענו הביתה, צחצחתי מהר שיניים, חזרתי לחדר והתחלתי להחליף בגדים, גבריאל רצה לצאת, עצרתי אותו "זה בסדר, אני לא צריכה להתבייש בגוף שלי. שמתי גופיית סבא לבנה ושורט קטן שחור, גבריאל שם טי שרט שחורה ושורט שחור, כשבא להכנס למיטה הוא ראה שאני שוכבת בחצי ישיבה, הוא שאל אם הכל בסדר, הסתכלתי עמוק עמוק לתוך עיניו הירוקות ואמרתי "אני רוצה להיות שלך, אני רוצה שתהפוך אותי לשלך הלילה".
הוא הסתכל עליי בעיניו הירוקות, במבט מלא אהבה ושאל "את בטוחה????? אני מוכן לחכות עוד, אם את לא רוצה עדיין, אין לי בעיה", לא הורדתי מהעיניים שלו את המבט והורדתי את הגופיה שלי, הוא היה המום, "אני רוצה אותך, אני רוצה ליהיות שלך", הוא הוריד את הגופיה שלו, נשען מעליי והתחיל לנשק אותי בלהט. הרגשתי איך לאט לאט הגוף שלי מגיב לנשיקותיו, את הרטט הנעים הזה שם למטה, איך פעימות הלב שלי מתגברות בכל פעם שהוא מחדיר את לשונו לפי, לאט לאט נשיקותיו ירדו משפתיי אל עבר צווארי, החולשה שלי, כל נשיקה מבעירה פיסה חדשה בעורי, הנשימות שלי מתגברות, אני חצי חיה וחצי מעולפת, ידיו בעדינות עולות מצידי גופי אל עבר שדיי, מעט בהיסוס הוא מלטף את שדי ומוודא שאני מאשרת את מעשיו, אני לא מתנגדת, בא לי שהוא יעשה עם הגוף שלי את כל העולה על רוחו, כל עוד שפתיו ולשונו לא עוזבים את צווארי. הנשיקות יורדות לאט לאט מצווארי אל עבר עצם הבריח שלי, הוא מעביר לשון חמה, בין שני שדיי, תופס בידו את אחד מהם ומוצץ בעדינות את הפיטמה, אותו הדבר גם עם השד השני, אני פולטת אנחה קלה, הוא מחייך ושוב מנשק את שדיי ובין לבין מלקק/נושך את הפיטמה שלי. אני מתחילה להרגיש את הרטיבות המוכרת הזאת בין רגליי, היא כבר לא מפחידה אותי, אני יודעת שלא בורח לי, זאת כמיהתו של גופי אל גופו של גבריאל. שפתיו של גבראיל מטיילות על בטני, זה קצת מדגדג אז אני צוחקת ונאנחת בו זמנית, נשיקותיו שורפות את העור שלי באש נעימה, אני עוצמת את עיניי ומתמסרת כל כולי לחסדיו של האהוב שלי. גבריאל מלטף את צידי גופי לכל אורכו, מעלה ומטה, עוצר עם שתי ידיו בצידי תחתוניי, מכניס 2 אצבעות ומושך אותם למטה, אני מרימה את האגן, להקל עליו את העבודה. הוא שם יד אחת בין ברכיי, מסמן לי לפשק את הרגליים, אני פותחת אותן ומחכה להרגיש את איברו ממלא אותי, במקום זאת אני מרגישה משהו חם ולח נוחת על הדגדגן שלי, אני פותחת את עיניי וקולטת את הראש שלו בין רגליי, בשנייה אחת אני קופצת, הוא מתרומם אני סוגרת את הרגליים ולא ממש יודעת איך להגיב. הוא מסתכל עליי מבולבל "זה לא נעים לך?, הוא שואל, אני מרימה את השמיכה מכסה את הגוף ואומרת לו "זה כן נעים, פשוט אני ללללללא אוכל להחזיר לך באותו מטבע, שכבתי עם אלכס רק פעם אחת ואני גם לא עושה את הדברים האלה, זה לא נראה לי…………" המבוכה וחוסר הנעימות שהרגשתי באותו רגע ייבשו אותי לגמרי וכל כמיהתי אליו כאילו לא הייתה. הוא הביט עליי עם המבט המבין שלו ואמר "אני לא מצפה ממך לשום תמורה, לא היום ולא בכלל, אני רוצה שיהיה לך הכי נעים שיכול ליהיות, בלי תמורה, אני רוצה להעניק לך את הפעם הראשונה שאת ראויה לה ואני נהנה מלגרום לך עונג". נישקתי אותו, השמיכה נפלה, הוא השכיב אותי בחזרה על הגב, פתח את רגליי ושוב צלל למטה, ההרגשה הייתה מדהימה, לשונו חמה ורטובה, מטייילת על הדגדגן שלי ומלהיטה את כל המקום, המיצים של איברי מתחילים שוב לצאת, עם כל ליטוף של לשונו, אני מתמכרת אליו יותר ויותר, האגן שלי אינסטקטיבית מתחיל לנוע מעלה ומטה, אנחותיי חותכות את השקט, הוא לא מפסיק ואני מרגישה כאילו יש בתוכי הר געש קטן שמאיים להתפרץ, הוא מחדיר אליי אצבע אחת ותוך כדי מנשק את הדגדגן שלי, אני מרגישה בתוכי לבה מבעבעת, הוא מכניס אליי עוד אצבע, אנחותיי הופכות לגניחות, עיניי דומעות, הוא מרים את הראש, מגביר את הקצת באצבעותיו שחודרות אליי, כל גופי רועדת, ואני מרגישה את הלבה הבוערת בי עומדת לפרוץ, בעיתוי מושלם הוא מוציא את אצבעותיו ונשפף ממני נהר של לבה, שקופה רותחת בהשפרצה אדירה. ברגע שקברתי את פניי בידיי ולא הפסקתי לרעוד גבריאל אמר "מזל טוב, זאת הייתה ההשפרצה הראשונה אך לא האחרונה שלך", שאלתי אותו "ככה אני אמורה להרגיש כשאני גומרת?" הוא צחק קצת ואמר "ככה מרגישים כשגומרים מהדגדגן, תיכף אלמד אותך איך מרגישים שגומרים מהנרתיק". לא הבנתי, "יש המשך?????" שאלתי, "בוודאי שיש המשך, זאת הייתה רק הקדמה, או בשמה המקצועי, המשחק המקדים". נתקפתי פחד, אבל זרמתי איתו, אני חייבת לדעת האם איברו מיומן כמו פיו ואצבעותיו. הוא הוריד את השורט וראיתי את הבליטה בבוקסר, הוא הוציא קונדום מהמגירה, "את רוצה שאני אסתובב, או שאת רוצה לראות אותו?, הוא שאל, "אני רוצה לראות. הוא הסיר את הבוקסר ואיברו ניצב מולי במלוא הדרתו, לא גדול מדי, אבל גם לא קטן, קצת מעבר לסטנדרט נראה לי, בעובי סביר, תוך כדי שאני בוחנת אני מסמיקה וגבריאל רק מחייך, הוא שם את הקונדום והתקרב אליי "שנתחיל במיסיונרית?". אני גולשת למטה, פותחת את רגליי, הוא נשכב ביניהן, בודק בידו שלא התייבשתי עדיין "יופי, את עדיין מוכנה" מכריז, הוא התרומם מעט כל גופו מעליי כמו סככה שמכסה אותי, לאט לאט אגנו יורד ואני מרגישה את איברו מתחיל למלא אותי.
הוא נכנס אליי לאט לאט, כאילו זאת באמת הפעם הראשונה שלי, האמת קצת כאב לי, אבל לא עצרתי אותו, הוא שם לב לכל רטט של גופי, כל אנחה, כל נשימה, כל פעימת לב. הרגשתי כמו כוכבת סרט רומנטי שסוף סוף זכתה להכנס עם אהובה למיטה והוא מעניק לה את הלילה הטוב בחייה. הרגשתי לראשונה בחיי מהי תשוקה מינית, מהי כמיהה למגעו של גבר, למה מתכוונים כשאומרים "לעשות אהבה", זה כל מה שהיה במיטה, אני וגבריאל עשינו אהבה, מלאת תשוקה, מלאת להט, אנחנו כאן אחד בעבור השניה, שנינו מעוניינים בעונגו של האחר. החדר עד מהרה המתלא בקלות של אנחותיי ונשימותיו של גבריאל, עצם העובדה שהיינו לבד, הקלה עליי מאוד, לא הייתי צריכה לחשוש שמא יישמעו אותנו, נתתי לעצמי להיסחף לגמריי. תנועותיו של גבריאל החלו להתגבר, האגן שלי רקד מתחתיו, אנחותיי הפכו לגניחות עונג, הרגשתי איך שוב גופי נשטף בחום, גבריאל עצר לרגע, תפס את את אחת מרגליי, הרום אותה העביר אותה מעליו, השכיב אותי על הצד בתנוחת עובר, נשכב מאחוריי ועבר "נא להכיר, תנוחת כפיות", התנוחה מצאה חן בעיניי, גבריאל שוב מאחוריי ומחבק אותי וחודר אליי בקצב אחיד, הרגשתי כאילו החדירה נהייתה עמוקה יותר, הרגשתי היטב כיצד איברו ממלא את כל כולי ואהבתי את זה כל כך, את תחושת חיכוך איברו בדפנות הנרתיק שלי. הייתי בטוחה שאני הולכת לגמור בתנוחה הזאת, הנרתיק שלי החל לטפטף, גבריאל יצא ממני ואמר לי "תעמדי על 4", קצת חששתי, זה לא נשמע לי טוב "למה על 4, מה אתה רוצה לעשות?" שאלתי, הוא התקרב לאוזני ולחש "אותך, בדוגי". נעמדתי על 4 וציפיתי לאיברו שיחדור אליי, ידו ליטפה את גבי ואז הוא לחץ עם ידו באמצע הגב, אז קימרתי את הגב כלפי מטה, "יופי תישארי ככה" הוא פקד, לא זזתי. הוא החדיר 2 אצבעות לנרתיק שלי, הכניס והוציא אותן כמה פעמים ובמכה הכניס את כל איברו, פלטתי צעקה שנשמעה קצת כמו נביחה "הוא התקרב אל אוזני ואמר "בגלל זה קוראים לזה דוגי, כי זה גורם לכן לנבוח" והחל לנוע בי עמוק, מהר וחזק, ניסיתי לשלוט בקולי, לא נאנחתי ולא גנחתי אלא ממש נבחתי, בקושי הצלתי להחזיק את עצמי, ידיי איבדו את כוחותיהן, נפרשו לצדדים ופלג גופי העליון נחת על המיטה, האגן שלי נשאר למעלה ורגליי כפופות, אם גבריאל לא היה אוחז בהן הן היו נופלות גם, קברתי את פניי וצרחתי מעונג, התחלתי לשכוח איפה אני נמצאת, עם מי כמעט ושכחתי את שמי, ראיתי כוכבים, זיקוקים אופוריה מטורפת, חשבתי שאולי לקחתי איזה טריפ שמכניס אותי להזיות מטורפות, בין אם עיני היו פקוחות או עצומות מולי רצו אותן התמונות של פרפרים וכוכבים, זיקוקים מדהימים שמתפוצצים בחשכה, שוב תחושת הר הגעש מילאה אותי, הרגשתי שוב את ה"לבה" מבעבעת בי ותוך כמה שניות, התפוצצתי, הפעם הנרתיק שלי היה זה שהתפרץ אך איברו של גבריאל חסם את הפתח, הרגשתי את הבערה בתוכי. נחתנו יחד על המיטה, רגליי כשלו תחתיי, שכבתי על הבטן, גבריאל נשכב לצידי, איברו עדיין בתוכיי, הוא הושיט יד לקח טישו מהשידה, הניח אותו מתחת לאגן שלי, יצא בעדינות הרגשתי על הדגדגן שלי את הנוזל החם, נשפך אל הטישו, כל כולי רעדתי, פניי נשטפו בדמעות, נשימותיי היו כבדות, גבריאל נשק לגבי, כתפי ולחיי ואמר "ככה מרגישים כשגומרים מהנרתיק, או בכלל", לא יכלתי להגיב, ניסיתי לחזור לעצמי "קוראים לי אודליה…………… מה קורה פה?" זה כל מה שהצלחתי למלמל
בבוקר מעירה אותי נשיקה חמה "בוקר טוב מתוקה שלי, עדיין לא קיבלת את המתנה שקניתי לך", אני מתעוררת פותחת את העיניים לאט לאט, רואה משהו עטוף ואומרת "נראה לי שאת המתנה הכי טובה קיבלתי כבר בלילה". הוא צוחק, מנשק אותי, מושיט לי את המשהו העטוף "מזל טוב אהובתי", אני אומרת "תודה" ומתחילה לפתוח את העטיפה, בתוך העטיפה היה דובי לבן, עם אוזניים אדומות, הדובי יושב, מחזיק סלסלה ועל הסלסלה דבוק לב גדול אדום ורשום עליו "מתוקה שלי", נורא התרגשתי, אף פעם לא ראיתי דובי או לב עם הכיתוב הזה והכי נגע לליבי שככה גבריאל קורא לי כל הזמן "מתוקה שלי". בתוך הסלסלה היה עוד משהו קטן עטוף, אני מוציאה, מורידה את העטיפה ומגלה שזה כרטיס זיכרון לפלאפון (משהו שחיפשתי הרבה זמן), אני מנשקת אותו בהכרת תודה והוא אומר "הכרטיס זיכרון זה כדי שיהיה לך מקום לכל התמונות שהולכות להיות לנו ביחד, אני רוצה שתיהיה לך מזכרת מכל רגע ורגע". נסיך או לא נסיך? השבת לצערי עברה מהר מדי ונאלצתי לחזור הביתה ולהעביר עוד שבוע מורט עצבים בבסיס עד שיגיע הסופ"ש. ביום שלישי, הטלפון שלי עוד שנייה מתפוצץ מהשיחות וההודעות של גבריאל שאני לא יכולה לענות עליהן, כי יש עומס בעבודה. הטלפון בעמדה שלי מצלצל, אני לא שמה לב וממשיכה להתעסק עם הניירת, המפקדת שלי מסמנת מהחדר שלה שזסה טלפון בשבילי, אני מושכת את השיחה "בית דין שלום" מהעבר השני אני שומעת קול מוכר ונעים "מתוקה שלי, למה את לא עונה לי???????? אני רוצה להזמין אותך לקבלת דרגה שלי היום בשעה 15:00 יהיה גם קצת כיבוד ואני ממש הייתי רוצה שתיהיי נוכחת", אני מתרגשת עד עמקי נשמתי ואז אומרת לו שאני לא יכולה כי אני עמוסה מדי, גבריאל מתבאס ואומר "טוב לא נורא, אני אשמור לך חתיכת עוגה ואביא לך לבסיס, שיהיה לך קצת מתוק". המפקדת שלי רואה את הפרצוף המבואס שלי, מחייגת אליי "כן אורטל?" אני עונה לה, "כבר אמרתי לו שאת כן תבואי להענקת דרגה שלו", אני מסתכלת עליה מופתעת "אבל אני עמוסה פה, אני לא אסיים עד 3", היא מסמנת לי להרים את השפופרת" אני מרימה והיא אומרת לי "תקשיבי, אני יודעת מה זה מערכת יחסים וצריך לשמר אותה, את גם ככה משקיעה המון פה ואת היום סוגרת אז יהיה לך לסיים עם הניירת", אני מודה לה ומנתקת. הזמן עובר מהר, עקב עומס העבודה, ב-5 דק' ל 15:00 אני אורזת את הדברים שלי, הולכת למראה, מסדרת את הקוקו שלי, מדגמת את עצמי למופת ויוצאת לכיוון מז"י, כל הבסיס מביט עליי בקנאות. אני נכנסת למז"י ובקושי מצליחה למצוא את יחידת המחשוב, אני נכנסת וגבריאל מקבל את פניי בחיוך, אני מחייכת אליו בחזרה ומאדימה וכל מי שמסביב הבין מי אורחת הכבוד, גבריאל מקבל את דרגת הסמ"ר ואומר "יש, עוד 3 חדשים ואני חופשי". כמובן ששמרנו על איפוק, הוא הכיר לי כמה חברים שהם חבריו גם מחוץ לבסיס, שתיתי קצת שתייה קלה, אכלתי חתיכת עוגה וחזרתי לבסיס, המפגש הזה איתו באמצע היום היה בשבילי מעולה. בסופ"ש לא נפגשנו, חליתי אז החלטתי לא לנסוע, סופ"ש אחריו נסעתי אליו אבל הייתי במחזור והסופ"ש נהרס בגלל הכאבי מחזור הנוראיים, בסופ"ש ה-3 נסעתי אליו לבסיס, נגזר עליו לסגור שבת, נסעתי אליו על אזרחי. שמתי ג'ינס פדלפון (היה באופנה בזמנו) וחולצה עם מחשוף נדיב ומאחור ציוד של דרקון וחרוזים, גבריאל מאוד שמח לראות אותי. ישבנו על שולחן בטון בכניסה של הבסיס והיינו די לבד, התחבקנו והתנשקנו, הוא כמעט והשכיב אותי שם. "אני לא אוהב את החולצה הזאת" הוא הודיע, "למה דווקא זאת אחת האהובות עליי", הוא העביר את היד שלו על הגב שלי "אני לא יכול להרגיש את הגוף שלך עם החרוזים האלה על החולצה", הסתכלתי עליו במבט לא מרוצה, "למה כ"כ חשוב לך להרגיש את הגוף שלי?????? אנחנו בבסיס צבאי, שכחת?" הוא הסתכל עליי במבט ממזרי ואז לחש לי באוזן "לא שכבכנו כבר 3 שבועות, נראה לך שקל לי להתאפק", נקרעתי מצחוק, ישבנו עוד קצת עד שתם זמן ההפסקה שלו, נפרדנו לשלום בנשיקה וחיכיתי לסופ"ש הבא.
הסופ"ש המיוחל הגיע, כרגיל הוא פגש אותי בצומת אושיות, ישר איך שהגענו הביתה החלפתי לאזרחי ולא היה אכפת לי שהוא בחדר. אכלנו צהריים יחד עם אמא שלו, שטפנו ביחד כלים, אמא שלו הלכה לבן הזוג שלה ואני עם גבריאל ישבנו לראות סדרה. החלטנו לעשות שנ"צ שלא נהיה עייפים לצאת בערב עם החבר'ה, לאחד מהם היה יום הולדת אז ידענו שתיהיה ישיבה עד שעות הלילה המאוחרות/בוקר המוקדמות. נכנסתי למיטה כשלגופי גופייה ותחתונים בלבד, גבריאל גם נכנס למיטה, חיבק אותי וביקש נשיקה, הסתובבתי אליו, התחלנו להתנשק ואז הוא הפף אותי על הגב ונשכב מעליי. הוא התחיל לרדת לכיוון הצוואר שלי, הכניס את ידיו מתחת לגופיה שלי, התרוממתי מעט ונתתי לו להוריד אותה, הוא ליטף את חזי בעדינות, זה היה ממש נעים, זה לא היה סוער כמו בפעם הראשונה זה היה שונה הוא לחש לי "אני רוצה שהפעם נעשה אהבה" הנהנתי לאות הסכמה, עצמתי את עיניי ונתתי לגופי להתמסר לגמריי. גבריאל התחיל לנשק לי את הבטן, לאט לאט ירד עם נשיקותיו עד לקו תחתוניי, הוא תפס עם שיניו את הגומי, משך קצת ועזב. הוא התרומם קצת תפס את התחתון שלי בשני צידיו והחל לאט לאט להוריד אותם, כשראה שהכנתי לו הפתעה וגזמתי את היער, התלהב ואמר "יאמי" וצלל. שוב התחילו להציף אותי הצמרמורות שהרגשתי לפני 3 שבועות כאשר הוא ירד לי בפעם הראשונה, לשונו אמנם הפעם ליטפה בעדינות את הדגדגן שלי,
אף זה עדיין גרם לגופי לרטוט, לגרוני להיאנח ולמחשבותיי לנדוד למקומות אחרים, מקומות בהם אף אחד לא קיים מלבדי ומלבד אהובי.
מתוך קבוצת הפייסבוק סיפורים מחדר המיטות
לגמרי נעשה טוב מפרק לפרק.
סיפור טוב ומחרמן,
אהבתי 🙂
רק משתבח עם כל פרק. התיאור של הזיון ממש מחרמן, וכיף שהעלילה מציאותית כל כך.