תמיד נמשכתי יותר לבוגרות ממני. גם כשהייתי צעיר יותר, תמיד זוכר את עצמי מביט בבוגרות ממני ונמשך אליהן יותר מאשר בנות גילי. גוף צעיר, ללא פגמים, מעולם לא משך אותי כמו להביט בגוף בשל וסקסי של אישה בוגרת.
כיום כמובן, המבט בצעירות הוא מעט שונה, היות ואני לא מרגיש בסדר עם עצמי להתחיל עם צעירונת, גם אם היא סופר מושכת.
כשנשלחה לי הודעה מניק "אמיתי" בפייס, כבר במבט ראשוני בתמונה, הבנתי שמדובר בצעירה מאוד ועניתי בהתאם, כשהשאלה הראשונה היתה "בת כמה את?".
כשענתה שהיא בת 18.5 חייכתי לעצמי ועניתי לה שוב בשאלה לגבי המודעות לכך שהניק שלי הוא פיקטיבי.
הצעירונת ענתה ללא בלבול שהיא מודעת וזה לא מפריע לה, כשבנוסף, היא מעוניינת להכיר מכיוון שקראה טקסטים שלי ומעוניינת לדעת מי אני וגם לחוות חלק מהדברים בעצמה.
"סורי בייב, את צעירה מידי, זה ממש לא בשבילי" ומתוך נימוס כתבתי שאם מעוניינת להתכתב, בדגש על להתכתב בלבד, אז הדבר אפשרי ובזה חשבתי שמסתיימת השיחה.
אז טעיתי. בענק.
הצעירונת החלה להתכתב איתי, הפגינה בוגרות ובשלות מפתיעה למדי ושיחה הפכה לעוד שיחה, הימים עברו וגם שבועות ושוחחנו על הכל, לא בקטע של סייבר, אלא בשיתוף של חוויות ופנטזיות, שאלות ותשובות ושיחות גם לא על דברים מיניים, למרות הפרשי הגיל.
לאורך הזמן הבטתי בתמונות שלה, ראיתי שמדובר בבחורה מהממת ולמרות שלא עושה לי את זה באופן אישי, אי אפשר לומר עליה שהיא לא מושכת, כשאני מודע לגמרי שמה שמפריד בינינו הוא רק המספר של הגיל ושום דבר אחר.
לאחר כמה שבועות של שיחות ושיתוף, הסכמנו שיהיה טבעי להיפגש לקפה. הבנתי שהיא מתל אביב, דבר שהיה נוח לשנינו, כי גם אני עובד בעיר הגדולה. נפגשנו בשעות הבוקר המאוחרות, ביום אביבי נהדר, כשנעים בחוץ, אך עדיין אין את החום המעיק של הקיץ. לבשתי חולצה כחולה מכופתרת, מחוץ למכנס שחור שהסתיים בנעלי עור שטוחות בצבע שחור. הגעתי למקום שהיה הומה כרגיל ומצאתי לנו מקום צדדי על הספות.
זיהיתי אותה כבר מרחוק לפי התמונות שראיתי, היא חיפשה אותי במבטה והנהנתי לה עם הראש מרחוק כשאני מתבונן בה בעצמי, סקרן לקראת הפגישה הראשונה. שיערה השחור והגלי היה פזור והבליט עד כמה פניה קטנות ועדינות. עיניה היו בצבע חום, עמוקות בצורה שלא ניתן לראות בתמונות, כאלו שאפשר בקלות להיבלע בתוכן, אך הבחנתי שהיא בעצמה בוחנת כל פרט שבי. ניסיתי להבין אם היא אוהבת את מה שהיא רואה, אך מצד שני, המוח שלי נכנע לדחף הורדת המבט לטובת סקירה משלי על המראה שלה.
היא הגיעה בבגדים צמודים, הגוף שלה היה בהיר ובלט באור הטבעי שנכנס למסעדה מהחלון, היא לבשה חולצה סגולה שהבליטה את החזה שלה, אך גם חשפה חזייה אדומה שמונחת על הכתף המעוטרת במספר קטן של נמשים. הסתכלתי למטה וראיתי אגן רחב יחסית לגוף הקטן ושבולט במיוחד בגלל המותניים הצרים. משם המשכתי לסקור רגליים חטובות המובלטות על ידי סקיני שחור ומסתיימות בנעלי עקב שחורים.
חייכתי אליה, "היי"
"היי", היא חייכה בחזרה.
המלצרית כבר הגיעה והיא הזמינה משהו לשתות שלא ממש שמעתי מהו, אבל אמרתי שאזמין את אותו הדבר.
כשהמלצרית הסתובבה קלטתי פתאום שהיא נועצת בי מבט ללא הפסקה. "מה?" אמרתי לה.
"אתה נראה לא רע יחסית לזקן", היא ענתה לי וצחקה צחוק מתגלגל שגרם לי לצחוק יחד איתה, אבל במקום לקלל, עניתי בנימוס שגם היא נראית נהדר.
ממשיכים לשוחח, משחזרים כל מיני התכתבויות ומדברים על הכל, ללא עכבות, כשמידי פעם אני מביט בעיניה הכובשות ואומר לעצמי שאין מה לעשות, היא פשוט מושכת עם העיניים החומות החודרות כל כך והפנים היפות. מיד לאחר מכן אומר לעצמי שזה לא יכול לקרות וכובש את הדמיון בטרם הוא מתחיל להפליג.
ואז, היא שוב מביטה בעיני במבט העמוק שלה, החודר עמוק. היא רוצה את זה, אין לי ספק בכך, היא כל כך בוטה ומקשה על הרצון להתעלם. פתאום, כאילו כדי להקשות עוד, היא ממשיכה להביט ונושכת שפתיים בשרניות ומושלמות, מה שגרם לי לפתוח את הפה בהשתאות והיא חייכה בתגובה. ההרגשה היתה שהראש כבר אינו יציב, זרימת הדם בבטן התחתונה מורגשת בכל הגוף והיא, כאילו כדי להתריס, שוב נושכת שפתיים, מדברת עם עיניה לגבי רצונה במשך שניות ארוכות ואני מרגיש איך חם לי ללא קשר לטמפרטורה הנעימה בחדר.
"נראה לי שנעצור להיום" אני אומר לה. "אני חייב לחזור למשרד, יש לי המון עבודה".
"את צריכה טרמפ או משהו?", אני שואל והיא משיבה בשלילה, אך נראית מרוצה מעצמה. אני מזמין חשבון, משלם ונפרדים.
כשאני מגיע למשרד אני מנסה להתרכז בעבודה, אך ללא הצלחה. לא מסוגל להפסיק לחשוב על המבט הסקסי שלה ועל הגוף המושלם שראיתי ומנסה להבין אם היא באמת מושכת אותי או שזו סתם סקרנות למשהו אחר. המענה להתלבטות ניתן לי מתחת לשולחן, בלחץ מטורף על המכנס, שרק רוצה להתפרץ החוצה.
בסביבות השעה ארבע אני נכנע לעובדה שאני לא באמת עובד ויורד לרכב להביא את תיק הספורט שלי, במטרה לצאת לריצה ולנקות את הראש. אני לובש גופיה, מכנסי ונעלי ריצה. מבצע מתיחות קלות ביציאה מהבניין ויוצא בריצה לכיוון הירקון. כשמגיע לפארק, פונה מזרחה וממשיך לרוץ לאורך הפארק, מרגיש שהגוף מתאמץ, את הגופייה נדבקת לגוף ואת הנשימה המאומצת, מה שגורם לי לשכוח את המחשבות שהיו במשרד.
בגלל הנאה מהריצה, מחליט להמשיך קצת יותר מבדרך כלל וממשיך לכיוון מזרח, כשהנוף העירוני הולך ונעלם ומפנה את עצמו לעצים והצמחייה הטבעית יותר לאורך הנהר.
באחת הפניות ימינה בשביל הצר אני מבחין באיחור בדמות קטנה שפונה שמאלה ישר לכיווני ומצליח רק לתפוס את הגוף הקטן לפני הנפילה מהחבטה של גוף אל גוף.
מביט בה, המום, כל כך קרובה, מתנשמת בכבדות כשהיא צמודה אלי, מזיעה, לבושה בטייץ צבעוני מקושקש ובוהק, ולמעלה רק חזיית ספורט שחורה, שמבליטה את החזה שלה, שעולה ויורד בחוזקה עם הנשימות המאומצות.
"מה את עושה פה?" אני שואל, אך תוך כדי ששואל המבט שלי יורד מטה שוב כי אני מבחין בזיעה הניגרת בחזה שלה ובפטמות הזקורות מבעד לחזייה, נזכר ששאלתי משהו ושוב מרים את הראש.
"אני גרה פה, שכחת?", היא עונה לי.
אני מבחין שבדיוק כמוני, גם היא סוקרת את הגוף שלי, מה ששוב גורם לי לתחושת הזרימה בבטן התחתונה, בצורה חזקה יותר מהמסעדה בבוקר.
שנינו עומדים קרוב, מביטים בבוטות ומתנשמים, בולעים במבטים, אך ללא מילים. אני מרגיש את הזקפה במכנסיים מתעוררת ומרים שוב את העיניים מהחזה העולה ויורד שלה ואומר לעצמי שזה לא הגיוני ואני לא באמת רוצה וצריך את מה שאני חושב.
מחליט לחתוך.
"טוב", אני אומר לה, "אני חייב להמשיך" זז עם הרגליים באיטיות ועובר אותה, מפריח נשיקה באוויר ומתחיל לרוץ. מביט לאחור ורואה שהסתובבה, עומדת ומסתכלת. צועק לה שנדבר מחר, מסתובב וממשיך לרוץ.
בדרך חזרה מבין שאין ברירה, אני יודע שאני רוצה לראות אותה שוב ומחפש אותה על השביל, בצדדים ומנסה להביט גם לצד השני של הנהר, אולי במקרה היא שם, אך לא מוצא אותה ומתאכזב.
מגיע לרכב, מבצע מתיחות ונוסע הביתה.
הבית ריק, כל ילד אצל חבר או חברה, מה שגורם לי להיכנס מיד למקלחת ולנסות ליהנות מהשקט. במקלחת, כשהמים זורמים, אני עוצם עיניים ומדמיין אותה שוב מולי, צמודה, מתנשמת, עם הנמשים בכתפיים והפטמות הזקורות שנראות בבירור דרך החזיה. מרגיש למטה את הזקפה במלואה ומוותר מראש על המאבק.
שולח יד, נוגע בו, מרגיש אותו קשה ומגורה כל כך, מזיז את היד באיטיות לפנים ולאחור, נהנה מהרגע. חושב על השפתיים העבות, על הגוף הרטוב שהיה צמוד אלי כל כך. מדמיין את עצמי חופן את ישבנה ומצמיד אותה אלי, מרגיש את הרכות שלה על הגוף שלי ומדמיין איך היד השנייה חוזרת אל מתחת לחזייה ומועכת את החזה הרך.
תוך כדי הדמיון מרגיש את הזרע עולה במעלה הזקפה, מדמיין בפעם האחרונה את הגוף ההורס שלה איתי ומתפוצץ בפורקן אדיר מתחת למים החמים, מרגיש איך יוצאים ממני מטחים של זרע, פותח עיניים ורואה את הכל נשטף בזרם.
מתנשף, נשען על הקיר ומרים את הראש לתקרה.
הכל נראה צלול יותר עכשיו.
זה לא יכול לקרות, אני אומר לעצמי
