כלבלבי מתוקי‎

סיפור נוסף של סינגל שייקר.

זה מתחיל בשעות הערב כשאני יושבת על הכורסא האהובה עלי ונזכרת ברגעים מהיום. אני עייפה אבל בתוכי מפעפע סוג של זעם, פרץ אנרגיה שרק אתה מבין. ואז אתה מגיע, עם המבט החמים והמתוק ומניח את פרצופך בין רגלי. אתה יודע שאסור לך לעלות על הספות ואתה מתיישב על הרצפה  לרגלי, מתחנן שאלטף אותך במבט מתחנחן. אני מלטפת אותך ואתה בחוצפה בתמורה שולח לשון חמימה ומלקק אותי את ירכי, כמה שאני אוהבת את ההרגשה. מיצי התאווה לי מתחילים לזרום מיד. אני מסתכלת עליך וחושבת לעצמי לאיזה חור מטונף הלשון שלך חדרה ומה היא ליקקה קודם.

אחרי שנתתי לגוף שלי לנוח מעט אני קמה ומדליקה את הדוד. כבר למדתי להכיר את הזעם וטירוף שממלאים אותי ויודעת שאני חייבת לפרוק אותם כדי להיכנס רגועה למיטה. אני מתפשטת. עורי סומר ופטמותיי מתקשחות במגע עם האוויר הצונן בחדר. אני לובשת בגדי ריצה, גוזיה , מכנס קצר צמוד בלי תחתונים וקפוצון.

כשאני חוזרת לסלון אני מביטה עליך מוטל במקום שלך שמנמן וחסר מעש. מבפנים אני גועשת וחושבת שלא היה מזיק לך שיקשרו אותך עם רצועה להליכון כמה שעות טובות עד שישרפו לך השרירים. אני לוקחת את הקולר והרצועה ושמחה שאתה מבין ובא לקראתי כמו כלב מחונך. כלבלב כמוך חייב קולר כי אתה שובב ובורח, אין שום סיכוי שאני מאפשרת לך להתעסק עם נקבות משוטטות. אם אני משחררת אותך אתה נכנס למקומות מטונפים שלא לך ומתמלא בזוהמה.

אני כורכת סביב צווארך את הקולר ומחברת את הרצועה על סף הדלת. האוויר בחוץ קפוא והרוח צורבת על עורי החשוף. אני אוהבת את התחושה הזאת ואני מתחילה לרוץ. מושכת אותך אחרי עד שאתה עוקף אותי ומתחיל למשוך את הרצועה קדימה. הגשם מתחיל לרדת אבל אנחנו לא מפסיקים ואתה מוביל. אחרי שהתחממת אתה רץ מהר, אפילו מהר מדי בשבילי ואני נגררת אחריך עם הרצועה. אתה מושך אותה בכל הכח עם המהירות שאתה צובר ואני יודעת שאתה נהנה להתיש אותי.

כשאנחנו מסיימים את הסיבוב אנחנו מגיעים לפארק הריק שמאחורי הבית ואז מתחיל המשחק. אני משחררת אותך מהרצועה ולוקחת מקל. אתה מסתכל עלי במבט שובב ומחכה שאזרוק לך וכשאני זורקת אתה רץ במהירות מתפרצת כזאת כמו של גור שובב ומביא לי את המקל המטונף בפה. אתה חוזר אלי במבט מטופש שכזה ואני זורקת לך שוב את המקל. אנחנו ממשיכים כך את המשחק הדבילי הזה למרות שיורד גשם זלעפות וכולי רטובה ורועדת. אני חושבת על המים החמים באמבטיה שמחכים לי כשאסיים להשתעשע אתך.

כשנגמר לי מהמשחק המטופש אני מחברת לך שוב את הרצועה לקולר וזורקת את המקל הצידה. רטובים ורועדים מקור אני מובילה אותך חזרה אל סף הבית. על סף הבית אני פונה אליך וחושבת בקול רם באם להכניס אותך איתי או להשאיר אותך להתייבש בחוץ. אין לי כוח לבוץ ושלוליות בכל הבית אך לבסוף אני מוותרת לך.

אני נכנסת למקלחת ואתה כמו כלבלב נאמן נעמד בכניסה ומביט בי מתפשטת. העור שלי אדום ורגיש מהקור ואני פותחת את המים ומסתבנת היטב. אני חופפת את שיערי ואחרי שאני שמה מרכך אני מסמנת לך עם יד על הירך להתקרב. אתה נכנס בחוסר ביטחון כי כמו כל כלב אחר את לא חובב את האמבטיה והחפיפה. אני מושכת את הרצועה בכוח וגוררת אותך לתוך האמבט. אני מרימה רגל וממקמת אותך תחתי. שוטפת את כל גופך ומסבנת אותך עם השמפו שלי. אני אוהבת שיש לך ריח בושם מתוק ונשי.  כשאתה מוקצף כולך אני שוטפת את שערי ונותנת למים הדולפים ממני לשטוף גם אותך.

באיזשהו שלב כל הכיף הזה נגמר והדוד מתרוקן. אני יוצאת ומתנגבת עם מגבת גדולה ורכה. כשאתה עדיין בתוך האמבטיה הרטובה אני מכסה אותך במגבת הרטובה ויוצאת. אני לא טורחת אפילו להתלבש  ולוקחת לי כירבולית מהסלון, עוטפת את עצמי ופונה למקרר לחפש לעצמי משהו לאכול. השממה הקולינרית שבמקרר מובילה אותי למקפיא ושם מחכה לי מיכל גלידה שוקולד בלגי של האגן דאז. אני מנחמת את עצמי שמחר ארוץ כפליים ודוחפת את המיכל למיקרו 15 שניות. הכורסא האהובה שלי מחכה לי ולידה התנור חימום הבזבזני שמקרין חום מהסלילים האדומים.

אני מתכרבלת לי על הכורסא ושורקת לך. אתה מגיע על ארבע , עדיין רטוב מהאמבטיה מזדחל לאט לקראתי ומניח ראש רטוב על ירכי החשופות. אני דוחפת אותך לאחור ואתה משתרע על הרצפה מלקק את כפות רגליי. אתה מביט איך אני אוכלת גלידה ומלקק את שפתייך . אני חושבת לעצמי שאתה בטח רעב ותוהה אם כדאי לי לתת לך לאכול עוד קצת  או להשאיר אותך רעב.הקלקה קצרה ואתה מתרומם מיד. אני שולחת יד ומלטפת את ראשך הרטוב ולשונך החמימה מלקקת את העור החשוף של ירכי. מעלה בי אינסוף חשקים ורעיונות. אני מפשקת את רגלי לרווחה ואתה עדיין עם הראש הרטוב צמוד לירך ומסתכל על הגלידה. כלבלב טיפשון שכמוך אפשר לנהל בקלות עם אוכל. אני מרטיבה את אצבעותיי בגלידה ומקרבת אותם.

אתה מלקק ברעבתנות ומגע לשונך המחוספסת מטריפה אותי.

אני מטפטפת מעט גלידה שנמסה על שפתי הכוס ומסמנת לך לבוא ללקק. אתה מעביר את לשונך הענקית, מלקק את הגלידה ומביט בי בתחינה. אני מפשקת את השפתיים עם האצבעות ומטפטפת לאט עוד גלידה שנמסה על הדגדגן והשפתיים הפנימיות. אתה מלקק ברעבתנות ואני ממשיכה לטפטף לאט כדי שלא תפסיק. אני לוקחת חתיכת גלידה קפואה ומשפשפת את הדגדגן, אתה מיד מלקק את הדגדגן ואת כל הגלידה שנמסה עליו. הלשון שלך מטריפה ומגמירה אותי פעם אחר פעם. אני נאנקת מתשוקה וממשיכה עם משחק הגלידה על הדגדגן.

אני מלטפת את ראשך הרטוב, לוקחת חתיכות גלידה ודוחפת עמוק לכוס. כמו גור כלבלבים את מתנפל וחופר פנימה אחרי הממתק, בולע את המתיקות שנוטפת ממני מבפנים. היד המשפשפת את הדגדגן לא מפסיקה  ואני מגמירה את עצמי עוד פעם.

מיכל הגלידה התרוקן ואין לי יותר ממתקים עבורך. אני מתרוממת וגורפת שאריות גלידה נמסה מקרקעית המיכל. בעיטה קטנה מרחיקה אותך מעט אחורה ונותנת לי אפשרות להסתובב. את הגלידה אני מורחת על חריץ הישבן שלי ואת כמובן מלקק ברעבתנות כאילו מעולם לא טעמת גלידה.

הכוס שלי פועם והלשון המגששת שלך שם רק מחרמנת אותי עוד יותר.

כשהגלידה נגמרת אתה זז הצידה קצת ומביט עלי בשאלה.

אני מלטפת אותך בהסכמה שקצת קשה לשכנע אותך ללקק לי בלי גלידה הרי אתה כזה כלבלב שמנמן.

הכוס שלי פועם מייחום אבל לך אין מה שאני צריכה כי אתה פשוט כלבלב קטן חסר תועלת. ממשיכה לענג את עצמי עם האצבעות בעוד אתה נותר לידי ומסתכל עלי בעיניים נאמנות.

אבל אתה בעצם כלבלב מטונף, חיה מיוחמת שהולכת לפי האינסטינקטים שלה ולא מסוגל להתאפק. בכל פעם שאתה מתקרב לדחוף את לשונך אני בועטת אותך ונוזפת בך שזה אסור.

אתה מנסה להתרומם קצת אלי ולהגיד לי כמה שאני יפה ואני סוטרת לך בחוזקה עם יד רטובה מנוזלי, מזכירה לך שכלבים לא מדברים אלא רק נובחים. מזכירה לך שתפקידו של הכלב הוא להיות נאמן לגבירתו ומערכת היחסים ביניהם היא יחסי שליטה.

אתה ממתין בסבלנות לסיום נאום הנזיפה שלי ואז מתנפל עלי ומעיף אותי מהכורסא. אנחנו מתגלגלים על השטיח ואני צוחקת עליך ושואלת האם אתה הולך לזיין אותי עם הבולבולון הקטן שלך. אני מאושרת מהמבט המחורמן שלך ויודעת ששוב הצלחנו במשחק התפקידים. יודעת שאתה עכשיו מחורמן עד השמיים וחושבת לעצמי על איך כדאי לגמר אותך.