שוליית הקוסמת

למען הטעם הטוב, יש להזכיר כי הסיפור הוא במאת האחוזים פרי דמיוני, וכל קשר בינו ובין הדמיות המוזכרות בו אל המציאות, מקרי בהחלט,
מטרתו הנאה בלבד. תהנו.

שישה חודשים עברו מאז דפקה נפוליאנה, הקוסמת הידועה, על דלת בית האבן שבו גרתי עם הוריי, בכפר הקטן שלנו,

זה היה יום חם, אני ואמא הלכנו למפל המים לרחוץ את הכביסה המלוכלכת, ושם פגשנו את חברתה הטובה של אמא ואת שתי בנותיה הקטנות, שגם הן הגיעו למפל מאותה סיבה, שלושתן היו עירומות בתוך המים הצלולים, והזמינו אותנו להצטרף אליהן לרחצה מרעננת, אני ואמא, חמות ומיוזעות, נעננו בשמחה, הנחנו את הכביסה בצד, פשטנו את בגדינו ונכנסנו למים הצוננים,

הבנות שיחקו במים ואמא וחברתה עזרו אחת לשנייה לרחוץ את השיער, אני שחיתי אל המפל ונכנסתי תחת זרם המים הקוצף,
זה בהחלט היה מרענן, המים הקרים עטפו את גופי וצמררו את עורי הבהיר המכוסה נמשים, שטפתי את שערי האדמוני הארוך ושפשפתי ביסודיות את כל הזיעה והלכלוך מגופי, שפשפתי את ידיי ואת רגליי ואת בתי השחי, כשהגעתי לחזה נעצרתי לרגע,

בזמן האחרון החזה שלי גדל הרבה, הוא עדיין די קטן, אבל לי זה מרגיש כמו שינוי רציני, אמא אומרת שזה סימן שנהייתי אשה צעירה, והבת של השכנים שגדולה ממני בשלוש שנים ונושאת חזה גדול ומרשים, הפסיקה להקניט אותי ולהגיד שאני נראית כמו בן, וזה שיפור נחמד, גם תפסתי כמה נערים בכפר מסתכלים עלי פה ושם, ואולי אני מדמיינת, אבל נדמה לי שגם אחי הקטן מסמיק כשהוא רואה אותי מחליפה בגדים,

בנתיים אני שמה לב שהפטמות שלי הזדקרו, אולי מהמחשבה על על הנערים ההם, אבל אולי ממי המפל הקרים,
אני שולחת אצבע אל אחת הפטמות הזקורות שלי וזרם עדין מטפס במעלה הגב שלי, זו תחושה נעימה, מאז שהחזה שלי גדל הוא גם נהיה רגיש מאוד למגע, אני מתחילה לעסות את שדיי ולשחק בפטמות בתנועות איטיות, וגניחה קטנה יוצאת מבין שפתיי,

אני מסתכלת במהירות לוודא שאף אחד לא שמע אותי,
אמא וחברתה עדיין רוחצות אחת את השנייה, והבנות יושבות על הגדה עם רגליהן בתוך המים ומצחקקות,

אני ממשיכה, צובטת ומושכת את פטמותיי הורודות, ומרגישה את גופי מתחיל להתחמם, זמזום נעים מתחיל להופיע בין רגליי שצמודות אחת לשנייה בהפגנתיות, ולאט לאט מתחזק וקורא לי לגעת בו,
אני מחליקה את ידי לאט במורד הבטן אל אגני שמרגיש בוער ביחס למים הצוננים, ומרגישה את שיערות ערוותי האדמוניות חלקות ורטובות, אני מתקדמת ושולחת את ידי אל בין רגליי ומתחילה לשפשף בעדינות את שפתיי המגורות, התחושה בגופי מתחזקת ופטמותיי מזדקרות עוד יותר, אני מתנשפת בכבדות ופולטת עוד גניחה,

אני זורקת מבט מהיר אל כולן ורואה שאף אחת לא נותנת את תשומת ליבה אלי, אני ממשיכה ומגבירה את המהירות, אגני מרגיש לוהט ורועש, ועם כל שיפשוף של ידי על ערוותי מגיע זרם מרטיט שגורם לי לגנוח בשקט,
אני מכניסה את גופי קצת יותר עמוק אל תוך המים ופותחת את רגליי לצדדים, אני פורשת את שפתי הנפוחות עם אצבעותי ומתגרה מהמגע של המים הקרים, אני שולחת אצבע אחת ארוכה וממקמת אותה בפתח החור שלי, אני שוב מסתכלת סביבי ומוודאת שאף אחת לא מסתכלת עלי,
אני לוקחת נשימה עמוקה, נושכת את שפתיי, ולאט ובעדינות מכניסה את האצבע אל תוך החור הרטוב שלי,
ואוו! זה כל כך טוב! אני מגבירה מהירות ודוחפת את האצבע יותר ויותר עמוק, אני נושמת נשימות מהירות וקולניות, אבל כבר לא חושבת על האחרות שנמצאות סביבי, עניי עצומות ולחיי אדומות, אני מרגישה את ראשי מתחיל להסתחרר ואת בטני מלאה פרפרים, גופי נמתח, אצבעות רגליי מתחפרות באדמה הלחה, אני מגבירה מהירות, יותר מהר, ויותר מהר, ויותר מהר,
ואז זה מגיע.
כולי רועדת ואני משחררת גניחה ארוכה,
זה הרגיש כאילו מי המפל נעצרו באוויר לשנייה ואז התרסקו על גופי בגל צונן.

אני מתנשפת בכבדות ונותת לגופי להרגע,
אני שומעת את אמא אומרת משפט מאוד מוזר לחברתה "תקראי לי משוגעת, אבל יכול להיות שהמפל עצר לרגע?!"
כששמעתי את זה פלטתי צעקת בהלה.
"אנני, הכל בסדר?" קראה לי אמא מיד "שמענו צעקה"
"אה כן" אני עונה "ח- חשבתי שראיתי נחש במים, אבל הכל בסדר" תירצתי.
שמעתי את אמא לוחשת לחברתה "דווקא לא היה מפריע לי איזה נחש נחמד עכשיו" ושתייהן פרצו בציחקוקים,
אבל אני לא צחקתי, יכול להיות שזה לא היה רק דמיון של הרגע? יכול להיות שבאמת גרמתי למפל לעצור?!
שחיתי חזרה לכיוונן והתכוונתי לצאת מהמים כשאחי הצעיר הגיח פתאום מבין העצים אדום ומתנשף,

"מציצן חוצפן שכמוך! מה אתה עושה פה?!" צעקה חברתה של אמא, אך נרגעה כשאמא הסבירה לה שזהו בנה הצעיר, ובכל זאת לא נראתה מרוצה מכך שהוא מתפרץ אל מקום הרחצה בכזאת פתאומיות, היא התלבשה בזריזות ופנתה לעשות את הכביסה שהביאה איתה, בנותיה עושות כמוה.

"מה אתה עושה כאן?" שאלה אותו אמא בזמן שהתחילה גם היא להתלבש,
"יש אישה מוזרה בבית שלנו" הוא פתח מיד בטון קצת לחוץ "היא הגיע פתאום, נכנסה והתישבה בשולחן, ואמרה שהיא מחפשת את אנני!"
כששמעתי את זה יצאתי מיד מהמים, אחי בהה לרגע בגופי העירום והרטוב, האדים בפניו והפנה את מבטו,
התחלתי להתלבש, תוהה מי בעולם הזה יכול לחפש דווקא אותי, ובנתיים אחי המשיך בדבריו.

"כשאבא ביקש ממנה שתחזור בזמן אחר, היא עשתה ככה עם היד" ואחי נקש באצבעות כדי להדגים
"ופתאום הוא הופיע לידה בשולחן, מזיע ומבולבל, היא עשתה את זה שוב ועל השולחן הופיעו בקבוק שיכר גדול ושתי כוסות גבוהות, בזמן שמזגה את הכוסות, היא הפצירה בי שארוץ להביא את אנני, ואבא אמר לי לעשות את מה שהיא אומרת, אז באתי לכאן הכי מהר שיכולתי"

אמא הביטה בי במבט שואל אבל לא הייתה לי תשובה, אין לי מושג מי יכולה להיות האישה המסתורית שמחפשת אותי, סיימנו להתלבש, לקחנו את סלי הכביסה המלוכלכת ומיהרנו חזרה אל הכפר.

כשהגענו, ראינו שקהל קטן נאסף מחוץ לדלת בית האבן שלנו, פילסנו את דרכינו אל דלת הבית, שעמדה פתוחה, ונכנסנו.
בפנים אכן ישבו לשולחן אבא ואישה שלא הכרתי,
אבא נראה מיוזע ומבולבל, אך מבט מוזר של תענוג פרוס על פניו,
המבט ההמום של אמא, אישר לי שגם היא רואה מה שראיתי אני, שלפי תנועות היד של האישה והמבט המזוגג בעינו של אבא, אפשר להבין שהאישה הזרה הזאת ללא ספק עושה לאבא שלי ביד מתחת לשולחן, מול כל המתבוננים!
הבנתי שאמא יותר מדי בשוק בכדי להגיב, אז פעלתי בעצמי,
כיחכחתי בגרוני ותשומת ליבה של האישה פנה אלי, אך היא לא הפסיקה להזיז את ידה בתנועות איטיות מתחת לשולחן, ופתחה "אנני מקפייר… חיכיתי לך"

אני, מנסה לנער את ההלם של הסצנה הזאת מראשי, לא הצלחתי למצוא מילים, והיא המשיכה "כבר הרבה זמן שאני מחפשת אותך, באתי לשנות את חייך לעד"
תוך כדי דיבור היא הגבירה את מהירות היד שלה,
פתאום אמא כאילו סוף סוף מעקלת את מה שקורה, זרקה את סל הכביסה על הרצפה ועמדה לצעוק משהו על האישה, אבל באותו רגע קטעו אותה כמה גניחות חזקות שיצאו משפתיו של אבא, וכמה מטחים לבנים נורו מתחת לשולחן אל האוויר והשאירו את כל הנוכחים בפה פעור,

האישה עם מבט מרוצה על פניה ניגבה את ידה במפת השולחן וקמה מהכיסא,
אבא כאילו יצא ממצב של היפנוזה, התחיל לתהות בקול רם מה בדיוק קרה ולמה הוא יושב בשולחן בלי מכנסיים,
אמא, עם ערבוב של כעס ובלבול, טרקה את הדלת בפני הקהל שבחוץ וצרחה בקולי קולות "מה בדיוק קורה פה?! מי את?! ומה את חושבת שאת עושה לבעלי?!?!"
האישה ענתה בקול נינוח "אני כאן כדי לפגוש את אנני, בעלך רק עזר לי להעביר את הזמן, הוא די מרשים ביחס לאדם פשוט, את אישה ברת מזל"
"אני חושב שיש לי סחרחורות" אבא אמר פתאום ונראה כאילו הוא עומד להתעלף,
אמא מיהרה לעזרתו, "אל תדאגי" אמרה האישה "זה יעבור לו עוד מעט, יש לי את האפקט הזה על אנשים"

הרגשתי שהקול שלי חוזר אלי ושאלתי סוף סוף "סליחה… מי את בדיוק?"
"אוי נו שככתי להציג את עצמי" היא ענתה
"שמי 'אזמרלדה פנלודיה דה נפוליאנה', אבל את יכולה לקרוא לי 'גברתי' או 'סניורה פולי', אני מכשפה."

'מכשפה?' חשבתי בראשי, היא ממש לא נראית כמו מכשפה,
קראתי סיפורים על מכשפות, וגם ראיתי ציורים שלהן, הן תמיד מתוארות בתור נשים זקנות ומפחידות בבגדים שחורים בלויים, והאישה שעמדה מולי הייתה מאוד רחוקה מהתיאור הזה,
היא הייתה יפיפייה, בעלת שער שחור גלי ועור שחום, שפתיים אדומות ומגרות, ונראה שיש לה מן נצנוץ סגלגל בעיינה, היא נראית באמצע שנות השלושים לחייה, ולובשת שמלה סגולה צמודה עם מחשוף עמוק וגלימה ארוכה, ולראשה כובע גדול ומחודד.

"מכשפה?" תהיתי, הפעם בקול רם "אז אני אמורה לפחד ממך?"
"כולם אמורים לפחד ממני ילדה" היא השיבה "חוץ ממך.
"אני כאן בשבילך, אני רוצה להפוך אותך לשוליה שלי, את אולי לא מודעת לזה, אבל חבויים בתוכך כוחות קסם חזקים, ואני מוכנה לקחת אותך תחת חסותי וללמד אותך להשתמש בהם"

עמדתי מוכת הלם, "כוחות קסם? שוליה? אני?
"זאת חייבת להיות טעות!"
"אין לי ספק שאני צודקת" אמרה המכשפה "אבל בדיקה פיזית קצרה לא תזיק כדי להיות בטוחים, תתפשטי!"
היא ציוותה עלי בקול סמכותי,
"מה?" נבהלתי מהבקשה "אמרתי לך להתפשט" היא ענתה "אני רוצה לעשות לך בדיקה פיזית"
האדמתי בפניי, היא כנראה שמה לב כי היא הוסיפה "זה בסדר, אם את מתביישת את יכולה להישאר עם כותונת"
היא דיברה בטון קצת חסר סבלנות, שלחתי מבט אל הוריי, אמא הייתה עסוקה בניסיון להעיר את אבא שהתעלף, החלטתי שעדיף לעשות מה שהיא אומרת והתחלתי להוריד את בגדיי.

"מהר יותר ילדה, אין לנו את כל היום" היא אמרה והתחילה להפשיט אותי בעצמה, היא אמנם השאירה אותי לבושה בכותונת אבל זה לא שינה דבר,
הכותונת הייתה שקופה ודקה, ויתר על כך גופי עדיין לח ממי המפל, כך שהכותונת נדבקה לשדיי ולישבני,
הפטמות הורודות שלי נראות במוחלט דרך הבד העדין ושיער הערווה האדמוני שלי גם הוא ברור לעין.

למכשפה זה לא הפריע ולו מעט, והיא התחילה לגעת בגופי בכל מני מקומות, ממלמלת לעצמה דברים כמו "מממ לא רע בכלל" ו"הילדה מלאה פוטנציאל"
עד מהרה היא שלפה, כאילו משום מקום, סרט מדידה שחור עם כיתוב כסוף, והמשיכה למדוד את גופי לאורך ולרוחב, מתעקבת על האגן החזה והמותן,
אחר כך היא נקשה באצבעותיה וקרן אור חזקה יצאה מאחת האצבעות, לפתע שמעתי "וואאאווווו" ארוך שהקפיץ אותי במקומי,
הסתובבתי לראות מאין הגיע הרעש, ופני האדימו עוד יותר,

בכל החלונות שפונים לחדר שבו עמדתי נמצאים השכנים ואנשי הכפר, כולל כמה מחברותי הטובות וכמה מהבחורים שאני הכי מחבבת, כולם עומדים ומביטים במתרחש בסקרנות,
המכשפה כמובן שמה לב למבוכה שבפניי ואמרה "תתעלמי מהם אנני, אין לך מה לדאוג ממה שחושבים עלייך אנשים פשוטים כאלה, תתרכזי במה שאני עושה"
היא כיוונה את האור אל תוך עניי ואז לאוזניי, ואמרה שמצבי מצויין,
ואז היא עשתה משהו שתפס אותי לא מוכנה וגרם לי לצעוק בפתאומיות,
היא הרימה את הכותונת שלי והחדירה אצבע מהירה אל עמקי החור שבין רגליי, הייתי בשוק ולא ידעתי איך להגיב, רק עמדתי רועדת ומתנשמת.

"המממ.. בתולה" אמרה המכשפה "אני מתפלאת שמישהי בגילך בעלת כוחות קסם הצליחה לעמוד בפיתוי, אני לא מעודדת את ההתנהגות הזאת, אבל שיהיה.. בינתיים זה בסדר"
היא שלפה את האצבע מתוכי ולהפתעתי הרבה הכניסה אותה לפיה ומצצה ממנה את הרטיבות, מה שגרם לי להאדים כמו שלא האדמתי בחיי,
גם את מה שקרה ברגע הבא לא יכולתי לצפות,
היא התקרבה אלי בבת אחת והצמידה את שפתייה אל שלי בנשיקה חמה ועמוקה,
רציתי להתנגד אבל פשוט לא יכולתי, כאילו הייתי מהופנטת, הלשון שלה בתוך פי הרגישה כל כך טוב!
הנשיקה החזיקה דקה ארוכה,
ואז היא לקחה צעד אחורה ואמרה "זה הכל, תתלבשי, אמרתי לך שאני בטוחה בעצמי, יש לך כוחות קסם, את מי שחיפשתי"
נשארתי המומה לעוד רגע אחד ואז שאלתי פתאום "בשביל מה היתה הנשיקה? מה רצית לבדוק?"
"שום דבר" היא קרצה "זה היה בשביל הכיף"
שוב הסמקתי אבל גם עלה בי חיוך קטן.

כשפניתי להרים את בגדיי מהרצפה, עניי נפגשו בעייניו של אחי הקטן, שככתי לגמרי שהוא נמצא פה, הוא ישב בפינת החדר ובהה בכל מה שקרה,
ברגע שהוא ראה שאני מסתכלת עליו הוא מיד השפיל את מבטו, וראיתי שהוא מתאמץ להסתיר בליטה מאוד ברורה במכנסיו.

"גברת מקפייר" קראה המכשפה לאמא שלי "אני אחזור מחר בבוקר לקחת את אנני, בבקשה אל תנסו להתווכח או לברוח בלילה, זה יהיה מאוד מעצבן וחסר טעם, כבר החלטתי שהיא תבוא איתי"
אמא שלי, שעדיין לא הצליחה להעיר את אבא, נראתה שאין לה מושג מה להשיב, לפי טון הדיבור של המכשפה, ניתן להבין שלא לאמא או לי או לאף אחד שנמצא שם יש מה להגיד בנושא,

היא התקדמה לכיוון הדלת וכשעברה לידי הניחה את ידה על הלחי מכוסה הנמשים שלי ואמרה "יש לי תחושה שאנחנו נסתדר מצוין"
ובמבט מתגרה אחרון 'פלאק' היא סטרה לי על ישבני, פתחה את דלת הבית, ועברה דרך הקהל שפינה לה דרך ביראה,
כל העיינים היו עליה כשהיא נקשה באצבעותיה עוד פעם ובידה הופיע מטאטא ארוך, היא שמה את רגליה סביבו והמריאה לשמיים לקולות התפעלות ושוק מהקהל, וכעבור כמה רגעים נעלמה בין העננים.

בערך שעה אחרי שהיא עזבה, אבא התעורר בפתאומיות, הוא נראה אנרגטי בצורה יוצאת מן הכלל,
האיבר הגברי שלו, שלא היה מכוסה בשום צורה מפני שאמא לא טרחה להלביש לו מכנסיים בזמן שהיה מעולף, עמד זקוף וגדול, ואני מתכוונת גדול!
זו לא הפעם הראשונה שאני רואה את איברו של אבי כמובן, אבל מעולם לא ראיתי אותו כך,
זה היה כל כך מגרה שאפילו בתור הבת שלו הרגשתי שמתחילה להיווצר לחות בין רגליי, מה שגרם לי להסמיק,

הוא נראה כאילו היה בסוג של טראנס, הוא קרא לאמא שלי, שהיתה בחוץ, צועקת על השכנים שיתעסקו בעיניים שלהם, כששמעה שהוא התעורר היא נכנסה מיד פנימה, וכשראתה את זקפתו הרועמת היא הרימה את שתי ידייה אל פיה בתדהמה,
"מרקוס!" היא כמעט צעקה "הכל בסדר איתך? זה באמת אתה? מה קרה לו? הוא עצום!"
"בואי!" הוא אמר בקול קצת מאיים ופתח את דלת חדר השינה שלהם מורה לה להכנס,
"על מה אתה מקשקש מרקוס?! אמצע היום עכשיו! אנחנו לא יכולים…"
"בואי!!" הוא אמר שוב "אבל מרקוס" היא ניסתה להתווכח אבל נראתה כאילו נבלעו לה המילים, היא רק התקדמה אל תוך החדר מהופנטת אל ערוותו וסגרה את הדלת מאחוריה.

מיד כשנסגרה הדלת שמעתי צליל של בד נקרע, ועוד צליל שחייב להיות הגוף של אמא שנזרק אל המיטה.
"מרקוס!" אני שומעת מבעד לדלת "השכנים ישמעו אותנו"
אבל ההתנגדות שלה לא החזיקה מעמד,
תוך כמה רגעים היא התחילה לגנוח בקולי קולות ולצרוח דברים כמו "מרקוס! הוא- הוא ענקי!"

אחי הקטן יצא מהבית בהליכה מהירה,
ואני נותרתי לשבת בשולחן ולחשוב על כל מה שקרה, ועל מה שהולך לקרות בבוקר.
כשהשמש עברה את מרכז השמים והתחילה לרדת, התייאשתי מלחכות שהם יסיימו, אמא גמרה כל כמה זמן בגניחות רמות, וכל הבית היה מלא ברעשים וריחות מגרים,
לא יכולתי לעמוד בזה יותר, אז החלטתי לצאת לטיול, ברגע שיצאתי מדלת הבית, פגשו אותי מבטים שופטים וסקרנים לאורך כל הרחוב,
לא התחשק לי לדבר או לספר מה קרה לאף אחד,
יצאתי מהכפר הכי מהר שהצלחתי בלי לרוץ, ונכנסתי ליער בשביל קצת שקט.

היער היה נעים תחת צל העצים, ונהנתי מהשלווה ששורה שם,
חשבתי על כל מה שקרה היום, אז זה לא היה דמיון, המפל באמת עצר, לשבריר שניה, בדיוק ברגע שהגעתי לגמירה…
'המכשפה סניורה נפוליאנה', אני באמת הולכת להיות השוליה שלה? ללמוד להשתמש בקסם? לאן היא תיקח אותי מחר? האם אי פעם אחזור לכאן?
אני עוצרת להעריך את העצים ואת היער הזה, היער האהוב והמוכר לי, שתמיד ברחתי אליו כדי להתבודד, כשהייתי קטנה חלמתי שכשאגדל אבנה בית משלי, כאן ביער, בית עץ חמים רחוק משאר אנשי הכפר,
אבל כנראה שזה כבר לא יקרה, אני הולכת עם המכשפה מחר בבוקר, אני צריכה להשלים עם העובדה הזאת, אין טעם להתווכח ולא לברוח, זה מה שהיא אמרה, בצורה מאוד סמכותית ומשכנעת,
כמו שאר ההתנהגות שלה, היא נראית אישה מאוד מיוחדת, מעולם לא ראיתי אף אחת מתנהגת כמוהה,
לא עושה חשבון לאף אחד,
אני מקנאה בהתנהגות הזאת.

אין מה להגיד, בזמן המוגבל שהיא בילתה בביתי היא עשתה בתוכי שינוי גדול, והשאירה בי הרגשה שלא הכרתי.
אף אחד מעולם לא נגע בגוף שלי ככה, לחשוב על זה גורם לי להאדים ולחייך, איך היא נישקה אותי!
אני נזכרת בתחושה של הלשון שלה וגל של התרגשות עוטף אותי, לא התנשקתי מעולם, עם אף אחד חוץ ממשפחה,
אני מרגישה איך אני מתחילה להרטיב למטה, והפטמות שלי מזדקרות, אני שולחת יד להרים את השמלה שלי ופתאום שומעת משהו שגורם לי לקפוץ במקום,
את השם שלי.

אני מביטה סביבי במהירות לראות מי קרא לי אבל לא רואה אף אחד, אני שומעת שוב את שמי והפעם אני מזהה את הקול,
זה אחי הצעיר, אני מתקרבת למקום ממנו נובע הקול ונפעמת ממה שאני רואה,
במרחק כמה מטרים ממני, שעון על עץ גדול, עומד אחי הקטן, עם מכנסיים מושפלים, איברו הזקוף בידו ועייניו עצומות.

הוא קורא בשמי וגונח בקול רם, ומאונן במהירות.
אני מתבוננת בשקט, בלי להודיע על נוכחותי,
תנועות היד שלו מהירות ופראיות, לחייו סמוקות וכל גופו מזיע, אני רחוקה מלהיות מומחית בנושא, אבל לדעתי האיבר שלו די גדול לגילו.
אני שומעת אותו אומר
"אנני!.. את כל כך יפה! את כל כך מושלמת!.. הלוואי שיכולתי להיות איתך! הלוואי שיכולתי לזיין אותך!"
המילים האלה מעלות בי חיוך, זה מרגיש טוב להיות נערצת ככה,
צליל הגניחות שלו וקולו שקורא בשמי מחזירים אלי את כל הגירוי שהיה בי, אני לא יכולה לעצור את עצמי,
פטמותיי זועקות למגע והאגן שלי בוער, אני שולחת יד לגעת בעצמי ומרגישה שאני רטובה לגמרי, אני מרימה את השמלה עד למותניי ושולחת אצבע לשחק בדגדגן שלי שרוטט בזמזום מגרה,
בכל פעם שאחי קורא בשמי עובר בי גל התרגשות חם, ואני צריכה לשים יד על שפתיי כדי שלא ישמע אותי גונחת,
אני רואה שהוא מגביר את קצב מהירות היד שלו ואת כל גופו נמתח, ומבינה שהוא קרוב לגמירה, אני לא מזיזיה את מבטי מהאיבר הבוער שלו כדי לא לפספס את המחזה,
"אנני! כן! כן!" הוא צועק,
ויורה כמה מטחים ארוכים של הזרע הסמיך הלבן הגברי הזה, שיצא לי לראות רק כמה פעמים בחיי,
הנשימות שלו מאטות, הגוף שלו נרגע והוא מנגב את הזיעה מפניו.

אני מרגישה כמה טיפות נוזלות במורד רגליי, ואני לא יכולה לקחת את זה יותר, אני מחליטה לעשות מעשה נועז!
"נהנה?" אני שואלת בחינניות ויוצאת באדישות מהמחבוא שלי מאחורי העץ,
בהחלט תפסתי אותו לא מוכן, הוא קודם צועק ואז משתתק לגמרי וקופא במקום, איברו עדיין בידו…

אני מסתכלת עליו במבט שובב, והוא בוהה בי בלי מילים, אני פותחת "ראיתי מה עשית, ושמעתי אותך אומר את השם שלי" אני רואה מבט מפוחד על פניו ומיד מוסיפה "אהבתי את זה!
"זה היה ממש מחמיא לראות אותך עושה אז זה בשבילי, ו- והאמת שזה גם גירה אותי מאוד" עכשיו גם אני קצת הסמקתי,
"באמת?" הוא שאל כלא מאמין "זה באמת גירה אותך?"
"תשמע.. מחר בבוקר אני עוזבת, ואני לא יודעת לכמה זמן, ומתי ארארה אותך בפעם הבאה..
"אז.. אז חשבתי… חשבתי אולי לתת לך איזו מתנת פרידה!"
כשאמרתי את זה הסתכלתי ישירות על האיבר שלו ונהייתי ממש אדומה,
הוא עמד בעיינים פעורות ולא ידע איך להגיב,
אז בלי להגיד עוד מילה התקרבתי אליו עד שהיינו כמעט צמודים, וירדתי על ברכיי כך שאיברו עומד ממש מול פניי,

לקחתי אותו בידי והתחלתי להזיז אותה אחורה וקדימה, צופה איך הוא מתחיל להזדקף ולהתקשח מחדש,
הרמתי את מבטי אל פניו של אחי, וראיתי שהוא בוהה בי במבט מעורב של בושה ותענוג, החלטתי להתמקד בעבודה,
ירקתי בכך ידי השנייה וצירפתי אותה על איברו שכבר כמעט הזדקף לגמרי, זה היה מהלך טוב, כי עכשיו הכל חלק ורטוב, והידיים שלי זזות בקצב עולה, אחורה וקדימה,
ביד אחת עשיתי תנועות ארוכות ואטיות לאורך כל האיבר עד לבסיס, וביד השנייה עיסיתי והרטבתי את הראש, שהיה רך ולוהט,
הגברתי מהירות יותר ויותר, ואחי התחיל לגנוח בקול.

עצרתי כדי להשעין אותו על העץ ולפתוח את רגליו רחב יותר, וראיתי על פניו שהוא רוצה לשאול אותי משהו,
אמרתי לו שאין לו צורך להתבייש איתי ושירגיש בנוח לומר מה שהוא רוצה.
"אמ.. היית.. היית מוכנה לשים אותו ב- בפה שלך?" הוא שאל בקול מובך,
השאלה הזאת הפתיעה אותי, אבל שמחתי שהוא אזר אומץ ושאל ושמחתי להיענות בחיוב.
קירבתי את שפתיי לקצה האיבר, שעכשיו כבר עמד זקוף במלוא תפארתו,
ריח הערווה הגברי, נכנס לאפי, עלה ישירות למוחי ומילא אותו בערפל נעים,
פתחתי את פי לרווחה והתחלתי למצוץ את ראש האיבר, עוטפת אותו בשפתיי ומגרה אותו עם לשוני.
רעד עבר בכל גופו של אחי, ובעקבותיו גניחה רמה,
המשכתי כך במשך כמה דקות,
מוצצת ומאוננת, מלקקת ומתגרה, כל פעם מכניסה קצת יותר עמוק אל פי, עד שהרגשתי שהאיבר של אחי מגיע אל עמקי הגרון שלי,

פתאום תקף אותי דחף שאיני יכולה להסביר,
שלחתי יד אחת אל בין רגלייו של אחי, כלפי מעלה, והחדרתי אצבע ארוכה אל פי הטבעת שלו!
אחי גנח בקולי קולות במין ערבוב של תענוג אדיר והפתעה, ואז הוא תפס את ראשי בשתי ידיו והתחיל להזיז את אגנו קדימה ואחורה במהירות, מחדיר את איברו הקשיח אל גרוני בחוזקה,
"אנני! אנני! אני לא יכול להחזיק יותר!" הוא צעק.

ברגע הבא כל גופו נמתח, ידיו אחזו ביציבות בראשי ושלושה מטחים חמים התפוצצו בתוך פי אחד אחרי השני.
הטעם היה מוזר וחזק, בלעתי את מה שיכולתי בלי להחנק,
אחי השאיר את איברו בפי עוד רגע אחד ואז שלף אותו החוצה לאט והרפה את ידיו מראשי.
נשענתי אחורה והשתעלתי, חומר סמיך וחם נוזל על הסנטר שלי,
אחי התרסק לישיבה על הדשא מולי, באיפוס כוחות, ראשו נשען על הגזע והוא מתנשם בכבדות.

"ואוו" הוא אמר לאט "זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיי!"
"אני שמחה" אמרתי, מרגישה מוחמאת "גם אני נהנתי מאוד"
"אבל לא נהנית מספיק נכון?" הוא שאל "לא נהנית כמו שבנות אמורות" היה רגע של שקט ואז הוא אמר "אני רוצה שגם את תהני! אני רוצה לעזור לך! רק תגידי לי מה לעשות"
זה די ריגש אותי לראות את אחי הקטן דואג לאחותו הגדולה ככה.
"אם אתה רוצה לעזור אז בא הנה, יש לי משהו שתוכל לעשות." פשטתי את שמלתי ואת הכותונת, פרשתי אותן על הדשא ונשכבתי על הגב.
"אני יודעת ששמת לב כמה השדיים שלי גדלו בזמן האחרון, ראיתי אותך מסתכל עלי" אמרתי בחיוך שובב ואחי התחיל להאדים "אז תדע שהם לא רק גדלו, הם גם ניהיו רגישים מאוד למגע, בעיקר כאן" אמרתי והצבעתי על הפטמות הזקורות שלי,
אחי התקרב, נעמד על ארבע, והתחיל לעסות את שדי בעדינות,
אני, מתענגת על ההרגשה, הנחתי את ראשי על הדשא הרך ועצמתי את עיניי.

אחרי כמה דקות שבהן אחי התחיל לשחק עם פטמותיי, לצבוט ולמשוך, הנשימות שלי התחילו להעלות קצב והרגשתי חמה יותר ויותר, נפתח בי רצון עז לגעת בעצמי ושלחתי את ידיי אל ערוותי הרטובה,
עם יד אחת התחלתי לפרוש ולשחק בשפתיי המגורות, וביד השנייה עינגתי את הדגדגן שלי ששלח זרמים חזקים אל כל חלקי גופי, הרעשים והריחות שיצאו מערוותי, עוררו בי תאווה חזקה,
התחלתי להזיז את אגני למעלה ולמטה, משפשפת את איברי במהירות, גניחות מהירות יוצאות מפי.
מיקמתי אצבע אחת בפתח החור שלי ובלי הרבה מחשבה, דחפתי אותה עמוק, בליווי צעקת תענוג חזקה.
זה הרגיש טוב, אבל רציתי עוד.

הוצאתי את האצבע והבאתי אותה אל פי, נזכרת איך המכשפה הזאת מצצה את מיצי הערווה שלי היום, וזה העלה בי גירוי לוהט,
הכנסתי את האצבע לפי ומצצתי ממנה את כל הטעם,
קשה לתאר את ההרגשה, אבל אני בהחלט אוהבת אותה!
הורדתי את היד בחזרה למטה, לא מרפה מהדגדגן המגורה בידי השנייה, ומיקמתי, הפעם שתי אצבעות בפתח החור העדין שלי, הכנסתי אותן פנימה לאט ובעדינות ונשימתי נעתקה.
זה טוב! זה כל כך טוב!
הגברתי קצב, נשימתי מתחזקת ומתרעמת,
"עוד! אני רוצה עוד! אני חייבת עוד!" צרחתי.

הכנסתי אצבע שלישית!
בצרחות של תענוג ואושר הרגשתי כאילו אני עומדת להשתגע,
אני בוערת וכל קצוות הגוף שלי מעקצצים,
פתאום אני מרגישה תחושה מדהימה בשדיים שלי, משהו נעים שלא הרגשתי מעולם,
אני פוקחת עיניים ורואה שאחי מוצץ ומלקק את פטמותיי, עובר מאחת לאחת, ובשנייה משחק עם ידיו.

הרגשתי שאני מגיעה לקצה גבול היכולת שלי,
בתנועה חדה נעצתי את שלושת האצבעות עמוק בתוכי,
כל הגוף שלי כאילו ננעל, האגן שלי עלה באוויר ונמתחתי כלפי מעלה,
דמעות בעיניי, ושפתיו של אחי הקטן סגורות על שדיי, התפוצצתי בגמירה אדירה וקולנית.

לקחו לי כמה דקות להתאושש,
התישבתי עירומה על הדשא, גופי המנומש שטוף זיעה ועדיין קצת רועד, ואני מנסה להסדיר את נשימתי.
"תודה" אני אומרת לאחי, ומנגבת את הדמעות מעיניי "זה היה פשוט מושלם!"

תליתי את בגדיי על ענף כדי שיתיבשו מהזיעה שהשארתי עליהם, ובזמן שחיכינו ישבנו על הדשא ופטפתנו,
"את יודעת" אמר אחי "נדמה לי שמשהו השתנה פה, זה מרגיש כאילו העצים סביבנו צמחו גבוהה יותר פתאום… כמעט כאילו מישהו עשה קסם" הוא קרץ לי, ואני חייכתי, העצים באמת ללא ספק גבהו באופן פתאומי!

אחרי כמה זמן, התלבשתי וחזרנו לבית האבן הקטן שלנו,
אבא היה עסוק בהכנת ארוחת הערב, מפני שאמא הייתה מותשת מדי בכדי לקום מהמיטה, אז עזרתי לו במטבח ואחרי האוכל הלכתי למיטה.
נשכבתי במיטתי הרכה, עייפה אך מרוצה, מותשת מהיום הארוך ומצפה ליום המחר שיגיע.

נרדמתי לצלילי הגניחות של אמא שחזרו למלא את הבית, ובלילה חלמתי על שפתיים אדומות ומלאות תאווה שנוטפות חומר סמיך ולבן ומתקרבות לתת לי נשיקה חמה ולוהטת.