שבת בבוקר

אני מתעוררת ,כבר בוקר, אבל זה בוקר של יום שבת, היום היחיד בשבוע שהתריסים סגורים בבוקר ולא ממש ברור מה השעה.

אתה שוכב לידי, ואתה כל כך יפה כשאתה ישן, מלאכי כזה ותמים (למרות שאתה כל כך לא).

לאט גם אתה מתעורר, פוקח את עינך, מחייך אליי חיוך מסומם משינה, אני מציקה לך בליטופים ונשיקות קטנות, כמו בכל בוקר, אלא שהפעם זו שבת בבוקר, אתה משתף פעולה, שולח את הידיים שלך אליי, מחבק אותי, מצמיד אותי אליך, חשבת פעם, כמה מושלם זה מרגיש לי?, כשאני עטופה בתוכך?, או שזו רק אני?.

אני מסתובבת, מזמינה אותך להיצמד אל אחוריי.  אנחנו שוכבים לנו כך, אתה צמוד אליי מאחור, מנשק לי את הצוואר, (אוי כמה שזה עושה לי את זה), ברכות, בנשיכות קטנות, הידיים העוטפות שלך, מלטפות אותי, חופנות ומועכות ברכות את השדיים, יד אחת עוברת על הבטן, יורדת לאגן, חופנת את ערוותי, שתי אצבעות טובלות בפתח המפיק רטיבות, אתה ממשיך לנשק אותי, נשיקות קטנות אבל מושקעות, כל נשיקה מתקבלת בברכה, כל נקודה בגוף שלי מדגדגת, אני מרגישה איך "שמוליק" מתעורר, נמתח לאורך חריץ עכוזי.  אתה לא ממהר לצאת מהמיטה, לקפה הבוקר שלך.  אתה הופך אותי על הגב, שוכב מעליי, "שמוליק" האהוב לוחץ על שפתי התחתונות, אני אוחזת בשיערך, מלטפת אותו, מלטפת את הפנים שלך.

אתה עסוק בלפנק אותי, אני עסוקה בלהתפנק, מממ,  נהיה לי חם, למרות שקר בחוץ ואת התנור כיבינו עוד לפני שהלכנו לישון.

אני מתהפכת על הבטן, מרימה קצת את הישבן, אתה נשכב עלי, מכניס לתוכי את האיבר הזקוף שלך, את "שמוליק",

אני כל כך אוהבת את התנוחה הזו, שבה אתה מעליי, "שמוליק" האהוב בתוכי, ואני לא יכולה לזוז, פני קבורות בתוך הכרית, כמעט ולא נושמת, רק האגן נע ביחד איתך, מערתי מתכווצת מסביב לאיבר החם שלך, לא מאפשרת לך להוציאו.

אתה נע מעלי, איברך נכנס ויוצא, מגביר את ייחומי, אני מתחילה להשמיע קולות אנחה גרוניים.  אתה מתרומם, יוצא מתוכי ומשתרע על גבך, ממתין.

עכשיו תורי לפנק אותך, מסתערת על "שמוליק" , מלקקת את הטיפה שנפלטת מהנקב שבכרבולתו, אתה מרים אליי את הישבן, אני בטראנס, רק רוצה לשמוע איך אתה מאבד את זה, איך אתה נאנק, נושם כבד, שוב אין לי אוויר, אתה מתחתי, אני נותנת את כולי, מרגישה איך הלב שלך דופק מהר, אני מלקקת, יונקת, מוצצת את האיבר האהוב, הנהדר, אגנך נמתח, מתרומם לעברי ובאנחה עמוקה אתה מתפרק ועכשיו, אני לא רק מלקקת ומוצצת, אני בולעת בהנאה.

הרוגע של אחרי, אתה נראה שקט, שלו כזה.. מחויך .. אני מכירה את התחושה.. גם אני רוצה להגיע אליה.

אתה משכיב אותי על גבי, מפסק את רגלי ונשכב ביניהן.

במסירות אתה מלטף אותי, מתחיל בקרסולי ומתקרב למפגש ירכי, המתח הורג אותי, אני מחכה שתגיע לשם,

אני מרגישה את הדם שלי זורם לשם, את הריגוש, את הרטיבות שמציפה אותי, גם אתה מרגיש (אתה רואה גם רואה אותה מטפטפת מתוך נרתיקי המגורה..), אתה נוגע, מלטף את הפתח, משגע אותי, אני נאנחת ואז אתה עושה בדיוק את מה שאני צריכה, כמו שאני צריכה, כי לא תמיד אני יודעת מה אני צריכה, עד שאני פשוט מרגישה את זה, מתבשל בתוכי.. אין לי מילה אחרת.. זה פשוט מתבשל עוד ועוד, אני מרגישה את זה בכל הגוף,

מן מתיקות כזאת שיוצאת משם ומגיעה לכל מקום בגוף, עד הלשון.. שלי.. מרגישה את זה בלשון!!.

ואז ההתכווצות.. זה מן זרם שממשיך וממשיך.. ואני לא רוצה שיגמר לעולם, זו הנקודה באורגזמה שהיא הכול ואז, פעימה אחת, אבל יש עוד, מתכווצת.. יש עוד.. זה ממשיך עוד!!!!!!! ועוד פעימה, אני בשמים, אתה מרגיש את זה (איך אפשר שלא?!) ואתה ממשיך לאט.. בדיוק באותו קצב.. מלקק, נוגע, מעסה ואז זה מגיע.. זה מתפרץ בטירוף

והלב שלי.. אתה נבהל..  חח .. שאני לא אחטוף התקף לב.

אני לא יכולה לזוז, לא יודעת מי אמר שנשים אחרי אורגזמה נהיות ערניות, הרפיון הוא טוטאלי וגם החיוך.

"אתה לא גמרת", אני לוחשת.

"אני אגמור אחרי שאת תגיעי שוב לאורגזמה".

"אני אוהבת אותך כל כך", אני לוחשת, "אני מקווה שנבלה ככה כל שבת בבוקר, ככה אני רוצה אותך לכל החיים, זאת הפנטזיה האמיתית שלי, היא כוללת בדיוק אותך, רק אותך,  לא 5 כושים כמו שאולי חשבת.. ", אמרתי מחייכת.

קמים מהמיטה, בכל זאת, לא נשארים כל היום במיטה, (רוב היום, כן), מזמינים סינית לצהריים, אחר כך ארצה להרגיש את "שמוליק" מתפרק בתוך מקדשי, ממלא את מערתי, אחרי שאורגזמה נוספת תמוטט אותי, אז זו תהיה שבת מושלמת.