הנשיקה – 3
השלישית בסידרה וכמו שהבטחתי, יש עוד 2
לפני כמה ימים הילכתי לי בחצר הגן הגדול של המינזר. בין העצים הגדולים, תוך שאני דורך על שבילי החצץ הרעשניים, מביט בציפרים ונהנה מן השקט והשלווה.
לפתע, כאילו מתוך חלום, הבחנתי באישה, אישה נאה, גיזרה נשית, דקיקה, גבוהה וחטובה, לבושה בתחתונים זעירים בלבד, יחפה, מהלכת לה מולי בתוך הגן, צועדת על השביל המגורף בחצר המינזר.
המראה היה מדהים, לא יכולתי להסיר את עיני מן האישה המסתורית והמושכת. זקופה, שדיה הגדולים זקופים וזקורים כאילו היו עשויים מפלדה, שיערה השחור והחלק מכסה את כתפיה, היא הילכה בנחת, וצעדה מולי, מביטה אל תוך עיני, ללא כל מבוכה או חשש, זקופת קומה, היא פשוט צעדה הישר אלי כשהיא מביטה לתוך עיני. עיניה השחורות כפחם לכדו את עיני באחיזה שאין להימלט ממנה.
"נשק אותי נזיר" אמרה בקול נמוך וסקסי וקרבה אלי עד למרחק נגיעה
זו לא היתה בקשה, זו היתה פקודה. ואני? קירבתי את פני לפניה ונצמדתי אליה בנשיקה מעמיקה וחודרנית. גם היא העמיקה חדור כמעט עד לגרוני. לשונה עשתה בחלל פי כבתוך שלה. היא ריצדה וחוללה וגרמה לי לחוש שהיא לוקחת אותי לעולם מסתורי.
לפתע, האוויר שמסביבנו נמלא בערפל סמיך, ברקים התנפצו לרגלינו, סערה התחוללה סביב. משכתי את ראשי לאחור. הנשיקה הופסקה. הבטתי בדמות שמולי. מה שראיתי הכה אותי בתדהמה.
האישה שמולי נעלמה, במקומה עמד שם גבר, לא צעיר, חטוב ביותר, גבוה, שרירי וחסון. עירום לחלוטין. ובין חלציו התנוסס לו זרג ענק. עצום, יותר גדול מכל זרג שראיתי אי פעם במינזר או מחוצה לו. יותר גדול מן הזרג של ההגמון. והזרג, זקור וזקוף.
לפני שהספקתי להגיב, הזרג של הגבר שמולי נגע בי, נכנס בין ירכי וחשתי את הזיקפה העצומה של הגבר שמולי מתחככת בי.
ניסיתי להסתובב ולהימלט, אך הגבר אחז בכתפי ובכוחו העצום מנע ממני מלהתרחק.
