בוקרת סקסית

Cow-girl : לבגוד בביל ג'ונס

עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות בודשל אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

***********************************************************************

סו-אלן שכבה במיטה הישנה שלה ולא הצליחה להרדם, מתהפכת מצד לצד ולא מוצאת מנוחה, רק הערב חזרה עם זנב מקופל בין הרגליים לחוות "השמש האדומה", החווה בה נולדה וגדלה, מנסה להצניע את הגרושים שלה מביל ג'ונס בעלה, זמר הקנטרי המפורסם כל כך, מודה לאל שאין אף אחד בבית חוץ מבטי, אם הבית הגדולה והשמנה שטיפלה בה מאז שאמא שלה נפטרה כשהיתה ילדה קטנה ושכמו תמיד עטפה את ראשה בין שדיה השופעים בחיבוק אוהב, מלטפת את שיערה החלק, מנסה לנחם ולעודד, ומציעה לה את תרופת הפלא שלה, שוקו חם עם מרשמלו כמו שרק היא יודעת להכין, לשתות וללכת ישר למיטה, לישון.

**********

שלוש וחצי שנים סו-אלן הייתה נשואה לו, לביל, ועכשיו היא הרסה את זה במו ידיה. נכון שביל אף פעם לא היה צדיק גדול, נכון שהוא פלירטט ובגד בה על ימין ועל שמאל, אבל היא לא הייתה צריכה להחזיר לו, סו-אלן ידעה שגברים מתפרפרים ונשים בוגדות, שגם אם זה לא צודק לגברים סולחים ולנשים לא! ועדיין היא לא עמדה בפיתוי.

סו-אלן התהפכה במיטה, מנסה להרדם ולא מצליחה, נזכרת במה שהיה, איך הכל התחיל בסוף השנה הראשונה באוניברסיטה כשהלכה עם עוד כמה חברות להופעה של ביל, הכוכב העולה של שירת הקנטרי האהובה עליה, שרה וצורחת עם כולם, יודעת את כל המילים בעל-פה, ניגשת בסוף ההופעה, כמו כל המעריצות השרופות, ומבקשת ממנו חתימה.

הקליק היה מיידי, כאילו חשמל זרם בינם כשהושיט לה את תמונתו החתומה ואחז בידה, "את רוצה לבוא איתי?" שאל, לא עוזב את ידה, והיא הלכה אחריו, יודעת בדיוק מה יקרה, הרבה סיפורים היא שמעה על הזימה המשתוללת בחדרי ההלבשה של הכוכבים, אבל לרגע לא היססה.

היא ישבה בחדר ההלבשה המפואר של ביל וחיכתה שכולם יצאו, רואה את המבטים הנשלחים לעברה, חלקם של קנאה וחלקם של זלזול, אבל לה זה לא היה אכפת.

"תתפשטי" לחש לה בקול הבס המחוספס שלו כשכולם יצאו, "אני רוצה לראות אותך" המשיך, מתרווח בכסא הבמאים שבו ישב, מותח רגלים והיא נעמדה מולו, קצת מבויישת והתחילה להוריד את החולצה שלבשה.

הזין שלו היה גדול, יותר גדול ממה שהכירה עד עכשיו, היא ראתה אותו בפעם הראשונה כשכרעה על ברכיה לפניו ומצצה לו, בקושי מצליחה להכניס אותו לפה, ואחר כך, כשהשעין אותה עירומה כביום היוולדה על שולחן האיפור המואר, סוחט את שדיה העסיסיות בידיו הגדולות ונועץ עצמו מאחור לכוס הרטוב שלה, הכוס שכל כך רצה אותו, היא הרגישה כאילו הוא קורע אותה.

סו-אלן לא הייתה בתולה, זו גם לא הייתה הפעם הראשונה שהיא מוצצת, נכון, היא שמרה בקנאות על בתוליה 18 שנה עד שאיבדה אותם להאנק החתיך, קפטן נבחרת הפוטבול של התיכון, וגם זה רק במסיבת הסיום של התיכון שבה שניהם נבחרו כמלך ומלכת הנשף, רוקדים צמודים את הסלאו המסורתי שאחריו הזמין אותה לעלות איתו לחדר ששכר באותו בית המלון ושם, על המיטה הגדולה והחורקת, האנק החתיך פתח אותה.

סו-אלן תכננה את הערב הזה, היא באה מוכנה, יודעת שהלילה היא הולכת לאבד את בתוליה, שמחה שזה להאנק החתיך… אבל מהר מאד התאכזבה.

סו-אלן שכבה ולהפתעתה הסתבר לה שמאחורי מכנסיו הצמודים של קפטן נבחרת הפוטבול, החתיך ההורס ואליל הבנות, מתחבא זיין קטן, הרבה יותר קטן מאלה שראתה כשהתמזמזה עם הבנים במושב האחורי של המכונית שלהם בדרייב-אין או בגבעת האהבה, נותנת להם למעוך את שדיה הבשלים או ללקק לה את הפטמות שהזדקרו ולפעמים, כשהבחור באמת מצא חן בעיניה, הייתה משפשפת לו, עושה לו ביד אבל לא מעבר לזה.

סו-אלן ראתה איך האנק מלביש לעצמו קונדום, מציג מול עיניה את אברו העטוף בגאווה כאילו היה זה יצירת פאר משובחת, כאילו היה זה הזיין של סוס ההרבעה המשובח מהאורוות של אביה, היא ראתה איך הוא עולה על המיטה ונשכב בין רגליה, מנסה להרגיע אותה וחודר לתוכה, קורע את בתוליה בתרועה, כאילו סיים מהלך מוצלח של טאץ' דאון, וגומר עוד לפני שהתחממה! צועק בקול כאילו אין יותר גבר ממנו ונופל לצידה שדוד על המיטה, משאיר אותה ותאוותה בידה, מיוחמת ומאוכזבת מהפעם הראשונה.

ביל טחן אותה מאחור כמו שלא טחנו אותה מעולם, מנשק אותה בעורפה, לש את שדיה ודופק חזק ומהר, גונח בתאווה והיא אחריו, רצתה אפילו לצעוק, מאושר, אבל פחדה שישמעו. אף אחד מהסטודנטים שזכו לקחת אותה לחדרם במעונות לא הצליח לעשות לה את מה שביל עשה, לגמור פעם אחר פעם ולרצות עוד, להרגיש אשה נחשקת, להרגיש את זרמתו שוטפת את תוכה, זרמה חמה ונעימה שכאילו לא נגמרת.

גמר והרים את מכנסיו, מתיישב חזרה בכסא הבמאים שלו, סו-אלן התלבשה בשקט, בטוחה שעכשיו הוא יזרוק אותה כי ככה שמעה מהחברות שהכוכבים האלה עושים, אבל הוא הפתיע, הזמין אותה איתו לחדרו במלון, מרוקנים את המיני-בר וממשיכים את החגיגה על המיטה הגדולה, דופק אותה שוב באותו הלהט, נותן לה לצעוק בתשוקה ואפילו מעודד אותה, מושיב אותה על אברו המתוח ונותן לה לדהור, שוכב על הגב כשכפות ידיו שלובות מאחורי ראשו ומביט בשדיה הקופצים "את יפה" לחש לעברה בקולו המיוחד "אני רוצה אותך, אני רוצה שתהיי שלי!" הוסיף בקול והפך אותה על הגב, שוכב בין רגליה שפישקה חזק עבורו ודופק במהירות "אני רוצה אותך רק שלי!" המשיך וגמר שוב, יורה בתוכה את מטענו כאילו זאת הפעם הראשונה שגמר הערב, מועך אותה תחת גופו ומנשק בלהט את שפתיה.

החתונה התקיימה בחווה של אביה, חוות "השמש האדומה", חתונה מפוארת כל כך לא זכרו זקני המחוז כבר הרבה זמן, מוזמנים הגיעו במטוסים פרטיים, העיתונות והטלוויזיה חגגו, לא בכל יום מתקיים אירוע כזה, ביל שר לה שיר שכתב במיוחד לכבודה והפך במהרה להיט בתחנות השידור ומצעדי הפזמונים, "חבל שאמא שלך לא הצליחה לראות את זה, היא הייתה גאה בךְ" לחש לה אביה לפני שנפרדו והיא עלתה למסוק שבא לקחת אותם לירח הדבש, לא יודעת שזאת הפעם האחרונה שהיא רואה אותו.

ביל רצה אותה לידו, צמודה. היה להם ריטואל קבוע לפני ההופעה, "את להקת החימום שלי" ביל היה לוחש לה בשעה שהיה דופק אותה בעמידה, חצאית הג'ינס הארוכה שלה מורמת ואין כלום מתחתיה, נשענת בידיה על הדלת והוא תוקע אותה מאחור, דוחף ידים לחולצה שכפתוריה פתוחים וחופן את שדיה, מפמפם במהירות משמיע קולות מוזרים, מחמם את הגרון לקראת ההופעה, עד שהיה גומר בתוכה ונרגע, מתרכך ועולה משוחרר לבמה, מוכן לעוד הופעה מלהיבה.

אחר כך הייתה מחכה לו מאחורי הבמה, הולכת איתו מחובקת לחדר ההלבשה ומחייכת למצלמות שלא מפסיקות לצלם, יושבת בצד, כמו בפעם הראשונה, מחכה עד שאחרון המלווים יעזוב והוא ינעל את הדלת ויתרווח בכסא הבמאים ששמו רשום עליו באותיות זהב, ימתח רגלים ויגיד  לה "תתפשטי" ומיד היא נעמדת מולו, קצת מבויישת, כל פעם כזאת כאילו זאת הפעם הראשונה שלה, ומתחילה להוריד את החולצה, אחר כך הייתה כורעת ומוצצת, מחכה שיקח אותה בידיו ויוביל אותה אל שולחן האיפור המואר, ישעין אותה עליו ויחבק אותה מאחור, ינעץ את עצמו לכוס הרטוב שלה ויפמפם במהירות, יסחט את שדיה העסיסיות בידיו הגדולות והיא תגמור בסערה, גומרת ומרגישה שרוצה עוד, רוצה וביל דואג לה, נותן לה את עונתה, את מבוקשה.

הפעם הראשונה שנפרדו הייתה אחרי יותר משנה, כשאבא שלה נפטר בפתאומיות, הגיעו יחד ללוויה במסוק, ביל חיבק אותה בחום כשעמדו ליד הקבר הפתוח, אחר כך שר לכבודו של המת את השיר שזה כל כך אהב, עזר לכסות וטס חזרה להופעה בדאלאס, מתנצל בפניה שלא הצליח לבטל ומשאיר אותה עם בובי, אחיה, בחווה.

כשחזרה אחרי שבועיים זה כבר לא היה אותו דבר. ביל התחיל להשאיר אותה בדירת הפאר שרכש בניו יורק, קומה גבוהה המשקיפה על הסנטרל פארק, כולא אותה בכלוב זהב, עטופה בים מתנות ופינוקים של התפוח הגדול, העיר ללא הפסקה, חוזר מידי פעם לביקור קצר ומפנק שאת רובו היו מעבירים בחדר המיטות הגדול, עושה בה על המיטה העגולה והגדולה את המעשים שהיא כל כך אהבה שיעשה לה, נותן לה לראות במראות הגדולות המשקיפות מכל כיוון איך הוא חודר אליה בתנוחה האהובה כל כך על שניהם, בדוגי סטייל, דופק אותה עם הרבה תשוקה, משקשק את שדיה ומביא אותה לשיאים שלא הכירה, כאילו כל פעם כזאת היא הפעם הראשונה שלהם.

אחר כך היא הפסיקה לקחת גלולות ונכנסה להריון ושוב נשארה לבד בדירת הפאר הגדולה, רואה אותו בטלוויזיה מסיים הופעה והולך מחובק עם בחורה צעירה, מוביל אותה לחדר ההלבשה שלו והיא יודעת למה, יודעת מה הם יעשו שם ורוצה גם, מתה מקנאה!

בפעם הראשונה רבה איתו אבל הוא ידע לפייס אותה, מפעיל עליה את התכסיס הכל כך מוכר, מילים יפות, שיר שכתב לכבודה, תכשיט יקר, ארוחה במסעדה יוקרתית ומשגל מפנק לסיכום היו מוחקים מליבה את הבגידה הקטנה… עד הפעם הבאה.

ואז באה ההפלה, פתאום, ללא כל הודעה מוקדמת, הייתה לבד בדירה ובקושי הצליחה להזעיק עזרה, ניצלה בנס אבל הרופא קבע שלא תוכל ללדת יותר והוא מיהר להיות לצידה, מבטל הופעה ובא, בעל מסור, מנחם בשיר עצוב שכתב במיוחד ומפנק בענק פנינים יקר, שוכר את מריה, ברזילאית יפיפיה ושחומה, שתשמש לה מלווה, עוזרת אישית, שתהייה איתה כשהוא לא שם, שחלילה לא תשאר שוב לבד.

הפעם הראשונה שמריה נישקה אותה הייתה כמעט חצי שנה אחרי שהתחילה לעבוד אצלה, באימון הבוקר בחדר הכושר המשוכלל שבדירה, עומדת מאחורי סו-אלן ששכבה על הספסל והרימה משקולות ושומרת עליה, התכופפה לעברה ונישקה נשיקה קטנה, נגיעה קצרה על השפתיים ואחריה התנצלויות, הרבה התנצלויות, "סליחה גברת ג'ונס, סליחה, אני לא יודעת מה קרה לי, את כל כך יפה גברתי ולא שלטתי בעצמי, סליחה, תענישי אותי אבל אל תגרשי אותי, בבקשה" יורדת על הברכים וממשיכה בעוד סדרת בקשות סליחה ארוכה.

ברגע הראשון סו-אלן הייתה המומה. נכון, זאת לא הפעם הראשונה שאשה מנשקת אותה, היו כבר משחקי הבנות במעונות האוניברסיטה, המחשבה הראשונה שלה הייתה אכן לפטר את מריה אבל פתאום זה לא נראה לה כל כך נורא, אפילו קצת החמיא לה, כל כך היה חסר לה המגע האנושי החם, כבר חודש שביל בסיבוב הופעות ולא קפץ לבקר, אף פעם לא השאיר אותה לבד כל כך הרבה זמן, רק אתמול ראתה אותו בטלוויזיה, הולך מחובק עם בלונדינית שופעת לעבר חדר ההלבשה שלו "זה בסדר, תרגעי" הרגיעה את מריה "בואי נמשיך באימון, תשמרי עליי" אפילו לא גערה בה, שוכבת ומרימה שוב את המשקולת, כאילו כלום לא קרה.

באימון הבא זה שוב קרה, מריה שוב עמדה מאחוריה, עוזרת לה להניח את המשקולת הכבדה במקומה ושוב התכופפה לעברה, מלקקת בלשון ארוכה אגל זיעה שנזל בחריץ השופע שבין שדיה של סו-אלן, מלקקת ומנשקת ומסמיקה "סליחה גברת" כרעה שוב על ברכיה וכפות ידיה צמודות בתנועה של בקשת מחילה "סליחה, אני לא יודעת מה קרה לי, את כל כך, כל כך…" גמגמה, ממלמלת כמה מילים בפורטוגזית והתחילה לבכות.

סו-אלן התישבה על הספסל, מחבקת אותה, מצמידה את ראשה של מריה אל בין שדיה המזיעות ומלטפת ברוך את ראשה, מחליקה על שיער ראשה השחור "זה בסדר, תרגעי, שום דבר לא קרה" ומנשקת אותה על מצחה, נשיקה אמהית כזאת, מסתכלת הישר אל תוך עיניה ושואלת "תגידי לי מריה, את אוהבת נשים?"

הסומק על פניה של מריה אמר הכל, היא לא הייתה צריכה לענות, "כן גברת ג'ונס" לחשה, כורעת מולה בעיניים מושפלות ופנים מבוישות, "כן אני…" זלגה דמעה מעינה "אני מצטערת, את שכבת ככה, כל כך יפה, ולא שלטתי בעצמי" ניגבה עוד דמעה בידה "את לא רוצה אותי יותר גברת ג'ונס? את תגרשי אותי??"

משום מה סו-אלן הרגישה דווקא צורך לחבק אותה, עוטפת את ראשה בידיה ומצמידה אותו לחיקה, מרגישה את הבל פיה של מריה בין שדיה, מרגישה שהיא רוצה אותה, "בואי" קמה, מושכת אחריה את מריה לסלון ומתיישבת בכורסה הגדולה, זאת שביל כל כך אוהב, "מה נעשה אתך מריה?" שאלה ומריה עמדה מולה בעיניים מושפלות וחיכתה למוצא פיה "מה אני אעשה אתה?" דיברה כאילו לעצמה, מתבוננת במריה, לבושה במכנסיים קצרים שהבליטו את רגליה הארוכות והחטובות, בחולצת הבטן הקצרה שהדגישה את השדיים הגדולים הנתמכים בחזייה הקטנה שלא הסתירה את הפטמות הזקופות, מתחה את רגליה, כמו שביל נוהג כשהיא עומדת ככה מולו, שילבה את כפות ידיה על עורפה, מותחת מרפקים לאחור ולחשה למריה בקול מפתה "תתפשטי!" בדיוק כמו שביל היה לוחש לה.

סו-אלן לא תשכח לעולם את הפעם הראשונה שלה עם מריה, יושבת לה ככה על הכורסה, רגלים מתוחות ומביטה במריה, שבגדיה זרוקים על הרצפה לידה, עומדת מולה עירומה ומחכה למוצא פיה.

לרגע נעמדה, רק כדי להוריד מעליה את המכנסיים הקצרים והחוטיני שלבשה ושוב התיישבה, מפשקת רגליה, חושפת בפני מריה את אוצרותיה, את הכוס המרוט למשעי, בדיוק כמו שביל אוהב, את החריץ הוורוד והרטוב העטוף בשפתיים הכהות והנפוחות מתאווה, "רצית עונש אז בואי" לחשה בקול צרוד וחרמני והצביע על ערוותה.

"זה לא עונש" חייכה מריה וכרעה במהירות בין רגליה, הוסיפה עוד צרור מילים בפורטוגזית (מילים שסו-אלן לא הבינה אבל היה ברור לה שהן מביעות שמחה) לפני שהתחילה לנשק נשיקות קטנות ועדינות את השפתיים הרגישות, מעבירה לשון ארוכה לאורך החריץ הרטוב, מלקקת ומשמיעה מצמוץ של הנאה "זה המעדן שאני הכי אוהבת" הצמידה את פיה לשפתי הכוס של סו-אלן, שפתים נושקות לשפתים והלשון חודרת למעמקיה, מחפשת ומוצאת את הדגדגן הנפוח שלה ומתחילה למצוץ.

זה היה שונה מביל, שונה ומהנה, את הזין הנוקשה והגדול של ביל החליפה הלשון הרכה והעדינה של מריה שחדרה למעמקיה, את החיכוך המחרמן של הזין בין שפתי הכוס שלה החליפה מציצת הדגדגן ששלחה בתוכה גלים של הנאה, סו-אלן עצמה עינים, נשענת לאחור והפקירה את עצמה בידיה של מריה המנוסה, העוזרת האישית שפתאום התברר שהיא יודעת איך לפנק אשה, איך לפנק אותה, את סו-אלן.

מריה לא הייתה צריכה הרבה בשביל להוביל אותה לאורגזמה ראשונה, גמירה מהנה ושונה כל כך, מרגישה איך סו-אלן גומרת ולא מפסיקה, ממשיכה, מחבקת בידיה את ישבנה של סו-אלן, מצמידה חזק את ראשה לערוותה ומשחקת בה בלשונה, מובילה אותה בביטחה לגמירה נוספת, חזקה ומהנה מהקודמת, כזאת שמרעידה את כל הגוף ומשאירה בה טעם של עוד.

את הלילה הם בילו במיטה של מריה, נראה לה, לסו-אלן, שלעשות את זה במיטה של מריה זה חטא קטן אבל במיטה של ביל ושלה זאת ממש בגידה.

מריה לימדה אותה דברים שלא הכירה, נקודות בתוכה שלא זכו לטיפול עד עכשיו, נתנה לה לטעום בפעם הראשונה מעצמה, שוכבות בשישים ותשע ומפנקות אחת את השניה, מדריכה אותה עד שסו-אלן מצאה את הדגדגן הנפוח שלה והתחילה למצוץ בתאווה, גומרות ומבקשות עוד, צועקות ומעודדות בקול ורק שתיהן שומעות.

למחרת הן כבר עשו את זה במיטה שלה, של סו-אלן, הייתה זו גם הפעם הראשונה שמריה הכירה לה את הסטראפ-און שלה, זין גדול ועבה מפלסטיק שנקשר למותניה בחגורות עור רכות, מזיינת אותה בדוגי סטייל, התנוחה האהובה על ביל ועליה ואחר כך מלבישה לה ונותנת לה לחגוג בתוכה, לזיין אותה, פעם ראשונה שהיא מזיינת, שוכבת על מריה ודופקת אותה, מפמפמת בהתלהבות ושומעת את מריה גונחת בתשוקה, צועקת שהיא גומרת, מסובבת אותה ומעמידה גם אותה בדוגי, דופקת אותה במין הרגשת נצחון, רואה במראה את שדיה של מריה שרוקדות לקצב תקיעותיה וגומרת… וגומרת… וגומרת.

למחרת ביל חזר, עוטף אותה במתנות שהביא, יושב ורואה איך היא מתפשטת בשבילו וחוגג איתה במיטה, אבל פתאום היה חסר משהו, אצלו ואצלה, הלהט כבר לא היה כמו פעם, אפילו רבו קצת, סתם על שטויות, לא בגלל הסקס, הסקס היה טוב כמו תמיד, רבו על משהו בכלל לא חשוב והוא נסע, אף פעם הוא לא נסע לפני שפייס אותה, הפעם כן!

לא נעים להשאר לבד, אפילו שבלילות מריה דאגה שלא תישן לבד, מפנקת אותה, יורדת לה, משחקת בה בלשונה הארוכה והמיומנת וגורמת לה לצעוק "הללויה", נותנת לה את עונתה עם הסטראפ-און שהיתה מצמידה לאגנה, תחליף כמעט מלא, כמעט! רק דבר אחד היה חסר לה, לסו-אלן, ההרגשה הזאת כשביל גומר ומשפריץ, ממלא את נרתיקה בשפעת זרמתו הרותחת, הזרם החם המציף ומתפשט בתוכה, את זה מריה לא עשתה.

ערב אחד, הערב החופשי של מריה, סו-אלן נשארה לבד, הזמינה פיצה, הודיעה לשוער שיתן לשליח לעלות והחלה לזפזף בטלוויזיה עד שיגיע השליח.

הצלצול בדלת קטע אותה באמצע כתבה בטלוויזיה על ביל בעלה, יורד מהבמה ושתי בלונדיניות שופעות חזה בלבוש מינימלי נמרחות עליו משני צדדיו, פוסעים יחד, ידיו הגדולות מלטפות את ישבנן כשהם נכנסים למעלית במלון המפואר בלאס וואגס בו הופיע, עולים ביחד לחדרו והיא הרגישה צביטה בלב, רואה את הזקפה במכנסיו ויודעת בברור מה הוא הולך לעשות להן, מרגישה את העקצוצים המוכרים בין רגליה, החרמנות שמתפשטת בתוכה ורוצה להיות שם במקומן.

הקוריאני הענק שעמד מולה כשפתחה את הדלת הפתיע אותה, לרגע נבהלה, גדול ושרירי ויחד עם זה פנים עדינות שחיוך רך ועדין נמתח על שפתיו "הפיצה שהזמנת גברת" הושיט לה את קופסת הקרטון הגדולה.

"אהה, תכנס" הזמינה אותו, חורגת ממנהגה וגלגלי מוחה עובדים במהירות, "אני תכף אביא את הכסף" המשיכה למרות שהכסף היה מוכן בכיסה "אתה רוצה לשתות משהו קר?"

הסתכלה בו מוקסמת כששתה מפחית הקולה הקרה שהגישה לו, עומדת ושני כפתורים שפתחה בחולצתה חושפים בפניו את העמק הנפלא שבין שדיה, טיפה נזלה לאורך גרונו והיא רצתה לנגב אותה בלשונה ולא העזה, יורדת בעיניה וממקדת את מבטה בזקפה שבמכנסיו, בדיוק כמו זו שראתה קודם בטלוויזיה אצל ביל בעלה.

סו-אלן שילמה לו, מוסיפה טיפ מכובד, לרגע היססה, יודעת שאסור לה, ואז החליטה, "איך קוראים לך?" שאלה.

"פטריק" הוא ענה וסו-אלן ראתה את המבט החומד שהוא שלח במחשופה, "פטריק קים, מיס".

"פטריק," היא הוציאה שתי שטרות של 100 דולר מכיסה ונופפה אותם מול עיניו "רוצה להרוויח 200 דולר" שאלה בקול הכי מפתה שהצליחה והחליקה כאילו במקרה בידה השניה על קדמת מכנסיו, מרגישה את הכלי המפואר המתחבא שם "עבודה קלה ומהנה" הוסיפה כשהיא מעבירה את לשונה על שפתיה בתנועה שאומרת הכל.

סו-אלן הרגישה כמו מלכה כשפטריק נשא אותה בקלות על ידיו החסונות אל עבר חדר המיטות, מוצץ את הפטמה שנחשפה כשקרע מעליה את החולצה, בדיוק כמו שביקשה, מפשיט אותה בתנועות מהירות וזורק אותה על המיטה, מתפשט במהירות ונשכב עליה, מועך אותה תחת גופו השרירי ומנשק את שפתיה בתאווה.

הפקירה עצמה בידיו, נותנת לו להחדיר את אברו הגדול והמתוח אל בין רגליה, לנעוץ אותו בתנועה חזקה ובטוחה אל עומק נרתיקה שכל כך חיכה לו, מסתכלת במראה שמעל המיטה ורואה את ישבנו החטוב עולה ויורד במהירות כשהוא מפמפם בתוכה, משתפשף בין שפתי הכוס הרגישות ושולח בה זרמים של תאווה, מרגישה שזה בא וצועקת מאושר, גומרת ומבקשת עוד, מבקשת ומקבלת, פטריק התגלה כפר הרבעה אמיתי, טוחן אותה ולא גומר, נותן לה לגמור שוב ומסובב אותה, נכנס מאחור אל הכוס הגועש ושוב טוחן במהירות, דופק כמו שפן.

סו-אלן הפסיקה לספור את הפעמים שגמרה, מזמן לא הרגישה כל כך מסופקת ופטריק כאילו הרגיש בכך והתחיל לפמפם מהר יותר, גונח בקול, צועק "קחי! קחי! הנה! אני גומר!" והשפריץ, ממלא אותה בנוזל החם שכל כך היה חסר לה, שוכב עליה רגע, מתנשף ומתגלגל לצידה "מצטער, אני צריך לחזור לעבודה מיס" קם, עדיין מתנשף, "הייתי נשאר אבל…" התנצל והתחיל להתלבש.

סו-אלן שכבה והסתכלה עליו מתלבש, דוחס עצמו לג'ינס המשופשף, מותח את חולצת הטריקו על חזהו השרירי. שלפה שטר נוסף מארנקה ונתנה לו "תודה" אמרה "אני בטוחה שהחברה שלך מאושרת" הוסיפה בחיוך גדול, סוגרת מאחוריו את הדלת וממהרת להכין לעצמה אמבטיה חמה ומפנקת.

ביל חזר אחרי שבוע, פתאום, קפץ לביקור קצר בין הופעה להופעה, מריה הסתגרה בחדרה, נותנת להם להיות לבד, לעשות את מה שהם כל כך אוהבים לעשות "תתפשטי" לחש לה, נמתח בכורסה הגדולה, מוריד אותה למציצה מפנקת, אוחז בראשה ותוקע את אברו הגדול עמוק לגרונה עד שכמעט וחנק אותה.

אחר כך הטיל אותה על כתפו ונשא אותה לעבר חדר השינה, מפליק בידו על ישבנה החשוף וזורק אותה על המיטה הגדולה, מתפשט לאט, מסתכל עליה שוכבת על הגב עירומה ומפשקת רגלים, מצפה לו, מעביר יד בין רגליה, מטייל באצבע בין שפתי הכוס כאילו בודק אם היא רטובה ועולה עליה, נועץ בה את אברו הגדול ומתחיל לזיין אותה בחוזקה, דוחף את אברו בכוח כאילו רוצה להכאיב לה, לא מנשק כמו תמיד רק שוכב עליה בכל כובד משקלו ומזיין במהירות, מזיין וגומר, גומר ובלי מילה טובה כמו שתמיד היה עושה מסובב לה את גבו ונרדם, כך לפחות היא חשבה.

התעוררה ולא הבינה למה, בלי לפתוח עיניים שלחה יד לחבק אותו אבל ביל לא היה לצידה, קמה לחפש אחריו והאור מהמטבח משך את עיניה, הולכת לשם, חצי מנומנמת, שומעת קולות ולא מבינה מה.

את הצעקה שלה שמעו כנראה בניו-ג'רסי! הדבר הראשון שראתה היה ביל, עירום, מזיין מישהי הנשענת על השיש הגדול, ישבנו החשוף נע קדימה ואחורה כשהוא דופק אותה, גונח בהנאה, ברגע הראשון לא זיהתה את מי ואחר כך שמעה את הגניחות המוכרות בפורטוגזית וידעה את מי הוא מזיין, "מריה!" צעקה והתחילה מהומת אלוהים, שניהם צועקים בקול, היא עליו והוא עליה ורק מריה שותקת, מכסה ביד אחת את ערוותה וביד שניה אוספת את הבגדים שלה המפוזרים על הרצפה ובורחת כשהיא בוכה לחדרה.

סו-אלן תפסה אותו על חם אבל מה שהיא לא ידעה זה שהוא הטמין לה מלכודת, התקין מצלמה בחדר השינה שלהם ושיש לו תמונות שלה מזדיינת עם מריה ועם פטריק. עורכי הדין שלהם סגרו את העניינים מהר ובדיסקרטיות, גם הסכם הממון שאביה הכריח אותם לחתום לפני החתונה עזר, סו-אלן מצאה עצמה גרושה צעירה עם הרבה כסף והחליטה לחזור לחווה, לנוח ולהתאושש, לברוח מהתקשורת וצלמי הפפראצ'י שרדפו אחריה, לקחת פסק זמן עד שתחליט מה הצעד הבא שלה.

*********

סו-אלן התעוררה בבוקר לקול קריאת התרנגול, לרגע לא בדיוק זכרה איפה היא ומתי נרדמה, מסתכלת מסביב בחדר המוכר, שום דבר לא השתנה, כאילו לא עזבה, היה ברור שמישהו מנקה את החדר אבל כל הדברים שלה נשארו בדיוק באותו המקום.

התרחצה ולבשה חוטיני קטן, מהדקת את שדיה בחזיית ספורט שהוציאה מהמזוודה, מנסה ללבוש את מכנסיי הג'ינס הישנים והמשופשפים שחיכו לה בארון ולא האמינה כשהצליחה והם עלו עליה, נצמדים לגופה ומדגישים את רגליה הארוכות והחטובות, המשיכה ולבשה את חולצת הפלנל המהוהה והגדולה, קושרת אותה על בטנה כמו פעם ונעלה את מגפי הרכיבה המשופשפות, לקחה את כובע הבוקרים בידה וירדה, אומרת שלום לבטי וחוטפת משהו במטבח לפני שהיא המשיכה לעבר האורווה.

רעם, הסוסה הותיקה שלה, קיבלה את פניה בצהלה, מתרוממת על שתי רגליה האחוריות ומנופפת את הקדמיות בשמחה, ניגשת ולוקחת מידי סו-אלן את קוביית הסוכר שהביאה.

"תזהרי ממנה, היא מסוכנת! היא לא נותנת לאף אחד לרכב עליה!" הזהיר נער האורווה שלא הכיר אותה כשראה שהיא מניחה את אוכף על גבה וקושרת אבל סו-אלן המשיכה, מתעלמת.

יצאה בדהירה קלה, משאירה את נער האורווה פעור פה והמשיכה למרחבים הפתוחים, עוברת לדהירה מהירה יותר, הרוח נושבת על פניה ומבדרת את שיערה השופע, מתכופפת קדימה ומגבירה מהירות, מתחילה לטפס בהרים.

לקח לה כמעט שעה עד שהגיעה אל המקום שרצתה, מפל המים הנסתר והבריכה הצמודה לו, מוסתרים במקום שרק מעטים ידעו איך להגיע אליו, עומדת על משטח הסלע הגדול המשקיף על המים הכחולים וצועקת "הלו" בקול, כמו פעם, מתגברת על קול המים הנופלים במפל ושומעת את ההד החוזר אליה מכל הכיוונים "יש כאן מישהו?" הוסיפה וצעקה ורק ההד מההרים המקיפים ענה לה.

קשרה את רעם והתירה את השמיכה הקשורה לאוכף, פורסת אותה על משטח הסלע החלק ושוב קוראת בקול "יש כאן מישהו?" ו… שוב אין תשובה ורק ההד שלה נשמע.

התחילה להתפשט, פותחת ומורידה את החולצה הרחבה, חולצת את המגפיים ומורידה את הג'ינס, מחלצת בשמחה את שדיה הכלואים בחזית הספורט ההדוקה ועומדת ככה, בתחתוני החוטיני הלבנים, לוקחת אוויר ומותחת ידים לצדדים ניגשת לקצה הסלע, עומדת מעל המים הכחולים ורגע לפני שקפצה עצרה, הורידה את החוטיני בתנועה מהירה וקפצה למים הקרים, שוחה במהירות, תנועות ידים ארוכות, דוחפת ברגלים ומתקדמת במהירות, מגיעה לקצה הרחוק ומסתובבת, חוזרת חזרה, נוגעת בסלע ושוב מסתובבת, שוחה בתנועות ארוכות וחזקות, גומעת בריכה אחר בריכה.

סו-אלן יצאה מהמים, מתנשפת, כבר הרבה זמן לא שחתה כל כך הרבה, נענעה את גופה, כמו כלב היוצא מהמים, מתיזה טיפות לכל עבר ובלי להתנגב התיישבה על השמיכה שפרסה, הרכיבה משקפי שמש ונשכבה על הגב, שוכבת עירומה ונותנת לשמש החמימה לייבש אותה, עוצמת עיניים ונהנית מההרגשה, מהרוח הקלילה וקרני השמש המלטפים את גופה.

משהו רטוב וחלק שהחליק על לחיה הקפיץ אותה, פותחת עיניים ומול פניה ראתה כלב אימתני, ברגע הראשון לא זיהתה, נבהלה וקפאה במקומה, ואז נפל האסימון.

"לאקי" צעקה בשמחה, מתיישבת ומחבקת את הכלב השעיר שהמשיך ללקק אותה בשמחה "מה אתה עושה פה?"

"שלום גברת ג'ונס" שמעה את הקול הרועם והיא מהרה לתפוס את החולצה ולנסות לכסות על מערומיה, מתבוננת בגבר שישב על הסוס השחור והגדול "מה קרה אחותי, פתאום את מתביישת?" צחק בצחוקו המתגלגל, "כבר ראיתי את כל מה שאת מנסה להסתיר" המשיך "שמעתי שחזרת, בטי סיפרה לי, ג'ים, נער האורווה אמר לי שלקחת את רעם והיה ברור לי שאני אמצא אותך כאן" ירד מסוסו "זוכרת את בלקי?" ליטף את צווארו של הסוס השחור וקשר אותו סמוך לרעם.

סו-אלן קמה ולבשה את החולצה, בכל אופן לא נעים, קשרה את קצות החולצה על בטנה ולא טרחה לסגור את הכפתורים, וקפצה ונתלתה עליו, על צווארו, והחלה מנשקת אותו "שלום בובי, התגעגעתי!" אמרה והמשיכה לנשק "וחוץ מזה אני כבר לא גברת ג'ונס, התגרשתי!".

היא הרגישה את גופו החסון נלחץ אל גופה, מריחה את הריח המוכר והחזק של הבקר שדבק בו, ולרגע נרתעה אבל הוא אחז בה חזק, הניף אותה באוויר וסובב אותה סביבו "כמו פעם?" שאל, מעמיד אותה חזרה על הקרקע ומתחיל להתפשט, מוריד במהירות את בגדיו עד שנשאר עירום "נעשה תחרות?" נעמד על שפת הסלע והיא עיניה היו נעוצות בזקפה האדירה שהתרוממה בין רגליו, "נראה אם לא קלקלו אותך שם העירוניים?" הכין עצמו לזנק למים "מה קרה? השתפנת? מפחדת להפסיד??"

רק שהיתה בשביעית אחיה גילה לה את המקום, היו מגיעים לכאן ועושים תחרויות שחיה, מי נוגע במצוק שבקצה הרחוק, קיר אבן תלול וגבוהה, וחוזר ראשון. למרות שאחיה היה גדול ממנה בשנתיים סו-אלן הייתה מנצחת אותו, הייתה שוחה כמו דג, לא סתם הייתה בנבחרת השחיה של התיכון.

"תתכונן להפסיד!" הורידה את החולצה ונשארה עירומה, רואה את המבט החרמני שהוא שולח לעברה והסמיקה, "מוכן?" שאלה "אחת, שתיים… שלוש" והם זינקו למים, חותרים במהירות, מרוכזים.

בקיר הרחוק הם נגעו כמעט ביחד, צריך מצלמת פוטו פיניש כדי לדעת מי ראשון, בסיבוב היא קצת חרקה והוא פתח פער שהלך וגדל ככל שהתקרבו אל קו הגמר, הסלע הגדול.

בובי עזר לה לעלות, מושך אותה בידה עד שהתיישבה על הסלע, רגליה במים, מתנשפת, ופניה בדיוק מול אברו הזקור, רואה מקרוב את העטרה המתוחה ומרגישה את העקצוצים המוכרים מופיעים בין רגליה, הרטיבות שמתפשטת ולא ממימי הבריכה, לרגע קפאו ככה, כאילו כל אחד מחכה לראות מה השני יעשה, עד שבובי התיישב על השמיכה שפרסה על הסלע, "אחותי" אמר ונשכב על הגב "כמו שפחדתי, קלקלו אותך העירוניים".

סו-אלן קמה והלכה לעברו, מתיישבת לידו, קצת במרחק, ככל שהשמיכה מרשה. "לא שחיתי כבר שלוש שנים" אמרה בקול מתרץ, "תן לי חודש ואני מנצחת אותך שוב" הוסיפה, הפעם בקול בטוח בעצמו.

"מתערבים?" אתגר אותה בובי "ניפגש כאן שוב עוד חודש?"

"מתערבים" ירקה לכף ידה, כמו פעם כשהיו ילדים, והושיטה את ידה לעברו, מחכה שגם הוא ירק לכף ידו ולוחצים ידים, מתערבים.

סו-אלן הרכיבה שוב את משקפי השמש ונשכבה לצידו, שוכבת על הגב בעיניים עצומות, מרגישה את הרוח הקלה מלטפת את פטמות שדיה החשופות שהזדקרו מעצמן, את קרני השמש המחממים את ערוותה הגלויה "כמו פעם" אמרה "כאילו לא עברו יותר מארבע שנים" המשיכה, מסתכלת לעברו, "קודם השחיה, עכשיו שנינו שוכבים ככה עירומים ומשתזפים בשמש" הוסיפה כמו לעצמה.

בובי הפנה את ראשו לעברה "כן" הסתכל בה במבט ארוך ושוב עצם עיניים  והביט לשמים "כמו פעם רק שהפעם אני ניצחתי" הוסיף.

"כן" ענתה אוטומטית ושוב הייתה שתיקה.

"את זוכרת מה היה בפעם האחרונה שהפסדתי?" בובי הפתיע אותה פתאום לאחר דממה ארוכה.

"כן" ענתה וחייכה "אחי, איך אפשר לשכוח?" נזכרה בהתערבות שהיתה בינם כאילו היה זה רק אתמול.

 


 

הם הגיעו אז לבריכה לעוד יום של כיף, רק היא והוא, עדיין בהשפעת הסרט "החולמים" שראו יחד בערב שלפני.

"היום נודיסטים?" שאל, מושך מעליו את בבגד הים הקטן, והיא ידעה למה הוא מתכוון והורידה גם היא, עומדים זה ליד זה עירומים ומוכנים לזנק למים לעוד תחרות, בוחנים אחד את השני, לא פעם ראשונה שהם עומדים ככה, כמו בתמונות שהראה לה מחוף הנודיסטים בצרפת הרחוקה, עירומים.

"כמו בסרט, נתערב?" הציעה פתאום לבובי כשהיא בטוחה בעצמה, כבר שלוש פעמים שהיא מנצחת אותו ברציפות.

"כן, מסכים, בדיוק כמו בסרט" ושניהם זינקו למים, חותרים במהירות.

כנראה שהתערבות מדרבנת כי הפעם התחרות הייתה קשה יותר, שוחים צמוד, ראש ליד ראש ורק בסוף היא ניצחה, שוב, בראש, נוגעת בסלע שניה לפניו.

ישבה על השמיכה שפרסו, כמו עכשיו, טיפות המים מנצנצות על גופה ובקצה שדיה המלאים, זקופים גם בלי חזיה, עומדות בגאווה הפטמות הנוקשות והכהות. התבוננה בו, בבובי, יפה כל כך, חסון ושרירי ושזוף בכל גופו כשהזין שלו עומד זקור ומתוח כתורן הדגל הניצב בחצר בית הספר, נשענת לאחור על ידיה ורואה איך הוא נועץ את עיניו באוצרותיה הכמוסים ומצמידה רגלים בתנועה בישנית, "נו" דחקה בו.

בובי ירד על ברכיו מולה, כמו בסרט, מתחיל לשפשף לעצמו מול עיניה, "תפתחי ת'רגלים" ביקש "במקום התמונה שבסרט" הסביר והיא נענתה, מפשקת ונותנת לו להציץ להיכל הקודש החתום שלה, בתולה ולא בישנית, נותנת לראות אבל שומרת בקנאות על תומתה.

 

בובי אונן במרץ, כורע מולה וידו העוטפת משפשפת ומחליקה על הזין המתוח, פניו אדומים ולא ברור לה אם זה ממאמץ או מבושה, מתרכזת בזין, רואה את הורידים המתנפחים לאורכו ומרגישה את הרטיבות הפושטת בתוכה בדיוק כמו באותם הלילות שלא הצליחה להרדם עד ששפשפה עצמה בכרית וגמרה, גמרה ורק אז נרדמה.

בובי עצר רגע, רק כדי לירוק לכף ידו, ושוב שפשף במהירות, גונח בתאווה, "אני גומר!" צעק ועצם עיניים, מתרכז והיא עוקבת אחריו ומתחרמנת, מרגישה שגם היא גומרת  "כן, ה-נ-ה!!" בובי צעק שוב והשפריץ, יורה את מטענו הריחני באוויר "גמרתי!!" קם ממקומו וקפץ שוב למים, שוחה במהירות, מתרחק…

 


 

יותר הם לא היו שם ביחד, עד עכשיו, קודם סו-אלן נסעה לאוניברסיטה ואחר כך התחתנה, "למה? היום לא התערבנו" היא חזרה למציאות, "התערבנו על עוד חודש, נכון?"

"נכון," בובי המשיך להישיר מבט לשמים, לא מסתכל לעברה, "אבל מה? זה לא היה ברור??"

סו-אלן הורידה את משקפי השמש ונצמדה אליו, שדיה הרכים נמחצים לצלעותיו כשהיא מלטפת בקצה האצבע את הזין המתוח, מחליקה לאורכו, עולה מצד אחד, מסתובבת סביב העטרה, סיבוב ועוד סיבוב, ויורדת מהצד השני, מרגישה איך הוא מזדקר עוד יותר למגע ידה, קופץ ונמתח, "לא, לא ברור" ענתה בשקט, "כלום לא ברור בחיים" המשיכה, רואה את האכזבה על פניו ומתחילה לשפשף לאט ובעדינות את הזין שלו, לעשות לו ביד, מסתכלת בהבעת האכזבה המשתנה להנאה, בחיוך המתפשט על פניו, והיא נצמדה חזק יותר, שוכבת על הצד, הראש נשען על יד שמאל והיא משפשפת לו בימין.

בובי שכב מולה נינוח כל כך, נהנה, עיניו עדין עצומות וחיוך רחב על שפתיו, היא הרגישה חשק לנשק אותו, לרגע היססה וברגע של אומץ נישקה, קודם נשיקה קלה על השפתיים, תמימה כזאת, מנסה אותו וכשלא הגיב נישקה שוב, הפעם חזק יותר, מנשקת נשיקה צרפתית רטובה וממשיכה לעשות לו ביד, לשפשף, והפעם הוא הגיב, פותח עיניים, מסתכל בה במבט בוחן, עוצם שוב ומתמסר לה, נותן ללשון שלה לחדור לפיו.

כשהיא עזבה את הזין שלו הוא פתח עינים, רואה איך היא נעמדת מעליו, שוכב בין רגליה הפשוקות ומשקיף הישר אל פתח בית מקדשה החשוף, עור לבן וחלק בלי אפילו שערה אחת שתסתיר בפניו את השפתים הכהות והחריץ הרטוב שבינם, שונה כל כך מהזין המתוח שלו המזדקר בין תלתלי שיער ערוותו השחור, היא ירדה על הברכים, מעליו, ואחזה בידה את הזין שלו, נוגעת והוא לא אומר מילה, מובילה ומשפשפת את קצהו אל בין שפתי הכוס הרגישות והוא לא מתנגד, "אני כבר לא בתולה" לחשה לו, כאילו הוא לא יודע, וירדה עוד קצת, מחדירה את קצה העטרה לתוכה ועוזבת את הזין מידה, נשענת בכפות ידיה על חזהו השרירי ובוחנת אותו במבטה, לראות אם יגיב, יתנגד, וכשלא אמר מילה התיישבה עליו בכל כובד משקלה, משתפדת על הזין המתוח שלו עד שכולו היה בתוכה, נעוץ עמוק, נוגע במעמקי נרתיקה, מרגישה אותו פועם, נמתח ודוחקת עצמה, משתפשפת, אולי יכנס עוד קצת.

 

סו-אלן ישבה עליו, משופדת, מסתכלת באחיה ופתאום הבינה מה היא עשתה והסמיקה, מסמיקה אבל לא יורדת, נעים לה ככה, כשהזין הגדול של בובי קבור עמוק בתוכה, "וואו" לחשה לו, כאילו מפחדת שישמעו אותם, "היה כדאי להפסיד" חייכה והתחילה לדהור עליו בתנועות קטנות, נשענת על ידיה המונחות על חזהו, עולה קצת ויורדת, "אבל אל תחשוב שבעוד חודש אני אתן לך לנצח" הגבירה את הקצב, דוהרת ושדיה קופצים, "אני מתכוננת לקרוע אותך".

 

סו-אלן דהרה אל עבר האורגזמה, היה לה טוב, השפשוף הנעים בין רגליה, השמש המחממת והרוח הקלה המלטפת את גופה דחפו אותה במהירות אל הגמירה המיוחלת, גונחת בקול כחתולה מיוחמת המקבלת את שרצתה, מרגישה את איבר זכרותו הנוקשה משתפשף בקירות נרתיקה המתכווצים סביבו, כאילו רוצים להחזיק אותו בתוכם לעד, עוד כמה שפשופים כאלה והיא גמרה, משתוללת "כן, אלוהים זה טוב, אני גומרת" צעקה בקול, שומעת את ההד החוזר מקירות הסלע "גו-מרת… אני גו-מרת!!"

נרגעה קצת, יושבת עליו והוא אחז בשדיה, סוחט אותם בתאווה, "גם אני רוצה לגמור" אחז בה ולחש, מרים אותה בידיו החסונות ובלי לצאת מתוכה סובב אותה על הגב, שוכב בין רגליה ומסתדר, מפשק בידיו את רגליה לצדדים ושוכב עליה, מזיין, מרגיש את שדיה הנלחצים לחזהו ודופק באגנו.

בובי היה מחורמן ולא היה צריך הרבה כדי לגמור, דופק בקצב, מהר וחזק, ויודע שזה תכף בא, מרעיד את גופה בנעיצותיו, תוקע וגונח והיא עונה לו, מעודדת אותו, מחבקת אותו ברגליה ולוחשת "אל תברח לי! אל תברח!!", עוד כמה נעיצות והוא השפריץ, שוכב עליה ולא זז, מועך אותה תחת משקלו עד שכמעט ולא הצליחה לנשום וגומר, ממלא אותה בשפעת זרמתו החמימה עד שהרגישה שנגמר ורק אז דחפה אותו מעליה, לוקחת אוויר, נשימה ארוכה "וואו" בקושי הצליחה לדבר "הייתי צריכה את זה!" נישקה אותו על שפתיו וקמה, קופצת למים והוא אחריה, שוחים על הגב, לאט, יש זמן, אין מה למהר…

 

הם דהרו חזרה אחד ליד השני ודיברו, נותנים לסוסים להכתיב את הקצב ואלה התקדמו באיטיות, לסו-אלן לא היה אכפת, ידעה שבובי יעזוב אותה באמצע הדרך, ליד גבעת עץ התליה העתיק, ויחזור אל העדר ורצתה להרוויח עוד זמן איכות איתו.

קודם היא סיפרה לו על הפרידה שלה, לא חוסכת בפרטים אפילו האינטימיים ביותר, לא מסתירה את הזיון עם שליח הפיצה ולא הלילות החמים עם מריה, עונה במהירות על שאלות בנושא חלוקת הרכוש ומהללת את ההסכם שאביהם הכריח את ביל לחתום.

אחר כך התעניינה בו, בבובי, אם יש לו כבר מישהי קבועה או שעדיין מבזבז את ימיו בבית הזונות שבעיירה הסמוכה.

"חוות הבנות" תיקן אותה "וכן, אני עדיין מבקר שם מפעם לפעם" חייך חיוך רחב "את יודעת, כשהבקבוקים מלאים" חפן את מבושיו בתנועה גברית גסה.

"עדיין פאני עם השדים הגדולים?" שאלה, נזכרת בסיפור שסיפר לה איך אביהם לקח אותו לשם בפעם הראשונה ועזר לו לאבד את בתוליו.

צחק, "לא היא עזבה, לא תאמיני אבל היא התחתנה" דחק בבלאקי, הסוס הגדול שלו, וזה הגביר את הקצב ורעם, הסוסה שלה, אחריו, דוהרים במהירות לעבר עץ התליה הגדול.

 

בטי דאגה לה, חיכתה בחוץ כאילו היא עדיין הילדה הקטנה שמתבוששת לחזור, מיהרה והניחה סטייק גדול על הגריל החם, משלימה את ההכנות האחרונות לארוחה.

סטייק טוב כמו של בטי היא לא אכלה כבר הרבה זמן, אפילו במסעדות הגורמה שביל היה לוקח אותה, נתח טי-בון משובח ומיושן כראוי, צלוי בדיוק כמו שהיא אוהבת, בין מדיום-רייר למדיום, לא האמינה שתגמור אחרי כל ארוחות החסה דלות הקלוריות שהתרגלה לאכול אבל בסוף לא ויתרה גם על החתיכות הקטנות שנצמדו לעצם, אוחזת ביד ומכרסמת בתאווה.

אחר כך עלתה לחדר, התרחצה, עוטפת עצמה במגבת גדולה שקשורה מעל החזה שלה, פתחה את המחשב הנייד והתיישבה לעבור על המיילים.

 

התחילה במחיקת דואר הזבל, הזמנות למכירות סוף עונה מחנויות הפאר בניו-יורק הרחוקה שהזמינו אותה לגהץ את כרטיס האשראי שלה, הזמנות לנשפי התרמה שעדיין לא הפנימו שהיא כבר לא גברת ג'ונס, המשיכה בעדכונים החמים מהחברות על הרכילות האחרונה, ענתה בחיוב על ההזמנה לכנס המחזור מהתיכון שיתקיים בעוד חודשיים, תמיד הייתה מתחמקת אבל עכשיו, כשהיא כל כך קרובה, אין סיבה שלא תלך.

 

בובי והחבר'ה שלו חזרו ביום שישי אחר הצהרים, סו-אלן שמעה אותם מרחוק, דוהרים וצועקים כמו בכל יום שישי, מאיצים בעדר הפרות הגדול שמעלה אחריו ענן אבק גדול, גועה בקול, כאילו מתלונן על שהטרידו את מנוחתו, רוכבים וכאילו עושים בינם תחרות אבל לא באמת, אף אחד לא עובר את בובי, הבוס!

הציצה מחלון חדרה שבקומה השניה, ג'ו, בעלה של בטי, הציב חבית בירה צוננת שגלגל מהמרתף בעזרת נער האורווה, בטי טרחה בחצר על הגריל הגדול, מפעילה את דוריס, ביתה, שמורחת כמות נדיבה של חמאה על קלחי התירס הטריים ומניחה אותם בין גושי הבשר הגדולים שנצלים עליו. הייתה מין מסורת כזאת בחווה, עוד לפני שנולדה, אמא שלה הנהיגה ובטי ממשיכה, ביום שישי, כשהגברים חוזרים עם העדרים למנוחה מחכה להם ארוחה חגיגית ומשביעה.

 

סו-אלן ירדה למטה, מחכה לבובי בחצר, מנופפת לו בידים והוא דהר לעברה, קופץ מהסוס עוד לפני שעצר והרים אותה באוויר, מחבק אותה חזק כאילו לא התראו שנים, כאילו הפגישה בבריכה לא הייתה, אולי הצגה כזאת לבטי, שלא תחשוד, או אולי באמת הוא כל כך התרגש לראות אותה שוב.

סטייק טוב ובירה קרה, מה עוד צריך? סו-אלן טעמה קצת מהתירס ומתפוחי האדמה האפויים, בשביל הנימוס, לא להעליב את בטי, אבל התרכזה בבשר המשובח, גוש פילה עסיסי, עשוי בדיוק במידה הנכונה, שוטפת בבירה צוננת ולוקחת עוד חתיכה.

בובי לצידה אכל כאילו לא אכל שנה, בטי עמדה לידו ודאגה שלא יחסר, חותכת עוד נתח אנטריקוט עסיסי וממלא את כוס הבירה שהתרוקנה.

"זהו, אני מלא" הכריז בקול ובטי לא עצרה, דוחפת לו עוד חתיכת פילה מכובדת, לקינוח, "באמת אני מפוצץ" סיים גם אותה והודיע, מרוקן את כוס הבירה וקם, "אני הולך להתרחץ" הכריז בקול "ואחר כך לישון, הלילה אני משחק פוקר אצל ג'ון הגדול" עצר רגע, מסתכל על אחותו "את רוצה לבוא?" הוסיף כאילו מתוך נימוס.

כילדים היו משחקים פוקר, בסתר, כשלא ראו אותם. בובי לא היה שחקן כל כך טוב אבל סו-אלן הייתי פשוט גרועה והרבה דמי כיס הפסידה אצלו, אפשר לקרוא לזה שכר לימוד ואפשר ניצול האחות הקטנה אבל זאת עובדה, זה מה שהיה.

"אני באה אתך" הודיעה לו, רואה על פניו שהוא לא באמת התכוון ומתעלמת.

 

האם סו-אלן שוב תפסיד בפוקר? מי זאת בקי? ומי זה ג'ון הגדול? את כל זה נדע בקרוב בפרק השני של cow-girl

6 מחשבות על “Cow-girl : לבגוד בביל ג'ונס”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)