פרק 10 אני וספיר הגענו לדירה, כשנכנסנו פנימה היא ביקשה להיכנס להתפנות ולעשות שטיפה, הראיתי לה איפה ונתתי לה מגבת. ישבתי בינתיים על הספה לעשן. כמה דקות אחרי היא יצאה עטופה במגבת "אני לא מאמינה שאני עושה את זה" ספיר אמרה וקמתי לעברה "את לא חייבת כלום אם את לא רוצה" אמרתי לה "לא… … להמשך קריאה
פרק 6 את הימים הבאים אני והבנות העברנו בשיחות על איך יתנהלו המגורים המשותפים, זה שנצטרך דירה עם ארבעה חדרים היה ברור מראש אבל היו צריכים להיקבע חוקים לניהול הבית למשל או לשמירה על הפרטיות של כל אחד. העובדה שאמרתי שהמרחב הציבורי בדירה לא יכול להפוך להיות לבורדל לא התקבלה טוב אצל הבנות. את … להמשך קריאה
פרק 5 הימים עוברים והשאלות והתהיות רק נערמות ומצטברות, עכשיו הצטרפה בעיה פילוסופית חדשה שנקראת האינטימיות של ההורים שלי. ניסיתי לא לחשוב על זה, אני לא חושב שילד אמור לחשוב על ההורים שלו עושים סקס. הבנות קיבלו את העצה שלי לא לדבר עם אמא או יותר נכון לא לגשש בנושא כדי לא לשרוף אותי … להמשך קריאה
פרק 2 לאחר השיחה בשישי עם האחיות הקטנות שלי מאוד התלבטתי מה לעשות, האם לספר להן מה עובר עליי מאז שהתעוררתי בבית החולים, העובדה שאני יכול לשנות או לקבוע את המציאות סביבי. לא היו לי תשובות לשאלות האלה. המשכתי ללמוד בעשרה אחוזי השקעה במכללה ולמרות זאת היו לי ציונים ממש טובים, טוב זאת לא חכמה … להמשך קריאה
פרק 1 "בוקר טוב מר כץ, מדבר גדי מהבנק. הייתי מעוניין לקבוע לך פגישה עם סגן מנהלת הסניף לגבי מצב החשבון שלך" נשמע מהצד השני של הקו הקול כשעניתי לטלפון "כן… לגבי זה…" התחלתי להגיד ונעצרתי "היום בארבע מתאים לך?" הפקיד שאל ואני אישרתי "שיהיה לך המשך יום טוב מר כץ" הוא אמר והשיחה נותקה. … להמשך קריאה
"מה לעזאזל קורה פה?" אני אומר ברגע שאני פוקח את עיניי, אני מסתכל מסביב ואני במיטה של בית חולים. איך הגעתי לפה? מה קרה? אני מנסה להיזכר אבל לא מצליח, הדבר האחרון שאני זוכר זה שרכבתי על האופנוע בכביש 4 דרומה באמצע סופת ברקים. אני שולח יד לעבר הכפתור האדום ולוחץ עליו אבל שום דבר … להמשך קריאה