מאת עקרברב
שיגרע וירקות אחרים
החיים נהיו מוזרים מאז ששכנעתי את אשתי לשכב עם עודד. קשה לי לשים את האצבע בדיוק על הנקודה,
אמרתי כבר, מוזר…
מצד אחד, היחסים ביננו העמיקו והתרחבו, דיברנו על הכל, בלי פילטרים, גם על הנושאים שזוגות נמנעים
מהם כמו מאש, גם הנושאים שהיו הטאבו הכי גדול שלנו, הצפנו את כולם באור פנס. הבנו שאנחנו לא מובנים
מאליו, זה שאנחנו יחד בא מבחירה אמיתית וכנה. ניסינו לראות אחד את השנייה, לתת בלי לדרוש בחזרה, כל
העניין הרגיש לנו כמו חזרה לשלב הדייטים שבו בני הזוג בוחנים אם יש להם עתיד במערכת היחסים וכמובן
היה את העניין הפעוט הזה של הסקס….
הסקס נהיה פשוט מטורף, אחרי שאשתי הבינה שכל החסמים שהחזיקו אותה מלהשתחרר חשובים כקליפת
השום, אחרי שההבנה שראיתי אותה נבעלת על ידי גבר זר חלחלה לכל נים מתודעתה נדמה היה שאנחנו
במרוץ לבדיקת הגבולות שלנו. פתאום מצאתי את עצמי עושה את זה במקומות מוזרים, בסיטואציות חדשות
ועוד ועוד ועוד…
מצד שני, לא יכולתי להתעלם מזה שהאגו שלי ספג פגיעה רצינית ואשתי לא יכולה היתה לשכוח את המגע
השונה והמשכר של עודד.
כמה משכר? מאוד מסתבר, לפעמים כשהיינו שוכבים במיטה לסקס ונילה, היא היתה מתחילה לתאר לי כמה
טוב היה לה כשעודד חדר אותה, או איך היא מפנטזת שיגע בה עכשיו כאן, כאן והווו…גם כאן.
אמנם עברו חודשיים מאז הכרחתי את אשתי להשאיר לעודד הודעה שמודיעה לו שאיננו מעוניינים בקשר
נוסף איתו אך נדמה היה כאילו רק לפני רגע ראיתי אותו לוקח את אשתי המתמסרת מול עיני.
הסתובבנו כמו שני חתולי רחוב בפח אשפה, הולכים על קצות האצבעות ומידי פעם נוהמים אחד על השנייה.
מריבות התפרצו והתפוצצו תוך שיניות, בחלק מהפעמים לא דיברנו ימים אח"כ ובחלק סיימנו צוחקים במיטה.
הייתי שקוע בניסיונות להכיל, ללמוד ולטפל ברכבת ההרים הרגשית הזו עד שכמעט לא שמתי לב לכך
שהנסיכה שלי הולכת ומתרחקת ממני. טיפין טיפין היא החלה לאבד משהו מהחיות שלה, להגיב בעמימות
לסביבתה. אני חושב שרק כשהיא החלה לאבד את החשק במיטה הבנתי שהו, יוסטון יש לנו בעיה!
באחת מהיציאות של ימי חמישי מבוגרים בלבד שמיסדתי לאחר העניין עם עודד ניצלתי את זה שישבנו יחד
בבית הקפה הפינתי והשקט שלנו, נטלתי את ידיה בידי ושאלתי בקול דואג 'ממי, בזמן האחרון אני מרגיש
שאת קצת בורחת לי, נעלמת, קרה משהו?' הנסיכה חייכה אלי חיוך עגום והשיבה 'אתה יודע שמאז
עודד….קצת קשה לי לחזור למה שהיה לנו, יש לי קצת תחושת החמצה, כאילו יש יותר בחוץ ממה שאנחנו
מאפשרים לעצמנו'. היא היטתה את ראשה וחייכה אלי, 'אני מניחה שחסר לי…לא יודעת עם עודד ספציפית,
אבל חסר לי ה…, מה שהיה שם' סיימה וחזרה לכוס התה שלה.
לגמתי לגימה ארוכה של קפוצ'ינו וחשבתי על מה שהיא אמרה, 'ואם?' שאלתי, 'ואם נגיד, נשחזר את הערב
ההוא, היית רוצה לפגוש גבר חדש, או שהיית בוחרת שוב בעודד?'.
היא הביטה בי חצי בשובבות וחצי בצער 'ממי, למה אתה שואל שאלות שאתה יודע שיכאיבו לך? אני לא
מרגישה שמיציתי את מה שהיה שם ביני לבין עודד, מעבר לזה, הוא היה מעולה בהכל. הייתי בוחרת לבלות
עוד לילה עם עודד אם תיתן לי' סיימה בקול מתחנחן.
שתקתי, היא צדקה, התשובה שלה הכאיבה לי. 'ממי,אני אגיד לך בכנות, אני מפחד לתת לך ללכת שוב עם
עודד. אני מפחד שזה יהפוך למשהו שיאפיל עלינו, אני לא ממש יכול להתחרות בבחור גרוש שלא צריך לגדל
ילדים ולטפל בתא משפחתי ולהתעסק עם כל האפור של זוגיות יום יומית. יהיה לך ממש קל לאבד את הראש
עם עודד, להתמכר לריגושים שהזוגיות שלנו לא יכולה לספק לך'.
אשתי בחשה את התה בכוס שלה, מבטה מרוחק מעבר אלי, כאילו לא רואה אותי ואולי המטפורה היתה פה
במקום, ממש לא ידעתי לעזאזל, רק ידעתי שכל העסק מטריף אותי. לא הפרעתי לקו המחשבה שלה, לאחר
רגע היא הוציא את הכפית מהכוס, הקישה על כוסה עימה והניחה אותה בטיקסיות ליד הספל. 'אתה צודק
ממי, אני לא יכולה להבטיח לך שאם אני אלך עם עודד זה לא יבוא על חשבון הזוגיות שלנו, נהפוך הוא רוב
הסיכויים שזה בדיוק מה שיקרה. הייתה מעדיף שאני אבגוד בך מאחורי הגב? היית מעדיף שנחזור לזוגיות
עייפה, חשבונאית, מרוחקת? היית רוצה שאני אשרוץ כל היום באתרי זיונים כמוך כדי למצוא עוד גבר ועוד
גבר?'.
צחקתי בליאות והשבתי 'הייתי מעדיף שלא תעשי אף אחד מהדברים הללו, מצד שני אני לא בא אליך
בתלונות, עד עכשיו היית יותר מבסדר לגבי זה וכמו שאמרת, הלילה עם עודד באמת היה הפנטזיה שלי. אז
מה את רוצה לעשות בעצם?' שאלתי.
'אני לא יודעת בדיוק מה אני רוצה לעשות. כשהבנתי שזו הפנטזיה שלך התחלתי קצת לקרוא עליה ולהבין מה
גברים כמוך רוצים, ותרשה לי להשתמש במונח כמוך כי שנינו יודעים למה אני מתכוונת. אתה אבל צריך להבין
משהו קטן, אני זה לא אתה, לא באתי למשחק הקטן והסוטה הזה שלך עם אותו צורך כמו שלך. תאמת,
כשאמרת לי לצלם תמונה שלי כדי שתוכל לשים באיזה אתר של זיונים עשיתי את זה רק כי רציתי לנקום בך,
לנקום בך על זה שאתה מוכן ורוצה לראות גבר אחר נוגע בי. אבל, ברגע שפגשתי את עודד, כבר לא עניין
אותי הרצונות שלך או הצרכים שלך, אלה רק הרצונות והצרכים שלי. עודד הכיל אותי, לקח אותי כמו גבר, בלי
הרבה שאלות, נתן לי להרגיש חלשה לידו, נתן לי ביטחון להיות חלשה לידו ולשחרר את כל המעצורים שהיו לי
תמיד איתך ועכשיו אחרי שאני יכולה לשים שם על הסטייה שלך אני מבינה מה אתה רוצה. תדע לך שזה
שאני איתך זה פשוט מהסיבה שאני אוהבת אותך ובוחרת להיות איתך, כל רגע, כל יום, אחרת, היום אני
יודעת, הכי קל למצוא לך תחליף. עודד יבוא על חשבונך, זה בלתי נמנע, כדי להשקיע בקשר שלי ושלו אני
אצטרך להשקיע זמן שכרגע מושקע בנו. למרות זאת, זה שאני רוצה להיות בקשר עם עודד, לא אומר שאני
לא יכולה לטפל גם בך'.
הייתי המום, גם מהכנות שבה אשתי שמה את הדברים על השולחן וגם מהתוכן שלהם. 'ואיך את הולכת
לקרוא לקשר הזה? בן זוג? חבר? מאהב?' שאלתי במרירות.
'אני לא באמת יודעת' אמרה ללא דאגה 'וזה גם לא משנה, תוויות כבר לא נוגעות אלי. אבל אני מבטיחה לך
דבר אחד ודורשת דבר אחר. אני מבטיחה לך שאני אהיה כנה איתך ואספר לך מה קורה ביני ובין עודד אבל
הדרישה שלי היא פשוטה, אני רוצה את הזמן שלי לבד איתו ואני צריכה לשמוע שאתה מסכים'.
'יש לי ברירה?' שאלתי. 'ברור' השיבה 'יש לך את הברירה להתגרש ממני, יש לך את הברירה לאסור עלי
לראות את עודד ויש לך את הברירה לתת לי לעשות משהו שיעשה אותי מאושרת, אתה לא חסר אונים'.
שקלתי את דבריה, ההגיון הפשוט שלהם הלם בי כמו פטיש, אז למה הרגשתי כה לכוד? האם אני מוביל אותה
לממש את הפנטזיה שלי או שהיא כבר מזמן לא…לא שלי?
'ואם אני מאשר לך להיפגש עוד פעם אחת עם עודד? מה תרצי לעשות?' שאלתי. 'מה אתה חושב, אינשטיין?'
צחקה אשתי. הייתי רוצה להיכנס איתו למיטה, ברור, אבל לפני זה הייתי רוצה שהוא ייקח אותי לדייט, הייתי
רוצה להרגיש מחוזרת, כמו בהתחלה של קשר.' אבל קודם כל, הייתי רוצה להרים לעודד טלפון ולדבר איתו.'
'ואם אני אתן לך להיפגש איתו, עוד פעם אחת, רק עוד פעם אחת?' הקשתי. 'או ממי' אמרה אשתי ברחמים
ונישקה אותי 'אני לא מתכוונת להיפגש עם עודד רק פעם אחת, אני גם לא מתכוונת לשאול או לבקש רשות
בעניין הזה, בוא אני אקל עליך קצת את המעבר, אני יוצאת החוצה למצוא את המספר של עודד ולהרים לו
טלפון, בינתיים אתה יכול לחשוב מה אתה הולך לעשות עם זה'. היא קמה ויצאה מבעד לדלת משאירה אותי
רצוץ ממחשבות. הזמן יחסי אמר אינשטיין, כנראה שגם הוא חיכה לבחורה פעם בדייט כי חמש דקות נמשכו
כמו נצח מחד ומאידך עפו כמו טיל. אשתי חזרה לשבת מולי מחוייכת ומלאת אנרגיה. 'נו, יקירי, מה החלטת?'
'אמרת שתספרי לי כל מה שעובר בינך לבין עודד, אז את קודם' השהתי.
'צודק, עודד סיפר לי כמה הוא מתגעגע אלי וכמה הוא חשב עלי בחודשיים האחרונים, אמרתי לו שגם אני
ושאני רוצה לראות אותו בהקדם וקבענו להיפגש ביום שישי קרוב לבית שלו ואם הכל ילך טוב אז…' והיא
קרצה לי. 'עכשיו אתה!'.
'את יודעת במה אני בוחר' אמרתי חרש, 'אני בוחר בך! תמיד בחרתי בך! ואם כדי לקבל אותך אני צריך לקבל
גם את זה אז זה מחיר שאני מוכן לשלם".
אשתי נראתה מרוצה מעצמה וסימנה למלצרית להביא את החשבון. היא הסתובבה אלי ואמרה בלחש 'על מי
אתה עובד ממי? ראיתי איך התחרמנת כשעודד עלה עלי, זה תפור עליך ואתה רוצה את זה, עכשיו בוא
הביתה, אני חרמנית ועד שעודד יקח אותי אני צריכה להרגיש זין, גם שלך יספיק'.
היא זרקה שטר של חמישים על השולחן וממש גררה אותי בזרוע הביתה.
