(FIFA = Fédération Internationale de Football Association)
למען הסר ספק:
עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.
********************************************************
פרולוג
נטע, אחותי הקטנה-הגדולה, חזרה לגור בבית שלנו, הבית של ההורים, חזרה לחדר שלה הצמוד לחדר שלי, קיר משותף אבל יותר גרוע שרותים משותפים ושוב הייתי חייב להתרגל לחזיות התלויות שלה, לשפע המשחות והבקבוקים התופסים את כל השיש והכי גרוע להוריד את הקרש באסלה כי בנושא הזה אמא הייתה איתה ועם אמא לא מתווכחים, לפחות לא אצלנו בבית.
למה אני קורא לה אחותי הקטנה הגדולה? כי היא גדולה ממני בגיל, מבוגרת בשנתיים, חודשיים, שלוש עשרה יום ומזל שהיא לא מחשבת גם בכמה שעות ודקות כשהיא דואגת להזכיר לי את זה בכל הזדמנות שאפשר, וקטנה במבנה הגוף, מין פטיט (petite) כזאת, אני מטר תשעים ושרירי והיא מטר ששים ושתיים אבל עדינה וחטובה, 'כּוּסית-על' כמו שיאיר, החבר הכי טוב שלי, נוהג לכנות אותה שלא בפניה ואין ספק שהוא צודק.
ולמה היא חזרה לחדר שלה? כי היא נפרדה מהחבר שלה, או לפי גרסתה היא זרקה אותו, רק שהם גרו בדירה קטנה ברחוב ארנון, קרוב לים ומקומות הבילוי של תל-אביב, דירה שהוא קיבל בירושה מסבתא שלו כך שגם אם זה נכון והיא זרקה אותו הוא זה שמעשית זרק אותה מהדירה וככה, בלית ברירה, ולתקופה קצרה עד שהיא תתארגן על דירה אחרת כמו שהיא הגדירה, היא חזרה לחדר שלה וחיי השתנו.
אופס, לא הצגתי את עצמי, קוראים לי דור, אני בן שמונה-עשרה וקצת, ואני ממתין לגיוס ואת הזמן שנותר עד שאקרע את התחת באותה יחידה מובחרת שאליה התנדבתי אני מבלה בעיקר בים, בשיפור הכושר ובמשחקי פיפ"א עם יאיר החבר שלי שכמוני מחכה להתגייס לאותה יחידה ואם קצת מזל ופרוטקציה, אבא שלו היה מפקד אותה יחידה, אפילו באותו הצוות.
הכל בעצם מתחיל באותו יום חמישי אחר הצהריים כשההורים שלי היו בחו"ל, עוד כנס מדעי של אבא שלי, הפעם באיסלנד, ואמא הצטרפה אליו כי באיסלנד היא עוד לא הייתה ואמרו לה שנורא יפה שם, נורא במובן החיובי כמובן .
"אל תבני על הסלון הערב, יאיר מגיע ואנחנו משחקים פלייסטיישן בטלוויזיה הגדולה" הודעתי לה.
"מה אתם משחקים?" היא שאלה בסקרנות.
"פיפ"א, את יודעת, כדורגל"
לרגע היא עצרה, חושבת, "אתה יודע מה אחי הקטן?" היא חייכה אלי, והייתי צריך לזהות בחיוך שהיא זוממת משהו אבל בגלל התשובה שבאה מייד, "זכית! הערב ספיר באה אלי לערב בנות ובשביל מה שאנחנו מתכננות החדר שלי מספיק טוב" לא שמתי לב מה גם שהיא הפתיעה אותי, בדרך כלל אחותי לא מוותרת לי בכזאת קלות, היא כמו אצבעון (little-finger) מ'משחקי הכס', לא עושה כלום אם לא תצא לה מזה תמורה!
הערב הגיע. ספיר הגיעה ראשונה, אחותי התרחצה ואני פתחתי לה את הדלת. ספיר ואחותי מכירות עוד מהתיכון רק שאז הן לא היו חברות ואפילו הייתה ביניהן מין יריבות כזאת כי גם ספיר היא כּוּסית-על לא פחות מאחותי ושתיהן רבו מי תהיה החברה של החתיך התורן של השכבה רק שבצבא הן שרתו יחד, תצפיתניות בגבול רצועת עזה, ושם הם הפכו לחברות הכי טובות ולדעתי, אבל זה ניחוש ולא משהו שאני יכול להוכיח, הן גם שוכבות יחד, אתם יודעים, סקס של אשה עם אשה ו…לא! הן לסביות! בזה אני בטוח, אבל נראה לי שמדי פעם הן חוטאות בזה וזה גם מה שחשבתי שהן הולכות לעשות הערב, לחטוא, להכנס למיטה של אחותי ולפנק אחת את השניה כדרך הבנות ומודה, רק מהמחשבה מה הן הולכות לעשות נעמד לי ובא לי להיות זבוב על הקיר בחדר של אחותי!
"דור, מה נשמע?" ספיר חייכה אלי ונכנסה.
"בסדר" עניתי וכשראיתי את החיוך על פניה ולאן היא מביטה, לאוהל המתוח שצמח במכנסיי, הסמקתי, "נטע מתרחצת, רוצה משהו לשתות" ויותר משרציתי לתת לה לשתות רציתי ללכת למטבח אולי הזקפה תרד לה בינתיים.
"כן, קולה, תודה" היא חייכה אלי, חיוך של אני יודעת למה עומד לך והלכה להתיישב בסלון.
משכתי זמן, מזגתי לנו קולה בכוס עם קוביות קרח ופלח לימון אבל הזקפה נשארה בשלה ואפילו צמחה עוד יותר כשחזרתי וראיתי שעוד כפתור פתוח בחולצה של ספיר והעמק הקסום והמגרה שבין שדיה הגדולים חשוף עוד יותר.
ישבנו בסלון, שתינו קולה ודיברנו על הצבא, ספיר התעניינה לאיפה אני מתגייס וראיתי את מבטי ההערכה שלה כשסיפרתי לה. לא הספקנו הרבה לדבר כי אחותי הגיעה, עטופה במגבת הקשורה מעל לשדיה, הן התנשקו, נשיקות נימוס של בנות על הלחיים, ואחותי לקחה אותה לחדר שלה רק ששולי המגבת מאחור היו מקופלים וחלקם התחתון של פלחי ישבנה נחשפו ואצלי במכנסיים הרגשתי עוד מתיחה ו…אני יודע, זאת אחותי אבל מה לעשות לפעמיים לזיין יש חיים משלו.
יאיר הגיע אחרי כמה דקות ואחרי החיבוק המסורתי עם הטפיחות החבריות החזקות על הגב התחלנו לשחק. היינו שקועים, אני יותר טוב ממנו והובלתי, שיחקנו בקול, צוחקים משטויות שהשני עושה אבל גם יודעים לפרגן במהלך מוצלח, "דור, אני מזמינה לנו פיצה, רוצים גם?" שמעתי פתאום את אחותי מרחוק.
"רוצה?" לחשתי ליאיר שלידי.
"כן" הוא חייך והמשיך לשחק, מי יגיד לא לפיצה במיוחד שעוד קודם הודעתי לו שיש הרבה בירה במקרר?
"כן!" צרחתי חזרה ובלמתי התקפה שלו לקרן, "עם אקסטרה גבינה וזיתים".
בדיוק בדקה ה-90 השליח צלצל בדלת, "אני פותחת" אחותי צרחה ואנחנו המשכנו לדקת ההארכה שהשופט הוסיף. התקפה אחרונה שלי, עוד דאבל-פס מוצלח ומסי עמד לבד מול השער ו…"גול!!" צרחתי בקול בזמן שהשחקנים על המסך התחבקו ושריקת הסיום נשמעה מייד אחרי שהמשחק חודש.
"תעשו מקום, אנחנו מביאות את הפיצה" שמעתי את אחותי מכיוון המטבח.
"יש בירה במקרר, תביאי" צעקתי חזרה.
"אוקיי", "מכבי או גולדסטאר?" היא צרחה לעברנו אחרי שפתחה את המקרר.
"תני לגבר גולדסטאר" צרחנו שנינו, יאיר ואני, צוחקים מהבדיחה שלנו.
ההפתעה הראשונה הייתה כשסובבתי את הראש וראיתי אותן מגיעות, ספיר עם שני מגשי קרטון ואחותי עם ארבע בירות בידים אבל לא זאת הייתה ההפתעה אלא מה שהן לבשו, בייבי-דול! אומנם לא קצרצר ושקוף כמו שרואים בסרטים הכחולים אבל ניתן היה להבחין בצללית העטרות הכהות והפטמות שהזדקרו מבעד לבד הדק שנצמד אליהם, לא משאיר ספק שהן בלי חזיה! וגם התחתונים שהן לבשו הציצו מדי פעם כשהן התקדמו לעברנו ועוד יותר כשהן התיישבו ואכלו.
משחק ראשון
אכלנו, ביד אחת משולש פיצה ובשניה בקבוק בירה קרה. דיברנו על הופעה הקרובה בפארק ועל מחירי הכרטיסים המופרזים מול אותן הופעות באירופה אבל העיניים של יאיר ושלי עבדו שעות נוספות, מנסים לתפוס עוד פיסת עור שנחשפת כשהן מרימות את היד להכניס פיצה לפה או עוד מבט על התחתונים שנחשפו בכל פעם שהיד הצמידה את בקבוק הבירה לפה.
לא רק לי עמד, גם ליאיר, ואני לא מאשים אותו, שתי כּוּסיות-על שיושבות ככה מולך היו מעמידות אפילו להומו, למרות שזאת אחותי שהוא מציץ לה במין חרמנות כזאת.
"מה אתם משחקים?" אחותי שברה את השתיקה.
"פיפ"א" יאיר מיהר להסביר, "מכירה? זה כדורגל"
"קצת" היא חייכה לעבר ספיר והייתי צריך להבין מהחיוך שזה יותר מקצת אבל הראש שלי באותו הרגע היה שקוע בעמק הקסום שבין שדיה הגדולים של ספיר שנחשף כמעט במלואו כשהיא התכופפה לקחת עוד משולש פיצה מהמגש.
"אפשר גם?" אחותי המשיכה לשאול.
רציתי להגיד לה שלא אבל יאיר הקדים אותי עם "בטח" ארוך ומזמין.
"ועל מה אתם משחקים?" אחותי המשיכה.
"אהה" יאיר הביט בי ואני בו.
"אל תגידו לי שאתם לא מתערבים על משהו?" ספיר התערבה בשיחה.
"כמו מה?" יאיר שוב הקדים אותי, כמו יהודי טוב עונה על השאלה בשאלה.
"אתה יודע, משהו שווה, בוא נגיד שהמפסיד עושה מה שהמנצח רוצה ממנו!"
"אפילו זיו…?" יאיר התחיל לשאול בהתלהבות אבל הוא כנראה קלט שזאת אחותי והוא הפסיק באמצע אבל תנועת היד הגסה שאותה לא הספיק לעצור לא השאירה ספק לאף אחד מאתנו למה הוא התכוון.
"זיון, מציצה, זיון ומציצה, כל מה שבא לו" ולהפתעתי הפעם אחותי הייתה הדוברת, "כל מה שרוצים ויותר מזה איך שהמנצח רוצה!" היא זרקה עוד פתיון.
"מסכים!" החרמנות של יאיר התפרצה ופתאום הוא שוב תפס את עצמו, "זאת אומרת אם גם דור מסכים".
כל העיניים הופנו אלי, ביחוד עיניי הכלב המתחננות של יאיר שהאוהל המתוח במכנסיו לא השאיר ספק עד כמה הוא חרמן ומת לזיין. בכל מקרה אחר ברור שגם אני הייתי אומר 'כן' אבל פה מדובר באחותי, אתם יודעים, גילוי עריות!
הבטתי באחותי, קיוויתי שהיא תתנגד אבל היא רק חייכה לעברי. "משתפן?" ספיר התערבה, מוסיפה עוד נדבך ללחץ החברתי המופעל עלי, "מפחד להפסיד לבנות?" ואם זה לא מספיק היא נתנה עוד מכה כואבת לאגו שלי כשהיא ואחותי, כן! גם אחותי הצטרפה, קרקרו כמו תרנגולת ועשו את תנועות ריקוד הציפורים עם הידיים, סימן מוכר וידוע לפחדנות.
כנראה שאחותי הבינה את ההיסוס שלי כי לרגע היא וספיר התלחששו, דו-שיח קצר, אחותי לחשה לה משהו באוזן וספיר ענתה לה בלחישות באוזן של אחותי. "אח שלי" אחותי חייכה לעברי, "נשחק זוגות, בנים נגד בנות, משחק אחד כל אחד משחק מחצית! אם בסיום אנחנו נפסיד אתה תקבל את ספיר לכל הלילה" והיא הדגישה במיוחד את לכל הלילה, "ויאיר יקבל אותי לכל הלילה" היא הסבירה, "ככה שאני ואתה לא נעשה את זה ביחד" והיא ליוותה את ה'זה' באותה תנועה גסה שיאיר עשה קודם, "וכנ"ל אם אנחנו ננצח" והיא אמרה את זה בקול כאילו היא משלימה מראש שזה חסר סיכוי.
"גבר, תסכים" יאיר לחש לי בקול מתחנן, "נשבע לך שאני לא אספר לאף אחד שזיי…שעשיתי את זה עם אחותך".
אני לא יודע ממה השתכנעתי יותר, מההסבר של אחותי, מהאגו הפגוע או מהזקפה המתוחה במכנסיי אבל ראיתי חיוך על פני שלושתם כשאמרתי שאני מסכים.
"אבל בלי חרטות, מילה זאת מילה!" יאיר שוב אימת איתן, "כל מה שהמנצח רוצה ואיך שהוא רוצה!".
"כל מה שהמנצח רוצה, איך שמנצח רוצה, איפה שהמנצח רוצה וכל הלילה" ספיר חייכה אליו.
"משחק אחד על כל הקופה" אחותי התערבה והחזירה אותנו לתכל'ס, "כל אחד מאתנו משחק מחצית שלמה!" הדגישה, "והתוצאה הסופית קובעת לכולם" חזרה על הכללים, "מקובל על כולם שיאיר ואני מתחילים?".
הבטתי ביאיר והוא בי וראיתי את החיוך הזימתי על פניו, "מקובל" ענינו ביחד ועם יד הלב כבר התחלתי לתכנן מה אני הולך לעשות לספיר.
בסוף המחצית הראשונה היינו בתיקו 2:2 כי האמת שיאיר לא שחקן משהו, אני תמיד מנצח אותו, ואחותי הפתיעה ושיחקה בכלל לא רע אבל אחרי שהתחלפנו, אני במקום יאיר וספיר במקום אחותי, התחלנו את המחצית השניה ומיד הבנתי שאנחנו, הבנים, בבעיה.
אם חשבתי שאחותי משחקת טוב באה ספיר והוכיחה לי שהיא משחקת כמו הבת של מרדונה לפחות! שהיא יודעת טריקים שבחיים לא הכרתי ולמרות שהיה לנו שוער מצויין הוא התחיל לאכול גולים בזמן שהשוער שלה נח את מנוחת הצהריים שלו!
האמת שנראה לי שספיר ריחמה עלי, הייתה לה הגנת ברזל, בונקר! בגלל זה השוער שלה היה יכול לנוח אבל בהתקפה, אחרי שהתוצאה הייתה כבר 4:2 לטובתם היא התחילה להשתעשע בי, מעבירה לי כדורים בין הרגליים, מוסרת דאבל-פסים ומשולשים כשברקע אחותי מעודדת אותה עם "אולה! אולה!" קולניים.
למה אמרתי שאני חושב שהיא ריחמה עלי? כי המשחק נגמר רק בתוצאה 6:3 אני בטוח שהיא יכלה להבקיע עוד 4 בקלות וגם שער הכבוד שלי היה בדקה האחרונה, כשהיה כבר ברור מי המנצח וגם זה בפנדל כי היא הכשילה אותי במתכוון ברחבה במצב שברור שלא הייתי יכול להבקיע ממנו.
שריקת הסיום מצאה אותי מתבונן ביאיר והוא בי כשברקע הבנות מתחבקות וצוהלות. הייתי המום ולקחתי את זה קשה, יאיר לקח את זה יותר בקלות ממני, "רוצות להחליף חולצות" הוא ציחקק, לדעתי כבדיחה אבל הן לקחו את זה ברצינות ושתיהן יחד הורידו את הבייבי-דול שלהן ונשארו עם החזה חשוף ורק בנס העיניים שלנו לא יצאו ממקומם. "נו, מה? מתביישים?" ספיר ציחקקה ועם יד אחת מסרה לי את הבייבי-דול שלה ואת היד השניה הושיטה לקבל את החולצה שלי כשאחותי לידה עושה בדיוק את אותו הדבר עם יאיר.
יאיר הביט בי ואני בו, "אחי" הוא לחש לי, "אכלנו אותה, בוא נעשה את זה בכבוד" והוא פשט את חולצת הטריקו שלו ואני אחריו, מסמיק. החלפנו חולצות, זאת אומרת אנחנו נתנו להן חולצות והן את הבייבי-דול שלהן, ראיתי את החיוך על פני שתיהן כשהן לבשו את החולצות שלנו, "נו? תלבשו!" אחותי ציחקקה לעברנו.
"לא צריך" יאיר ענה במהירות והפעם גם הוא הסמיק.
"בנים, כנראה שלא הבנתם משהו" אחותי הכריזה בקול משועשע כשהיא מחייכת לעבר ספיר, "אם כבר שכחתם" והקול שלה הפך בבת אחת להחלטי ותקיף, "אז התערבנו ואתם הפסדתם וכמו שהסכמתם עושים כל מה שהמנצח רוצה, איך שמנצח רוצה, איפה שהמנצח רוצה והמנצחות, שזה אנחנו הבנות, רוצות שתלבשו את החולצות שהחלפנו!".
אכלנו אותה, עכשיו זה ברור, בכל התערבות יש טיפש וחכם וברור שבהתערבות הזאת אנחנו הם הטיפשים, נפלנו כמו הדיוטים למארב מתוכנן וכל מה שנשאר לנו עכשיו זה לשלם את מחיר הטפשות כי מבחינתי לפחות, וכמו שאני מכיר את יאיר גם מבחינתו, לא לעמוד במילה שלנו לא בא בחשבון. "אחי" אמרתי ליאיר את מה שהוא אמר לי רק לפני רגע, "אכלנו אותה, בוא נעשה את זה כמו גדולים" ולבשתי את הבייבי-דול של ספיר.
הבנות התיישבו על הספה, זו ליד זו, הביטו בנו וצחקו. טוב, היה ברור גם למה. אומנם לא ראיתי את עצמי אבל ראיתי את יאיר עם הבייבי-דול של אחותי והוא נראה מצחיק וגם אני אם לא הייתי באותו המצב, לבוש בבייבי-דול של ספיר, הייתי צוחק כמוהן. לרגע ראיתי את ספיר ואחותי מתלחששות ו…"בנים!" אחותי התחילה במלאכת הבימוי שלה, "תזיזו בבקשה את השולחן" היא הצביעה על השולחן הנמוך שעמד לפניהן, "ובואו תעמדו מולנו!".
הזזנו ונעמדנו במבט מושפל, לא ככה דמיינתי לי את הערב הזה מתפתח. "בנים" והפעם זאת הייתה ספיר שפנתה אלינו, "ככה לא לובשים בייבי-דול" היא ציחקקה, "תורידו מכנסיים ותחתונים!" השלימה בקול החלטי.
אכלנו אותה בגדול, שנינו הבנו את זה ואפילו לא התווכחנו, התחלנו להתפשט, קודם מכנסי ההתעמלות שלבשנו ואחר כך התחתונים. החיוך על פני הבנות התרחב עוד יותר כשנעמדנו, שנינו גבוהים והבייבי-דול לא הצליח לכסות את הזקפות שהתרוממו בין רגלינו ולשמחתי לא היה לי במה להתבייש, גם לא ליאיר.
"נטע, אולי אהה" ניסיתי
"שתוק לוזר(loser)!" אחותי עצרה אותי, "אל תתבכיין, תהייה גבר!" היא נזפה בי, "אני בטוחה שיאיר כבר ראה את הבולבול שלך יותר מפעם אחת!" ושתיהן פרצו בצחוק.
עמדנו ככה מולן, מושפלים, ובאופן לא הגיוני הגבר-גבר שלנו עמד לו זקור וגאה בין רגלינו. ספיר ואחותי הביטו בנו, יותר נכון בזִקפות שלנו וחייכו האחת לשניה. "אחותי" ספיר ציחקקה לעבר נטע, "גדול הקטן של אחיך" ואני הסמקתי.
"כן, ואני לא ידעתי כמה, לא ראיתי אותו מאז שהיה בן חמש והתרחצנו ביחד" היא ציחקקה חזרה, "אבל גם לי הצליח" היא המשיכה ובתנועה מהירה ליטפה את הזיין של יאיר שקפץ ונמתח עוד יותר, "יאללה אחותי, תתחילי!" נטע אחותי חייכה לעבר ספיר.
"על הברכיים" ספיר ציוותה עלי, מסמנת לי עם האצבע על המקום שבין רגליה המפושקות.
"גם אתה!" אחותי פישקה רגליים וסימנה ליאיר.
ירדנו על הברכיים, לא צריך דוקטורט כדי להבין מה הן זוממות, "תוריד לי ת'תחתונים" ספיר חייכה לעברי והרימה רגליים, "לא ככה! עם הפה!" היא גיחכה כששלחתי ידים. לרגע הבטתי באחותי במבט מתחנן אבל היא רק חייכה ולא נשארה לי ברירה אלא לציית, התקרבתי אל ספיר ולא יכול שלא להריח את הריח של אשה מגורה האופף אותה, תפסתי את הגומי של התחתונים בשיניי והתחלתי למשוך.
ספיר עזרה לי, הרימה את ישבנה והזיזה את רגליה עד שהצלחתי למשוך את התחתונים לאורך רגליה ולהוריד לה אותם, אוחז אותם בשיניי ולא יודע מה לעשות איתם, עומד ככה על הברכים עם התחתונים שלה בפה ובוהה מהופנט בערווה החלקה, בלי אף שַׂעֲרָה, ובעיקר בכּוּס שלה שנגלה בפניי, בשפתיים הבשרניות והכהות ובפס הוורוד המבריק החוצה בינן שבלטו עוד יותר על רקע משולש העור הלא שזוף שלה.
"תן לי" היא הושיטה לי יד ולקחה את התחתונים שאחזתי בין שיניי, פותרת לי את הדילמה, "אם תהיה ילד טוב ותתן לי את עונתי אני אתן לך אותם למזכרת" היא ציחקקה לעברי.
"לוזר!" אחותי התערבה ופנתה ליאיר, "יאללה, למה אתה מחכה? תוריד לי ת'תחתונים!".
העיניים שלי ננעצו בתחתונים של אחותי, ידעתי שעוד רגע אני אראה לה את הכּוּס ורציתי שלא להסתכל אבל לא יכולתי להעתיק את המבט. אני לא יודע איך קוראים לתחתונים שלה, הם היו מין הכלאה של ביקיני וחוטיני, משולש בד קטן שמסתיר את הכּוּס וסרט גומי עבה שמקיף את הירכיים אבל מה שמשך את תשומת ליבי היה כתם הרטיבות שעל משולש הבד שכיסה את החריץ שלה ולא הייתי צריך להריח כדי לדעת שגם היא, כמו ספיר, מיוחמת.
יאיר הבין מה אחותי רוצה ממנו, הוא התקרב אליה עוד קצת על הברכיים, גחן ואחז בתחתונים שלה והתחיל למשוך. קודם הוא חשף את העור הלבן שמתחת לפס השזוף, אחר כך, כשנחשף קצה החריץ העליון הבנתי שגם אחותי, כמו ספיר, קֶרַחַת שם בערווה שלה. כשהכּוּס החל להחשף רציתי שוב להסיט מבט או לעצום עיניים ולא יכולתי, הבטתי בכּוּס של אחותי כמו מהופנט. "כן אחי הקטן" אחותי ציחקקה כשיאיר הוריד לה את התחתונים וכל הכּוּס שלה נחשף לראווה, "תסתכל" ואני הסמקתי ועדיין המשכתי לבהות בחריץ המפתה שלה, "הגיע הזמן שתראה את המנוש שלי" ובלי בושה היא פישקה באצבעותיה את שפתי הכּוּס ונתנה לנו לראות עמוק לתוכו, "תודה" היא חייכה ליאיר שהגיש לה בפיו את התחתונים שהוריד לה, "אל תפחד, גם אתה תקבל אותם במתנה אם תתן לי את מה שאני רוצה".
"תעזבי אותו, הלילה הוא שלי" ספיר ציחקקה ואחזה בראשי, "בוא נראה מה אתה יודע" היא משכה אותו לעבר הכּוּס שלה, "בוא לוזר" היא הצמידה את שפתי לשפתי הכּוּס שלה, "בוא תפנק אותי!".
ניסיתי להביט לעבר יאיר אבל הרגל של ספיר הסתירה, כל מה שהצלחתי לראות זה שגם הראש שלו היה קבור עמוק בין רגליה של אחותי ולפי קולות המצמוץ הוא כבר התחיל לפנק אותה אז גם אני התחלתי, לרדת לאשה ידעתי, בשביעית הייתה לי חברה, רות, שזה הדבר היחיד שהיא הסכימה, מין אורלי, והיא עשתה לי קורס מתקדם באיך יורדים לאשה. היא רצתה פינוקים אבל גם רצתה להשאר בתולה עד החתונה ושלא כמו בנות אחרות לא הסכימה גם לאנלי ובגלל זה בסוף זרקתי אותה, נפרדנו אבל את מה שלמדתי לא שכחתי ואת כל הידע הזה יישמתי עכשיו על ספיר.
גם יאיר לא היה קוטל קנים בלרדת לאשה, גם הוא עבר בבית-ספר של רות, אחרי שזרקתי אותה הוא התרברב שתוך חודש הוא יפתח אותה אז התערבנו על המבורגר ב'דיקסי' והוא הפסיד, הפסיד המבורגר וכמוני למד לפנק אישה ושנינו עכשיו ישמנו את מה שלמדנו ועל פי הגניחות של שתיהן עשינו את זה טוב.
ספיר הצמידה חזק את ראשי לערוותה וגמרה, היא לא הכריזה על זה אבל ידעתי את זה מהגניחות שלה שהתגברו, מהרטט שעבר בגופה ובעיקר מהטעם שמילא את פי, טעם של אשה שגומרת, "תמשיך!" היא צווחה שהיה נדמה לה שאני מפסיק לרגע, "תמשיך לוזר, תמשיך!" ואני המשכתי, מפעיל את התרגיל שתמיד מצליח ומתחיל לשחק עם הלשון בדגדגן שלה, מתופף עליו, תופס אותו בין שפתיי ומוצץ והאורגזמה השניה שלה דהרה במהירות אל השיא.
צווחות ה-"כן! הנה! הנה!!" של אחותי בישרו שגם היא לא נשארה מקופחת, "לוזר תמשיך!" היא צווחה באותו קול חרמני והצמידה חזק את ראשו של יאיר אל ערוותה, "כן, שם, שם! תמשיך!" היא הדריכה אותו והיה ברור שכמו ספיר היא מתקרבת במהירות לאורגזמה נוספת, אולי אפילו חזקה מזאת הקודמת.
"כן! זה בא לי!" ספיר צרחה בקול, הפעם לא מסתירה, "כן, תן לי, תן לי!" והפעלתי את נשק יום הדין, תופפתי בעדינות עם שיניי על הדגדגן הנפוח והמגורה שלה והפיצוץ הגדול הגיע! "כן! הנה! עכשיו! כן!!!" היא התנשפה בכבדות ושוב הרגשתי את הטעם המוכר ממלא את פי, "כן! אימא'לה, אני גומרת-ת-ת-ת-ת!!" והיא גלגלה ומשכה את הגומרת, "בוא!" היא קמה ואחזה בידי, מושכת אותי, "בוא! בא לי לזיין אותך!" והיא משכה אותי אחריה לעבר החדר שלי, "תתפשט!" היא משכה מעליה את חולצת הטריקו שלי שלבשה, "מהר!" זרזה אותי ועזרה לי להוריד את הבייבי-דול, "לא! אל תסגור!" היא עצרה אותי כשרציתי לסגור את הדלת, "אני רוצה לשמוע אותם ואולי אחותך תרצה לראות איך אני מזיינת אותך" היא הוסיפה, מצחקקת, "תשכב על המיטה!" היא דחפה אותי אל המיטה, "על הגב!" וברגע שנשכבתי היא עלתה והתיישבה לי על הבטן כשרגליה משני צדדי והרגשתי עד כמה היא רטובה, "כפות ידיים מאחורי הראש!" היא התרוממה על ברכיה וכיוונה את הזקפה המתוחה שלי אל בין רגליה, "שלא תעז להוציא אותם, שלא תעז לגעת בי אם אני לא אגיד לך!" היא הזהירה אותי, "אתה הלוזר ואני המנצחת אז אני זאת שמזיינת אותך ואני זאת שקובעת איך!" והיא התיישבה, נועצת את העמוד מתח גבוה שלי עמוק בכּוּס החמים והרטוב שלה, "כן!" היא גנחה במין הנאה עילאית כשכל הזיין ננעץ עמוק בתוכה, "כן, אני מזיינת אותך!" היא התנשפה והתחילה לדהור.
שכבתי ככה, ספיר רכבה עליי ושדיה מקפצים בכל עליה וירידה שלה והתאפקתי שלא לגעת בהם, שלא לשלוח ידים ולשחק לה בפטמות הזקורות. ספיר גנחה בקול, גניחות הנאה קולניות ופתאום שמתי לב שאני שומע גם את אחותי מהחדר הסמוך, גונחת בהנאה ומצטרפת אל אלה של ספיר וכנראה שגם היא השאירה את הדלת פתוחה כי שמעו אותה בברור.
לקח לי רגע לקלוט שבעצם משמעות הגניחות של אחותי היא שיאיר מזיין אותה, נכון, הן קוראות לזה שהן מזיינות אותנו אבל בתכל'ס הזיין שלנו הוא שתקוע בכּוּס שלהן. זאת לא הפעם הראשונה שאני שומע מעבר לקיר איך אחותי מזדיינת אבל הפעם זה היה שונה, קודם כל היא עם החבר הכי טוב שלי ויותר מזה הפעם גם היא שומעת איך אני מזדיין מה שלא קרה אף פעם כשהיא עוד הייתה בבית.
הגניחות המתגברות של ספיר בישרו שהיא גומרת, "כן, הנה!" היא צווחה באקסטזה, קפאה במקום והרגשתי איך שרירי נרתיקה מתכווצים בחוזקה סביב הזיין שלי ואיך הנרתיק שלה הופך לביצה טובענית, "כן, גמרתי" היא התנשפה, מחייכת באושר, "אבל לא מספיק, רוצה עוד!" והיא שוב חזרה לדהור רק שהפעם היא גחנה מעלי, נשענה על כפות ידיה שהניחה משני צידי צווארי ו-"תמצוץ!" היא דחפה לי ציצי לפה.
ספיר רכבה עלי ואני מצצתי לה, "אני רוכבת עליך!" היא צרחה פתאום בקול ארסי כזה והיה ברור שזה מגרה אותה, "אני דופקת אותך" היא המשיכה באותו קול חרמני ורם, כזה שברור שאחותי שומעת, "אני מזיינת אותך!" היא צווחה והגיעה לעוד שיא, גומרת, מתנשפת בקול ושוב ממשיכה.
"מניאק!" שמעתי פתאום את אחותי צורחת מהחדר הסמוך, "גמרתי רק פעמיים ואני רוצה עוד" היא המשיכה באותו קול צווחני, "בוא! נעמיד לך אותו מחדש!" והשתררה דממה.
ספיר המשיכה לרכב עלי, אני לא יודע באיזה תנוחה אחותי רצתה שיאיר יזיין אותה אבל בתנוחה של ספיר יש יתרון, לוקח לי הרבה זמן לגמור, אולי בגלל שאני הסביל והיא זאת שעובדת. "אל תסתכל אבל אחותך מציצה לנו" היא נשכבה עלי פתאום, מוחצת את שדיה הגדולים אל גופי ומסתירה לי את הדלת עם הראש שלה, "לא! תפסיק! אל תסתכל!" היא עצרה אותי כשניסית לדחוף את ראשה עם ראשי, "אל תציץ! אני אפצה אותך אחר כך, מבטיח?"
"כן" לחשתי ועצמתי עיניים וספיר התרוממה, הניחה את כפות ידיה על כתפיי, מחצה אותי אל המזרון וחזרה לדהור במהירות, משפשפת קדימה ואחורה את ערוותה בערוותי, עולה ויורדת על השיפוד הנעוץ בתוכה, וכל הזמן הזה גונחת בקול.
"די, הם הלכו" היא לחשה לי ופתאום הבנתי שאחותי לא הייתה שם לבד, שגם יאיר ראה אותי. "בוא" היא התחילה למלמל, "בוא" היא חזרה על זה שוב והיה ברור שהיא בדרך לעוד אורגזמה, "בוא, תן לי, אני רוצה להרגיש אותך בתוכי" היא המשיכה באותה התנשפות תאוותנית שלה, "בוא, תגמור לי, תגמור בי, בוא תשקה אותי, בוא!" ותאמינו הוא לא זה עבד, הרגשתי שאני הולך לגמור, שמיליוני זרעוני מתחילים לטפס לאיטם לאורך הזיין המתוח, "כן, הנה" לא שלטתי בעצמי והרמתי חזק את ישבני, חודר עוד יותר עמוק לתוכה, "כן, זה בא!" צווחתי,
"בוא!!" היא קפאה ושוב הרגשתי את קירות נרתיקה מחבקים את הזיין שלי, "כן, תן לי!"
"קחי!!" יריתי מטח ראשון, "קחי!!" התנשפתי בקול ויריתי גם את המטח השני, "קחי!!!" נמתחתי כולי ויריתי עוד מטח ארוך ומילאתי את הכּוּס של ספיר בשפיך חמים וסמיך.
ספיר שכבה עלי ולא זזה, מתנשפת בכבדות, כמוני והרגשתי איך ליבה פועם בחוזקה. אחר כך, כשהזיין הרטוב והמדולדל שלי החליק מתוכה היא התגלגלה מעלי ונשכבה לצידי ושנינו שכבנו על הגב, התנשפנו, שתקנו ובהינו בתקרה.
"היה טוב, אפילו יותר מטוב" היא שברה את הדממה, "רוצה עוד!".
"הוא ישן" לחשתי והסמקתי.
"אני מכירה דרך להעיר אותו" היא ציחקקה ובדימיוני כבר ראיתי איך היא מוצצת לי אבל לא! "בוא!" היא קמה מהמיטה ומשכה אותי אחריה, "ששש… בשקט!" היא לחשה והובילה אותי לעבר החדר של אחותי וראיתי שכמו שחשבתי גם אצלה הדלת פתוחה, "למה אתה חושב היא הציצה לנו?" היא לחשה והעמידה אותי בדלת הפתוחה, נצמדת מאחורי ועם יד אחת מחבקת אותי, מוחצת את שדיה הרכים אל גבי, דוקרת אותי עם הפטמות הנוקשות וביד השניה מתחילה לשפשף לי את הזיין המדולדל והמשומן בקוקטיל-מיציי-תשוקותינו, לעשות לי ביד, "תראה איך מזיינים את אחותךָ" היא התרוממה על קצות אצבעותיה ולחשה לי באוזן.
יש הבדל בין לשמוע את אחותך מזדיינת מעבר לקיר לבין לראות את זה קורה מול העיניים. הבטתי מהופנט באחותי שעומדת על ארבע על שפת המיטה ויאיר עומד מאחוריה, אוחז חזק במותניה ומזיין אותה, דופק אותה חזק ומהר, טוחן אותה!
"תסתכל!" ספיר לחשה כשהיה נדמה לה שאני מסיט את המבט, "תציץ להם כמו שהם הציצו לנו קודם" והיא שפשפה לי במרץ, "אתה רואה איך הוא טוחן את אחותך? אז גם אני רוצה ככה" היא המשיכה והרגשתי את הגבר גבר שלי מתחיל להמתח, "כן, זה מגרה אותך לראות איך טוחנים אותה" היא המשיכה ללחוש והרגשתי שאכן זה מגרה אותי, מעמיד לי מחדש את מה שרק לפני רגע ישן בין רגליי, "אתה רוצה לדפוק אותי ככה?"
"כן" לחשתי, "אני רוצה".
"אז תביט באחותך ותתחרמן" היא המשיכה לשפשף לי את מה שהפך לאט לאט לקשה ומתוח, "כן, תשמע כמה טוב הוא עושה לה" היא לחשה כשאחותי גנחה בהנאה, ממטירה סופרלטיבים על הזיון המענג שיאיר מעניק לה, "עוד רגע, זה עוד לא מספיק" ספיר החליפה יד וחזרה לשפשף לי במרץ ואני לא יודע ממה התחרמנתי יותר, מהסרט הכחול שהתרחש מול עיניי, מכך שאחותי היא הכוכבת הראשית בסרט הארוטי הזה או אולי מהשפשוף הנעים שספיר העניקה לי אבל מה זה חשוב? העיקר שזה עבד, "כן, הנה, עכשיו הוא מספיק גדול, בוא!" ספיר לחשה אחרי עוד כמה שפשופים ומשכה אותי אחריה חזרה אל החדר שלי.
"הפעם אני רוצה שתשתמש גם בידים" ספיר הודיעה לי כשנכנסנו לחדר, "תתכונן" היא נעמדה על יד המיטה בפישוק והתכופפה קדימה, נשענת עם כפות ידיה על המזרון ושדיה הגדולים תלויים תחתיה, "בוא גבר, בוא תזיין אותי" היא הזמינה אותי ואני באתי, נצמדתי אליה מאחור והיא שלחה יד אחת מתחתיה וכיוונה לי ת'זיין המתוח אל החריץ הרטוב שבין רגליה, "כן, תקע לי אותו" היא גנחה בקול מלא תשוקה כשהוא נח במקום הנכון בין שפתי הכּוּס הרכות והמגורות ואני תקעתי, נעצתי לה את כל הזיין באבחת אגן חזקה, אחזתי חזק במותניה והתחלתי לפמפם.
ספיר הייתה מגורה בטרוף וגניחות התאווה שלה מילאו את חלל החדר, "כן, ככה, חזק!" היא עודדה אותי, "כן, זיין אותי, תקע לי" היא התנשפה כחתולה מיוחמת, "שחק לי בציצים" היא התחננה ואני גחנתי אליה עטפתי אותה בידי, חפנתי את שדיה הגדולים והתחלתי ללוש אותם, "כן, חזק, גם בבזזים" היא התחננה בקול שטוף זימה ואני שיחקתי לה בפטמות, "כן, ככה, חזק, תטחן אותי!" היא צווחה ולא אכפת לה ששומעים אותה, "כן, הנה, זה בא לי! הנה! עכשיו! אימא'לה אני גומרת!!" האורגזמה התפוצצה בתוכה והיא גמרה, "רגע, על תצא!" היא סידרה את הכרית ולאט היא נשכבה על המיטה כשהכרית תחת אגנה ואני עליה, עדיין בתוכה ואפילו חופן את שדיה, "עכשיו תמשיך, תזיין אותי!".
ספיר שכבה על הבטן, הישבן מורם ואני טחנתי אותה דק, דק. היא הייתה משומנת היטב והזיין שלי החליק בתוכה בקלות, משתפשף בין השפתיים הרגישות, יוצא כמעט עד הסוף וננעץ בתנועה חזקה ומהירה כשאגני מכה על ישבנה ובכל תקיעה כזאת סוחט ממנה גניחת הנאה תאוותנית.
ספיר גמרה בסערה, גמירה מטלטלת, צורחת ומודיעה בקול שכולם ישמעו, מודה לי ומבקשת עוד, שאמשיך, אז המשכתי לטחון אותה, שמעתי קולות מכיוון הדלת אבל לא הסתובבתי, לא עניין אותי, הייתי שקוע בלדפוק את ספיר, הרגשתי שתכף זה בא לי וכל מה שעניין אותי באותו רגע היה לתת לספיר עוד גמירה אחת לפחות לפני שגם אני גומר, פישקתי חזק את רגליה ברגליי משתפשף בנקודות בתוכה שקודם לא נגעתי בהם וזה עבד! הצלחתי! עשיתי את זה! נתתי לה את האורגזמה המיוחלת ואפילו גמרנו ביחד, אני והיא במין שכרון חושים מענג.
אחר כך שכבנו כפיות ונרדמנו, לא פלא אחרי כל הגמירות האלה. בערך בשלוש בלילה התעוררתי עם זקפת אדירים, כנראה שהזיין שלי השתפשף בין פלחי ישבנה וזה העמיד לי. גלגלתי אותה על הגב ועלית עליה בתנוחה המסיונרית, ספיר התעוררה, חייכה ובלי לשאול שאלות פתחה חזק ת'רגליים, "בוא" היא לחשה, "כן!" היא גנחה כשחדרתי לתוכה והרימה רגליים, עוטפת אותי בהם ולוחצת, "כן, זיין אותי" ואני זיינתי, חזק ומהר, "תנשק אותי" היא הפתיעה אותי ואני התמסרתי, נישקתי אותה נשיקה צרפתית רטובה שהזניקה אותנו אל עבר הגמירה המפנקת, "כן" היא התנשפה, מנסה לא לצעוק שלא להעיר את אחותי ויאיר, "כן, הנה! אני באה, אני גומרת! בוא!!" וכמו חייל ממושמע השפרצתי, גמרתי! שיגרתי את מיליוני זרעוני למסע חסר סיכוי כי ספיר הודיע לי כבר קודם שהיא לוקחת גלולות.
*****
התעוררתי מהרעש של הבלנדר. פתחתי עיניים וראיתי בשעון שכבר כמעט עשר. נזכרתי בספיר והסתובבתי לעברה אבל היא כבר לא הייתה ורק התחתונים שלה, הבייבי-דול ופתק קטן היו מונחים על הכרית שלה:
דור,
אתה תותח על!
תודה על לילה מהנה,
מוכנה לשחק אתך שוב מתי שתרצה! (אחותך תתן לך את הפלאפון שלי)
נ.ב לקחתי לך זוג תחתונים מהארון, אני לא יכולה ללכת בלי , וכמובן את החולצה שהחלפנו XXX
וה-XXX היו עם מצוירים עם שפתון אדום לוהט.
נטע, אחותי, הייתה במטבח כשנכנסתי, שותה את השיק פירות שהכינה. "אחי, ישנת טוב?" היא חייכה לעברי והיה צליל ציניות בקולה.
"כן" עניתי בקצרה, רציני ולא מחייך.
"רוצה שאכין לך שייק?" היא הפתיעה.
"לא תודה" עניתי, אחותי לא עושה כלום בחינם, "אני בקורנפלקס" לקחתי את קופסת הקורנפלקס ושפכתי לצלחת, הוספתי יוגורט עיזים שהוצאתי מהמקרר והתיישבתי מולה.
"מה קרה? מצוברח? ספיר לא זיון טוב??" היא צחקה.
"זיון מעולה" עניתי ולדעתי גם הסמקתי.
"אז מה? זה שהפסדתם?"
"לא, לא מצוברח" עניתי קצת זועף, מנסה שתבין שאני רוצה שהיא תעזוב אותי לנפשי.
"בטח", "לא מצוברח עלק" היא שוב צחקה, "למה? אתה מתפלא שבנות משחקות ככה?"
"לא שבנות, שאת" ציחקקתי, "וכן, איך למדת לשחק ככה?" שאלתי.
"איך אתה חושב שלמדתי?" היא חזרה על השאלה וענתה, "האקס-הבן-זונה שלי לימד אותי" היא ציחקקה, "בדרך הקשה! אתה יודע כמה פעמים ירדתי על הברכיים ומצצתי לבן-זונה עד שלמדתי, אתה יודע כמה פעמים הורדתי תחתונים והתכופפתי על שולחן האוכל, התנוחה האהובה עליו שהוא ידע שהיא משפילה מבחינתי, ונתתי לו לדפוק אותי מאחורה עד שבסוף השתפרתי והצלחתי לנצח אותו, ואתה יודע מה? עכשיו כשאני חושבת על זה כנראה שנמאס לו להפסיד, לרדת על הברכיים בין רגליי המפושקות ולמצוץ לי או לתת לי לזיין אותו, לרכב עליו כמו שאני אוהבת, ובגלל זה נפרדנו".
"את לא כל כך טובה כמו שאת חושבת או שהוא היה גרוע" עקצתי אותה.
"ובכל זאת הפסדתם" היא עקצה חזרה, מחייכת חיוך ניצחון.
"זה לא את, זאת ספיר, בזכותה ניצחתם, אם לא היא את זאת שהיית יורדת למצוץ!" לא נשארתי חייב.
"באמת?!?" וזה היה באמת מזלזל כזה.
"באמת!" עניתי בקול בטוח.
"רוצה לנסות?" היא איתגרה אותי.
"מתי שאת רוצה!" עניתי.
"אותם התנאים, אותה התערבות!" היא הפתיעה אותי.
"אהה" קלטתי פתאום מה זה אומר וגמגמתי.
"מה קרה? מפחד?" והיה הרבה עוקצנות בקולה.
"לא מפחד אבל את יודעת, גילוי עריות".
"גילוי עריות בתחת שלי" היא ענתה בביטול, "מה יקרה? תצא אש מן השמים ותאכל אותנו?" היא פרצה בצחוק.
"לא אבל אהה…"
"בלי אבל!" היא קטעה אותי, "תודֶה! אתה מפחד שוב להפסיד" היא עצרה לשניה ולקחה אוויר, "להפסיד לי, לבת, אתה שפן! זה מה שאתה, שפן-גברי-ארץ-ישראלי-מצוי"
כל הדם עלה לי למוח, האגו שלי נפגע קשות וצרח הצילו, בעצם הרגשתי כאילו כל האגו של כל הגברים היה מוטל פתאום על כתפיי, "את יודעת מה?!?" נעמדתי, התכופפתי מעט לעברה ועניתי במין תקיפות כזאת (ולא האמנתי שאני אומר את זה), "גילוי עריות גם בתחת שלי! אני מסכים! רק תגידי מתי!"
אחותי נעמדה מולי במבט רציני והביטה בי ישר בעיניים, "היום בשמונה בערב. בסלון" היא סיננה במשפטים קצרים וקצובים, "משחק אחד. המנצח לוקח את כל הקופה. כל הלילה, כל מה שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה!"
"סגרנו" ירקתי לכף ידי והושטתי לה אותה.
"מזל וברכה" היא ציחקקה, ירקה לכף היד שלה ולחצה את ידי כמו שהיינו מתערבים פעם, כשהיינו קטנים.
המחשבות אם עשיתי נכון לא הפסיקו להטריד אותי אז הלכתי לחדר כושר להרגע קצת, 10 ק"מ על מסלול הריצה עם שיפועים משתנים, אחר כך שלושה סטים של כפיפות סמיכה ושלושה של עליות מתח, קצת עבודה עם משקולות ולקינוח חצי שעה ספינינג.
חזרתי הביתה ונטע, אחותי, לא הייתה. חיממתי לי משהו מהאוכל שאמא השאירה לנו במקרר והלכתי לנוח, ניסיתי להרדם אבל לא עם הרבה הצלחה, המחשבות על גילוי עריות שוב הטרידו אותי, המחשבות שלא משנה מי ינצח הערב אני הולך לזיין את אחותי גרמו לי להרהורי חרטה ופרפורים בבטן אבל האגו לא נתן לי לחזור מההחלטה שקיבלתי, לא הסכים שאתן לאחותי לקרוא לי שוב פחדן וככה, עם ההחלטה שאני הולך עד הסוף, הצלחתי סוף סוף להרדם.
כשהתעוררתי נטע כבר הייתה בבית ושתינו ביחד קפה ועוגת פרג שאמא קנתה לפני שנסעה שיהיה לנו. נטע הציעה ששוב היא תזמין פיצה והסכמתי. לא דיברנו על המשחק וכבר חשבתי שאולי היא מתחרטת עד שקמתי ללכת, "אל תשכח, בשמונה בדיוק בסלון" היא הזכירה לי, "דיר-באלק לאחר כי על איחורים יש עונשים" הוסיפה בקול של מ"כית טירונים קשוחה, "ותבוא לבוש בהתאם, חולצת טריקו ותחתונים, לא צריך יותר" היא הפתיעה אותי אבל לא התווכחתי.
לחלק שני ….
סיפור מדהים!
תודה על לילה מהנה
סיפור נהדר אבל צריך לשלוח את מי שעשה את ההגהה לבית ספר מחדש.
מחא שגיאות