פרק 1 ליבי דפק בחופזה בזמן שהמעלית עלתה. אמנם המעלית עלתה מהר, אבל המחשבות על היממה האחרונה הספיקו לחזור אלי עד לקומה ה 16. אני הולך לזיין עכשיו מילפית בת 48 שטרם ראיתי אותה לפני כן. היה לנו ידיד משותף שביצע את השידוך. הוא גר בצפון. סיפר לי, "אתה תאהב אותה" ושלח לי תמונה שלה. … להמשך קריאה
מאת ארז – הסיפורים האסורים של ארז נועה היא סגנית המנהלת בבית הספר של אשתי, שני אשתי התחילה לעבוד שנה אחת כמחנכת בבית הספר בבת ים, ונועה עשתה לה את המוות, לא היה ברור לי אם זה מקנאה שכן המנהל אהב אותה מאוד, או שסתם היא חיפשה פראיירית חדשה להתעלל בה, לא אחת שני חזרה … להמשך קריאה
מאת אני לא שם "הכל בא לה טבעי…" הירהר הוא היה ישוב לשולחן שלו במשרד המרווח, מוקף בקירות הזכוכית. המשרד הכיל שני שולחנות עבודה אלגנטיים. זכוכית כמובן. שלו היה קטן יותר. כמובן. כסאות עבודה נוחים. שלו היה פשוט יותר. שלה היה כורסתי משהו. פינת ישיבה מרופדת היטב עם שולחן קפה. זכוכית. ארון לא גדול … להמשך קריאה
הניסיון שלי עם חגורת צניעות התחיל כשהייתי בתיכון. היה לי חשק מיני גדול ואוננתי לפחות פעמיים ביום. היו לי גם פנטזיות של שעבוד, ובהיותי בלי בת זוג, התנסיתי בשעבוד עצמי. אחר צהרים אחד כשההורים שלי היו בעבודה, הכנתי את עצמי לקצת כיף. קשרתי את עצמי אל עמודי המיטה, מלבד יד ימין. הייתי מחובר באזיקים בלולאה … להמשך קריאה
התעוררתי בבוקר עם זקפה כואבת, חזייתה של אנה זרוקה על המיטה הייתה למזכרת למה שארעה ליל אמש בחוף הים, לאחר פריקת לחצים מהירה , קמתי להתארגן בציפייה לפגוש את אנה שוב. הגעתי לחוף לקראת 10, החוף גם היום היה יחסית ריק, חיפשתי את אנה אך לא ראיתי אותה, התיישבתי באותו אזור שהייתי יום קודם, … להמשך קריאה
לא האמנתי שאני לא מוצא אותם. נזכרתי שארזתי אותם. לבסוף פניתי לנעמה שהייתה חסרת סבלנות וחיכתה לי. ישנתי יתר על המידה — אני בהחלט לא אדם של בוקר! "ראית את התחתונים שלי, מותק?" "לא… שכחת לארוז אותם, נכון?" היה לה מבט שובב בעיניים שגרם לי קצת לחשוד אבל רצינות המבט שלה השפיעה עליי. היא זרקה … להמשך קריאה