קוקהולד מקורנן

תמונות מפרגנות – סיפור קוקהולד – חלק רביעי

מאת עקרברב

לחלק הראשון של הסיפור

חוקים נועדו כדי שיפרו אותם….מי שחשב על המשפט הזה באמת ידע את העבודה שלו, או שאולי גם הוא פיתה את אשתו לשכב עם גבר זר.

מסתבר שאם לא הייתי חובבן כזה, הייתי דואג ליצור מסכת של חוקים, מוסכמים על שנינו שיגנו עלינו מפני עצמנו, אבל התנהגתי כמו לוקי, הטריקסטר אל הכזבים כשהובלתי את אשתי ממבטחי המונוגמיה שלנו אל הבופה החופשי של יחסים פתוחים. המחיר היה נוראי ואת התשלום פרעתי עוד באותו בוקר, לאחר ליל התאווה של אשתי.

בעודנו עומדים מחוץ למלון השעתי שבו אשתי ועודד חגגו כל אותו לילה, ניגש עודד לאשתי, חבק אותה אליו, ידיו יורדות לעכוזה ולוחצות אותו בחוזקה מבעד לשמלה, היא מנגד הצמידה את אגנה אליו ושניהם התנשקו ארוכות. נשארתי זנוח, הסתכלתי בעצבנות סביבי, חטפתי התקף פרנויה קל, הייתי בטוח שעוד שנייה יגיח מקרן רחוב איזה מכר, מישהו שיראה משהו, הסתכלתי על התנועה הדלילה של עוברי האורח ברחוב ודמיינתי שהם מזהים את הסיטואציה, כמעט יכולתי לראות בפרצופים האטומים שלהם איך הם עולבים בי על נפלתי מכס.

באמת הסתכלתי עמוק לתוך מאורת הארנב, שעון עצר בידי וחשבתי שאני מאחר, לא למקום, לא למלכה, פשוט מאחר להחזיר את השד שיצרתי לבקבוק. הרגשתי שהחול בשעון הענק של החיים זורם מבין ידי….

עלו לי עוד כמה משפטים בסיטואציה המנוכרת הזו כמו אין לבכות על חלב שנישפך או הרכבת כבר יצאה מהתחנה, אני בטוח שהייתי יכול לחשוב על עוד כמה אם לא הייתי שומע את עודד אומר לאישתי 'היה לי נהדר, את מהממת, אני לא יכול לחכות עד הפעם הבאה שניפגש' והנסיכה השיבה לו 'גם אני נהנתי נורא, אני כבר לא יכולה לחכות לפעם הבאה'.

אז, עודד שלף את הפלאפון שלו ואמר לאשתי 'תני לי את המס' שלך, אני אשמור אותו בזיכרון תחת 'האחת" ואשתי בלי לחשוב פעמיים התחילה לומר לו את מס' הטלפון שלה.

עכשיו תבינו, לא הייתי חכם לגבי ההתנהלות שלי עד כה וכן, שיקרתי ורימיתי כדי להביא את אשתי למצב שבו היא תשכב עם גבר זר, אל תשפטו אותי, זה היה חזק ממני….אבל המנגנון היחיד שדאגתי ליישם היה הפרד ומשול, לא נתתי לאשתי קשר ישיר עם עודד וההפך והנה עכשיו, חומת ההגנה היחידה שטרחתי לבנות התפוררה מול עיני לקול צהלותיו של מאיר איינשטין, ככה לא בונים חומה. זו לא היתה חומת אבן, יותר כמו גדודית עפר קטנה שאשתי ועודד דלגו מעליה בציחקוקים.

לא רציתי להגיד לאשתי שאין מצב שהיא יוצרת קשר עם עודד שוב פעם כשהוא לידי ולכן שתקתי, שתקתי כשהוא הבטיח שיתקשר, שתקתי כשהוא נישק אותה תוך כדי שהוא מנצל את דלילות התנועה בבוקר כדי לדחוף את ידו פעם אחרונה לתוך תחתוניה ושתקתי שוב כשהיא הסתכלה עליו בערגה כמה דקות עד שנעלם במורד הרחוב לעבר החניון בו השאיר את רכבו.

נכנסנו לאוטו והתחלנו את הנסיעה הארוכה הביתה. אשתי השעינה את ראשה על שמשת החלון שלה, עוקבת אחרי פסי האור שהשאירו פנסי הרחוב על החלון תוך כדי הנסיעה ואני התרכזתי ברדיו בדממה. לאחר כמה דקות של נסיעה כזו הרגשתי שמצטבר לי גוש קרח בחזה, אני לא יודע אם זה היה התקף חרדה או שכל אירועי הלילה החליטו לפרוץ ממני כמו זרם קיטור אבל הרגשתי שאני חייב לברוח מהאוטו ובו זמנית להפוך את עולמה של אשתי.

משכתי את ההגה בחדות ימינה ובלמתי את הרכב, מתעלם מהתנועה שמסביבי וזוכה לצפירות זעם מהנהגים שבכביש. אשתי פלטה צווחה מופתעת כשהתימרון הפתאומי זרק אותה בתוך תא הנוסעים והיה לה מבט של חתולה ששפכו עליה דלי מים, רושפת וזועמת.

כיביתי את הרכב בהפגנתיות ונעצתי מבט יציב בעיניה, הדקות נקפו ואף אחד מאיתנו לא אמר כלום, מבטי היציב והלא ממצמץ פגש את מבטה הזועם, מפה יוצא צל"ש או טר"ש.

'את לא נפגשת עם עודד שוב' אמרתי בהחלטיות. 'כשנגיע הביתה את תמחקי את המספר שלו ותכניסי אותו לרשימת החסומים שלך, אנחנו לא ניצור שוב קשר עם עודד. מה שהיה הלילה ישאר חוויה חד פעמית, אני לא רוצה לחזור עליה שוב'. היא בלעה אותי בשקט, חוככת לאן היא רוצה לקחת את הוויכוח הזה, יכולתי לחתוך את המתח ביננו בסכין.

'ממי, אתה זה שרצית שאני אשכב עם גבר זר' ציינה בקרירות 'אני לא תמימה או טיפשה, הערב הזה היה כדי לממש לך את הפנטזיות שלך, האם לא נהנית הערב?'

היא תפסה אותי לא מוכן, לא ציפיתי את המשפט הזה, לא היה לי מושג כמה אשתי מכירה אותי כל כך לעומק, גם את הפינות הכי חשוכות ומוסתרות שבי. 'נ…נהנתי' בלעתי בחוזקה 'אבל כמו שאת אמרת, זה מסוכן, יותר ממה שחשבתי, לא חשבנו על זה לעומק, על המשפחה, הילדים….' גמגמתי תירוצים ושנינו ידענו את זה. היא ליטפה ברוך את פני ואמרה חרש 'נהנית הערב ממי?'.

הנדתי בראשי לאט 'והאם היית רוצה מתישהו לעשות ערב שכזה שוב?' שאלה.

שוב הנדתי בראשי.

'אני מבינה, באמת, שתבין, הערב הזה היה מאוד עוצמתי ומשמעותי בשבילי, בחיים לא חוויתי כזה שחרור, חלק מזה היה בגלל שאתה היית שם כדי לשמור ולטפל בי. אני גם לא אשלה אותך, עודד מדהים, לא יכולתי לבחור טוב ממנו למימוש הפנטזיה שלך, הוא שילוב מושלם של סקס דרייב ואיש איכותי, אבל אני מבינה את הפחד שלך. גם אני לא יודעת ממש לאן אנחנו ממשיכים מכאן, אני רק מרגישה שמה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה, חשוב לי שתבין את זה'.

'אני מבין את זה ממי' אמרתי בכאב גדול 'ועכשיו אני מבין גם כמה אני אוהב אותך וכמה אני מפחד לאבד אותך' הוספתי. משכתי אותה אלי לחיבוק חזק ושנינו התנשקנו ארוכות, העוצמה של הלילה מקרבת ביננו, סירבנו להתנתק רגעים ארוכים.

כשחזרתי לשבת זקוף במושבי, יכולתי להבחין בדמעה בודדת יורדת מעיינה של אשתי. ניגבתי אותה באצבעי והיא ציחקקה ואמרה 'מטפל בי כמו נסיך אמיתי. אני לא אפגש שוב עם עודד, לא כי אני לא רוצה, אלה כי אתה רוצה. אם תרצה לשחזר את הערב הזה, זה יבוא ממך, לי הספיק מה שהיה לנו גם מקודם'. וכך היא חזרה להשעין את ראשה על החלון ואני המשכתי בנסיעה שקטה הביתה.

חזרנו תשושים, נשאר עוד קצת זמן אותו יכולנו לנצל כדי לישון עד שהילדים יחזרו. נכנסתי להתקלח, שוטף מעצמי את הלאות של חוסר הוודאות במצבי החדש. כשהצעתי לאשתי להתקלח היא אמרה לי שהיא רוצה להישאר עם הריח של עודד עליה, ועם הזרע שלו בתוכה…..הייתי המום, לא הבנתי איזו אישה בדיוק החזרתי הביתה איתי, הסתכלתי עליה כאילו נפגשנו בפעם הראשונה. היא התכרבלה במיטה בתנוחת עובר, חיוך מרוצה על שפתיה, אגנה זע קצת מעלה ומטה בזמן שהיא נזכרת איך עודד בעל אותה ואיך הזרע שלו טמון עדיין בין רגליה, איך החלק המזערי הזה שלו עדיין פה איתנו וכך היא נרדמה בין רגע.

 

 

 

עודכן לאחרונה

מחשבה 1 על “תמונות מפרגנות – סיפור קוקהולד – חלק רביעי”

  1. הסיפור הזה כתוב מעולה. האם זה אמיתי ? זה פשוט כתוב כל כך אמיתי.. ואם זה לא אמיתי אז הוא כתוב מצויין.

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)