סיפור מאת בילבו באגינס למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. זה קרה כאשר שאולי בעלי יצא למילואים, אני ממש לא … להמשך קריאה
לחלק הראשון כבר שבוע חלף. שבוע של שקט. שבוע של ניתוק. מירי שוכבת במיטה, מקשיבה לבעלה שחוזר אחרי חצות הביתה ומתמקם לשנת לילה על הספה. בבוקר הוא קם מוקדם ויוצא לתפילה כשכולם עוד ישנים. הילדים בטח מרגישים משהו, היא חושבת לעצמה. אבל כבר לא אכפת לה ממש. היא כבר לא יודעת מה עדיף בשבילה, להישאר … להמשך קריאה
למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. "ארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה" אמא הסבירה לי כשהייתי קטן ומאז, … להמשך קריאה
לחלק הראשון שלמה ישב על כיסא המורה שלו, מביט על התלמידים החמודים. ראשים הורכנו מעל דפי המבחן, עפרונות חרצו בדפים הלבנים. ולו יש שקט. מדי פעם הוא עובר בין בשולחנות, מעיר לאחד, מכוון אחר. אבל השיעור עצמו, רגוע. זמן למחשבות. הוא רואה את נפתלי שוקד על הדף, לשונו יוצאת מעט החוצה, כולו מרוכז ולא שם … להמשך קריאה
לחלק הראשון כבר אחרי חצות. השבת יצאה ממזמן. נפתלי נרדם אחרי ביקור במוקד החירום הקרוב, מסתבר שהיה צורך בכמה תפרים קטנים. כעת הרגל כבר חבושה ונקייה, והוא שוכב לו בין הסדינים הנקיים. בעלה יצא לחברותא. יש לו הרגל שכזה, בגלל שהוא מלמד נערים בבוקר, אז הוא לא מספיק, לדעתו, לקבוע עיתים לתורה, אז מוצאי שבת … להמשך קריאה
לחלק הראשון מירי עמלה במטבח. מערבבת את המרק עוף החם, מתקנת טעמים. הבית כולו אפוף בריחות של בישול ואפיה, העוגות המפורסמות שלה נאפות להן בתנור, מספיק כדי לחלק גם לשכנים. קולות הילדים נשמעים לה כמנגינה נעימה, ערבה לאוזן. היום הכל חג. שבת זה זמן המשפחה הכמעט יחיד שלהם במשך השבוע. בנוסף להכל, ליל הטבילה שלה … להמשך קריאה