הסיפור של יערה – חלק 2

מאת ארז – הסיפורים האסורים של ארז

לתחילת הסיפור

 

בואי נכיר את המשפחה אני פוקד על יערה
יערה יוצאת אחריי בשמחה החיילים מתארגנים על הציוד, אפודים נשק, ח פלוגתית מושלמת מתגבשת
הילדים החמודים עומדים בצד מנשנשים מכל הטוב שהרעיפו עליהם החיילים
(בכל זאת מילואמניקים ואבות בעצמם)
בעלה אבוד, מרגיש את גודל הטעות, ממתין למשטרה לשלם על הטעות שלו… הוא לא יודע שהתשלום יהיה נוראי יותר
תכיר את ילדיי המהממים… יערה מציגה אותם בשמות וגילאים, ענת וגיא, גיא חסון ושזוף מתנשא כמה סנטימטרים מעל אמא שלו ענת כפרח בתפרחתו דומה לאמא שלה בצעירותה.
מבעלך אנחנו מתעלמים, הוא לא מבין את הסיטואציה, למה יערה נעלמה לו לזמן רב כ"כ
"אריה" אני פונה אליו בקשיחות, מסמן לו לבוא לעברי, הוא קם רועד, מוצא את עצמו מול הפלוגה המחייכת אוירה של בית מחלחלת לכולם
"תביא לי ת.ז." אני פוקד עליו בקול שהייתי פונה לשב"ח פלסטיני
הוא מביא לי ביד רועדת
שני מצטרפת עומד מעברי השני אנו נראים כמו שלישיית שופטים חמורי סבר בפני נאשם שיודע שבא יומו
שני אני אומר בשקט, קחי את הילדים למועדון שימי להם סרט ותצטרפי חזרה
אני ממתין בשקט, בונה את הרעש בשקט
שניה אחרי שהילדים נעלמים מהאופק אני פוצח בצעקה שמשתיקה את החיילים ומרעידה אותו "מה לעזעזאל חשבת לעצמך????" זה נראה לך שלט סתם? חשבת שזה עצור בקיבוץ המזורגג שלך? אתה מודע לזה שעיכבת תרגיל של פלוגה שלמה שעולה למדינה הון כל יום שהיא פה???"
הוא מנסה לגמגם "תסתום את הפה עד שאתן לך רשות" אני משתיק אותו כמו טירון " שלא לדבר על זה שנכנסת לשטח אש באמצע תרגיל אש חיה, יכולת להרוג את אשתך היפה וילדך החתיכים, אתה פשוט אדיוט"
מבטי פוגש את אחד המ"מ שלי, אני מניע את היד שלי בסימון מוסכם שכבר כולם מכירים, השתלטות, אריה מוצא את עצמו תוך שניה שוכב על הבטן, שני חיילים כופתים את ידיו אחרי הגב, פלנלית על עיניו ותוך דקה הוא על ברכיו במרכז הח' הפלוגתית
"ביצוע יפה שגיא" אני משבח את המ"מ "הקשבה אליי" אני פונה לחיילים ההמומים והשקטים שלי "בסדר ציוד סיכום תרגיל ואחכ מסדר יערה לצוות המצטיין…"
שני מצטרפת בשקט שוב למסדר עומדת מול החיילים יחד עם 2 מפקדי המחלקות אני מתחיל לעבור בין החיילים אוירה טובה ונעימה, מתקתקים, יערה לימיני כל רגע, בוחנת איך אני בודק כל פרט, משבח כל חייל על התרגיל המאומץ
אריה יושב ברחבה מושפל, שומע בלבד מנסה לנחש מה זה מסדר יערה,
"שבו", כל החיילים מתיישבים בח' על מקומם אני מתיישב מולם, יערה כצל לצידי אנחנו מתחילים לתחקר את האירועים והתרגיל, את הלינה, המקלחות, האוכל, הכל נדון, מה לשפר ומה לשמר מפקדי המחלקות רושמים הכל בשקט
אריה כחפץ במרכז הרחבה,
אני מודה לכל החיילים, נעמד וכולם נעמדים שוב בח'
משוחררים, אני בוחר בצוות של שגיא, משחרר את היתר סקרנים
"מסדר יערה" אני אומר בשקט ובחיוך מרגיע "מרגע זה יערה נותנת פקודות יחד איתי"
החיילים מקשיבים בדממה מבטם נעוץ ביערה יודע שהחיילים שלי כבר בחנו את הישבן שלה בטייץ והפטמות הזקורות שלה מגרות את כולם, אני מסתובב אליה, מרים את חולצתה באחת
שומע את הצוות של שגיא חרמנים מתנשפים…
אני מוריד חולצה, מניח את חולצתי עליה, מעניק לה את הדרגות והסמכות…
לבקשת יערה, כולם להשיל מכנס ותחתון, לעמוד דום!
ידיים אחרי הגב, מי שיבחר יישאר איתנו כאן השאר יוצאים לבית"
החיילים שמחים לציית, משילים לרצפה מכנסיים
"עמוד דום" אני פוקד וכולם נמתחים, אני שמח לראות שגם שני מפקדי המחלקות בעניין, עירומים לגמרי, שזופים וחזקים מהווים דוגמא אישית
שני המומה, מבטחה הרעב מצטרף ליערה שתיהן בוחנות את עשרת הגברים העירומים…
יערה מתחילה להסתובב מאחרי הח' מתחילה לבחון ישבנים,
אני מלווה אותה ע"מ שתתפוס ביטחון
אני לא עומד בפיתוי וחופן את ישבנה, מדליק אותה מעט
זה עושה לה את זה כמו שחשבתי,
היא מתחילה ללטף ישבנים בוחנת אוחזת ונהנית,
"אתה צעד קדימה" היא אומרת בשקט מהסס אך מלא תאווה
אני שמח לראות שהביישנות מתפוגגת
יערה עוברת חולצתי פתוחה עליה, תחתון וחזיה שחורים הולמים את צבע גופה
מגפון קטן משלים את ההופעה,
היא מבקשת מכ5 חיילים שישבניהם כבשו אותה לצעוד קדימה,
הסיבוב הושלם,
אנחנו נעמדים במרכז שוב,
רוב החיילים עם זין עומד,
"תמשיכי" אני מעודד אותה "כל היתר משוחררים"
מבטה נפרד בצער מכל הגברים שסביב,
החיילים הנבחרים מצטמצמים שוב, עומדים בשורה,
בקצה השורה אריה המושפל, "תתפשטו" היא מבקשת בקול רעב ותאב
ידה נשלחת לראשו של אריה, חושפת את עיניו, הוא ממצמץ, מסתנוור מהשמש,
חצי דקה והחיילים עירומים,
"אדיוט, תראה איך זין גברי עומד ממני, תראה אותם מתוחים בגללי, וזה לבוש חלקי, אני עירומה ליידך כל יום ואתה לא מספק אותי" היא אומרת בזלזול
החיילים מחייכים בתגובה מלאי תאווה ומנופחי אגו מבטה של יערה משתהה על כל אחד, היא שואלת אותי בשקט נרגשת, כמה אפשר?
אני אומר לה "כמה שבא לך"
"בא לי אותך ועוד 5" היא נשענת עליי מסמיקה, "אפשר?" קולה מתחנן
"ברור, רק תבחרי"

הגברים מביטים בציפיה בזמן שנשמעת המולת התקפלות החיילים לבתים,
אני מביט בחבורה הרעבה, משנה תוכנית ברגע
תעלו על אזרחי, תתקפלו תזדכו, עוד חצי שעה יוצאים
מביט באריה הכנוע, מושך בכתפי באדישות מביט ביערה
"סע לבית, קח את הילדים אני כבר אחזור עם ארז"
הוא מביט בה המום מושפל, אחרי 20 שנים הוא יודע שעם הטון שבו הדברים נאמרו אין לו הרבה השפעה או דעה
אני נותן יד ליערה לוקח אותה איתי למשרד, נזרק על הכיסא, יערה מתיישבת מולי על קצה השולחן,
"שני, איך קוראים למושבניק החמוד שתמיד מביא לנו פינוקים? " אני בוהה ברגליה של יערה…
"מנחם?"
"בול, תחברי אותי אליו רגע"
אני מלטף את רגליה של יערה והטלפון מצלצל
"מנחם, מה שלומך איש יקר" תגיד, אני אומר אחרי חילופי הברכות "הצימר הגדול שלך פנוי להלילה?"
"בוודאי" הוא עונה בשמחה
"אני בא להתארח…"
"נהדר, תספיקו לארוחת ערב?" הוא שואל
"נספיק לכל מה שתגיד" אני אומר ומדמיין את הבשרים המשובחים שלו על המנגל ונהיה רעב
"שש בערב אל תאחרו שאפרת לא תכעס על שנינו"
אני מניח את הטלפון בחיוך מביט בעיניה הנוצצות של יערה
"מה?" היא שואלת משחקת בשיערה
"את נראית צעירה בעשר שנים מאז שחזרת לכאן
יערה צוחקת "מה בתכנית?
"הפתעות, בואי"
אנחנו יוצאים שוב שלמע הנעת רכב ודיבורים, 5 החיילים הנבחרים מחכים מאורגנים
אריה מביט בנו מכיסא הנהג במבט עגום, הילדים רצים ליערה שמחבקת אותם
"אמא מתי תגיעי" ענת שואלת בתום
"אמא עוזרת פה לחיילים, אני אחזור שאגמור עד שאתעייף" היא אומרת בקול דואגת שאריה ישמע את המשפט המכוון
אנחנו מביטים ברכב היוצא, במבטי הילדים התמימים ומבטי אריה המשלים עם תבוסתו
שני יוצאת עם טייץ וטריקו מרושלת יפה "אני גם רוצה" היא עונה למבטי
"שני את מבינה מה הולך להיות שם?" אני מביט בעיניה
"ארז אני לא ילדה" היא מתריסה מולי
אני מושך בכתפי…
"בואו", אנחנו יוצאים בשני רכבים לכיוון חמת גדר, חוצים את המחסום ועולים למוצב הישן ליד הבריכות העתיקות
כולם מתפשטים ונהנים במים החמים, מתח מיני באוויר
אני בכוונה לא מתחיל את החגיגה, גורם ליערה ושני לחוש את תשוקת הגברים המצטברת כהר געש
האווירה שמחה, משתכשכים וצוחקים, שותים בירות להתקרר כשאני מכריז "בואו"
הבניין הגדול ריק, אנחנו מוצאים חדר, מתמקמים, מתייבשים, אני לוקח מגבת, מנגב את יערה, גבה אליי תרימי ידיים, אני משיל ממנה את חזיית הספורט היא מתענגת על מבטי הגברים בחדר
שני בתגובה מופשטת מולי, החזה שלה צעיר עסיסי ושופע,
החדר מסתחרר לרגע וכולנו עירומים, חרמנים
יערה נשענת לאחור על זקפתי ממקמת את איברי הקשה בין הישבנים שלה
ידי חופנות את שדיה ופטמותיה הזקורות
"תמיד אהבתי את הפטמות שלך, הן תמיד התגרו בי" אני צובט אחת והיא מגרגרת בהנאה…
אני נהנה מהקהל, שני יושבת על ספה נטושה חשופה בין שני גברים, גבר נוסף מביט בנו מהרצפה ראשו נשען על רגליה החשופות
"התאפקת הרבה זמן, ועכשיו תקבלי מנה שתמלא את חסר של 20 שנים" אני ממשיך לדבר ידיי איטיות על גופה,
"תתמסרי תתפנקי ואל תפתקחי עיניים עד שאגיד לך"
יערה שעונה לאחור עיניה עצומות, שיערה הבהיר מפוזר על הכתף שלי,
ידיי על כל גופה – בטן, חזה, כתפיים, מותניים וישבנים, מקפיד שלא לנגוע בין הרגליים
אני חש איך היא מניעה את אגנה לאט, גורמת לאיברי החם והקשה להתחפר עוד בין הפלחים הנחשקים שלה,
כולם מרותקים להופעה האנטימית
האווירה מחשמלת
אני מסמן במבטי לאחד מהם, האצבע שלי מראה לו היכן בדיוק הוא נדרש
לשונו על שפתיה מפתיעה אותה ומפיקה ממנה גניחה קולנית עמוקה
גופה נע באופן מטריף
מביט בעיניה הרעבות של שני הנוגעת בעצמה, מרותקת לאישה הבשלה המתמסרת מולה
"לך, היא צריכה פה על הפטמות האלו", היא שולחת את הגבר שלמרגלותיה,
עוד אנחה קולנית בוקעת, כשפה תאב מצטרף לחגיגה, תגובתה גורמת לאברי לרטוט
"אל תגעי בעצמך" אני אומר בפקודה שקטה לשני החרמנית, אני רוצה שהיא תביט ותתמלא תשוקה
אני חש את גופה רועד, מוביל אותה לספה לצד שני, כולם ממהרים לפנות לה מקום,
מוביל את שני לכיסא ממול רוצה שהיא תביט, שתראה איך הגברים הרעבים מקיפים את יערה, מנשקים מלטפים ומלקקים אותה במקביל
נידי מלטפת את ראשה של שני, מודע למה שזה עושה לה
הופעה אירוטית אמיתית, בצללי החדר האפל, סאונד אמיתי שקט של תאווה
אני מביט בה, יערה מתמסרת, טועמת, נטעמת בכל גופה גברים מתפתלים על גופה, תאווה לעוד ועוד
גופה מתקמר למגע אצבעות חודות, לפיות תאווים, מבטה לוכד את מבטי, שפתיה לוחשות "בוא אלי"
אני נע לאט מרים אותה, מושיב אותה על איברי הקשה באחת…
היא רטובה מאוד, מוכנה זמן רב, משתוקקת,
גופה ופיה משמיעים זאת בקול ברור
"שני עכשיו תורך לקבל טיפול" אני אומר וגורם לחבורה לסבוב סביבה
יערה חובקת אותי , מעמיקה את איברי בתוכה כשאני מתבנן בשני ובגברים העטים עליה…
"וכל זה עוד לפני הארוחה והצימר " היא אומרת וגונחת לי באוזן
אני אוחז במותניה בתשובה מחכה שהיא תמשיך בין גניחה לגניחה,
"התגעגעתי ליצירתיות המופרעת שלך"

Loading

3 מחשבות על “הסיפור של יערה – חלק 2”

תגובות ? (אין צורך להזדהות)

דילוג לתוכן