המרתף כולו, מואר באור בהיר נראה כאילו אין לו סוף, אבל אחרי כ20 צעדים, רוברטו הבחין בשורה של כלובים – כלובי ברזל עם סורגים עבים. בתוך כל כלוב היה גבר. "מה זה?" שאל "אה, זו המכלאה שלי" ענתה ג’ינה, כאילו זה הדבר הטבעי ביותר בעולם. "גם אתה תצטרף לשם, אחרי שאבחן אותך". אמרה. פרק 3 … להמשך קריאה
ג’ינה לקחה את הזמן. הביטה בו במבטה החודר והתעלמה מן השאלה. "עוד כוס?" שאלה רוברטו שחש בסחרחורת קלה, ידע שאסור לו ללגום משקה נוסף הוא הרגיש מוזר. הזיקפה שלו כאילו עברה את מחסום הגודל המקסימאלי הרגיל שלה. הוא חש כאלו הזין שלו גדול יותר מאי פעם. "מה שמת לי במשקה?" שאל "אה, זה שיקוי הקסמים … להמשך קריאה
בשתי ידיים ארוכות, בלי לאמר מילה, היא החלה למשש את גופה של ידידתי הוותיקה כשהיא מתחילה בקרסוליים ועולה לאט לאט במעלה הגוף הקשור ותלוי ונתון לחסדיה של השפית. אחרי כ 10 דקות היא השלימה את המסע לאורך גופה של ידידתי. "יפה מאוד" היא סיכמה, יש לך גוף נפלא. את תהיי השפחה שלי. בברכת … להמשך קריאה
בשקט, בשקט בלי להרים את קולה או להפעיל כוח פיזי, סוזאנה אפפה אותי בקורי הכוח שלה. הרצון לשרת אותה היה כעת חזק יותר מכל רצון אחר שלי. זוג עניה המהפנטות ביצעו בי אונס מרצון, נכנעתי לכוח העצום שלה. סוזאנה שלחה את יד ימינה קדימה והצביעה על השיש המהודר שמתחת לרגליה. לא נזקקתי להסברים הטלפון … להמשך קריאה
……………..אחות ויקטוריה נראתה נחושה ובצעד בטוח התקרבה אל המזבח. (שמא לגמה כמה מנות של וודקה רדבול לפני התפילה?) הרימה את רגלה הארוכה ובקפיצה קלילה התמקמה ממש מעל גופו של ההגמון הזקור והכנוע. בלא כל השתהות, היא השילה את גלימתה האפורה ולנגד עיניהן המשתאות של חברותיה למינזר החלה לעלות ולרדת על הזרג המפורסם……….. האחות ויקטוריה … להמשך קריאה
ובכל זאת, כשראו את הזרג הענק מול הכוס הקטנטן, זוחל בינות הירכיים הלבנבנות והרכות של אנה מריה, היתה באוויר רוח של התעלות. הקהל החל בקריאות קצובות ואפילו מחיאות כפים. הראש הכדורי הגדול של הזין המתוח בזיקפה שרק המשרתים בקודש זוכים לשכמותה כבר נגע בבשר הורדרד והטרי של אנה מריה רחשי התפילה עלו מכל עבר. אם … להמשך קריאה