סיפור מאת מאת דני דניאלי
מסיבת עבודה
זה אירוע בעבודה של אשתי ואני מגיע כי אני חייב.
מפגש בביתה של הבוסית שלה, שיעל אומרת כבר שנים שהיא כלבה אמיתית.
אני מצטרף כי יעל אומרת שאני חייב אחרי 3 פעמים שכבר התחמקתי. היא מרוויחה שם בהייטק כל כך הרבה וגם התקדמה לאחרונה, כך שאני חושב שעליי להקריב בוקר שבת אחד למען המטרה.
אנחנו מגיעים לשכונת וילות יוקרתית מאוד. יעל אומרת שבעלה הוא מנכ"ל של חברת הייטק ענקית כך שכסף יש שם משני הצדדים. הבית מדהים, האווירה קלילה. יעל מציגה אותי בפני הכלבה.
"יוסי"
"מירית"
ואנו ממשיכים לנוע. קצת שותים, קצת מינגלינג ואיכשהו היא נעלמת לי.
אני תופס לי נקודה צדדית ומשקיף.
האמת שמה שמפתיע אותי הוא עד כמה היא כוסית, מירית הכלבה. מסתובבת לה שם בשמלה שחורה קצרה הצמודה לגופה ומחמיאה. מה זה מחמיאה, ממש צועקת את כוסיותה. היא נראית לי בערך בת 50. בלונד קצר, מסורק לצד. רגליים של בת 40, לא צעירות אבל די חטובות ושדיים דשנים וגאים. מדהימים. היא מדהימה. עוברת בין העובדים שלה, המריירים עליה. לוחשת לזה, מחייכת להוא. והנשים מביטות בה בקנאה.
יעל התרתה בי להתנחמד אליה ככל יכולתי. יעל עובדת שם כבר כמה שנים אך מירית הגיעה רק לפני שנתיים-שלוש, כך שזו הפעם הראשונה שבה סיפורי האימה מקבלים פנים.
מלקט עוד כוס שמפניה ומרוקן. משוטט במבטי.
"נהנה לתצפת?"
אני מופתע, סב לאחור, היא שם, מירית הכלבה. אישה די גבוהה.
"מה??? ככככןןן, כלומר, יש לכם בית מהמם."
היא מצחקת, "תודה, אבל אני התכוונתי לתצפית ספציפית יותר."
אני מביט אליה בתדהמה חסרת הבנה.
עכשיו שהיא לידי אני רואה כמה היא כוסית. מטורפתתתתת.
"התכוונתי שמאז שיעל נטשה אותך אתה לא מפסיק לנעוץ בי מבטים", היא אומרת, "אם לדייק יותר, לא מפסיק לנעוץ בהם מבטים", והיא מהדקת ידיה סביב שדיה הנאווים.
אני סמוק ואני מגמגם ואני מבין שהרסתי ליעל את השם ואת המעמד ואת הסיכויים.
"לא, לא, מה פתאום…." אני מתחיל להצטדק.
אבל היא מתיישבת לצדי, מחליקה ידה על כתפי, "זה בסדר גמור. אישה בת 50 שנועצים בה עיניים מרגישה מוחמאת. מי שתגיד לך שלא היא שקרנית."
"את בת 50?" אני מנסה לתקן במשהו את הרושם.
היא מתעלמת משאלתי. נועצת בי עיניה התכולות ולא מרפה. מביכה אותי כל כך.
מעבר למראה המדהים שלה, גם הקול שלה הוא סקסי מאוד. צרוד כזה. מתגרה.
"אז מה, למה נעצת בי ככה מבטים, אני עושה לך את זה?"
"גברת מירית, את אישה מהממת אבל אני נשוי ואת נשואה וזה לא ראוי שאני אנעץ בך מבטים ואשתי עובדת אצלך. אני ממש ממש ממש מתנצל ומבטיח שזה לא יקרה שוב. אנא סלחי לי."
החיוך הזה שלה, המזלזל.
"לא ענית לי."
"על מה?"
"על השאלה אם אני עושה לך את זה?"
"גברת מירית, אני מתחנן. ברור שכן. את אישה מדהימה. מושלמת ממש."
"באמת? מה מושלם בי לדעתך?"
"לא…בבקשה….גברת…", אני מתגמגם, אך מבטה אינו מרפה ואני נאנס לענות, "הכל בך מושלם, גברת מירית, העיניים התכולות, השיער הסתור הצידה, השמלה המתהדקת כך על גופך, הרגליים החצובות, ו…אה…. השדיים המלאים והזקורים…."
"אני רואה שהתצפית שלך הייתה מקיפה", היא מתגרה.
"סליחה, גברתי, חטאתי ואני רוצה לתקן. בבקשה אל תזקפי את זה לחובת אשתי."
"אפרופו תזקפי", היא מגחכת, מצביעה על איברי התפוח, "נראה שאתה זה שזוקף פה ולא אני." ואני מזיע, לא יודע איך לצאת מהסיטואציה המביכה.
היא מניחה ידה על ירכי באגביות, ממתיקה לעברי חיוך כמוס. היא מטריפה אותי מרגע לרגע, יותר ויותר. ומדברת אליי כמעט בלחישה.
"מחר יעל תבקש ממך לעשות חילופי זוגות. היא עם בעלי ואתה איתי."
"אין מצב בעולם. את לא מכירה את יעל."
"ואתה לא מכיר את מוריס. איפה אתה חושב שהיא נעלמה לך לכל כך הרבה זמן?"
אני תר בעיניי, רואה אותה מקשיבה בעיניים פעורות לאיש מבוגר, שזוף, בטוח בעצמו, שנראה לא רע. אפילו טוב מאוד.
"הוא נראה טוב, בעלך, מליין, אין מה לומר, ועדיין היא לא תסכים."
"היא לא תסכים, היא תבקש. רואה את ההיא שם שמריירת ליד אשתך על בעלי?"
אני מהנהן.
"זאת המזכירה שלי. התחלפנו איתה ועם בעלה לפני חודשיים. מאז היא כמו מסוממת, חושבת רק עליו. היא תספר לאשתך קצת על בעלי והיא תתחנן לחילופי זוגות. השאלה איך זה מבחינתך?"
"נראה לי סבבה."
היא שוב מצחקת.
"אבל יש כוכבית שאני צריכה לציין בפניך. בעצם כמה כוכביות.
- בעלי מזיין מעולה. אבל ממש מעולה. ההשוואה אתו לא תיטיב איתך.
- אני לא סתם מתחלפת. אנחנו אוהבים משחקי תפקידים.
- זה לא למפגש אחד אלא ארבעה. בכל פעם משחק אחר. וזה יכול לכלול שעבוד או השפלות.
מה אתה אומר?"
"אני בהלם. הדבר היחיד שברור לי הוא שאת מאוד יפה ואני מאוד מעוניין"
"ילד חמוד אתה" ,היא אומרת והולכת.
זיון מזויף בחינם
למחרת אני מגיע הביתה מהעבודה בסביבות 6.
הבית שקט והריחות משגעים. זה מפתיע אותי, כי לאחרונה אנחנו לא בטוב, יעל ואני. לא מריבות מטורפות, אבל מתיחות בעצימות גבוהה. אין סקס בכלל. כשאני מציע היא מסתייגת. מעט דיבור מלב אל לב.
איני רואה את יעל , גם לא את הילדים. נכנס לחדר, שומע את המקלחת בפעולה.
חוזר לסלון לאכול, אך בטרם אמזוג לי מוצא הודעה בנייד: חכה לי עם האוכל.
מחכה.
כשהיא יוצאת לסלון אני נעתק. מה פה קורה פה?
היא בחלוק ורדרד חצי שקוף. בחזייה ותחתונים שחורים ומחטבים. האהובים עלי ביותר.
אני פוקח עיניים מופתעות.
"מה?" היא מיתממת, "בא לי עליך, אז שמתי את הילדים אצל ההורים שלי."
והיא מתיישבת עלי, יעלי שלי, בגבה אליי. היא אינה גבוהה, שחומת עור ושחורת שיער ארוך. גוף רזה ושדיים לא גדולים ולא קטנים, תפוזיים כאלה. פטמותיה זקורות ושדיה מפתים. היא מרקדת לה עלי, מתחככת, מטריפה אותי ברגע כשהיא מניעה את אגנה, מגיעה אותו באיברי. ואני מיד שוכח את כל היום שעבר עלי בעבודה ומחרמן אותה בכל עוצמת תאוותי. כמה זמן שלא התחרמנו כך…
היא מתיישבת לה על איברי, מסובבת אלי ראשה ואני נושק לה וננשק בה, כמה התגעגעתי לשפתיים האלה. מעמיקה בי לשונה, אוחחחח יעלי שלי, נושכת בעדינות את שפתי התחתונה. אני פוחס מאחור את השדיים האהובים בם לא חשתי כבר 3 חודשים. מעסה אותם, אהובים שלי.
היא מתמסרת לכמה רגעים ואז…קופצת מעליי.
"אוכל"
"אבל אני רוצה אותך, יעלי."
"אחרי האוכל", היא אומרת, ונפנית אל הסירים, "אם תתנהג יפה".
אני מתנהג יפה, אוכל מהר, כולל מנה אחרונה.
ואז היא ניגשת אליי. מתיישבת על אגני ופניה אליי. והיא נושקת ונושכת וטורפת.
אני אוהב להזדיין איתה.
והיא יודעת להטריף אותי. כשהיא רוכבת עליי אני נכנע ללא קרב. תמיד. והיא רוכבת ומטריפה. מניעה אגנה על איברי.
"ייייעעעעלללללי, אני מתתתתת".
היא גם יודעת את הדבר השני שמטריף אותי אליה, השדיים שלה כשהיא מעלי. והיא מגיעה את שדיה בחזי. היא משילה מעליי חולצתי ושוב השדיים הללו. כמה התגעגעתי. והיום היא מתירה לי ללקק, לנשק, לנגוס בפטמות הזקורות. והחלוק נושר והיא רוכבת מטריפה. אותי.
לאחר זמן מה היא קמה מעליי, משילה מכנסיי ותחתוניי וכורעת למצוץ אותי. דבר שלא עשתה בשנים האחרונות. שנים!!!
היא לוקחת אותו בידה, את הזין המסכן שלי, "התגעגעתי אליו, איפה החבאת אותו…", והיא קורצת לי. ואז מלקלקת את כיפתו. לאט. ברוך. וידה מאוננת אותו במקביל. כמה שזה טובבבב. עתה היא נוטשת את הכיפה ומלקקת את הגליל, באצבעותיה היא משחקת בכיפה. איך שהיא יודעת לשחק בי. אני מתנשם, נאנק, נאנח. היא גומרת אותי. והיא יורדת אל שק אשכיי, שואבת אותם אחד אחד. אלופה.
"י..י..יעלי… את קורעת לי את הצורה…"
ואז היא קמה, מקימה אותי, נצמדת, מפתה, מגרה, עד מאוד. הגוף הזה הקטן, המפתה, היפה כל כך. כל מה שיש בה ונמנע ממני לאחרונה. היא דוחפת אותי אל הספה. מסירה מעליה את התחתונים ומתיישבת על איברי כשהוא מחוץ תחת משקלה ולא בתוכה.
שוב מתנועעת. אני נאנק. "זה טוב, יעלי, זה טובבבבבבבב."
ויש לה זמן, לאשתי, אגנה הצר מתנועע עלי בתנועות מעגליות מטריפות.
היא מסירה מעליה חזייתה מביאה שדיה אל פי.
אני אוהב את השדיים שלה. אני מתגעגע אליהם. ממש. וכשאני מוצץ אותם עתה אני גם מתדמע, מתרגש. כמו חייל ששב הביתה.
היא טובה, יעלי. והיא יודעת לנווט אותי. להטריף אותי. היא מביאה פטמתה הזקורה אל פי וברגע האחרון נסוגה. כך פעם ועוד פעם. לבסוף, והיא מחייכת בסיפוק, יודעת שאני שלה. בידיה. בשדיה. אחרי התגרות והתחמקות ארוכה, היא כביכול נכנעת, מאפשרת לי לטרוף את שדיה הנפלאים האהובים.
ואז היא עוצרת. דוממת. נועצת עיניה בעיניי. כולי ציפייה.
"התנהגת יפה", היא אומרת, שובבות במבטה, והיא מחדירה אותו אל תוכה. אני מרגיש כמו בתול בזיון הראשון. אסיר תודה, חרמן עד בלי די, חסר שליטה.
יעלי שלי רוכבת עלי במתינות. ונאנקת. העונג שלי הוא בלתי נתפס. ושדיה האהובים מקפצים למולי. כמה עונגגגג. היא מגבירה דהירתה.
"יייייעעעעללללי…." אני זועק. והיא רק מגבירה ומגבירה, ושדיה היפים מתנודדים למולי, מלטפים את פניי. והיא מזייפת גמירתה כשאני גומר. אני יודע שהכל פייק. היא אף פעם לא גומרת איתי.
כשהזין עומד השכל בתחת, אבל כשאני גומר אני מבין הכל. כל האירוע לא לקח יותר מחצי שעה. חשבה שהיא עובדת עלי. אבל לפחות נהנתי.
מתקלחים. צופים יחד בסרט.
ולפני השינה היא אומרת כבדרך אגב, "מירית הציעה שנעשה חילופי זוגות, מה אתה אומר?"
"מה את אומרת?"
"בהתחלה חשבתי שאין מצב, אבל אנחנו בתקופה לא טובה בינינו. אולי זה דווקא יעזור לנו."
"יש בזה משהו.
אבל בעלה מבוגר כזה, לא? אפילו יותר ממנה."
"כן, אתה צודק, אבל אולי הגיוון יעשה לנו טוב. מה אתה אומר?"
"מה שתחליטי."
"אבל היא הזהירה שזה כולל משחקי תפקידים ולפעמים השפלות. תעמוד בזה?"
"נראה לי שכן."
"אז אני נותנת לה תשובה חיובית. "
"סגור".
באמת מחייב המשך מכובד ……..התחלה מצויינת , …… אני אוהב את הקטע לפני הבקשה לחילופי זוגות שבו היא פתאום הופכת לחתולת מין ואז כאשר הבעל אין לו הגנות היא "מציעה לו" בידיעה שהוא יסכים לכל דבר
המשך דחוף
יש המשך?