הייתי הגרופית שלו – 2. החדר האדום   

    הסיפור הוא המשך לחלק הראשון של "הייתי הגרופית שלו" ולהבנת הרקע והכרת הנפשות הפועלות מומלץ לקרוא אותו תחילה. 

 למען הסר ספק: זהו סיפור דימיוני. עלילת הסיפור, השמות, הדמויות, העסקים, המקומות והאירועים הם פרי דמיוני או משתמשים בהם באופן פיקטיבי! כל קשר בין עלילת הסיפור לבין ארועים שהתרחשו במציאות, כמו גם בין הדמויות הנזכרות ושמותיהן לדמויות או שמות של אנשים אמתיים, חיים או מתים או אירועים בפועל, הרי הוא מקרי בהחלט.

בסוף הפרק הקודם : "הוא דרש שאני ארד לה כי על פי החוזה מגיע לה אחוזים מכל מה שהוא מקבל".

"וירדת?"

"כמו גדולה" חייכתי והעברתי את הלשון בתנועה מתגרה.

"שרמוטה, מצצת לה?"

"והיא לי, עשינו 69 וזה העמיד לו בטרוף".

"כוס-אימךְ, היא מצצה לךְ? איך היא, יותר טובה ממני?".

"אין יותר טובה ממךְ, את מוצצת הכוסים הכי טובה שהייתה לי אֶבֶר (ever), יש לה עוד הרבה מה ללמוד ממךְ".

"וזהו?"

"לא, אחר כך עמד לו והוא רכב עלי שוב אבל לא לפני שהוא הזמין אותי שוב להופעה שלו, הערב"

"שקרנית!"

"נשבעת!" חייכתי אליה חיוך נצחון.

"שיט, הייתי רוצה גם"

"שהיא תמצוץ לךְ?"

"גם וגם שהזמיר יעשה אותי"!

"מה?" קפצתי והפלתי אותה מעלי ועכשיו היא הייתה על הגב ואני ישבתי לה על הבטן, "מה? מה אמרת? חשבתי שאת לסְבּית, שאת לא נותנת לגברים לדחוף ת'נקניקיות שלהם לפּוֹת הקדוש שלךְ".

"אני לסבית אבל אני לא נזירה," היא חייכה לעברי "אני מעדיפה נשים אבל בשביל האיךְ קראת לזה של הזמיר? אני מוכנה להעלים לרגע עין מהעקרונות שלי" והחיוך שלה רק התרחב, "עכשיו כשאת החברה שלו תוכלי לסדר לי משהו?"

"אלף, הוא קורא לו החדק ומניסיוני בצדק," חייכתי אליה, "בית, אני לא החברה שלו, לפחות עדיין" ציחקקתי, "וגימל, מי שקובעת שם זאת רעות, הסוכנת שלו, ואם תרצי אני מוכנה לדבר איתה, את החלק שלה בעיסקה אני בטוחה שתסכימי לתת לה" צחקתי, "עכשיו אני צריכה לנוח, בארבע הם באים עם הפות-מוביל לאסוף אותי, הוא צריך לעשות בלאנס, אז ביי, ביי, נדבר מחר אבל,"  חייכתי אליה, "אם אני אסדר לך אני זכאית לבונוס?"

"זכאית" היא חייכה.

"כל מה שאני ארצה"

"הכל כלול" היא חייכה לעברי והיה לה מין חיוך זימתי כזה. לרגע שתקתי, כשהיא דרשה את הבונוס אני התניתי את זה, הכל רק לא בישבן, ועכשיו היא לא התנתה את זה. הרבה זמן אנחנו מדברות על לנסות מין אנאלי, אני עשיתי את זה כבר קודם, היא? אני לא יודעת, לא שאלתי אותה, אבל תמיד דחינו את זה, ממציאות איזה תרוץ מהתחת אז אולי היא רומזת לי משהו? "רגע," היא עברה לקול מתפנק, "הייתי ילדה רעה ומגיע לי העונש, לא?" היא חייכה לעברי, חיוך מתחנף.

"כן, מגיע" התיישבתי על שפת המיטה וסימנתי לה על הברכיים שלי, "בואי ילדה רעה, אימא'לה תעניש אותךְ" וברגע שהיא נשכבה התחלתי ללטף לה את הטוסיק, הליטוף המרגיע שלפני המכה, כי כן, יש בה משהו מזוכיסטי במיכל, בפעם הראשונה שהיא ביקשה שאני אפליק לה לא רציתי לעשות לה את זה אבל אחרי שהיא הסבירה לי עד כמה זה מחרמן אותה הסכמתי, היא הייתה מוצאת את הסיבה ואני הייתי מענישה אותה עד שפעם תפסתי אומץ והחלטתי לנסות מה כל כך מחרמן אותה בזה, נתתי לה את הסיבה ו…נשאבתי לזה, גיליתי שגם בי יש איזו מזוכיסטית קטנה שאוהבת את זה וככה, מידי פעם אנחנו מעניקים אחת לשניה את הסיבה להעניש אותנו, לא יותר מדי שלא יהפוך לשגרה ויאבד את הריגוש, והנה היא מצאה לה סיבה וגם לי זה התאים אז "אחת!" היא צרחה כשהמכה הראשונה נחתה על ישבנה הלבן, משאירה כתם אדום ראשון, "אני מבטיחה להיות ילדה טובה" המשיכה בקול מתפנק אבל אני המשכתי.

בסוף הם לא באו לאסוף אותי עם הפות-מובּיל אלא עם  הֶוָּאן של הלהקה, אני הייתי הראשונה, אחרי הנהג אסף אחד אחד את חמשת הנגנים הקבועים שלו שהביטו בי כשעלו עם חיוך זימתי בזוית הפה, כל אחד בתורו, ובסוף את הזמיר ורעות, הסוכנת שלו, שירדו יחד מהדירה שלו.

נסענו לאולם ששם הוא יופיע, הם עלו לבמה לעשות בלאנס ואני ורעות נשארנו בחדר ההלבשה שלו. "התאוששת?" רעות חייכה לעברי, הגישה לי בקבוק מים, לקחה אחד לעצמה והתיישבה בכסא מולי, פותחת אותו.

"התאוששתי".

"עזר לךְ? אני מתכוונת לתמונות כמובן" הוסיפה במהירות למנוע ספק.

"עזרו, כבר יש התעניינות, אני מקווה שאחרי היום זה יתגבר".

"אני שמחה" והיא שתתה מהמים.

רגע ארוך הייתה שתיקה, כל אחת שקועה בעצמה, ידעתי שזה הרגע הנכון לדבר איתה על הבקשה של מיכל אבל לרגע הייתה לי מין הרגשה כזאת של יובש בגרון אז גם אני שתיתי, "לסוכנת שלי יש בקשה" תפסתי אומץ ואמרתי.

"את לא חוזרת בך מההסכם שלנו!" היא הביטה בי במבט מאיים.

"חס וחלילה, אצלי מילה זאת מילה" התגוננתי, "משהו אחר, היא רוצה גם, את יודעת, לטעום את החדק" ציחקקתי ולדעתי גם הסמקתי.

"מי מיכל?" ופתאום הבנתי שהיא עשתה עלי עבודת מחקר קטנה כי אף פעם לא אמרתי לה את השם של הסוכנת שלי, "היא לסבית לא?" המשיכה ושאלה מה שאושש לי יותר את דבר המחקר.

"היא לסבית אבל היא לא נזירה," צחקתי ועניתי לה את מה שמיכל ענתה לי, "היא אומנם מעדיפה נשים אבל בשביל לטעום מהחדק של הזמיר היא מוכנה להעלים לרגע עין מהעקרונות שלה".

"היא שווה?"

"מלקקת הכּוסים הכי טובה שפגשתי, אֶבֶר (ever)" אמרתי, "חסרון אחד, יש לה שדיים קטנים".

"תגידי לה שהדרך למיטה שלו עוברת דרך המיטה שלי" היא ציחקקה, "אם היא כל כך טובה כמו שאת מתארת אני כבר אמצא פתרון לנושא השדיים, את חושבת שהיא תסכים?".

"בטוחה, היא ביקשה"

"לא מספיק, אני רוצה שתשאלי אותה! אם היא תסכים אני רוצה את החזייה שלה, את יודעת, כולל המספר פלאפון, שהיא לא קטינה ושהיא מוכנה לעשות הכל"

"תקבלי" עניתי במין בטחון כזה ואולי היינו ממשיכים לדון בנושא רק שאז שמענו את קולות הגברים מתקרבים ומייד גם הדלת נפתחה והם נכנסו.

קודם הם המשיכו לדבר, עושים תאומים אחרונים, בודקים שכולם יודעים את סדר השירים, עוברים שוב על המעברים, כל הבדיחות שנשמעות לנו, הקהל, ספונטניות הן בעצם מתואמות ומתוזמנות מראש.

בשלב מסויים רעות גירשה אותם לחדר ההלבשה שלהם כי הזמיר צריך לעשות את תרגילי ההרפיה שלו וראיתי את החיוכים הזימתיים על פניהם אבל אז עוד לא הבנתי למה וברגע שהם יצאו היא נעלה את הדלת. "תוריד ושב!" היא הצביעה על כסא הבמאים שלו ולהפתעתי הוא שילשל את המכנסיים והתחתונים עד הקרסוליים ועם החדק העומד בחוץ הוא התיישב בכסא, "היום המזדיינת שלךָ תרפה אותךָ, לא אני" היא חייכה לעברו ופנתה אלי, "יאללה, תמצצי לו, הוא לא יכול לעלות עם זקפת אדירים כזאת על הבמה".

הפעלתי עליו את התרגיל הידוע שלי, קודם נישקתי, אחר כך ליקקתי, ליקוקים ארוכים ורטובים משק האשכים עד העטרה המתוחה בראש הזין שלו, ואז הכנסתי אותו לפה שלי, לאט, מכניסה עד שכולו היה עמוק בגרון שלי ואז התחלתי למצוץ לו, מציצות חזקות ובעיקר קולניות, מניסיוני בנים אוהבים לשמוע שמוצצים להם, לא רק להרגיש, וזה עבד, הרגשתי איך הזין שלו נמתח ותופח בפה שלי, איך הוא קופץ עם כל תיפוף על העור המתוח, "הוא יגמור לך בפה!" רעות הודיעה לי פתאום, "אל תברחי! תבלעי!" היא הוסיפה, פוקדת, לא מבקשת, "תבלעי כל טיפה, הוא לא אוהב לשפוך את זרעו לריצפה" היא צחקה.

המשכתי למצוץ לו, הזמיר התחיל בתרגילים לחימום הגרון, אני מוצצת והוא ממשיך לחמם את הגרון עד שהגיא השיא שלו, "הנה!" הוא אחז חזק בראשי והצמיד אותו לערוותו, "הנה, זה בא!" הוא תקע את הזין עמוק לגרון ולא זז, "הנה!" ומטח ראשון של שפיך חמים וסמיך מילא את פי וגרוני ולרגע הוא שיחרר מעט, נותן לי לנשום ולבלוע ואז שוב נצמיד וירה את המטח השני, שוב שיחרר לשניה שניצלתי לבלוע ולקחת אוויר לפני המטח השלישי והיה גם רביעי, דַּרְדָּלֶה כזה, שאריות ואז, כשעזבתי אותו, עדיין עומדת על הברכיים בין רגליו, העברתי את לשוני על שפתי בתנועה ממצמצת, אוסף טיפות שזלגו ובולעת גם אותם, מחייכת כאילו קיבלתי עכשיו קמפיין רציני בחו"ל ולוחשת לו "יאמי" בקול מפתה.

אחר כך קראו לו לבמה. רעות עצרה אותי מללכת אחריו והגישה לי בקבוק מי-פה, "תשטפי, זה מה שאני עושה".

"את עושה?" התפלאתי.

"כן, תמיד אני זאת שמרפה לו את המתח לפני ההופעה" היא חייכה, "היום פשוט ניצלתי את ההזדמנות לנוח קצת" וברגע שגמרתי לשטוף רעות ואני עלינו ונעמדנו בצד הבמה, מוסתרות מהקהל אבל רואות אותו וזה מה שחשוב. "תגידי," פניתי לרעות, "את לא חייבת לענות," הוספתי הסתייגות מנומסת, "קודם, כששאלת אם אני מתחרטת, זה נשמע כאילו נבהלת".

"לא נבהלתי," היא הביטה בי וחייכה "רק שאני הבטחתי לו את התחת שלךְ, זוכרת? ואם היית מתחרטת הוא היה מעניש אותי".

"מעניש?" ומשום מה בעיניי רוחי ראיתי אותה שוכבת על ברכיו והוא מפליק לה.

"כן, מעניש, לפחות ככה זה נראה בעיניו, הוא היה לוקח אותי לחדר האדום, זה נראה לו שהוא מעניש אותי אבל מה שהוא לא יודע זה שאני אוהבת את מה שהוא עושה לי שם, בעצם אני זו שמנווטת אותו מה לעשות לי רק שהוא לא קולט, גבר נֵאַנְדֶּרְטָלִי מצוי" היא צחקה.

"חדר אדום?" לא הבנתי, "מה זה החדר האדום?".

"'חמישים גוונים של אפור' ראית?" היא שאלה.

"ראיתי" ופתאום נפל לי האסימון.

"זוכרת את החדר המיוחד שלו".

"זוכרת".

"אז לזמיר יש בדירה חדר דומה, אם תרצי חיקוי זול, הרבה פחות מהודר ועם הרבה הרבה פחות אביזרים, אבל יש לו שם כמה אביזרים מעניינים שהופכים אותי חרמנית רק מלראות אותם, בטח כשהוא מחבר אותי אליהם ועושה בי מעשים גסים".

"מכשירים, איזה מכשירים, מה הוא מענה אותךְ?"

"לא מְעַנֶּה, מְעַנֵּג" היא צחקה, "ומה יש שם זה סוד" ומוח הסוחרת/סוכנת שלה כנראה פעל במהירות כי "אם תרצי דייט נוסף זה יעלה לך בחדר האדום," היא הביטה בי רצינית, "ואם את רוצה את המלצתי כבעלת ניסיון, תִּיקָּנִי, אל תהססי, זה שווה".

"קניתי" הודעתי, אני לא יודעת מה גרם לי להסכים כל כך מהר, הסצנה ההיא מהסרט שחירמנה אותי כל כך בזמנו או העיקצוצים הכל כך מוכרים בכּוּס שלי שהפך לביצה טובענית או אולי כי האמנתי לה, עד עכשיו היא לא אכזבה אותי.

בהפסקה חזרנו איתו לחדר, בזמן שהוא שתה מים רעות לקחה את כל החזיות שהוא אסף והכניסה לתיק, "היום לא אעשה בהם שימוש אבל מי יודע, אולי בעתיד?" והיא הסבירה לי שהיו כבר מקרים, בעיקר כשלא היו הופעות, הם הגרילו חזייה והזמינו את בעליה שתמיד הגיעה בריצה, חוץ מפעם אחת, מישהי מחצור הגלילית, אבל גם היא לא ויתרה ולמחרת התייצבה וחטפה את החדק.

ההופעה נמשכה, רעות חייכה כששרתי את כל השירים, "את באמת גְּרוּפִית שלו" היא אמרה לי.

"באמת, גְּרוּפִית אמיתית" הסמקתי.

רעות חיכתה עד אמצע ההדרן ואז הובילה אותי חזרה לחדר. "כשהוא יחזור הוא ירצה שתפרקי לו את המתח, הפעם לא מציצה עם לגמור לךְ  בפה, לדעתי לראות לך ת'ציצי ואחר כך זיון, כשנצא הצוות של 'ערב טוב' כבר יחכה לו, הכל מתואם וסגור ו…אחרי ההופעה הוא אוהב להיות גס, בעיקר מעליב, זה חלק מההתפרקות שלו, גם לי הוא עושה את זה, אז אל תעלבי".

קודם כולם הגיעו, מתחקרים ומחליפים חוויות ושותים שמפניה על עוד הופעה מוצלחת, אני ישבתי בצד וחיכיתי, לאט לאט רעות הצליחה להוציא אותם, יוצאים ושולחים לעברי את המבט הזימתי הזה שאומר 'אנחנו יודעים מה אתם הולכים לעשות'. "אתה רוצה שהמזדיינת שלךָ תפרוק לךָ קצת מהמתח?" רעות עברה לתכל'ס והפעם כשהיא אמרה המזדיינת שלךָ לא נעלבתי, אולי כי גם היא קראה לעצמה אז המזדיינת שלו?.

"כן," הוא חייך לרעות, "בואי," והפעם הוא פנה לעברי, "תראי לי ת'עטינים שלךְ, בא לי להשתעשע בהם קצתְ" הוא קם וניגש לעברי. הסמקתי, יש לי שדיים יפים ועטינים זה לא השם שהייתי רוצה שיקראו להם אפילו בצחוק אבל הורדתי, ממלמלת לעצמי את המנטרה שלי, 'המטרה מקדשת את האמצעים', הרמתי את חולצת הבטן יחד עם החזייה, אפילו בלי לפתוח אותה, וחשפתי את שדיי העסיסיים בפניו והוא הקפיץ לי אותם, "אני אוהב חזה מוקפץ" הוא שוב צחק בקול מהבדיחה של עצמו והצמיד את שפתיו לאחת הפטמות ומצץ לי אותה, "טעימים הבְּזָ'זִ'ים האלה" והוא עבר לשניה תפס אותה בשפתיו ותופף עליה בעדינות בשיניו, מעמיד לי אותה עוד יותר, "הייתי ממשיך לטעום מהמעדן חלב שלךְ אבל החדק שלי דורש את שלו" הוא שוב ציחקק, "תשעני על הקיר!".

נשענתי. הפעם לא ניסיתי להוריד קודם את מכנסי הטיץ הצמודים שלי, לפני שנפרדנו בפעם הקודמת רעות הבהירה לי מה בדיוק אני צריכה ללבוש, נעמדתי קצת רחוק מהקיר, בפישוק, התכופפתי בתשעים מעלות קדימה ונשענתי עם כפות ידיי. הזמיר נעמד מאחורי ותפס במכנסי הטיץ, "תזכירי לי מי את" הוא גיחך.

"אני המזדיינת שלךָ" עניתי את התשובה המתבקשת.

"כן, את המזדיינת שלי" והוא משך והוריד את המכנסיים עד הברכיים ואחריהם את החוטיני, "בדיקת שמן" הוא ציחקק והרגשתי איך האצבע החוקרת שלו חודרת עמוק בין שפתי הכוס שלי, טבל והוציא ושמעתי אותו מצקצק בשפתיו, טועם, "יאמי, המזדיינת שלי מוכנה" הוא חייך לעבר רעות, הרגשתי את הזין שלו מחפש ומוצא את הפתח הנכון ובתנועה חזקה הוא תקע את כל הזין הגדול שלו עמוק בכוס שלי, אחז במותני והתחיל לזיין אותי ואצלי האורגזמה הראשונה התחילה לדהור אל עבר השיא.

פעמיים גמרתי לפני שגם הוא גמר, "את המזדיינת שלי" הוא דפק ולחש לי, שולח ידיים ושוב משחק לי בציצים, "את החרוז שלי, החרוז שאני משחיל" וכנראה שלזה רעות התכוונה כשאמרה שהוא אוהב להגיד גסויות, "את אוהבת שאני משחיל אותךְ?" הוא לחש לי באוזן, יד אחת שלו משחקת לי בשדיים והשניה בין רגליי, מלטפת את השפתיים המפושקות, נוגעת בהם ובזין המפמפם ביניהם וזה היה הקש ששבר את גב הגמל ושלח אותי לגמירה ראשונה עוצמתית אבל זה לא הספיק לו, "אני טוחן לךְ ת'טוטָה" הוא דפק אותי חזק ומהר, יוצא כמעט עד הסוף ותוקע את עצמו חזרה במכת אגן חזקה, מרעיד את שדיי וסוחט ממני גניחת הנאה קולנית, "כן, אני אוהב שהמזדיינת שלי נהנית" הוא המשיך ואצלי הגמירה השניה כבר איימה להתפרץ, "כן, זה טוב לזיין אותךְ" הוא הוסיף במין ערגה תאוותנית, "בואי," הזמין אותי לגמור יחד איתו, "בואי, בואי!" ואני באתי, צורחת "כן!" שטוף זימה, גומרת בסערה ומרגישה איך הוא ממלא לי את הכוס באותו נקטר אלים גברי שלו.

"תתלבשו, הולכים" רעות האיצה בנו אחרי שהוא יצא מתוכי. לקחתי את אחת המגבות שמחכות לו ונגבתי לי את הכוס לפני שלבשתי חזרה את התחתונים והמכנסיים, סידרתי את השדיים בחזייה והורדתי את החולצה. "תחבק אותה ובואו" היא הורתה לנו כשראתה שאנחנו מוכנים והלכה לפנינו.

הצוות של 'ערב טוב' אכן חיכה לנו. הזמיר נעצר לידם כשהוא מחבק אותי ומצמיד אותי וענה להם על השאלות, גם הנשיקה הגיעה, אומנם על הלחי, ואחריה המחמאה מהמראיינת המוכרת שתמונות הפפרצ'י לא החמיאו לי, שבמציאות אני הרבה יותר יפה וסקסית, אבל מה שהפתיע אותי זה שעוד צלמי פפרצ'י ארבו לנו, מצלמים והיום אני יודעת (מה שלא ידעתי אז) שגם מיכל טמנה ידה בצלחת, גם לה יש קשרים.

כל הדרך בפות-מוביל שתקנו, הזמיר ישב באמצע והידיים שלו היו בתחתונים שלנו, מלטף וחודר, עושה אותנו באצבע, מחמם לנו את המנוע כמו שרעות ציחקקה וקראה לזה. גם במעלית היד שלו ליטפה לי את התחת, ליטוף חרמני. "סיפקתי את הסחורה?" הזמיר שאל אחרי שנכנסנו לדירה שלו.

"בגדול," רעות ענתה במקומי, "יותר טוב מזה טלי לא יכלה לבקש, נכון טלי?"

"נכון" עניתי והסמקתי.

"תביאי לנו בירה" הזמיר שלח את רעות למטבח ואותי הוא הוביל לסלון כשידו מלטפת את ישבני, "אפילו נישקתי אותךְ" הוא צחק, "רציתי בשפתיים אבל זה לא נראה לי מתאים, פחדתי שהם יצנזרו" הוא הוסיף, "אני יכול עכשיו" הוא התיישב בכורסה וסימן לי לשבת לו על הברכיים.

התיישבתי והגשתי לו את שפתיי, התנשקנו, בפה, הלשון שלה נלחמה לחדור לפה שלי ואני כמובן נכנעתי בפניה, נתתי לה לנצח ולחדור. רעות חזרה עם הבירות והגישה לנו, הזמיר דרש שאני אמשיך לשבת עליו, עם יד אחד שתה את הבירה ובשניה מיזמז אותי. "תורידי" הוא משך בחולצת הבטן שלי ואני הורדתי אותה, "גם את זה" הוא משך בגומי של החזייה שלי מאחור ושחרר, מצחקק למשמע המכה של הגומי בגב כאילו היה ילד בכתה ז', אז הורדתי גם אותה והוא התחיל למזמז לי אותם, "עכשיו את!" הוא פנה לרעות, "תראי לנו ת'בְּזָ'זִ'ים שלךְ".

"דבר יפה!" היא גערה בו בפרצוף רציני תוך שהיא מורידה את החולצה והחזייה, "אומנם אנחנו המזדיינות שלךָ אבל דבר אלינו יפה"

"אבל" הוא התחיל, נעלב.

"בצחוק," היא קטעה אותו, מצחקקת, "תגיד מה שאתה רוצה, אתה יודע שגסויות עושות לי את זה" היא חייכה אליו, "מה איתךְ טלי?".

"גם לי, גסויות עושות אותי חרמנית".

"אוקיי ליידי'ס (lady's)" הוא שוב חירמן, "את הדובדבן אני אשמור לי לסוף" וכנראה שהוא ראה שאני לא מבינה כי מייד הוא הסביר, "אתן יודעות, את הטוסיק החמוד של טלי, אבל עכשיו בא לי לעשות שתיים יחד, שלוש מזדיינות היה עדיף אבל יש רק שתים" הוא צחק וראיתי איך רעות מפנה אלי את מבטה וקורצת לי, אומרת בתנועות שפתיים בלבד, בלי קול, "יש לי תכנית לסוכנת שלךְ", "אז," הזמיר המשיך, "לכו להשען על הקיר!".

נשענו, עומדות זו ליד זו, מכופפות ונשענות על הקיר ומביטות אחת בשניה. קודם הוא ניגש לרעות, משך לה את המכנסיים והתחתונים עד הברכיים והיא פישקה ומתחה אותם, אחר כך הוא בדק לה שמן, טועם ומצחקק שהיא מוכנה, ואז עבר אליי ועשה לי את אותו הדבר בדיוק. "מה את?" הוא שאל ונצמד אלי מאחור, מכוון. "המזדיינת שלךָ" צרחתי, מרגישה עד כמה אני מיוחמת. "כן, את המזדיינת שלי" הוא לחש בקול מפתה והתחיל להשחיל אותי, לאט, נותן לי להרגיש כל סנטימטר מהחדק שלו שחודר לגופי, "כן, אני משחיל ת'מזדיינת שלי" הוא לחש שוב באותו קול זימתי גדוש תאווה כשכל הזין היה תקוע עמוק בתוכי והתחיל לזיין.

לא הייתי צריכה הרבה בשביל לגמור. פעם גבר אחד הסביר לי שמה שחשוב זה זוית ההתקפה, אותה זוית שראש הזין מתרומם כשהזין עומד זקור ומתוח, הוא לא אמר את זה כי היה לו זין קטן שהוא צריך לתרץ, הוא גם סיפק אותי בגדול, ועכשיו, כשהרגשתי איך אני טסה לאורגזמה שלי, זה שוב עלה במוחי וחשבתי אם זאת באמת זוית ההתקפה של הזמיר, העובי שהשתפשף בין שפתי הכוס הכל כך מגורות ורגישות או אולי הנקודות הנכונות בפנים שהוא מצליח לגעת, אבל זה בא לי "כן!" צרחתי, זוכרת את מה שרעות אמרה לי שהוא אוהב גסויות ו"כן! הנה! המזדיינת שלךָ גומרת!" התנשפתי, "כן, גומרת! עכשיו, הנה! גומרת! רגע!" צרחתי באקסטזה יודעת שעכשיו הוא הולך לעבור לרעות והתחננתי שישאר עוד שניה בתוכי והוא נענה לי, לעוד שניה, שהאורגזמה תרגע מעט ורק אז עבר לרעות.

"מה את?" הוא עמד מאחורי רעות, צמוד, ושפשף את ראש הזין שלו בין שפתי הכוס שלה. "אני המזדיינת שלךָ" היא צרחה, מיוחמת לא פחות ממני. "כן, את המזדיינת שלי" והוא השחיל אותה, השחיל והתחיל לזיין.

כשהיא גמרה הוא חזר אלי, התפללתי שהוא יגמור בתוכי, עשיתי כל מאמץ לעצור את הר הגעש אבל התפילה לא התקבלה, האורגזמה התפוצצה, גמרתי והוא חזר לרעות רק שהפעם התפללתי שהיא תגמור לפניו והפעם התפילה נענתה, "כן!" גנחתי כששוב הוא חדר לתוכי והתחיל לפמפם, "כן, המזדיינת אוהבת את מה שדחפת לה" זכרתי שהוא אוהב גסויות וניסיתי להריץ אותו אל השיא, "כן, שחק למזדיינת בבז'ז'ים, המזדינת אוהבת שמשחקים לה בבז'ז'ים" וזה עבד, הרגשתי איך הוא מגביר את הקצב ועשיתי כל טריק שאני מכירה כדי לעכב אצלי את המפץ הגדול וזה עבד, "כן! קחי!" הוא תקע את עצמו הכי עמוק לתוכי וקפא ככה, "קחי!" דחף עוד קצת ו…"כן, תן לי" צרחתי, "תן לי!" והוא נתן, הרגשתי את החום הזה בתוכי כשבמטח אחר מטח הוא פרק את הביצים המלאות שלו עמוק בכּוּס שכל כך חיכה לזה.

"מניאקית" רעות לחשה לי עוד לפני שהתיישרנו, "חכי חכי" היא חייכה לעברי. אחר כך הוא הוביל אותנו לחדר השינה באותו מצעד השפלה כשהמכנסיים והתחתונים מתוחים בין הברכיים שלנו. "הזמיר" רעות פנתה אליו בקול מתפנק כשהגענו לחדר והוא הרשה לנו להוריד לגמרי את המכנסיים, "נכון שמגיע לי אחוזים?"

"מגיע," הוא חייך לעברה, "וחוץ מזה זה עוזר לי להעמיד אותו מחדש ואת יודעת, יש לטל ולי עוד משימה לבצע, נכון טל?" הוא ציחקק ורעד עבר בגופי.

"כל מה שתגיד" חייכתי אליו חזרה, בולעת רוק.

"אז יאללה, תתחילי" הוא התיישב על הכסא שבצד והתחיל לשפשף לעצמו את הזין הרטוב והמדולדל.

חשבתי ששוב נעשה 69 אבל לרעות הייתה תכנית אחרת, לא סתם היא אמרה לי 'חכי חכי', רעות נשכבה על הגב במרכז המיטה, כרית גדולה מתחת לראשה שתוכל לראות מה אני עושה לה, הרימה ברכיים ופישקה את רגליה הנשענות על כפות רגליה, ו"בואי, תראי לי איך את יודעת לפנק" היא סימנה לי על הכוס ששפתיו פרושות לצדדים ככנפי פרפר ופס ורוד ונוצץ חוצה ביניהם ו…"כן, ככה!" היא גנחה בהנאה כשנשכבתי וראשי בין רגליה והעברתי בפעם הראשונה את קצה הלשון שלי לאורך אותו פס ורוד ונוצץ, טועמת את טעמה והפעם בלי התוספת שלו.

הצרחות שלה מילאו את חלל החדר, צרחות של הנאה מהולה בהרבה אורגזמות, לא ספרתי כמה פעמים היא הודיעה שהיא גומרת אבל היו הרבה כאלה, רעות סגרה את רגליה על ראשי, תופסת שחלילה לא אברח לה באמצע, אוחזת בו גם בידיה ומצמידה ומדי פעם עוזבת, נותנת לי לקחת אוויר, לנשום, ומחזירה חזרה, ואני ממשיכה לפנק, לתת לה את חלקה בעיסקה.

"אימא'לה" צרחתי כשהרגשתי משהו קר ורטוב נשפך לחריץ התחת שלי, מנסה להשתחרר אבל רעות לא משחררת, "תרגעי," היא התנשפה, קרובה לעוד אורגזמה שלה, "הוא רק משמן לך שם, את לא רוצה שיכאב לךְ, לא?" והאורגזמה התפוצצה בתוכה ומילאה את פי באותו טעם של אישה שמקבלת את עונתה בענק.

"תרגעי" שמעתי גם את הזמיר מאחורי, "תני לי" והרגשתי איך האצבע שלו חודרת בין פלחי ישבני המוצקים ומתחילה לעסות את פי הטבעת המכווץ, "תרגעי" הוא חזר והוסיף עוד כמות נדיבה מאותו ג'ל סיכה והפעם האצבע שלו חדרה לרקטום שלי והתחילה למתוח אותו, הזמיר הוסיף עוד ג'ל סיכה והפעם שתי אצבעות חדרו לישבן שלי, מעסות ומותחות, מכינות, "קחי, אל תנשכי לי ת'טוטָה" רעות ציחקקה, שיחררה לי את הראש והניחה כרית על הכוס שלה, "שיהיה לך מה לנשוךְ" היא הוסיפה, "אבל אנחנו עוד לא גמרנו".

הרגשתי את הזמיר עולה עלי, מכוון את החדק שלו בין פלחי ישבני, מוצא ומניח את ראשו על פי הטבעת המכווץ, "מוכנה?" הוא לחש לי.

"מוכנה" לחשתי חזרה ונשכתי את הכרית, יודעת שיכאב לי, "פאק" צרחתי, נושכת חזק יותר את הכרית כשהוא התחיל לחדור לתחת שלי, לאט, כאילו עבר להילוך איטי, נותן לפי הטבעת שלי להמתח ולי להתרגל, "פאק" המשכתי לנשוך כשכל החדק נתקע עמוק בישבני, "אני שוכב בטוסיק שלךְ" הוא לחש לי ולא זז, עדיין לא מפמפם, "להמשיך" הוא שאל אחרי רגע ארוך שהוא שכב עלי ככה.

"כן" לחשתי והוא התחיל לזיין, התחיל לאט, תנועות קטנות, משתפשף בפי הטבעת המתוח סביב הזין שלו והרגשתי את החום הנוצר שם, "את בסדר?" והפעם זאת הייתה רעות ששאלה.

"כן" הרמתי ראש וחייכתי לעברה. "את עוד צריכה את הכרית?" היא שאלה. "לא" עניתי. "אז תמשיכי לפנק אותי" היא חייכה ושלפה את הכרית, פותחת לי חזרה את הדרך לכּוס שלה, "אבל בלי לנשוךְ" היא ציחקקה ואני הצמדתי את ראשי לשפתי הכוס שלה וחזרתי לפנק אותה.

חשבתי שעשיתי הכל אבל את זה לא עשיתי אף פעם, זאת לא הפעם הראשונה שאני יורדת למישהי בזמן שמזיינים אותי אבל תמיד זה היה בכּוס, לא בתחת, ואתם יודעים מה? נהניתי, מודה, הרגשתי את הצריבה המתפתחת בפי הטבעת שלי, ככה זה שחדק משתפשף באותה טבעת דקה ועדינה המתוחה עליו ולא יעזור כל הג'ל סיכה בעולם, הג'ל מפחית אבל לא יכול לבטל, הזמיר זיין לי את התחת בהמון הנאה, גונח, ולהפתעתי הרגשתי איך אני מתיחמת, איך אורגזמה נבנית בתוכי, "אני מת על התחת שלךְ" שמעתי את הזמיר מאחורי גונח בקול נהנתני ואני תקעתי את הלשון יותר עמוק בכוס של רעות כאילו מצפה שממנה תבוא גם הגמירה שלי, "כן, הסוכנת שלי, את רואה איך אני מאכיל ת'מזדיינת שלי בתחת?" הוא המשיך, שוכב עלי ודופק אותי בהנאה בעכוז, "פאק! כמה זה טוב" הוא גנח באותו קול חרמני שלא השאיר ספק שהוא בדרך לגמירה שלו, "פאק! הנה! הנה!!" הוא תקע את עצמו הכי עמוק שאפשר וכאילו נס התרחש באותו הרגע כי הרגשתי בטעם שרעות גומרת, הרגשתי את החום הממלא את התחת שלי וגמרתי! הכל ביחד! בו זמנית כמו שאוהבים להגיד וגמירה כזאת לא אשכח הרבה זמן.

"הזמיר" רעות פנתה אליו אחרי שהרבה זמן שכבנו זה לצד זה על הגב וניסינו לסדר את הנשימה שלנו, "איך המזדיינת הזאת?" והיא קרצה לי.

"זיון משובח, עושה לי טעם של עוד".

"גם אני חושבת" היא ציחקקה, "אתה יודע, מחר אין לךָ הופעה אז הצעתי למזדיינת שלךָ לצאת איתנו לארוחת ערב, יהיו צלמים כמובן".

לרגע הוא הביט בה במבט אדיש, "ומה ייצא לי מִזֶּה?" הוא שאל בקול פְלֶגְמָטִי של ילד מפונק שעושה רק מה שטוב לו והדגיש במיוחד את ה-לי.

"אחר כך היא תסכים שתיקח אותה לחדור האדום".

ראיתי אותו נדרך, המבט האדיש בעיניו הפך מתעניין, "והיא תרשה לי לעשות לה כל מה שאני רוצה?".

"תשאל אותה, היא פה" רעות הצביעה עלי.

"תרשי לי?" ושוב היה לו את הטון המתפנק של מי שלא רגיל לקבל לא כתשובה.

"כל מה שהסוכנת המזדיינת שלךָ מרשה לךָ לעשות לה גם אני מרשה שתעשה לי" לא ממש התחייבתי ומצאתי הזדמנות להחזיר לה על איך שהיא קראה לי.

"אוקיי, תארגני" הוא פנה לרעות ואולי הוא היה רוצה לעשות עלי עוד סיבוב אבל הפלאפון שלה צילצל והנהג פות-מוביל הודיע שהוא בא לקחת אותי הביתה כך שהתלבשתי והלכתי, רעות לעומתי נשארה ואחר כך למדתי שיש לה שם חדר שלה אבל אני לא בטוחה שבאותו לילה היא אכן ישנה בו.

החדר האדום

להפתעתי מיכל חיכתה לי על יד הבית כשירדתי מהפות-מוביל, "ראית ת'אינסטגרם?" היא זרקה לעברי ברגע שנכנסנו הביתה.

"לא, מתי?" ציחקקתי, "מישהי פה עבדה ביחסי ציבור"

"הרבה יחסי ציבור, תראי" היא הציגה לי את התמונות שפורסמו באינסטגרם ובפייסבוק כשאני מתוייגת בהם, "ותראי" היא עברה לדף שלי ולרגע נשארתי המומה, בבוקר עוד היו לי 5,000 עוקבים, שזה הרבה אחרי בקושי 1000 שהיו לי לפני הפפרצ'י, ועכשיו זה עמד על 30,000, "וזה הולך וגדל כל דקה" היא הצהירה, רעננה ועוד 100 עוקבים הצטרפו, "עכשיו ספרי מה היה, בעצם לפני, דיברת איתה?".

"דיברתי".

"ומה הוא אמר?" מיכל שאלה בלהיטות.

"היא, דיברתי איתה, עם הסוכנת שלו, היא הקובעת, וכמו שאמרתי לך הדרך אליו עוברת במיטה שלה"

"קטן עלי, מתי ואיפה?" היא התלהבה.

הסברתי לה מה רעות רוצה. "תביאי טוש" ובלי היסוס היא הורידה את החולצה ואחריה את החזיה. הבאתי והיא רשמה את מה שרעות ביקשה, מספר הפלאפון שלה, 'אני לא קטינה' ובסוף 'מוכנה לעשות הכל', "קחי" היא מסרה לי.

"אני אמסור לה מחר, מחר אין הופעה אבל הם הזמינו אותי למסעדה ואחר כך…את יודעת" חייכתי לעברה חיוך זימתי.

"מניאקית!"

"הוא אומר שאני זיון טוב" ציחקקתי, "בכל אופן היא בטח תתקשר אליך, אולי לא מחר אבל תתקשר".

"תזכרי, הבונוס שלך תלוי בזה, אם היא לא תתקשר יהיה קונוס" היא צחקה, "תהיי ילדה רעה".

"סגור, עכשיו אני רוצה להתרחץ"

"רוצה שאני אסבן לך את הגב?"

"בואי"

התרחצנו ביחד שזה אומר בעצם שהתמזמזנו, אחר כך נכנסנו למיטה, "אני ארד לך ואת תספרי לי מה הוא עשה לךְ". נשכבתי ופתחתי רגליים והיא נשכבה ביניהם, "לפי איך שהלכת הוא פתח לךְ ת'תחת" היא צחקה, "אל תדלגי על זה" היא הוסיפה עוד ציחקוק והתחברה לכּוס שלי, מתחילה לפנק כמו שרק היא יודעת ואני ספרתי לה, הכל.

"ואם הוא ירצה לבקר בתחת שלךְ?" לא התאפקתי ושאלתי אחרי ששתינו שכבנו על הגב, בהינו בתקרה וסידרנו מחדש את הנשימה.

"כל מה שאת יכולה לעשות אני יכולה טוב יותר" היא צחקה, "הוא לא יהיה הראשון שיבקר לי שם" היא הפתיעה לי, "דנה, הבוּצָ'ה שהייתה לי לפני שפגשתי אותךְ אהבה לחגוג לי שם ואת יודעת, לבוּצָ'ה לא אומרים לא".

"לא ידעתי" אמרתי בקול מתנצל.

"את רוצה להיות הבוּצָ'ה שלי?" היא הפתיעה אותי שוב, פעם כבר היא הציעה לי אבל סרבתי.

"לא!" אמרתי בקול החלטי, "אני רוצה שנהיה ידידות, שתעשי איתי כי את רוצה ולא כי אני רוצה" הסברתי לה את מה שהסברתי לה אז.

"יזיזות, נהיה יזיזות" היא חייכה ולקחה את הפלאפון שלה, "הולי שיט. תראי" היא הציגה לי את הדף שלי, היו לי 40,000 עוקבים, "מעניין כמה יהיו לך בבוקר?".

בבוקר זה היה כבר 50,000 והפלאפון של מיכל לא הפסיק לצלצל והצעות עבודה התחילו לזרום כמו גם הצעות לפרסום באינסטגרם שלי.

הפות-מוביל חיכה לי כשירדתי, הזמיר ורעות היו כבר בפנים. נסענו למסעדה ידועה, פפרצ'י חיכו לנו בכניסה ואפילו הצליחו לצלם אותנו בשולחן. השף פינק אותנו ואנחנו גמלנו לו בתמונות סלפי שהוא מיהר לעלות לאינסטגרם כשהוא מתייג אותנו אבל מה שמצא חן בעיניי זה שהוא ביקש גם תמונה איתי, לבד! ותייג כמובן, כן, בין לילה הפכתי לאושיית אינסטגרם. בדרך לדירה של הזמיר בדקתי שוב את האינסטגרם שלי, מיכל, שמתחזקת את הדף שלי, הוסיפה עוד כמה תמונות מחמיאות מהבוק שלי אבל החשוב היה  75,000 עוקבים! ואין סוף לייקים, תגובות ושיתופים וכן, היו גם כמה לשונות רעות שלא יכולות לפרגן אבל בסך הכל הם היו בְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים.

"רק שתדעי, גם הפעם אני משתתפת" היא הודיעה לי כשעלינו במעלית לדירה, "הוא אמר שהייתי ילדה רעה אחרי שהלכת ומגיע לי העונש" היא חייכה והיה ברור לי שזה רק תרוץ אבל מה אכפת לי?

כשנכנסנו הלכנו ישר לחדר האדום, מבחוץ סתם עוד דלת של חדר, לא מצביעה על יעודה, אבל התברר שהיא נעולה והזמיר הוציא מפתח מהכיס, פתח והזמין אותנו להכנס.

היה לי בראש החדר ההוא מ'חמישים גוונים של אפור' אבל מהר מאד התברר לי שרעות צדקה כשאמרה שזה רק חיקוי זול, הרבה פחות מהודר ועם הרבה הרבה פחות אביזרים. נכון, היו כמה אביזרים שתלויים על הקיר, נכון, החדר הואר באור אדום שהעניק לו משהו זנותי, אבל רעד עבר בגופי כשראיתי שבמקום המיטה המפוארת עמד במרכז החדר סד עץ, כזה שהחלק העליון מתרומם ויש לו מקום לצוואר ופרקי כף היד והוא היה נמוך בצורה שמחייבת להתכופף קדימה כשנאזקים בתוכו, על הרצפה לידו היו מונחים מספר מפשקי-רגליים טלסקופים שונים, על שולחן קטן היו מונחים עוד כמה אביזרי סקס שרואים בסרטי הסאדו-מאזו, כולל אזיקים, מצבטי פיטמות מחוברים בשרשרת, מחסומי-פה ופקקים-אנלים, בצד עמד כסא-בר עם מושב עגול וללא משענת ולקח לי רגע לקלוט שבמרכז המושב מחובר תותב גדול וגמיש שעמד זקוף, בולט, וברור לי למה הוא נועד, אבל אז ראיתי את קיר השעם הגדול שעליו מחוברות חזיות, פרושות ומתוחות, תפוסות עם נעצים עם ראש צבעוני בולט, וכנראה שרעות ראתה את התמיהה על פני כי היא פנתה לזמיר "לך תביא לנו מים, שלא נתייבש, בינתיים אני אסביר לה מה יקרה פה ומה זה" היא הצביעה על קיר החזיות.

"נכון, לא חמישים גוונים של אפור אבל אני מבטיחה לך שתצאי מסופקת" רעות התחילה להסביר לי ברגע שהוא יצא, "לדעתי, כמו שהצלחתי להכיר אותך, גם תבקשי לחזור שוב, כמוני" היא ציחקקה, "הסד, זה כדי לזיין אותנו, זה שהוא אוהב אותנו מכופפות כבר הבנת, מכופפות לסד מחרמן אותו שבעתיים ו…לפחות אצלי, האורגזמות שלי כשאני מחוברת לסד חזקות אפילו יותר", היא הובילה אותי לכסא הבר, "על זה יושבת השניה וצופה, איפה להחביא את זה" היא נענעה את התותב שבלט, "אני בטוחה שאני לא צריכה להסביר לךְ" ואז היא הובילה אותי אל קיר החזיות, "אלה החזיות של כל אלה שהזמיר הזמין ועשה, הנה שלךְ," היא הצביעה על החזייה האדומה שלי התלויה על הקיר, גביעי השדיים בולטים ואפשר לקרוא את הכתוב עליהם, הגומי מתוח ותפוס בשתי סיכות נעיצה עם ראש אדום שכאילו מוסבת בבד האדום והכתפיות מורמות ומתוחות וגם הן מוצמדות עם סיכת-נעיצה- אדומה, "ורק שתדעי, את באזור האקסקלוסיבי והמצומצם של 'רוצה אותה שוב' בניגוד לאלה" והיא הצביעה על הרוב "שנמצאות באזור של 'עשיתי אותן' ואלה," היא הצביעה על פח משרדי לניירת שעמד בצד ובתוכו כמה חזיות, "של כאלה שאיכזבו אותו ואותן הוא שומר בפח, לא ליפול שוב, ושם" היא הצביעה על קופסה גדולה מקש, "כאלה שעדיין הוא לא השתמש בהם, שומרים לימים בלי הופעות ו… הנה זאת," היא הצביעה על החזייה התלויה לצד זאת שלי עם גביעים גדולים במיוחד, "קאפ DD, אלה באמת עטינים," היא ציחקקה, "ושל מי? של המורה ללשון שלו בתיכון, כן, גם היא גרופית שלו ואת יודעת איך זה, היא פנתה אלי וביקשה פרוטקציה, שאלתי אותו והוא התלהב, הוא אמר שהיא דפקה אותו בציון ועכשיו הוא ידפוק אותה חזרה והוא דפק, כאן, מחוברת לסד הזה ו…" היא עצרה לשניה, מביטה בי ומחייכת, "היא הפכה לקבועה, כל כמה זמן הוא קורא לה והיא באה בריצה ופותחת חזק ת'רגליים ו…זאת, לא תאמיני, אני לא יכולה לגלות את השם אבל בוא נגיד שאת שומעת את קולה הרבה ברדיו, מגישה בתחנה ידועה מאד וגרופית שרופה שלו, לא הייתה פה בחדר אבל בוא נגיד שהיא נשענה על הקיר כמו כולן יותר מפעם אחת אבל לא בחדר ההלבשה, ריספקט, ואחרי כל שיר שיוצא היא באה לקבל את ה"תמריץ" להשמיע אותו בתכיפות, וזאת" היא הצביעה על חזיית תחרה יקרה, "כוכבת ילדים מפורסמת, נשואה עם ילדים, גם את השם שלה אסור לגלות וגם היא התכופפה כאן לסַד ופתחה חזק ת'רגליים".

"וזה?" הצבעתי על זוג תחתונים שהיה צמוד מתחת לחזייה שלה.

"זה? זה של בעלה," היא צחקה, "גם הוא היה פה, קוקהולד! ישב כאן עירום על הכסא, בלי הנחות, משופד! וראה איך הזמיר מתקתק את אשתו בכל חור אפשרי, וזה," היא הצביע על עוד זוג תחתונים אדום, ספק נשיים ספק גבריים, "זה של ספר צמרת מוכר וידוע, הומו! הפֶטיש שלו זה למצוץ לזמיר, למצוץ ולבלוע או אפילו יותר טוב למצוץ ושהזמיר יגמור לו על הפנים! אבל עכשיו בואי, אנחנו צריכות להתכונן" והיא הובילה אותי אל חדר האמבטיה.

כנראה שהכל היה מתוכנן מראש ובגלל זה הזמיר לא חזר לפני שאנחנו נכנסנו לחדר האמבטיה. "תתפשטי" היא הודיעה בלי לסגור את הדלת והתחילה להתפשט בעצמה, "נעשה חוקן, במקרה שהזמיר ירצה לבקר בכניסת המשרתים שלנו" היא ציחקקה כשעמדנו עירומות ועזרה לי, אני לא טובה בזה אבל הבנתי גם למה, גם לפני הלילה הקודם, כשידעתי שהוא יבקר לי בטוסיק, עשיתי. אחר כך עטפנו את עצמנו במגבת גדולה, מצמידות מעל השדיים, ואז היא לקחה שני קולרי-עור עבים שחיכו שם, הגישה לי אחד ואת השני ענדה לעצמה אז גם אני ענדתי לי, מסמיקה, "בחדר האדום הוא דורש שיקראו לו 'מאסטר', אם משהו לא ברור אז תראי מה אני עושה ותעשי כמוני" היא חייכה לעברי, "ותרגעי," היא חייכה לעברי, "הוא לא יכאיב לנו אם זה לא כאב מגרה אז תזרמי, גם אם זה כואב קצת, מבטיחה לך חוויה שלא תשכחי, לטובה! אז עכשיו בואי, הגיע הזמן".

הזמיר חיכה לנו בחדר האדום, הגיש לנו את בקבוק המים האישי ולעצמו לקח בקבוק בירה. שתינו, רק עכשיו הרגשתי כמה אני יבשה בפה וכמה רטובה שם בין הרגליים, כל כך רטובה שהרגשתי טיפה גולשת לאורך הרגל והודיתי למגבת הגדולה שהסתירה. "מאסטר" רעות נעמדה מולו, השפילה מבט, שילבה את כפות ידיה על העורף ומתחה מרפקים לאחור והבליטה את שדיה, "מאסטר" נעמדתי גם אני באותה תנוחה, משפילה עיניים ומסמיקה כמו עגבניה.

"מה את?" הוא נעמד מול רעות.

"השרמוטה שלךָ" היא ענתה במהירות.

"ואיך אני אוהב לראות את השרמוטות שלי?" הוא המשיך במה שהיום אני יודעת שזה טקס קבוע.

"עירומות, מאסטר" ועוד לפני שהיא גמרה להגיד הוא שלח יד ושיחרר את המגבת שלה שנפלה לרצפה והשאירה אותה לעמוד עירומה, לבושה רק בקולר, בנעלי העקב ובבושם שלה.

"ומה את?" הוא נעמד מולי.

"המזדיינת שלךָ" עניתי במהירות והוא חזר איתי על אותו טקס, משאיר אותי לעמוד מולו לבושה רק בקולר, בנעלי העקב ובבושם.

"את!" הוא פנה לרעות, "את תתחילי בתור הצופה, את יודעת מה את צריכה לעשות!".

"כן, מאסטר" היא עשתה עצמה נעלבת, "אבל אתה גם תשחק בי, נכון?"

"את מתחצפת?!?" הוא גער בה.

"סליחה," היא השפילה מבט אבל ראיתי שהיא מחייכת, "המזדיינת תעניש את עצמה" ולהפתעתי היא צבטה לעצמה בפטמות, שגם ככה היו מתוחות וזקורות, צבטה חזק, ראיתי על פניה שכואב לה, ועזבה וראית שהן התקשו עוד יותר.

הבטתי ברעות שניגשה לכסא הבר, נעמדה על משענות הרגליים והתרוממה כשהכסא בין רגליה, עם היד היא כיוונה את התותב אל החריץ שבין רגליה והתחילה לרדת, לאט, מִשְׁתַּפֶּדֶת והבעת הנאה על פניה, לרגע היא זזה קדימה ואחורה ולצדדים כשכל התותב נקבר בתוכה, מסדרת שיעמוד בדיוק במקום הנכון לה, ו"המזדיינת השתפדה" היא הודיעה, "המזדיינת צופה במה שהמאסטר יעשה לחברתה המזדיינת".

זה היה הסימן עבורו לעבור אלי, "מה את?" הוא שוב שאל.

"המזדיינת שלך, מאסטר" ומשום מה המאסטר התווסף לי באופן טבעי.

"ומה מילת הבטחון שלךְ?"

התבלבלתי, לא הייתי מוכנה לשאלה אבל אז כל הסיפורים הארוטיים שקראתי תרמו את תרומתם וידעתי מה הוא רוצה, "אדום, מאסטר" עניתי את מה שלרוב הן עונות בסיפור.

עם יד אחת הוא הרים את הקורה העליונה בסד, ובידו השניה הצביע על הסד "תתחברי!". ניגשתי, התכופפתי והנחתי את צווארי בשקע המתאים, אחר כך צרפתי את פרקי כף ידי לשקעים משני הצדדים והוא סגר את הסד עלי. "תעמדי בפישוק" הוא גער בי. פישקתי אבל זה לא הספיק לו, הוא ירד על ברכיו וחיבר מוט פישוק טלסקופי ברצועות עור לקרסוליי ופתח עוד יותר, "כן, ככה אני אוהב את המזדיינות שלי" הוא חזר ונעמד לפניי, "חסר קצת קישוט" הוא לקח זוג מצבטי פטמות מחוברות בשרשרת והצמיד לי אותם, קודם אחד והרגשתי צביטה כואבת ואחריה זרם כאב שחלף בגופי אבל מייד התחלף בגירוי שהפך אותי עוד יותר רטובה, ואז השני ועוד זרם כזה התרוצץ בגופי וזה שלא גמרתי היה נס חנוכה.

מהצד שמעתי את רעות גונחת, גניחת הנאה חרישית, במעט שיכולתי להפנות את ראשי ראיתי אותה עולה ויורדת בתנועות איטיות על התותב התקוע בתוכה, משפשפת בו את שפתי הכוס שלה, מאוננת עליו והבעת תענוג מרוחה על פניה.

"אני אוהב את העטינים יותר מתוחים" הזמיר ציחקק וחיבר למרכז השרשרת משקולת קטנה והרגשתי עוד זרם עובר בגופי ולהפתעתי נפלטה לי גניחת הנאה וראיתי את חיוך שביעות הרצון על פניו, "גם לצופה לא יזיק" הוא לקח זוג מצבטים נוסף, ניגש לרעות והצמיד לה אותם וגניחת ההנאה שלה לא אחרה להגיע.

כשהוא חזר הוא נעמד מאחורי, "התחת שלך קר מדי" הוא ליטף לי את התחת, "בואי נחמם אותו קצת" והוא ניגש ולקח מחבט עור וחזר ונעמד מאחורי. ידעתי מה יקרה ונשכתי שפתיים, המכה הראשונה הייתה מצלצלת אבל אם אודה על האמת לא הייתה חזקה במיוחד, כואבת, קצת, אבל כמו שרעות הבטיחה לי כאב מגרה וכן, באותו ערב גיליתי שיש כאב שמגרה אותי, המכה השניה נחתה על פלח ישבני השני ו"אימא'לה" צרחתי, לא בגלל הכאב אלא בגלל שהרגשתי איך הר הגעש שלי עומד להתפוצץ, עוד שתי מכות כאלה, אחת לכל פלח ישבן, רק הגבירה את הבעירה הפנימית שלבי ואז הגיעה השיא, המחבט פגע בין רגליי, בשפתי הכוס הרגישות ונפוחות מתאווה, "אימא'לה, כן, כן, המזדיינת גומרת! תודה מאסטר, המזדיינת גומרת!!" ורעידת אדמה בעוצמה 7 בסולם ריכטר[i] טלטלה את גופי.

אחר כך הוא נעמד לפני, עולה על מין במה קטנה שהביא את הזין שלו ישר מול הפה, כשהוא מחייך הוא פתח את מכנסיו ושילשל אותם עד קרסוליים, אחר כך הוריד לשם גם את התחתונים ו"עכשיו תמצצי קצת, תעמידי לי ת'חדק" הוא קירב את קצה הזין שלו לשפתים שלי, "תפתחי פה גדול" הוא צחק, "פה גדול, הנה, מטוס" הוא המשיך באותו טון מלגלג כאילו הייתי איזו תינוקת שאימא מאכילה אותה וברגע שפתחתי או דחף לי את כל הזין לפה.

מצצתי. להזיז את הראש לא יכולתי והוא עשה את העבודה, זיין לי את הפה, נכנס ויוצא, תוקע עמוק עד שאני כמעט נחנקת ומשחרר, נותן לי לקחת אוויר ושוב תוקע ובכל פעם כזאת הרגשתי איך הולך וגדל.

חשבתי שהוא יגמור לי בפה, התכוננתי לבלוע, אבל לזמיר בא לזיין באמת, "החדק שלי מתגעגע לפּוֹת הרטוב והחם שלךְ" הוא שלף את הזין, גדול ועבה ורטוב ברוק שלי, עבר מאחורי, הרגשתי אותו נצמד ומכוון ו"אימא'לה" צרחתי כשהוא תקע לי את כל החדק שלו במכת אגן אחת חזקה.

"מה תעזור לך אימא'לה?" הוא צחק והתחיל לפמפם, אוחז במותניי ומזיין אותי בתנועות אגן ארוכות וחזקות, "כן, אני עמוק בכּוס שלךְ" הוא גנח בהנאה, "כן, אני דופק לךְ ת'טוטָה" הוסיף עוד גניחה תאוותנית, "אני מזיין לךְ ת'מנוש" הוסיף עוד נעיצה חזקה שטלטלה את שדיי לכל עבר, "עכשיו את החרוז שלי, החרוז שאני אוהב להשחיל" והוא הגביר את הקצב, מפמפם אותי חזק ומהר והאורגזמה השניה שלי לא אחרה להגיע, לא 7 בסולם ריכטר, בוא נגיד 5.5 אבל מה זה מפנקת רק שזה לא הספיק לו, "בוסית," הוא פנה לרעות, "בא לךְ לְלַקְלֵק".

"ברור, מאסטר" היא ענתה במהירות.

"אז בואי!".

ברגע הראשון לא הבנתי אבל אז, כשהיא כרעה על ברכיה מתחת לסד והעבירה את קצה לשונה לאורך חריץ הכוס המגורה שלי, מתחילה במקום שהזין תקוע, ולדעתי גם נגעה בו, ועלתה עד הקצה העליון, עד מברשת שיער הערווה המטופחת שלי, הבנתי גם הבנתי, רעד עבר בגופי, רעד של תשוקה והנאה, ואתם בטח כבר מנחשים, עוד אורגזמה התחילה להבנות במהירות שלא תאומן, בטח אחרי הליקוק הבא, תאוותני וחודר יותר ואומנם לא ראיתי, הראש שלה הסתיר לי, אבל ה"כן, תמשיכי, כן, שם, תלקקי לי, שחקי לי בביצים" של הזמיר הבהירו לי שלא רק בי היא מטפלת, גם בוא והרגשתי איך הזין שלו נמתח עוד יותר בכל ליקוק כזה שלה, רק שאז הוא פתאום יצא מתוכי, "תמשיכי ללקק לה!" הוא צווח והרגשתי איך הוא מכוון ונלחץ לפי הטבעת שלי ועוד לפני שהבנתי ממש מה קורה הרגשתי אותו חודר לתחת שלי, לאט, חודר והג'ל היחיד שעוזר לי הוא אותו עסיס סיכה השמנוני והטבעי שממלא את הכוס שלי ועכשיו צִיפָּה את הזין שלו.

כאב לי ונשכתי שפתיים, לברוח לא יכולתי, להגיד את מילת הבטחון לא רציתי, החלטתי שאני לא צועקת, שאני אראה לו שאני גיבורה והזמיר המשיך וחדר, תוקע עצמו למעמקי הישבן שלי, רגע הוא עצר כשכל הזין שלו נעוץ לי בתחת, לא זז, מחכה, נותן לי להתרגל לפולש שחדר ורק רעות ממשיכה ללקק לי את שפתי הכוס הכל כך מגורות, וכשהרגיש שנרגעתי התחיל לזיין אותי בתחת.

"מה את?" הוא צרח כשהוא מזיין אותי מאחורה.

"אני המזדיינת שלךָ מאסטר" צווחתי.

"ואיפה המאסטר מזיין אותךְ?"

"בתחת, המאסטר מזיין אותי בתחת"

"כן, בתחת" הוא גנח בהנאה, "ואת אוהבת את זה?"

"מאד, גם מה שהחברה המזדיינת עושה לי" רק שלכל דבר טוב יש סוף ורגע אחרי הוא גמר לי בתחת.

הזמיר הלך להתרחץ, טוב אחרי המקום שהוא ביקר בו ומאחר ועכשיו הוא צריך לטפל ברעות ובטח ירצה שתמצוץ לו אני מבינה אותו, אותי הוא השאיר מחוברת לסד ואמר לרעות לשחרר אותי ולחכות לו כמו שהוא אוהב שהמזדיינות שלו מחכות לו בחדר האדום.

עמדנו זו ליד זו על הברכיים, כפות הידים על העורף, המרפקים מתוחים והשדיים בולטים ודיברנו. "צדקתי כשאמרתי שזה לא עונש, זה עונג?" היא שאלה.

"בגדול, פחדתי כשהוא רצָה להפליק לי אבל הכאב הקטן הפך לעונג גדול" עניתי, "ואיך שליקקת לי שם והוא בפנים, שגעון".

"אני מקווה שגם את תלקקי לי ככה" היא חייכה לעברי.

"רק אם המאסטר יגיד לי" תיחקקתי.

"הוא יגיד" והיה בטחון בקולה, "ותתנו לו סיבה לצבוט לעצמך בפטמות, הוא מת על זה, זה ירשום לך נקודת זכות גדולה אצלו".

הנהנתי בראשי למרות שלא היה לי רעיון. "הוא הולך לעשות לך את אותו הדבר?" שאלתי.

"אני מקווה" ושמעתי בקולה עד כמה היא רוצה.

"את!" הוא חזר עם שיער רטוב ובקבוק בירה ביד והצביע עלי, "את יודעת מה יעמיד לי אותו מחדש? לראות את הסוכנת שלי רוכבת עליךְ" והוא ניגש לשולחן, "את! תלבשי!" הוא זרק לעבר רעות סטראפאון שחיכה על השולחן, "ואת, תרדי פה על ארבע" הוא הצביע על השטיח.

קודם הוא חיבר מוט פישוק טלסקופי לפרקי כפות רגליי ואז דרש שאגיש את ידיי בין רגליי וחיבר גם אותם אל המוט ופתח, נשענתי על המצח, התחת שלי בלט גבוה, מזמין רכיבה, "ועכשיו תרכבי עליה!" הוא נשען על הקיר, בקבוק בירה ביד אחת ובשניה הוא משפשף לעצמו.

רעות רכבה עלי, נעמדה כשישבני בין רגליה, כיוונה בידה וכופפה ברכיים עד שראש התותב נשק לשפתי הכוס שלי והתחילה לחדור, לאט, לא ממהרת, נכנסת עד שכל התותב היה בתוכי והרגשתי את מברשת שיער הערווה שלה נמחצת אל ישבני, הניחה את כפות ידיה על גבי התחתון והתחילה לזיין אותי.

זה עבד, הזמיר הביט בנו במבט מהופנט והזקפה התחילה להתרומם, כשעמד לו הוא ניגש לרעות, הגיש לה את הזין ודרש שתמצוץ, תמצוץ לו אבל לא תפסיק לזיין אותי.

לו זה עבד, לי פחות, נכון, נהניתי, הייתה גם גמירונת, משהו קטן כזה, כאילו לצאת ידי חובה, אבל פיצוץ אמיתי כמו שאני אוהבת לא היה. "מספיק!" הוא עצר אותנו כשהרגיש שהוא מוכן לטקס, הוא לא התאמץ לשחרר אותי, רק נשען על הקיר וחיכה שרעות תוריד את הסטראפאון והיא שיחררה אותי. "ועכשיו לכי תשתפדי על הכסא, עכשיו את הצופה" הוא ציווה עלי ואני  הלכתי והשתפדתי, מתישבת ומחדירה בקלות את התותב המשומן באותו נוזל סיכה שמנוני וטבעי של רעות לכוס שלי שרטוב עוד יותר.

"את!" הוא פנה לרעות, "תתחברי" והוא הרים את החלק העליון ונתן לה להניח את הצוואר ופרקי כפות הידיים לפני שסגר עליה. ישבתי וצפיתי בהם כמו בסרט, הזמיר עשה לה בדיוק מה שעשה לי רק שהפעם ראיתי את זה כצופה וזה מחרמן לא פחות, כשהוא חדר לתוכה פלטתי איזו הערה, אני אפילו לא זוכרת מה, ככה, משהו שהוא עשה לה ולי לא, "את מתווכחת איתי" הוא גער בי בכל נוזף ובבת אחת נזכרתי במה שרעות אמרה לי, הזמיר הרים לי להנחתה ואני הנחתתי, "לא מאסטר, אני לא מתווכחת מאסטר, אני מצטערת מאסטר," אמרתי במהירות, "המזדיינת מצטערת, המזדיינת תעניש את עצמה" וראיתי את המבט הרעבתני בעיניים שלו, מבט של אני פה המלךְ! וצבטתי את עצמי בפטמות, חזק, זה כאב אבל זה גם חירמן, אני חושבת שיש משהו כשאתה עצמך מעניש, משהו שאין בו סליחה, הכאבתי לעצמי יותר ממה שהוא היה מכאיב לי, ידעתי את זה ועדיין עשיתי את זה, "כן, ככה אני אוהב את המזדיינות שלי" הוא גיחך וחזר לזיין את רעות.

אחר כך הוא הזמין אותי ללקק לרעות והחזרתי לה כגמולה, בעצם ליקקתי לשניהם, לק אחד ארוך לאורך הזין שלו ושפתי הכוס שלה והמשכתי גם כשהוא עבר לזיין אותה בתחת.

כשהוא גמר גם איתה הוא שוב הלך להתרחץ, אנחנו התלבשנו וניצלתי את זה שנשארנו בחדר רק שנינו כדי לתת לה את החזייה של מיכל. "הם באמת קטנים" היא הביטה בגביעי החזייה שלה, "את מכירה את הפֶטיש שלו לציצים גדולים" ולרגע שתינו שתקנו, "את מוכנה לעזור לה?"

"כן, מאד"

"אז תשמעי" והיא הסבירה לי מה היא מתכננת ומה היא רוצה ממני.

לפרק השלישי והאחרון

[i] סולם ריכטר הוא סולם מדידה המתאר את גודלה של רעידת אדמה.

תגובות ? (אין צורך להזדהות)