לחלק א', לחלק ה'. המויר' (The Moir), הפאב המקומי של הכפר היה כל מה שאפשר לצפות מפאב כפרי קטן בעומק ההרים. זה היה חלל אפלולי וכהה, עם מספר שולחנות במרכזו ושתי שורות תאי ישיבה, אחת מכל צד שלו, ובקצה המרוחק שלהם דלפק עץ גדול, כהה ורחב. על הקירות היה תלוי מבחר אקלקטי של מזכרות ספורט, חפצי … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ד' הלילה חלף ללא ניסיונות זימה נוספים מצד מיקי, וללא אירועי אלימות בלתי-מודעת מצד דרסי. לילה אפל וקר שנגמר בזריחה מאוחרת, איטית ומהוססת מעבר לפסגות ההרים וצמרות העצים שבעמק. תחושת ליטוף וערסול העירה את מיקי משנתו. תחושה רטובה ומעוררת שהקפיצה את זקפת הבוקר שלו וצרבה בקצה כיפתו. לקח לו עוד רגע להתעשת לפני … להמשך קריאה
לחלק א', לחלק ג' השעה הייתה שבע בערב וחושך מוחלט אפף את אתר הנופש. רעש מנוע משאית נשמע מרחוק, וחריקות העצים המתנודדים ברוח ליוו אותו ככינורות שניים. "חייבים להתרחץ לפני כל דבר אחר", אמרה דרסי. "אני לא יכולה לשים על עצמי מכנסיים, בטח שלא תחתונים, במצב כזה". מיקי הנהן בהבנה ואז שאל "אוקי, ומה על … להמשך קריאה
סיפור מאת הרועה בשדות זרים לחלק א', לחלק ב' עד שמיקי חזר מהשירותים, דרסי הציעה את המיטה. היא בחרה סדין בצבע אפור כהה, שהיה רך, אך לא חלקלק, וסדין פלנל מפנק הפריד בין הסדין ושמיכת הפוך הכבדה. "הקטע הזה של לא לשים ציפה תמיד היה לי מוזר", אמר מיקי לדרסי. "מצד שני, עכשיו אני מבין … להמשך קריאה
סיפור מאת הרועה בשדות זרים לחלק א' אז איפה היינו… אה כן, מיקי (החייל המשוחרר שעובד בעגלות מוצרי ים המלח באמצע שום מקום במערב קנדה) פגש את דרסי (גרושה טרייה בת 36 עם בת בוגרת, בית משלה והרבה זמן פנוי). הפגישה הראשונה שלהם העיפה לאוויר ניצוצות וברקים אבל הייתה רק יריית פתיחה לרומן סוער … להמשך קריאה
סיפור מאת הרועה בשדות זרים הוא היה מאצ'ו ישראלי צעיר קלאסי בדרכו לאכול את העולם. חייל משוחרר לאחר שרות קבע, מסונוור מהאפשרות להרוויח כסף קל בעגלות בצפון אמריקה לקראת כריסטמס. אף אחד לא סיפר לו שקר שם בחוץ, שיש רוחות ושלג, ומקומות שכוחי אל עם אלפי תושבים וקניון גדול ממלחה שהדבר האחרון שמעניין אותם זה … להמשך קריאה