נכנסתי למרפאה בסערה. שוב איחרתי. רצתי מתחנת האוטובוס עד למקום. שירלי המזכירה חייכה אלי והושיטה את ידה לקחת ממני את הכרטיס המגנטי. "וואי, סליחה.." מלמלתי, כולי מתנשף. "הכל בסדר, הוא מחכה לך" אמרה בקולה הנעים. נכנסתי לרופא. "ש.. ש..לום ד"ר.." גמגמתי. "בוא ליאב, שב." סגרתי את הדלת והתיישבתי. "מה שלומך?" שאל ד"ר גלעד בחיוך. "בסדר, … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור חלק שני עצרנו בבהלה. מסתכלים אחד על השני, מטפטפים מים. הרעש היחידי היה הטוש שפעל. סגרתי אותו במכה. עילאי הסתכל עליי. "מי זה יכול להיות בשעה כזאת?" הוא שאל. "אממ.. לא יודע.. אף אחד? אולי מישהו שקשור אליך?" שאלתי בטון מאשים. הוא הסתכל עלי במבט חושב, גבותיו מכווצות. טיפות מים ירדו על לחייו. … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור ספרתי את הימים עד לפגישה הבאה שלנו. מה שקרה ברכב העסיק אותי כל הזמן והפריע לי לחשוב, לעבוד, לאכול… המנהל קלט את זה והוא זרק לי הערה בסגנון: "תתאפס על עצמך." מה שהיה מאפס אותי לעשר דקות זה להתגנב לשירותים פעמיים בשעה ולאונן את עצמי לדעת. מדי פעם מצאתי את עצמי נכנס לאינסטגרם … להמשך קריאה
יום חמישי 23:00 בלילה, ת"א. יצאנו כמה חברים לדפוק את הראש בסיבוב ברים אחרי שבוע קשוח. הסתובבנו בערך חצי שעה באלנבי, מתלבטים לאן להיכנס. בסוף בחרנו בספוטניק. נכנסנו מהר הפעם, החלטנו לשבת בבר המרכזי. אחרי סבב בירות מהיר הרמנו הילוך והזמנו צ'ייסרים, הברמנית הורידה איתנו אחד. החבר'ה עפו עליה, אני פחות… הסתכלתי מסביבי קצת בשעמום … להמשך קריאה
לשני החלקים הראשונים של הסיפור , חלק שלישי דביר התגייס לפני שבועיים לחטיבת גולני גדוד 51. טירון מושתן וצעיר שמסתובב בזחיחות הדעת בשכונה עם התבור והמדים החומים שצמודים לגופו החסון. הם ישבו עליו בול והמראה הזה היה מטמטם אותי. הזחיחות הזאת הייתה נעלמת כשהיה רואה אותי. החיוך היה נמחק, טיפות זיעה נקוו על לחייו החלקות … להמשך קריאה
לשני החלקים הראשונים של הסיפור בעוד חודש דביר מתגייס. את הזמן שנשאר הוא ניצל לאימוני כוח, בגרויות אחרונות ופעילויות בסניף. מאז המקרה הוא לא מדבר איתי. משפיל את ראשו בכל פעם שהוא עובר לידי במסדרון בהפסקה. שנינו יודעים שאני שומר את הסוד הכי גדול שלו אצלי. פדיחה הכי קטנה ואני משחרר את הסרטון הזה לעיני … להמשך קריאה