מאת אנונימי לתחילת הסיפור, היום השני התעוררתי ביום השלישי במיטה הגדולה בחדר שפדריקו נתן לי. שכבתי שם וניסיתי לחשוב על מצבי. הייתי די מבסוט סך הכל, למרות תחושת הבלבול שהמשיכה להציק לי כל הזמן. ״ מה קורה פה? ״ שאלתי את עצמי ״אני לא הומו! אני אמנם לא נמשך בטירוף לנשים. אבל אני בטח לא … להמשך קריאה
פרק 2 לאחר השיחה בשישי עם האחיות הקטנות שלי מאוד התלבטתי מה לעשות, האם לספר להן מה עובר עליי מאז שהתעוררתי בבית החולים, העובדה שאני יכול לשנות או לקבוע את המציאות סביבי. לא היו לי תשובות לשאלות האלה. המשכתי ללמוד בעשרה אחוזי השקעה במכללה ולמרות זאת היו לי ציונים ממש טובים, טוב זאת לא חכמה … להמשך קריאה
מאת דוב צפוני האוויר של רמת הנגב, גם בשעות הערב המאוחרות, נשאר יבש וצורב. הנחתי את ראשי על הכרית הקשה בחדר הקטן במדרשת שדה בוקר, מנסה להתעלם מהחום שעדיין הקרין מהקירות. הייתי עייפה, אבל לא הצלחתי להירדם. שמי תמרי, בת 34, מרכזת הנהגת דרור בצופים, רגילה לטיולים וללילות בשטח, אבל הפעם משהו היה שונה. החניכים … להמשך קריאה
פרק 1 "בוקר טוב מר כץ, מדבר גדי מהבנק. הייתי מעוניין לקבוע לך פגישה עם סגן מנהלת הסניף לגבי מצב החשבון שלך" נשמע מהצד השני של הקו הקול כשעניתי לטלפון "כן… לגבי זה…" התחלתי להגיד ונעצרתי "היום בארבע מתאים לך?" הפקיד שאל ואני אישרתי "שיהיה לך המשך יום טוב מר כץ" הוא אמר והשיחה נותקה. … להמשך קריאה
מאת בלולו סוף יום עבודה במשרד, שש אחרי הצהריים וכולם כמעט עזבו. שוב נתקעתי עם המשימות של בני, איכשהו הבחור הצעיר הזה קודם למשרה שהייתי בטוח שאני אקבל ועכשיו הוא הבוס שלי. בעצמו, הוא בקושי עובד, ומצליח לקח את רוב הקרדיט על העבודה שלי. טוב לפחות נעמי נשארה איתי עד הסוף. נכון אני בן 41, … להמשך קריאה
"מה לעזאזל קורה פה?" אני אומר ברגע שאני פוקח את עיניי, אני מסתכל מסביב ואני במיטה של בית חולים. איך הגעתי לפה? מה קרה? אני מנסה להיזכר אבל לא מצליח, הדבר האחרון שאני זוכר זה שרכבתי על האופנוע בכביש 4 דרומה באמצע סופת ברקים. אני שולח יד לעבר הכפתור האדום ולוחץ עליו אבל שום דבר … להמשך קריאה