מאת אלפרדו לתחילת הסיפור עברה שעה בקירוב, פקחתי את עיני, ג'ני שכבה עלי כשגופה כאילו מטפס עלי, רגלה עלי, שדיה מעוכים על חזי וראשה על כתפי, ישנה שינה עמוקה, נטולת דאגות. הבטן שלי קרקרה, רעב הציק לי, רעב לאוכל ורעב לגופה של האישה השוכבת לצידי, האישה שמעתה שלי היא, רק מהמחשבה על כך, קיבלתי זקפה, … להמשך קריאה
סיפור מאת עלמה אשמה – עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דמיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין אירועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט. תמר היא חברה טובה שלי וכמעט כל יום אנחנו מתראות. הפעם היא פתחה … להמשך קריאה
סיפור מאת טימיד שעת צהרים, ואני יוצא מהמעלית, קצת מתקשה להאמין שזה, אכן, קורה לי. בקומה העשירית ריח מדגדג של בתי מלון. הנינוחות וטעמה של חופשה ממני והלאה. באתי לעבוד. בחוץ תופס ענן רחב מידות את השמש כבת ערובה ומסרב לשחררה. צועד ופני אל העיר השרועה בתנומת שבת סתווית הרחק למטה. צופה פעם נוספת בהבטחה. … להמשך קריאה
הייתי בן שמונה-עשרה, כשאבי, חלה, אובחן כחולה בסרטן ונאלץ לפרוש ממקום עבודתו, כתוצאה מכך הוא שהה בבית כל היום, כל יום. אימי טיפלה בו במסירות, אך לא אהבה את המצב, בלשון המעטה. עקב שכיבתו הממושכת במיטה, הוא העלה במשקל, מצבו הנפשי היה גרוע, הוא היה נרגן רוב הזמן, שולח פקודות לכולנו ובעיקר לאימא, מעמיס עליה … להמשך קריאה
מאת אלפרדו בערך פעם או פעמיים בשבוע אני נוסעת לת"א, ענייני עבודה או לימודים, לפעמים ברכבת ולפעמים במכונית שלי. את שתי האפשרויות אני אוהבת, את הנסיעה ברכבת אני אוהבת משום שאפשר בה לקרוא, לנמנם, להסתכל על אנשים, או לפצוח בשיחה חביבה עם חייל חמוד. אני אוהבת גם לנהוג לת"א, שעתיים נסיעה לכל כיוון, שעתיים של … להמשך קריאה
לאחותי שירן יש שלושה תחביבים, ואת שלושתם אני אדגים במפגש הסתמי הזה שלא היה שונה מעשרות מפגשים לפניו. "מישהו בבית?” שאלתי כשנכנסתי הביתה, למרות שדי ברור לי שאבא שלי או מיכל אשתו לא היו בבית, כי המכוניות שלהם לא היו בחניה. בימי שני אין עוזרת אז האפשרות היחידה והמבאסת היא אחותי החורגת שתמיד גומרת ללמוד … להמשך קריאה