זריחה אל מול הרי מואב – חלק שלישי

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

<<< לחלק הקודם  

ביום שני בבוקר באתי לאסוף אותה, מוקדם בבוקר, להפתעתי, למרות השעה המוקדמת, אמא שלה ליוותה אותה החוצה, מסתכלת עליי במין מבט מוזר, לבסוף נופפה לשלום ונסענו.

הסתבר שאמא שלה חזרה ביום ראשון בצהרים, אבא שלה המשיך לכמה פגישות עסקים בניו-יורק ויחזור רק ביום שישי, "אמא שלי תתקשר אליך" הפתיעה אותי בדרך, "משהו עם הביטוח, לא הבנתי בדיוק אבל חסר משהו או משהו לא נכון, לא רציני, בטח תסדרו את זה בפלאפון".

עצרנו במצפה המכתש, "ארוחת בוקר" הודעתי והתיישבנו על שמיכה שפרסתי, נשענים על אבן גדולה, אוכלים לחמניה עם גבינה צהובה, מלפפון לא מקולף ושותים שוקו קר, כמו אז, כמו בפעם הראשונה שנפגשנו, אוכלים ומשקיפים על הנוף המדהים של המכתש.

אחר כך עשיתי תה צמחים על גזיה קטנה, שותים מכוסות קטנות בלגימות רעשניות, ממצמצים בשפתים בהנאה.

טליה ליטפה את הבליטה שצמחה במכנסיי, ככה זה, כל פעם שהיא יושבת לידי נעמד לי, תגידו אהבה, תגידו סתם חרמנות, אבל ככה זה.

"בוקר טוב גבר" אמרה ספק לי ספק לזין המתוח שלי "אני רואה שאתה שמח לקראתי" המשיכה בחיקוי של השכנה הרומניה, "אוי" נאנחה "כמה הייתי רוצה אותך עכשיו בתוכי".

רציתי לגעת בה אבל היא ברחה "לא! קיבלתי!"

"מה?"

"קיבלתי, ווסת, אתמול, הקדים"

"מניאקית, תראי אותו" הצבעתי על הזין המתוח "מה אני אעשה איתו?".

"תעשה ביד" צחקה בקול "בעצם יש לי רעיון יותר טוב, תשכב על הגב".

נשכבתי, לא בדיוק מבין מה היא הולכת לעשות.

טליה פתחה את מכנסיי ושלפה את הזין העומד מהתחתונים, שפשפה אותו בעדינות ואז התכופפה לעברו ונישקה אותו, נשיקה ראשונה קטנה ואחרי עוד אחת, יותר רטובה, ועוד אחת.

"חשבתי שאת לא" נדהמתי אבל היא לא נתנה לי לסיים.

"שתוק טמבל! לא טוב לך?".

"טוב".

"להמשיך?".

"כן".

"תבקש".

"תמצצי לי".

"ואיפה מילת הקסם?".

"תמצצי לי, בבקשה" חיכיתי שהיא שוב תנשק את הזין שלי ורק אז הוספתי בשקט "מניאקית".

טליה צחקה והתחילה לרדת לי, הכניסה את הזיין שלי לפיה ומצצה בתאווה, מכניסה את כולו עמוק לגרונה ומוציאה, משפשפת אותו בעדינות בשיניים, ראשה עולה ויורד כשהיא מכניסה ומוציאה את הזיין לפיה, מוצצת בקול.

"אני רוצה לראות את הציצי שלך" התפנקתי והיא הפסיקה לרגע, הורידה את חולצת הטריקו, פתחה את החזיה והורידה גם אותה, "יפים?" הציגה לי אותם מול העיניים ובלי לחכות לתשובה חזרה למצוץ.

שכבתי על הגב, ידיי מאחורי הראש, מרימים אותו מעט, והסתכלתי על טליה, פלג גופה העליון חשוף והיא מוצצת לי, שוב מוציאה ומכניסה, שוב ראשה עולה ויורד אבל הפעם גם שדיה קופצים, מדליקים אותי עוד יותר.

"אני גומר" הודעתי בקול אבל היא רק המשיכה, מלטפת את הזיין עם הלשון, "תזהרי, אני גומר!" הזהרתי שוב אבל לה לא היה אכפת "תזהרי אני משפריץ!" הזהרתי בפעם האחרונה ולא יכולתי להתאפק יותר, השפרצתי לה בפה.

ירדנו במעלה עקרבים, מנצלים את הימים האחרונים שהדרך עדיין פתוחה, אומנם הכביש משובש אבל בשביל מה יש לי רכב 4 על 4, קצת מסוכן, ביחוד כשטליה יושבת לידי בחולצת טריקו שאין כלום מתחתיה, "ככה הולכים בחצבה" הסבירה כשהתלבשנו והיא לא לבשה חזייה, חולצה רחבה, "כי אסור שם לגרות" הסבירה, שנמתחה כשחגורת הבטיחות נלחצה אל בין שדיה, השדיים שלה קופצים מכל אבן שעליתי עליה והפטמות שלה עמדו זקורות, בולטות מהבד המתוח שמשפשף אותן.

"נו נהנתָ?" שאלה

"ממה?" עשיתי את עצמי לא מבין.

"שמצצתי לך, יא מניאק".

לא הייתי צריך לענות, החיוך על פני הסגיר אותי, חיוך של חתול ששתה את כל השמנת.

"מניאק, אתה יכול להגיד שנהנית, זה לא בושה"

"נהניתי, ועוד איך נהניתי, מציצה דה לוקס, ועוד בסוף" עצרתי לרגע "למה אמרת שאת לא יודעת למצוץ".

"לא אמרתי שאני לא יודעת, אמרתי שאני לא אוהבת".

"אז מה קרה?".

"לא טוב?" ענתה בשאלה משלה.

"מצוין, אבל אמרת ש…".

"אולי אתה לא זוכר אבל אמרתי לך כבר אז שאולי עם האביר על הסוס הלבן" קטעה אותי, "ולדעתי מצאתי אותו, את האביר, אומנם על מיצובישי האנטר כסופה, לא סוס לבן, אבל"

"אז את מסכימה?" שאלתי בהתלהבות, קוטע אותה באמצע, פתאום כל כך רציתי לשמוע שכן.

"תזדיין בסבלנות" נישקה אותי על הלחי, "תן לי את הקצב שלי, בבקשה".

"אתה אוהב אותי" שאלה אותי טליה כשהגענו לחצבה, עומדים מחובקים אחרי נשיקה צרפתית ארוכה וראשה מונח על כתפי.

"מאד"

"גם אני" שתקה רגע, נצמדת יותר חזק, והמשיכה לשאול "אפילו שלא נתתי לך תשובה??".

"אפילו".

"אני מתה עליך" השתפכה "אני רוצה אותך רק שלי, הכל, עד הסוף" המשיכה בקול מתפנק "תגיד לי שתתגעגע אליי?".

"מאד, כבר אני מתגעגע" לחצתי את הזיין שלי שהתעורר לחיים לעברה, נותן לה להרגיש.

"מניאק! גם אני, בלילה תשכב, תחשוב עליי ואם אתה אוהב אותי באמת… תעשה ביד! כמו שסיפרת לי, אני מרשה לך".

לא התאפקתי עד הלילה, כבר באזור המנוחה הראשון עצרתי, הייתי לבד, יצאתי מהאוטו, עמדתי עם הגב לכביש, כאילו להשתין, ושפשפתי, עשיתי ביד, הראש הסתובב לי וירדתי על הברכים, אבל לא הפסקתי לאונן, משפשף במהירות עד כדי כאב, עד שגמרתי, משפריץ על האדמה, מרגיש את ההקלה הזאת שבאה אחרי.

כל הדרך חזרה שמעתי את לאונרד כהן, הצטרפתי אליו, מתרגש כשהוא שר Ain't no cure for love , שר איתו בקול את 'הללויה' ומאזין לו בדממה כשהוא שר everybody know מאזין ונזכר שוב בטליה.

אמא של טליה צלצלה אליי למחרת בבוקר, ביקשה שאני אקפוץ אליהם כי מהביטוח ביקשו שהיא תבדוק משהו בתעודה שלי, איזה מספר לא מתאים. משום מה היא לא רצתה לסדר את זה בפלאפון, "לא הסוכן שלנו ביקש שאני אישית אבדוק" הסבירה ואני האמנתי.

הבטחתי שאני אגיע בערב, "שמונה זה בסדר?" שאלתי.

"אין בעיה" השיבה בקיצור "קבענו".

הייתי צריך לחשוד כשהיא לא הסכימה לסדר את זה בפלאפון, הייתי צריך לחשוד כשהיא פתחה לי את הדלת בשמלה הצמודה עם המחשוף העמוק שהבליט את כל החריץ המדליק שבין שדיה הגדולים, הייתי צריך לחשוד כשהיא הציעה לי להצטרף אליה לארוחת הערב שהיתה מוכנה על השולחן, פיצה שהכינה לבד, הייתי צריך  אבל לא חשדתי, ככה אני, תמים, לא חשדתי בכלום.

הצטרפתי אליה מתוך נימוס, בכל אופן האמא של טליה. מזגה לי כוס יין אדום והרמנו לחיים "לחיי טליה שצמה, שותקת וחושבת" צחקה כשהקישה את הכוס שלה בשלי.

"לחייך" אמרתי בנימוס וראיתי את המבט שהיא שלחה בי.

"פיצה טעימה" החמאתי לה.

"הסוד בגבינה, מוצרלה מבאפולו" הסבירה, "ידעת שמגדלים באפולו בארץ? במושב ביצרון?". אחר כך אכלנו בשקט, סיימנו והמשכנו לשתות יין, חוה, אמא של טליה שאלה אותי כמה שאלות שהבהירו לי שטליה והיא כבר דיברו עליי, "שמעתי מטליה על הזריחה מעל הרי אדום, היא לא הפסיקה להתלהב" אמרה.

"הרי מואב" תיקנתי אותה "הרי אדום זה דרומית יותר, איפה שפטרה"

"וגם את טיפול האח"מ שנתת לה שם" חייכה, "ואחרי" קרצה לי ואני הסמקתי "תרגע, היא מספרת לי הכל, אנחנו החברות הכי טובות, היא לא הפסיקה להלל ולשבח אותך, הרבה זמן לא ראיתי אותה מאושרת כל כך".

"בוא, נעבור לסלון" לקחה את בקבוק היין "תביא את הכוס שלך".

הלכתי אחריה לסלון, יושבים על הספה והיא המשיכה לשאול ולספר, עוברת לספר על עצמה, "אתה יודע שפעם אני עשיתי את התפקיד של טליה, יחסי ציבור, הייתי מלכת היופי, גמרתי את כל הבלגן של שנת המלכות, העברתי בשמחה את הכתר לצעירה הבאה בתור וחיפשתי עבודה שמתאימה לי, לדעתי קיבלו אותי בתור קישוט אבל מהר מאד הבינו שאני קצת יותר מבובה יפה, ככה הכרתי את יעקב, בעלי, עבדתי איתו צמוד, נוסעת איתו לחו"ל, הוא היה ג'נטלמן מושלם, היה יכול להשכיב אותי בקלות, מילה שלו והייתי פותחת בשבילו את הרגליים, אבל לא! בפעם הראשונה הוא הזמין אותי לאופרה, רק אני והוא, לא ממש עבודה, אבל לפני הפגישה סמנכ"לית משאבי אנוש דיברה איתי, הסבירה לי את חוק ההטרדה מינית ובסוף שאלה אם אני יוצאת מרצוני הטוב ומתוך בחירה. למיטה נכנסנו רק בפגישה השלישית או הרביעית וגם אז כי אני יזמתי, לא הייתי בתולה, השתרללתי פה ושם, אפילו עם נשים, אבל הוא היה הכי טוב שלי, גמרתי איתו כמו שלא גמרתי עם אף אחד או אחת לפניו" היה נדמה לי שאני רואה אצלה דמעה בקצה העין, "אבל היום" נאנחה "הוא כבר מבוגר, אתה יודע, אפילו ויאגרה כבר לא עושה את העבודה" נאנחה שוב, "ואני עדיין צעירה".

הסתכלתי עליה, מספרת לי פרטים אינטימיים כאלה אבל לא עצרתי אותה, כנראה שגם היא הרגישה ושינתה כיוון, "טליה היא החיים שלו, שתדע, בשבילה הוא יעשה הכל!".

"ובגלל זה אין לכם ילדים" שאלתי ומייד הצטערתי, מתנצל.

"לא" ענתה בקול עצוב כזה "זה בגללי, לא בגללו, אצלו הכל בסדר, אני זאת שלא יכולה, ניסינו הכל ולא הצליח, טובי המומחים בעולם ולאמץ הוא לא רצה אז" והייתה מין דממה כזאת לפני שהיא המשיכה כאילו השאלה לא נשאלה, "אני בטוחה שליעקב יש כבר תיק מסודר עליך, פעם אחת הוא עשה טעות והוא לא יחזור עליה".

"טעות?" שאלתי, קוטע אותה.

"לא חשוב" התחמקה "כשטליה תרצה היא תספר לך" והמשיכה במהירות לספר לי על טליה, הביאה אלבום והראתה לי תמונות "זאת אמא שלה" הצביעה על תמונה של אשה יפיפיה, לא פלא שטליה יצאה יפה כזאת, "אתה יודע, אני האמא החורגת" המשיכה עם תמונות מהילדות, אחר כך מבית הספר, עושה סקי באיזה הר גבוהה ומושלג, משתזפת בחוף פסטורלי עם ים כחול ורגוע, נשף סיום התיכון, עוד תמונה מהצבא, שוטפת סיר גדול בטירונות "ויש גם סרטים" לחצה על השלט ועל מסך הפלזמה הגדול התחילו לרוץ סרט מהבת מצווה שלה ואחריו עוד אחד, מלשכת הגיוס ואחד שהיא נוהגת בהאמר צבאי ומשתוללת בחול, "אני מקווה שאתה לא מבטחון שדה" צחקה, "וזאת מלכה, מכיר? החברה הכי טובה שלה"  הצביעה על חיילת שעשתה פרצופים למצלמה.

"שמעתי אבל עוד לא נפגשתי" אמרתי.

"חבל, בחורה מקסימה" חוה, אמא של טליה, מזגה לי עוד כוס יין, ניסיתי לסרב "אני עוד צריך לנהוג" אבל היא התעקשה "נזמין לך מונית או מקסימום תישן בחדר האורחים" והמשכנו לשתות, עוברים לעוד סרט, טליה עושה סקי כמו מקצוענית, גולשת במהירות במורד התלול.

חוה נצמדה אלי, כאילו במקרה, מתכופפת למלא יין בכוס וחושפת מבעד המחשוף הנדיב את העמק שבין שדיה המגרים אבל ההפתעה האמיתית הייתה בסרט שהתחיל, לרגע לא הבנתי מה קורה, מביט ולא מאמין על התמונות הרצות על המסך, "ראיתי את זה כבר חמש פעמים ובכל פעם גמרתי" נשענה עליי ולחשה לי בקול מגרה באוזן, "טליה נראת כל כך מאושרת ש…" עצרה לרגע והמשיכה "שאני רוצה גם, בוא תעשה לי, אותו הדבר בדיוק, בבקשה".

הייתי המום, טליה ואני על מסך הפלאזמה הגדול בתחרות השחיה שלנו, ידעתי מה יבוא אחר כך, ידעתי גם שאין טעם לעצור את זה, היא כבר ראתה, ישבתי והסתכלתי, דרוך, מחכה שאמא של טליה תעשה את הצעד הבא.

חוה הניחה את ידה על האוהל שצמח במכנסיי, בדיוק ברגע טליה פישקה את ישבנה עבורי, מלטפת, "באמת היית מוותר לה אם היא הייתה רוצה?" שאלה כשהיא נשענת לאחור על הספה.

"כן" עניתי.

"אז אתה באמת אוהב אותה" לחשה בקול סקסי, "לא מכירה הרבה גברים שהיו מוותרים על הזדמנות כזאת" ציחקקה, "זהו, זה הקטע שעושה לי את זה" המשיכה ועיניה מרותקות למסך, גונחת בתאווה, הכניסה יד אל בין רגליה, הזיזה את התחתונים וכאילו אני לא שם התחילה לאונן, "כן, הנה" כאילו הדריכה אותי "כן, אני גומרת,  ג-ו-מ-ר-ת!!" והיא גמרה, נושמת במהירות ומסמיקה.

"מאיפה הסרט?" שאלתי כשהיא התאוששה.

"מצלמת האבטחה, מצלמה חדשה, טליה בטח לא ידעה עליה" צחקה, "שווה את הכסף אהה, מאתרת תנועה ומתחילה לפעול, מתמקדת על האובייקט, זום אוטומטי, משהו משוכלל, יש לך מזל".

"הסרט אצלך ולי יש מזל?"

"כן, מצאתי את זה לפני איש האבטחה, מי יודע מה הוא היה עושה עם זה"

"תודה" אמרתי.

"מה תודה, אני גם רוצה".

"אבל" ניסיתי למצוא תרוץ מנצח אבל היא הקדימה אותי.

"נשבעת שאף אחד לא יידע" הבטיחה, "לא בגדתי ביעקב אף פעם, נשבעת, אבל אני עדיין צעירה והוא כבר" הפסיקה והפעם לא היה לי ספק בדמעה שבעיניה, "אתה יודע, מבוגר ו…" נשענה עליי, מחבקת אותי, מניחה את ראשה על החזה שלי "האמת שאני מזייפת כבר שנתיים, לא היה לי את הדבר האמיתי, אני מבטיחה, מהרגע שטליה תגיד לך 'כן' זה לא יקרה יותר!"

באותו הרגע היא נראתה לי כל כך מסכנה, הצליחה לפרוט לי בדיוק על המיתר הנכון עד שלא בדיוק חשבתי על מה שעלול לקרות, "אבל פעם אחת וזהו, אף אחד לא יודע ויותר את לא מבקשת ממני!"

"מבטיחה" חפנה את מבושיי, "לילה אחד ולא מדברים על זה יותר, פעם כמו שאני ביקשתי, כמו שעשית עם טליה, ופעם כמו שאתה תרצה"

"אמרת פעם אחת" התרעמתי.

"אסור שישארו ביננו חובות" הסבירה, תרוץ מהתחת אבל לא התווכחתי, מהיין והליטופים שלה אני כבר הייתי יותר מדי חרמן.

עמדנו על עמדות הזינוק, אני בתחתוני הבוקסר הצמודים שלי, לא היה לי בגד ים, והיא בתחתוני חוטיני בלבד "חבל להחליף במילא עוד מעט זה ירד" הסבירה לי כשהתפשטנו, מציגה לראווה את החזה השופע והזקור שלה, כמו של בחורה צעירה, "חמש בריכות! שלוש, שתים, אחת, קפוץ!" הזניקה אותנו, בדיוק כמו שטליה עשתה, קפצתי והתחלתי לשחות, טליה ידעה לשחות אמא שלה לא כל כך, לא רציתי להביך אותה אז שחיתי לאט, מספיק מהר כדי לנצח, עומד עם חיוך גדול על השפתיים ומחכה לה בסוף הבריכה, בדיוק כמו שחיכיתי לבת שלה.

"בוא רמי, ניצחת, בוא תקטוף את הפרס שלך" הורידה את החלק התחתון וזרקה אותו לעברי, נעמדה ליד שפת הבריכה, פישקה רגליים והתכופפה, מניחה את המרפקים על שפת הבריכה "יללה בוא, אני מחכה".

הורדתי את התחתונים ונעמדתי מאחוריה מכוון את הזיין הזקור אל פי הטבעת המכווץ שלה, לוחץ קצת, שתרגיש אותו "טליה עמדה קצת אחרת".

"נכון" נשענה עם החזה על שפת הבריכה ופישקה בידיה את פלחי ישבנה "ככה?"

לחצתי עוד קצת, אוחז במותניה ומותח את פי הטבעת, הרגשתי אותה נדרכת "צ'אנס אחרון" הודעתי, בדיוק כמו אז.

"בוא!!"

אז באתי, במכת אגן חזקה נעצתי את עצמי דרך פי הטבעת המכווץ שלה והמשכתי, חודר בין פלחי ישבנה המוצקים, מרגיש שזה כואב לה ותוקע, לא מפסיק, דוחף ונכנס בה, לוחץ בכוח עד שכל הזין היה בפנים ורק אז עצרתי, מחכה לה שתרגע, לא זז.

"וואו" אמרה אחרי רגע, כשנרגע, נושמת נשימה חזקה, "הרבה זמן לא עשו לי את זה, לא ביקרו אותי שם"

ליטפתי את שערה, אחר כך חיבקתי אותה, מאחור, חופן את שדיה ונצמד אליה חזק "כאב?"

"קצת, בהתחלה, עכשיו כבר לא" נשענה שוב על ידיה, עונה בדיוק כמו טליה, ואני פמפמתי אותה, קודם לאט ואחר כך יותר מהר, יוצא ונכנס, הזיין שלי משתפשף בפי הטבעת המתוח שלה, מתחרמן ומגביר את הקצב.

הייתי לוהט, וואו איך זה חירמן אותי, זה וגניחות ההנאה של אמא של טליה, גונחת בקול, ידיי עדיין חופנות את שדיה, סוחטות אותן בהנאה, ממולל את פטמותיה הנוקשות מתאווה בין אצבעותיי, אני טוחן אותה מאחור והיא שואגת מהנאה.

אמא של טליה גמרה פעמיים לפני שאני גמרתי, כל פעם יותר חזק, מודיעה לי, מודה לי, צועקת מאושר ומבקשת ממני עוד.

בפעם השלישית כשהיא הודיעה שהיא גומרת לא יכולתי יותר "זה בא" הכרזתי "הנה, הנה, ה-נ-ה" פמפמתי במהירות עד שהשפרצתי, גומר בתוכה בהנאה, יורה את זרעי הרותח במעמקי ישבנה המוצק.

שכבנו על ספות השיזוף הגדולות, עטופים במגבת גדולה, רוח קרירה נשבה עלינו "בוא נכנס" קמה ומשכה אותי "קריר מידי למשחקי קוביות קרח" עקצה, מזכירה את מה שעשיתי לטליה, "תשתה תה?"

"קפה, שחור בלי סוכר"

"יש אספרסו, קצר או ארוך?"

"קצר"

ישבנו ושתינו בשקט, אין כמו אספרסו חזק ואשה יפה שיושבת מולך כששדיה מציצים כדי להחזיר עטרה ליושנה, מהר מאד נעמד לי שוב, זין גדול ונוקשה, כמו חדש.

"טליה עשתה עסק טוב" שברה לבסוף את השתיקה, "מזמן לא גמרתי ככה, הייתי צריכה את זה, תודה".

לא עניתי, מה אני יכול להגיד לה, שגם לי היה נעים לדפוק אותה בתחת? שזה יותר טוב מלשבת בבית ולאונן?

אמא של טליה הסתכלה עליי במבט ארוך כזה, מתמקדת בבליטה בחלצי שהמגבת כבר לא הצליחה להסתיר "טוב, אני רואה שהוא מוכן לסיבוב נוסף, עכשיו תורך, מה ואיך אתה רוצה?" פתחה את המגבת וחשפה את גופה המהמם.

הייתי מת לנענע אותה, לזיין לה את הצורה, לא כל יום יושבת מולך ככה אשה יפה ועירומה ומזמינה אותך לתקוע אותה אבל הנימוס, החינוך מהבית, עשה את שלו "לא את לא מוכרחה"

"רמי תשמע ותשמע טוב!" התיישבה ופנתה אלי בתקיפות "אנחנו עושים את זה הפעם וזהו! יותר לא נזכיר את זה ב-ח-י-י-ם!" משכה בכוונה את המילה "אני לא רוצה להשאר חייבת לך אז קדימה, תחליט!".

האמת שקודם, כשהיא הציעה, ראיתי את עצמי שוכב עליה, שדיה נלחצות אל החזה השרירי שלי ואני מזיין אותה בתנועות אגן חזקות, כמעט אמרתי לה אבל אז קפץ לי הרעיון.

"אני ואת" אמרתי בקיצור "על מכונת הכביסה!"

"מה?"

"זה מה שאני רוצה, לזיין אותך על מכונת הכביסה וכדאי שתבחרי לנו את התוכנית הכי טובה".

ראיתי את הצחוק בעיניה והחיוך על שפתיה, "היא סיפרה לך, אהה".

"כן" עניתי והמשכתי "וגם הדגימה".

"שובבה הבת שלי, סיפרה לך שפעם היא תפסה אותי ואת יעקב על חם, עושים את זה, פעם, כשהוא עדיין היה בכושר, כשהויאגרה עדיין עזרה" ופתאום היה נדמה לי שהיא כל כך עצובה.

"אם את לא רוצה אפשר גם…" התחלתי לחשוב על תנוחה אחרת.

"לא" אמא של טליה לא נתנה לי לסיים, "לא, אני מאד רוצה, כבר מזמן אני מתגעגעת לזה, זה כאילו אני בקשתי, לא אתה".

"אז למה לא עשית עם הנחש?" חייכתי חיוך ממזרי כזה.

"גם את זה היא סיפרה לך? אין פרטיות בבית הזה" הסמיקה כמו ילדה, "אל תספר אבל האמת שעשיתי, פעם או פעמיים, אבל זה לא כמו עם הדבר האמיתי" משכה אותי אחריה לחדר הכביסה "בוא".

"מהר או לאט?" כיוונה מה שכיוונה במכונת הכביסה

"לאט",

סובבה עוד כפתור או שנים, פרסה מגבת והתישבה על מכונת הכביסה, נשענת על המרפקים ומפשקת את רגליה, חושפת בפני את ערוותה המגולחת למשעי והחריץ הוורוד החוצה בין שפתי הכוס הכהות.

"בוא" הזמינה אותי, פתחתי את המגבת שלי ונתתי לה לצנוח לרצפה "וואו, גדול, יאמי" נשענה על יד אחת ובשניה אחזה בזין המתוח, מושכת בעדינות ומכוונת אותו "בוא גבר, תכניס לי אותו"

הכנסתי, עמדתי בין רגליה ודחפתי את הזין שלי עמוק לתוכה, אמא של טליה עטפה אותי ברגליה, בדיוק כמו שטליה עשתה, הצמידה אותי חזק יותר, נשענת עם ידיה לאחור ומבליטה לעברי את שדיה "תמצוץ לי אותם, עד שיתחיל" עצמה עיניים כשהכנסתי את הפטמה לפי ומצצתי "יותר חזק, כן ככה"

מצצתי, מחכה, יודע ששווה לחכות, הפעם כבר ידעתי מה יקרה, שמעתי את המים נכנסים למכונת הכביסה והיא התחילה לעבוד, לאט, מרעידה את חוה שיושבת עליה ומרעידה עוד יותר את הזיין שלי שתקוע בתוכה.

המשכתי למצוץ, עובר לשד השני, הזין שלי חגג בתוכה, לא צריך לעבוד, עומד, הזיין תקוע הכי עמוק בתוכה והמכונת כביסה עושה בשבילנו את העבודה.

פעם ראשונה אמא של טליה גמרה בצעקה חזקה "זה טוב, זה טוב, הנה, זה בא, ב-א-א-א" אחר כך המכונה נעצרה והיא נרגעה "עוד רגע" הסבירה לי, המים יצאו ונכנסו חדשים, פמפמתי פעם או פעמיים ושוב המכונה התחילה להסתובב, לרעוד, הפסקתי לפמפם, נותן למכונה שוב לעבוד, ושוב אמא של טליה גמרה, הפעם בשקט, הרגשתי את שרירי נרתיקה מתכווצים סביבי ושוב המכונה עצרה.

"גמרת?"

"כן, ואתה?"

"לא"

"למה?"

שלחתי ידים וסחטתי את שדיה "אני מחכה לסחיטה" צחקתי

"שובב" צחקה "תתכונן… הנה זה בא!"

המים יצאו והתוף במכונה התחיל להסתובב במהירות, מרעיד את כל המכונה, כמו אז המהירות הזאת שבה התוף הסתובב אי אפשר עליה, אי אפשר להחזיק הרבה זמן מעמד, היא שאגה ואני איתה, אני גמרתי והיא איתי, מחבקת אותי ברגליה חזק, שלא אברח, "תן לי את זה" לחשה בקול כל כך מגרה ואני השפרצתי, גומר בתוכה, ממלא את נרתיקה במיליוני השחיינים שלי.

"מה שהיה לא היה! מבין! לשנינו יש הרבה מה להפסיד אז אני לא מספרת ולא אתה! ברור!!" נפרדה ממני בדלת, מנשקת אותי על הלחיים, נשיקה פרידה כמו שסבתא שלי הייתה עושה.

רק בדרך הביתה הבנתי מה באמת היה. נגמר טוב, אני מקווה, אבל באותה מידה זה גם היה יכול להיות מבחן שעליו הייתי מקבל ציון נכשל ג-ד-ו-ל.

ביום רביעי נזכרתי שהבטחתי לאכול צהרים עם דן, צלצלתי והתברר שהוא גר באיזה מצפה בגליל אז במקום צהרים קבענו שאני אקפוץ אליו ביום שישי בבוקר.

ישבנו במרפסת שלו שמשקיפה לנוף גלילי קסום, מרחוק נצנצה הכנרת, סירות מרוץ ואופנועי ים חורצים אותה בפסים לבנים ומעליה מצנחי רחיפה בצבעים בולטים, מסביב הכל היה ירוק, שותים קפה חזק כמו שרק דן יודע להכין, כמו פעם, כמו אחרי מבצע מוצלח או אימון טוב.

פעם אחרונה שנפגשנו הייתה בלוויה של אשתו, בקיבוץ, בעצם באתי גם בשבעה, אחר כך נסעתי לטיול הגדול של אחרי הצבא, הוא השתחרר ויותר לא נפגשנו, אפילו לא במילואים.

סיפרתי לו עליי, הוא סיפר לי עליו, קצר, שיחות בנים, השתחרר וחזר לרפת, בשעות הפנאי התחיל לצייר, רצה יותר אבל לא הסתדר בקיבוץ אז לפני כמעט שנה יצא לשנת חופשה, לצייר, יעקב וחוה מימנו בתנאי שיכין תערוכה, עכשיו האריך בעוד חצי שנה או שנה, אחר כך בטח יחזור, חסרה לו הרפת.

ספרתי לו על טליה, תאונת אהבה קראתי לזה, עוד לא שלושה שבועות ואני לא יכול בלעדיה.

"יש לה ראש טוב לטליה" הפתיע אותי, "כמו לאבא שלה, רק עכשיו אני יודע כמה היא עזרה לי עם התערוכה, מאחורי הקלעים, בלי שנפגש ובלי שאדע, אני חייב לה".

ושוב שתקנו, לוגמים מהקפה "מוזר," אמר פתאום כאילו לעצמו "לפני כמה ימים, בעצם יומיים אחרי הפתיחה, מישהו התקשר ושאל עליך, אמר שהוא מגלי צה"ל ושהם עושים כתבה על צל"שניקים, שאל אם הייתי המפקד שלך ואם אני מוכן לספר על מה שהיה?"

"ומה אמרת לו" שאלתי

"שרק אם תגיד לי שאתה מסכים אני אספר".

"באמת מוזר, אף אחד לא דיבר איתי".

"זה מתאים יותר ליעקב, אבא של טליה" אמר כאילו לעצמו ולא התייחסתי לזה ושוב שתקנו, מוזגים עוד קפה מהפינג'אן.

"התמונה שרצית לקנות, נמכרה עוד באותו הערב, מישהו עשה עסק טוב, מוכנים לקנות ממנו את התמונה ב-20,000 דולר, אתה מבין 300% רווח בשבוע, לוחם לא מרוויח את זה בכל השרות הסדיר שלו! עסק לא רע"

"טליה קנתה אותו בגללי, שמעת שאמרתי לה שאת זה הייתי קונה, אז היא קנתה, רק אחר כך, כשהלכנו הביתה היא סיפרה לי" עצרתי רגע חושב "זה החוף ההוא? נכון?".

"כן, מישהו בסירת הגומי האחרונה צילם, כמה דקות לפני שהכל התחיל, הכתמים השחורים זה אנחנו. למה היא לא אמרה, אם הייתי יודע שזה בשבילה הייתי נותן לה את זה מתנה"

"בדיוק בגלל זה" צחקתי, "איך אמרת, יש לה ראש טוב, יש לה יותר מזה!" הפסקתי רגע, הייתה מין דממה כזאת, והמשכתי "ומה אתך, לא מצאת מישהי? אתה עוד צעיר".

"לא" ראיתי את העצב בעיניים שלו "ניסיתי אבל זה לא היה זה, לפעמים קצת עצוב לבד, חסר, ביחוד בלילה, במיטה, אבל במקום זה אני מצייר" חייך "בוא תראה".

הלכנו לחדר ששימש כסטודיו שלו, ערמת ציורים, יפים, בעיקר ציורי נוף, "יפה" אמרתי "מאד יפה" עצרתי שוב, חושב, "אבל חסר משהו" ואז הבנתי "אין נשים בציורים שלך, למה? אתה לא מצייר נשים?".

"ניסיתי, לא הלך! הייתי מתחיל ואז הייתי רואה את תמר מול עיניי, הייתי נזכר ובוכה ומפסיק ושוב מנסה ונזכר, ושוב בוכה ומפסיק, לא הלך!"

"חייבים למצוא לך מישהי," פסקתי "אתה זוכר ששלחת אותי לזונה ההיא, אז כשרציתי לפרוש, אחרי שכמעט ונהרגתי בצלילה פשוטה בים רגוע, זה מה שאתה צריך, זיון טוב" ופתאום הבריק לי רעיון "תגיד, אתה יכול לצייר את טליה? מהזכרון?".

"בקלות, אי אפשר לשכוח משהו יפה כזה".

"לא ככה, שוכבת עירומה, אני אעזור לך" לקחתי דף ובחוסר הכשרון שלי התחלתי לשרטט לו, נשכבתי על הרצפה וניסיתי להסביר בתנועות ידים וגוף, לשחזר את הפוזה בתמונה של השכנה הרומניה.

במוצאי שבת, כשנסעתי ממנו, הציור של טליה היה מונח עטוף בכסא האחורי, ציור גדול בצבעי שמן, שוכבת בדיוק כמו הרומניה, עירומה, אני תארתי והוא צייר, הוא מנסה ואני מתקן, כמו שבונים קלסתרון, ביחד זה הצליח לו, נפרץ המחסום, צייר במין שלווה כזאת, רגוע, מושך במכחול עד שיצא בדיוק כמו שרציתי, כמו שזכרתי, כאילו תמונה.

לחלק הרביעי והאחרון >>>>>

3 מחשבות על “זריחה אל מול הרי מואב – חלק שלישי”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)