חלק א, חלק ב,ג, חלק ד, חלק ה, חלק ו', חלק ז + ח , חלק ט, חלק י + יא
חלק ב' – התלמידה
התחלתי ללמוד אצל ג' בסוף כתה ט'. מלאו לי 16. הייתי גדולה מבני כתתי כי נשארתי שנה נוספת בגן חובה, "חוסר בשלות רגשית" קראו לזה. הפעם הראשונה שהניח את כף ידו על ירכי היתה בשבוע שבו מלאו לי 16. חודשים ארוכים אחר כך עדיין יכולתי לחוש את תחושת אצבעותיו וכף ידו על חלקה העליון של ירכי. כל אצבע בנפרד, מזרימות חום ואנרגיה אל גופי. בהדרגה התחושה דהתה ונעלמה כאשר מגעים אחרים החליפו אותה. במהלך השבועות שלאחר המגע הראשון הסתפק ג' בליטוף של ירכי מבחוץ כלפי פנים, מכיוון הברך ועד המפשעה בחלקה הפנימי. תמיד בבחינה זהירה של תגובתי. בפעמים הראשונות לא הגבתי אולם רעד לא רצוני של שרירי השוק שלי הסגיר אותי. לאחר מספר פעמים אותתי לו על ידי פיסוק קל של רגלי. לאחר כחודש העזתי. כאשר עליתי במעלית לדירתו הורדתי באצבעות רועדות את החזייה הקטנה שלי, פטמותי נוקשות ושפתי התחתונה רועדת כאשר פתח את הדלת. עיניים. בפעם הראשונה זיהיתי אצלו את מבט העיניים שהדליק ודחה אותי גם יחד אצל בנים – גברים כה רבים. במקום לפגוש את עיני במבטו היציב, השליו, ננעצו עיניו בשדי ובפטמות הזקורות, הבהירות כנגד החולצה הקצרה שלבשתי. ללא אומר וברגליים רועדות הלכתי אחריו, הלכתי אליו, אל חדר העבודה. השיעור התנהל ככל שיעור אחר אבל אני הייתי מסורבלת, בהסחת קשב ברורה. בסיום השיעור פנה אלי ג', שכלל לא נגע בי, למרות כמיהתי הדוממת ואמר שני משפטים. לא בבקשה ולא בציווי, אלא כמן מסקנה מתבקשת…מ.ש.ל – מה שצריך להוכיח בסיום הוכחה של משפט בגאומטריה.
"מהיום והלאה את מאוננת לפני שאת מגיעה לשיעור. אני צריך שתהיי מרוכזת". המשפט הזה הפתיע אבל מצד שני נשמע מתבקש מאליו לנוכח סערת הריגוש שניסית לדכא במהלך השיעור. מאז ובכל שנותי בתיכון הקפדתי לאונן לפני כל שיעור.
המשפט השני היה מהמם באופן שהטיח אותי אל תוך עולם המיניות. "מהשיעור הבא את תמיד מגיעה עם חזייה ותמיד מגיעה בלי תחתונים".
כאשר ירדתי במעלית, אחוזת פיק בירכיים וקוצר נשימה, על גבול התקף חרדה, חוויתי אורגזמה ספונטנית. נפתח השער ואני עברתי בו. לאחר פתיחת השער הקפדתי. הקפדתי להגיע ללא תחתונים בימים שלבשתי מכנסיים ארוכים ובימים שלבשתי מכנסיים קצרים או חצאית. החיכוך של תפר הג'ינס בערוותי, לפעמים קלות, מרפרף ולפעמים בצמידות מחוספסת, הותיר אותי במצב קבוע של גרוי. הרטיבות שלי זלגה על ריפוד הכסא כאשר הייתי עם מכנסונים. הריח שלי התפשט סביבי. ירכי היו לחות וחלקות ודביקות. ג' הבהיר לי שלא יאפשר לי להדרדר בהשגי. הבהיר לי שלימודים לפני הכל והבהיר לי שאני שונה ואחרת. הליטופים נעשו יסודיים יותר, מקיפים יותר. ידיו החמות הבעירו את גופי בכל מקום שנגע. בירכי, בגבי התחתון בבטני בצווארי בשדי. תקופה ארוכה לא נגע בעצמו ולא נתן לי לגעת בגופו, חוץ מהנחת ידי הקטנה על כף ידו הגדולה המקומטת. התיר לי ללוות את ידו במסעה על גופי. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהניח את כף ידו על ערוותי. באותו יום הגעתי עם חצאית שחלקה התחתון היה ספוג לחות בסיום השיעור.
ג' סובב את כסאי כלפיו התכופף לפנים ובעדינות הפשיל את החצאית חושף את רגלי. ידו עלתה בהתמדה עד שהניח את כף ידו בשיפולי הבטן התחתונה שלי ואצבעותיו מונחות על שפתי איבר המין שלי. לאט ובאותה תנועה מתמשכת החדיר באיטיות את אצבעותיו המלובנות, היוקדת אל תוך איבר מיני וקפא. הסתכל את תוך עיני ממרחק של 10 ס"מ ואמר בקול שלוו "עכשיו תשחררי את ידיך ממסעד הכסא, תעצמי עיניים ותגמרי". באנחה חנוקה שיחררתי את האוויר הכלוא, שיחררתי את ידי ,התופסות ללא מודעות, בעווית, את מסעדי הכסא, עצמתי עיניים וגל האורגזמה המתפשטת היכה בי. ללא תנועת ידו רק מנגיעה ומקולו העמוק החלו רגלי לפרכס שרירי בטני לרטוט ותחושת החום בערה לאורך גופי. התעלפתי.
כאשר התעוררתי, הכל היה אחרת.
חלק ג' – תרגולים
אני לא זוכרת באיזה גיל התחלתי לאונן. זה היה מתישהו בסביבות גיל שמונה או תשע. האוננות היתה נאיבית, מזדמנת, בעיקר חיכוך על שמיכה או כרית. זה הרגיש נעים זה לא היה אורגזמי. באינטואיציה ידעתי שזה לא משהו שמדברים עליו או עושים בפרהסיה. אולי העירו לי, אני לא זוכרת. זה בכלל לא היה משהו משמעותי בחיי. בסביבות גיל 13 התחלתי לאונן עם אצבעות, גיליתי את הדגדגן ונפלאותיו. הייתי מאוננת פעמים שלוש בשבוע. בעיקר במיטה, בלילה, לפני השינה. דימיינתי נשיקות, דימיינתי חיבוקים לא דימיינתי מעבר. בגיל 15 היה לי חבר לתקופה קצרה. אהבת בוסר של שני נאיביים. נשיקה ראשונה, מגע ראשון בחזה שלי, מגע באיבר מינו מעל לבגדים, אוננתי לו פעמיים, הזרע דחה אותי, הריח הדביקות. נגע בי או ניסה לגעת לי באיבר המין. היינו חסרי נסיון, היינו נבוכים. נפרדנו. מאז התחלתי לאונן ולדמיין באופן ישיר זין. התחלתי לגלוש. דימיינתי חדירה, דימיינתי אחיזה, דימיינתי מציצה. נשארתי בתולית וחסרת נסיון עד שג' החליט לפעול.
התעוררתי שוכבת על השטיח, רגלי מוגבהות על שתי כריות ספה גדולות, שמלתי מופשלת על בטני, רגלי פשוקות וג' רוכן מעלי מתבונן בי בתשומת לב, מגיש לי כוס מים. ראייתי מתייצבת, אני מתרוממת על מרפקי, מתבוננת בידו המושטת עם כוס המים. בתנועה מהירה אני מטיחה את ידי בידו, מעיפה את הכוס לקצה החדר ובאותה תנועה אוחזת בידו ומצמידה אותה בטפיחה חזקה וכואבת לערוותי הפסוקה. לוחצת עם אצבעותי על אצבעותיו, מחדירה אותן לאיבר מיני, נשענת לאחור על השטיח ומתחילה לשפשף עם כרית כף ידו את דגדגני. ג' אינו מתנגד ואינו יוזם. דקה של שקט נמתחת ביננו ואני גומרת שוב עם קוצר נשימה ורעד בלתי נשלט של רגלי. הפעם לא התעלפתי.
שלש וחצי שנים פעלנו על פי הכללים. הנה הכללים של ג':
- כל מגע הוא אך ורק לאחר סיום השיעור.
- אין קיצורי דרך, אין עיגולי פינות.
- בכל שיעור אני מגישה את שיעורי הבית בשלמותם. זה תנאי חובה.
- כל ספק וכל שאלה תענה לפני סיום השיעור. אל לי לוותר לעצמי כדי להחיש את "אחרי השיעור".
- אני לא נוגעת בו והוא לא נוגע בי ולא משנה כמה אנחנו מיוחמים.
- כללים והסכמות נועדו להפרה רק ואך ורק לאחר השיעור. הפרות לאחר השיעור מותרות לו ולי רק בהסכמה הדדית.
- כל הפרה, שלו או שלי, במהלך השיעור, מבטלת את "לאחר השיעור".
- הוא מקפיד עלי וחובה עלי להקפיד עליו (אכן היו פעמים שהוא ביטל את "אחרי השיעור" והיו פעמים ספורות שאני ביטלתי).
- אין כפייה ואין השארת סימנים על הגוף.
- לעולם ובשום תנאי לא חושפים את הקשר הזה.
מרגישה את נשימתו החמה בריח קפה על פני, יכולה לבחון כל קמט בצווארו, בצידי פיו, בזוויות עיניו במצחו. רואה כל שערת שיבה, כל זיף זקן אפור, שערות אפו, שיניו הלא סימטריות. מתבוננת בעיניו האפורות הממוקדות בעיני. נושמת לאט, לאט מרגיעה בכח את עצמי לאחר האורגזמה השנייה, ידו עדיין על ערוותי. הוא מודע למאבק הפנימי שלי בין אוננות נוספת ואורגזמה נוספת ואחריה עוד אחת עד קץ הימים, לבין בלימה, שליטה עצמית ותפקוד. כאשר החזרתי לעצמי שליטה ושיחררתי את ידו, מותירה סימני שריטות ציפורני, מורידה את שמלתי על רגלי ונעמדת, קם ג' מכריעתו נעמד מולי ואמר "אני מעריך מאוד את כח הרצון שלך. את תהיי תלמידה מצטיינת בשיעורים ו"אחרי השיעורים". הנה שיעורי הבית לשיעור הבא – 4 הוכחות בגאומטריה. ל"אחרי השיעור" – אל תשכחי לאונן לפני שאת מגיעה לשיעור, אל תשכחי ללבוש חזייה, אל תשכחי להוריד תחתונים. שיעורי בית נוספים – לא לאונן כל אונות נוספת שלשה ימים עד לשיעור הבא מלבד האוננות לפני השיעור.
לא לעשות משהו לפעמים הוא קשה הרבה יותר מלעשות. ההימנעות היתה קשה להחריד. אסור היה לזייף, למשל לאונן עם זרם מים במקלחת, להתחכך בשמיכה, להצמיד בחוזקה ירכיים. התירגול הזה בנה לי את המשמעת העצמית, את השליטה העצמית. שלשה ימים התאפקתי, כל הזמן על סף אורגזמה ספונטנית שגם אותה הייתי מדכאת בעזרת תרגילי נשימה. ביום השיעור, חצי שעה לפני שיצאתי מהבית, אוננתי. נכנסתי למקלחת, העברתי אצבע על כל פיטמה, הנחתי שתי אצבעות על הדגדגן ורגלי קרסו לישיבה באמבטיה. נשימתי התקצרה, סובבתי שני סיבובים של אצבעותי על הדגדגן וגמרתי באיבחה אחת מתמשכת שהפחידה אותי באורכה. התאוששתי לאחר כמה דקות. שטפתי עצמי, התלבשתי ויצאתי לשיעור.
מעולה!!!!!
אחד הסיפורים הכי טובים שקראתי.
מצויין
קסם בקריאה