לתחילת הסיפור e הדוגמן – פרק ב' למחרת הלכתי שוב. חייב לשפר את הכושר. טוב נו… קיוויתי שהוא יהיה שם, מסתבר שאיתן ממש עושה לי את זה. התקלחתי ויצאתי. הגעתי למגרש. ריק. "סאאממכ ערס" מלמלתי ונכנסתי פנימה. שיחקתי שעה, שעתיים.. אין זכר לאיתן. "טוב, זה לא שהוא אמר שהוא יהיה פה גם היום.." ניחמתי … להמשך קריאה
עוברת עלי לאחרונה תקופה עמוסה של תואר שני וכל מיני שיט. נשחקתי מהלימודים ומכל מה שמסביב ובאופן טבעי נפגע לי כל הכושר שבניתי. החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולחזור להתאמן בגינות ולשחק כדורסל במגרש השכונתי. ערב אחד אחרי זום ארוך ומעייף יצאתי מהבית עם הכדור ביד, נייד בכיס ואיירפודס באוזניים. התקדמתי אל המגרש בעצלתיים. שומע … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור , חלק 2 כל הלילה לא נרדמתי. התיק היה ארוז בצד. שברתי את הראש לאן כבר גלעד יכול לקחת אותי. זה יהיה רק שנינו או שהוא יפתיע..? הבוקר הגיע מהר מדי. בשעה תשע נשמעה צפירת מכונית מלמטה. מלמלתי איזה משהו להורים שלי ויצאתי. על המדרכה חיכתה לי מאזדה משפחתחית אפורה, גלעד … להמשך קריאה
גייסו את עילאי בצו 8. אני יודע כי הוא שלח לי הודעה עם תמונה של הצו. הלב שלי נפל. "אלוהים בבקשה לא.. דווקא בתקופה הזאת?.." אבל לא היה מי שישמע אותי. מיותר לציין שהוא התייצב מיד, משאיר את עדן ואת העולל שנולד לא מזמן בבית. אותי כבר מזמן שחררו ממילואים, לא התלוננתי על זה.. כמובן … להמשך קריאה
נכנסתי למרפאה בסערה. שוב איחרתי. רצתי מתחנת האוטובוס עד למקום. שירלי המזכירה חייכה אלי והושיטה את ידה לקחת ממני את הכרטיס המגנטי. "וואי, סליחה.." מלמלתי, כולי מתנשף. "הכל בסדר, הוא מחכה לך" אמרה בקולה הנעים. נכנסתי לרופא. "ש.. ש..לום ד"ר.." גמגמתי. "בוא ליאב, שב." סגרתי את הדלת והתיישבתי. "מה שלומך?" שאל ד"ר גלעד בחיוך. "בסדר, … להמשך קריאה
לתחילת הסיפור חלק שני עצרנו בבהלה. מסתכלים אחד על השני, מטפטפים מים. הרעש היחידי היה הטוש שפעל. סגרתי אותו במכה. עילאי הסתכל עליי. "מי זה יכול להיות בשעה כזאת?" הוא שאל. "אממ.. לא יודע.. אף אחד? אולי מישהו שקשור אליך?" שאלתי בטון מאשים. הוא הסתכל עלי במבט חושב, גבותיו מכווצות. טיפות מים ירדו על לחייו. … להמשך קריאה