טבעת שייכות שפחה

הייתי אולי זונה בוגדנית , אבל הרגשתי כמו ליידי אמיתית

יום ששי מתיש עבר עלי, שבועיים אחרי שנכנסנו לבית החדש, בעלי נעלם, כהרגלו, לעשרה ימים בחו"ל, השאיר אותי לבד, עם כל הסידורים.

סיום פריקת הארגזים, תיקונים שנשארו, תמונות ומדפים לתלות, לא ידעתי מאיפה להתחיל.

בבוקר פרקתי כמה ארגזים, בצהרים ניקיתי את הבית מכל האבק שנכנס כל הזמן, במשך היום הייתי בטלפונים, עם כמה בעלי מקצוע שהשאיר לי בעלי היקר, כולם עסוקים, מאחרים וכ"ו.

אחרי הצהריים הייתי ממוטטת לגמרי, תכננתי לסיים בעצמי, את צביעת הקיר בסלון, בצבע החדש שקניתי, אבל פשוט לא נשאר לי כוח.

בשלוש אחר הצהריים, בעודי שרועה על הספה בסלון,

נשמע לפתע צלצול בדלת.

בדלת עמד גבר גבוה, בדיעבד הבנתי, שמדובר בפועל רומני שסיים את יום עבודתו באתר הסמוך וחיפש עוד קצת פרנסה, "גיברת, אולי עבודה יש? "

לא האמנתי למזלי הטוב, מהשמיים הוא נפל לי.

"כן! קיר בסלון",  עניתי מיד והצבעתי לעבר הקיר ופח הצבע שלידו.

הוא סקר את החדר, "בסדר גברת, עוד משהו?"

אלא מה?, "אחר כך יש בחוץ שביל לסדר וגם לתקן את הקיר ליד פח אשפה".

"בסדר גיברת… אה..  מאתיים וחמישים שקל, טוב?".

לא ראיתי כל צורך להתמקח, "בסדר, תתחיל", אמרתי והראיתי לו את שאר המטלות.

הוא הסתכל עלי, עייפה, מלוכלכת ועצבנית, "גיברת יכולה ללכת לישון, יהיה בסדר הכול", היו לו עיניים כחולות עמוקות, שהיו ניגוד גמור לפניו השזופים וידיו קשות היום. עיניו היו רכות וטובות, האמנתי לו.

פרשתי לחדר השינה, באמת מתכוונת לישון.  שניה לפני שנרדמתי, הזכרתי לעצמי, שכשאתעורר, אצטרך לקפוץ לשכנה וללוות קצת כסף מזומן, כי לי לא נשאר כלום והרי הפועל לא מקבל כרטיס אשראי, הא, הא, הא.

חשבתי גם על בעלי, שבטח מתפרפר עכשיו עם איזו זונה גרמניה, ("תביני, זה לא במקום הסקס איתך, זה פשוט משהו אחר"), כן, בטח.

ישנתי מצוין, בחמש וחצי קמתי, נכנסתי לאמבטיה, פינקתי את עצמי במים חמים, קצף ריחני ונר מבושם, שדלק לצד האמבטיה.

עצמתי עיניים, הנחתי את ראשי על דופן האמבטיה, כאשר

אני מרשה לעצמי לטייל עם אצבעי, באזור המפשעה, ללטף את שער הערווה ולהגניב ליטופים נעימים לדפנות מערתי,

צלצול בדלת העיר אותי.

לעזאזל, הפועל!, לגמרי שכחתי ממנו, הוא בטח סיים וצריך לשלם לו. אפילו כסף אין לי לתת לו עכשיו, לא נעים, יצאתי במהירות מהאמבטיה, בקושי התנגבתי בשנייה אחת, זרקתי על עצמי גופיה ותחתונים, במבט חטוף החלטתי שהגופייה ארוכה מספיק ולא צריך לבזבז זמן על מכנסיים, ומיהרתי לדלת.

הוא עמד בדלת מזיע ועייף, הראה לי את הקיר הצבוע למופת, את השביל החדש, הוא אפילו טאטא מסביב.

"תודה", אמרתי לו, "אני רק צריכה להביא לך כסף, זה ייקח כמה דקות".

"קצת ממהר", אמר בנימוס, צריך ללכת הרבה וחושך".

לא ידעתי מה לעשות, הרגשתי נבוכה.

"אולי צריך בא מחר לעבוד עוד ונותנת כסף?", הציע.

"כן, כן" מיהרתי לענות, "יש עוד הרבה עבודה".

באמצע המשפט ראיתי שהוא כבר לא מקשיב לי, ראיתי איך מבטו יורד מעיני, (לשם התאמץ להסתכל עד עכשיו), מתמקד בשדיי.

אינסטינקטיבית, הבטתי לשם גם אני והבנתי, הגופייה הלבנה הדקיקה, נצמדה לחזי הרטוב עדיין, שדיי המלאים בלטו  לתפארת, פטמותיי הוורודות נראו היטב, גם שיזוף הטופלס שלי, תרם למראה המרהיב.

עיננו נפגשו שוב, "אולי גיברת משלמת לא כסף?.." מלמל. הוא לא היה צריך להסביר, בעיניו ראיתי את הבדידות, הכמיהה לאישה, לבית חם.

אולי הוא ראה בעיני את אותו הדבר בדיוק, לא הינו צריכים לדבר עוד, זזתי הצידה והוא נכנס לתוך הבית ובצייתנות הלך אחרי לחדר השינה.

הצבעתי לעבר המקלחת, האמבטיה הייתה עדיין חמימה, והאדים המבושמים שיכרו את שנינו, הוא החל להתפשט ואני עזבתי אותו לבד וסגרתי את הדלת.

ישבתי על המיטה, בציפייה דרוכה, כשלפתע נמלאתי חשש, 'הרי איני מכירה אותו, אולי הוא סדיסט?, אולי הוא ירצח אותי?, אולי הריח שלו בלתי נסבל? ובכלל, ממתי נהייתי זונה? יכולתי לתת לו שעון של בעלי או כמה פחיות בירה.

בשביל מה אני צריכה את זה?'.

אבל מול כל אלה, ראיתי את עיניו הכחולות והעמוקות, את דיבורו הרך, ידעתי בתוכי שאני עושה זאת כי אני רוצה, זקוקה לזה, חייבת לו כסף או לא.

נזכרתי בשיחתי האחרונה עם בעלי, כשביקשתי ממנו להבטיח, שלא ישכב עם איזו תאילנדית והוא ענה, "אני לא יכול להבטיח דבר כזה, כשמדובר בתאילנד", מצפוני נקי!!.

הדלת נפתחה, הוא יצא מתוך האדים, הרמתי את עיני, הוא היה עירום וידעתי שהתלבטויותיי הסתיימו.

היה לו גוף מוצק מאוד ושחום מהשמש הישראלית, זרועותיו חסונות, רגליו מוצקות ובטנו שטוחה, הוא הקרין פראות כפרית גסה, מעורבת ברוך ועדינות, שנבעו בעיקר מעיניו המדהימות.

נעצתי מבט באיברו, הוא היה זקוף ומפואר, כרבולתו, שלא עברה ברית מילה, אדומה, מגרה ובהחלט לא מפחיד, הוא התקרב והניח ידיו על כתפי החשופות בעדינות, "בואי גיברת" אמר בלחש, "לי קוראים יאן".

הוא הוביל אותי בעדינות אל המיטה, הייתי אולי זונה בוגדנית באותו רגע, אבל הרגשתי כמו ליידי אמיתית.

הוא השכיב אותי והחל ללטף ברוך את כתפי, צווארי, גבי,

בטני, רגלי.. דקות ארוכות חלפו, והוא לא נגע אפילו פעם אחת בפטמותיי או בערוותי, מוצפת הנוזלים.

 בסבלנות וביסודיות ליטף כל פינה אחרת בגופי, התפעלתי איך הוא מסוגל לשלוט בעצמו, בעלי היה חייב לחדור לתוכי מיד, אם לא שכבנו יומיים רצוף.

יאן הפך אותי בעדינות על בטני והחל לעסות את צווארי וגבי, "גיברת עבדה קשה היום, צריכה מסז'" אמר.

הוא כנראה ידע, שאם לא יטפל בי וירגיע את שרירי, אני לא אחזיק מעמד בזיון שהוא תכנן עבורי.

הייתי בשמיים, ריחפתי בעננים ורודים, בין אצבעותיו העדינות, נשימתו החמה, (הוא אפילו טרח לצחצח שיניו) ולשונו החמימה, " עכשיו גיברת מוכנה", לחש.

התהפכתי חזרה ופישקתי את רגלי ככל שיכולתי, הוא חדר לתוכי, מנומס אך החלטי, סנטימטר אחר סנטימטר, כובש אותי, הייתי כל כך רטובה ומיוחמת, עד שלא יכולתי לעצור אותו אפילו אם רציתי.

מעולם לא הרגשתי כל כך מלאה, כל תזוזה של מילימטר

סחטה מני התכווצויות וגניחות, הבנתי מדוע עד עתה מעולם לא גנחתי בזמן זיון, לא צריך לגנוח בכוונה, זה פשוט יוצא לבד.

הוא החל בתנועות משגל, הולכות ומתחזקות, נשכתי את שפתי, בכל פעם שחשבתי שהגעתי לגבול היכולת שלי, הוא השתהה מעט והמשיך שוב למדרגת הריגוש הבאה, ממש כמו מאמן כושר מוכשר.

כרכתי רגלי סביב גבו הרחב ונעצתי את עקבי בישבנו, שרטתי את כתפיו ונשכתי את אוזניו כל שהעמיק בתוכי, מגיע לרחמי.

ישבני נגרר מעלה ומטה על פני המיטה עם כל תנועה שלו, לא היה לי קשה בכלל להגיע לאורגזמה הראשונה שלי ואחר כך לשנייה.

הוא הפסיק בתנועתו לרגע, לאחר האורגזמה שלי, מספיק כדי להחזיר לי את הנשימה ולהמשיך, הוא לא התאמץ בכלל. איברו המפואר עשה את המלאכה בשבילו.

לאחר מספר דקות, כשמוחי כמעט ומתפוצץ, לחש "גיברת, עכשיו תהיי טובה", הבנתי שהוא החליט לגמור.

הוא החל לנוע במרץ, גופו העצום כמעט ומועך אותי, זינו בתוכי מגיע לכל פינה והולם על הרחם שלי בעוצמה אדירה.

גנחתי בלחש, לא היה לי אוויר, "עוד קצת גיברת" לחש, הוא עבר לתנוחת כריעה, ולפת את ישבני, מניע אותי פנימה והחוצה על זינו האדיר, כשכתפי נגררות על המזרון ואז הוא גמר, הרגשתי איך מטען כבד וסמיך של זרע, נורה לתוכי כמו מתותח, הוא נהם נהמה עמוקה, אחר כך הביט בי וליטף את לחיי עם גב ידו, "תודה גיברת", לחש.

הוא קם מעלי, נכנס לרגע למקלחת, יצא לבוש בבגדיו המלוכלכים, חומק במהירות מהחדר.

"תבוא מחר" , לחשתי בשארית כוחותיי.

קמתי מהמיטה רק בשמונה, התקלחתי שוב והתנפלתי על המקרר, בהיתי קצת בטלוויזיה וחזרתי לחדר השינה.

שכבתי על גבי, תוהה, 'האם הפכתי להיות זונה בתמורה לחמישים שקל?'. בחיוך עניתי לעצמי, 'הוא קיבל תמורה גבוהה בהרבה מחמישים שקל'.

נרדמתי במחשבה, שזו פשוט הייתה עסקה טובה לשני הצדדים.

את שעות הבוקר, העברתי בפירוק וסידור חפצים שהיו בארגזים ובשעה שתיים, הפסקתי הכול ונכנסתי לחדר האמבטיה, להכין את עצמי לבואו של יאן.

שכבתי בתוך המים, נרגעת מעבודות היום, כמעט נרדמת, העיר אותי צלצול פעמון הדלת.

עטפתי את גופי העירום בחלוק, ידעתי שאין טעם לטרוח ולהתלבש, גם הרגשתי הנאה בלתי מוסברת מרוח ההפקרות שנחתה עלי, יאן עמד בדלת, מאחוריו, ראיתי גבר נוסף, מחזיק כובעו בשתי ידיו ומחייך מאוזן לאוזן.

"בוקר טוב גיברת, זה קוזין שלי, עושה בטון וריצוף", הציג את הגבר הנוסף, מהחיוך הרחב הבנתי שהקוזין יודע בדיוק מה הוא הולך להרוויח היום.

הראיתי להם מה צריך לעשות והם הוסיפו רעיונות משלהם, מניסיונם הרב.  הבנתי שהם רוצים "לעבוד אצלי", כמה שיותר.

חגגנו כל השבת, הם התחלפו ביניהם, האחד עובד והשני תוקע אותי. כשעבדו בחדר האורחים, אפילו לא טרחתי לקחת אותם לחדר השינה. רכבתי על אחד מהם, בעוד השני עובד ממש ליד, כשהאחד גמר, קרא לחברו בעליצות להתחלף, הם לא ידעו שובע, היה לשניהם מספיק כוח גם לעבוד וגם לזיין.

איבריהם הגדולים והלא-נימולים, הזדקפו במהירות מפליאה וחדרו אלי ללא שום מאמץ, הייתי רטובה ומיוחמת כל הזמן.

ישבנו ביחד לאכול ארוחת ערב, ממש כחברים ותיקים, הם הביאו הפעם בגדים להחלפה, ואני ישבתי ביניהם עם תחתונים ללא חזייה, הרגשתי בנוח להפליא.

מעולם לא חשתי כל כך נשית, שולטת ונחשקת כמו עכשיו, במחיצתם של שני גברים חסונים הסרים למרותי.

לאחר האוכל, השתעשענו עוד קצת, הפעם עם שניהם ביחד, גיליתי להפתעתי שהם לא חוששים ממגע זה עם זה, והבנתי שבעיתות הדחק, הם מוצאים נחמה גם האחד בזרועות (או יותר נכון, בישבן) של האחר.

"בשבוע הבא אני צריכה חשמלאי, שרברב וגנן", הודעתי להם והם הנהנו, מחייכים, "יהיה בסדר גיברת".

עודכן לאחרונה

3 מחשבות על “הייתי אולי זונה בוגדנית , אבל הרגשתי כמו ליידי אמיתית”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)