הרופאה הצעירה עוד ישנה בשקט, יכולתי לשמוע את נשימותיה הקלילות בחלל החדר, נשימות של צעירה ודקיקה. הבטתי בישבן הכדורי הבולט שלה ולא יכולתי להתאפק, הפלקתי לה כמה וכמה הפלקות מצלצלות והגונות
יום 2 – הנזיר לוקח את החטופה לפלופונז
בוקר בחדר הגדול והמפואר והאינטרקונטיננטלי. אני מתעורר בנחת ומבחין בגוף חטוב, ארוך ודקיק של אישה צעירה ועירומה ששוכבת לידי מכוסה חלקית בסדין. מה עושה כאן אישה צעירה כזאת, חשבתי לעצמי ולקח לי כמה וכמה שניות להיזכר כיצד הגעתי לכאן עם צעירה חטובה יפה וסקסית שכזו. לרגע חשבתי שהזמן שב לאחור ב 30 שנים.
הרופאה הצעירה עוד ישנה בשקט, יכולתי לשמוע את נשימותיה הקלילות בחלל החדר, נשימות של צעירה ודקיקה. הבטתי בישבן הכדורי הבולט שלה ולא יכולתי להתאפק, הפלקתי לה כמה וכמה הפלקות מצלצלות והגונות
אין לדעת אם היא התעוררה מן הרעש או מהכאב, בכל מקרה היא פקחה את עיניה הגדולות והיפות והחלה לנשק אותי בכל מקום ומקום בגופי
"בוקר טוב זנזונת, תתלבשי, מחכים לנו בחדר האוכל ויש לנו עוד דרך לא קצרה היום" אמרתי לה.
"לאן?" שאלה
את תראי, עניתי והבטתי בה כשהיא מתלבשת ואורזת את המזוודה, תוך שהיא מקפידה להכניס למזוודה את הסטטוסקופ ואת הזוג התואם של הויברטורים.
ארוחת הבוקר של האינטרקונטיננטל, על שפת הבריכה היא אחת המפנקות בעיר, ובכל זאת לא השתהינו יתר על המידה ושמנו פעמנו אל תחנת ההשכרה של אוויס.
"בוקר טוב נזיר", קיבלה את פנינו גיאורגיה היפה מאחורי הדלפק. "אני שמחה שחזרת אלינו, יש לי בשבילך היום מכונית שאתה תאהב"
"כן, אני יודע, הפעם הזמנתי אודי 3 אוטומטית שלא כהרגלי" עניתי ביובש מסויים. (גיאורגיה הרי יודעת שבדרך כלל אני מזמין מכוניות ידניות וקטנות)
הרופאה נצמדה אלי, להזכיר את נוכחותה.
"תכירי, זו הרופאה האישית שלי" הצגתי את הזנזונת שלצידי
"יפה מאוד נזיר, לא ידעתי שיש לך רופאה אישית" ענתה והמשיכה
"בכל זאת אתה תופתע, תחתום כאן" אמרה והצביעה על חוזה ההשכרה
"שבו על הספסל עד שהמכונית תגיע" אמרה בחיוך רב משמעות כשהיא סוקרת את החטופה שלי מכף רגל ועד ראש בסקרנות מהולה באי אימון מסויים.
כמה דקות ואל חזית משרד ההשכרה הגיעה מרצדס ענקית, כסופה וחדישה, הגדולה ביותר שאי פעם נהגתי בה. נזקקנו לשיעור של רבע שעה על מנת שנוכל לנהוג בה. כן, גם הרופאה האישית נרשמה כנהגת ויצאנו לדרך
לאחר שיצאנו מאתונה, בכבישים די עמוסים, עלינו על הדרך המהירה המובילה את תעלת קורינתוס. עצרנו עצירה חינוכית כדי לאפשר ללוליטה הרפואית שלי להביט בתעלה ולשאוף מעט היסטוריה אל נחיריה.
"תן לי לנהוג, נזיר" ביקשה הזנזונת
"בבקשה" עניתי והושטתי לה את המפתחות. התרווחתי לי בנחת בכורסא שלידה והלוליטה לחצה על הגז. והיא לחצה!
לכאן, הוריתי לה לעלות על A7 לכיוון ספרטה והשענתי את ראשי על המשענת המרווחת.
זו היתה דרך של כ 3 שעות בין הרים ובין גבעות שחצתה את הפלופונז עד לשקע שבין האצבע השניה לאצבע השלישית של חצי האי המפורץ והמחורץ דרך שחולפת בין מטעי זיתים, עיירות מנומנמות ופה ושם איזה כרם גפנים
התקרבנו אל היעד – גיתיו. ושם, כיוונתי את הזנזונת אל מאורת המיסתור הבאה שלנו, מלון סודי שלעולם לא אגלה לאיש את שמו ומיקומו. אומר רק שהוא ניצב על שפת ים מרהיבה, כמעט ריקה ממתרחצים ושמדובר במלון בוטיק שיופיו משתווה כמעט ליופיה של הרופאה החטופה שהבאתי עד אליו.
אני שמחה שחזרת אלינו הנזיר, קיבלה את פנינו פקידת הקבלה הביישנית. הכנו לך חדר משודרג, כמו תמיד פונה לים ולבריכה. אמרה והביטה בסקרנות על הרופאה הצעירה.
"תודה, ותכירי בבקשה את הרופאה שלי". השבתי והבטתי בסקרנות בפקידה שסקרה את הרופאה מכף רגל ועד ראש. שמתי לב שגם הזנזונת הביטה בפקידת הקבלה בעיניים די חקרניות.
"רוצה אותה? שאביא אותה לחדר בערב?" שאלתי את החטופה שלי
לא היתה תשובה. הרופאה הצעירה נצמדה אלי ברכות והמתינה שנקבל את המפתחות לחדר. החדר, מעוצב בפשטות ונקיון נדיר. הנוף הנשקף כולל את הבריכה והים.
לאן נלך קודם? שאלה הרופאה שלי
לבריכה עניתי וירדנו אל הבריכה.
המים, קרירים ונעימים, השמש החלקית והשקט רק העצימו את התענוג הצרוף. חיבקתי את הגוף הדקיק והנעים למגע והובלתי אותה אל פינת הבריכה, סגרתי עליה בפינה המרוחקת מן הבר. מתחת למים הסרתי בקלילות את החלק התחתון של הביקיני החסכוני שלה ומיששתי את הרטיבות שבין רגליה. לא היה קשה להבחין ברטיבות החמימה. ביד אחת התחלתי להשחיל אצבע ועוד אצבע בעוד ידי השנייה חובקת את החזה, נכנסת אל מתחת לחלק העליון וחופנת את השדיים הקטנים והמושלמים של הלוליטה. הפטמות הקטנות התקשחו תחת המגע והחלקתי את כף ידי מצד לצד מפטמה לפטמה.
הרופאה הקשיתה את גופה לאחור ופירפרה בחיקי.
"חושב שהם רואים אותנו"? שאלה בשקט תוך שהיא מצביעה על המלצר והמלצרים שאיישו את הביתן הקטן על שפת הבריכה ממולנו שבלי שום ספק התבוננו בנו.
"ואם כן?" שאלתי
"שיהיה להם לבריאות" פסקה הרופאה שלי. ונצמדה אלי.
בעודי מעמיק את החדירה של ידי השמאלית, הבחנתי בפילטר העוצמתי ששפע זרמים מתערבלים ממש לידנו. גררתי את הרופאה לעבר הפילטר ובעודי ממשיך בטיפול הרפואי האינטנסיבי, כיוונתי את הדגדגן שלה אל מול הפילטר הגועש. הרעידות בגוף הדקיק והארוך הנתון בידי התגברו ותוך 3-4 דקות היא גמרה באנחה חנוקה כשגופה מתקשת לאחור עוד מעט ואז מתרכך והרופאה נצמדה אלי בסידרת נשיקות.
"משקה"? שאלתי ושנינו יצאנו מן הבריכה מתעטפים במגבות הצהובות
התיישבנו על כסאות העץ הנוחים והלוליטה ניגשה אל הביתן להזמין לנו משקאות. הבטתי בה, גוף דקיק וארוך, שיער שחור ארוך וחלק וחיוך של פייה.
לקח לה זמן. נראה שהיא פלירטטה עם המלצרית היווניה המלאה והדשנה.
משחזרה, קיבלתי את הקמפארי שלי בדיוק כמו שאני אוהב אותו.
"טוב, נלך לנוח לפני שנצא לארוחת הערב בעיר" אמרתי.
"לך אתה לנוח בחדר, אני נשארת כאן להשתזף קצת" אמרה ומבטה נח על המלצרית היווניה.
אבל ככה זה היה, מה לעשות? זה הסיפור
לא מספיק עסיסי יותר מידי פירוט מיותר וחסר סצנות מיניות
באמת הגיע הזמן