זריחה אל מול הרי מואב – חלק אחרון

למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

<<<< לחלק הקודם

ביום שני בלילה הפעמון בדלת צלצל, בדיוק כשנגמרו החדשות בערוץ 10 והתחילו בערוץ 1, פתחתי במכנסיים קצרים, מי זה כבר יכול להיות? בטח שכן שרוצה קצת חלב או סוכר, ממול עמדה טליה, ביד אחת קופסה גדולה ארוזה בנייר מתנה, על הגב תרמיל גדול כמו של חיילים שחוזרים מחופשה, ועל היד השניה תינוקת קטנה.

"זה לך, מתנה," הושיטה לי את הקופסה ונכנסה, "אני לא מבינה איך אתה חי בלי איזה אספרסו קצר לפתוח את הבוקר"

הייתי המום, פתאום היא נכנסת, לא שלום, לא מה נשמע, בכלל היא צריכה להיות עכשיו בחצבה.

"החלטתי," הודיעה "חשבתי וחשבתי ואני רוצה אותך, עד הסוף, כולל טבעת ולשבור כוס!" הודיעה במרץ, עדיין עם התרמיל על הגב והתינוקת על הידים, "אבל לפני שגם אתה מחליט תכיר את ענת, הבת שלי" אחזה בה בשתי ידיה, הושיטה אותם קדימה והציגה אותה מול עיניי, "היא ואני זאת עסקת חבילה!"

מזל שיש לי לב חזק, אני לא יודע איך אתם היית מגיבים לפצצה כזאת לפנים, "חשבתי ש…" זה כל מה שהצלחתי למלמל.

"אל תפחד, אני פנויה, גרושה כדת וכדין והמניאק איננו, אבא שלי שילם הרבה כסף שהוא לא יטריד אותנו".

התינוקת התחילה לבכות וזה כנראה מה שהחזיר אותי למציאות, אחזתי בתינוקת ולקחתי אותה "כנסי," התאוששתי, עדיין מבולבל "סליחה, את צריכה עזרה," גמגמתי "תורידי ת'תיק, שבי".

טליה הורידה את התיק והשאירה לי את התינוקת, הלכה למטבח וחזרה עם כוס קוקה קולה גדולה "חם" התיישבה על הכורסה בסלון "תביא" הושיטה לי את הידים.

"תשכחי מזה" הצמדתי את התינוקת לגופי והיא כאילו אִינְסְטִינְקְטִיבִית, בלי לפתוח עיניים, תפסה את הפטמה שלי והתחילה למצוץ "היא רעבה, יש לך משהו בשבילה".

ישבתי על המיטה בחדר השינה והנקתי אותה מבקבוק שטליה חיממה, טליה עמדה מולי ובאופן הכי טבעי בעולם הוציאה בגדים שלה מהתיק וסידרה בארון שלי, מפנה מקום ושמה את הבגדים שלה, מסתכלת עליי במבט אוהב כזה, "יש לך ניסיון עם תינוקות?"

"אחות קטנה וכמה אחיינים" הסברתי.

"אתה אוהב ילדים קטנים".

"כן, מאד".

"טמבל, זאת לא הייתה שאלה".

שתקנו עד שענת הקטנה גמרה את כל הבקבוק, פרסתי שמיכת חורף גדולה על השטיח בצד המיטה והשכבתי אותה עליה, "בואי" אמרתי לטליה והיא נעמדה מולי, מסתכלת עליי, חיבקתי אותה, חיבוק חזק כזה, נישקתי אותה בלהט, "גם אני רוצה" הכנסתי ידים אל מתחת לחולצה שלה, נוגע בעורה ומלטף "אותך ואותה, יחד, עסקת חבילה, שתים במחיר של אחת" ונחנקתי, לא יכולתי לדבר אז שוב נישקתי אותה, שלחתי יד וכיביתי את האור, שלא תראה את הדמעה שזלגה מעיני.

עמדנו שם, בחושך, מתנשקים ומתפשטים.

הפעם המי יודע כמה שדפקתי את טליה הייתה שוב במיטה שלי, שכבתי בין רגליה, מועך את שדיה בחזה השרירי שלי, הזין שלי, מתוח ונוקשה תקוע עמוק בכוס שלה, מרגיש את שרירי נרתיקה פועמים סביבו, מעסים אותו, לא זז, רק מנשק, מנשק ולוחש לה באוזן "התגעגעתי".

"גם אני, לא יכולתי יותר, עזבתי באמצע".

"התקע בשקע, את רוצה לספר?" שאלתי, שוב בלחש.

"בטוח שאתה רוצה לשמוע?".

"כן, הכול!"

"הייתי צעירה," התחילה "חשבתי שאני יודעת הכי טוב מכולם והמניאק ההוא אמר לי בדיוק מה שרציתי לשמוע, בדיוק כמו המילואימניק ההוא שפתח אותי, לא למדתי כלום, אבא שלי הזהיר אותי ואני לא שמעתי, מלכה כמעט הרביצה לי וזה לא עזר, בדיוק כמו בשיר של יהודית רביץ, זוכר?" התחילה לשיר "נערה מבית טוב פוגשת בבחור בלי בית" זמזמה את השיר הידוע, "התחתנו כי נכנסתי להריון, עד החתונה הכל היה פוצי מוצי אבל כבר בירח הדבש הוא הכה אותי פעם ראשונה, ולמה?" צחקה "אמר שלא מצצתי לו טוב!".

ציוץ בכי הזכיר לנו שאנחנו לא לבד, המוצץ נפל לענת הקטנה שישנה על השמיכה שפרסנו בצד המיטה, כאילו אין טבעי מכך הסתובבתי אליה, בלי לצאת מטליה, והכנסתי לה את המוצץ חזרה לפה, ליטפתי את ראשה, מרגיע אותה וחזרתי לשכב לטליה.

"אני מתה עליך," לחשה לי והרגשתי דמעה על לחיה "אתה בטוח שאתה רוצה להמשיך לשמוע?"

"הכל, פעם אחת, כל הפרטים הכי מלוכלכים, ויותר לא נדבר על זה".

"הפעם אלוהים אוהב אותי, בדיוק כמו שאבא שלי אמר," מלמלה כאילו לעצמה והמשיכה לספר, "בפעם השניה ברחתי הביתה, אבא שלי ראה את הפנס בעין ולא היה צריך יותר, יש לו חבר טוב בנתניה, טלפון אחד ועוד סכום כסף שהוא אף פעם לא הסכים לגלות לי כמה, פתרו את הבעיה".

טליה הפסיקה רגע, רק כדי לחבק ולנשק אותי, והמשיכה "לו, למניאק, סידרו עבודה באיזה מדינה רחוקה, עבודה ואזהרה, סיפרו לו בשקט באוזן מה יקרה לו אם יחזור אי פעם לישראל או חס וחלילה יתקרב אליי או למשפחה שלי ואני, שבוע אחרי שענת נולדה,  קיבלתי גט רשמי, חתום על ידי רב ידוע, ומסמכי ויתור על הילדה".

"בגלל זה לא אהבת למצוץ?".

"כן, עכשיו אתה מבין אותי? אתה מבין למה הייתי צריכה זמן לחשוב? להיות הכי בטוחה?" אמרה ונישקה אותי על השפתיים, לא נותנת לי לענות.

"יש לי תנאי אחד" אמרתי, כשהפסיקה לרגע את הנשיקה, והרגשתי אותה נדרכת "נקרא לו יואב," אמרתי והתחלתי לפמפם אותה לאט, ישבני עולה ויורד והזין שלי מחליק בתוכה.

"למי?"

"לילד הראשון שלנו, יהיה לנו בן, אחר כך בת ואחר כך עוד בן ואחר כך, אם עוד תרצי, אלוהים גדול".

"בטוח?".

"100 אחוז".

הגברתי תקצב, מזיין אותה חזק ומהר, טליה החזיקה בידיה את הרגליים שלה, מפשקת ומצמידה אותם לחזה שלה ואני נשענתי על הידים ודפקתי אותה, מפמפם במהירות, מרגיש את הנרתיק שלה מתכווץ סביב האיבר החוגג בו "גמרתי" לחשה לי באוזן "הייתי צועקת אבל, אתה יודע, הילדה"

בסוף היא לא החזיקה מעמד, עוד אורגזמה התפוצצה בתוכה והיא התחילה לגנוח, לא הספיקה הרבה כי גם אני גמרתי, השפרצתי, מרוקן את כל המחסנית שלי בצרור ארוך לתוכה.

טליה התקלחה ראשונה, אני אחריה, לא משאירים את ענת לבד לשניה, כשחזרתי מהמקלחת, מגבת קשורה למותני, טליה ישבה עם הגב לדלת ודיברה בפלאפון לא מבחינה בי.

נשענתי על המשקוף, מקשיב לה, לא שומע את הצד השני, "כן אבא, רמי הסכים" הפסקה, מקשיבה "כן בטח, הוא מת עליה היית צריך לראות איך הוא טיפל בה," ועוד הפסקה "בסדר אבא, אני אגיד לו… בסדר… בעשר ברוקח 73… כן אני זוכרת איפה זה, ביי אבא תן לי את אמא".

את המזל טוב של אמא שלה שמעתי עד הדלת ,"תודה אמא" ועוד הפסקה, מקשיבה, "אני יודעת, כן, הוא מת עליה, היית צריכה לראות איך הוא האכיל אותה… טוב אמא… אני אגיד לו… בשבת, אני אשאל"

השתעלתי, כאילו רק הרגע הגעתי, ונכנסתי לחדר, מתיישב על המיטה לידה ומחבק אותה "הנה הוא חזר, אני צריכה לסיים, אני אגיד לו, מבטיחה, ביי אמא, בסדר אמא, ביי אמא" והיא סגרה.

שכבתי במיטה וטליה בזרועותי, לבושה בחולצת טריקו שלקחה לי, מנשק את ראשה ומריח את השמפו שלה, שמפו היא זכרה להביאה איתה בתיק, פיג'מה לא.

"אבא שלי ביקש לפגוש אותך, שיחת גברים, מחר בעשר ברוקח 73, זה ליד" רצתה להסביר ועצרתי אותה.

"אני יודע איפה זה"

"ואמא שלי שאלה מתי אתה מודיע להורים שלך, הם רוצים להזמין אותם בשבת לצהרים".

"מחר, את ואני נסע אליהם, בעצם את ואני וענת ניסע אליהם" נישקתי אותה "תגידי, איפה החבאת אותה כל הזמן?".

"אצל אחות של אמא שלי, היא שומרת אליה, לפעמים נדמה לי שהיא  מגדלת אותה יותר ממני".

"והדלת הוורודה הייתה לחדר שלה?"

"כן, סליחה," הסמיקה "אני רוצה לבדוק שלא רימו אותי" החליפה במהירות נושא, שכבתי על הגב והיא בדקה כל חלק בגופי, מנשקת ומנצלת למזמוז קטן, "עכשיו תסתובב" עזרה לי לשכב על הבטן, התחילה מלמעלה וירדה במהירות, יודעת בדיוק לאן, נגעה בצלקת שברגלי הימנית "מה זה?".

"סתם, כלום"

"פעם אחרונה שאמרת סתם זה היה סיפור מהסרטים," הזכירה לי "יאללה תשפוך, אני רוצה לדעת עליך הכול".

"זה מהצבא".

"יופי, בטח תגיד לי שכל החיילים ביום הגיוס עושים להם צלקת כזאת? זה קשור לדן?".

"כן".

"ולצל"ש?" המשיכה לשאול.

הסתובבתי אליה ותפסתי אותה, משכיב אותה על הגב ונשכב עליה, מוחץ אותה "מי סיפר לך על הצל"ש!?"

"אתה מרביץ לי?"

"חס וחלילה, בחיים לא," נישקתי אותה על השפתיים "אבל מי סיפר לך?".

"אז זה נכון?".

"מי סיפר לך?".

"לא חשוב, אתה תספר לי, נכון?" התפנקה, יודעת היטב איך להמיס את ליבי.

"אבא שלך עשה עליי תחקיר?".

"אתה מבין אותו, אחרי המניאק ההוא, לא פלא".

היה משהו בדבריה, לשכב עליה ככה עשה לי את זה ושוב הייתה לי זקפה, משכתי ממנה את החולצה, מנשק את שדיה, מוצץ ציץ ועוד ציץ.

"מה?" אחזה בזין הזקור, "נו תגיד שאתה לא יכול לספר בלי לתקוע את התקע בשקע?" הובילה אותו למקום הנכון "קדימה צל"שניק, תקע וספר"

"תסתובבי".

"אבל לא בתחת!" הסתובבה.

"שימי כרית".

שמה, מפשקת רגלים ומסדרת שיהיה לה נוח "זהו?".

"זהו" אמרתי ותקעתי לה, מאחורה, עמוק בכוס, דוחף וחודר עד שכל הזין שכן בתוכה, מפמפם קצת, עד שהרגשתי שהוא מחליק בקלות וסיפרתי לה על אותו לילה על החוף בלבנון, החוף מהציור של דן, על ההתקלות והצרור שדן חטף, איך חילצתי אותו תחת האש, איך נפגעתי והמשכתי להוביל את ההסתערות, "המחבלים היו שם במקרה, למזלם הרע טעו בניווט, אחד מהם נפצע ותפסנו חי, לקחנו איתנו שבוי ואחר כך התברר שהוא איזה מפקד בכיר. אנחנו חזרנו, כולם, הם נשארו שם, מתים"

שכבתי עליה ופמפמתי אותה באיטיות, מנשק אותה בעורף, "זהו, זה כל הסיפור, וכמו שתמיד מסיימים אני לא מבין למה מגיע לי צל"ש רק רציתי לחזור הביתה בשלום, אבל אם אבא שלך רוצה אני אגיד לדן לספר לו, לא צריך בשביל זה את גלגל"צ".

"תגיד לו בעצמך, מחר, עכשיו בוא תזיין אותי, שילבה ידים מאחורי הראש, מפקירה את עצמה בידי "בוא צל"שניק שלי, בוא תזיין אותי".

טחנתי אותה, הכי מהר והכי חזק, היה משהו בתנוחה הזאת שעשתה לי את זה, שמעתי אותה חונקת את הגניחות שלה אבל לא הצליח לה, בסוף זה יצא, שואגת כמו שאני אוהב שהיא שואגת, גמרנו ביחד, מתנשפים בקול ומהרתי לענת שהתעוררה, מרים אותה ומתיישב, מחבק אותה ומנסה להרגיע אותה, מצמיד אותה לגופי ומנענע בעדינות, שר לה בלחש באוזן הקטנה "נומי נומי ילדתי" ומרגיש את טליה מתיישבת לידי ומחבקת אותי, שדיה נלחצות לגופי, רכות כל כך, לוחשת לי באוזן "אנחנו אוהבות אותך" ונישקה אותי "אוהבות אותך אבא'לה"

יעקב חיכה לי, יושב על השולחן ושותה כוס קפה, התיישבתי מולו והמלצר הגיע מיד והגיש לנו קמפרי, קווה ואשכולית אדומה בכוס צרה וגבוהה, "על חשבון הבית" אמר לאבא של טליה, יודע היטב באיזה צד מרוחה החמאה, אחר כך שאל איזה אומלט-טורטייה אנחנו רוצים עם ארוחת הבוקר, הזמנתי עם בייקון ואבא של טליה נאנח "הייתי מת אבל הרופא כבר לא מרשה לי" והזמין עם עשבי תיבול.

המלצר הלך ואבא של טליה הוציא קלסר מהתיק שלידו, הוציא דף מהקלסר ומסר לי.

"מה נכון ומה לא?" שאל בקיצור.

בראש הדף היה רשום שזה תקציר מנהלים "יש פרוט בתיק, כולל תמונות, אם אתה רוצה" הניח את התיק על השולחן ביננו.

התחלתי לקרוא, כל חיי היו מפורטים שם, לטוב ולרע, כולל סיפור הצל"ש והנימוקים, וכולל משפט בסוף שמצא חן בעיני "נראה לאחרונה מתייחד עם הבת שלך במצפה מכתש ומתחבק איתה בחצבה"

אבא של טליה ראה כנראה את החיוך על שפתיי והגיש לי תמונה, הסמקתי, שנינו במצפה המכתש ליד האבן הגדולה, אומנם התמונה צולמה ממרחק גדול אבל המצלמה הייתה מעולה, ראו בברור, כל פרט, אני שוכב על הגב וטליה מתכופפת ומוצצת לי "מתייחדים זה בגלל שהם מנומסים" אמר, "וזה שאני לא מפוצץ לך ת'פרצוף זה לא בגלל שאתה יותר חזק ממני, זאת בעיה קטנה שחבר טוב שלי מנתניה יכול לפתור, זה רק בגלל שטליה הבטיחה לי שבפעם הבאה שהיא תמצוץ למישהו זה יהיה לאביר חלומותיה, לבעלה האמיתי".

"אני אוהב את טליה ומאתמול אני גם מאוהב בענת" אמרתי לו בקול הכי רשמי שיכולתי, "ברשותך אני רוצה להתחתן אתה"

"אני יודע" השיב בקיצור, תשובה לא ברורה "תקרא" הגיש לי דף חדש שהוציא מהתיק.

קראתי, הצעת שכר מפורטת, נראה טוב מדי "למי זה?" שאלתי.

הסתכל עלי כמו על מטומטם, "לךָ" ענה, לרגע הייתה מין שתיקה כזאת, ואז התחיל להסביר, "אני כבר לא צעיר, אפילו זקן, ויש לי רק בת אחת, טליה, מוכשרת מאד אבל לא בדיוק מתעניינת בביזנס שלי, אז אני מחפש מישהו שיוכל בעתיד להחליף אותי ובשביל להחליף אותי צריך ללמוד. לפי כל ההמלצות שקיבלתי אתה מתאים, אז…" עצר רגע ושתה מים "זאת ההצעה לתקופת הלימודים ואחר כך, אלוהים גדול".

הסתכלתי ולא האמנתי, שדרוג אמיתי, הצעה שאי אפשר לסרב לה, "שני תנאים יש לי" אמרתי וראיתי את המבט המופתע בעיניו "הראשון שגם הורים שלי יתנו את ברכתם לחתונה," המשכתי והפעם ראיתי מבט של הערכה בעיניים שלו, "והשני אני רוצה רכב 4X4, מיצובישי האנטר או דומה" והפעם הוא צחק בקול, צחוק אמיתי, מתגלגל.

"ידעתי" אמר וצחק "טליה הכינה אותי, לא הפסיקה לדבר על זה, ג'יפ פטריוט או רנגלר? מה מתאים לך יותר?"

"רנגלר"

"רק תגיד איזה צבע"

"לא חשוב, אתה יודע מה לבן, האביר על הג'יפ הלבן, נשמע טוב, לא?".

"סגור" הושיט לי יד ולחצנו ידים, לחיצה חזקה, אמיתית "איש כלבבי, הפעם טליה לא טועה" אמר כאילו לעצמו "אם ככה אז גם לי יש עוד תנאי" הפתיע אותי.

"מה?"

"שתקח את חוה לשם, מוקדם בבוקר, לראות את הזריחה המופלאה הזאת מעל הרי מואב".

"בסדר" אשרתי מייד.

"רגע, לא גמרתי, אני רוצה שתתן לה את כל מה שנתת לטליה, לא רק הלחמניה והשוקו" צחק "גם את טיפול האח"מ במושב האחורי".

הסתכלתי עליו במבט לא מאמין "מה?" הצלחתי למלמל.

"תראה רמי, אני כבר זקן והיא צעירה, לא נתתי לה את עונתה כבר הרבה זמן, אנחנו כאילו עושים את זה, היא מזייפת, חושבת שאני לא מרגיש, ואני לא אומר כדי לא להביך אותה, מגיע לה טוב, הייתי רוצה שתרגיש שוב איזה אורגזמה טובה, אני לא יודע למה אבל איתך זה לא נראה לי בגידה".

"וטליה?"

"טליה לא צריכה לדעת, אני מבטיח שלא אספר ואם גם אתה לא תספר היא לא תדע".

"וחוה?" המשכתי לשאול "אני בטוח שהיא לא תרצה" מה אני אגיד לו, שכבר זיינתי את אשתו.

"תן לי לטפל בחוה".

"טוב" נכנעתי "אני מסכים, אבל רק אם חוה תסכים, פעם אחת, לפני החתונה!  וזהו… לא יותר!".

הפגישה עם ההורים שלי הייתה יותר קלה ממה שחשבתי, רק לפני שיצאנו לחיפה הודעתי לאמא שלי שאני בדרך "אני לא מגיע לבד, עם מישהי שפגשתי" אמרתי בקול סתמי לפני שסגרתי, מקווה שבהודעה כל כך קצרה היא לא תהפוך את זה להפקה.

עלינו במדרגות, בניין רכבת של פעם בנווה שאנן, מרבית המשפחות שהכרתי עזבו ובמקומם נכנסו סטודנטים מהטכניון, הריח בישר לי שאמא שלי לא התאפקה והקולות שהם לא לבד, שלמרות ההתרעה הקצרה היא הספיקה לארגן כנס משפחה.

אני לא יודע במי הם התאהבו קודם, בטליה או בענת, בכל מקרה אני נדחקתי לצד. נכון, היה רגע של דממה, בכל אופן הודעה כזאת בלי הכנה מראש, ועוד אשה עם ילדה, ואחר כך "קולולו" ארוך כמיטב המסורת.

אבא שלי לקח את ענת, פרש לכורסה הגדולה שלו, והתמוגג, לא ראיתי אותו ככה עם אף אחד מהנכדים.

אמא שלי ואחותי לקחו את טליה למטבח, לשיחת נשים ראשונה.

ורק אחי הגדול נשאר איתי "תגיד, אהבה יש?".

"הרבה".

"וכסף?" הגיע במהירות לתכל'ס

"קצת" ככה אמא שלי לימדה אותי לענות, נגד עין הרע.

"והיא" עשה את התנועה הגסה הידועה בידו.

הלכנו מכות, כמו פעם, כמו שני ילדים קטנים, מאהבה לא באמת.

"יש לך משפחה חמה, אוהבת" אמרה לי טליה כשנסענו חזרה.

"לא לי, לנו" תיקנתי אותה, בודק בפעם המי יודע כמה שכסא הבטיחות שקניתי לענת מחובר כמו שצריך.

טליה הסתכלה עליי במבט הזה, "מה??!" אמרתי

"אמרתי לך שאני אוהבת אותך?"

"כן"

"אז אני אומרת שוב" עצמה עיניים ונשמה עמוק "אתה הדבר הכי טוב שקרה לי"

השארנו את ענת אצל אמא של טליה, מודיעים שיום שבת זה בסדר ומשאירים לה את הטלפון של אמא שלי, ונסענו אליי לדירה "הלילה אני רוצה לצרוח בקול" הסבירה כשהיא מלטפת את הבליטה במכנסיי "הלילה אני רוצה לדהור עליך, לדהור ולצרוח".

התפשטנו לאט, מפשיטים אחד את השני, אני מוריד לה בגד והיא לי, מורידים ונוגעים, מלטפים, ממזמזים.

עמדנו עירומים, מחובקים, עמד לי בטרוף, טיל אמיתי, דחפתי אותה בעדינות והצמדתי אותה לקיר "תדהרי אחר כך" אמרתי והשחלתי אותה, דוחף את הזיין ומרגיש כמה היא רוצה, כמה היא  רטובה, תקעתי לאט וחזק, מרגיש איך היא נדבקת לקיר, שלחתי ידים לפלחי ישבנה, חפנתי והרמתי אותה קצת, עדיין מוצמדת לקיר, טליה חבקה אותי בידיה סביב צווארי, נתלתה עליי.

נעמדתי בפישוק, בשביל היציבות, והיא חיבקה אותי ברגליה, נועלת אותן על ישבני ונצמדת חזק, הגברתי את הקצב, מזיין מהר וחזק, הזין שלי משתפשף בין שפתי הכוס המגורה שלה, מתחכך בשרירי נרתיקה הפועמים סביבו, טליה גנחה בהנאה ואני אתה, בקול רם, גניחות כאלה, הברות בלי מילים, ובתזמון מתואם גמרנו ביחד, מתנשקים בלהט וגומרים, היא ואני, גמירה חזקה, אורגזמה משחררת.

המשכנו ככה, לעמוד חבוקים כשהיא תלויה עלי עוד הרבה זמן, הרבה אחרי שהזיין שלי התכווץ והחליק מתוכה.

עמדנו מתחת למים, במקלחת, מסבנים אחד את השני, מסבנים וממזמזים, טליה חיבקה אותי וסיבנה לי את הגב ואני אחריה, מסבן לה, עומדים צמודים ויורדים לישבן, מסבנים את הפלחים המוצקים, שלי ושלה, מסבנים ונותנים למים לשטוף.

טליה ירדה על הברכים, ככה כשהמים זורמים עלינו, ידעתי למה ורציתי לעצור אותה אבל היא התעקשה "אני רוצה" לחשה ואחזה בידיה בזין המצומק והרטוב "את שלך אני אוהבת" ליטפה אותו ברוך והתחילה למצוץ.

אני לא יודע ממה נעמד לי יותר, מלעמוד מעליה ולראות אותה מוצצת לי או מהמגע של פיה סביב האיבר שהתעורר, ואולי בכלל משניהם ביחד אבל מה שברור זה שהוא נעמד לי, מתוח וזקוף, מוכן לסיבוב הבא.

שכבתי על הגב וטליה דהרה עלי, כמו שהיא אוהבת, משופדת על השרביט שלי, עולה ויורדת כמו סוס העץ בקרוסלה, שדיה קופצים, נשענת בידיה על ירכיי, ראשה שמוט לאחור והיא שואגת בהנאה, צורחת בדיוק כמו שהיא רצתה, שיתפוצצו השכנים, הלילה זה הלילה שלה.

שילבתי ידים מאחורי העורף, מניח עליהם את ראשי, עצמתי עיניים והתפנקתי, נותן לטליה לחגוג, לדהור לעבר עוד אורגזמה, לקבל את עונתה ובגדול.

"עכשיו בתחת!" ירדה ממני בפתאומיות, נשכבת על הבטן ומפשקת את פלחי ישבנה "הלילה אני רוצה להרגיש אותך בכל המקומות" אמרה בקול מבויש ואני כבר שכבתי עליה ודחפתי את הזין העטוף במיציה עמוק בישבנה, חודר ודופק, מהר, מרגיש שאין זמן, שזה בא לי, שאני גומר והשפרצתי.

עמדתי בצד, בחצר הגדולה של ההורים של טליה, בצד הרחוק הקייטרינג טרחו על ארוחת הצהרים, מדליקים את המנגל הגדול שהביאו, נשענתי על הקיר וחיבקתי חזק את טליה, מסתכל על אמא שלי ואבא שלי שיושבים על שמיכה שפרסו על הדשא, פניהם זורחות והם משחקים עם ענת, הבת הקטנה של טליה, מזמן לא ראיתי אותם יושבים ככה על הדשא ונהנים.

שני אחיי, גם זה שלא היה אצל אמא שלי, ואחותי עם המשפחות שלהם השפריצו אחד על השני בבריכה הגדולה, אמא של טליה ואבא שלה ישבו ליד שולחן מוצל, מתווכחים בלהט עם מלכה, החברה הכי טובה של טליה, ודן, המפקד שלי לשעבר, זה הצייר, על פינוי רצועת עזה, האם זה צעד נכון או אולי לא?

הזמנו אותם, את דן ומלכה, אחרי שהצגתי לטליה את הציור שלה, ישבנו ושתינו קפה של בוקר, אספרסו קצר מהמכונה שהיא הביאה לי מתנה, כשקרעתי את הנייר שכיסה את התמונה שעמדה בצד.

קודם היא הייתה המומה, מסתכלת בשקט, "זה של דן" קבעה בלי לבדוק בכלל את החתימה, "הוא אף פעם הוא לא ראה אותי ככה! אז תסביר לי בבקשה מאיפה החבר המניאק שלך יודע איך אני נראת עירומה?".

סיפרתי לה על הביקור שלי אצלו, "פסיכולוגיה בגרוש" צחקתי "ראיתי שהוא לא מצייר נשים אז פיתיתי אותו, אני תארתי והוא צייר, כמו קלסתרון" הסברתי, "מה שהוא צריך זה איזה אשה טובה שתטפל בו" אמרתי, "מישהי כמוך, טוב כמוך אין, דומה" התחנפתי.

"מלכה" היא פסקה בנחרצות, "גם יפה וגם אופה" צחקה, "בן כמה הוא? עוד לא בן 45, נכון?, מצוין, גברים בגילו עושים לה את זה".

"צריך לעשות משהו" דחפה לי טליה מרפק לצלעות "מוויכוח על פינוי עזה לא תצא אהבה".

אמא ואבא של טליה קמו כשהצטרפנו לשולחן, "נשאיר אתכם, הצעירים" אמרו אבל בעצם הם מהרו להצטרף להורים שלי.

"מקנאים" לחשה לי טליה, "קודם היא הייתה רק שלהם ופתאום יש שותפים".

דיברנו קצת, צוחקים איך מתאונה פרחה אהבה, אני לא יודע מאיפה בא הרעיון לטליה, לא תאמנו מראש, אבל מייד כששמעתי אותה הצטרפתי, זורם אתה.

"מלכה" התחילה טליה "את מוכרחה פעם לראות את הזריחה מעל הרי מואב, תאמיני לי כל הזריחות של שבטה לא שוות זריחה אחת כזאת".

"כן אבל".

"אתה זוכר את הנ.צ ההוא שהיינו עוצרים שם" הצטרפתי, פונה לדן וקוטע את מלכה, "אחרי שהיית לוקח אותנו לטיפוס לילי מים המלח עם כל הבית על הגב, בדיוק לשם לקחתי אותה, דייט ראשון שלנו ובינגו".

"כן אבל" התחיל גם הוא.

"מה?" שאלתי בכעס, מדומה, "רכב 4X4? זאת הבעיה?"

"כן" קפץ דן על המציאה, "אולי אם הייתי עכשיו בקיבוץ, אבל"

"בלי אבל ובלי חבל," אמרתי את המשפט ששמעתי ממנו מאות פעמים בעבר, "קח!" הוצאתי את המפתחות של המיצובישי האנטר, "הנה, יש לך רכב ונגמרו התרוצים, סעו תתאוררו קצת, מגיע לכם לפעמים יום חופשה, תישנו פה ואם תצאו בשתיים בלילה תגיעו בדיוק לזריחה" סגרתי להם תוכנית שלמה.

לקח לנו עוד כמה דקות לשכנע אבל לפני שהקייטרינג הודיע שהאוכל מוכן הם הסכימו. "בתנאי שגם אני נוהגת" הודיעה מלכה וטליה הרגיעה את דן, "אל תדאג, היינו נהגות האמר בצבא, תשאל את רמי".

הפלאפון שלי צלצל ראשון, קפצתי ועניתי, שענת לא תתעורר. דן היה על הקו, לוחש, "אני מצטער אני אחזיר לך את האוטו רק מחר, אל תשאל מה קרה".

"מה?" נבהלתי ומראה חדר המיון רץ לי מול העיניים.

"אני מאוהב" לחש במהירות.

"מה?" לא הבנתי ברגע הראשון "למה אתה לוחש?".

"מלכה בשרותים, אני לא רוצה שתשמע, בוא הנה גבר, זיינתי אותה, מאז שתמר מתה לא זיינתי אשה, ניסיתי כמה פעמים ולא עמד לי, והיום, שגעון".

הפלאפון של טליה צלצל, טליה קפצה וענתה, לפני שענת תתעורר, "מלכה" כיסתה את המיקרופון בידה ולחשה לי "היא מאוהבת".

"וזה דן" כיסיתי ולחשתי חזרה "זיין אותה, מאוהב עד הגג".

חזרתי לדן, מקשיב לו "בדיוק כמו שאמרת לי, היא ביקשה לנהוג, נתתי לה, זוכר מה שטליה אמרה, בהתחלה קצת פחדתי אבל מהר מאד הבנתי שהיא באמת יודעת את העבודה, הגענו למקום ופרסתי מזרון שטח, התיישבנו ושתינו שוקו מהצידנית שהכנת לי, מלכה נצמדה אליי, היה קר והיא השעינה את ראשה על כתפי, בדיוק כמו שאמרת שיקרה ואני חיבקתי אותה, משפשף ומחמם את היד שלה בכף ידי, מצמיד אותה".

טליה נתנה לי לשמוע את מלכה ואני נתתי לה לשמוע את דן, מספרת גם היא, כאילו ביחד "הוא חיבק אותי, בדיוק כמו שאמרת לי, שפשף לי את היד בכף ידו, נתתי לו לנשק אותי ואחר כך ביקשתי שיפסיק, בדיוק התחילה הזריחה וזה היה מדהים, באמת, לא בגלל שאמרת, אמרתי שאני רוצה לראות".

טליה החזירה את הפלאפון שלה לאוזן ואני המשכתי להקשיב לדן "הסתכלנו ביחד, פתאום זה נראה לי כל כך שונה מאז, אף פעם לא הייתי ככה עם אשה, אפילו לא עם תמר, קרני השמש הראשונות האירו עליה ובאותו רגע בא לי לצייר אותה ככה, הסתכלתי עליה, צורב את המראה בזכרון, כבר מחר אני אצייר אותה, התחרמנתי, עמד לי כמו שלא עמד לי מאז" ודן השתתק.

"דן, אתה שם? הכל בסדר?".

"כן, לרגע נזכרתי" אמר בקול עצוב כזה וחזר לספר, מתלהב כמו  תלמיד תיכון שמזמז בפעם הראשונה שד של אשה, "חיכיתי בקושי עד שכל השמש תעלה ונלחצתי אליה, דוחף אותה בעדינות על המזרון, פחדתי שתתנגד, שתצעק, אבל היא התחילה להפשיט אותי, להוריד לי את החולצה, התחלנו לאט בהיסוס וזה הפך למהר, מושכים ותולשים, כשנשכבתי בין רגליה"

"לא לקחת אותה למושב האחורי?" הפרעתי לו באמצע

"לא, היינו חמים מדי, את הפעם השניה עשינו שם, אבן פה ושם לא הפריעה לנו, היה לי רגע של פחד, בכל הניסיונות עם נשים שהיו לי לפניה זה המקום שהייתי נכשל, אבל פה לא, היה לי זיין טורפדו וחדרתי לתוכה בקלות, פולט אנחת רווחה גדולה, היא חיבקה אותי ונצמדה אליי, התנשקנו וזיינתי, התרגשתי שוב, כמו בפעם הראשונה!".

"היא מצצה לו" לחשה לי טליה בהתלהבות, "כבר בפעם הראשונה!  ונתנה לו יותר מפעם אחת! שכחה כל מה שלימדתי אותה, אתה מבין מה זה!" המשיכה נסערת וסגרה את הפלאפון, "עכשיו היא נכנסת להתרחץ, שלח אותו, שיספר לך אחר כך, חבל לבזבז, היא שוב חמה אש" צחקה, "שלח אותו שיכה על הברזל כשהוא חם!".

"לדעתי היא מתרחצת, בחורה לא נשארת כל כך הרבה בשרותים" אמרתי לו בקול של אחד שמבין "שים אוזן על הדלת, תקשיב, ואם אתה שומע את המים תכנס אליה למקלחת. חבל לבזבז, תספר לי אחר כך".

את סוף הסיפור שמענו כשדן ומלכה באו להחזיר לי את האוטו, או אולי זה לא היה הסוף אלא רק ההתחלה, היינו אצל טליה, ההורים שלה היו בעוד אירוע צדקה, הודיעו שיחזרו מאוחר, ישבנו ליד הבריכה והם ישבו מולנו, שניהם, אוחזים ידים כמו שני תיכוניסטים מאוהבים ומספרים לנו בהתלהבות את כל מה שהיה, נכנסים אחד לדברי השני, דן כאילו מספר לי ומלכה לטליה, "את יודעת שלא הייתי בתולה אבל כשראיתי את המה-שמו שלו, תותח מפואר, הרגשתי רטובה, שאני רוצה אותו, פשקתי רגליים והוא נכנס לי, מועך אותי ואני נהנית, חודר עמוק לתוכי ואני רוצה עוד, צועקת מהנאה ולא אכפת לי שכל המדבר שומע"

"שכבתי עליה וזיינתי אותה" החליף אותה דן בסיפור, מתלהב, "מנשק אותה בטרוף, דופק בהתלהבות, מפמפם במהירות, מרגיש שזה בא ומנסה לסחוט עוד רגע ועוד רגע וכשהיא צעקה שהיא גומרת גמרתי גם אני, מצטרף אליה בצעקות, משפריץ בהנאה"

"אחר כך שכבנו על הגב מתנשפים" החליפה אותו מלכה שוב "היה לי טוב אבל רציתי עוד, השפשוף הזה בין הרגלים השאיר לי טעם של עוד והמניאק הזה" הצביעה על דן "אמר שאם אני רוצה אני צריכה להעמיד אותו, חשב שיתחמק אבל הוא לא ידע מי זאת מלכה, ירדתי לו, מצצתי לו".

"מצצה לי כמו שלא מצצו לי אף פעם" קטע אותה דן שוב "אפילו" לרגע פחדתי שהוא נזכר בתמר וישתוק אבל הפעם הוא דילג והמשיך, "פחות משתי דקות ושוב עמד לי, כלי כלי"

"זקפת אבירים" הוסיפה מלכה והשתתקה, נותנת לו להמשיך.

"'בואי לאוטו' משכתי אותה 'קבלתי המלצה על המושב האחורי' והיא פרצה בצחוק 'גם אני', עשינו את זה שוב, עם דלת פתוחה".

"אני נשענתי על המושב, עומדת בפישוק" המשיכה מלכה את הסיפור "והוא בא לי מאחור, ותקע אותי"

"בתחת?" לא התאפקה טליה ושאלה.

"לא, אמרת לי שלא נותנים בתחת בדייט הראשון" מלכה צחקה בצחוק מתגלגל של הנאה, "את זה עשינו אצלו בדירה, אחרי המקלחת המשותפת" חייכה לטליה חיוך ממזרי כזה, "בכוס, חודר עמוק, מזיין אותי כמו גבר אמיתי, תוקע אותי הכי חזק שאפשר, מרעיד את כל גופי, מרים אותי כמו שהייתי צריכה שירימו אותי כבר הרבה זמן, לא כמו החננ'ה ההוא מפלורנטין שהיה גומר עוד לפני שנכנס, שלוש פעמים גמרתי, גמירות אמיתיות, בלי זיופים, ובסוף הוא הציף אותי שוב, יורה בתוכי את הנוזל החמים שכל כך חיכיתי לו"

"וואו, זה היה משהו" התנשף דן, כאילו רק הרגע גמר, "ארגז פעולה שלם רוקנתי בתוכה, ארגז עמוס במיוחד".

כולנו היינו חרמנים, אחרי סיפור כזה, איך לא? "אני עייפה" פהקה מלכה, אבל היה ברור לכולנו מה באמת היא רוצה.

"הלילה תשנו פה" פסקה טליה והם לא התנגדו, "בחדר האורחים, בואו, אני אראה לכם" הובילה אותם ועוד לפני שחזרה אליי שמענו את הגניחות שלהם מהחדר.

"גם את עייפה?" שאלתי והרמתי אותה על הידים, סוחב אותה על כפיים לחדר. אותו לילה דהרתי עליה, הורדתי אותה רק להתפשט ודחפתי אותה על המיטה, השכבתי אותה על הבטן, כשרגליה סגורות ומהודקות, דחפתי כרית אל מתחת לאגנה, והתיישבתי על ישבנה, מפשק את פלחי ישבנה ומכוון את הזיין הזקור שלי אל בין שפתיה, משפשף בעדינות וסוחט ממנה גניחת הנאה ראשונה.

"את רוצה אותי?"

"כן"

"תבקשי" שפשפתי שוב, מרגיש את הרטיבות שבין שפתי הכוס המגורות.

"תן לי"

"יותר יפה"

"מניאק, תכניס לי כבר" צעקה ולא אכפת לה אם מלכה ודן שומעים.

ויתרתי לה, לא התעקשתי, חדרתי למעמקי הכוס הרטוב שלה, דוחף את כל הזיין, עד הסוף ומתחיל לפמפם, לש את פלחי ישבנה בתנועות סיבוביות, סוחט בתאווה "כן, תמשיך, זה טוב" גנחה "אמא'לה, כן שם" כיוונה אותי "עוד, כן שם בדיוק, שם" כנראה ששפשפתי לה בדיוק בנקודה ה-G שלה, "כן תדהר עליי, אני הסוסה שלך" המשיכה לגנוח ואני הצלפתי בידי על ישבנה, הצלפה קלה, לא להכאיב, אבל שרירי נרתיקה התכווצו סביבי בחוזקה, "כן עוד" ביקשה ושוב הצלפתי.

טליה גמרה וביקשה עוד, מרחוק שמעתי גם את מלכה צורחת ואחרי רגע טליה הצטרפה אליה, כאילו במקהלה, אני לא יודע מה דן עשה אבל אני טחנתי את טליה, יושב עליה כשהזין תקוע, דוהר ומצליף, מתחמם. לרגע הייתה דממה ואחר כך שוב התחלנו, יותר חזק.. לא רק הן, גם אני ודן הצטרפנו.

לדעתי גמרנו ביחד, כולם, טליה ומלכה, מלכה ודן, דן ואני, אני וטליה, גמרנו בקול ואחר כך נפלה דממה. איזה מזל שענת לא התעורר😉.

אפילוג

דן חזר לקיבוץ, עם מלכה כמובן, הוא חזר לעבוד ברפת והיא איתו, רפתנית, בשעות הפנאי הוא ממשיך לצייר, הרבה, כולל הציור של מלכה השוכבת עירומה על המיטה בדיוק באותה פוזה כמו בציור של הרומניה ובציור של טליה רק שאותה הוא צייר לא מהדימיון, היא שכבה לפניו ודגמנה לו.

הבטחות חייבים לקיים, לפחות ככה אני נוהג, אז שלושה ימים לפני שהחזרתי את המיצובישי האנטר לחברת הליסינג ועזבתי את מקום העבודה שלי לקחתי את אמא של טליה לראות את הזריחה מעל הרי מואב.

כל הדרך חוה, אמא של טליה, שתקה, מקשיבה ללאונרד כהן ששמתי ברדיו-דיסק, רק שטיפסנו להר והתיישבנו לאכול לחמניה ושוקו היא נצמדה אליי, היה קר, צינת הבוקר של המדבר, ובדיוק כמו טליה גם היא השעינה את ראשה על כתפי ואני, כאילו באוטומט, חיבקתי אותה, "אני יודעת בדיוק מה עשית לה כאן," היא לחשה לי באוזן, "ואני רוצה גם, הכל! ואפילו יותר" הוסיפה בציחקוק קצת נבוך אז אחרי הזריחה עשינו את זה במושב האחורי של המיצובישי האנטר, כמו אז עם טליה, עם הרגליים בחוץ, ועשינו את זה שוב, פעם אחרונה בהחלט כפי שהיא הבטיחה, בעמידה, "כמו שפתחו אותי" היא הסבירה והסמיקה, נעמדה בפישוק, התכופפה ונשענה על מכסה המנוע ואני מאחוריה, משחק לה בציצים וטוחן אותה ו…זה מה שטוב במדבר, אפשר לצעוק והיא צעקה, צרחה וסיפרה כמה טוב אני עושה לה בטוּטָה.

באותו לילה, אחרי שטליה רכבה עלי כל הדרך לשרשרת האורגזמות שלה, ואחרי שהרמתי אותה ונתתי להר הגעש שלי להתפרץ בתוכה, היא התכרבלה בזרועותיי, הצמידה את הפה לאוזן שלי ולחשה, "אני אוהבת אותךָ בּוֹעֲלִי ו…תודה שאתה דואג לאמא שלי" אמרה ולא הוסיפה ואני לא שאלתי.

שבוע אחרי התחלתי לעבוד בחברה של יעקב, אבא של טליה. מאחורי גבי הם קראו לי 'היורש', לא פלא לאור תוכנית ההכשרה שהוא בנה לי ו…חודש אחרי התחתנו, היה ויכוח קטן בין האמהות, לא על התפריט, גם לא על הרב או המוזיקה שישמיעו, אלא אצל מי תשאר ענת בירח הדבש אבל זה נפתר, הן הסכימו להתחלק חצי-חצי.

את ירח הדבש עשינו בשוויץ, למדתי לגלוש ממומחית ו-11 חודשים אחרי נולד יואב, עשינו אותו באותה גבעה המשקיפה על הזריחה מעל הרי מואב.

9 מחשבות על “זריחה אל מול הרי מואב – חלק אחרון”

  1. הסיפור הטוב ביותר שלך שיצא לי לקרוא!!
    גם ארוטי, גם רומנטי. סיפור אהבה אמיתי.
    תודה!!!

    הגב
  2. שבת שלום…מחרמן!!! גם האמא וגם הבת!!! מה הוא רוצה יותר מזה!!! כולן רוצות את הכלי ובכל החורים, כדי להנות כמה שאפשר!!!

    הגב

תגובות ? (אין צורך להזדהות)