"קחו אותו, הוא שלכן עד מחר בבוקר" הורתה למענישות שבשביעות רצון בלתי מוסתרת, שוב אחזו בי משני צדדי (כאילו שהייתי מנסה לברוח) והובילו אותי לאורך המסדרונות……..
אם המינזר נותנת
בוקר, המענישות שוב ליד הדלת.
מה עכשיו?
אם המינזר רוצה לראות אותך – עכשיו!
לבשתי את הגלימה בזריזות ועוד לפני שהספקתי לקשור את הסרט, אחזו בי שתי המענישות וגררו אותי לאורך המסדרון, עד לחדרה של אם המינזר.
אם המינזר ישבה, כמו תמיד, מאחורי שולחן המהגוני הגדול שלה, מביטה בי במבט חמור הסבר שלה.
– נזיר, שוב התהוללת?
– קצת, אני מודה. אני ראוי לעונש
מבטה סקר אותי מלמעלה עד למטה
"קשור את הגלימה, הזיקפה שלך לא ממש תשפר את מצבך עכשיו, כשאני שוקלת את העונש"
קשרתי בזריזות
אם המינזר קראה למענישה הגבוהה, שרכנה אליה מערב לשולחן.
לחשה לה כמה משפטים וחזרה להביט בי
"קחו אותו, הוא שלכן עד מחר בבוקר" הורתה למענישות שבשביעות רצון בלתי מוסתרת, שוב אחזו בי משני צדדי (כאילו שהייתי מנסה לברוח) והובילו אותי לאורך המסדרונות……..
בחדרן של המענישות
משהגענו אל החדר, חפנה המענישה החזקה (כן, זו שמספרים עליה שהיתה מתאבקת לפני שנכנסה למינזר) את הישבן שלי בכוח, והדפה אותי פנימה – כאילו שהייתי יכול להתנגד
"תתפשט" הורתה לי חברתה הגבוהה
היתה לי ברירה? הסרתי את הגלימה שמתחתיה אינני לובש דבר, כמו תמיד ועמדתי שם כך, מצפה לרע מכל
"לך אחורנית" הורתה לי
צעדתי לאחור עד שנתקלתי בקיר.
משעצרתי כשגבי אל הקיר, ניגשו אלי שתי המענישות ואזקו אותי אל הטבעות שעל הקיר, שני פרקי ידי לצדדים, פרק אחד לכל טבעת בעוד שני קרסולי הוצמדו יחדיו לטבעת אחת. אזקו ועמדו והתבוננו במעשה ידיהן."אתה נראה טוב ככה, נזיר. כיאה לפוחז שכמוך"
"ועכשיו?" שאלתי
"עכשיו מחכים לאורח"
"אורח?"
כן, אורח חשוב ואתה דווקא מכיר אותו היטב
"רוצות לספר לי?" שאלתי
סבלנות……
האורח מגיע
נשמעה נקישה חזקה בדלת ומייד אחריה, ללא המתנה, הדלת נפתחה וראיתי את האורח הנכנס עומד בדלת.
"הוד קדושתו" בירכו במהירות שתי המענישות וקדו קידה של כבוד
הגבוהה אפילו הגדילה לעשות וכרעה ברך מולו ונשקה את בהונותיו
זיהיתי מייד כמובן את ההגמון, אורח תדיר ותמיד רצוי במינזר שלנו. הזין הענק שלו והיכולת שלו, כבר הפכו מזמן לאגדה בכל הבישופות ובוודאי שאצלנו במינזר.
שתי המענישות נעמדו לידו והחלו להסיר בעדינות את הגלימה המהודרת שלו תוך שהן מקפידות לקפל ולהניח בצד את החגורה השזורה באבני חן.
המענישות גבוהות הקומה, ליטפו את ההגמון ונגעו בכל נקודה בגופו תוך שהן שולחות את ידן לעבר הזרג הענק שלו.
"הזין שלך יותר גדול מתמיד" החמיאו לו
וההגמון, בחיוך של שביעות רצון ענה – זה בזכות הטיפול שאתן מעניקות לו
"ומי זה?" שאל והצביע עלי
"אה, זה רפאל הנזיר, הוא כאן בעונש, והוא ייראה כל מה שאנחנו עושות איתך. ייראה וימות מקינאה", אמרה הגבוהה מבין שתי המענישות (כמעט שני מטר) בעודה כורעת ומתחילה ללקק את הראש האימתני של הזרג המפורסם ביותר בבישופות. המענישה החלה להכניס לאט לאט את הזרג בין שפתיה וההגמון שהיה מרוצה, החל לפמפם את פיה של המענישה.
לפתע, בלי הודעה מוקדמת, אחז ההגמון בחלוקה של המענישה ובמשיכה אחת קרע אותו מעליה והשאיר אותה עירומה. גופה הבהיר והארוך, דקיק וחלק עם השדיים הקטנים והמושלמים, הטריפו את דעתי. הזיקפה שלי רוטטת כשאין באפשרותי לגעת בה ומבלי שאחת המענישות טרחה לגעת בי, הכאיבה לי
המענישה הרחבה והחזקה, שעמדה עד רגע זה בצד, ניגשה אלי ונישקה אותי על פי.
"נזיר, אוהב מה שאתה רואה?" שאלה בהתרסה, מבלי להמתין לתשובה
בעוד ההגמון בועל את פיה של המענישה הגבוהה, המענישה הרחבה פשטה את הגלימה, חושפת גוף רחב ושרירי עם זוג שדיים בגודל בינוני זקורות קדימה כאילו אין כוח משיכה בעולם. מתוך הארון הקטן שליד מיטת הברזל שלה, שלפה סטראפ-און מעור עבה בצבע צהוב בוהק ולבשה אותה על חלציה
מאותו ארון, הוציאה דילדו ענק, שנראה בעליל כאילו היה העתק של הזין של ההגמון, דילדו בצבע עור בהיר, זרג אימתני, מקושת עם ראש עבה. הרכיבה את הדילדו על הריתמה והצטרפה להגמון.
"אתה רואה, זה הדילדו שאם המינזר יצקה בדמות הזין הקדוש שלך, כשהיית כאן בפעם האחרונה" אמרה והצביעה בגאווה על הדילדו הבהיר.
ההגמון נראה בהחלט מרוצה.
"בזמן שחברתי מוצצת את הזין האלוהי שלך, אני עומדת לזיין אותך מאחור", אמרה והתיזה על הדילדו חומר סיכה ממיכל ספריי שעמד על השולחן הקטן.
ההגמון לא הניד אף שריר בפניו כשהמענישה החזקה החלה לאט לאט לחדור את אחוריו. הדילדו שלה חדר את ההגמון כאילו היו אחוריו עשויים חמאה.
וכל אותה עת אני צופה במתרחש בחדר מבלי יכולת לעשות דבר.
מעניין מה עוד הן מתכננות לי…..
