סיפור מאת הרועה בשדות זרים לחלק א', לחלק ב' עד שמיקי חזר מהשירותים, דרסי הציעה את המיטה. היא בחרה סדין בצבע אפור כהה, שהיה רך, אך לא חלקלק, וסדין פלנל מפנק הפריד בין הסדין ושמיכת הפוך הכבדה. "הקטע הזה של לא לשים ציפה תמיד היה לי מוזר", אמר מיקי לדרסי. "מצד שני, עכשיו אני מבין … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור, לחלק שני יום ההולדת של מיכל נשאר כמו כתם קטן ומעיק, ככה לפחות מוטי הרגיש כל פעם שהוא נזכר בזה. איך הוא לא נתן לעצמו לגמור כמו שרצה, כמו שחלם. ואיך הוא מעז לדבר על חלומות ולתת לה מילים באוויר, כשהוא יודע שהוא רחוק מלהגשים את הדברים שלו. הנחמה היחידה שלו, היא … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ב', לחלק ג' השעה הייתה שבע בערב וחושך מוחלט אפף את אתר הנופש. רעש מנוע משאית נשמע מרחוק, וחריקות העצים המתנודדים ברוח ליוו אותו ככינורות שניים. "חייבים להתרחץ לפני כל דבר אחר", אמרה דרסי. "אני לא יכולה לשים על עצמי מכנסיים, בטח שלא תחתונים, במצב כזה". מיקי הנהן בהבנה ואז שאל … להמשך קריאה
לאה סדרה את הכסאות סביב השולחן. הסוכה שלהם תמיד מלאה באורחים, כולם שמעו על הסוכה המיוחדת של אמא שלה. אבל היום זה יום מרגש עבורה, היום השוויגער שלה לעתיד מגיעה אליהם לביקור. חצי ביקור נימוסים, וחצי בדיקת השטח, הסביבה של הכלה המיועדת. היא מחכה לראות את המתנה שהיא תקבל, מאמינה שזה יהיה תכשיט יפה, לפחות … להמשך קריאה
סיפור מאת: אני לא שם היינו סטודנטים. צעירים.סקרנים. מאוהבים במקצוע הראשי. מוקסמים מהמרצים. טוב לא מכולם. אבל תמיד יש אחד או שניים שמקסימים בשנינותם. בברק האינטלקטואלי. בהיכרות ובשליטה העמוקה והמושלמת במקצוע. סקסיים גם בלי להיות אידיאל יופי… ולא משנה מאיזה מין, הרי ממילא הכל בראש, לא? שיכורים מהעיר שלא היתה שלנו ופתאום אנחנו … להמשך קריאה
מאת ויוויאן ווסט לתחילת הסיפור שלוש שעות!! שלוש שעות שהוא משחק לי בראש וגורם לי להתפתל בכסא מולו. מהרגע שנכנסנו והתיישבנו אחד מול השניה, ובינינו חברים משותפים, היה ברור לי שזה יהיה משחק מעניין. הוא מתחרמן בטירוף מזה שהוא יכול לגרום לי להסמיק ולטפטף דווקא במקומות ציבוריים. והוא יודע לכתוב, כמעט כמו שהוא מזיין. הזמנתי … להמשך קריאה