סחיטה בצל הקורונה

 למען הסר ספק: עלילת הסיפור, הדמויות הנזכרות בו ושמותיהן הם כולם פרי דימיוני.  כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים, הרי הוא מקרי בהחלט.

אזהרה : סחיטה באיומים היא עבירה פלילית  ודינו של הסוחט הוא מאסר !

 

קודם התמעטו הלקוחות ואז הגיע הצו, העסק שבה אני עובד נסגר ובעל הבית שלח אותנו לחל"ת. כשאמא שמעה שאני בחל"ת היא הזמינה אותי לגור איתה. פעם מצאו לי לחץ דם ולמרות שזה היה חד-פעמי ואפילו הרופאה אמרה שיתכן וזה טעות במדידה או סתם התרגשות, מאז אני בשביל אמא שלי 'אוכלוסייה בסיכון'.

כבר שנתיים שאני גר לבד באיזו דירת חדר קטנטנה ובשגרה העדפתי אותה על יחידת הדיור המפנקת בדירה המפוארת של אמא שלי, וסיבותיי איתי, אבל הפעם קיבלתי את ההזמנה שלה והחלטתי לחזור כי לא נעים לבד בדירה קטנטנה כזאת, כל הפינוקים של תל-אביב ממילא סגורים, חדר הכושר סגור ואצל אמא יש חדר עם מסלול ריצה ואופני ספינינג, ומה אכפת לי שאמא תפנק אותי עד שמשבר הקורונה יעבור?

אמא הציקה לי פחות ממה שחששתי, בעצם חוץ מהארוחות ולראות יחד את החדשות, שהיו ארוכות במיוחד, כמעט לא נפגשנו. אני הייתי עסוק בכושר, לשמוע מוזיקה, לשחק בפלייסטיישן ולגלוש לאתרי פורנו, והיא בעיקר בשיחות זום (ZOOM) עם המטופלות שלה, ככה זה שאת פסיכולוגית מצליחה, ובין לבין גם הרבה אפיה ובלילה צְפִיַּת רֶצֶף (בינג') של סדרות בטלויזיה, ככה לפחות חשבתי, כך שהצעד שעשיתי הצדיק את עצמו.

את ליל הסדר עשינו רק שנינו. עד שלב האוכל קראנו את ההגדה בלי לפספס מילה, רק שכבר בשלב האוכל, ואמא השקיעה בארוחה מפנקת, גמרנו את ארבע כוסות ואמא אפילו את החמישית ואחרי האוכל כבר לא חזרנו להגדה מעבר לאחד-מי-יודע מקוצר שאחריו אמא הגישה קפה עם עוגת קוקוס עתירת קצפת שהיא אפתה ו…"תגיד לי איתי," היא פנתה אלי ולדעתי הסמיקה קצת, "אתה יודע, עכשיו, במצב הזה, אתה מאונן?".

"אי-מא!!!" צווחתי בקול מבועת.

"מה?" היא שאלה בקול מתמם, "מה כבר שאלתי? אם אתה מאונן, כי אני דווקא מאוננת ואפילו הרבה" היא הפתיעה אותי, "זה מרגיע אותי, לאונן, ביחוד עכשיו, עם הלחץ הזה של הקורונה"

"אמא, די!" ניסיתי לעצור אותה.

"למה?" היא צחקה, "אתה מתבייש? אתה מפחד לשמוע שאמא שלך בן-אדם והיא מאוננת?" היא חייכה אותי, "ואתה יודע מה הכי בא לי עכשיו?" היא הפכה רצינית, "למצוץ!" והיא קמה, הזיזה את הכסא לאחור ונכנסה אל מתחת לשולחן והרגשתי איך היא מפשקת את רגליי בידיה.

ידעתי שאני חייב לעצור אותה, שאומנם היא אמורה להיות המבוגר האחראי ביננו אבל אולי היא שתתה קצת יותר מדי מהיין אבל קפאתי, לא זזתי, לא עשיתי כלום כדי לעצור אותה, גם לא כשהרגשתי איך היא פותחת את החגורה במכנסיי, גם לא כשהיא פתחה את הכפתור והרוכסן, ישבתי נטוע בכסא שלי ושיתפתי איתה פעולה, אפילו קמתי לרגע כדי שהיא תוכל להפשיל את המכנסיים והתחתונים שלי, "אמא" חלש של לצאת ידי חובה נפלט לי כשהרגשתי את הבל הפה שלה על עטרת הזין שלי, הזין הגדול והמתוח שהתרומם בגאון בין רגליי, "אמא די" מלמלתי שוב, אבל לא ממש התכוונתי לזה, כשהיא הכניסה את הזין לפה שלה והתחילה למצוץ לי! כן, אמא שלי מצצה לי!

אם הייתי יותר מרוכז אולי הייתי רואה שהיא ירדה אל מתחת לשולחן עם הפלאפון שלה ואולי גם שהיא מצלמת תמונות וסרטון קצר של עצמה מוצצת לי, אבל אני לא הרגשתי, רק הִתְרַוַּוחְתִּי בכסא ופישקתי חזק את רגליי, מלמעלה ראיתי רק את הראש שלה נע קדימה ואחורה אז הנחתי עליו את ידיי וקבעתי את הקצב המתאים לי, עצמתי עיניים וגנחתי גניחת הנאה ראשונה, הרבה זמן כבר לא מצצו לי והתגעגעתי לזה אז הדחקתי, הדחקתי שזאת אמא שלי ונהניתי, התפננתי והמשכתי באותן גניחות הנאה שרק הלכו והתחזקו, הידים שלי הצמידו את ראשה חזק לערוותי, תוקע את הזין עמוק בגרון שלה, הכי עמוק שאפשר, לרגע עוצר ככה, עד שהרגשתי שהיא תכף נחנקת ושיחררתי, שמעתי אותה שואפת אוויר, ממלאת את הראות, ושוב לחצתי, תוקע את הזין המתוח למעמקי הגרון שלה ובלי לחשוב חלפה במוחי המחשבה שיש לה גרון עמוק לאמא שלי ומייד ניסיתי להדחיק אותה, בכל זאת, זאת אמא שלי.

אמא מצצה במרץ, ממש שואבת, הלשון שלה עשתה בי פלאים, עמד לי כמו טיל, זין גדול ומתוח ו…הרגשתי איך הלבה שלי מתחילה לטפס במעלה הצינור. "אמא, זה בא" צווחתי. אמא המשיכה. "אמא, זה בא לי!" צווחתי שוב אבל לא עשיתי שום פעולה לברוח, ואמא המשיכה, מוצצת בתאווה ועוד הוסיפה ושיחקה לי בביצים הכבדות, "אמא, אני משפריץ!" צווחתי באקסטזה אבל שוב לא ניסיתי לברוח, רק הרמתי את ידי מעל ראשה, נותן לה את החופש לבחור ו…אמא המשיכה, "אי-מאא!!" צרחתי ויריתי מַטָּח ראשון של לבה גברית סמיכה וחמימה עמוק בגרון שלה והרגשתי איך היא בולעת ושוב מוצצת, "הנה!" התנשפתי בקול ויריתי עוד מַטָּח של שפיך לפה והגרון שלה ואחריו עוד אחד ועוד אחד עד שהזין שלי התרכך והתדלדל ורק אז אמא הוציאה אותו מהפה שלה, רגע היא נשארה שם למטה, והיום אני יודע שהיא צילמה, ורק אז היא יצאה, מחייכת אלי במבט מרוצה וליקקה עם הלשון טיפות שפיך משפתיה, "נו, איך היה?" היא ציחקקה וניקתה עם האצבע טיפת שפיך לבנה מזווית פיה, "דווקא שמעתי שאהבת," היא ציחקקה, "ואל תתבייש לאונן, זה מנקז את הלחץ ועוזר להרדם, כדור השינה שלי אני קוראת לזה" ו…כאילו אין טבעי מזה היא המשיכה ושאלה אם אני רוצה עוד קפה באותו קול שלו ורגוע כאילו כל מה שהיה לא היה.

אותו לילה לא נרדמתי, המחשבות התרוצצו במוחי, מצד אחד הכיתי על חטא ומהצד השני ידעתי שנהניתי ושנכון שאני, מיוזמתי, לא אציע לה את זה שוב אבל אם, במקרה, היא שוב תציע אני לא אתנגד ו…רק מהמחשבות נעמד לי מחדש והפעם אוננתי, אפילו בלי סרט כחול, שכבתי על המיטה, עצמתי עיניים, עשיתי ביד ודימיתי שזאת אמא שמשפשפת לי ו…השפרצתי, גמרתי ורגע אחרי נרדמתי, אמא צדקה, לאונן זה כדור שינה מצויין.

למחרת הסתגרתי בחדר שלי, לא יצאתי פרט לאוכל וכושר וגם את זה רק אחרי שווידיתי שאמא מסתגרת בחדר העבודה שלה עסוקה בשיחת זום עם מטופל או מטופלת שלה, כן, בגלל הקורונה היא לא אמרה 'לא' למטופלי ה-V.I.P שלה גם בחג.

גם בערב המשכתי בהסתגרות שלי ולא יצאתי, "אני עייף, אני הולך לישון" הודעתי לאמא שלי וזייפתי פיהוק קולני כשהיא הציעה לי קפה ועוגה אבל בפועל גלשתי באינטרנט, בעיקר פורנו אבל לא רק, מין הסכם פנימי שלי, על כל סרטון פורנו גם סרטון TED.

בערך בעשר בלילה גיליתי שנגמרו לי הקפסולות נספרסו במכונה שבחדר שלי והחלטתי לצאת ולהביא שרוול מהמטבח. הלכתי בשקט, הדבר האחרון שרציתי זה שאמא שלי תשמע ותבוא, רק שהתחלתי לרדת במדרגות, יחידת הדיור שלי היא בקומה השניה, שמעתי את הרחשים מהסלון שעשו לי דֶּזָ'ה-ווּ (Déjà-vu) הצצתי בזהירות, ומיד התחבאתי…

עזבתי את הבית כי פעם תפסתי את אמא על חם! חזרתי מוקדם מהרגיל ממשמרת לילה, התפוצץ לי הראש ועזבתי את העבודה באמצע, כל מה שרציתי זה כדור אקמול או דקסמול, רצוי פוֹרְטֶה, להתרחץ ולישון אבל אז שמעתי מין רחשים מהסלון ועד היום אני לא מבין למה לא צעקתי לאמא שתביא לי כדור ורק הצצתי בזהירות, הצצתי ומייד התחבאתי, מה שראיתי שם הָמַם אותי, את אמא זיהיתי מייד, עומדת על ארבע בין רגליה של מישהי שישבה על הכורסה הגדולה והפנים שלה היה מוסתרים ממני, שתיהן עירומות, לאמא ענוד קולר לצוואר שרצועה משתלשלת ממנו ומוחזקת על ידי האשה שניה, ואמא יורדת לה, מפנקת אותה עם הלשון וזאת גונחת בהנאה ומכוונת את אמא, מושכת ברצועה ומצמידה אותה יותר, גונחת כמו שרק אשה שגומרת גונחת, ורגע אחרי משחררת מעט ומזרזת אותה להמשיך ו…ברחתי! יצאתי בלי שאמא תרגיש וחזרתי רק בזמן שאני חוזר תמיד ו…הכל היה מסודר כאילו כלום לא קרה, אמא ישבה לבדה בסלון, לבושה בפיג'מה גברית וראתה איזו תוכנית לילה בטלוויזיה ו…לא אמרתי לה כלום, היא בוגרת, פסיכולוגית מוערכת, זה הבית שלה ומותר לה לעשות ככל העולה על רוחה, אבל כבר למחרת התחלתי לחפש לי דירה משלי וכל מסעות השכנוע של אמא שאני אשאר לא עזרו לה.

…ידעתי שאני צריך לחזור לחדר שלי, זה שאמא הזמינה אותי לגור איתה בוילה בזמן הקורונה לא אומר שאסור לה להמשיך בחיים שלה, אבל לא חזרתי, שוב הצצתי, בזהירות ושוב אמא עמדה על ארבע, עירומה, הקולר ענוד על צווארה והרצועה מחוברת אליו רק שהפעם האישה עמדה על הברכיים מאחוריה, עירומה גם היא ורק סטראפאון קשור ברצועות עור שחורות מוצמד לערוותה, והיא זיינה את אמא שלי, מושכת ברצועה ואמא מרימה את הראש בזמן שדופקים אותה מאחור ולמרות שהם עמדו עם הגב אלי הפעם כבר זיהיתי אותה והלסת שלי כמעט נשמטה לרצפה, רננה! השכנה ממול, זאת שהייתה המורה שלי בתיכון! דופקת את אמא שלי בהנאה והשדיים הגדולים שלה עולים ונופלים בקול מחיאה בכל דפיקה שלה, השדיים שבגללם היינו קוראים לה, שלא בפניה כמובן, 'הפרה', כי מישהי פעם אמרה שזה לא שדיים מה שיש לה, זה עטינים.

הפעם לא הסתפקתי בלהציץ, הוצאתי את הפלאפון מהכיס, השתקתי אותו וצילמתי, הרבה, תמונות וסרטון שבו רואים בבירור את הפנים של רננה אבל לא את הפנים של אמא ו…חזרתי לחדר שלי.

גם באותו לילה לא הצלחתי להרדם רק שהטיפ של אמא, לאונן, לא עבד הפעם, הייתה לי זקפה של ויאגרה פוֹרְטֶה, אם יש כדור כזה, וכל מה שהרווחתי זה שפשוף כואב בעטרה המתוחה והרבה זמן לחשוב, האם להגיב? אם כן, איך? לדבר על זה עם אמא או לא? לשאול או לשתוק? והמון רעיונות חלפו במוחי וכל רעיון מחרמן יותר מקודמו אבל דבר אחד לא עלה במוחי אפילו פעם אחת, לחזור לדירה הקטנה שלי.

בסוף נרדמתי, למרות הזקפה שלא רצתה לרדת, אני חושב שהמשכתי לחשוב גם אחרי שנרדמתי כי כשהתעוררתי בבוקר היה לי ברור מה אני הולך לעשות, ידעתי שאני לא הולך לעבור על זה בשתיקה, סיפור ארוטי שקראתי נתן לי את הרעיון ובניתי לעצמי תכנית פעולה בהתאם.

למחרת חזרתי להפגש עם אמא אבל לא אמרתי לה כלום, גם לא על המציצה שהיא העניקה לי, רק "תודה" מגומגם ונבוך על הטיפ שלה ווידוי שהתחלתי לאונן ושהיא צדקה, אחרי שאני מאונן אני באמת נרדם כמו בול עץ עד הבוקר.

הייתי הולך לישון מוקדם, מפהק ומודיע שאני עייף, אבל בעצם יושב בחדר ומחכה, צופה על הוילה ממול, הוילה של רננה! ידעתי שבעלה עובד בטלוויזיה, עובד חיוני, וראיתי אותו יוצא לקראת הערב וחוזר מאוחר מאד בלילה. שני ערבים לא קרה כלום ובשלישי, אחרי שהודעתי שוב שאני עייף מת והוספתי פיהוק גדול כהוכחה לכך, הלכתי לחדר ואחרי כמה זמן שמעתי את אמא מתקרבת אז קפצתי למיטה ועשיתי את עצמי ישן ואכן אמא פתחה בשקט את הדלת, הציצה בלי להכנס סגרה בשקט את הדלת ושמעתי אותה יורדת במדרגות ומדברת עם מישהו בפלאפון ו…חזרתי להציץ בחלון וכמה דקות אחרי ראיתי את רננה עוברת את הכביש ונכנסת אלינו.

למרות שבער לי כבר להתחיל עדיין חיכיתי קצת בחדר, נתתי להם להכנס עמוק למשחק הזה שלהן. קראתי שוב במהירות את הסיפור שנתן לי את הרעיון ופיתחתי עוד קצת את התכנית שלי. בסוף יצאתי בשקט מהחדר שלי, נשכבתי על הרצפה ליד המדרגות, מתחבא ומציץ לעבר הסלון, למזלי העיניים שלהן היו מופנות לכיוון אחר ויכולתי להציץ בקלות.

שתיהן היו עירומות, לאמא היה את הקולר ענוד על הצוואר. רננה ישבה על כסא במרכז החדר ואמא שכבה על ברכיה, ישבנה החשוף של אמא מונח מול עיניה של רננה שהפליקה לה וראיתי את טביעת כף ידה מוטבעת באדום על ישבנה הלבן של אמא.

מצד אחד כעסתי, זאת אמא שלי שמצליפים בה ומצליל המכות ושפת הגוף של אמא היה ברור שרננה לא מרחמת עליה,  ומצד שני התחרמנתי, הרגשתי איך הגבר-גבר שלי נמתח ומתקשה אז המשכתי להציץ, "סליחה, זה לא יקרה יותר, מבטיחה" שמעתי פתאום את אמא מתחננת בלחש, אולי כדי שלא להעיר אותי, "סליחה, אני השרמוטה שלךְ, סליחה, אני רוצה, אני מתחננת, סליחה, בבקשה, תזייני אותי, תזייני את השרמוטה שלךְ, בבקשה, תזייני אותי" והכל בקול לוחש, בכייני ובעיקר מתחנן.

"וזה יקרה שוב?" רננה השתמשה באותו טון שבו הייתה משתמשת לנזוף בתלמיד שסרח.

"לא, סליחה, מבטיחה, זה לא יקרה, אני המזרון שלךְ, אני השרמוטה שתפתח ת'רגליים בכל פעם שתרצי, מבטיחה" ואף פעם לא שמעתי את אמא שלי מתחננת ככה, מקטינה מעצמה ככה בפני מישהו.

"תזכרי!" רננה הוסיפה עוד פליק, אחרון, "עכשיו תעמדי כמו כלבה מיוחמת ותחכי לי" ובזמן שאמא נעמדה כמו שרננה רצתה היא, רננה, הצמידה לעצמה את הסטראפאון עם רצועות עור שחורות והפעם ראיתי גם את התותב שאמא הולכת לחטוף, תותב רציני, ואצלי הזקפה המתוחה נמתחה עוד קצת.

רננה נצמדה אל אמא מאחור וחדרה לתוכה, לאט, אוחזת במותניה ודוחפת לה את התותב סנטימטר אחר סנטימטר אל הכּוּס ושמעתי את גניחת ההנאה החנוקה של אמא, כנראה שאם הן היו לבד היא הייתה צווחת מאושר אבל כשהיא חושבת שאני ישן בחדר למעלה ומפחדת להעיר אותי היא לא העזה, "כן" שמעתי אותה לוחשת בתשוקה כשכל התותב ננעץ עמוק בתוכה, "כן, תודה, כן, עוד, כן, זה מה שהשרמוטה רצתה, כן" וכל כן כזה מלא תשוקה ותאווה.

כשאמא גמרה פעם ראשונה החלטתי שזהו הרגע, ראו על רננה שגם היא בדרך לגמירה מפנקת אבל לה לא חיכיתי, פשוט קמתי והתחלתי לרדת, דואג שישמעו אותי!

הייתה מהומת אלוהים, מכירים את זה שמפחידים ברחוב זוג כלבים מזדווגים ונתפס להם? זה בדיוק מה שקרה לאמא מרוב בהלה, התכווץ לה ונתפס התותב רק שרננה שחררה את הרצועות ואמא השתחררה ו…"שמע ישראל, מה זה?" עשיתי את עצמי מופתע.

שתיהן עמדו המומות ולא זזו, היה מצחיק לראות את אמא כשתותב של הסטראפאון תפוס בין רגליה והיא מנסה לחלצו, "שקט!" השתקתי את אמא שניסתה אולי לתרץ, "שבו שם!" תפסתי פיקוד, כמו שתכננתי, והצבעתי על הספה הגדולה והן, כמי שכפאו שד, צייתו והתיישבו וסוף סוף אמא הצליחה לשלוף את התותב מתוכה.

שתיהן ישבו על הספה, מנסות להסתיר את הפרטיים שלהן, ביד אחת את השדיים ובשניה את הכוס, "איתי, זה לא מה שאתה חושב" רננה התנשפה.

"אוקיי," חייכתי אליה, "אז שמישהי תסביר לי מה זה כן?".

"תסבירי לו" רננה סיננה לעבר אמא בקול סמכותי כשהיא נועצת בה את המרפק.

"זה, זה, זה," אמא גימגמה והסמיקה, "זה שהיא המלכה שלי ואני ה..".

"השרמוטה שלה, שמעתי," השלמתי, מחייך, "אוקיי תמשיכי".

"אתה יודע היא הדומית שלי ואני הסאבית," אמא המשיכה כאילו מתוכנתת, "ואני חייבת לעשות כל מה שהיא מצווה עלי ואם לא היא מענישה אותי".

באותו רגע קפצה לי פתאום מחשבה, "אמא, כשמצצת לי זה בגלל שהיא ציוותה עליך?".

"כן" היא הסמיקה עוד יותר, "וגם שלחתי לה את התמונות כדי להוכיח".

"התמונות? צילמת את עצמךְ מוצצת לי?"

"אהה, כן" וראיתי מין חיוך נצחון על פניה של רננה, "זה בפלאפון" אמא הצביעה עם המרפק על הפלאפון שלה ששכב על השולחן, "אתה יכול לראות".

הצצתי, מהר מאד גיליתי את התמונות אבל היו שם עוד כמה תמונות מענינות של אמא מבצעת מטלות שהדהימו אותי, "אוקיי אמא, עכשיו תסבירי לי למה? למה את עושה את זה?" פניתי לאמא.

"זה בגלל אבא," היא הפתיעה אותי, "הוא זה שהפך אותי לכזאת, זאת אומרת הוא זה שגילה לי שאני אוהבת להיות נשלטת והוא היה המלך שלי ואחרי שהוא מת זה היה חסר לי ופעם סיפרתי לרננה והיא הציעה לי להיות המלכה שלי ו…הסכמתי, ו…אהבתי, ו…זהו, היא המלכה שלי ואני ה…".

"כן, כבר הבנתי, ואת השרמוטה שלה" קטעתי אותה בציניות וראיתי את ההשפלה על פניה, "ואת," פניתי לרננה, "את תמיד המלכה או לפעמים גם כמו אמא?".

"תמיד המלכה" היא אמרה עם חיוך גאה על פניה.

"ופעם ניסית איך זה להיות בצד השני? הצד שחוטף?"

"אהה, כן, בהתחלה הייתי סאבית של מישהו וחטפתי, אפילו הרבה, אבל מאז שאני המלכה של אמא שלך אני רק המלכה".

"ואת לא חושבת שאת צריכה לפעמים רענון, להזכר איך זה לחטוף?"

"לא!" וזה היה לא מוחלט.

"את יודעת המורה רננה," אמרתי בציניות, "שלוש שנים בסדיר הייתי לוחם, תרגלתי בלי סוף הסתערויות, כיבוש יעד מבוצר, לוחמה בשטח בנוי, מסעות אלונקה ועדיין, עכשיו, כשאני מילואימניק, קוראים לי כל כמה זמן לרענון".

לרגע שררה דממה, "את יודעת המורה רננה," ובכוונה צרפתי לה את התואר המורה, "זה שאת המלכה של אמא, זה לא מזיז לי ביצה, מצידי אם אמא אוהבת את זה ועושה את זה מרצונה החופשי," הדגשתי, "שיבושם לה, שתמשיךְ, אבל!" והדגשתי את האבל, "נתת לי רעיון," חייכתי אליה, "מה דעתך שאת תמשיכי להיות המלכה שלה אבל אני אהיה המלךְ שלךְ, את יודעת, כל מה שהמלכה עושה לשרמוטה שלה למלך מותר לעשות למלכה שלו!"

"ואם אני לא מסכימה?" שמעתי את החשש בקולה.

"אז כמה תמונות מעניינות יגיעו לבעל שלךְ ועוד כמה תמונות מעניינות יגיעו לרונית המנהלת ואולי גם בקבוצת הוואטסאפ (WhatsApp) של בוגרי המחזור שבטח יעשו שיתוף לאחים שלהם שעדיין לומדים והם יעבירו לכל התיכון, מי יודע?"

"איזה תמונות, של אמא שלךָ מוצצת?" היא ציחקקה בלעג.

"לא, אלה!" הוצאתי את הפלאפון שלי והצגתי בפניה את התמונות והסרטון שצילמתי וראיתי אותה הולכת ומחווירה עם כל תמונה נוספת שהצגתי, "את יודעת מה המורה רננה, אם אתן רוצות להתייעץ לכו למטבח ותכיני לי אספרסו, אמא תלמד אותך איך אני אוהב, יש לךְ שלוש דקות כדי לחזור עם אספרסו ותשובה או שהתמונה הראשונה נשלחת!" שיחקתי אותה קשוח.

אמא ורננה הלכו למטבח, שמעתי אותן מתלחששות אבל רעש מכונת הנספרסו מָנַע ממני לשמוע מה. "עברו שתי דקות" הכרזתי זמנים, משתדל להשמע קשוח. וכשהן יצאו מהמטבח, אמא עדיין הסתירה את הפרטיים שלה בשתי ידיה אבל אלה של רננה, שביד אחת החזיקה את כוס האספרסו ובשניה עוגית לוטוס, היו גלויים לעיניי ועכשיו יכולתי לראות בברור את שני שדיי הענק שלה, שמוטים ורוקדים בכל צעד, עם עטרות פִּטְמָה גדולות וכהות ופְּטָמוֹת זקורות ונוקשות, כהות אפילו יותר, ואת שפתי הכוס הנפוחים וכהים על רקע עור המפשעה הלבן, פרוסים ככנפי פרפר עם פס ורוד ומבריק החוצץ בינם, ומעליהם מברשת שיער הערווה המעוצבת שלה.

רננה הגישה לי את הקפה והעוגיה והתיישבה חזרה על הספה לצידה של אמא.

"נו? מה החלטת?" חייכתי לעברה של רננה אחרי ביס מהעוגיה ולגימה מהאספרסו המר, בלי סוכר, בדיוק כמו שאני אוהב.

"אהה," היא הסמיקה, "שתהיה המלך שלי אבל בתנאי," והיא הסמיקה עוד יותר, "כשבעלי חוזר אני חייבת להיות בבית!".

"וברור לך שכל מה שעשיתְ לאמא, או תעשי בהמשךְ, אני יכול לעשות גם לךְ ואפילו אם יהיה לי איזה רעיון מקורי שכמובן את תוכלי לאמץ על אמא אחר כך?" חייכתי אליה.

"ברור" היא השפילה עיניים ושוב הסמיקה.

"כולל עונשים והשפלות!" הוספתי למען הסר ספק.

"כולל," היא בלעה רוק, "ומה עם אמא שלךָ?" היא הרימה עיניים והביטה בי.

"מה איתה?" ציחקקתי, "אמא ממשיכה להיות השרמוטה שלךְ, כמו שהיא הייתה עד עכשיו, את רשאית לעשות איתה ככל העולה על רוחך, בתנאי שזה בהסכמה כמובן, אבל כידוע לךְ," וחיקיתי את אותו טון שבו היא הייתה יורדת עלינו בכיתה כשלא ידענו משהו, "שהמלכה שייכת למלך ולכן כל מה ששייך למלכה שייך גם למלךְ ועומד לרשותו!".

אמא הסמיקה, "איתי, אתה יודע, זה גילוי עריות" היא לחשה והשפילה עיניים.

"ולמצוץ לי זה לא גילוי עריות?" חייכתי אליה, "תחליטו, זאת עיסקת חבילה, הכל או לא כלום" ובצעד הפגנתי שלפתי שוב את הפלאפון שלי, "אתן רוצות שוב להתיעץ או".

"לא, אם המלכה רננה מסכימה אז גם אני מסכימה" אמא מיהרה לענות עוד לפני שסיימתי, "אבל רק כשהמלכה רננה פה, לא כל הזמן"

"ומה את אומרת? המלכה רננה" ואת המלכה רננה אמרתי בקול סרקסטי.

"שאני מסכימה." היא הביטה בי ישר בעיניים עם חיוך זימתי על פניה.

"אז נשאר עוד דבר אחד קטן" ציחקקתי, "להשבע אמונים למלך!".

"מניאק," שמעתי אותה ממלמלת לעצמה, "את זה לא עשיתי לאמא שלךָ".

"אף פעם לא מאוחר, זוכרת? כל רעיון מקורי שלי את יכולה להכיל גם על אמא," חייכתי אליה אבל האמת שקצת הופתעתי, הייתי בטוח שגם היא עשתה את זה לאמא ותכננתי להגיד לה שכמו שאמא נשבעה לה אמונים גם היא תשבע, אבל "אז כמו שהיית עושה לה," אלתרתי, "או אולי יותר טוב, למלכה שלך נשבעת אמונים?"

ראיתי אותה מחייכת, "זה היה מלךְ, לא מלכה, וכן, נשבעתי לו".

"אז כמו שנשבעת לו!" קבעתי.

האמת שהופתעתי כשהיא ירדה על ברכיה לפני, "תלמדי," היא סיננה לעבר אמא, "בקרוב מאד גם את תצטרכי להשבע לי!" והיא הביטה בי בחשש ככה מלמטה, בוחנת אותי, אבל אני שמרתי על פני פוקר, כאילו לא מדובר באמא שלי, "המלך איתי," ושמעתי את הרעד בקולה, "אני נשבעת לציית לךָ ללא תנאי, לעשות כל מה שתצווה עלי, אני מצהירה שאני עושה את זה מרצוני החופשי ולא יהיו לי כל תלונות בעתיד, ואני מאשרת לךָ להעניש אותי אם אפשל או בכל פעם שתחליט שזה מגיע לי ללא זכות ערעור, ולאות נאמנותי אני מגישה לךָ את אחורי כדי שתוכיח עלי בעלות" והיא הסתובבה כשישבנה מופנה אלי, התכופפה קדימה ונשענה על המצח, שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, פותחת בפניי את הדרך וחושפת את פי הטבעת שלה.

האמת שההפתעה שלי גדלה עוד יותר, גם אם הייתי צריך להמציא טקס השבעה לא הייתי חושב על טקס כזה, אבל כשהיא מציעה לי ככה את ישבנה, ואם הזקפה שלי שנמתחה לשיאה, לא היססתי לרגע, במהירות הורדתי את מכנסי ההתעמלות שלבשתי, ירדתי על ברכי בין רגליה, כיוונתי, והתחלתי ללחוץ.

לרגע פי הטבעת שלה התנגד אבל לחיצה חזקה, הפתח נפער והדרך נפתחה בפניי. יש שתי  דְּרָכִים  לתקוע אשה, הראשונה והאהובה עלי יותר, זה לאט, שתרגיש כל סנטימטר שנכנס לתוכה, שתתרגל ותשתוקק לעוד, והשניה מהר, בנעיצה חדה, דרך יותר כואבת, בטח כשנכנסים בתחת בלי שמן סיכה, ובדרך הזאת בחרתי הפעם כי לטעמי זאת הדרך היותר מתאימה להוכיח עליה בעלות, אחזתי חזק במותניה ובאבחת אגן חזקה תקעתי לה את כל הזין עמוק לתחת שלה, לחצתי ומשכתי אותה אלי עד ששערות ערוותי נמחצו אל ישבנה ולא יכולתי לחדור עמוק יותר.

אמא ישבה על הספה וראיתי אותה מביטה בי בפה פעור ובעיניים קרועות לרווחה כשזיינתי את רננה בתחת. כאב לרננה, הרגשתי את זה, אבל היא חרקה שיניים ולא השמיעה כל גניחה, "למי יש בעלות עליךְ?" שאלתי אותה.

"לךָ, המלך איתי" היא צווחה ושמעו את הכאב בקולה, "לךָ יש בעלות עלי!" היא צווחה משחררת את הכאב שהיה עצור בתוכה, "כן, התחת שלי לרשותךָ! תוכיח לי, תוכיח עלי בעלות" והפעם היה פחות כאב בקולה ויותר הנאה, כן, לא האמנתי אבל הסתבר לי שרננה אוהבת את מה שאני עושה לה!

זאת לא פעם ראשונה שאני מזיין מישהי בתחת, אני מכיר את ההרגשה אבל הפעם נהניתי יותר מהפעמים הקודמות, גם מהלחץ הזה סביב הזין שלי, לא הדוק מדי ולא רופף מדי, בדיוק במידה הנכונה, גם מהחום הנעים בשפשוף של הזין היוצא ונכנס בפי הטבעת המתוח סביבו, חום שנעים לי כמובן אבל לה זה יצרוב, אבל בעיקר בגלל  הידיעה שאני מוכיח עליה בעלות, על המורה רננה, זאת שכל כך פחדנו ממנה בתיכון.

העיניים של אמא עדיין היו נעוצות בי במבט מהופנט, הפטמות שלה היו כהות ובולטות, פטמות נוקשות כאבן של אשה מיוחמת, "תגידי לשרמוטה שלךְ לאונן" לחשתי לרננה.

"שמעת מה שהמלך שלנו אמר? תאונני!" רננה ציוותה על אמא, "תכניסי ת'אצבע לכּוּס ותאונני!" היא חילקה לה הוראות, "וכדאי לך מאד שהמלך ישמע שאת נהנית!" ואמא צייתה, אולי אפילו שמחה, היא פישקה חזק את הרגליים ולרגע יכולתי לראות בבירור את שפתי הכּוּס המיוחמות שלה, דחפה לעצמה אצבע והתחילה לפמפם את עצמה, לאונן.

פמפמתי בהנאה את ישבנה של רננה ולהפתעתי היא אהבה את זה, גניחות ההנאה שלה התערבבו עם אלה של אמא שלי, "כן, אתה מוכיח לי!" רננה גנחה בתשוקה, "שרמוטה, את רואה איך הוא מוכיח לי?" היא המשיכה באותו קול מגורֶה, "כן, אימא'לה, כן, אני אוהבת איך שאתה מוכיח לי!" רננה המשיכה והיה ברור שהיא בדרך לאורגזמה שלה אבל אמא הקדימה אותה, "השרמוטה גומרת!" אמא צווחה באקסטזה כשהיא מפמפמת את עצמה במהירות עם האצבע, "כן, כן! השרמוטה גומרת!" והפליא את עצמי שאמא מקפידה לקרוא לעצמה שרמוטה, "כן, כן" שתיהן התנשפו ביחד, "כן, הנה, גם המלכה גומרת" רננה צעקה.

"המלכה השרמוטה," תיקנתי אותה, "את המלכה השרמוטה שלי!" הוספתי בקשיחות.

"כן, אני המלכה השרמוטה שלךָ, הנה, המלכה השרמוטה גומרת!" והרגשתי את הרעד העובר בגופה ו…גם אני הצטרפתי, מרוקן את כל ארגז הפעולה המלא שלי עמוק בישבנה של המורה רננה.

התישבתי חזרה בכורסה שמול הספה, הזין שלי נח רפוי ומדולדל בין רגליי. סימנתי לרננה והיא התישבה על הספה ליד אמא. "לפתוח רגליים!" דרשתי מהן ושתיהן הסמיקו ופישקו, חושפות בפניי את הכּוּס שלהן, שפתיים כהות נפוחות ופס ורוד ונוצץ החוצה ביניהם, כּוּס של אשה מגורה, של שתיהן, "מה את אומרת? את צריכה רענון?" חייכתי לעבר רננה.

"כן, מאד" היא חייכה חזרה, "אני צריכה עוד הרבה רענון" היא הוסיפה בערגה, "יש עוד מקומות שישמחו לארח את הענק שלך, אתה יודע, כאלה שדורשים הוכחת בעלות".

"את יודעת, אומנם את מלכה אבל גם את, כמו אמא, צריכה סימן שאת השרמוטה שלי, יש עוד קולר?"

רננה הסמיקה והביטה באמא, "לא" אמא ענתה, מבויישת, "רק זה" הצביעה על הקולר שעל צווארה.

"יש לי בבית, אני אביא בפעם הבאה" רננה מיהרה להוסיף.

"לא טוב, צריך כבר עכשיו," התכופפתי והרמתי מהשטיח זוג תחתוני תחרה אדומים שהיו זרוקים שם, "תבחרי," חייכתי לעבר רננה, "קולר או קורונה על הראש" והצגתי בפניה את התחתונים האדומים שהיא מסרה לי, משתמש במשחק המילים הזה שקורונה זה כתר.

"קולר" היא הסמיקה.

"אז תלבישי את התחתונים על הראש של השרמוטה שלך ואת תענדי לעצמך את הקולר!".

שתיהן ישבו מולי עם רגליים פתוחות, אמא עם התחתונים האדומים של על הראש ורננה עם הקולר על הצוואר. "מבחינתי אתן יכולות להמשיך עם מה שהפרעתי לכם באמצע" חייכתי אליהן, "אבל קודם תביאי לי בירה!".

אמא רצתה לקום להביא אבל עצרתי אותה, "לא את, המלכה רננה" ורננה שלחה בי מבט לא מרוצה אבל קמה והלכה להביא.

ישבתי בכורסה, בקבוק בירה ביד, לדעתי הן לא ציפו שאני אשב ואצפה בהן אבל לי היו תכניות אחרות. "נו, תתחילו, כשהפרעתי לכן בדיוק זיינת את אמא, בדוגי" אמרתי לרננה.

לרגע רננה הביטה בי במין מבט בוחן כזה, "רגע, לפני שאני ממשיכה לדפוק את אמא שלךָ," ולרגע היא עצרה, בוחנת איך אני אגיב כי ברור שהיא התגרתה בי עם ה-אמא שלך או אולי ביקשה אישור, כי היה לי ברור למה היא מכוונת, אבל אני החלטתי לא להגיב, או אולי חוסר התגובה שלי היה האישור שהיא חיפשה כי אז היא המשיכה, "יש משהו שאנחנו צריכות להשלים" היא חייכה והתחילה להלביש לעצמה חזרה את הסטראפאון, מהדקת ומותחת את הרצועות, "אמא שלך צריכה להשבע אמונים למלכה שלה!"

ראיתי את אמא מסמיקה, לדעתי היא ידעה שזה יבוא, שרננה תדרוש ממנה להשבע לה אמונים, אבל אולי קיוותה שזה לא יקרה בפניי. "את מוכנה להשבע לי אמונים" היא פנתה לאמא.

"כן, המלכה רננה".

"מרצונך החופשי?"

"כן, המלכה רננה"

"ואת זוכרת מה את צריכה לעשות?"

"כן, המלכה רננה" והיא ירדה על ברכיה לפניה, "המלכה רננה," היא התחילה והסמיקה עוד יותר, "אני נשבעת לציית לךְ ללא תנאי, לעשות כל מה שתצווי עלי, אני מצהירה שאני עושה את זה מרצוני החופשי ולא יהיו לי כל תלונות על כך בעתיד, ואני מאשרת לךְ להעניש אותי אם אכשל או בכל פעם שהמלכה תחליט שזה מגיע לי ואני מתחייבת לא לערער, ולאות נאמנותי אני מגישה לךְ את אחורי כדי שתוכיחי עלי בעלות" ובדיוק כמו שרננה עשתה לכבודי אמא עשתה לכבודה, הסתובבה, התכופפה קדימה, שלחה ידים לאחור ופישקה חזק את פלחי ישבנה, חושפת בפנינו את פי הטבעת המכווץ שלה ומזמינה את רננה להוכיח עליה בעלות.

רננה בחרה בחדירה איטית, לדעתי כדי להתגרות בי, לתת לי לראות בבירור איך היא עושה את אמא שלי בתחת, איך היא מוכיחה על אמא שלי בעלות, אבל ההתגרות שלה רק גירתה אותי ואצלי הזין, שרק לפני רגע יָשַׁן שֵׁנַת ישׁרים בין רגליי, התרומם והזדקר, ובכל סנטימטר שהיא חדרה לתחת של אמא אצלי הוא נמתח עוד יותר.

"פאק!" אמא גנחה כשכל התותב נתקע עמוק בישבנה.

"את מתחרטת? לצאת??" רננה שאלה בלגלוג.

"לא!" אמא הזדעקה, "לא, אל תצאי! תמשיכי! תוכיחי לי שאני השרמוטה שלךְ, כן, תמשיכי, התחת שלי לרשותךְ, כן, השרמוטה אוהבת את מה שהמלכה רננה תוקעת לה, כן, תמשיכי, תוכיחי עלי בעלות".

הייתי מגורה בטרוף, לאונן לא בא לי, בא לי לדפוק! הכוס של רננה היה חסום עם הסטראפאון אבל התחת שלה היה חשוף וכאילו הזמין אז נצמדתי אליה מאחור, "תמשיכי!" לחשתי לה באוזן כשאני מכוון חזרה אל הרקטום שלה והפעם חדרתי לאט, חודר סנטימטר אחר סנטימטר וכשכל הזין היה נעוץ בישבנה, חיבקתי אותה, חפנתי את שדיה הענקיים בידי והתחלתי ללוש, "תמשיכי, תדפקי את השרמוטה שלך אבל בקצב שלי" לחשתי שוב והתחלתי לפמפם לה את התחת והיא התאימה את תנועותיה לאלה שלי, אני יוצא והיא אחריי, אני דוחף לה והיא מכניסה לאמא, זיון משולש ומסתבר שבזיון משולש גומרים מהר, כולנו, רק שאני גמרתי פעם אחת והן הרבה.

הספיק לי לאותו ערב, היו לי עוד רעיונות אבל החלטתי לשמור אותם לפעם הבאה, הייתה לי גם דילמה, אם לעשות את אמא או לא? אתם יודעים, נכון שאמא שתקה אחרי שאמרתי לה שהיא זאת שמצצה לי אבל עדיין יש הבדל בין מציצה וזיון ורציתי לחשוב על זה לפני שאני עושה את הצעד שממנו אין חזרה, אז החלטתי לפרוש, "אני הולך לישון" הודעתי להן, "ואת," הצבעתי על רננה, "תתכונני, מחר, אחרי שבעלך יֵצֵא לעבודה אני אקרא לך ואני רוצה שתתיצבי מייד כשאתְ ערוכה ומוכנה לשרת את המלך שלך," חייכתי אליה, "ועכשיו, מצידי, אתן יכולות להמשיךְ במשחק שלכן" ורננה לא ביזבזה זמן וכשאני אספתי את הבגדים שלי היא ציוותה על אמא "רגלי!" ואמא נעמדה על ארבע לידה, נצמדת ומתחככת ברגל שלה והדבר האחרון שראיתי לפני שיצאתי זה את רננה עונדת לה את הקולר שהורידה מעצמה, מחברת את הרצועה ומתחילה לטייל אתה בחדר.

לקח לי זמן להרדם למרות שסגרתי את הדלת ולא שמעתי אותן, הדילמה עם אמא הציקה לי. למחרת אמא ואני התנהגנו כאילו כלום לא קרה אתמול, גם לא כשנפגשנו לארוחת הבוקר למרות שהיה ברור שעדין מציק לה שם במקום שרננה הוכיחה בה בעלות.

כל היום אמא הייתה עסוקה בשיחות הזום עם המטופלים שלה, נראה לי שמהקורונה נהייתה לה יותר עבודה, ואני חילקתי את יומי בין ריצה על המסלול, אופני הספינינג והסתגרות בחדר וקריאת ספורים ארוטיים על משחקי שליטה וגילוי עריות, מחפש רעיונות, ותתפלאו כמה סיפורים כאלה יש שמשלבים בינם, אבל הדילמה שלי לגבי אמא נשארה עדיין לא פתורה.

ארוחת צהרים הכנתי לעצמי, מנה חמה ופיצה קפואה ושפריץ, יין לבן עם סודה קרה, אבל בערך בשש בערב אמא הזמינה אותי לארוחת ערב שהכינה, הארוחה האהובה עלי, סלט ירקות קצוץ דק עם בצל ופטרוזיליה מתובל בשמן זית מיץ לימון ומלח וחביתה עין לא הפוכה משתי ביצים.

אכלנו ושתקנו, כאילו הגננת עומדת מעלינו ומזכירה לנו ש'אין מְשִׂיחִים בשעת הסעודה' עד שאמא החליטה לשבור את הדממה עם "איתי, אני יכולה לבקש ממך משהו?" בקול קצת מובך.

"תמיד" חייכתי אליה.

"אבל קודם אני אסביר".

"אני מקשיב".

"אני אחסוך ממךָ את כל הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי זה אבל כשמכאיבים לי, אתה יודע עונשים ויותר מזה השפלות, הגמירות שלי הן של הביוקר, הכי עוצמתיות, לטובה כמובן, למשל אתמול, כשקראת לי 'שרמוטה', גמרתי!" היא הסמיקה, "רק מזה שקראת לי ככה, גמירה טובה כזאת" היא חייכה באושר.

"אוקיי, הבנתי, אז מה הבקשה?".

"אהה," היא שוב הסמיקה, "אני רוצה גם, אתה יודע, שתעשה לי מה שאתה עושה לרננה, הכל, בלי הנחות, הכל-הכל, הכי משפיל וכואב, אבל רק כשאנחנו בסֶשֶׁן איתה!" היא הוסיפה במהירות, "רק כשהיא המלכה שלי ואתה המלך שלה, לא כשאנחנו לבד!".

הבטתי בה, יושבת מולי בעיניים מושפלות ומסמיקה, "את בטוחה?"

"בטוחה" והפעם היא הביטה לי ישר בעינים, "בלי הנחות, כמו שרמוטה, בכל חור שתבחר ו…" היא היססה לרגע, "רננה אמרה אחרי שהלכת שהיא שמחה שתמשיך לרענן אותה ו…" שוב היא עצרה, מהססת, "ותודה שהשארת אותנו לבד, הייתי צריכה את זה" ומשום מה הייתי נבוך מדי כדי לשאול מה זה בדיוק הזה שהיא מדברת עליו?

ראיתי את בעלה נוסע, חיכיתי כמה דקות, שתתארגן, וצילצלתי אליה, היא ענתה מייד, כאילו חיכתה לשיחה שתבוא עם הפלאפון ביד. אמא מיהרה להכין בסלון את הקולר שלה עם הרצועה ואת הסטראפאון.

רננה הגיעה עם עוגה שאפתה, כולם פתאום התחילו לאפות בקורונה הזאת, ואמא אמרה שהיא תכין לנו קפה. הן רצו לשבת בסלון אבל אני העדפתי את שולחן האוכל, היו לי תכניות לגביו.

נתתי לרננה לסיים את הקפה והעוגה שלה והתחלתי, "זוכרת את המשימה שהטלת על אמא? למצוץ לי" שאלתי, מחייך לעברה, "יש לי את התמונות של אמא מוצצת לי מתחת לשולחן הזה אז חשבתי שאולי כדי להשלים את האוסף נצלם גם אותך מוצצת לי, אמא תכנס אתך ותצלם שלא יהיה לך קשה" מסרתי את הפלאפון שלי לאמא.

רננה הסמיקה. "כן אדוני המלך" היא קמה ורצתה להכנס מתחת לשולחן אבל עצרתי אותה, "לא ככה, עירומה, תתפשטי!".

לרגע רננה הביטה לעבר אמא במבט רומז כזה, "שרמוטה שלך," אמרתי בקול אדיש, "את תמיד יכולה להגיד לה להתפשט" חייכתי אליה וזה בדיוק מה שהיא עשתה, הורתה לאמא להתפשט ורק כשאמא הייתה עירומה גם היא התפשטה.

התרוממתי מעט בכסא ועזרתי לה להוריד לי את המכנסיים והתחתונים, פישקתי רגליים והרגשתי איך היא נכנסת ביניהם ומתחילה ללקק לי את הזין והביצים ומה שעמד נעמד עוד יותר, עוד כמה ליקוקים חרמניים ורננה הכניסה את הזין המתוח לפה והתחילה למצוץ לי, "את מצלמת" שאלתי.

"כן" אמא ענתה ושמעתי את החרמנות בקולה, "הרבה" היא הוסיפה בקול מתנשף והיה ברור שהיא מְגוֹרֶה. אחזתי בראשה של רננה וקבעתי את הקצב, מושך את ראשה ומכניס את כל הזין עמוק לגרונה ומשחרר.

רננה ידעה למצוץ, מוצצת, שואבת, משחקת לי בביצים, לרגע מוציאה מהפה, מלקקת ליקוק תאוותני שמתחיל בביצים ונגמר בעטרה המתוחה ושוב מכניסה ומוצצת. הרגשתי איך אני מתקדם לעבר היעד המיוחל, "אני רוצה שתבלעי!" הודעתי לה והיא גרגרה 'כן' חנוק בתשובה, "הנה" גנחתי, "את מצלמת?" שאלתי שוב, מוודא.

"כן" אמא ענתה בקול מיוחם עוד יותר, אין ספק שלראות ככה את רננה מוצצת לבן שלה גירה אותה ברמות.

"הנה" אחזתי חזק בראשה של רננה, "קחי!" גנחתי בתאווה והצמדתי את פניה אל ערוותי, מכניס את הזין הכי עמוק שאפשר לגרונה, "קחי! יא-מוצצת!" צווחתי ויריתי מטח ראשון של זרע גברי סמיך וחמים במעמקי גרונה ולרגע עזבתי את ראשה, נותן לה לבלוע, לנשום, ושוב הצמדתי ויריתי מטח שני של שפיך רענן והרגשתי את שרירי גרונה מתכווצים ובולעים, "קחי!" יריתי גם מטח שלישי, קטן  יותר והרגשתי איך הזין שלי מתרכך בגרונה ושיחררתי, עזבתי את ראשה ושמעתי אותה נושמת נשימה עמוקה.

אמא יצאה ראשונה ומסרה לי את הפלאפון, הבטתי בתמונות שהיא צילמה, אמא לא חסכה, היא גם יודעת לצלם, ראו שם הכל, כולל את טיפות השפיך בזווית פיה ואיך היא אוספת עם הלשון טיפות משפתיה ובולעת אותם.

כשרננה יצאה מתחת לשולחן חיוך נהנתני היה מרוח על פניה, "תנקי" סימנתי לה על טיפת שפיך שנזלה והיא ניקתה וליקקה, בולעת, כאילו חבל לה על כל טיפה.

עברנו לסלון. אמא מיהרה לענוד לעצמה את הקולר וחיברה לו את הרצועה שהשתלשלה בין שדיה. "איפה שלךְ?" פניתי לרננה. לרגע היא הביטה בי באותו מבט כועס שהייתה מביטה בנו בכיתה ואז שלפה את הקולר שהביאה בתיק הקטן שלה וענדה לעצמה. "והרצועה?" חייכתי אליה. שוב היא שלחה בי את אותו מבט לפני שהוציאה את הרצועה וחיברה לה אותה שהשתלשלה ונחה בין שדיה הענקיים.

"אוקיי המלכה רננה," ניגשתי אליה ושיחררתי את הרצועה מהקולר, לקחתי את הרצועה איתי והתיישבתי על הכורסה הגדולה, "אמא שלי לרשותך," הִתְרַוַּוחְתִּי ומתחתי רגליים, מחייך, ובכוונה אמרתי אמא שלי, "את יכולה להתחיל בסֶשֶן שלכן".

"אתה מתכוון ש…?" היא שאלה בהיסוס.

"משהו לא ברור?" חיקיתי את הטון שבו היא הייתה שואלת אותנו את אותה שאלה בכיתה, "אמא שלי לרשותךְ, תחשבי שאני לא פה ותראי לי את המיטב ממה שאת יודעת לעשות לה" ציחקקתי.

"הכל? כל מה שאני רוצה?" ועדיין היה צליל היסוס.

רננה הרימה לי להנחתה, את מה שתכננתי לעשות אחר כך עשיתי עכשיו, "המלכה רננה, על הברכיים שלי!" סימנתי לה לשכב על ברכיי ולא הייתי צריך להסביר לה איך ולמה. ראיתי את העלבון על פניה כשהיא נשכבה, שדיה הענקיים נמחצים אל ירכי וישבנה מונח לפני. סידרתי אותה שלא תיפול, דואג תוך כדי כך שתפשק רגליים, ו…"כשהמלךְ," הפלקתי לה פליק ראשון על הישבן, "אומר," הפלקתי לה שוב, חזק, פליק מצלצל, "להתחיל," הפלקתי בפעם השלישית והפעם גם החלקתי עם האצבע בין שפתי הכוס שלה, מרגיש עד כמה היא רטובה שם בטוטה, "בסשן," הפלקתי שוב ושוב בדקתי לה שמן, "מתחילים!"  הוספתי עוד פליק חזק, "זה,", "ברור!?!" הפלקתי לה פעמים והוספתי עוד בדיקת שמן יסודית, כזאת שכל האצבע חדרה לכּוּס הרוגש וגועש שלה.

"ברור המלך איתי" היא צווחה ושפשפה את ישבנה הכואב.

"אז קומי תתחילי!" והרגשתי איך הזין שלי, שרק לפני רגע גמר, מתעורר ונעמד מחדש.

הפעם היא לא חיכתה, "רגלי!" היא ציוותה על אמא ואמא ירדה על ברכיה לצידה, נצמדת, והחזיקה את קצה הרצועה בפיה וברגע שרננה לקחה ממנה את קצה הרצועה היא ירדה על ארבע לצידה, מנענעת את ישבנה בשמחה, ורננה התחילה להוביל אותה לטיול בחדר.

לא סתם הפלקתי לרננה, כבן של פסיכולוגית שערתי שהיא תרצה להחזיר לי, לנקום בי על ההשפלה שלה וברור שלהפליק לה ככה לעיניי הסאבית שלה זאת השפלה עבורה, והרי זה מה שאמא אמרה שהיא אוהבת שישפילו אותה, שיכאיבו לה, ואין לי ספק שזה בדיוק מה שרננה הולכת לעשות לה, להשפיל, ויותר מזה, אין לי ספק שמול העיניים של הבן שלה זאת השפלה כפולה ומשולשת.

צדקתי. רננה הובילה את אמא לעבר ערימת הבגדים שלהן, לרגע נראה שאמא נעצרה, אני לא יודע אם בכוונה או במקרה, אבל לרננה זה הספיק, "כלבה רעה" היא הפליקה לאמא על פלח ישבנה, "המלכה כועסת" היא שלפה את התחתונים של אמא מתוך הערימה והלבישה לה אותם על הראש, "בואי!" היא הובילה את אמא על ארבע לעבר הספה והתיישבה עליה, "על הברכיים שלי!" רננה ציוותה בקול קשוח ואמא מיהרה לשכב על רגליה של רננה כשישבנה מונח לפניה ורגליה מפושקות מעט. "כשהמלכה," רננה סטרה לאמא על פלח ישבנה הלבן, סטירה חזקה ומצלצלת, "הולכת," הוסיפה סטירה לפלח הישבן השני וברור שהיא מחזירה לי דרך אמא על מה שעשיתי לה, "לא," חזרה לראשון וסטרה, מטביעה סימן אדום על רקע העור הלבן, "עוצרים," חזרה לשני וסטרה, "אותה." והפעם המכה הייתה מכוונת היטב, פוגעת הישר בשפתי הכּוּס של אמא שגניחת כאב נפלטה לה, "זה", "ברור", "לךְ?!?" הפליקה עוד שלוש פעמים והביטה לעברי, מחכה לתגובה שלא באה או אולי כן, עמד לי, תותח, הייתי עירום ולא הסתרתי והיא ראתה את זה, ראתה וחייכה, 'מישהי הולכת לשלם על החיוך הזה' חלפה המחשבה בראשי.

"ברור לי, המלכה רננה" אמא צרחה, "אני מצטערת, זה לא יקרה שוב" היא המשיכה, "אני מודה למלכה רננה שמחנכת אותי".

"שרמוטה," וראיתי את החיוך הזימתי על פניה של רננה ואיך האצבע שלה בודקת לאמא שמן, "את אוהבת כשאני מחנכת אותך?".

,כן, המלכה רננה"

"למה?"

"כי זה מחרמן אותך, המלכה רננה" התשובה של אמא הפתיעה אותי.

"ומה אני עושה לשרמוטה שלי כשאני מתחרמנת?" והאצבע שלה פמפמה במהירות בכּוּס של האמא שלי.

"דופקת אותה, המלכה רננה" ושמעתי את השמחה בקולה של אמא.

"ואיך אני הכי אוהבת לדפוק את השרמוטה שלי?" רננה ציחקקה.

"כשהשרמוטה נשענת על הקיר, המלכה רננה"

"אז למה את מחכה?" היא הפליקה לה שוב, מזרזת אותה, "שם, על הקיר ההוא" היא בחרה בקיר שבו אוכל לראות הכי טוב איך היא מפמפמת אותה.

אמא ניגשה ונצמדה עם הפנים לקיר, "השרמוטה מבקשת רשות להשען על הקיר" היא הכריזה וכשרננה אישרה לה היא מדדה שניים או שלושה צעדים לאחור, נעמדה בפישוק רחב, התכופפה קדימה ב-90 מעלות, מתחה את ידיה קדימה ונשענה על הקיר בכפות ידיה, "השרמוטה מזמינה את המלכה רננה לדפוק אותה" היא הכריזה.

אהבתי את העמידה הזאת, הישבן בולט לאחור, הדרך לשני החורים פתוחה, רק צריך לבחור לאיזה להכנס, והשדיים תלויים מתחת, מתנדנדים. רננה הלבישה לעצמה את הסטראפאון, ניגשה ונצמדה לאמא מאחור, כיוונה בידה את התותב ובנעיצת אגן חזקה השחילה את אמא, בכּוּס, אחזה חזק במותניה והתחילה לדפוק אותה בתנועות ארוכות וחזקות, יוצאת כמעט עד הסוף ונועצת חזרה בחוזקה, מרעידה את גופה ומרקידה את שדיה.

אמא לא הייתה צריכה הרבה לפני שהיא גמרה בפעם הראשונה, מכריזה על זה בקול, מודה לרננה ומבקשת עוד, אחרי הפעם השניה של אמא גם רננה גמרה, היא לא הכריזה אבל שפת הגוף שלה סיפרה את זה במקומה, הטוב בסטראפאון זה שהתותב לא מתרכך כשגומרים ורננה המשיכה, מדהירה את אמא לעוד שתי גמירות עוצמתיות ורק אז הודיעה שגם היא גומרת, גמרה ויצאה, משאירה את אמא ותאוותה בידה סנטימטר לפני שהיא מגיעה לקו הגמר, לגמירה החמישית שלה.

עמד לי כמו טיל לשיגור חלליות לירח וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות, "המלכה רננה," פניתי אליה בקול מתנשא, "אני חרמן ואת יודעת מה בא לי לעשות כשאני חרמן?"

היא לא טיפשה רננה, היא הבינה מייד, "לדפוק אותי"

"כן, לדפוק אותך, לדפוק את המלכה השרמוטה שלי," ציחקקתי, "ואיך אני רוצה לדפוק את המלכה השרמוטה שלי?"

"נשענת לקיר?"

"כן, לדפוק את המלכה השרמוטה שלי כשהיא נשענת לקיר, עם כל הטקס כמובן!" הוספתי בקול תקיף.

רננה ניגשה אל קיר אחר, לא זה שאמא נשענה עליו אבל לי זה לא היה אכפת, נצמדה עם הפנים לקיר והכריזה "המלכה מבקשת רשות להשען על הקיר".

"המלכה השרמוטה!" תיקנתי אותה, "תנסי שוב!" ושוב חיקיתי אותה איך שהיא הייתה אומרת לנו כשטעינו.

"המלכה השרמוטה מבקשת רשות להשען על הקיר" ושמעתי את העלבון בקולה.

"המלך מרשה".

בדיוק כמו אמא גם רננה מדדה שני צעדים לאחור, נעמדה בפישוק רחב, התכופפה קדימה ב-90 מעלות, מתחה את ידיה קדימה ונשענה על הקיר בכפות ידיה, "המלכה השרמוטה מזמינה את המלך לזיין אותה".

נצמדתי מאחוריה, כיוונתי בידי את הזין המתוח אל בין שפתי הכּוּס והרגשתי עד כמה היא רטובה שם, מיוחמת, לחצתי מעט, שלא יברח, אחזתי חזק במותניה והתחלתי לדחוף לה, לאט, לא ממהר, מחדיר לתוכה סנטימטר אחר סנטימטר את כל ה-18 סנטימטר של הזקפה הגברית הנוקשה שלי עד שכל הזין היה תקוע בתוכה והתחלתי לזיין אותה.

הכּוּס של רננה היה חם ומשומן, אני לא יודע אם זה בגללי או תוצאה מהזיון שהיא זיינה את אמא שלי אבל לא היה אכפת לי, נהניתי, וזה מה שהיה חשוב לי. "את יודעת, את זיון טוב" לחשתי לה, גחנתי מעליה והתחלתי לשחק בשדיים הענקיים, "את יודעת איך קוראים לך התלמידים שלךְ?" שאלתי אותה באירוניה.

"הפרה" היא הפתיעה אותי.

"ואת יודעת למה?"

"בגלל השדיים שלי"

"העטינים" תיקנתי אותה, "בגלל העטינים שלך, אז תגידי לשרמוטה שלך שתכנס מתחתיך ותמצוץ לך אותם"

"שמעת את המלך" רננה גערה בה.

"לא ככה, תגידי לה בפרוש מה לעשות"

"שרמוטה, תכנסי מתחתיי ותמצצי לי ת'ציצים!"

"ת'עטינים, תמצצי לי ת'עטינים!" תיקנתי אותה שוב.

"שרמוטה, תכנסי ותמצצי ת'עטינים שלי!"

אמא נכנסה והתחילה למצוץ לה את הציצים והרגשתי בהתכווצויות בשרירי נרתיקה, ההוכחה שזה מחרמן אותה. נתתי לה למצוץ לה את שני הציצים לפני שלחשתי לרננה, "עכשיו תגידי לה ללקק לך ת'טוּטָה!"

"כשאתה שם?" היא שאלה בהפתעה.

"כשאני שם" הפלקתי לה על פלח ישבנה.

"שרמוטה, תלקלקי לי ת'טוּטָה" ונראה לי שהיא דווקא שמחה.

אמא ליקקה, הרגשתי את זה, בכל ליקוק שלה לאורך שפתי הכּוּס היא גם החליקה לאורך הזין שנכנס ויצא בכּוּס של רננה וזה ריגש אותי, חפנתי את שדיה של רננה וצבטתי לה בפטמות הקשות כאבן, שרירי הכּוּס שלה התכווצו בחוזקה, מחבקים את הזין המחליק בתוכם, "כן!" היא צרחה, לא שולטת בעצמה, "כן, הנה! המלכה השרמוטה גומרת!" והתפלאתי שהיא לא שכחה לקרוא לעצמה ככה, "כן, הנה! עכשיו! הפרה גומרת, כן, שחק לפרה שם, תמזמז לפרה ת'עטינים שלה, כן, הנה, עכשיו, הנה, עכשיו, עכשיו! עכ-שיו!" היא גמרה בסערה, מתנשפת ואני הצטרפתי אליה, גומר בצרור אחד ארוך את כל המחסנית המלאה שלי, מחליף מחסנית וגומר עוד אחת ואחריה עוד אחת ורק אז, כשהזין שלי התרכך והחליק מתוכה, זזתי צעד אחורה, טפחתי בחוזקה על פלח ישבנה ו…"את זיון בן-זונה" ציחקקתי, "שמחתי לחגוג בטוּטָה-מבסוטה שלךְ" הוספתי בלגלוג.

התישבתי על הכורסה. כדי להעמיד לי מחדש נתתי לרננה להמשיך בסשן שלהם. רננה התישבה על הספה מולי, פתחה רגליים ולרגע נתנה לי להנות ממראה טיפות השפיך שלי שמטפטפות מחריץ הכּוּס שלה ו…"שרמוטה, בואי תפנקי אותי!" היא פקדה על אמא שלי, "בואי תלקקי את הצוף שהבן שלך השאיר בי" היא הצביעה על הכּוּס שלה.

אמא לא היססה לשניה, היא ירדה על ברכיה בין רגליה של נעמה, קברה את ראשה בין רגליה והתחילה לפנק אותה, ללקק ולמצוץ את אותו קוקטייל משותף שלי ושלה שמילא את הכּוּס של רננה ולפי מצמוצי השפתיים הקולניים של אמא היא אפילו נהנתה מזה.

גם רננה נהנתה, ראיתי את הפטמות שלה הולכות ומתקשות, הראש שלה נטה לאחור והיא עצמה את עיניה, גניחות ההנאה שלה מילאו את החדר, גניחות הנאה קולניות ומילות הדרכה לאמא מה לעשות עם הלשון כדי שהפינוק יתעצם.

לא הייתי צריך הרבה כדי שיעמוד לי מחדש, ההצגה הכי טובה בעיר הרימה עמוד מתח גבוה רציני בין רגליי, רוטט ומוכן לפעולה. "שרמוטה," פניתי לאמא, "תביאי לי בירה!".

ידעתי שאני עושה לה דילמה, לעזוב את המלכה שלה באמצע או להמשיך, קיוויתי שהיא תבחר בדרך הנכונה, לצרכיי כמובן, לרגע ראיתי אותה מהססת, מתלבטת, ובסוף היא אכן בחרה בה והמשיכה לפנק את רננה.

קמתי ונעמדתי מולן, ידי משולבות על החזה בעמידה מאיימת, "המלכה השרמוטה!" רעמתי בקולי, "את יודעת למה השרמוטה שלך לא צייתה לי?".

"כי היא מפנקת אותי" היא חייכה לעברי, מתגרה.

"כי היא לא נשבעה לי אמונים! לכן היא מרשה לעצמה לא להקשיב למלך שלה", עצרתי לרגע וראיתי את הרעד העובר בגופה של אמא והחיוך על פניה של רננה שלדעתי ניחשה מה הולך לקרות, "תגידי לשרמוטה שלךְ להשבע לי! עכשיו!!".

"שמעת מה המלך אמר" רננה ציחקקה.

"לא ככה, תעשי לי כבוד!" נזפתי בה.

"שרמוטה שלי, תשבעי אמונים למלך שלךְ!" היא פקדה על אמא.

הפעם אמא צייתה, במהירות, היא קפצה וכרעה על ברכיה מולי, "אדוני המלך איתי," היא התחילה ושמעתי את הרעד בקולה, "השרמוטה נשבעת לציית לךָ ללא תנאי, לעשות כל מה שתצווה עליה, השרמוטה מצהירה שהיא עושה את זה מרצונה החופשי ולא יהיו לה כל תלונות בעתיד, והשרמוטה מאשרת לךָ להעניש אותי אם תפשל או בכל פעם שהמלך יחליט שזה מגיע לה ללא זכות ערעור, ולאות נאמנותָה השרמוטה מגישה לךָ את התחת שלה כדי שתוכיח עליה בעלות" והיא הסתובבה כשישבנה מופנה אלי, התכופפה קדימה ונשענה על המצח, שלחה ידים לאחור ופישקה את פלחי ישבנה, פותחת בפניי את הדרך וחושפת את פי הטבעת שלה.

"לא פה! על השולחן!" ואמא מיהרה ונעמדה באותה עמידה על שולחן הסלון הנמוך והפעם התחת שלה היה בדיוק בגובה הזין שלי אז כיוונתי, אחזתי חזק במותניה ובמכת אגן אחת חזקה קברתי את כל הזין המתוח עמוק בישבנה, קברתי והתחלתי לדפוק, לזיין לאמא את התחת.

"למי יש בעלות עליךְ?" שאלתי את אמא אחרי כמה פמפומים חזקים וסטרתי על פלח ישבנה.

"לךָ, המלך איתי" אמא צרחה, "לךָ יש בעלות עלי! כן, התחת שלי לרשותךָ! מתי שתרצה", היא התנשפה, "והמלך איתי, השרמוטה מתנצלת, השרמוטה הייתה טיפשה, השרמוטה הייתה צריכה לרוץ ולהביא למלך את הבירה שביקש, השרמוטה יודעת שמגיע לה עונש!".

התכופפתי מעליה, תפסתי לה בפטמות וצבטתי, חזק! עד שהיא צרחה "איי!" של כאב, "זה יקרה שוב?" המשכתי לצבוט.

"לא המלך איתי," היא התנשפה, מנסה להסתיר את הכאב, "מבטיחה, השרמוטה הבינה, זה לא יקרה שוב, נשבעת" היא כמעט בכתה ו…לא הייתי צריך הרבה כדי לגמור, הייתי מגורה בטרוף, המחשבה שזאת אמא שאני מזיין בתחת עוד הגבירה את הגירוי ואם זה לא מספיק גם רננה ישבה מולי, הביטה ואוננה במרץ אז גמרתי, השפרצתי, רוקנתי את הבקבוקים שלי עמוק בתחת של אמא ו…שלוש גמירות מפנקות הספיקו לי לאותו ערב, זכרתי את מה שאמא אמרה לי והחלטתי להשאיר להן זמן גם למשחקים הפרטיים שלהם. "תישני טוב, שיהיה לך כוח" חייכתי אל רננה, "כי מחר אני אקרא לךְ לחגיגה חדשה" הסברתי כשאני מוסיף תנועת יד גסה שלא השאירה ספק לאיזה חגיגה אני מתכוון, "ועכשיו אני אשאיר אתכן להמשיך בחגיגות שלכן", אספתי את בגדיי ועוד לפני שהספקתי לצאת אמא כבר עמדה נשענת עם הציצים על שולחן הסלון כשהיא מפשקת חזק את פלחי ישבנה והתכוננה לחטוף מרננה מאחור.

תכננתי למחרת הרבה אבל בסוף לא קרה כלום, זאת אומרת קרה הרבה כי למחרת רננה התקשרה והודיעה שהתקשרו אליה מהשב"כ והודיעו לה שהיא שהתה ליד חולה קורונה מאומת והיא חייבת להכנס לבידוד ו…הכל נעצר! לפחות עד שהיא תשוחרר מהבידוד.

 

להמשך >>>

5 מחשבות על “סחיטה בצל הקורונה”

    • גדוול מאוד , וגם מעמיד גדול מאוווד ….

      דפנה , מה יותר "הדליק" אותך ?
      הסשן של רננה עם אמא של איתי ?
      או העניין שאיתי בסוף זיין את אמא שלו ?

      הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)