מאת דרקון כחול לתחילת הסיפור כשבועיים מאוחר יותר, ביום ראשון, אלון מתעורר בבהלה בשעה שמונה. הוא ורונית שכחו להפעיל את השעון המעורר והם כבר אמורים להיות בעבודה. "רונית קומי אנחנו מאחרים!" הוא זועק. "מה? מה השעה?" רונית אומרת בקול עייף, "השעה שמונה, לא התעוררנו בזמן" הוא שב ואומר. רונית מתרוממת לתנוחת ישיבה, מביטה בו במבט … להמשך קריאה
לפרק הקודם ריח של סקס באוויר, תשוקה, תאווה וסטיות. בשעתיים הבאות התרחשו כמעט כל הקומבינציות האפשרויות שהמופע המרכזי היה שאמא נתנה לשני להשחיל את אבא. לימור נראתה טיפה בהלם "אתה גם?" היא שאלה אותי, הסתכלתי עליה "לללאאא…. ממש לא!" הגבתי בנחרצות. אבא, אפרת ושני לקחו את הכלים האחרונים למטבח "מאחר ויש ארבעה ילדים ושלושה … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור, חלק שני הסשן עם גברת גולדשמיט היה פצצה. הוא הולך איתי בהמשך השבוע. גם ההבנה שמה שלא הולך ביניהם, העובדה שאינו נענה לבקשות השליטה שלה נובעת מהיותו שפוט. אז אני חורג מגבולי ומתקשר אחרי שבוע לגברת גולדשמיט. "שלום גברת גולדשמיט." "שלום אדוני." "אני יודע שאני קצת חורג מהכללים, אבל רציתי להציע לך … להמשך קריאה
סיפור מאת דרקון כחול אלון נכנס לביתו לאחר עוד יום עבודה בסוכנות הרכב. זה היה יום חמישי ובימי שלישי וחמישי אלון מסיים את העבודה מוקדם, כשעתיים לפני רונית אשתו, ומכין לשניהם ארוחת ערב. המנהג הזה התחיל לפני כשנה, זמן קצר אחרי שאלון התחיל לעבוד בסוכנות הרכב בה אשתו עובדת כסמנכ"לית. לאחר למעלה משנה של חיפוש … להמשך קריאה
מאת הדב הצפוני שלוש שנים שאנחנו חולקים חיים יחד, טליה ואני. צוחקים, רבים, חולמים ובעיקר – אוהבים. אהבה שהתחילה במבט חטוף במסיבת פורים אצל חברים משותפים, והפכה למרכז עולמנו. עכשיו, הרגשנו שהגיע הזמן לעשות את הצעד הבא. למצוא את המקום שיהיה באמת ובתמים שלנו. לא עוד דירה שכורה זמנית, אלא קן אוהבים אמיתי, בתל אביב … להמשך קריאה
מאת ג. יצחק שטיין נולד וגדל בחצר הקודש ויז’ניץ, עולם שבו הכל היה מסודר כמו דפי גמרא בכריכה עתיקה – קפדנות, קדושה, וחוקים שלא ניתן לערער עליהם. הוא עשה את המסלול של כל בחור חסידי טוב: תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, וחתונה בגיל 18. הוא הקפיד על קלה כבחמורה – תפילין כל בוקר, תפילות … להמשך קריאה