סיפור מאת אס בשרוול
האמת שבהתחלה בכלל לא ראיתי אותם. שמתי לב אליהם רק כשבחורה גבוהה, כהת שיער עטופה במגבת התחילה לצעוק לכיוונם "כאן זה מלתחות נשים. מה אתם עושים כאן. תצאו מיד". הם היו שלושה. עמדו כמו סלקטורים מגודלי גוף בכניסה למלתחות. לא היה נראה שהם מתרגשים בכלל מהצעקות. הגבוה מבינם ניגש בשלווה לגבוהה ובשיא הנון שאלנט הוריד לה סטירה. הוא הסתובב לחברים ובקול שליו לגמרי אמר להם "אנחנו כאן בקושי 2 דקות וכבר אנחנו יודעים מי הטראבל מייקרית של הקבוצה". חלק מהבנות ניסו מיד להימלט דרך היציאה מהמלתחות לבריכה אבל הן חזרו מיד למלתחות מלוות בשני גברים חסונים שחסמו להן גם את היציאה הזאת. בלי לשים לב התכווצנו כל הנשים יחדיו במרכז המלתחות כמו עדר של כבשים המובל על ידי כלבי זאב מאיימים. "אני ויקטור" אמר הסוטר. "תרגישו בנח להוריד את כל הבגדים. אחרי הכל", הוא גיחך, "אתן במלתחות נשים". אף אחת לא זזה ואני התעטפתי הכי חזק שאני יכולה במגבת שלי. "כנראה שלא שמעתן אותי" חזר ויקטור. "את הבגדים. עכשיו". "אין שום סיכוי. תעופו מפה מהר לפני שהחברים שלנו במלתחות גברים יבינו שיש בעיה ויכנסו לכאן" אמרה הגבוהה באומץ. "שוב הטראבל מייקרית" חייך ויקטור חיוך ציני. "תכניסו אותה לשירותים" הוא סימן לשניים מן הגברים. אני מיד מגיע. בעוד שני הגברים גוררים את הגבוהה לתאי השירותים פנה ויקטור אל כולנו "אין סיכוי שמישהו יבוא לעזור. סיפרנו לגברים שלכן שלרגל יום השנה של הספא כולכן מקבלות טיפול פנים ומסאז' על חשבון המקום. הגברים בינתיים הוזמנו לקוקטיילים בבריכה והם יחכו לכן רק בעוד שעה וחצי בספא. כל זה אחרי שאנחנו כמובן נהנה ממכן קצת" הוסיף ברשעות.
ויקטור התפנה לגשת לטפל בגבוהה בשירותים. מרגע שהוא נכנס נשמעו משם קולות עמומים של סטירות, הצלפות, נאקות וצעקות מכמירות לב. אחרי מספר דקות צעק ויקטור לאחד הגברים "להביא את הציוד" וזה מיהר לספק להגיש לו קופסת פלסטיק שהזכירה לי את קופסת הפלסטיק בה מאחסן יוסי את המקדחה שלו. יוסי. כמה התגעגעתי פתאום ליוסי ארוסי. הוא בטח יושב עכשיו עם קוקטייל ליד הבריכה, מפרגן לי על טיפולי החינם שקיבלתי, ושמח על המזל הטוב שזימן לנו לחגוג את יום הולדתו בדיוק ביום השנה של הספא עם כל ההטבות והפינוקים. הרעש של המכשיר בכלל לא נשמע כמו מקדחה, הוא נשמע יותר כמו זמזום מעצבן ולא ברור. לפחות הצעקות הפסיקו. אחרי 10 דקות יוצא ויקטור מהשירותים עם חיוך מנצח. אחריו פוסעת בהכנעה הגבוהה. "שלום בנות" הוא פונה אל כולנו. "לטראבל מייקרית יש משהו להראות לכן. בבקשה טראבלית", הוא פונה לגבוהה. הגבוהה מתקרבת אלינו במבט מושפל, מסתובבת ומפשילה את החלק התחתון של בגד הים שלה. לוקח זמן אבל אני מבינה מה אני רואה. על פלח ישבנה הימני מופיעה כתובת קעקע טרייה: "victor's slut" !
"אז זה המצב בנות" מחייך ויקטור "או שתתנהגו יפה מאוד בשעה וחצי הקרובות או שתסתובבו כל החיים עם כתובת קעקע משפילה. הבחורה הבאה שלא תבצע בדיוק מה שאני מצווה תמצא את עצמה עם קעקוע זהה אבל במקום קצת יותר בולט. אולי ביד ? אולי במצח ?" הוא פורץ בצחוק מתגלגל.
חלק ב'
"אז איפה היינו. כן. בגדים. מלתחות. להוריד הכל בנות". הראשונה להתפשט היא כמובן הגבוהה שמתפשטת במהירות ועומדת זקופה עם ידיים שלובות מאחורי הגב. למדה את הלקח. אף אחת אחרת לא מעיזה לסרב וכולנו מתפשטות ומצטופפות עוד יותר כעדר כבשים כדי להצניע, ככל הניתן, את הערום המביך בפני מבטי הזאבים הזרים והרעבים.
"יש רק שתי סוגי בחורות" פונה ויקטור לחבריו "המוצצות והמזדיינות". הגברים מגחכים בהסכמה. "כל בחורה יודעת עמוק בלב אם היא מוצצת או מזדיינת. אז זה הזמן בנות. כל המוצצות מתבקשות לגשת לעמוד ליד הלוקרים וכל המזדיינות מתבקשות להתייצב ליד פתח המקלחות". אף אחד לא זזה. ויקטור ניגש לגבוהה ומסתכל לה בעיניים. היא משפילה מבט וניגשת לפתח המקלחות. מאולפת. "קדימה בנות. רק אתן יודעות באמת מה אתן".
ברור מה עומד על הפרק. הדופק שלי עובד על 200 ואני מזיעה למרות שינואר ואני ערומה לחלוטין. להיבעל על ידי גבר זר זה נורא, זה בטח גם יכאב וישרוף כמו שקורה לי עם יוסי במקרים בהם אני פחות בעניין…. מצד שני למצוץ זו פעולה אקטיבית שדורשת ממני להיות פעילה. זה יותר משפיל. מצד שלישי אני די בסדר עם מציצות או כמו שויקטור מגדיר "אני מוצצת".
"עכשיו" קוטע ויקטור את מחשבותיי. אני מתעוררת ונעה לכיוון המקלחות. עדיף להיחדר ללא הסכמה ולא לשתף פעולה אני מחליטה.
"בעיה" אומר ויקטור. "יש לנו 7 מזדיינות ורק 4 מוצצות. אנחנו חמישה גברים ו- 4 מוצצות זה ממש לא מספיק. 2 מזדיינות חייבות לעבור לקבוצה של המוצצות. אני רוצה להיות שליט נאור שמתחשב ברצונות של הנתינות. אני והחברים שלי ניתן לכן 5 דקות להחליט מי הן 2 הבחורות שעוברות קבוצה".
הגברים אכן נסוגו לאחור, התרווחו להן בכורסאות המסאז' שהותקנו בקצוות המלתחות וחיכו להחלטת קבוצת המזדיינות. המבוגרת דיברה ראשונה "אני ממש מתנצלת אבל עברתי טיפול כירורגי לפני יומיים ואני בקושי יכולה לפתוח את הפה. התזונה של מתבססת רק על שייקים שאני שותה בקשית". הבלונדינית הסבירה שהיא מעולם לא מצצה והגבוהה בכתה ואמרה שהיא כבר סבלה מספיק עם הקעקוע המשפיל.
לא שהייתה לי ממש ברירה. אני ובחורה רזה עם צמה הסכמנו לעבור קבוצה והודענו על כך לויקטור.
"יפה בנות. גאה בכן על עבודת הצוות, על רוח ההתנדבות ועל האופן הדמוקרטי בו ניהלתן את ההליך". לא יודעת מדוע אבל קצת הוחמאתי ואפילו הסמקתי מאיך שויקטור הסתכל עלי.
חלק ג'
"טוב בנות. אפשר להתחיל. קבוצת המוצצות מונה כעת 6 בנות. זה מספר מצוין. חמשת הגברים יישארו על הכורסאות המפנקות יורידו את המכנסיים ויתרווחו. אני אספור מ- 10 אחורה, כמו שיגור של לוין לחלל, כשאגיע ל- 10 כל אחת מכן תיגש לזין אותו היא בחרה ותתחיל לעבוד עליו".
10, 9, "לזין אותו היא בחרה" הדהדו המילים באוזני, אני לא בחרתי שום זין ולא רוצה לבחור שום זין. 8, 7, 6, אפילו על הזין של יוסי לא בא לי עכשיו, 5, 4, אבל האמת שאני מרגישה קצת מגורה אפילו קצת רטובה שם למטה, 3, 2, 1, "בהצלחה בנות" שמעתי את ויקטור אומר ומיהרתי לרוץ לכיוונו. לא יודעת למה. מסתבר שמתוך ששת בנות קבוצת המוצצות 4 רצו לכיוון של ויקטור. "בנות תמיד יודעות מי המנהיג. הן תמיד רטובות בנוכחות כריזמה וכח" הפטיר ויקטור. הבחורה עם הצמה הגיעה לויקטור ראשונה והתחילה לעבוד. אני ובחורה נוספת כרענו לרגליו של ויקטור ופשוט חיכינו לתורנו. למה חיכיתי ? האמת שאני לא יודעת, אבל הרגשתי שאני מחכה.
הבחורה הרביעית הבינה שאין לה מקום למרגלות ויקטור ונאלצה לעבור לגבר אחר.
ויקטור הסתכל על קבוצת המזדיינות ונתפנה לתת גם להן הוראות. כולן נדרשו לעמוד במעגל גב אל גב כשכל אחת משלבת את ידיה מאחורי גבה. בדיעבד הבנתי כי בדרך זו ניתן היה בנקל להתרשם ממידת רטיבותן ומוכנותן למשימה העומדת בפניהן.
ויקטור הסתכל על הבחורה עם הצמה החזיק בצמה באדנות ושלט בה באמצעותה. לפתע הרעים בקולו. "קבוצת המוצצות – פסק זמן", כולנו עצרנו והפננו אליו את מבטינו, "תראו איזה יופי זה לשלוט בבחורה באמצעות השיער" אמר והחזיק בבחורה בצמה צמודה לאיברו. כולכן מתבקשות לקשור את שעריכן באופן שיאפשר לנו לשלוט בכן בנוחות ובקלות כמו שאני שולט כעת בגברת צמה". כולנו התחלנו לקיים את ההוראה ולכרוך את השער כפי שהתבקשנו. הבחורה לידי קשרה את שערה לשתי קוקיות ומיד זכתה מויקטור לכינוי "קוקיות". הוא משך אותה בידו האחת לאיברו ובידו השניה הרחיק ממנו את צמה. הבחורה בקצה הרחוק של החדר עם תסרוקת פוני עשתה לעצמה קוקו בלוף ומיד זכתה לכינוי "פוני – כי היא ממש כמו סוסה" צהלו הגברים. גם אני התחלתי לאסוף את שערי כמו שהתבקשתי אבל ויקטור עצר אותי ואמר לי "את תישארי ככה תלתלים. יהיה לי כיף ללפף אותך על היד שלי עם איזה תלתל ארוך". וכך זכיתי גם אני לכינוי מויקטור: " תלתלים".
תוך כדי קבלת טיפול מפנק מקוקיות התפנה ויקטור לבנות קבוצת המזדיינות. הן עמדו בתנוחה עליה הורה להן ונראו נוצצות ומרוגשות. ויקטור החליט לקחת אותן לשלב הבא. "מעגל המזדיינות, כל אחת שולחת כעת את ידה השמאלית מאחורי גבה שלי מי שעומדת משמאלה וחופנת את שדה השמאלי. תלושו אותו ותתיידדו איתו קצת. יפה מאוד. כעת שלחו בבקשה את ידכן הימנית למפשעה של מי שעומדת מימינכם. אתן יודעות מה לעשות. תמשיכו ככה עד לקבלת הוראות נוספות". האנחות הקטנות והשקטות לא איחרו להגיע וויקטור הגיב בתקיפות "אף אחת לא גומרת ! צריך אתכן חמות וטריות להמשך".
"תורך תלתלים" אמר ויקטור. נגשתי בזהירות והחלפתי את קוקיות שהתרחקה לאחור בזחילה איטית כאילו ברור לה שאסור לה לקום והיא חייבת להישאר קרובה לאיבר. התחלתי בנשיקות רכות ועדינות כי האמת, פחדתי להכניס אותו לפה. הוא היה גדול ומקרוב נראה מאיים. בזוית העין ראיתי שויקטור לא ממש מרוצה והתחלתי מיד לעבוד. השקעתי. באמת השקעתי, הרגשתי אותו מתחכך בגרון מבפנים וחונק אותי אבל לא הפסקתי. ויקטור נראה משועמם "קצת קצב תלתלים" הוא אמר וליפף אותי סביב היד שלו עם התלתלים, כמו שהבטיח. הוא החזיק אותי מלופפת והזיז לי את הראש קדימה ואחורה כדי לקבע קצב אבל הוא התייאש ממני די מהר.
כל כך רציתי להרשים ולרצות אותו.
בתיכון למדה איתי בחורה בשם שירלי שהיתה מאוד "אהודה" על הבנים. בצבא יצא לנו לשרת באותו בסיס ואפילו לשמור כמה לילות בבודקה מרוחקת ושכוחת אל. בשביל לשבור את השגרה והשעמום היא שיתפה אותי בסוד שלה. קשר עין. הצבע האהוב על גברים הוא לבן היא צחקה. הלבן שמתחת לאישון כשאת מסתכלת עליהם כשהזין שלהם בפה שלך. כשאת מסתכלת להם בעיניים בזמן המציצה את משדרת להם שאת באמת שלהם ושאת יודעת את זה ומפנימה את מקומך. הבנתי שאם אני רוצה להישאר במשחק צמודה לזין של ויקטור זה הזמן שלי ליישם. הגברתי קצב ואפילו שהרגשתי את הדקירות בגרון המשכתי להסתכל עמוק לתוך עיניו הכחולות של ויקטור. הוא נראה נינוח ומרוצה.
ויקטור כרך אותי שוב על ידו באמצעות תלתלי ובמפתיע משך את ראשי לאחור ושלף את איברו מתוך שפתיי. "מצטער תלתלים", אמר "באמת שרואים שהשתדלת וגם באמת הפגנת כישורים אבל כואב לי לראות את אנטון מתייבש, תעברי אליו". הופתעתי והתאכזבתי. התחלתי לקום בחוסר חשק מופגן אבל ויקטור עצר אותי בחיוך ואמר במתק שפתיים "זה לא רחוק, אין צורך לקום". הבנתי. זחלתי לכיוון אנטון על שש. חששתי שאנטון יהיה מתוסכל ומאוכזב מכך שאף אחת לא בחרה בו וחששתי שיוציא עלי את תסכולו אבל הוא קיבל את פני בסבר פנים יפות. הוא אפילו ליטף בעדינות את לחיי וחייך. חייכתי בחזרה. לא יודעת למה. הזין של אנטון היה קצר בהרבה אבל עבה יותר. באופן מפתיע היה לו טעם של רעננות וניקיון ואפילו הרגשתי קצת ברת מזל שהועברתי אליו. בכל חיי הבוגרים מצצתי רק שני זרגים והנה, תוך 10 דקות אני מוצצת שני זרגים של גברים זרים ועוד מרגישה עם זה טוב ומודה על כך. מה קורה לי ? אחרי כמה דקות לקחתי הפסקה קצרה לנשום. אנטון שוב חייך ושאל אם אני רוצה קצת מים להרטיב את הגרון. כשהנהנתי לחיוב הוא קם, ניגש לבר מים מילא עבורי כוס מלאה וחזר להגיש לי אותה. הודיתי לו במבט, שתיתי בצימאון את המים שהגיש לי וחזרתי ל"מקומי" למרגלותיו. הרגשתי צורך עמוק להכיר לאנטון תודה על היחס שלו כלפי. בשל קוצרו של האיבר של אנטון ניסיתי והצלחתי להכיל אותו במלואו וגם ללקק עם הלשון קצת את הביצים. אנטון חייך וקרץ לי בתודה. קרצתי לו בחזרה והמשכתי לבצע את התעלול עוד מספר פעמים תוך שאנו מחליפים חיוכים, גיחוכים וקריצות.
חלק ד'
האידיליה נגמרה שויקטור הודיע על "חילופי משמרות". "קבוצת המזדיינות – תורכן לתפוס מקום. בהינתן האות, כל אחת רצה לזין בו היא חושקת ומשתפדת עליו. כיוון שאתן רק חמישה אז כל אחת שהגיעה לזין שכבר תפוס עוברת במהירות לזין פנוי. זה בעצם משחק כסאות מוזיקאליים. בדיוק כמו ששיחקתן במשחקי חברה בימי הולדת, זוכרות ? למקומות, היכון, רוצו בנות". קבוצת המזדיינות פתחה בריצה מהירה לכיוון ויקטור או ליתר דיוק הזין של ויקטור. כמה שהוא צדק לגבי כריזמה וכח. כשהוא "נתפס" המירוץ למעשה הסתיים ויתר הבנות התחלקו בעצלתיים בין שאר הגברים מבלי שניכרה העדפה לזין מסוים.
הבחורה שהשתפדה על אנטון היתה המבוגרת שעברה את ההליך הכירורגי. היא היתה לפחות 15 שנה מבוגרת מאנטון אבל ניכר בה שזה לא הפריע לה והיא כבר היתה "מחוממת" הייטב. מרגע החדירה היא החלה משמיעה אנחות וגניחות קטנות של הנאה. האמת שלצפות בהם היה די מרתק. מעולם לא צפיתי בזוג מקיים יחסי מין, בטח שלא מטווח כל כך קצר. חבר קודם שלי תמיד רצה שנצפה בפורנו תוך כדי הזיונים אבל זה נראה לי זול ומנוכר ולא גירה אותי בכלל. לצפות מטווח נגיעה זה ענין אחר לגמרי. בתכלס מגרה. כמעט בלי לשים לב התחלתי לגעת בעצמי. ויקטור הראשון ששם לכך לב. "אף אחת מקבוצת המוצצות לא נוגעת בעצמה ובטח לא גומרת בלי לבקש רשות ממני". אני ויתר הבנות מקבוצת המוצצות החלפנו מבטים. כולנו היינו סמוקות ונוצצות באזור המפשעה אך אף אחת לא העזה לבקש רשות. "אוקי" אמר ויקטור "אולי לבקש רשות בצורה ורבלית זה קצת מוגזם בשבילכן, בכל מקרה, הפה של הבנות מקבוצת המוצצות משמש למטרות יותר חשובות מבקשת בקשות" הוא גיחך. "לכן, לצורך מתן רשות אני אסתפק בהצבעה". הרגשתי כל כך חמה אבל התביישתי להצביע. פוני השפילה מבט והצביעה בהססנות. ויקטור המתין בסבלנות ונתן לה קצת להתייבש לפני שהתייחס. "זאת לא ממש הצבעה פוני. ילדות מנומסות מצביעות בגו זקוף כשכף יד שמאל מחזיקה את מרפק ימין". היא מייד תיקנה את אופן הצבעתה. "אבל בגלל שאת הראשונה שהעזה להצביע" המשיך ויקטור "אני לא אדקדק איתך בפרטים. את יכולה לעמוד על 6, להפנות את הישבן לניקלואי, להצמיד את המפשעה שלך לשוק שלו ולהשתפשף עליה". פוני ביצעה את ההוראות בדייקנות תוך שמבטה נשאר מושפל לרצפה. ניקולאי אפילו קצת עזר לה והזיז את רגלו לזוית שתתן לה קונטרה כמו שצריך. תוך כמה דקות העיניים של פוני החלו מתגלגלות והיא הצביעה שוב כדי לקבל רשות לגמור. זה היה מגרה. מאוד. צמה וקוקיות שרבצו לרגלי ויקטור לא עמדו בזה והצביעו גם הן. ויקטור אישר להן במבט ושתיהן עשו את כל הטקס המשפיל, עמדו על 6, נעו לאחור הצמידו את מפשעתן כל אחת לשוק אחרת של ויקטור והתחילו כמעט מיידית לגנוח. המראה של ויקטור יושב כמו מלך על כסא מרווח כשבחורה מקבוצת המזדיינות משתפדת על הזין שלו וצמה וקוקיות רוכבות על השוקיים שלו הרטיב אותי באופן בלתי נשלט. ממש נזלתי. נשברתי. הצבעתי גם. כמו ילדה מנומסת. כמו שויקטור חינך אותי. ויקטור התעלם. אנטון ניחם אותי בליטוף אבל לא העז לשבור לויקטור המנהיג את המילה. בחיים לא דמיינתי שאייחל כל כך למבט מגבר. ועוד גבר זר. הבטתי בויקטור בתחינה, מקווה לתפוס את מבטו. בסוף המבטים הצטלבו, הוא הביט בי במבט קר. ממש ראו איך הוא שוקל לחובתי את העובדה שלא הצבעתי מיד כשהוא נתן לי את ההזדמנות אל מול העובדה כי רק לפני כמה רגעים מצצתי לו במסירות תוך שאני שומרת על קשר עין. מבטו התרכך והוא סימן לי בעיניו שמותר. לא חיכיתי שניה. נעמדתי על שש, הפנתי את ישבני לאנטון וזזתי אחורה עד שמפשעתי נגעה בשוק הנחשקת. הזזתי את עצמי בעדינות כי הרגשתי שאם אגביר את הקצב לא אוכל להתאפק אפילו שניה. זה לא עזר. האורגמה פוצצה אותי מבפנים ומבחוץ. צעקתי בכיתי צחקתי וגמרתי גמרתי גמרתי. ויקטור הביט בי בהבנה ואנטון התכופף ונתן לי ליטוף ארוך בגב כמו שמלטפים כלבה אהובה. התמוטטתי על הרצפה באפיסת כוחות עם היד עמוק בתוך המפשעה. לא הרבה זכור לי ממה שקרה אחר כך אבל אני זוכרת במעורפל הרבה גמירות וגניחות מסוגים שונים. גניחות גבריות קולניות, צעקות נשיות, גניחות נשיות מאופקות ועצורות והרבה פנים סמוקות ומזיעות.
אחרי מספר דקות הצלחתי סוף כל סוף להסדיר את הנשימה ולפקוח את עיניי. רב הבנות, משתי הקבוצות, היו שרועות על הרצפה בדיוק כמוני באפיסת כוחות. הבנים ישבו עדיין על כסאות המסאז' כשאבריהם מדולדלים ומרוקנים וכך גם מבטיהם. ניכר היה שכולם גמורים. כולם פרט לויקטור. הוא ישב על כסאו – שלא ניתן לתאר אחרת חוץ מאשר כסא המלך – והביט בנתינים ובנתינות שסביבו במבט בוטח ומרוצה. כמו מלך שיודע כי הייטיב עם נתיניו והם לעולם יהיו נאמנים לו. אני הרגשתי נתינה נאמנה שלו. אפילו שלא בחר בי. אפילו שדחה אותי. אפילו שמסר אותי לאנטון. ידעתי שאני שלו למסירה למי שהוא בוחר. זכותו. קיוויתי שתינתן לי ההזדמנות להשתפר ולרצות אותו בעתיד, כך שלא ימסור אותי לאחרים אלא ישתמש בי בעצמו.
חלק ה
הוא שוחח בנינוחות עם הגבוהה, הטראבל מייקרית, תוך שלהפתעתי הרבה הוא נוקב בשמה ותוך שהוא מנגב מישבנה את כתובת הקעקע המזויפת, כך מתברר, באמצעותה הפחיד ושלט בכולנו. מסתבר שהיא היתה השתולה שלו. בן זונה מתוחכם.
לנצח אקלל את חצי השניה המיותרת שלקח לי להצביע כשויקטור שאל את כולנו מי תרצה להיות ה"טרבל מייקר" השתולה בסשיין הבא שהוא יארגן. פוני וצמה הצביעו חצי שניה לפני כשהן מותחות את כל גופן בהצבעה כמו ילדות מנומסות. ויקטור הביט בשתיהן בגאווה והבטיח לבחור באחת מהן בהקדם. הן בתודה זחלו אליו באופן ספונטני ונישקו בהוקרה, בעדינות וברגש את כפות ידיו.
הייתי מוכנה לעשות הכל בשביל לקבל הזדמנות שניה להרשים אותו ולהרגיש את הזין שלו בפי. הכל. בעצם אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות כדי להרשים, לרצות ולהכיר תודה. איך שאני יוצאת מכאן אני קובעת תור למקעקע.
אתן יודעות מה אני הולכת לקעקע ואיפה.
