"דיאנה לא דיברה ורק שלחה מדי פעם את ידה הארוכה הישר אל מפשעתי וליטפה את מה שהיה שם כשהיא מביטה בי ומחייכת את החיוך הנפלא שלה" יום שישי אחר הצהרים, בעודני מתעורר מן השנ"צ הטלפון מצלצל ועל הקו ידידתי הטובה דיאנה: "זוכר שהבטחת לי ליומולדת מה שאני רוצה? אבל ממש מה שאני רוצה?" "ברור … להמשך קריאה
"אתה יכול לעלות להתכונן לשינה" "כן אדוני" עניתי מיד והתרוממתי מהרצפה למרגלות ספת הטלוויזיה עליה ישב. עליתי במהירות לחדר השינה לצחצח שיניים ולהתכונן. אדוני לא אמר שעלי להתנקות מבפנים מה שחסך לי פעילות אחת. סידרתי את המצעים והעפתי מבט זריז בחדר, הדבר האחרון שאני עושה כל עוד אני יכול הוא להשתין. אדוני אוסר עלי לקום … להמשך קריאה
הפגישה המיוחלת תוכננה עוד שבועיים לפני וסוף סוף הגיע היום המיוחל.התחלתי את ההכנות בבוקר. שטפתי את הבית והתכוננתי היטב, הכל כדי שלגבירה יהיה נעים ותהיה מרוצה.קיבלתי את ההוראות בואצאפ ותיכננתי את הזמן עד הערב. כל אותו יום המחשבות נדדו אליה ולסשן שהולך ומתקרב.ב 21:35 אני רואה הודעה על הצג "חונים". חוסר הסבלנות וההתרגשות רק גברו … להמשך קריאה
הבכירה סימנה בידה אל השניה (כעת הבחנתי שהיא מעט נמוכה יותר וכתפיה רחבות כשל מתאבק בולגרי) הרחבה ניגשה אל קצה המיטה והפרידה את שני חלקיה, רגלי נפשקו עד כדי כאב עז. שכבתי כך כמה דקות בשקט, בלי לזוז. 7 בחדר הטיפולים המענישה הפחות בכירה פתחה את הדלת ושלושתינו נכנסנו אל החדר שנראה כמו חדר טיפולים … להמשך קריאה
ואני, צופה אך לא יכול לעשות כלום, נידונתי לצפות בכל המתרחש שם במשך שבועיים שלמים. החלון החד צדדי לא איפשר לנזירות לראות אותי, אך היה ברור שהן יודעות היטב שקיר הזכוכית הגדול שנישקף על כל מקלחת ומקלחת 3. הכלוב השקוף דלת פלדה נמוכה נפתחה וה"מענישות" דחפו אותי פנימה, אל הכלוב השקוף אשר רבים במינזר כה … להמשך קריאה
לחלק 1 של הסיפור נישקתי וליקקתי את הבהונות, מצצתי וליקקתי בוהן אחרי בוהן. שלושת הזוגות האחרים אפפו אותי מכל עבר, הבנות לא חסו על שום חלק בגופי ואפפו אותי מסביב, מלטפות ומועכות אותי ברגליהן בתביעה לפינוק. זה היה מטריף, רגל אחת כבדה וחזקה התיישבה היישר על הזין הזקור ומעכה אותו בכוח. טוב, אמרה דיאנה … להמשך קריאה