חלק ראשון – היא מספרת
כמה צפוי, דווקא כשחשבתי ששמש של קיץ תלווה את יומי והתלבשתי בהתאם, התמלאו השמיים בעננים כבדים. הסתכלתי בדאגה לשמיים, כשכל שמכסה את גופי, היא גופייה לבנה וג´ינס קרוע ושחוק.
העננים הפסיקו רק לאיים והחלו במטר כבד על העיר, תוך שניות גופי נרטב לחלוטין ועיני חיפשו מחסה וכשאני נאבקת בגשם, פניתי אל הדלת הראשונה שקלטו עיני.
דחפתי אותה ונכנסתי, הדלת נסגרה מאחורי במהירות
ופתאום ראיתיך ניצב מולי…
"אהממם…" מלמלתי כששיניי נוקשות, לא בטוחה מה לעשות קודם, לסחוט את השיער, לחבק את עצמי באופן נואש לחימום, או לנגב את הטיפות מפניי, כדי שאוכל באמת לראותך, "גששם זלעפות…" הצלחתי לגמגם.
אתה נשארת עומד שם, לצד ערימת חולצות פלנל משובצות, שמזכירות לי שנות אופנה היסטוריות ונדמה לי, שלך יותר קשה לדבר. מבט מתגנב שלך אל הפטמות שלי, גורם לי להבין, שהגופייה הפכה שקופה.
אני תופסת אותה במבוכה קלה, מרחיקה אותה מהגוף," אני…אוממ…הגשם…קר לי", מצליחה למלמל במבוכה.
אתה מתעשת, תופס את אחת החולצות שלידך ומושיט לי אותה.
אני סוקרת את החנות, בחיפוש אחר תא הלבשה, לא מופתעת כל כך, כשאין אחד כזה, הקור מנצח אותי, אני ניגשת לפינה, יחסית נסתרת ועם הגב אליך פושטת את הגופייה הרטובה, יכולתי להרגיש את עינייך נעוצות בגבי החשוף והרטוב.
מופתעת לחוש את ידיך החמות, אוחזות בכתפי, מסובבות אותי בעדינות, המגע העדין והחמים, הפך במהרה לחיבוק עוטף, גופי הרטוב מצא נחמה במעטפת גופך החם, היה לך ריח גברי ומשכר, מעורר, מבלי שהתכוונתי, ראשי ספוג המים צנח על החזה שלך, כמו מגנט שפתיי נמשכו אל צווארך, בניגוד לעורי הקפוא, בתוכי בערה תשוקה, אט אט התחלתי להפשיר, הנשיקות מצווארך טיפסו אל פיך החם, בעדינות וברכות, שפתייך חיממו את שלי, "הרטבתי אותך", לחשתי ברכות בין נשיקה לנשיקה והתחלתי לפרום את כפתורי חולצתך.
כפתור אחר כפתור, חשתי מפעם לפעם את עורך החם בקצוות אצבעותיי, עכשיו גם אתה חשוף לעיני, ידיי מטפסות אל ראשך, אצבעותיי מטיילות בין שיערותיך, לשוני לוחכת את לשונך.
הלהט ניכר בעינייך כשהתרחקת, הרמת והנחת אותי על ערמת חולצות, משכת ופשטת ממני את הג´ינס והחוטיני, הצמדתי אותך חזרה אליי בחוזקה, נדלקתי מהאש שבערה בך, מנשקת אותך ומלטפת חזק וקרוב, מדי פעם נזכרת לנשום, פתאום התנתקת, חיוך ממזרי נפרש על פניך, לא השארת לי זמן לתהות מה הוא אומר, שפתייך נצמדו שוב אל גופי, לצוואר, משם לכתף, במהירות זחלת אל שדיי העירומים, מוצץ במיומנות ובעדינות נושך את פטמותיי. נשענתי לאחור, מתירה לך להמשיך במסלולך, אתה מתכופף, כורע על ברכיך, הנשיקות מקפיצות את קצוות העצבים בגופי כשהן יוצרות שביל רטוב על הבטן שלי.
הרמתי רגל אחת והנחתי אותה על כתפך, כשאתה מחמם אותה בנשיקות מלמטה למעלה, מגיע באיטיות אל ערוותי ומנשק גם אותה, נשיקות רטובות, מלאות חשק.
אני מחכה כבר שתתקרב יותר פנימה, רציתי להרגיש את לשונך, להתפתל כששפתייך נצמדות לשפתי. לפתע נעלם המגע שלך, התרוממת, כופפת מעט את ברכיך ואגנך נע לעברי ואז הכנסת לתוכי את זקפתך, בכזו עדינות, כמי שמחזיק דבר יקר מפז ומפחד לשברו…
אהבתי להרגיש כל סנטימטר שנכנס לתוכי ולאט לאט ממלא אותי, מכל גופי נשלחים זרמים של עונג ומפי יוצאות ללא הפסק אנחות הנאה, פיך ליד אוזני, נושף אויר חם של התרגשות, אנחותיך ונשימותיך מעבירות בי צמרמורות,
התנועות שלך בתוכי, כאילו קוראות את מחשבותיי, כשרציתי, הגברת את הקצב, כשחשבתי על חיבוק, תפסת בי בחוזקה, כשחשקתי להרגיש בזקפתך בתוכי, האטת, ואז בחוזקה ננעצת במעמקי מערתי, כשחיפשתי אחר שפתיך, נישקתני, תקשורת חושים מענגת, הגופות שלנו התערבבו ונהיו לאחד, נענו בתיאום מושלם, כמו מכונה משומנת, אני מצמידה אותך יותר חזק אליי, סוגרת עלייך בידיי ורגליי,
רוצה לחוש בך הכי עמוק שאפשר, צמרמורת מטפסת ועולה בחוליות גבי, רעידות קלות מציפות את אגני, כולי מתכווצת מבפנים ומשתחררת בפורקן אדיר, גניחותיי ממלאות את חלל החנות, אני נושמת בכבדות, מנסה להרגע, מרגישה באיברך הנע עדיין בתוכי, קוראת בעינייך את תאוותך, גם אני רוצה עוד מהעונג הנפלא הזה, אתה לוחש באוזני, "תתהפכי…".
חלק שני – הוא מספר
עוד יום משעמם בחנות הזאת, כל כך גשום בחוץ, שסגרתי את הדלת, מונע מהגשם לחדור.
כשלקחתי על עצמי, את ניהול החנות של הוריי, אף אחד לא סיפר לי שאני אבלה בה ימים שלמים לבד, חבוי בין ערמות של חולצות וסוודרים שפג תוקפם לפני שנים.
עובדת היותה של החנות שוממה הייתה נכונה לימים רגילים, בטח ובטח בימים גשומים.
בחוץ ירד כל כך הרבה גשם, שלא יכולתי לראות מה קורה מעבר לחלון הראווה, 'מזל ששמתי לבובות סוודרים שלא יתקררו', צחקתי ביני לביני. צעדתי לעבר חלון הראווה הגדול, צופה בכל האנשים, נסים לכל עבר מאימת הגשם ואז התפרצת אל תוך החנות, קפואה ורועדת , רטובה עד לשד עצמותייך, שדייך ופטמותייך הזקורות, נשקפים לעיני, מבעד לגופיה הספוגה שלך.
היה משהו כובש במראה הזה שלך, שברירית, עדינה, חשופה ומרתקת, לא יכולתי להסיר את עיני ממך.
כשהבחנת בעיני, הננעצות בשדייך שנגלו לעיני, מבעד לבד גופייתך הרטובה, התרוממו ידייך בבהילות, מנסות להרחיק את הבד הרטוב ממגע עם גופך.
בלי לחשוב, אחזתי בחולצה, מתוך הערמה שלצידי והושטתי לך. ליוויתי אותך במבטי, בזמן שהלכת להחליף את גופייתך בחולצה.
משהו חזק ממני, הנחה אותי לגשת אלייך, ללטף אותך, לחמם את עורך הרטוב והקר.
ניגשתי אלייך, נוגע בעורך בחשש, חש את מגע עורך הקריר והרטוב, את הצמרמורת שחלפה בגופך, בזמן שידי נגעה בצווארך.
"אתה עושה לי נעים", לחשת, בין נקישות שינייך והפנית אלי את מבטך ואת גופך העירום למחצה.
הצמדתי אותך אלי בחיבוק מחמם, שאת התמסרת אליו ברצון אדיר…
עטפתי אותך בזרועותיי, המים משיערך הרטוב נזלו במורד גופך חשוף החזה. מתיקות נשיקותייך הכריעו אותי, מתמכר לטעם , לתחושה העדינה של שפתייך.
שדייך העירומים, נמעכו על חזי, הקרירות שלך והחום שלי התערבבו, מציפים את שנינו בתשוקה בוערת.
ידייך נשלחו, פרפו במהירות את כפתורי חולצתי, מושכת אותה מעלי ומצמידה את שדייך לחזי החשוף, מבלי להתייחס לדלת הבלתי נעולה ולחלון הראווה, שחשף את מעשינו לעולם הגשום שבחוץ.
הרמתי אותך בזרועותיי והושבתי אותך על ערימת בגדים שנחה על שולחן במרכז החנות, פרמתי את כפתורי הג´ינס שלך והפשטתי אותו ואת תחתונייך הזעירים, מגופך הרטוב.
גחנתי לעברך, שפתי החלו במסע ליקוק ונשיקות על גופך, על צווארך, על שדייך, נושך את פטמותיך, יורד לעבר בטנך ומגיע לחלצייך, הבטתי אלייך ממקומי בין רגלייך , ניתקתי מגע ונעמדתי מולך, זקפתי שבלטה בתוך מכנסי לא התירה מקום לספק באשר לכוונותיי.
כרכת את רגלייך סביבי וקרבת אותי אלייך, שפתינו חזרו להיפגש בלהט ובתשוקה אדירים, אצבעותיי שחררו את חגורת מכנסי, נתתי להם ליפול אל הקרסוליים, התחתונים התלוו אליהם.
נצמדתי אלייך, התנשפויות עונג קלות נפלטו מפיך, אברי נלחץ לפתח מערתך וברגע החדירה, הפכו לקריאות עונג מתמשכות, שנפלטו מגרונך.
הכול רעד סביבנו, השולחן, הרצפה, את ואני.
אני בתוכך, חש את גופך המתחמם והולך, הרועד קלות עם כל חיבור של גופותינו, הכמהים לחמימות, הכמהים למגע.
הגניחות של שנינו מילאו את החנות, התגברו על קולות הגשם, הכריעו את קולות הרחוב הסואן.
היישרת מבט אלי, בעודך מתנשפת, נאנחת, נשקתי לך בלהט, "הסתובבי", אמרתי.
היינו לבד בעולם, הבטת בי במבט מרוצה, העונג שחשנו שנינו לא דעך, רק התעצם, גלשת מערמת החולצות, הסתובבת, נשענת על הערמה, גופך עירום, מפנה בהזמנה, את אחורייך לעברי.
מבלי להמתין, דחפתי את איבריי לתוכך, חופן את ישבנייך ומועך אותם בידי, הלהיטות של שנינו נהפכה להרמוניה של תנועה, אני בתוכך, נע עם תנועות האגן שלך, חש בעליית החומר הלבן שלי בצינור השופכה, "אני מגיע, אני עומד למלא אתך", אמרתי, נאנק.
"תמלא", זעקת, ריגושך בשיאה, "אף לא טיפה בחוץ".
הפורקן הציף את שנינו ביחד, צנחתי על גבך, כשאברי עדיין בתוכך ואז לפתע שנינו הפסקנו ליהנות, הצצה אל עבר הדלת הבהירה לנו שיש לנו קהל צופים.
כי כשיורד גשם, גם לחנות שאין לה אף פעם לקוחות,
נכנסים אנשים להסתתר …
