ריקוד עמוד סקסי

רועדת בכל גופי – חלק ראשון

מאת אלפרדו

"טוב, ביי, אני חייב לזוז לעבודה", אמר דורון, משסיים את ארוחת הבוקר שהכנתי,  "אם צריך לקנות עוד משהו, שילחי לי וואטסאפ", קרא מעבר לכתפו ויצא.

דורון הוא בעלי, הוא בעל טוב, עובד כמנהל השיווק, בחברה ששייכת למשפחתו, מצבנו הכספי מצוין, כך שאינני עובדת באופן קבוע אלא רק בפרויקטים מזדמנים, אנחנו יוצאים הרבה, ומארחים הרבה.

אני, מאיה, חשה אליו חיבה, הוא החבר הכי טוב שלי, אבל לצערי, אינני אוהבת אותו, כפי שחשבתי שאני אוהבת כשנישאנו, אני גם מרגישה אליו טינה מסוימת.

בחודשים הראשונים להיכרותנו, היינו שוכבים, בערך פעם בשבוע, אומנם, מעולם לא הצלחתי להגיע עימו לאורגזמה, כפי שהייתי רגילה מבני הזוג הקודמים, שהיו לי, אך קיוויתי שהמצב ישתפר, שדורון ילמד להביא אותי על סיפוקי. התבדיתי, בחלוף הימים, הבנתי ששיפור כל שהוא, לא יופיע, דורון תמיד תלה את הסיבה ב'עומס בעבודה', הוא היה מביע את רצונו לשכב עימי, על ידי ליטוף שדיי, או נשיקה, שהייתה קצת יותר מנשיקת לילי טוב.

הייתי נענית לו, מעמידה פנים שאני נהנית, הוא היה מלטף את שפתי התחתונות באצבעו, מגרה את נרתיקי וכשהיה מרגיש ברטיבות שנוצרת, היה נשכב בין רגלי, מכניס לתוכי את הזין שלו, מפמפם ותוך דקה היה גומר, מנשק את שפתי, מסתובב ונרדם.

אני, לא מסופקת, מתוסכלת, התרגלתי לאונן במיטה, לאחר שהוא נרדם וכך הצלחתי, לדאבוני, לשמור על שלום בית ולצייר מצג של זוג אוהב, כלפי חוץ.

כך התנהלנו בשלושת שנות נישואינו.

השנה, החלטנו לארח בביתנו, לארוחת הערב של ליל הסדר, את משפחתו של דורון.

כבר משעות הבוקר המוקדמות, הגיע גיא, אחיו הקטן של דורון, כדי לסייע בארגון הבית לקראת ארוחת הערב, מרובת המשתתפים.

'מצחיק, אני קוראת לו האח הצעיר, כשהוא, למעשה, מבוגר ממני בשנה'.

בשקט וביעילות, נטל גיא את האחריות על סידור הבית, הרהיטים, השולחנות והכיסאות, מארגן שולחן אחד גדול ועורך עליו כלי האוכל, מידי פעם, היה ניגש אלי למטבח, להריח ולטעום מבישולי החג.

בזמן ההכנות ניסיתי אני, כאילו גיסתו הבוגרת, לדובב אותו על חייו ותכניותיו העתידיות, מאחר וסיים את לימודי התואר בתעשייה וניהול, טייל שנה וחצי בארצות הברית ובדרום אמריקה, ומבזבז את כישוריו כעת, בחברת שליחויות, על קטנוע.

ניסיתי לדבר על לבו שימצא עבודה בתחום שלמד, שלא יסתכן בנסיעות על קטנוע, אך הוא, בחיוך שקט על שפתיו, השתיק אותי באומרו: "ליל הסדר נועד להזכיר לנו, שעם ישראל יצא מעבדות לחרות, לכן בינתיים, אני מבקש ממך שלא להציע לי עבדות חדשה".

בדבריו השתיק אותי במקצת, אך אחרי כמה דקות, פתחתי שוב בחקירות, הפעם על בת זוג וקשרים רומנטיים.

"די", אמר והניח את אצבעו על פי, "עכשיו עובדים ואחר כך חוגגים, אולי אחר כך גם נדבר".

השתתקתי!

בערב החג עצמו, הוא היה לעזר רב, עזר להגיש את המנות, לפתוח בקבוקים ובסיום הארוחה סייע לפנות את הצלחות.

שמתי לב, שבכל הזדמנות הוא נגע בי, לא נגיעות מלאות, אלא רק מגעים כאילו מקריים.

נתקל בי עם הצלחות שפינה מהשולחן, כאילו במקרה עוברת הזרוע שלו על שדי, הכלואים בחזייה, כשעמד מאחורי במטבח, קרוב מאוד לגופי, חשתי בנשימתו על עורפי  ובזמן קריאת ההגדה, ישב לידי, רגלו נצמדה לשלי וידו על ירכי.

לא הגבתי לשום מגע ונגיעה, אפילו כשבתום הערב, כשעמד לידי וניגב את הצלחות שיצאו משטיפה, שלח יד וליטף לי את הישבן, התעלמתי, יודעת בוודאות, שהפעם זה לא היה במקרה.

בלילה, לאחר ארוחת ערב החג, התקשיתי להירדם, לצידי שכב דורון, נחירותיו מונעות ממני את השינה המיוחלת, ידי נכנסה מתחת לשמיכה לתוך מכנסי הטרנינג, שמשמשים לי פיג'מה, אצבעותיי מתחילות ללטף את שערות ערוותי, אצבע אחת מציירת מעגלים על דגדגני, כשאני מתכוונת להתחיל בפעולת האוננות הרגילה שלי, פעמיים שלוש בשבוע.

את השקט הפר רעש שנשמע מהקומה הראשונה.

שמעתי צעדים בין הסלון למטבח, אחר כך צעדים לשירותים ושוב למטבח, ממנו נשמעו קולות פתיחה וסגירה של דלת המקרר, הבנתי שמדובר בגיא, שכן הוא היחיד שנותר לישון אצלנו, בחדר האורחים.

נראה היה, שלא איכפת לו שהוא מרעיש, או שהוא מנסה להשמיע בכוונה רעשים וצלילים.

שכבתי על גבי, ספרתי חמישים נחירות רצופות של בעלי, התרוממתי מהמיטה, לבושה בחליפת הטרנינג הוורודה וירדתי אל המטבח.

מצאתי אותו יושב ליד שולחן המטבח ומכרסם מצות.

"מדוע אתה לא ישן"? שאלתי אותו בלחש.

"אני מחכה לך" לחש בתשובה.

רציתי להגיד לו שילך לישון, אין למה לחכות, כי שום דבר לא יקרה בינינו, שזה אסור, אבל עיניו בהקו אלי מתוך החשיכה מקפיאים אותי, פתאום חשתי כמיהה אליו, כל כך רציתי אותו, את קרבתו, את זרועותיו החסונות שיחבקו אותי.

"התקרבי", לחש, כאילו קרא את מחשבותיי, שולח את ידו לעברי, בהזמנה.

רגלי הכושלות נשאו אותי אליו, עד שנעמדתי בין רגליו הפשוקות, ידיו חיבק את מותני, כפות ידיו על אחורי, והוא  הניח את ראשו על שדי, נטולי החזייה.

הרגשתי חום, שהלך והתפשט בבטני, מתפשט דרומה לעבר מפשעתי, ניסיתי להדחיק את רגשות המשיכה והמחשבות

המיניות, אך כפות ידיו החמות, החלו ללטף את אחוריי, גורמות לי לתחושת עונג חמה ונעימה.

נגד רצוני, חיבקו ידי את צווארו וליטפו את עורפו החסון.

דקה ארוכה התחברנו כך, אחת לשני ואז לפתע, במשיכה אחת, דחף למטה את מכנסי הטרנינג שלי, שנפלו עד קרסולי, מותירות אותי עירומה ממותני ומטה, שהרי הייתי ללא תחתונים.

"לא גיא, תפסיק זה אסור", לחשתי מבועתת, אך ידיו החמות חפנו את אחורי החשופים, מעכו  וליטפו אותם, הרגשתי זרמים עזים בתוכי, זרמים של אישה מיוחמת, צמאה לפורקן.

"די, בבקשה גיא", ביקשתי שוב ממנו, בליבי מקווה שלא ירפה והוא אמנם לא הרפה.

ידו האחת ליטפה את חריץ ישבני, מציירת מעגלים סביב נקב אחוריי, ידו השנייה עברה לקדמת גופי, כיסתה את ערוותי ואצבעו חדרה לתוך מערתי, טובלת ברטיבות שנוצרה בתוכי.

"את רטובה", אמר, מציין עובדה, "אז למה את מבקשת ממני להפסיק?".

נאנקתי, הרגשתי את חום ידיו מתמזג עם חום גופי, רגלי התרוממו האחת אחרי השנייה, משתחררות ממכנסי, מותירות אותם על הרצפה.

"כל הערב רציתי אותך", אמר והוסיף "למען האמת, מאז ומתמיד חשקתי בך".

ידיו היו בכל מקום, בין רגלי, מתחת לחולצתי על שדי, מועכות את ישבני.

"לא פה, בבקשה", ניסיתי לשכנעו, "בוא נלך לחדר האורחים".

אך הוא לא מש ממקומו, אלא רק המשיך לגעת וללטף את גופי בידיים חמות, עצמתי את עיני, נשענתי על גופו, התמכרתי למגע מתנשפת בכבדות, מחבקת את עורפו.

הוא קם, ודחף אותי קלות לעבר השיש, סובב אותי וביד רכה לחץ על גבי, מכופף אותי לעבר השיש.

"בבקשה, גיא, לא כאן", ביקשתי שוב.

הוא לא ענה, פישק את רגלי והחדיר אצבע לתוך הכוס הרטוב והלוהט שלי.

הרגשתי בעירה בנרתיקי, נוזלים טפטפו מתך מערתי זולגים במורד ירכי,  הוא נצמד אלי בגופו מאחור, חשתי את הזין הזקוף שלו, בתוך מכנסי הג´ינס שלבש, עדיין לא הסיר אותם, 'הוא אפילו לא התפשט ואני כבר כמעט גומרת', חשבתי במוחי הקודח.

"אל תזוזי", פקד עלי בלחישה ופישק עוד יותר את רגלי. אצבעו  נשלפה מתוך נרתיקי, רטובה מנוזלי, החליפה מיקום

וחדרה לחור התחת שלי.

"אאיי, לא שם", לחשתי נזעקת, "זה כואב".

 אך אצבעו חדרה עמוק יותר, גורמת לי לכאב, "די, לא שם" ,התחננתי בשקט.

אך הוא התעלם ממני, המשיך והחדיר את אצבעו עמוק יותר, כואב יותר ובאופן מפתיע, מגרה יותר.

האצבע הקשה המשיכה במסעה בתוך ישבני, "אל תתנגדי, תרפי", לחש לי מאחור ואני השתדלתי לעשות כדבריו.

הוא נעצר לרגע, הוציא את אצבעו מתוך ישבני והפשיל את מכנסיו.

הרגשתי את איברו התפוח מגשש אחר אחד הפתחים שבגופי, כאילו עדיין לא החליט מהיכן לחדור.

נשמתי לרווחה, כשחשתי את הזין שלו מבקיע את דרכו לתוך הכוס שלי, תחושות חום ועונג הציפו את כולי.

ידיו חפנו את שדי וליטפו בעדינות את פטמותיי הזקורות ופתאום צביטה חזקה בפטמת שדי הימנית.

"למה ככה?", לחשתי בשאלה, כשצבט בכוח גם את השנייה.

"ככה אני רוצה", ענה ואחרי עוד כמה חדירות הוסיף, "כי ככה גם את רוצה".

'ככה אני רוצה?, האומנם?'.

בשתי ידיו לפת את שדי ומחץ אותם בכוח, גורם לי לעונג שמימי וכאב, משולבים יחד.

"תגידי שככה את לא רוצה, אז אני אפסיק", לחש לאוזני.

לא עניתי, גופי המשיך במסעו למטה, אל אש השאול.

"תגידי לי להפסיק", לחש שוב וצבט בכוח את פטמתי.

אני, כחומר ביד היוצר לוחשת, "לא, אל תפסיק, אתה צודק, ככה אני רוצה".

הוא המשיך וצבט, המשיך והכאיב, אני נעה חליפות בין עונג לבכי.

עוד תנועה ועוד מגע, עוד צביטה ועוד ליטוף, חשתי שהר הגעש שבתוכי ,עומד להתפרץ, ידי נשלחה כמעצמה כלפי מטה, מועכת את הדגדגן הנפוח, ואז זה הגיע, כמו מפיצוץ אדיר, הרגשתי את גופי מתפזר לכל הכיוונים.

כל גופי רעד, ברכי פקו, כמעט והתמוטטי לרצפה, אך גיא, חיבק את מותני והמשיך בתנועותיו, הרגשתי בכדור אש הנבנה בתחתית בטני, חזק יותר מקודמו, בעיני העצומות הופיעו כל צבעי הקשת, כשתקפה אותי אורגזמה שניה,  בשיא שמעולם לא חוויתי, מתאמצת שלא לצעוק, לא לבכות.

הוא המשיך בתנועות מהירות עד שתקע לתוכי את איברו, מגיע עד לרחם שלי, נצמד אלי בכוח והתפוצץ אף הוא, משחרר בתוכי את שפיכתו.

כשהרפה ויצא, הרגשתי ריקנות, הייתי כאובה ומסופקת כפי שלא חשתי מימי, לבשתי את מכנסי בשתיקה, עליתי לחדר השינה, זחלתי לתוך המיטה, אל מתחת לשמיכה, באותו רגע, רק רציתי לשכוח ולמחות מגופי, את זכר מעשיו וזכר זכרותו של גיא, אחיו הצעיר של בעלי.

רצוני לא התממש, זיכרון הסקס האלים והמסעיר, לא עזב אותי, מונע ממני את השינה המיוחלת, כשבדמיוני אני חוזרת, שוב ושוב על שאירע.

***

בבוקר שלמחרת כאילו לא קרה דבר, גיא סידר במהירות ויעילות את הבית, השיב את חלקי הריהוט למקומם, עיניו הציצו לעברי, בוחנות את התנהגותי, חיוך הופיע בזוויות פיו, כשנוכח לדעת שאירועי הלילה לא קיבלו כל ביטוי, ביחסים שביני לבין אחיו, כאילו כלום לא קרה מרגע שדורון נרדם.

אבל, אני ידעתי, שגופי הכואב אך המסופק, יזכור עוד זמן רב, את שקרה בלילה, שאחרי סיום ארוחת ליל הסדר.

***

את ימי החג הנותרים, עברתי בחוסר מנוחה, מטלטלת בין רצון לשכוח את שקרא עם גיא, לרצון לחזור על זה שוב .

דורון שהה בבית בכל הימים הללו, חופשה מאורגנת, אני הייתי חייבת לתפקד כרגיל, הסוגיה, אם לספר לו את שקרה באותו לילה, כלל לא עלתה בדעתי, גילוי האמת היה גורם לאסון משפחתי.

גופי התגעגע לגופו של גיא, הזיון עימו, עורר בי תחושות שחשבתי שלא אחוש יותר, רציתי עוד.

לאחר יומיים מתסכלים, בשכבנו במיטה, התקרב אלי דורון והחל ללטף את שדי, מסמן לי שברצונו לקיים יחסים.

תגובתי הראשונה הייתה לדחות אותו, בתואנה כל שהיא, אך לאחר כמה שניות, החלטתי שהטוב ביותר יהיה להזדיין עם דורון ובכך, אולי, אצליח למחוק מעט, את זיכרון גופו של גיא מתודעתי.

הסתובבתי לעברו, הושטתי את שפתי לנשיקה וחיבקתי את גבו, נצמדת לגופו.

חשתי בשיפולי בטני את זקפתו, הכנסתי את ידי בינו לביני, אחזתי את הזין שלו, מעבירה את ידי עליו, הלוך וחזור.

הסתובבתי על גבי, פיסקתי את ירכי, דורון התרומם ונשכב ביניהן, הזין שלו לוחץ על ערוותי.

ידי אחזה שוב באיברו וכיוונתי אותו לתוך מערתי.

"את יבשה שם מאיה, מה קרה, אין לך חשק?", שאל.

"לא, לא, יש לי חשק, אאני, אאני", גמגמתי, "אני צריכה עוד שתי דקות, עוד קצת גירוי".

הוא הצמיד את שפתיו לשפתי, נשק לי נשיקה מלאת תשוקה, ידו ירדה לעבר מפשעתי, אצבעו חדרה לתוך נרתיקי, מגרה את תוכי, הבוהן שלו מרטיטה את דגדגני.

עצמתי את עיני, מעלה בדמיוני את דמותו של גיא, אחיו, מדמה את ידו של דורון, כאילו ידו ואצבעותיו של גיא הם.

התחלתי להרגיש חום בערוותי, נרתיקי החל מתלחלח, אחזתי שוב בזקפתו של דורון ודחפתי את הזין שלו לתוכי.

דורון החל נע בתוכי, פנימה והחוצה,

עיני עצומות, רואה בדמיוני את גיא מזיין אותי, נוזלי נרתיקי  שפעו, בקושי התאפקתי מלזעוק את שמו של גיא.

דורון הגיע לפורקן, מרוקן את נוזליו בתוכי, מגרונו נשמעה אנחה, "אוף, זה היה טוב, כשאת מתחממת, אין עלייך", נישק את שפתי, הסתובב ותוך דקות ספורות , נשמעו נחירותיו.

אני?, אני שוב מתוסכלת, בלתי מסופקת, הורדתי את ידי לעבר מפשעתי, הכנסתי שתי אצבעות לתוך מערתי הרעבה והרטובה עדיין, העליתי בדמיוני את גיא, ותוך דקות מעטות התפרקתי בשקט גם אני.

מאותו לילה, הייתי מעלה בדמיוני את גיא, כששכבתי עם דורון, אך בתוכי התאוויתי לדבר האמיתי, רציתי לחזור שוב על הפעם ההיא, אחרי ארוחת ליל הסדר.

***

ימי חג הפסח הסתיימו, אחריהם הגיע חג שבועות, קיוויתי לראות את גיא בארוחת ערב החג החלבית, המסורתית, אך התאכזבתי.

"גיא לא יגיע השנה", בישר לי דורון, "הוא נסע עם כמה חברים לחמישה ימים לבולגריה".

"נראה אותו כשיחזור?", שאלתי, קיוויתי.

"אני מקווה", ענה דורון באדישות.

'אני מקווה שכן', חשבתי, 'אני מתה לראות אותו, רק לא בטוח שאני לא אוכל להתמודד עימו'.

עברו מספר שבועות ודורון הודיע לי, שעליו לטוס לשלושה ימים, לתערוכה מקצועית בברלין.

"מתי אתה טס?", התעניינתי.

"ביום שלישי הקרוב", ענה.

ביום שלישי, לאחר ארוחת הצהריים, עזרתי לדורון לארגן לעצמו מזוודה, עם בגדים להחלפה, לשלושת הימים הבאים.

בעודנו בסלון, נשמע צלצול בדלת, השארתי את דורון לטפל בחפציו וניגשתי  ופתחתי את דלת הבית.

נשארתי נטועה במקומי, את הדלת חסמה דמותו של גיא, מחייך, "היי מאיה", אמר, אני פה!.

"אאאנני ררו.. אהה", גמגמתי, ממה אתה עושה פה?

"לא התראינו הרבה זמן, התגעגעתי", אמר, מביט לתוך עיני, עטף אותי בידיו, כפות ידיו מועכות את כדורי אחורי, מצמידות את מפשעתו לערוותי.

"דורון פה", לחשתי, מבועתת, הצמדתי את אצבעי לשפתיו, מסמנת לו לשתוק והדפתי אותו מעלי.

לחרדתי, שמעתי מאחורי את קולו של דורון, "היי, אח שלי, יופי לראותך".

שני האחים התחבקו, תופחים זה על שכמו של האחר.

"מה קורה?, מה הביא אותך אלינו", שאל דורון בחיוך.

"אמרתי למאיה שהתגעגעתי, לא התראינו מאז ליל הסדר, אז באתי".

"יופי, יופי, ברוך הבא", אמר דורון.

"הייתי באזור, אז באתי רק לראות אתכם, לוודא ששניכם בסדר ".

"מה יש לך לעשות בעיר שלנו?", שאל דורון.

"יש לי כמה ראיונות עבודה בתחום תעשייה וניהול, המקצוע שלמדתי".

"יופי, התלהב דורון, אז בימים שאתה כאן, תבוא לישון אצלנו, חדר האורחים מחכה רק לך", צחק.

"אני לא רוצה להפריע", ענה גיא,

"הכול בסדר, אתה לא יכול להפריע, אני בטוח שגם מאיה התגעגעה אליך, לצערי אני חייב לזוז, מונית ממתינה, לשדה התעופה".

"אתם נוסעים?, לאן?", שאל גיא.

"רק אני נוסע, עניני עבודה, לברלין, לשלושה ימים, תישאר, תארח לחברה למאיה, עד שאחזור".

"אני חושבת שלגיא יש בוודאי תכניות אחרות", מלמלתי, כשכל איברי הפנימיים רועדים .

"גם אם היו, הם התבטלו ברגע זה", אמר גיא בחיוך, "הוטלה עלי משימה לשמור על גיסתי האהובה ואני לא מתחמק ממילוי משימות ", ענה.

"יופי, סיכמנו", אמר דורון וחזר לסלון, לסיים את האריזה.

הרמתי את ראשי לעברו, "אתה רעב?", מלמלתי.

"קצת".

"נשאר אוכל מהצהריים", אמרתי, מביטה שוב לרצפה, "שב ואני אגיש לך".

גיא פנה למטבח, התיישב ליד השולחן, ממתין, מביט בי מכינה לו צלחת אוכל, אני מגניבה לעברו מבט ורואה אותו מסדר את קדמת מכנסיו ואת הבליטה הגדולה שתפחה שם, כשאני יודעת שאני אחראית ליצירתה.

הנחתי לפניו את הצלחת, "בתיאבון", אמרתי, רגע לפני שעזבתי את המטבח, פונה לעבר הסלון.

מצאתי את דורון, מסיים לנעול את מזוודתו, הרים אותה וצעד אל דלת הבית כשאני מאחוריו.

הוא נעצר ליד הדלת, פתח אותה כשבידו המזוודה, הסתובב לעברי, הרכין ראשו ונשק בקלילות לשפתי, "להתראות בעוד יומיים ", אמר, "טפלי יפה בגיא, אני אמור לנחות חזרה ביום שישי, בערך בעשר בבוקר.

"ביי גיא", קרא לעבר המטבח וירד.

חמש שניות, זה כל הזמן שעבר עד שגיא נעמד מאחורי, לא החלפנו אף לא מילה אחת, אגנו קרוב אלי, מפשעתו נלחצת לאחורי, כאילו במגע הקטן הזה בינינו, טמון הרמז, למה ששנינו יודעים שיקרה, ברגע שנהיה לבד.

שלחתי את ידי, רוצה לנעול את הדלת, לא מצליחה, ידי רועדת.

הוא צמוד אליי מאחור ואני קפואה, זרוע אחת שלו נשלחת בין המותן ויד ימין שלי, כף ידו עוטפת את כף ידי ומסייעת לאצבעותיי לסובב את הבריח שמאלה, עד שהדלת ננעלת.

אני חוזרת לסלון, לא מביטה לאחור, אני לא באמת צריכה, אני יכולה להרגיש את גיא עוקב אחריי, באמצעות הדגדוג שנבנה בין רגליי ובהתרגשות שאני חשה בשאר חלקי גופי.

אני מאפשרת לו מבט על ההצגה המוגזמת שישבני מעלה, במיוחד למענו.

מוחי הקודח מדמיין את עורו השחום והגמיש נמתח מתחת לאצבעותיי ואת האיבר שלו מזדקר אליי, מביט בי עם העין האחת שלו, מתאווה לחדור למערה החשוכה והלחה שלי.

אני בטוחה שהוא יראה עליי בקרוב את ההתרגשות בסומק שעל לחיי, קצב נשימותיי המהיר והתחתון הרטוב, שמבקש שיסירו אותו כבר.

אזור המפשעה שלי כואב, מרוב הצורך שיש לי, לחוש אותו כבר בתוכי.

רוח מערבית נעימה, מקבלת את פנינו מחלון הסלון הפתוח, השיער הארוך שלי מתעופף לאחור, פוגש בפניו, עוטף אותו כמו הווילון שאין לנו.

אני פונה לעבר המדרגות, עולה לכיוון חדר השינה, שומעת את חגורת מכנסיו נפתחת ואת מכנסיו נופלים לרצפה.

אני מביטה לאחור לרגע, רואה את החיוך הקטן שלו ואת הזין הגלוי שלו, מתוח, מצביע לעברי.

כך נראית תשוקה טהורה, חשבתי לעצמי והתקדמתי, ברגליים כושלות, לחדר השינה.

תיכף תתחיל השקיעה ואני יודעת שהכתום והשחור יהוו רקע מתאים למה שיקרה כאן, ממש בעוד רגע.

נעמדתי מול המיטה, רועדת בכל גופי, מצפה.

הוא הגיע עד אלי, נצמד קלות לאחוריי, מסיר את הכתפיות של שמלתי, מבלי לומר מילה.

ניערתי את זרועותיי, השמלה נפלה לרצפה, נותרתי עומדת עירומה, כשרק תחתונים על גופי, שדי תפוחים, פטמותיי זקורות עד כאב ומתוך מפגש ירכי, מטפטף נוזל תאוותי, מרטיב את תחתוני.

אני שומעת את הנשימות המהירות שלו עם חשיפת ישבני מבעד לתחתון החוטיני שאינו משאיר מקום לדמיון.

שנינו יודעים למה אנחנו כאן ולמה גופותינו התאוו במשך זמן רב מדי.

גופותינו מצפים להרגיש תחושות במלוא העוצמה, איננו רוצים לבזבז מילים על הבטחות, שאין בהם ממש.

ידיו מחבקות אותי מאחור, בכל יד הוא לופת את אחד משדי, מועך אותו בעדינות ולפתע צובט בכוח את הפטמה, מסעיר את חושי.

הידיים שלו פועלות מהר, לרגע הן חמות ורכות, ובמשנהו, הן בדיוק כמו שאני רוצה שיהיו, חזקות ואכזריות.

אני צריכה להרגיש כל פעולה שלו, לסמן ולזכור אותה, עבור כל הפעמים שהוא לא יהיה שם ואת מקומה של ידו עלי, תתפוס ידו של אחיו, בעלי החוקי.

"אני חושב שאני חייב לאכול אותך, לא סיימתי את האוכל שהנחת בפני", הוא לוחש לי באוזן, ומעביר את לשונו לאורך צווארי.

אני לא עונה, עדיין בגבי אליו, מתכופפת מעט ודוחפת למטה את תחתוני, הצונחים לרצפה.

הוא לוחץ קלות על גבי, "תתייצבי על ארבע, על המיטה".

אני, כמובן מצייתת, מטפסת על המיטה, מניחה את ראשי על הכרית, את מרפקי וברכי על המזרון ואת אחורי מרימה למעלה, חושפת לעיניו את שני נקביי ואת החריץ המחבר ביניהם.

הוא לא מבזבז זמן, מפסק בידיו את ירכי,  ולשונו מתחילה לעבור על חריץ ישבני, מנקב עכוזי ועד לערוותי.

מפשק את השפתיים בעזרת לשונו החמה, מוצץ את הדגדגן שלי ונושף עליו, מעורר אותו, בזכות משב רוח קל, שמצליח לשגע אותי.

הוא לא מחכה הרבה ומחדיר לתוכי שתי אצבעות, מעסה את תוכי במקומות הנכונים, במקביל ממשיך לעסות את הדגדגן בלשונו, מסעיר את נשמתי.

אני לא מחזיקה הרבה זמן מעמד, גם לא מנסה, השרירים הפנימיים שלי סוגרים על אצבעותיו ואני מתפוצצת בזעקות פורקן קולניות, שגם השכנה הזקנה עם מכשיר השמיעה, בקומה מתחת, תדע שכרגע גמרתי כמו שצריך, על ידי גבר אמיתי ולא רק בזכות אחד מהצעצועים שלי.

כשאגני עדיין רועד וערוותי מטפטפת, נפלתי עם פני למזרון, ראשי טמון בכר וריאותיי משוועות לחמצן.

                                                             סוף חלק א

עודכן לאחרונה

מחשבה 1 על “רועדת בכל גופי – חלק ראשון”

  1. סיפור מחרמן של גילוי עריות
    חבל שהגיע חמש דקות
    שאז הוא לא היה כלל חושש למשהו

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

אהבתם ? תהיו חברותיים, השאירו איזו תגובה לכותבים