זהו פרק 8 בספור "בן של זונה" ומומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים תחילה.
אותו לילה משי ישנה איתי במיטה. שכבנו עירומים, צמודים בתנוחת הכפיות, חיבקתי אותה וחפנתי את הציצי שלה, "אמא אומרת תודה" משי מלמלה, "תודה שאתה עושה לי טוב" המשיכה בקול ישנוני ואחרי כל זה לא פלא שישנתי טוב, שינה רגועה כמו שהרבה זמן לא ישנתי.
כשהתעוררתי ראיתי אותה יושבת ישיבה מזרחית בפינת המיטה ומביטה בי, יותר נכון בזקפת הבוקר שלי, "את מוזמנת" חייכתי והצבעתי על הזקפה שהתרוממה בין רגליי ורגע אחרי היא כבר הייתה משופדת עליו ודוהרת אל עבר האורגזמה שלה.
שתינו יחד קפה ולפני שנפרדנו משי שאלה אם היא יכולה לבוא שוב בערב.
ברור שהסכמתי, "נפגש בשבע וחצי" חייכתי אליה והיא קרנה מאושר. כשהגעתי בערב הביתה היא שוב ישבה על המדרגות וחיכתה לי. "הערב נצא" הודעתי לה כשעלינו במדרגות לדירה שלי, "יש סרט טוב ב'לב' שאני רוצה לראות",
"אבל" היא אמרה מהוססת כשכבר היינו בדירה, "תרשה לי ללבוש את הקולר?",
"בשביל מה?" התפלאתי,
"אני רוצה שכולם ידעו שאני שלך",
"אם את רוצה" לא התווכחתי למרות שזה נראה לי קצת קינקי והחלטתי שלמחרת אני אדבר עם תמר על זה.
קנינו כרטיסים בקופה והלכנו ל'קוסם' לאכול פלאפל. אחר כך ישבנו מחובקים בקולנוע עם קרטון פופ-קורן גדול וראינו את הסרט, כף היד שלי, שחיבקה את צווארה, חדרה למחשוף החולצה ומיזמזתי לה את הציצי, היד שלה ליטפה את האוהל שצמח במכנסיי ותאמינו לי, אין דרך טובה יותר מזאת לראות סרט, במיוחד כשזה סרט רומנטי.
חזרנו הביתה בקו-5, ישבנו מחובקים והתנשקנו, מתעלמים מהמבטים וההתלחשויות של שתי זקנות שישבו אחרינו.
הייתי חרמן, ידעתי שאני רוצה לדפוק אותה כשנגיע הביתה, ידעתי גם שאני רוצה קודם את המשחק המקדים האהוב על שנינו, להשכיב אותה על הברכים ולהפליק לה, "ירדת לפני מהאוטובוס" אמרתי לה כשחצינו את שדרות נורדאו, "מגיע לך עונש",
משי לא התווכחה, להפך, "עכשיו?" היא הפתיעה אותי,
"לא, כשנגיע הביתה" עניתי,
ידעתי שגם היא רוצה את המשחק המקדים הזה אבל בכל זאת היא שוב הצליחה להפתיעה אותי כששאלה "ולא תשכח?",
"לא" חייכתי ורעיון צץ במוחי, "אבל כדי להיות בטוחים תני לי את התחתונים שלך!" ניצלתי את העובדה שהיא לובשת חצאית.
לשניה היא קפאה במקומה, רצינית, "כן אדוני" היא צייתה והורידה במהירות, "קח אדוני" היא מסרה לי את תחתוני הביקיני שלה עם חיוך מאושר על פניה.
"יד ימין!" פקדתי והיא הושיטה לי את ידה הימנית וכרכתי את התחתונים על פרק ידה, "זה הסימן שלנו, לתזכורת" הסברתי והחיוך על פניה עוד התרחב.
"תתפשטי!" הודעתי לה כשנכנסנו לדירה וגם אני התחלתי להתפשט. "תשכבי!" ציוויתי כשהתישבתי עירום על הכסא וסימנתי לה על ירכי.
משי חייכה ונשכבה, מפשקת רגליים, "זה כי ירדת לפני" הפלקתי לה ארבעה פליקים מהירים ומצלצלים, שנים לכל לחי ישבן, "וזה כי הורדת את הסימן לפני שהרשיתי לך" הפלקתי לה עוד שני פליקים חזקים, "וזה כי אני אוהב אותך" גחנתי והענקתי נשיקה רטובה וקולנית לכל אחד מפלחי ישבנה שטביעת כף ידי מוטבעת עליהם באדום, "בואי" הרמתי אותה בידי ורצתי איתה למיטה, "תתכונני" השכבתי אותה על הגב והיא, במין רפלקס, פתחה רגלים, מפנה לי את הדרך לעלות עליה, לשכב ולתקוע לה באבחת אגן חזקה את כל הזיין.
שכבתי עליה, מעכתי אותה תחת גופי, שילבתי את אצבעות ידי בידיה ומתחתי אותם לצדדים וזיינתי אותה, דפקתי אותה בתנועות אגן ארוכות, חזקות ואיטיות שהרעידו את גופה. כשמשי התחילה לגנוח בהנאה השתקתי אותה בנשיקה תאוותנית על שפתיה, "ששש, תהני" לחשתי לה באוזן ושוב נישקתי אותה, "עכשיו אנחנו עושים אהבה".
שכבתי עליה ועשינו אהבה, זיון איטי ומהנה עם המון נשיקות לוהטות והרבה "אני אוהבת אותךָ" ו-"אני אוהב אותךְ".
"אני אוהבת אותךָ!" היא צעקה פתאום, שוברת את השקט, "וואו" היא התנשפה ועטפה אותי ברגליה, נצמדת חזק ומההתכווצויות של שרירי נרתיקה היה ברור שהיא גומרת, "גמרתי" היא לחשה בקול מבוייש וזה היה הסימן בשבילי להגביר את הקצב.
נעמדתי על ברכי כשהיא שוכבת בינם, תפסתי ברגליה ומשכתי אותם לעבר ראשה, משי כופפה את ברכיה ופישקה את רגליה ואני הובלתי את כפות רגליה על צלעותי. אחזתי בכפות רגליה ועיסיתי אותם באצבעותי כשאני לוחץ את ברכיה אל שדיה ולרגע לא מפסיק לזיין ולא הייתי צריך הרבה כדי שהגמירה השניה שלה תגיע, גמירה חזקה, עוצמתית כמו שאיר כך היא אמרה לי, היא גמרה ואני איתה, ממלא את נרתיקה בשפעת זִירמתי החמימה.
שכבתי עליה, גמרתי אבל לא ירדתי ממנה, גם הזיין המדולדל שלי היה עדיין בתוכה. "אני זיון טוב?" היא הפתיעה אותי,
"את זיון מעולה" עניתי,
"אז למה אתה לא אומר לי?",
"הנה, אמרתי, את זיון מעולה",
"גם אתה זיון מעולה" היא עצמה עינים והסמיקה, "אני אוהבת איך שאתה מזיין אותי, גם שם, מאחורה, כמו אתמול",
"בואי" התגלגלתי מעליה ונשכבתי על הגב והיא התערסלה בחיקי, מחבקת אותי ונצמדת, "עכשיו לישון" לחשתי לה.
מהר מאד הבנתי שבתנוחה הזאת אני לא ארדם גם בעוד מאה שנה, הדבר היחיד שיקרה זה שיעמוד לי ואני ארצה שוב לזיין והייתי עייף. כן, אנשים לא מבינים שגם לחשוב זה מעייף, לא רק לעבוד עם פטיש ואיזמל, והיום חשבתי הרבה כשניסיתי למצוא את הבאג במודול תוכנה, ניסיתי והצלחתי!
"תסתובבי, אני אחבק אותך" לחשתי לה ועברנו לתנוחת הכפיות, נצמדתי אליה, חיבקתי אותה וחפנתי לה ציצי.
"אתה באמת אוהב אותי?" היא נלחצה אלי,
"כן",
"אהה" היא היססה לרגע, "אמא הזמינה אותנו מחר לארוחת ערב, אתה מסכים?",
לרגע הופתעתי, נראה לי קצת מוקדם לפגוש את ההורים, "אתה לא מוכרח, אבל אם כן מה תעדיף? 'יקימונו', 'טאיזו' או 'יפו-תל-אביב'?",
"יפו-תל-אביב" הודעתי, סטייק טוב תמיד ינצח אצלי, אני לא מחובבי האוכל האסיאתי, אני לא מחובבי פירות הים ואצות ואני לא מסתדר עם המקלות האלה ונראה לי קצת מביך לאכול שם עם מזלג, "ותזכירי לי בבוקר לתת לך מפתח, אני לא אוהב שאת מחכה על המדרגות",
"אז אתה באמת אוהב אותי" היא אחזה בכף ידי ונישקה לי אותה, "אמא תמות עליך",
"לישון" מלמלתי בקול מנומנם, "לישון!".
כשהתעוררתי שמעתי את משי מדברת עם אמא שלה. נכנסתי להתרחץ ולהתגלח וכשיצאתי משי חיכתה לי עירומה עם כוס קפה ביד וחיוך של אושר על הפנים. "בא לךָ עלי?" היא הציעה את עצמה בקול מתפנק.
"תמיד בא לי" חייכתי חזרה, "אבל אני ממהר, יש לי פגישה"
"אז לפחות אני יכולה לנשק אותו?" היא שאלה באותו קול מתחנחן והצביע על הזיין שלי.
"תנשקי" ציחקקתי, "אבל רק שתדעי, מצצת – בלעת".
כמו שחשבתי זה נגמר במציצה מפנקת, מהרגע שמשי הכניסה את הזיין לפה לא היה סיכוי שאני אגיד לה לא. היא מצצה בקול, כאילו הייתה זו סוכריה טעימה, מדליקה אותי עוד יותר ואפילו לא הזהרתי אותה כשגמרתי, למרות שאין לי ספק שהיא הרגישה איך הוא נמתח, והשפרצתי, יריתי את המטען הלוהט שלי עמוק בגרונה ומשי בלעה, מחייכת, מלקקת שפתיים כמו חתולה.
לפני שיצאתי נתתי לה את המפתח הרזרבי של הדירה, סתם מפתח עם מחזיק מפתחות שקיבלתי כפרסומת באיזו תערוכה שהשתתפתי אבל החיוך על פניה של משי היה כאילו קיבלה הרגע את מתנת היום הולדת שכל כך רצתה, "וואו, תודה" היא נצמדה אלי, התרוממה על קצות אצבעותיה ונישקה אותי על השפתיים, "זה אומר שאתה אוהב אותי, נכון" דיברה במהירות וברצף, "תודה, אתה לא יודע כמה זה חשוב לי".
הישיבה עברה במהירות, הסברתי מה היה הבאג במודול, הסברתי מה עשיתי ודנו בהמשך השלבים הנדרשים כדי לעמוד בלוח זמנים האגרסיבי שקבענו לעצמנו.
לקראת הצהרים צלצלתי לתמר, היא הייתה עם פציינטית והתקשרה חזרה כשסיימה. במקום לדבר בטלפון קבענו לאכול ארוחת צהרים קלה בארומה, פעמיים מסעדה ביום אחד זה יותר מדי בשבילי.
הזמנתי סלט טונה ומיץ גזר, תמר הזמינה כריך אבוקדו ומיץ תפוזים. ישבנו ליד שולחן די מבודד, חיכינו שיקראו לנו ובינתיים דיברנו על משי. תמר צחקה שסיפרתי לה שהאובססיה שלה לקולר מדאיגה אותי, "זה כלום" היא אמרה בביטול, "מבטיחה לך שזה יעבור" היא המשיכה, "אבל אם אתה מאד מתעקש בשבוע הבא היא אצלי ונדבר על זה".
קראו לי ברמקול וניגשתי להביא את המנות, אכלנו בשקט, איך המבשלת השמנה בבית היתומים הייתה תמיד אומרת לנו? "תאכלו בפה סגור" ו"אין משיחין בשעת הסעודה".
לקראת הסוף קמתי והזמנתי לנו קפה, היא קפוצ'ינו סויה ואני אספרסו. אף פעם אני לא מזמין ביחד כי הקפה מתקרר עד סוף הארוחה. אחרי לגימה אחת תמר גחנה מעט לעברי, "רציתי שתדע שבועז מניו-יורק ואני עוברת לגור איתו".
ברגע הראשון זאת הייתה הפתעה, אין לי משפחה ותמר הייתה הכי קרובה למשפחה בשבילי, אבל זה עוד כלום כי היא גחנה עוד יותר, ולא יכולתי שלא להציץ לעמק הקסום שהתגלה בין שדיה הגדולים, "ואני רוצה שנעשה את זה שוב, פעם אחרונה, עם כל הטקס!".
הייתי המום ולקח לי רגע ארוך להתעשת, "ומה עם בועז?" זה כל מה שהצלחתי לשאול.
"בועז בניו-יורק, סידורים אחרונים, הוא יחזור לקראת החתונה, אנחנו עושים פה את החופה ואת המסיבה שם"
"אבל" גמגמתי, "אבל יש את משי, אנחנו תמיד ביחד ו… את יודעת… איך אני אסביר לה" גמגמתי,
"אל תסביר" היא חייכה, "תן לי לדאוג לזה, תאמין לי אם לא תספר לה היא לא תדע",
"ומה זה כל הטקס?",
"אתה יודע, קודם בבר ואחר כך אצלך בדירה, אף פעם עוד לא עשיתָ אותי אצלך בדירה",
לקח לי עוד רגע לעכל, "בתנאי! משי לא יודעת מזה!",
"שפתי חתומות" היא ציחקקה ועשתה תנועה כאילו סוגרת את שפתיה ברוכסן.
"כולל מבחן!",
"חובה" היא ציחקקה,
"ואני הולך לקרוע לך ת'צורה",
"וואו, פחד" היא צחקה ועשתה את עצמה כאילו רועדת, "וכל המרבה הרי זה משובח",
"אוקיי, מתי?",
"אני אודיע לך".
"אבא שלך גם יהיה?" שאלתי את משי כשנסענו במונית למסעדה ופתאום קלטתי שאף פעם היא לא הזכירה את אבא שלה.
"אהה, לא" היא ענתה, מסמיקה קצת, "ההורים שלי התגרשו ואבא עבר לאוסטרליה"
"ואת בקשר איתו?"
"כן, בטח, אנחנו מדברים המון בסקייפ, הוא התחתן ונולדו לו שלושה ילדים ולפני הצבא הייתי אצלו בביקור".
ישבנו במסעדת 'יפו-תל-אביב', כמה רגעים לפני אמא של משי שלחה לה הודעה שהיא מתעכבת כמה דקות, מחפשת חניה.
ישבתי עם הפנים לדלת, ככה יצא במקרה, כשראיתי את הדלת נפתחת ואת עפרה נכנסת רציתי להתחבא, הדבר האחרון שאני צריך עכשיו זה שהיא תגש אלי. להתחבא לא היה לי איפה אבל עשיתי את עצמי שקוע בעיון בתפריט כשמשי קמה פתאום והתחבקה איתה!
"תכיר, אמא שלי, עפרה" היא הציגה אותה, "וזה אורי" הצביעה אלי, "שווה, נכון?".
מזל שלבשתי תחתונים כי היה מה שיעצור את הלב שנפל לי ואני חושב שגם החוורתי, "נעים מאד" עפרה אמרה בקול הכי רגוע ושלו שאפשר והגישה לי יד ללחיצה. קמתי ולחצתי לה את היד, "אני חושבת שנפגשנו פעם" היא אמרה, רצינית, והלב שלי צנח עוד קצת, "אתה זה שמכרת לנו מערכת הגנה מסייבר, לא?",
"אהה, כן" נשמתי עמוק, מנסה להרגע קצת, לשמחתי המלצרית ניגשה ושאלה אם אנחנו רוצים להזמין.
לפתיחה הזמנו קוקטייל, למנה ראשונה הזמנתי גירוס שפונדרה, הן הזמינו סלט. לעיקרית הזמנתי אנטריקוט על העצם והם בחרו בדג, משי לברק ואמא שלה לוקוס ובקבוק יין שהמלצר המליץ שמתאים גם וגם.
בין המנה הראשונה לשניה משי הלכה לשרותים. "אם אתה לא תספר לה היא לא תדע" אמא של משי ניצלה את העובדה שמשי הלכה ואמרה לי.
"אוקיי, אני לא אספר",
"אתה יודע, אף פעם לא ראיתי את משי כל כך מאושרת",
"תודה",
"דיר באלאק, אם תפגע בה אני אתלוש לך ת'ביצים ואדאג שיהפכו אותך לאשה!",
הבטתי בה, חשבתי שהיא צוחקת אבל היא הייתה רצינית, "אני לא אפגע בה, מבטיח",
"שמעתי שאתה מפליק לה" היא הפתיעה אותי ולא ידעתי מה לענות, "תרגע, אני סתם מקנא בה" היא חייכה לעברי, "ככה זה, התפוח לא נופל רחוק מהעץ, כנראה שזה עובר בגֶנִים".
אני לא יודע לאיפה עוד זה היה גולש אבל בדיוק משי חזרה והמנה העיקרית הגיעה.
קינחנו בכנאפה ואספרסו, בכל פעם שאני אוכל ב'יפו תל-אביב' אני לא מוותר על הכנאפה.
"לא ידעתי שפגשת פעם את אמא" משי אמרה לי אחרי שאמא שלה הקפיצה אותנו הביתה,
"פעמיים" אמרתי ותפסתי את עצמי, "היא הייתה גם בבר אז, כשפגשתי אותך, לא?" הצלחתי לצאת מזה בכבוד.
"אתה לא אוהב אותי יותר?" משי לחשה לי בקול מתפנק כששכבנו אחר כך זה מול זה במיטה והתמזמזנו.
"למה?" ציחקקתי ושיחקתי לה בפטמה.
"כי, אתה יודע, אתה לא עושה לי דברים, אתה לא עולה עלי".
אז עליתי עליה, שכבתי עליה, מעכתי אותה תחת גופי וזיינתי אותה, זיון גברי אמיתי עם תנועות אגן ארוכות וחזקות שסחטו ממנה גניחות הנאה קולניות ולא רק גניחות, "גמרתי" היא הודיעה לי בפעם הראשונה, "גמרתי!" היא הודיעה בפעם השניה והגניחות הפכו תאוותניות עוד יותר, "גמרתי!!" היא צווחה בפעם השלישית וחתמתי את פיה בנשיקה צרפתית שלא תעיר את כל השכונה ובפעם הרביעית שלה גמרנו ביחד, היא ואני בפורקן מענג ואחרי ארבע גמירות כאלה לא פלא שהיא מייד נרדמה רק שלי זה לקח קצת יותר, שכבתי וניסיתי לסכם את היום המשוגע הזה, התחיל במציצה מפנקת, המשיך בבקשה המפתיעה של תמר והסתיים בהפתעה שהכינה לי אמא של משי ו…כן, הקינוח, אותו זיון מהנה שרק הרגע נגמר.
משי עברה לגור איתי. אף פעם לא דיברנו על זה, אני לא הצעתי, היא לא ביקשה, אבל למחרת, כשראיתי את המזוודה הקטנה שהיא הביאה, פיניתי לה מקום בארון הקיר בחדר השינה שממילא רובו היה ריק.
"אתה לא כועס?" היא שאלה אחרי שגמרה לסדר את הדברים שהביאה בארון וישבנו בסלון לראות "מבט".
"כועס? למה?",
"שלא שאלתי אותך",
"אני צריך לכעוס?" ניחשתי לאן היא מכוונת אבל רציתי להיות בטוח שאני לא טועה,
"כן, אני צריכה לבקש רשות, אתה תעניש אותי?" ומאיך שהיא שאלה היה ברור שהיא מבקשת את זה,
"ברור" ניסיתי להשמע רציני, "תתפשטי!".
"זה כי לא שאלת אותי!" הפלקתי לה על פלחי ישבנה הלבנים, מכה מצלצלת לכל פלח, "וזה כי לא ביקשת רשות!" הוספתי עוד שתים, "וזה כדי שתזכרי בעתיד לשאול!" הוספתי עוד צמד, אחד לכל פלח, "וזה כי אני אוהב אותך" נישקתי את לחיי עכוזה שטביעת כף ידי בולטת עליהם באדום ו…רגע אחרי כבר הייתי בתוכה, הייתי כל כך מחורמן שלא לקחתי אותה לחדר השינה ועשינו את זה על השטיח בסלון, משי שכבה עם רגליים מורמות וחיבקה אותי עם רגליה ואני זיינתי אותה כמו שפן, מהר, כאילו מישהו רודף אחרי, משפשף את הזיין המתוח שלי בין שפתי הכוס החובקות אותו ובקירות הנרתיק המשומנות כל כך ולשמחתי הספקתי לתת לה את עונתה עוד לפני שהתפוצצתי.
יומיים אחרי, כשהיא התכרבלה בזרועותיי אחרי עוד זיון משובח, נצמדת ומוחצת את שדיה אל גופי ומשרטטת עם האצבע מין נחש על ביטני, היא הודיעה לי שאמא שלה ביקשה שהיא תצטרף אליה לנסיעת עסקים בצרפת, "זה מחרתיים, רק ליומיים, אתה מרשה לי?" היא הפתיעה אותי,
"את מצטרפת אליה הרבה?" חקרתי, עד עכשיו היא לא הזכירה את זה,
"לא, זאת אומרת כן, לא הייתי נוסעת בכלל עד שאמא התחילה להכניס אותי לעסק ומאז התחלתי לנסוע וחוץ מזה אמא אמרה שזה יהיה זמן איכות מצויין בשבילנו, אתה יודע, קניות בפריז, עכשיו בדיוק תקופת הסיילים (sale)",
"אז תסעי",
"ותתגעגע אלי?",
"כן", נישקתי אותה על השפתיים והצמדתי אותה יותר חזק לגופי, "בטח שאני אתגעגע, המון, ואת?",
"אני אתגעגע המונת'אלפים" היא נישקה אותי חזרה, נשיקה תאוותנית רטובה, "אני הכי אוהבת אותך, הכי בעולם", היא השתתקה לשניה והמשיכה, "אני רוצה עוד פעם, אתה מרשה לי להעמיד אותו מחדש",
"תתכבדי" ציחקקתי ונשכבתי על הגב והיא התחילה למצוץ לי, "אבל אחר כך זאת את שעובדת!" הודעתי.
אפילו שרק לפני רגע גמרתי לא הייתי צריך הרבה כדי שיעמוד לי מחדש. משי השתפדה לי בתנוחת הקאו-גירל (cow girl) עם הפנים אלי והתחילה לרכב עלי, מנרתקת אותי כמו שתמר קוראת לזה, דוהרת אל עבר האורגזמה שלה, אורגזמה ועוד אורגזמה והייתה גם שלישית ורק אז משכתי אותה, בלי לצאת התגלגלנו ואני שכבתי עליה, שכבי וזיינתי אותה עם הרבה תשוקה והצלחתי לתת לה עוד אורגזמה חייתית, הרביעית שלה, ורק אז גם אני גמרתי, לצערי לא ביחד, קצת אחריה.
למחרת, כשתמר התקשרה וביקשה שנאכל שוב צהרים ביחד, שמחתי. חשבתי שהיא רוצה להגיד שהיא מוותרת, שהבקשה שלה הייתה טעות וחלילה שלא תחשבו שלא בא לי לרכב עליה קצת, להראות לה מאיפה משתין הדג כמו שעפרה קראה לזה אז.
"החלטת לוותר?" חייכתי אליה אחרי שהזמנו, אני כריך רוסטביף, סלט ישראלי ולימונדה, ותמר טוסט מוצרלה ומיץ תפוזים.
"נראה לך?" היא חייכה חזרה, "מחר בערב, 20:00 בבר, אל תאחר!",
פתאום נפל לי האסימון, לא סתם משי נוסעת פתאום לפריז, "איך סידרת?" שאלתי בסקרנות,
"מה?" תמר התממה וחייכה,
"שמשי תסע לפריז",
"אתה רואה, אמרתי לך לסמוך עלי, משי תסע, אנחנו נחגוג ואם אתה לא תספר גם אנחנו לא נספר",
"אנחנו?",
"כן, אני ועפרה, אמא שלה, הייתי צריכה אותה בשביל זה",
הופתעתי. "אתן חברות? כי אחרי שרכבתי עליה היא אמרה שהיא לא מכירה אותך".
הקריאה ברמקול קטעה אותנו, לקחנו את המגשים וחזרנו, הפעם לא שתקנו בזמן הארוחה. "אז באמת לא הכרתי אותה" תמר התחילה לענות על מה ששאלתי אותה קודם, "אחר כך נפגשנו שוב בבר והתידדנו, אפילו פעם אחת עשינו סאשן ביחד, קרענו את הצורה לאותו איש ציבור שראית, ופעם אחרת סתם הזדיינו, זאת אומרת עשינו סקס של נשים, מה?!?" היא חייכה למראה המבט המופתע בעיניי, "אתה יודע שאתה לא היחיד שהזדיינתי איתו",
"יודע" מילמלתי ושיחקתי במבוכה עם המזלג בסלט, "ו…?" הבטתי לה שוב בעינים והאצתי בה להמשיך,
"כשהיא שמעה שאני פסיכולוגית היא החליטה שאני הכי מתאימה לטפל במשי, היה איזה מניאק שעשה לה טראומה, לא הצליח לתת לה את מה שהיא רצתה שיתן והיא איבדה אמון בגברים, אחרי כמה שיחות שלנו הבנתי שני דברים, האחד שהיא מהזן שלנו, שלי ושל אמא שלה, צריכה מישהו שישלוט בה, יעניש אותה קצת וביחוד ירכב עליה, והשני שאתה הכי מתאים לזה אז סידרתי לכם את הפגישה הזאת אבל מודה, לא ניחשתי שזה יהפוך לסיפור אהבה כזה",
זכרתי שאמא של משי אמרה לי שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ, במקרה של משי יש שני עצים, עפרה, אמא שלה, ותמר. כנראה שהייתי שקוע במחשבות כי פתאום היא קטעה אותי, "אני הולכת להזמין קפה, אספרסו או קפוצ'ינו?"
"קפה ארומה, זה עם הקצפת", בא לי פתאום גם משהו מתוק לקינוח.
"זאת תהיה הפעם האחרונה שלנו" תמר אמרה כששתינו את הקפה, מוצצת בקול את טבלית השוקולד שהם מצרפים לקפה, "פעם אחרונה שאני עושה דבר כזה, עם בועז זה רק סקס סטרייטי הכי קונבנציונלי, מסיונרי, מקסימום דוגי, אז תשאיר לי זכרון טוב להמשך ותהיה קשוח איתי",
"כמה קשוח? משהו מיוחד?" התעניינתי,
"קשוח קשוח, כמו שהבטחת, תקרע לי ת'צורה" היא ציחקקה, "ותפתיע אותי, תעשה מה שבא לך" ואצלי בראש התחילו להתרוצץ תסריטים.
בערב הגעתי מוקדם, לקחתי את משי למכון כושר שלי ורשמתי גם אותה. היא מילאה הצהרת בריאות, אני הוספתי אותה להוראת קבע שלי.
הזענו. חימום קל ואחריו עשרה קילומטר על המסלול בקצב ממוצע של 11.5 קמ"ש ומשי הוכיחה לי שהיא בכושר ואנחנו יכולים להרשם לריצת הלילה הקרובה בתל-אביב. אחר כך תרגילים לבטן ולידיים וגם כאן היא הוכיחה שאינה קוטלת קנים.
כשנכנסנו למיטה חשבתי שהיא תרצה ללכת לישון, בכל אופן היא צריכה לקום מוקדם מאד כי אמא שלה אוספת אותה לטיסה, אבל למשי היו תכניות אחרות.
היא נצמדה אלי, עירומה, ליטפה לי אותו עד שנעמד כמו טיל ואחרי שעברתי את נקודת האל-חזור זיינתי אותה.
התחלנו בדוגי, היא עומדת על ארבע ואני מאחוריה, מזיין ומשחק לה בציצי, ממולל את הפטמות הנוקשות, "אני הולך לרכב עליך" לחשתי לה ודחפתי אותה קדימה עד שנשכבה על הבטן ובלי לצאת התישבתי לה על הירכיים צמוד לישבן החמוד שלה ומשי, יודעת בדיוק מה אני רוצה ממנה, הושיטה ידיים אחורה ונתנה לי לתפוס אותם ולמשוך, להרים את פלג גופה העליון באוויר ולדהור עליה אל עבר האורגזמה הראשונה שלה, גמירה שקטה יחסית, אבל מיד אחריה הגיעה השניה, הפעם יותר קולנית, כזאת עם גניחות והרבה "אהה" נהנתני, ו"הנה, הנה!, הנה!!" שלא השאיר ספק שהיא גומרת.
הייתה גם גמירה שלישית, חזקה עוד יותר ויותר מזה משותפת, אין כמו גמירה משותפת! שנינו גנחנו בקול, מבשרים שזה מתקרב לנו, משי הייתה רטובה שם בפנים, מוצפת, והחלקתי בתוכה בקלות, מרגיש את השפשוף הנעים בין שפתי הכוס הבשרניות ואת ההתכווצויות החזקות של שרירי נרתיקה סביב הזיין שלי שכתש בתוכה, משמיע את המצמוצים האלה של זיין שחוגג בכוס רטוב כמו שלה, ואז, כשהרגשתי את ההתכווצות החזקה, הסוחטת, הצטרפתי והשפרצתי, יריתי את כל המטען הרותח האצור באשכי והצפתי עוד יותר את הנרתיק המוצף גם ככה.
עזבתי את ידיה, משי נפלה על המזרון ואני עליה, מועך אותה תחתיי, שוכב מתנשף ולא יוצא, נהנה מהרגע, "זה טוב לשכב לך ככה בכוס" לחשתי לה את מה שאני כבר יודע שהיא אוהבת לשמוע ונישקתי אותה על עורפה, "את הזיון הכי טוב שהיה לי" הוספתי ושוב נישקתי, נשיקה תאוותנית קולנית, מקווה שהרגע הזה ימשך עוד ועוד אבל מה לעשות, לכל דבר טוב יש סוף וגם הרגע הזה לא נמשך לנצח והזיין הרטוב והמדולדל החליק מתוכה, "לילה טוב" נישקתי אותה שוב והתגלגלתי מעליה ורגע אחרי כבר היינו חבוקים בתנוחת הכפיות וישנו.
משי נסעה מוקדם, ירדתי איתה למונית שבאה לאסוף אותה, עמדנו והתנשקנו, מתעלמים מאמא שלה שישבה במונית, הציצה וחייכה. אחר כך חזרתי וניסיתי להרדם שוב אבל לא הצלחתי אז ירדתי לרוץ לאורך הירקון.
מקלחת טובה אחרי הריצה, כוס מיץ אשכוליות שסחטתי טרי, מאז שמשי עברה לגור איתי השתנו גם הרגלי האכילה שלי בבוקר, עוד צלחת יוגורט עיזים וגרנולה ו…יאללה, לעבודה.
בצהרים תמר צלצלה להזכיר לי את הפגישה שלנו בשמונה בערב בבר. "הלילה את השרמוטה שלי" לחשתי לה, דואג שלא ישמעו בחלל הפתוח (open space) הסמוך כי ככה זה אצלנו, כולם עובדים בחלל פתוח, כולל המנהלים גם אם הם הבעלים.
"כן, הערב אני השרמוטה שלך" היא ציחקקה, "אחוש-שרמוטה של שרמוטה" היא התגססה.
"אז תבואי לבושה בהתאם!" הודעתי לה וסגרתי, נותן לה חומר למחשבה כי כשתמר ביקשה את כל הטיפול היא ידעה שזה כולל את המבחן הידוע ועכשיו יש לה דילמה, ללבוש חצאית מיני ולהסתכן שיראו לה ת'טוטה כשאני אשלח אותה להוריד תחתונים או חולצה חשופה ואני אשלח אותה להוריד חזיה.
עוד לא הספקתי לחזור לעבוד כשהפלאפון שוב ציפצף והגיע סלפי של משי ואמא שלה מחלון המשקיף על גן גדול ומיד אחרי היא צלצלה וסיפרה שהן הגיעו, שהיא ישנה בטיסה ועכשיו הן במלון נחמד המשקיף על גני לוקסמבורג ושבערב אמא לוקחת אותה לבילוי אז היא תדבר איתי שוב רק מחר ולא יכולתי שלא לחשוד שזה עוד תכנון מבית היוצר של תמר כדי שחס וחלילה לא יפריעו לנו באמצע.
לפני שיצאתי צלצלתי לפזית, הסטודנטית שמנקה לי את הבית, והזמנתי אותה למחר. אחרי מה שאני מתכנן לתמר חשוב לי לא להשאיר סימנים כשמשי תחזור.
התגלחתי, התרחצתי, רגע ארוך עמדתי תחת המים החמים וסיימתי במקלחת קרה ומעוררת, התלבשתי, ספורט-אלגנט, עוד מבט במראה, מסדר את החגורה ומחייך אל עצמי, יש לה תפקיד בתוכנית שהכנתי, ויצאתי לבר.
כמו תמיד הגעתי מוקדם, משהו שנצרב לי בבית יתומים כשתמיד אמרו לנו להיות חמש דקות לפני ולא דקה אחרי, אבל לא נכנסתי, עמדתי ממול, במקום מוסתר וחשוך, ועקבתי אחרי הכניסה.
כמה דקות לפני שמונה מונית נעצרה ותמר ירדה ממנה. בחנתי אותה כשעברה לרגע מתחת למנורה בכניסה. תבואי לבושה כמו שרמוטה אמרתי לה וככה היא באה, נעלי עקב גבוהות, חצאית מיני אדומה, חולצה לבנה די שקופה כזאת שאפילו שעמדתי רחוק מאחוריה עדיין ראיתי במטושטש את הכתפיות והגומי של החזיה האדומה שתחתיה וחייכתי לעצמי, אין ספק שיש לתמר אומץ או אולי בכלל היא מנסה להזכיר לי שהלילה היא ביקשה בלי רחמים.
בשמונה נכנסתי, בשעה כזאת הבר די שומם וזה גם מה שהיה הפעם, תמר ישבה לבדה על הבר, מתנהגת כאילו לא רואה אותי אבל היה לי ברור שהיא עוקבת אחרי דרך המראה הגדולה שמולה. ליד שולחן אחד ישב זוג, היא אשה, לא מוכרת, עם גברבר צעיר ושרירי שכבר ראיתי אותו פה פעם או פעמיים, והבחנתי בקולר שעל צווארה ובעובדה שהיא בלי חזיה כי עם חזה שופע כזה כמו שלה קשה שלא להבחין כשאת בלי חזיה. בשולחן אחר ישבה אשה בשלה עם גברבר צעיר ושתו, אותו לא הכרתי אבל אותה כן, עורכת דין ידועה שלילה אחד רכבתי עליה, ביקרתי לה בכל החורים, זיון משובח ואין ספק שהוא הולך לחגוג הלילה.
התישבתי בשולחן פינתי, הכי מרוחק מהבר ומהשרותים, והמשכתי לעקוב אחריהם, ראיתי אותם מתלחששים ואז היא התפתלה על הכסא ובאופן כמעט לא מורגש, למי שלא יודע מה לחפש, הורידה את התחתונים שלה, הניחה אותם על השולחן לפניו והסמיקה כשראתה את המבט המחוייך על פני, זוכרת אותי היטב, גם אני עשיתי לה את זה.
********************************
למען הסר ספק : עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.
********************************
