סיפור מאת אשמאי זקן – עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני. כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.
את הדם הסברתי לאמי ב"קללה" שהקדימה בכמה ימים, וכן האשמתי אותה וטענתי שאני חשה ברע בגללה. נשארתי בבית אותו יום א' . אך אם חשבתי שההרפתקה, הניסוי, המשגל(איזו מילה נוראה) יביאו מזור לחיי, טעיתי בגדול!
מאותו יום הייתי רדופה בביעותים. הכאבים במבושיי חלפו תוך שלושה ארבעה ימים, וחזרתי והזכרתי לעצמי את ההד של אותו עונג שמימי, אך בלילות רדפוני אנשים בלתי מזוהים שמחלציהם יוצאות להבות של אש. בתקו אותי חרבות של אש , ונחשי אש זחלו אל תוך חלצי והתנפחו בתוכי, מבתקים אותי וקורעים אותי לגזרים. כדי להירגע חיפשתי אצל ליאת ומצאתי תמונות של אברים גבריים, ויצאתי מבולבלת: רובם היו מעין נקניקים רפויים שלא הבנתי מה להם ולעמוד הפלא שדש בי אותו ערב. מצאתי גם תמונה או שתיים של אברי זכרות זקופים וגדולים-האם כזה היה הדבר? והאם הוא נפתח בתוכי כמו טלסקופ? הרי חשתי אותו בגרוני, טוב לפחות לוחץ על ליבי ? טוב, טוב, אני יודעת שלא, אבל זו היתה תחושתי אז. עדיין היה לי הרבה ללמוד…
הימים חלפו והרוגע לא בא… החלטתי שאשים קץ לתעלומה . אני מוכרחה לראות את האיבר שגרם לי לכל המהומה הזו! רק זה ירגיע אותי.
חודש בדיוק אחרי אותו יום גורלי ארבתי שוב ליואב… הפעם תפשתי אותו במעלית. הוא היה מאוד נבוך
- "תראי לא התכוונתי ,סליחה אם הכאבתי לך, לא ידעתי שאת בתולה…"
הרגעתי אותו שאני אשמה בכך כמוהו ורציתי לחוות זאת בכוונת מכוון –"אבל," אמרתי לו "אני רוצה עוד טובה אחת ממך: אני רוצה לראות אותו" . אני חושבת שהייתי אדומה כעגבנייה, אבל הכרחתי את עצמי לדבר.
הוא צחק ואמר
-" -בוודאי, למה לא? אבל לא שוב בסוכה שלך! בואי אלי ביום א' בשעה תשע וחצי בבוקר אמי ודודתי אינן והבית עומד לרשותי."
ניסיתי להתחמק אך ללא הועיל. קבענו ביום א' בתשע וחצי בבוקר…
ביום א' יצאתי מביתי למדרשיה בשעה שש ,כבכל יום א'. לבושה בבגדי הפנימייה שלי, הפעם בלי בושם ובלי בגדי חג ..האשא חן בעיניו? מתוך גחמה לבשתי את התחתונים שלבשתי לפני חודש.. התחתונים שראו אותי בתולה בפעם האחרונה יהיו אלו שיראוני אישה בפעם הראשונה! יצאתי לדרכי לתחנת האוטובוס אך עד מהרה חמקתי חזרה, ועליתי לקומה ד'-שם, ידעתי , אני יכולה לשהות ללא הפרעה עד עשר. לפני כן איריס, ובוודאי לא ליאת, אינן קמות. בשעה תשע וחצי עמדתי בדלת ביתו של יואב, מקישה עליה חלש ככל יכולתי, מתפללת ומקווה שלא ישמע אותי. אך הוא שמע…
הדלת נפתחה ויואב הכניס אותי לביתו בשמחה גדולה ואמיתית למראה. הלב שלי הלם בקרבי כמו באותו ערב… "אם לא אלקה בהתקף הפעם אז אני כנראה אף פעם לא אקבל התקף לב," חשבתי . לפתע שמתי לב שיואב בחור נאה מאוד!! גבוה ,רחב, ממלא היטב בשרירים שחומים את החולצה הקלילה שעליו. ולראשו רעמת תלתלים שחורים כעורב, גולשים ויורדים על כתפיו החסונות… ואילו עיניים שחורות ונוקבות! ושפתיים חושניות ורכות, אוי זה כבר היה זיכרון מתוק!
מהוססת שאלתי אם אנחנו לבדנו והוא הרגיע אותי שכן אבל "ליתר ביטחון" הוא לקח אותי לחדרו.
איך שנכנסנו הוא שוב נשק לשפתי… לבי יצא אליו, רוטט ורועד ,וצנחתי על מיטתו.. אך אני הקשחתי את לבי ואמרתי לו שאני באתי לראות את אותו אבר שעשה בי שמות. הסברתי לו, לבקשתו, את הסיבה: כלומר, עכשיו זה רק חטא קל אבל הוא יחסוך לי חטא כרת או חטא מוות אחרי האירוסין, חלילה.
יואב צחק מאוד. "מגיעה לך הדרכה טובה יותר ,אם כך !" הוא אמר. והתפשט לפני.
חום הציף אותי. כמה יפה הוא היה… כתפיים חסונות וחזה חלק ושרירי, וירכיים מוצקות וישבן קטן ושרירי, ומלפנים ,זקור אוי, מטה ענק , מטה קסם! וידעתי: הכל היו תירוצים ,הפחדים והביעותים , ואני רוצה לראות… אני פשוט חייבת להרגיש את המטה הזה בקרבי!!!
" הוא לא נושך" אמר יואב… נגעתי בו. אוי קסם !… נשימתי נעצרה ולבי חדל לפעום וקפץ לפי ! לא יכולתי לפתוח את הפה שמא לבי יפול ואמות!! מטה לוהט, ראשו רך כקטיפה והוא עם זאת קשה כפלדה! פלדה בכפפת קטיפה!! משכתי אותו לחיקי, לא חשה כמעט כיצד יואב מפשיט את חולצתי מעלי ומטה הקסמים הזה נח על שדיי! כמה ארוך! וחזק! ולוהט! ובסופו כדור של עור רך ובו כדוריות עגולות מרצדות תחת אצבעותיי!!! איזו בעירה בערה בחלצי!! לא יכולתי עוד! פשקתי את רגלי לרווחה וביקשתי אותו ,את עמוד האש שלי! התחננתי אליו לבוא אלי!
ראיתי את יואב מלביש גומי על המטה וזעקתי: " עצור!! אסור, בוא אליי ככה, אין בכך סכנה!!!"
הוא בא וחדר לתוכי ואני נאנקת בקול וצועקת: "עוד!! " והוא מכה בי וחודר ושולח גלי להט שעולים ככדור אש מרחמי אל חזי ויוקדים ונמשכים ללבי. "עודווד !!" ברקים מסמאים את עיני והלהט גובר ומדליק את נשמתי ואני בוערת כולי "עוווד!!!! " אני יוצאת במחול הזיווג מולו והאגן מזנק ומסתער בחיים משלו מלא עוצמה וטרוף, ואני גומרת וזורמת, ושואגת וחשה לפתע בשטף אדיר של יואב שמציף את חלציי, ובמקום לכבות את הלהט מצית אותו מחדש ואני גומרת שנית ומתרוקנת מנשימה ומנשמה, ונותרת קליפה סחוטה…
יואב חיבק ונישק אותי , וליטף אותי, כולו רוך וחיבה, ולחש לי דברי אהבה וכמה יפה אני בעיניו ואני ,אני עוד לא נחתתי מהעונג השמימי בו שהיתי ,מרחפת בין עננים, כל-כך שמחתי שאני יפה בעיניו…
יואב הקים אותי וביקש לחזות בגופי. בושתי ונכלמתי : איך אוכל לתת לגבר זר להתבונן בי? ומצד שני איך אוכל למנוע זאת מהאיש שעשה עמדי את החסד הזה…בין כה וכה ,הוא עשה זאת. פרש את ידיי לצדדים, בחן אותי מכל הכוונים ואמר "כמה את יפה".. ואני נמסתי . והוא הוסיף ונישק את השדיים שלי ,שהיו יפים בעיניו, ואת הפנים שלי ואת הצוואר שלי ושוב את השדיים וינק מהן … ברכי פקו, והוא הוסיף וירד ואני צנחתי למיטה, והוא הוסיף לנשק במורד בטני ובחלצי אש מבוערת!
"בחיים לא ראיתי ערווה כה יפה! אילו תלתלים יפים יש עליה!" הוא אמר, ונשק לי שם… מחיתי ,לא רציתי בכך, הרי זה מקום מזוהם! כן, שמעתי על מין אורלי אבל הרי זו סטייה מכוערת!
אבל הוא לא שעה לי ונשק שם, למטה ופתאום כל-כך רציתי לחוש בו ! פיסקתי רגלי ככל יכולתי והוא נשק למעיין האושר שלי , ופיסק את שפתיו! ואני נמסה ולהט עולה בי שם עד שאני מתפלאה שלא נכווה בפיו. והוא מוסיף ומנשק ומעביר את לשונו על כפתור העונג!!! זרם חשמל חלף בי. חשתי בקרבי משק כנפיים שהרים אותי באוויר ובלקיקה הבאה עוד ,כנפיים רוטטות מניפות אותי אל-על ואני מרחפת ללא משקל ומקרבי אני שומעת כמו מרחוק ציוצים וצפצופי ציפורים! גם חשתי כציפור! בעיניים חשוקות הרגשתי איך אני מתרוממת ועוד מעט קט פוגעת בתקרה ,אך כשפקחתי את עיני לרגע ראיתי שאני עדיין על אותה מיטה…
ולשונו מלטפת ומגלגלת ומרימה אותי לגבהים חדשים!! " אוי גן העדן!! מלאכי מרום ,אני באה אליכם!! " ואני מרחפת בגן עדן עם המלאכים ורואה ניצוצות מכנפי ומכנפיהם בעיני העצומות עד שנשטפתי בזרם מיצים שלא חוויתי כמוהו. "אוווי, לא ידעתי שכך אפשר ליהנות!! אוי מלאכים שלי !!" בינתיים הידקתי אלי אל תוכי את פניו של המלאך הפרטי שלי ,של יואב..
אחרי שנרגעתי קצת מטלטוליי, הוא הרים אלי פנים מוצפי מיצים שלי ונשק על בטני ועלה ואני שוב ראיתי את מטה הקסם! כמה זקוף וגאה ולוהט! ליטפתי אותו וחיבקתי אותו ודיברתי אליו, אל מטה אהרון.. רציתי אפילו לנשק אותו, אבל לא עמד בי כוח…
ולפתע יואב הפך אותי על פניי ובידיו תחת ירכי הגביה אותי על ברכי.. וחדר אלי מאחור.. עמדתי על ארבעתיי, כחיה מיוחמת ,ועמוד האש דש בי, חודר אלי, שולח גלים של להט שעולים ופורצים בי . הוא ממלא אותי כל-כך! חודר עמוק אל קרבי ועולה משם לגרוני ואני מטלטלת את עצמי לקלוט את כולו שימלא כל פינה בי! והוא אכן ממלא, אוי כמה הוא ממלא אותי! חשתי עם כל הדיפה שהוא ממלא עוד ועוד אברים שלי : את הרחם והקרביים והכבד והלב ! וכשחשתי שעוד תנופה אחת ואקרע לגזרים הוא שפך! נהר הציף אותי, ואני בצרחת פרא הצטרפתי אליו, מצרפת מיצי לשכבת הזרע שלו, נשטפת בנהר גועש ,בסמבטיון!! עד שצנחנו ,מותשים, על המיטה.
כעבור זמן התעוררתי חבוקה בין ידיו החסונות, המתוקות של יקירי. התבוננתי בעצמי- איזה חורבן! ירכי מכוסות ליחה, כולי מזיעה ומלוכלכה . ואהובי, הוא שוכב נקי ויבש כתינוק!
האבר שלו צנח ועכשיו ראיתי שהוא איננו מוט נוקשה אלא בשר, כדברי התורה.. והקסם בא מן התשוקה!!
קמתי לרחוץ עצמי. בחדר האמבט מצאתי מראה עגולה מגדילה ולא עמדתי בפני הפיתוי להתבונן שמה.. הייתי מכוסה כולי בתערובת מיצים ושכבת זרע, דביקה ומגעילה, כל שערי מדובק , אפילו על בטני מצאתי שאריות שכבת זרע. רחצתי שם, למטה , וניגבתי במטלית רטובה את הבטן ..וחזרתי להתבונן. חשבתי שאמצא חור פעור לרווחה, בור בלי תחתית, אך להפתעתי לא ניכר בערוותי דבר מכל האושר שעבר עליה!
חזרתי לחדרו של יואב והתחלתי להתלבש, כי כבר היה מאוחר. לבשתי את החזייה והחולצה, הסתרקתי ויואב מתפנק לו ומבונן בי בעיניים הקסומות שלו.
"את חייבת ללכת כבר?" הוא אמר "כל כך נעים לי איתך"
-"כן" אמרתי "כבר מאוחר" והתבוננתי בו כדי לקלוט עוד מראה לפרידה: והאבר שלו צנוח ,רדום ומדובלל-הזה מוט הפרא? אוי, תולעת יעקוב ! צחקתי וליטפתי אותו, מעירה אותו מרבצו. אוו, הוא קם ונעור כארי! גור אריה יהודה ! אוי מטה הקסם שלי, מטה אהרון הנישא!! כי בינתיים האבר קם ,הזדקף והתארך והתעבה וקם עלי רוגש וקוצף!! כמהתי אליו! נישקתי לו נשיקה ארוכה על ראשו הרך והוא ,העריץ, ניסה להיכנס לפי!! התרוממתי ויואב איתי צמוד אלי כולו, והאבר נתקע בי! נשימתי נעתקה באחת. פתחתי עצמי לקראתו כולי לוהטת באש . הוא חדר ומלא את ערוותי כפפתי עצמי לאחור לפתוח המעבר עד סופו והוא אכן ננעץ בי פנימה ודש בי נועץ את מבושיו במבושי! עד מהרה חשתי שוב בעונג השמימי הקרב צרחתי , שאגתי ,העולם חשך עלי, וצנחתי על ברכי כשמיצי שוב זורמים על ירכיי, והתנור כבה סוף-סוף…
יואב טרם גמר והושיט את ידו לאברו להחליק ולמשוך ואני תפשתי עד מהרה שזהו מעשה אונן! " לא!! " קראתי "זהו חטא מוות! תן לי! " אחזתי במטה הלוהט שהיה ניצב לפני פני, משכתי את פי עליו ,ובלעתי אותו לקרבי-אם לא למטה אז למעלה, חשבתי לי .. יואב הופתע אך עד מהרה החל בתנועות משגל בפי ולפתע אחז בי בחוזקה ודחף את אברו לתוכי! עמוק לגרוני! חשבתי להיחנק ,אך הוא עשה זאת בחוזקה אם גם לאט ולא יכולתי לחמוק. לעלעתי ובלעתי והדבר הענק הזה חדר לגרוני, הודף ודוחף ומכאיב אך עד מהרה יצא שוב לחלל פי . העברתי את לשוני סביבו, מוצצת ויונקת ונעניתי בזרם של זרע ובהדיפה לתוך גרוני! גמרנו כשפי מלא זרע. בלעתי אותו –טעמו היה תערובת מוזרה של מתקתק עם מלוח וחריף-זה כנראה טעם המן!! חשבתי .. בלעתי עד הסוף, ניגבתי את פי בידי צחקתי ואמרתי דבר שלמדתי בסדר נשים: יש יותר מדרך אחת לתשמיש! יואב לא כל כך הבין אבל אני סוף- סוף הבנתי את הפסוק…
את התחתונים לא לבשתי .הייתי מלאה זרע ולא רציתי לחזור לאמבטיה שמא נתחיל בסיפור מחדש. דחפתי אותם לתיק, לבשתי את החצאית ואמרתי: " אלו יהיו לי למזכרת ליום המאושר בחיי!"
עליתי לליאת, שכעת כבר היתה ערה. מה הפלא, כבר היה אחרי שתים בצהרים! התוודיתי על העונג שחוויתי-ושאכן היא צדקה עינוג עצמי אינו אפילו שמינית שבשמינית מעצמת החוויה של הדבר האמיתי! ליאת היתה מאוד מבינה ותומכת .. נסעתי באוטובוס של שעה חמש, חשה שעולמי השתנה. לעולם לא אחזור להיות הבתולה התמימה שהייתי! חשתי צער, יחד עם אושר רב, והדי זכרון של העונג השמימי שחשתי. ולפתע הכה בי כאב מוחץ לב : לעולם ,לעולם לא אראה עוד את יואב!
