הבית של ג'ינה – פרק 28 – גברת שור מקבלת שיעור

המחשוף שהיה כל כך עמוק עד שהטבעות הכהות המקיפות את הפיטמות ניגלו בקרקעיתו, הבליטות הניכרות של הפיטמות שדחקו בבד העדין והגמיש כאילו מאיימות לפרוץ החוצה. גרמו לה פרץ של קינאה זוג השדיים שנעו בגמישות מתחת למחשוף היו גדולים וזקופים,

 

פרק 28 – גברת שור מקבלת שיעור
ג'ינה התקרבה אל המיטה והביטה.
"קום!" פקדה בשקט
רוברטו התגלגל מתחת לגופה של גברת שור ונעמד ליד המיטה. ג'ינה הביטה בו. רוברטו הביט אל תוך עיניה של ג'ינה. הוא חש כיצד היא אוחזת בו בקורים בלתי נראים. היא שלטה בכל עצב מעצביו, בכל נים ובכל גיד שלו. הוא חש כיצד היא פוקדת עליו בלא מילים. אוחזת במוחו ומנהלת את רצונותיו. הוא היה מכושף ושניהם ידעו את זה.
"אני לא אוהבת שאתה לא זקור כשאני לידך" אמרה לו בשקט.
זה הספיק. הזין של רוברטו החל מייד לטפס ולהתקשות. גברת שור הביטה בנעשה בתדהמה.
"כרגע גמרת בתוכי, רוברטו, איך זה שאתה מזדקר שוב?" שאלה
"את לא מבינה, גברת שור, הוא תחת השליטה המוחלת שלי. אני מחזיקה אותו כמו בובה על חוט. הוא עושה כל מה שאומר לו" ענתה ג'ינה
"על ארבע" פקדה
ורוברטו נעמד על ארבע
"רגלי" פקדה, ורוברטו נעמד כמו כלבלב ליד רגלה של ג'ינה, שהושיטה את כף ידה ורוברטו ליקק אותה כמו כלבלב מאולף
"מדהים!" אמרה גברת שור "מה עוד הוא יעשה בשבילך?"
"כל מה שאומר לו – הכל" אמרה ג'ינה
"איך זה?"
"כישפתי אותו, הוא בשליטה מלאה – כאילו היה תחת היפנוזה"
אני רוצה שיעשה לי רימינג, אפשר? שאלה גבר שור
"כמובן, רוברטו, חזור למיטה ושכב על הגב" פקדה ג'ינה ורוברטו מיהר לציית.
"שימי לו כרית תחת העורף ותתיישבי" אמרה ג'ינה
גברת שור מיהרה להניח כרית תחת עורפו של רוברטו והתיישבה עם ישבנה המכובד היישר על הלקקן של רוברטו
רוברטו לא חיכה אפילו שניה, הוא החל ללקק את פי הטבעת של גברת שור במרץ רב. גברת שור התפתלה ונאנקה מעל ללשונו המפנקת. "אוח, זה כל כך טוב" אמרה
ג'ינה חייכה. היא ידעה היטב מה רוברטו מסוגל לעשות עבור אבל ידעה גם מה גברת שור יכולה להביא לעסקים שלה.
"את יכולה לקבל את זה כל בוקר, לפני תרומת הזרע" אמרה ג'ינה.
בעוד רוברטו משקע את לשונה בתוך החור המתרונן של גברת שור, מיהרה ג'ינה להתיישב על המיטה מול גברת שור. גברת שור הביטה בג'ינה, עיניה הכחולות כהות מאיימות להטביע אותה בתוכן, שיער הקארה השטני העור החלק בצבע זית וחיוך המכשפה. ומה שלכד את תשומת ליבה המוחלטת של גברת שור, היה המחשוף. חולצת הלייקרה השחורה והצמודה עם המחשוף עמוק העמוק עמוק גירו את מחשבותיה היא לא יכלה להסיר את מבטה מן המחשוף שהיה כל כך עמוק עד שהטבעות הכהות המקיפות את הפיטמות ניגלו בקרקעיתו, הבליטות הניכרות של הפיטמות שדחקו בבד העדין והגמיש כאילו מאיימות לפרוץ החוצה. גרמו לה פרץ של קינאה זוג השדיים שנעו בגמישות מתחת למחשוף היו גדולים וזקופים, אך לא יותר מדי זקופים כאילו דיברו אליה.
ג'ינה ידעה בדיוק מה גברת שור חשה.
"רוצה?" היא שאלה בחיוך המפתה וההורס שלה.
"בטח שרוצה" ענתה בגברת שור בעוד רוברטו חודר ומפתל את לשונו בתוך החור המרקד שלה.
ג'ינה חייכה. היא ידעה היטב מה קורה בראש של גברת שור, היא ידעה שהיא תקבל את שלה.
ג'ינה נטלה את שתי כפות ידיה של גברת שור והניחה אותן על המחשוף המתפוצץ שלה.
גברת שור נגעה וחשה שהשדיים של ג'ינה שורפים אותה. שורפים את ליבה.
ג'ינה המשיכה לחייך את החיוך המפורסם שלה, חיוך הסוקובוס שלה.

תגובות ? (אין צורך להזדהות)